עלונים / גליונות – פרשת במדבר- תשפ”ו – להורדה ישירה

ערב שבועות, תיקון ליל שבועות, עלון, גליון, לימוד, לילה, קבלה

חדש! לכל המעוניין להוריד כל עלון בנפרד. לחץ כאן במדבר

(מתעדכן 3-4 פעמים בשבוע ימים ב’, (ד’), ה’,  ו’ ב”נ)

 

  ב”ה זמני פרסום : יום  ב’  –1 | יום (ד’) 2 | יום ה’- 3 | יום ו’ –4  

להורדת גליונות במדבר

   הורדת עלונים פרשת במדבר –  לחץ כאן  –  יום ב’ – חלק 1 – מספר גליונות: 49

   הורדת גליונות פרשת במדבר – לחץ כאן  –   יום ד’ – חלק 2 – מספר עלונים:  119

   הורדת עלונים  פרשת במדבר – לחץ כאן  –  יום ה’ – חלק 3 – מספר גליונות:   

  הורדת גליונות פרשת במדבר לחץ כאן  –  יום ו’ – חלק 4 – מספר עלונים:   

 

בעל תשובה, חזרה לשורשים, עלון, גליון, תשוקה, תורה, חיבוק

כל הגליונות זמינים להורדה  (בודדים)

הורדת כל עלוני הפרשת השבוע

 

פרשת בְּמִדְבַּר

 

 

✦  ✦  ✦

א. נושא הפרשה בהרחבה

פרשת “במדבר” פותחת את הספר הרביעי בחמישה חומשי תורה – ספר במדבר, הנקרא גם “חומש הפקודים” על שם מניין בני ישראל הנזכר בו. הפרשה מתחילה בפסוק: “וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי” (במדבר א, א), ובכך מציינת שנה שנייה לצאת בני ישראל ממצרים – ראשון בחודש אייר.

הפרשה עוסקת בכמה נושאים מרכזיים ומרתקים, הבונים יחד תמונה שלמה של עם ישראל כגוף מאורגן, מסודר, וצועד בדרכו לארץ המובטחת.

מניין בני ישראל – מפקד הצבאי הראשון

הנושא הראשון והמרכזי בפרשה הוא מפקד בני ישראל. ה’ מצווה את משה ואהרן לספור את כל “כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל” – כל גבר מגיל עשרים שנה ומעלה. המפקד נעשה על פי שבטים, ובכל שבט נתמנה נשיא שסייע בספירה. סך כל בני ישראל שנספרו עמד על שש מאות ושלושה אלף וחמש מאות וחמישים (603,550).

הלויים לא נספרו עם שאר השבטים, שכן ייעודם שונה: הם מוקדשים לעבודת המשכן. “אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד” (במדבר א, מט) – הם שומרי המשכן, הנושאים אותו ומקימים אותו.

דגלי המחנות – סדר אסתטי ורוחני

הנושא השני הוא סדר החנייה והצעידה במדבר. בני ישראל חונים ונוסעים בסדר קבוע סביב משכן ה’. כל שבט יש לו דגל עצמו ומיקום מוגדר: שלושה שבטים מכל צד. במרכז – משכן ה’. הסדר הזה מלמד שהרוחניות היא ציר החיים של העם.

מזרח: מחנה יהודה (יהודה, יששכר, זבולון) – הקדמה בצעידה.

דרום: מחנה ראובן (ראובן, שמעון, גד).

מערב: מחנה אפרים (אפרים, מנשה, בנימין).

צפון: מחנה דן (דן, אשר, נפתלי).

שבט לוי – הנבדלים לעבודת ה’

הפרשה מסיימת בפירוט מיוחד לשבט לוי. הלויים מוקדשים לשמירת המשכן, להקמתו ולפירוקו. הם נמסרים כ”תחליף” לבכורות שנלקחו על ידי ה’ בעת מכת בכורות. “כִּי לִי כָּל בְּכוֹר… הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל” (במדבר ג, יג).

