סימן עט – דיני מפטיר ובו י’ סעיפים:
סעיף א’
קֹדֶם שֶׁקּוֹרִין לַמַפְטִיר, אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ. וּכְשֶׁאוֹמְרִים הַקַּדִּישׁ יִהְיֶה סֵּפֶר הַתּוֹרָה שֶׁקָּרְאוּ בּוֹ עַתָּה וְגַם סֵּפֶר הַתּוֹרָה שֶׁיִּקְרְאוּ בּוֹ מַפְטִיר, שְׁנֵיהֶם עַל הַשֻּׁלְחָן. וּבְיוֹם שֶׁיֵּשׁ שְׁלשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה, אֵין צְרִיכִין לְהַנִּיחַ גַּם אֶת הָרִאשׁוֹן.
כח ניסן
סעיף ב’
הַמַּפְטִיר לֹא יַתְחִיל בְּבִרְכוֹת הַהַפְטָרָה, עַד לְאַחַר שֶׁהַגּוֹלֵל כָּרַךְ אֶת סֵּפֶר הַתּוֹרָה בְּמִטְפַּחַת.
סעיף ג’
בַּבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה (לפני ההפטרה) לְאַחַר הַנֶאֱמָרִים בֶּאֱמֶת, אֵין עוֹנִין אָמֵן עַד לְבַסוֹף שֶׁמְסַיֵּם וְצֶדֶק, כִּי הַכֹּל בְּרָכָה אַחַת הִיא. וְכֵן בַּבְרָכָה הָרִאשׁוֹנָה מִבְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, אֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר אֱמֶת וְצֶדֶק, כִּי גַּם נֶאֱמָן אַתָּה וְכוּ’, שַׁיָּךְ לִבְרָכָה זוֹ. ולְפִי שֶׁיֵּשׁ טוֹעִים לַעֲנוֹת אָמֵן בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ, לָכֵן טוֹב שֶׁהַמַּפְטִיר לֹא יַעֲשֶׂה שָׁם שׁוּם הֶפְסֵק, לְמַעַן יֵדְעוּ כִּי אֵין שָׁם סִיּוּם הַבְּרָכָה (ס’ רפד ובסד”ה).
סעיף ד’
אָסוּר לְדַבֵּר בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּפְטִיר קוֹרֵא אֶת הַהַפְטָרָה (קמ”ו).
סעיף ה’
עִקַּר הַדִּין, שֶׁזֶּה שֶׁעָלָה לַמַפְטִיר הוּא בִּלְבַד יֹאמַר הַהַפְטָרָה, וְהַצִּבּוּר יֹאמְרוּ אַחֲרָיו בְּלַחַשׁ. וּמַה שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁהַצִּבּוּר אוֹמְרִים בְּקוֹל רָם עִם הַמַּפְטִיר, אֵין זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן יְדִיעָה, וְנָכוֹן לְבַטֵּל הַמִּנְהָג. וְגַם יֵשׁ שֶׁעוֹשִׂין שְׁהִיּוֹת בַּאֲמִירַת הַפְטָרָה, שֶׁאַף אַחַר שֶׁסִּיֵּם הַמַּפְטִיר הַהַפְטָרָה וְהִתְחִיל הַבְּרָכוֹת אֵין רוֹצִים לְהַפְסִיק בַּאֲמִירַת הַהַפְטָרָה, וְלֹא יָפֶה הֵם עוֹשִׂים, שֶׁאִם אוֹמְרִים בְּקוֹל רָם, אֵינָם שׁוֹמְעִים קוֹל דְּבָרִים בְּהַתְחָלַת בִּרְכוֹת הַמַּפְטִיר, וְלִפְעָמִים גּוֹרְמִים שֶׁגַּם אֲחֵרִים הַסְּמוּכִים לָהֶם אֵין שׁוֹמְעִין, וְאַף אִם מַנְמִיכִים קוֹלָם קְצָת בִּתְחִלַּת הַבְּרָכוֹת, מִכָּל מָקוֹם הֵם בְּעַצְמָם אֵינָם שׁוֹמְעִין. לָכֵן יֵשׁ לִנְהֹג, כִּי מִיָּד שֶׁיִּשְׁמַע שֶׁהַמַּפְטִיר סִיֵּם הַהַפְטָרָה וּמַתְחִיל הַבְּרָכוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עֲדַיִן לֹא סִיֵּם, יִהְיֶה מָתוּן בִּשְׁתִיקָה עַד שֶׁיְסַיֵּם הַמַּפְטִיר הַבְּרָכוֹת, וְאַחַר כָּךְ יְסַיֵּם הוּא אֲמִירַת הַהַפְטָרָה. גַּם הַמַּפְטִיר יִהְיֶה זָהִיר, שֶׁלֹּא לְהַתְחִיל אֲמִירַת הַבְּרָכוֹת, עַד שֶׁיִפְסוֹק קוֹל הֶהָמוֹן הָרַב לְגַמְרֵי.
