HTML Marquee loop attribute
לעילוי נשמת: מלכה בת שפרה, שמואל בן שפרה, רפאל בן שפרה, אברהם בן פלורה, אליהו בן צבי, הדסה בת נעמי, מאיר בן מרים, חיים בן חויה, צמח בן דינה, יפה פורטונה בת רחל.
להצלחה והכנעת כל המקטרגים: דוד נתן בן בלה, יוסף בן חנה, אליאור בן אורית.| נא להתפלל לרפואת: אליהו עזריאל בן חנה דבורה, מנחם בן אהובה, ימית בת פורטונה
HTML Marquee loop attribute
לעילוי נשמת: מלכה בת שפרה, שמואל בן שפרה, רפאל בן שפרה, אברהם בן פלורה, אליהו בן צבי, הדסה בת נעמי, מאיר בן מרים, חיים בן חויה, צמח בן דינה, יפה פורטונה בת רחל.
להצלחה והכנעת כל המקטרגים: דוד נתן בן בלה, יוסף בן חנה, אליאור בן אורית.| נא להתפלל לרפואת: אליהו עזריאל בן חנה דבורה, מנחם בן אהובה, ימית בת פורטונה

פוסטים אחרונים

תגובות מרובות

האדם משתקף בשאלותיו

למה אתה לא מדבר? תפרט, זרוק איזה מילה או תיאור. את המשפט הזה אני אומר לפחות פעם אחת ביום לאחר הילדים. מרגיש כמו חוקר במשטרה שמנסה לדלות מהם פרטים מה היה היום בלימודים, במשחקים. לנסות ולעלות על תנועה חריגה, על איזו התנהגות שלא כסדר. והילדים בשלהם כאילו קיבלו תדרוך באיזו מחתרת ילדים, לא להסגיר כלום

למה אתה לא מדבר? תפרט, זרוק איזה מילה או תיאור. את המשפט הזה אני אומר לפחות פעם אחת ביום לאחר הילדים. מרגיש כמו חוקר במשטרה שמנסה לדלות מהם פרטים מה היה היום בלימודים, במשחקים. לנסות ולעלות על תנועה חריגה, על איזו התנהגות שלא כסדר. והילדים בשלהם כאילו קיבלו תדרוך באיזו מחתרת ילדים, לא להסגיר כלום ורק לומר: היה כיף, היה טוב וזהו. מעבר לזה מתחילה חקירה שלא מביאה בעקבותיה כלום. תמיד תהיתי מה עומד מאחורי קשר השתיקה. זה הם שלא מדברים או שאני לא שואל נכון. עולמו הפנימי של אדם יכול להיראות על פניו, על טון דיבורו, על הבחירות שלו וכמובן בדיבור שלו – אך בעיקר בשאלות שלו. זה מאוד דק אבל חתוך היטב. שאלה לא במקום בשיחת חברים רגישה יכולה להרוס את כל פתיחת הלב. השאלה יכולה להבהיר ברגע מה רצון השואל. על מי הוא חושב כרגע:

עלי, או על עצמו?

בשיחה עם האישה, שדה המוקשים הזה הופך להיות אמיתי ורציני. נשים יודעות בדיוק את שורש השאלה ומאיזה מקום נחצבה בנפש, והאם מדובר בהתעניינות אמיתית ורגשית, או סתם שאלה שאמרו לך לשאול באיזו סדנת שלום בית. המגנומטר הזה פועל תמיד, אבל בשאלות הוא לא רק מצפצף מהר, הוא ממש קולט איפה אתה. כך גם ילדים, הם מבינים בשאלה שלך מה אתה רוצה לשמוע ונותנים לך את המנה. כך גם אנחנו המבוגרים : ״הי אחי מה שלומך ?”, “ברוך השם איך אתם ?”, “ברוך השם תודה”. שיחה כזו מתרחשת המון פעמים ביום.

בתור בעל תשובה טרי שאלתי חבר, “מה העניין להגיד שאצל השם הכל בסדר ? אצלי לגמרי לא בסדר”, זעקתי. הוא חייך, “אתה עוד תבין”. ברוך השם

זו דרך לומר שהכל מאיתו יתברך וזה מבורך, וברוך השם זה גם לומר : שחרר אותי אחי מחפירות. בוא נסגור את זה במילות קוד של השבט שלנו. מילה שתסגור את העניין לפרוטוקול ולא תפתח שום דבר אחר ורגיש מעבר לזה. שלנו מתבטא בשאלות שלנו לעיתים יותר מהמילים היפות שנבחר, הרצון הילדים עלו על זה מזמן.