הקשר לחג השבועות

פרשת במדבר תמיד נקראת בשבת שלפני חג השבועות. חז”ל ובעלי הדרוש מצאו בכך רמז עמוק: קבלת התורה בשבועות קשורה לנושא ה”מדבר”. התורה ניתנה במדבר דווקא – מקום פתוח, הפקר לכל – ללמד שהתורה אינה נחלתו של שבט אחד, אלא שייכת לכל מי שמוכן לקבלה.

✦  ✦  ✦

ב. מפתח מילות מפתח, האשתגים ותגיות

מילות מפתח:

ספר במדבר, מפקד בני ישראל, דגלי המחנות, שבט לוי, משכן, מדבר סיני, חג השבועות, קבלת התורה, בכורות, נשיאי השבטים, עם ישראל, אמונה, סדר, ארגון, מסע, גאולה, קדושה.

האשתגים:

#פרשתהשבוע #במדבר #ספרבמדבר #תורה #שבועות #מפקד #דגלים #שבטלוי #משכן #מדבר #קבלתהתורה #אמונה #יהדות #שבת #חינוך #מוסר #הלכה #עםישראל #גאולה #קדושה

תגיות:

פרשת השבוע, פרשת במדבר, ספר במדבר, חומש הפקודים, מפקד בני ישראל, דגלי המחנות, שבט לוי, עבודת המשכן, נשיאי השבטים, חג השבועות, קבלת התורה, מדבר סיני, בכורות, ארגון המחנה, אמונה ובטחון, מוסר ומחשבה, פירושים לפרשה, הלכות ספירה, הלכות שבועות, דרשה לשבת, תורה ומצוות, מסורת ישראל, דברי תורה לפרשה.

✦  ✦  ✦

ג. דברי הלכה מפרשת במדבר

איסור מניין ישראל

מן הפרשה לומדים הפוסקים את ההלכה הידועה: אסור לספור את ישראל בצורה ישירה. מקור האיסור נלמד מהפסוק “וַיִּתֶּן דָּוִד אֶת לְבָבוֹ לִמְנוֹת אֶת הָעָם” (שמואל ב, כד), שגרם למגפה. המפקד בפרשתנו נעשה על ידי בקיעת מטבעות – כל אחד נתן מחצית השקל, ואת המטבעות מנו.

“לא ימנו ישראל לגולגולת” – כי הספירה הישירה מביאה עין רעה. אלא יספרו על ידי דבר אחר.

הרמב”ם לא הביא איסור זה כמצווה עצמאית, אך הטור והשולחן ערוך (אורח חיים, סימן קנו) מביאים את המנהג שלא לספור יהודים ישירות. לפיכך נוהגים לספור על ידי “היינו כולנו” או על ידי פסוק בן עשרה מילים. כגון: “הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם” (תהלים כח, ט) – פסוק זה בן עשרה מילים הוא.

הלכות ספירת העומר וחג השבועות

מאחר שפרשת במדבר נקראת תמיד ערב שבועות, ראוי לעסוק בהלכות היום. ספירת העומר נסמכת בחז”ל לתשוקת ישראל לקבל את התורה – כמי שמונה ימים לקראת אירוע גדול. הרמב”ם (הלכות תמידין ומוספין, פרק ז) פוסק שמצות ספירת העומר היא מצות עשה מן התורה.

הלכה למעשה: הספירה צריכה להיות בלילה מיד לאחר צאת הכוכבים. השוכח לספור בלילה יכול לספור ביום, אך מכאן ואילך ספירתו ללא ברכה. מי ששכח יום שלם – אינו מברך על שאר הספירות אך ממשיך לספור בלא ברכה.