סעיף ו’
בְּשַׁבָּת שֶׁשְּׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת מְחֻבָּרוֹת מַפְטִירִין בַּהַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה, לְבַד בְּאַחֲרֵי קְדוֹשִׁים כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרוֹת, שֶׁאָז מַפְטִירִין הֲלֹא כִּבְנֵי כֻשִׁיִּים, בִּקְצָת חֻמָּשִׁים נִרְֹשְמָה לְפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח הַהַפְטָרָה וַיִּבְרַח יַעֲקֹב. וְהִיא טָעוּת, כִּי הַפְטָרָה זוֹ שַׁיֶכֶת לְפָרָשַׁת וַיֵּצֵא, וְהַפְטָרַת וַיִּשְׁלַח הוּא חֲזוֹן עוֹבַדְיָה (רפ”ד תכ”ה).
סעיף ז’
רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחַל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, מַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְאִם טָעָה וְקָרָא הַהַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, אִם עֲדַיִן לֹא אָמַר הַבְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, יֹאמַר גַּם הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וִיבָרֵךְ אַחַר כָּךְ. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר הַבְּרָכוֹת, יֹאמַר הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי בְּלֹא בְּרָכוֹת. וְאִם חַל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, מַפְטִירִין מָחָר חֹדֶשׁ. וְאִם טָעָה, דִּינוֹ כְּמוֹ בְּשַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּשַׁבָּת וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי.
סעיף ח’
בְּשַׁבָּת חֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח, אֵין מַזְכִּירִין בְּבִרְכוֹת הַפְטָרָה שֶׁל פֶּסַח, לֹא בְּאֶמְצַע וְלֹא בַּחֲתִימָה, אֶלָּא מְסַיֵּם מְקַדֵּשׁ הַשַׁבָּת. אֲבָל בְּחֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת (כֵּיוָן שֶׁאוֹמְרִים הַלֵּל שָׁלֵם וְגַם חָלוּק בַּקָּרְבָּנוֹת), מַזְכִּירִין כְּמוֹ בְּיוֹם טוֹב שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁחָל בַּשַׁבָּת.
סעיף ט’
קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ שֶׁיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין, וְיוֹדֵעַ לְחַתֵּךְ אֶת הָאוֹתִיּוֹת בְּטוֹב, עוֹלֶה לְמַפְטִיר בַּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב, מִלְּבַד בְּפָרָשַׁת זָכוֹר וּבְפָרָשַׁת פּרָה (כְּדְלְקַמָּן סִימָן ק”מ) וּבְשַׁבָּת שׁוּבָה, וְכֵן בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁמַּפְטִירִין הַשִּׁירָה, נוֹהֲגִין שֶׁאֵין קָטֹן עוֹלֶה לְמַפְטִיר. וְכֵן בְּיוֹם רִאשׁוֹן דְּשָׁבוּעוֹת, שֶׁמַּפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה דִּיחֶזְקֵאל, נוֹהֲגִין לִקְרֹוֹא דַּוְקָא גָּדוֹל וְחָכָם. וְכֵן בְּשַׁבָּת חֲזוֹן נוֹהֲגִין לִקְרוֹא אֶת הָרַב לַמַפְטִיר (עַיֵן מָגֵן אַבְרָהָם סִימָן רס”ב סָעִיף קָטָן י”ב).