באחד משיעוריו המקסימים על חינוך ילדים, אמר פעם הרב יחיאל יעקובסון, שכשהוא היה חוזר הביתה אביו לא שאל “איך היה ?”, אלא “מה שאלת היום את המלמד? מה היו השאלות שלך ? מה עניין אותך? מה היה מוזר בעיניך?”. ככה, אמר הרב יעקובסון, אבי יכול היה לראות את העולם שלי מהעיניים שלי. זה כלל גדול בחינוך. אני מנסה בהתבודדות להכין דרך השאלות שלי לקדוש ברוך הוא מה מצב האמונה שלי. מה באמת מעניין אותי בקשר איתו? האם זו רק לקחנות או נתינה ? האם אני מנסה לטשטש בפניו יתברך את המניעים שלי? לאן אני חותר עם השאלות שלי ? וואו, עולם חדש נפתח, והכל משאלה קטנה.

האדם משתקף בשאלותיו. עכשיו נראה אם זה יעבוד עם הילדים. שני דברים מעניינים התרחשו לאחר אותה התבודדות שאלתית. הראשון, שבאמת שאלתי את הילד בן ה-8 מה הוא שאל היום. אז הוא מיד הגיב, ישתבח שמו, הוא התחיל לענות. אז כבר הבנתי שניעל היתה אצלך ואצל שאר הילדים. פשוט לא שאלתי נכון. הוא ענה: “שאלתי למה השם העניש את הנחש בפרשת בראשית. הרי הוא עשה את רצונו של השם ?” איזה עולם של הילד בשאלה אחת. זה ממש מה שעניין אותו. “ומה המלמד ענה?” שאלתי. “הוא לא ענה, הוא אמר שיבדוק כי זו שאלה רצינית”. הנה עוד מידע. איך הילד רואה את העולם והאם הוא מי שאתה מחזיק ממנו? שאלות עפות באוויר.

המלמד הלך ובדק וענה על התשובה יום אחרי, לפי אחד המפרשים האחרונים. תשובה שקשורה גם לפרשה שלנו: למה השם יתברך מעניש את פרעה ? הרי הוא עושה את רצונו. השם גזר שעם ישראל ישתעבד במצרים ופרעה עושה את רצונו. נכון, הנחש ופרעה עושים את רצון השם, הסביר לי הילד. אבל הם עשו יותר מדי ונהנו יותר מדי ועפו על המשימה. הם לקחו לעצמם הנאה בפגיעה באדם וחווה ובעם ישראל, ועל זה הם נענשים. לרגע התחלתי ללמוד מעט תורה עם הילד והכל בזכות שאלה שהייתה במקום. עולם שלם שבו זכיתי

והכל בגלל שאלה.

גם הדבר השני שקרה חידד לי את העניין. באחת מההליכות ליער כאן בגוש עציון, פגשתי בחור עם חליפה של בן ישיבה וכובע. מתבודד. אחר כך, במעיין של בת עין, חשבתי מה אשאל אותו על כך שהוא מתבודד. הוא לא נראה חסיד או מברסלב. אז אחרי שהבנתי שאני באמת רוצה לדעת וגם לעזור לו, נפלטה לי שאלה:

“אחי סחתיין, מתבודד ביער ? מאיפה למדת את זה ?” “אז יפה ששאלת”, הוא ענה, “להתבודד זה כמובן שולחן ערוך, עיין ערך תפילה וגם משנה ברורה. שנית, הרב דסלר ב’מכתב מאליהו’ אומר את זה 3. כשואף להיות ולא להשיג ולקנות.

הבחור הפיקח מיד הבין את השאלה. “הבגדים שלי זו הסיבה ששאלת, נכון ?״ (הנה יהודי חכם עונה עם שאלה). “האמת נכון אחי, חשבתי שהליטאים רחוקים מהשדה וקרובים יותר לגמרא”.

בכרך ד עמוד רפ”ב”

“נו די, אתה צוחק עלי?”

“לא, זה אמיתי. תבדוק”.

בדקתי, הוא כמובן צדק. איך האדם מוצא את עצמו? שואל הרב דסלר, ועונה.

1. בהתבודדותו. (כן כן, הרב דסלר).

2. בהיותו נותן ולא נוטל.

לא רק שזה בעמוד רפ”ב, זו פשוט תשובה מופלאה לעניין איך האדם יכול לשאול את עצמו: האם אתה נותן או נוטל ? האם אתה מתאמץ כדי להשיג? בשאלה אחת כמעט מדוייקת, קיבלתי תשובה על המון נושאים שהם שאלות

בפני עצמם.

נפרדתי מהבחור במעין שקט של מחשבה, שלא לומר שאלה. תשמע, זו היתה הפתעה והכל התחיל משאלה, ניסיתי להסביר לעצמי. מה יש לומר? לא נותר אלא ללכת להתבודד שוב ולשאול מה השאלה שלי ומה היא אומרת. וזה כסוכן שייך לכולם…

הועתק מעלון ‘קרוב אליך’.  מתוך ‘אישית’: צבי יחזקאלי.

alonolam-loop9012
ADMINISTRATOR
PROFILE

Posts Carousel

דילוג לתוכן