להלכות שבועות עצמו: שבועות הוא אחד מן המועדים שבהם חייבים “שמחה” – שתייה ואכילה (רמב”ם, הלכות יום טוב, פרק ו). נהגו לאכול מאכלי חלב בשבועות – ויש לכך טעמים רבים. אחד מהם: ביום מתן תורה חזרו ישראל ממעמד הר סיני ולא היה להם זמן להכין בשר כהלכה, ולכן אכלו מאכלי חלב.

הלכות הנשיאים ומנהיגות ציבור

בפרשה מוזכרים נשיאי השבטים שסייעו במפקד. מדין זה לומדים הפוסקים שיש חיוב למנות פרנסים וזקנים על הציבור. הרמב”ם (הלכות סנהדרין, פרק א) פוסק: “מצות עשה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר.” מנהיגות ציבורית היא חובה ולא בחירה.

מצוות פדיון הבן

פרק ג’ של הפרשה עוסק בפדיון הלויים תחת הבכורות. מכאן נלמדת מצות פדיון הבן. הרמב”ם (הלכות ביכורים, פרק יא) פוסק שמצות פדיון הבן חלה על כל ישראל – בכור לאמו הפותח רחם, שאינו לוי. האב מצווה לפדות את בנו בחמשה סלעים לכהן, כאשר הבן מגיע לגיל שלושים יום. הרמ”א (יורה דעה, סימן שה) מוסיף שהפדיון נעשה ברצון – הכהן יכול להחזיר את הכסף אך המצווה כבר נתקיימה.

דיני חניית המחנה – קדושת המקום

מסדר החנייה סביב המשכן לומדים על קדושת מקום התפילה. הגמרא בברכות (דף ו עמוד ב) אומרת: “כל הקובע מקום לתפילתו – אלוהי אברהם בעזרו.” קביעת מקום קבוע לתפילה היא הלכה פסוקה (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן צ). כשם שכל שבט ידע את מקומו במחנה, כך כל אדם ידע את “מקומו” בתפילה – ולא ידלג ממקום למקום.

✦  ✦  ✦

ד. דברי מוסר ומחשבה

ויקח משה – ולמה נכפל שמו?

בתחילת הפרשה נאמר: “וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי” – שוב ושוב נזכר שם המדבר. שואל ה”שפת אמת” (רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור): מדוע התורה ניתנה במדבר? כדי ללמד – שהתורה צריכה להינתן “במדבר” שבלב האדם. במקום שאין בו גאווה, שאין בו קנאה, שאין בו בעלות. אדם שלבו כ”מדבר” – פתוח, נקי, מוכן לקבל – זכאי לקבל את התורה.

“ניתנה תורה בפרהסיא, בהפקר, במדבר – שאם ניתנה בארץ ישראל היו אומרים לאומות: אין לכם חלק בה; לפיכך ניתנה בהפקר – כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל.” (מכילתא, יתרו)

הספירה – כל אחד חשוב

בעלי המוסר שואלים: מדוע מנה הקב”ה את ישראל שוב ושוב? (נמנו ביציאת מצרים, נמנו אחרי חטא העגל, ונמנו בתחילת פרשתנו.) עונה ה”כלי יקר” (רבי שלמה אפרים מלונשיץ): הספירה היא ביטוי לחיבה. כשאתה אוהב משהו – אתה סופר אותו. אדם שאוהב את ספריו – סופר אותם. מי שאוהב את מטבעותיו – סופר אותם. הקב”ה סופר את ישראל כי הוא אוהב אותם.

ומכאן מוסר גדול לחינוך ולמנהיגות: כאשר אתה רוצה שאדם יחוש חשוב ואהוב – תן לו תשומת לב. “ספור” אותו – הכר בקיומו, ראה אותו. כמה צרות נגרמות בגלל שאנשים מרגישים שאיש אינו רואה אותם!

דגל – זהות וגאווה

כל שבט קיבל דגל. רש”י (במדבר ב, ב) מביא: “כל אחד ואחד מישראל ידע מחנהו ודגלו.” הדגל מבטא זהות. היה גאה להיות משבט יהודה, להיות משבט לוי. לא לכסות את זהותך ולא להתבייש בה.