סעיף י’
לֹא נִתְקְנָה קְרִיאַת הַפְטָרָה עִם בְּרָכוֹת, אֶלָּא לְאַחַר שֶׁקָּרְאוּ בַּתּוֹרָה בִּבְרָכוֹת, כָּל הַקְּרוּאִים הָרְאוּיִים. אֲבָל אִם נִמְצָא פְּסוּל בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּשַׁבָּת פְּשׁוּטָה, אֲפִלּוּ בַשְּׁבִיעִי, וְלֹא הָיָה סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר וְלָכֵן לֹא בֵּרֵךְ בָּאַחֲרוֹנָה, וְכֵן כְּשֶׁמַּפְטִירִין בְּחוֹבַת הַיּוֹם (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ע”ה סָעִיף ח) אֲפִלּוּ נִמְצָא בַמַפְטִיר אֲזַי אֵין מְבָרְכִין בִּרְכוֹת הַהַפְטָרָה, אֶלָּא אוֹמְרִים אוֹתָהּ בְּלֹא בְרָכוֹת. אֲבָל בְּשַׁבָּת פָּשׁוּטָה, אִם לְאַחַר שֶׁקָּרְאוּ שִׁבְעָה קְרוּאִים בִּבְרָכוֹת, נִמְצָא הַפְּסוּל, הֵן בַּקְּרוּאִים שֶׁהוֹסִיפוּ, הֵן בַּמַפְטִיר, נִרְאֶה דְּיֵשׁ לִקְרוֹת הַהַפְטָרָה בִּבְרָכוֹת (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ע”ח סוֹף סָעִיף ח’).
סימן פ – קצת ממלאכות האסורות בשבת ובו צ”ג סעיפים:
(עִקַּר הַמְּלָאכוֹת שֶׁנֶּאֶסְרוּ לָנוּ לַעֲשׂוֹתָם בַּשַׁבָּת, כְּבָר נוֹדְעוּ לְרֹב בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, וְלֹא נִכְתַּב כָּאן רַק מִדְּבָרִים שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ לְרַבִּים וְהֵמָּה דְּבָרִים שְׁכִיחִים).
כט ניסן
סעיף א’
אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ עִיּוּן קְצָת, דְּגָזְרוּ רַבָּנָן, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיַטֶּה אֶת הַנֵּר, לְקָרֵב אֶת הַשֶּׁמֶן אֶל הַפְּתִילָה, וְיִתְחַיֵּב מִשּׁוּם מַבְעִיר וּשְׁנַיִם, מֻתָּרִין לִקְרוֹת מִתּוֹךְ סֵפֶר אֶחָד בְּעִנְיָן אֶחָד, שֶׁאִם יָבֹא אֶחָד לְהַטּוֹת, חֲבֵרוֹ יַזְכִּירֵהוּ. וּבַנֵּרוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁהָחֵלֶב אוֹ הַשַּׁעֲוָה כָּרוּךְ עַל הַפְּתִילָה, נוֹהֲגִין לְהַתִּיר. אַךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה הֶכֵּר, שֶׁלֹּא יָבֹא לִקְצֹץ רֹאשׁ הַפְּתִילָה שֶׁנַּעֲשֶׂה פֶּחָם. וּלְהָרַמְבַּ”ם, הֲוֵי אִסּוּר דְּאוֹרָיְתָא. וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי אָסוּר לִקְצוֹץ רֹאשׁ הַפְּתִילָה (סִימָן ער”ה רע”ח).
סעיף ב’
אָסוּר לִפְתּוֹחַ דֶּלֶת אוֹ חַלּוֹן נֶגֶד נֵר דּוֹלֵק כְּשֶׁהוּא קָרוֹב לָהֶם, שֶׁמָּא יְכַבֶּה עַל יְדֵי זֶה. אֲבָל מֻתָּר לִסְגּוֹר דֶּלֶת וְחַלּוֹן. וּפֶתַח הַתַּנּוּר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אֵשׁ, אָסוּר, בֵּין לִפְתּוֹחַ בֵּין לִסְגּוֹר, כִּי עַל יְדֵי זֶה הוּא מַבְעִיר אוֹ מְכַבֶּה (רעז רגט).
