י”ח אלול הוא יום הולדתו של הבעל שם טוב (הבעש”ט), מייסד תנועת החסידות, וגם יום פטירתו של רבי יהודה הלוי (מחבר ספר הכוזרי). אך מעבר לכך, חז”ל קבעו שי”ח אלול הוא היום הראשון לתקופת הרחמים, כי בו התחיל משה רבנו לעלות להר סיני לקבל לוחות שניים. סוד: ח”י (18) הוא גימטריה ‘חי’ – חיים. אלול – ראשי תיבות “אני לדודי ודודי לי”. היום נותן חיים חדשים.
הבעש”ט לימד את דרך החסידות: עבודת ה’ בשמחה, בהתלהבות, בהתקשרות לצדיקים. הוא גילה שהקב”ה קרוב גם לפשוטים, לא רק לתלמידי חכמים. יום ח”י אלול, חסידים נוהגים להתחזק באמונה, להתוועד, לנגן. יש סגולה להתפלל על ישועות. על פי הקבלה, ביום הזה ניתנת נשמה חדשה.
אז מה אנו עושים ביום ח”י אלול?
לומדים תורה: בפרט את תורת הבעש”ט, הסיפורים שלו.
משמחים את הלב: מנגנים ניגוני בעש”ט, שרים “ניגון של בעש”ט”.
אוכלים סעודה הודיה.
מבקרים אצל צדיקים.
עושים חסד, במיוחד עם חולים ואלמנות.
כל יהודי יכול להרגיש את האור של ח”י אלול. זהו שער לתשובה, לחזרה בתשובה שלימה. כי אלול הוא חודש הרחמים, חודש ההכנה לראש השנה. הבעש”ט לימד: “התחיה תלויה בהתחדשות”. לכן, התחילו היום – לא משנה מה היה. הקב”ה מחכה לכם. שבת שלום.