ה”אמת לייעקב” (רבי יעקב קמינצקי) כותב: כשם שכל שבט שמר על ייחודו ועל דגלו, כך כל יהודי חייב לשמור על זהותו. הגלות לימדה לפעמים כפיפה וכיסוי – אך הגאולה מחזירה לכל אחד את דגלו.

הלויים – הנבדלים לעבודה

הלויים לא נספרו עם שאר ישראל. לא נלחמו, לא עסקו במסחר, לא עבדו אדמה. ייעודם היה אחד: עבודת המשכן ולימוד התורה. שאלו המפרשים: וכי איך חיו? על מעשרות ותרומות שנתנו להם ישראל.

ה”חפץ חיים” (רבי ישראל מאיר הכהן מראדין) רואה בכך מסר לדורות: ישנם אנשים שתפקידם בעולם הוא להיות “לויים” – ללמד, ללמוד, להאיר. ויש שתפקידם הוא לתמוך בהם. שניהם נחוצים, שניהם שותפים, שניהם מקיימים את העולם. כמו שנאמר: “יששכר וזבולון” – האחד לומד והאחד תומך, ושניהם חולקים שכר שווה.

מדבר – מקום ההתחלות

רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר”ן, תורה מ”ב) כותב: המדבר הוא מקום שאין בו דבר – ולכן הוא מקום שבו ניתן לבנות הכל מחדש. כאשר אדם מרגיש שחייו הם “מדבר” – ריקים, חסרי תוכן, קשים – אל יתייאש. דווקא במדבר ניתנה התורה, דווקא במדבר הופיע ה’ בסנה הבוער, דווקא במדבר ירד המן. המדבר הוא מקום הגילוי האלוקי.

✦  ✦  ✦

ה. פירושים יפים ומחדשים

למה “במדבר” – ולא “בהר סיני”?

הפסוק הפותח אומר: “בְּמִדְבַּר סִינַי” – ולא “בְּהַר סִינַי” כמו שנאמר בפסוקים אחרים. מעיר ה”אור החיים” הקדוש (רבי חיים בן עטר): “במדבר” מרמז על ה”דיבור” – שה’ מדבר אל ישראל מתוך המדבר, מתוך השממה. יש גם רמז לשם: מִדְבָּר = מִ + דָּבָר. מתוך ה”דבר” – מתוך הדיבור האלוקי – נוצר עולם.

כל שבט בפני עצמו – אחדות בתוך שונות

שואל ה”נצי”ב” (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, מחבר “העמק דבר”): מדוע לא מנו את כל ישראל יחד, אלא כל שבט בנפרד? כדי ללמד שהאחדות אינה אחידות. לכל שבט אופי משלו, כישרון משלו, דרך עבודת ה’ משלו. שבט יהודה – מלוכה ומנהיגות. שבט לוי – תורה ועבודה. שבט יששכר – תורה ולימוד. שבט זבולון – מסחר ותמיכה. כולם יחד בונים את עם שלם.

שישים ריבוא – כנגד אותיות התורה

הבעל שם טוב הקדוש לימד: “שישים ריבוא” (600,000) שנספרו בפרשה כנגד שישים ריבוא אותיות התורה. כל יהודי כנגד אות אחת בתורה. כשם שאם חסרה אות אחת ספר תורה פסול – כך כל יהודי הוא הכרחי לשלמות ישראל. אין “יהודי קטן” ואין “יהודי לא חשוב”. כולם חיוניים.

“כל ישראל ערבין זה בזה” (שבועות לט עמוד א) – לא רק אחריות משפטית, אלא חיבור נשמתי עמוק.

דגל מחנה יהודה – מדוע ראשון?