סעיף ג’
אָסוּר לְעָרוֹת רֹטֶב רוֹתֵחַ עַל חֲתִיכוֹת לֶחֶם אוֹ מַצּוֹת, אֶלָּא יְעָרֶה תְּחִלָּה אֶת הָרֹטֶב לְתוֹךְ הַקְּעָרָה וְיִתְקָרֵר קְצָת עַד שֶׁיְהֵא רָאוּי לַאֲכִילָה, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן שָׁמָּה אֶת הַלֶּחֶם אוֹ הַמַּצּוֹת. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהָרֹטֶב הוּא רוֹתֵחַ, אֲפִלּוּ הוּא בַּקְּעָרָה, אָסוּר לִתֵּן לְתוֹכוֹ לֶחֶם אוֹ מַצּוֹת. וְכֵן אֵין לִתֵּן מֶלַח אוֹ תַבְלִין לְתוֹךְ הָרֹטֶב אֲפִלּוּ הוּא בַּקְּעָרָה וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְתוֹךְ הַקְּדֵרָה, כָּל זְמַן שֶׁהוּא רוֹתֵחַ, אֶלָּא יַמְתִּין עַד שֶׁתִּתְקָרֵר קְצָת שֶׁיְהֵא רָאוּי לַאֲכִילָה. וּבְמֶּלַח שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי בִּשּׁוּל יֵשׁ מְקִלִּין. וְהַמַּחְמִיר גַּם בָּזֶה, תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה. וְכֵן אֵין לְעָרוֹת קַאפֶע אוֹ טֵה רוֹתֵחַ לְהַכְּלִי שֶׁרוֹצִים לִשְׁתּוֹת בּוֹ אִם יֵשׁ שָׁם צוּקֶר (סֻכָּר) אֶלָּא יְעָרֶה תְחִלָּה אֶת הַקַאפֶע וְהַטֵה, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן לְתוֹכוֹ אֶת הַצוּקֶר. וּבִמְקוֹם צֹרֶךְ יֵשׁ לְהָקֵל.
סעיף ד’
אָסוּר לִתֵּן פְּרִי אוֹ מַיִם עַל הַתַּנּוּר לְאַחַר שֶׁהֻסַּק, מִשּׁוּם דְּאֶפְשָׁר שֶׁיַּרְתִּיחַ הַמַּיִם וְשֶׁיִּצָלֶה הַפְּרִי. וַאֲפִלּוּ אֵין דַּעְתּוֹ אֶלָּא לְחַמֵּם אוֹתָם קְצָת, מִכָּל מָקוֹם אִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ אוֹ יִצָּלוּ, אָסוּר לְחַמְּמָן שָׁם. וְכֵן פַּשְׁטִידָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שֻׁמָּן אֵין לְהַעֲמִידָהּ נֶגֶד הַמְּדוּרָה אוֹ עַל הַתַּנּוּר בְּמָקוֹם שֶׁתּוּכַל לְהַרְתִּיחַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ אֶלָּא לְחַמְּמָהּ. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ אֶלָּא יִתְחַמְּמוּ קְצָת שָׁם, מֻתָּר לִתְּנָם, וַאֲפִלּוּ נִקְרַשׁ הַשֻּׁמָּן אוֹ הַמַּיִם מֵחֲמַת הַקֹּר. אֲבָל לְתוֹךְ הַתַּנּוּר שֶׁהִטְמִינוּ בּוֹ, אָסוּר לָתֵת שׁוּם דָּבָר צוֹנֵןשֶׁיִּתְחַמֵּם, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַרְתִּיחַ שָׁם. וּלְצֹרֶךְ קְצָת חוֹלֶה, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם (עַיֵן נִשְׁמַת אָדָם) (רנ”ג רנ”ט שי”ח ש”כ). וּקְצָת נוֹהֲגִין לְהַחֲזִיר בַּשַׁבָּת הַמַּאֲכָלִים לְתוֹךְ הַתַּנּוּר שֶׁהִטְמִינוּ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהֵם עֲדַיִן חַמִּים. אַךְ אִם נִצְטַנְּנוּ לְגַמְרֵי, אוֹסְרִים. וּבַעַל נֶפֶשׁ יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר בְּכָל עִנְיָן.
סעיף ה’
בְּשַׁבָּת אָסוּר לְהַטְמִין בְּשׁוּם דָּבָר, (אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף הָבֶל). לָכֵן אִם נוֹטֵל קְדֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תַּבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בָּהּ אוֹ שֶׁנִּתְחַמֵּם בָּהּ, אָסוּר לְכָרְכָהּ אוֹ לְכַסּוֹתָהּ בְּכָרִים וּכְסָתוֹת וְכַדּוֹמֶה לִשְׁמוֹר חֻמָּהּ.
סעיף ו’
דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּלָל לְאָכְלוֹ בְּלִי הֲדָחָה, אָסוּר לַהֲדִיחוֹ בַּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בְּצוֹנֵן. וְדָג מָלוּחַ (הערינג) מֻתָּר לִשְׁרוֹתוֹ בְּמַיִם צוֹנְנִים, לְפִי שֶׁגַּם קֹדֶם הַשְּׁרִיָּה רָאוּי לַאֲכִילָה.
סעיף ז’
חַרְדָּל וְתִמְכָּא וּשְׁאָר מִינֵי טִבּוּלִין שֶׁלֹּא נָתַן בָּהֶם חֹמֶץ מִבְּעוֹד יוֹם, אָסוּר לִתֵּן בָּהֶם בַּשַׁבָּת, אֶלָּא בְּשִׁנּוּי, דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּתֵּן תְּחִלָּה אֶת הַחֹמֶץ בַּכְּלִי, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן לְתוֹכוֹ אֶת הַחַרְדָּל אוֹ הַתִּמְכָּא. וְלֹא יַעֲשֶׂנוּ בְּלִילָה עָבָה, אֶלָּא יִשְׁפּוֹךְ הַרְבֵּה, שֶׁתְּהֵא בְּלִילָתוֹ רַכָּה, וְגַם לֹא יְעָרְבוֹ בְּכַף וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא בְּאֶצְבָּעוֹ אוֹ שֶׁיְנַעְנֵעַ בִּכְּלִי עַד שֶׁיִּתְעָרֵב (שכ”א).
סעיף ח’
פֵּרוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ תַּחַת אִילָן, אֲסוּרִים אֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל, שֶׁמָּא נָפְלוּ הַיּוֹם. וְכֵן כָּל פֵּרוֹת שֶׁאֵצֶל אֵינוֹ יְהוּדִי, אִם יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק שֶׁמָּא נִתְלְשׁוּ הַיּוֹם, אֲסוּרִים אֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל (וּלְעִנְיַן חֲֹשַשׁ חוּץ לַתְּחוּם, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן צ”ה סָעִיף י”ז) (שכ”ב שכ”ה ובחיי”א).
ל ניסן
סעיף ט’
אָסוּר לִרְדּוֹת דְּבַשׁ הַמְחֻבָּר בְּכַוֶּרֶת. וְכֵן אָסוּר לְרַסֵּק חַלּוֹת דְּבַשׁ, אֲפִלּוּ נִתְלְשׁוּ אֶתְמוֹל מֵהַכַּוָרֶת. וְאִם לֹא רִסֵּק אוֹתן קֹדֶם שַׁבָּת, אֲזַי הַדְּבַשׁ הַזָּב מֵהֶן בַּשַׁבָּת אָסוּר. אֲבָל הַדְּבַשׁ הַזָּב בַּכַּוֶּרֶת, מֻתָּר (סִימָן שכ”א ובחיי”א).