מחנה יהודה חנה במזרח ויצאה ראשונה בצעידה. שואל ה”כלי יקר”: מדוע דווקא יהודה? כי יהודה ניצל בזכות הודאתו – כאשר הודה שנשקע בחטא עם תמר ואמר “צָדְקָה מִמֶּנִּי” (בראשית לח, כו). מי שיודע לוותר על גאוותו ולהודות – הוא הראוי להנהיג. מידת ההודאה היא מידת המנהיגות.

לא נמנו הלויים – סוד הנבדלות

רש”י מביא בשם המדרש: הלויים לא נמנו עם שאר ישראל כי הם “חיילי המלך” – כשם שחיילי הצבא האישי של המלך נספרים בנפרד. אך ה”שפת אמת” מוסיף עומק נפלא: הלויים הם כאלה שהפקירו את כל עצמם לרשות ה’. מי שהתמסר לגמרי לה’ – אין לספור אותו ב”ספירה הרגילה” של עולם הזה. הוא בממד אחר.

המשכן במרכז – ה’ בלב העם

כאשר מסתכלים על מפת המחנה, רואים: המשכן במרכז, ומסביבו שנים עשר שבטים. זוהי מפה של תפיסת עולם. הרוחניות – ה’ – הוא המרכז. וסביב המרכז – החיים האנושיים, השבטים, הפרנסה, החינוך, כל תחומי החיים. כשה’ במרכז – הכל מסודר. כשה’ מוסר מן המרכז – הכל מתבלבל.

✦  ✦  ✦

ו. סיפור עם מוסר השכל

הספירה של הרב

בעיירה קטנה בפולין, סמוך לימות הפסח, ישב הרב הזקן לבדו בבית המדרש ועסק בתורה. לפתע נכנס אחד מנכבדי הקהל – ר’ אברהם הסוחר – בפנים נסערות.

“רבי,” אמר, “יש לי בעיה. כל ימי עסקתי בעסקי מסחר ועשיתי חיל. בנתי בית, גידלתי ילדים, שילמתי מסים לקהל. אך אומרים עלי שאיני חשוב כמו ה’תלמיד חכם’ שבעיירה, כמו ה’חסיד’ הפלוני. האם כך ראוי?”

הרב הניח את ידו הנרגשת ואמר: “שב, ר’ אברהם. אשאל אותך שאלה.” הלך הרב אל הארון, הוציא ספר תורה ישן, ופתח אותו בעדינות. “ראה,” אמר, “ספר תורה זה. יש בו שישים ריבוא אותיות. כל אות – שונה מחברתה. ה’א’ לא כמו ה’ב’, ה’ב’ לא כמו ה’ג’. האם ה’א’ חשובה יותר מה’ת’?”

שתק ר’ אברהם. “לא,” ענה לבסוף. “כולן שוות.”

“לא רק שוות,” תיקן הרב, “אלא כל אחת הכרחית! אם תחסר אות אחת – ספר התורה פסול. כולו פסול. ואתה, ר’ אברהם – אתה אות בספר התורה של עם ישראל. אתה שילמת מסים שבהם נפדו עניים. אתה תמכת בתלמידי חכמים. בזכות ממונך למד אחרים תורה. בלעדיך – הספר חסר.”

נשתתק ר’ אברהם לרגע ארוך. עיניו נמלאו דמעות. “רבי,” אמר בלחש, “מעולם לא ראיתי את עצמי כך.”

“זה המסר של הספירה שבפרשת במדבר,” אמר הרב. “הקב”ה ספר כל אחד ואחד מישראל בנפרד – לא בגוש, לא בקבוצה. כל אחד בשמו, כל אחד בשבטו. כי לפני ה’ – כל אחד שלם ועולם ומלואו.”

יצא ר’ אברהם מבית המדרש אחר. הוא הלך אל ביתו ופתח את ספר החשבונות שלו. בעמוד הראשון כתב: “אני אות בספר התורה של עם ישראל. תפקידי – לתמוך בעמוד התורה.”