סעיף י’
פֵּרוֹת שֶׁנִּתְפַּזְרוּ בְּמָקוֹם אֶחָד בַּבַּיִת אוֹ בֶּחָצֵר מֻתָּר לְקַבְּצָם. אֲבָל אִם נִתְפַּזְּרוּ אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה דְּאִכָּא טִרְחָא לְקַבְּצָם, אָסוּר לְקַבְּצָם לְתוֹךְ הַסַּל, אֶלָּא מְלַקֵּט וְאוֹכֵל (שכ”ה).
סעיף יא’
קִטְנִיּוֹת וְכַדּוֹמֶה שֶׁהֵן בִּקְלִפָּתָן, שֶׁקּוֹרִין שַׁרְבִיטִין (שויטין), אִם הַקְּלִפּוֹת עֲדַיִן לַחוֹת וּרְאוּיוֹת גַּם כֵּן לַאֲכִילָה, מֻתָּר לְפָתְחָן וְלָקַחַת מֵהֶן אֶת הַקִּטְנִיּוֹת, (דַּהֲוֵי כְּמַפְרִיד אֹכֶל מֵאֹכֶל). אֲבָל אִם הַקְּלִפּוֹת נִתְיַבְּשׁוּ וְאֵינָן רְאוּיוֹת עוֹד לַאֲכִילָה, אָסוּר לָקַחַת מֵהֶן אֶת הַקִּטְנִיּוֹת. וְכֵן יֵשׁ לִזָּהֵר מִלְּהוֹצִיא אֶת הָאֱגוֹזִים מִתּוֹךְ הַקְּלִפָּה הַיְרֻקָּה שֶׁלָּהֶן, וְכֵן הַשֻּׂמְשְׁמִים מִתּוֹךְ הַקְּלִפָּה (ס’ שיט).
סעיף יב’
אָסוּר לִסְחֹט פֵּרוֹת לְצֹרֶךְ הַמַּשְׁקִין. וְלָכֵן אָסוּר לִסְחֹט לִימוֹנִים (ציטראנען) לְתוֹךְ הַמַּיִם לַעֲשׂוֹת מַשְׁקֶה שֶׁקּוֹרִין לִימוֹנַדַּה. וַאֲפִלּוּ לִמְצוֹץ פְּרִי בְּפִיו, יֵשׁ אוֹסְרִין. וְיֵשׁ לִזָּהֵר עַל כָּל פָּנִים בַּעֲנָבִים, שֶׁלֹּא לִמְצוֹץ אֶת הַמַּשְׁקֶה וְלִזְרוֹק אֶת הַקְּלִפּוֹת. אֲבָל אִם אֵינוֹ צָרִיךְ לַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין, מֻתָּר לְסָחֳטָן, וְלָכֵן מֻתָּר לִסְחוֹט חַסָּה (סעלאט) וְקִשׁוּאִים מְלָפְפוֹנִים (גורקען) שֶׁהַמַּיִם הוֹלְכִין לְאִבּוּד.
סעיף יג’
לֹא תְקַלַּח אִשָּׁה חָלָב מִדַּדֶּיהָ לְתוֹךְ הַכּוֹס אוֹ לְתוֹךְ הַקְּדֵרָה וְתֵינִיק אֶת בְּנָהּ. אֲבָל מֻתֶּרֶת לְקַלֵּחַ מֵהֶחָלָב כְּדֵי שֶׁיֹּאחֵז הַתִינוֹק אֶת הַדַּד וְיִינָק. וְאָסוּר לְהַתִּיז מֵחֲלָבָהּ עַל אֵיזֶה דָּבָר לִרְפוּאָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה וְלֹא צַעֲרָא יְתֵרָה.
סעיף יד’
מֻתָּר לִתֵּן שֻׁמָּן קָרוּשׁ עַל מַאֲכָל חַם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נִימּוֹחַ. הַשֶּׁלֶג וְהַבָּרָד, אֵין מְרַסְּקִין אוֹתָן בְּיָּדַיִם, דְּהַיְנוּ לְשַׁבְּרָם לַחֲתִיכוֹת, כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מֵימֵיהֶם. אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַכּוֹס שֶׁל יַיִן אוֹ מַיִם כְּדֵי לְצַנְּנָם וְהֵם נִימּוֹחִים מֵאֲלֵיהֶם וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר בַּחֹרֶף, שֶׁלֹּא יִטֹּל יָדָיו בְּמַיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֶׁלֶג אוֹ בָּרָד. וְאִם יִטּוֹל, יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִדְחֲקֵם בֵּין יָדָיו, שֶׁלֹּא יְהֵא מְרַסֵּק. וּמֻתָּר לִשְׁבּוֹר קֶרַח כְּדֵי לִטּוֹל מַיִם מִתַּחְתָּיו. וּלְהַשְׁתִּין בְּתוֹךְ הַשֶּׁלֶג, טוֹב לִזָּהֵר אִם אֶפְשָׁר. וְכֵן יֵשׁ לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לְהַשְׁתִּין עַל גַּבֵּי טִיט אוֹ לְתוֹךְ עָפָר תִּחוֹחַ (שיח שכ).
סעיף טו’
אֹכֶל הַמְעֹרָב עִם פְּסֹלֶת, מֻתָּר לִבְרוֹר אֶת הָאֹכֶל מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת, אֲבָל לֹא אֶת הַפְּסֹלֶת מִתּוֹךְ הָאֹכֶל. וְגַם אֶת הָאֹכֶל, אָסוּר לִבְרוֹר עַל יְדֵי כְּלִי, אֶלָּא דַּוְקָא בַּיָּד. וְדַוְקָא מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכוֹל מִיָּד. וַאֲפִלּוּ בְּמַאֲכָלִים שֶׁרוֹצִים לִבְרוֹר מַה שֶּׁיֹּאכְלוּ עַתָּה מִמַּה שֶּׁיַּשְׁאִירוּ, צְרִיכִין לִזָּהֵר לִבְרוֹר מַה שֶּׁרוֹצִים לֶאֱכוֹל עַתָּה, וְלֹא לִבְרוֹר מַה שֶּׁרוֹצִים לְהַנִּיחַ. כִּי מַה שֶרוֹצִים לֶאֱכוֹל עַתָּה, חָשׁוּב אִכֶל. וּמַה שֶׁרוֹצִים לְהַנִּיחַ, חָשׁוּב פְּסֹלֶת. אֲפִלּוּ לִקְלוֹף שׁוּם אוֹ בְּצָלִים וּלְהַנִּיחָם, אָסוּר מִשּׁוּם בּוֹרֵר, וְאֵינוֹ מֻתָּר לִקְלוֹף אֶלָּא מַה שֶּׁצְּרִיכִין לֶאֱכוֹל מִיָּד (שי”ט שכ”א). וְהַקְּלִפָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הַשּׁוּם הַמְסַבֶּבֶת כָּל הַחֲלָקִים, יֵשׁ לֶאֱסוֹר לַהֲסִירָהּ אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ אֲכִילָה מִיָּד, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מְפָרֵק, תּוֹלָדָה דְּדִישָׁה (פְּרִי מְגָדִים סִימָן שי”ט. אֵשֶׁל אַבְרָהָם סָעִיף קָטָן ח’. הִנִּיחַ בְּצָרִיךְ עִיוּן, עַיֵן שָׁם)
סעיף טז’
אֲפִלּוּ בְּמִדֵּי דְּלָאו בַּר אֲכִילָה שַׁיָּךְ אִסּוּר בְּרִירָה, כְּגוֹן בְּכֵלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם דְּמַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ עַתָּה, הֲוֵי כְּמוֹ אֹכֶל, וְהַשְׁאָר הֲוֵי כְּמוֹ פְּסֹלֶת.