מוסר השכל: כל יהודי, בכל עמדה ובכל תפקיד – הוא חיוני לשלמות ישראל. אין מקצוע “פחות קדוש” ואין אדם “פחות חשוב”. הקב”ה סופר כל אחד כי הוא אוהב כל אחד. ואנחנו חייבים לראות אחד את השני כך – לא בתחרות ולא בהשוואה, אלא בהכרה שכל אחד הוא אות ייחודית שאין לה תחליף.

✦  ✦  ✦

ז. דברים לסיום – מה לוקחים מהפרשה

פרשת “במדבר” היא נקודת פתיחה מחודשת. ספר במדבר מספר את הדרך ממצרים לארץ ישראל – לא רק גאוגרפית, אלא נפשית ורוחנית. הדרך הזו עוברת דרך מדבר – מקום שדורש אמונה, מקום שאין בו על מה להשען חוץ מן ה’.

שלושה מסרים גדולים לוקחים מן הפרשה:

הראשון: כל יהודי חשוב. הספירה ב”במדבר” מלמדת שה’ רואה כל אחד ואחד מישראל. אין אנשים “רקע” ואין אנשים “פחות”. כולם נספרו, כולם נחשבו, כולם נאהבו.

השני: סדר הוא ערך. המחנה לא היה פרוע וכאוטי. כל שבט ידע את מקומו, כל משפחה ידעה את תפקידה. הסדר אינו ביורוקרטיה – הוא ביטוי לכך שה’ הוא אלוקי סדר ולא כאוס.

השלישי: הרוחניות היא מרכז. המשכן ניצב במרכז המחנה, לא בפינה. כך גם בחיינו – ה’, תורתו ומצוותיו, צריכים לעמוד במרכז, ולא להידחק לצדדים.

יהי רצון שנזכה לצעוד בדרכנו “מן המדבר” אל ארץ ישראל – מן הספק אל הבטחון, מן הבלבול אל הסדר, מן הפירוד אל האחדות. ובזכות לימוד התורה בחג השבועות הבא עלינו לטובה – נזכה לקבל את התורה מחדש, בשמחה ובאהבה.

שבת שלום ומבורך! חג שבועות שמח!

✦  ✦  ✦

© כל המקורות מבוססים על: חמישה חומשי תורה, תלמוד בבלי, רמב”ם, כלי יקר, שפת אמת, אור החיים הקדוש, נצי”ב, חפץ חיים, בעל שם טוב, רבי נחמן מברסלב, מכילתא, מדרש רבה.

——

הגלריה בשלבי הרצה, ניתן לצפות, להוריד, ולבחור כמה גליונות / עלונים להורדה.

0 קבצים נבחרו

 

 

למעבר לגוגל דרייב לחץ כאן {כולל ארכיון}

          עזרה  |  ניתן להוריד ואו רק לצפות בעלון

חדש! (מתעדכן 3-4 פעמים בשבוע ימים ב’, (ד’), ה’,  ו’ ב”נ) חדש!

על מנת לקבל את העדכון האחרון, מומלץ ללחוץ על כפתור הסנכרון

Leave a reply

תגובות אחרונות

אין תגובות להציג.
הצטרפו אילנו
  • פייסבוק38.5K
  • X נט 32.1K
  • גוגל56.2K
  • יוטיוב96.2K
  • אינסטגרם18.9K
  • ווצאפ556.2K

הישארו מעודכנים עם החדשות האחרונות והחשובות ביותר

הרשמה לניוזלטר
רשום את הדוא"ל שלך

Advertisement

Loading Next Post...
עקבו אחרינו
Sign In/Sign Up Sidebar Search Trending 0 Cart
פופולרי עכשיו
Loading

Signing-in 3 seconds...

Signing-up 3 seconds...

Cart
Cart updating

ShopYour cart is currently is empty. You could visit our shop and start shopping.