א אייר
סעיף יז’
אֵין לְסַנֵּן שׁוּם מַשְׁקֶה, כִּי יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה חִלּוּקֵי דִּינִים. אֲבָל מֻתָּר לִשְׁתּוֹת עַל יְדֵי מַפָּה, דְּלֹא שַׁיָּךְ בּוֹרֵר אֶלָּא בִּמְתַקֵּן הָעִנְיָן קֹדֶם אֲכִילָה אוֹ שְׁתִיָּה. אֲבָל בְּעִנְיָן זֶה, אֵינוֹ אֶלָּא מְעַכֵּב אֶת הַפְּסֹלֶת שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לְתוֹךְ פִּיו. וּמִכָּל מָקוֹם לִשְׁתּוֹת מַיִם כָּךְ עַל יְדֵי מַפָּה, יֵשׁ אוֹסְרִין מִשּׁוּם כִּבּוּס. וְיֵשׁ לְהָקֵל בִּשְׁעַת הַדְּחָק כְּשֶׁאֵין לוֹ מַיִם נְקִיִּים לִשְׁתּוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִשְׁתֶּה דֶּרֶךְ בֵּית יָד מִן הַכְּתֹּנֶת שֶׁלּוֹ, דְּבָזֶה אִכָּא לְמֵיחָשׁ טְפֵי, שֶׁמָּא יִסְחֹט.
סעיף יח’
מַשְׁקֶה קַאפֶע שֶׁיֵּשׁ בְּתַחְתִּיתוֹ הַקָּאפֶע מַמָּשׁ שֶׁהוּא הַפְּסֹלֶת, וְכֵן שְׁאָר מַשְׁקֶה שֶׁיֵּשׁ בְּתַחְתִּיתוֹ שְׁמָרִים אוֹ שְׁאָר פְּסֹלֶת כְּשֶׁמְעִרִין אוֹתוֹ, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְעָרוֹת כָּל הַצָּלוּל, אֶלָּא יַשְׁאִיר מְעַט אֵצֶל הַפְּסֹלֶת. וְחָלָב שֶׁהָעֳמַד אָסוּר לִקְלוֹט מַה שֶּׁלְּמַעְלָה הַנִּקְרָא סְמֶעטִין, רַק מַה שֶּׁצָּרִיךְ לֶאֱכוֹל עַתָּה וְגַם בָּזֶה יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִקַּח הַכֹּל, רַק יַשְׁאִיר קְצָת עַל הֶחָלָב הַתַּחְתּוֹן (שיט).
סעיף יט’
אִם נָפַל זְבוּב וְכַדּוֹמֶה לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל אוֹ הַמַּשְׁקֶה, לֹא יָסִיר אֶת הַזְּבוּב לְבַדּוֹ, אֶלָּא יִקַּח גַּם קְצָת מֵהַמַּאֲכָל אוֹ מְהַמֵשְׁקֶה וְיִזְרֹק עִמּוֹ (שיט).
סעיף כ’
אִם צָרִיךְ לָדוּךְ פִּלְפְּלִין אוֹ מֶלַח וְכַיּוֹצֵא בוֹ לָתֵת לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל, מֻתָּר לָדוּךְ בְּקַתָּא דְּסַכִּינָא עַל הַשֻּׁלְחָן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אֲבָל לֹא בִּמְדוּכָה וְלֹא בְּמַכְתֶּשֶׁת.
סעיף כא’
אָסוּר לַחְתּוֹךְ בְּצָלִים וּשְׁאָר יְרָקוֹת אֶלָּא דַּוְקָא סָמוּךְ לַסְּעוּדָּה וְגַם אָז לֹא יַחְתְּכֵם דַּק דַּק מְאֹד.
סעיף כב’
דָּבָר שֶׁהַמֶּלַח פּוֹעֵל בּוֹ לְרַכְּכוֹ אוֹ לְהָפִיג חֲרִיפוּתוֹ, אָסוּר לְמָלְחוֹ מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּמוֹ מְעַבֵּד. וְלָכֵן אָסוּר לִמְלוֹחַ (גורקען) חַיִּין, וְכֵן צְנוֹן אוֹ בְּצָלִים אָסוּר לִמְלוֹחַ, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְאוֹתָהּ סְעוּדָּה, אֶלָּא מַטְבִּיל בְּמֶלַח חֲתִיכָה חֲתִיכָה וְאוֹכֵל. אֲבָל בֵּיצִים וּבָשָׂר מְבֻשָּׁל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁאֵין הַמֶּלַח מוֹעִיל לָהֶן אֶלָּא שֶׁיִּתֵּן בָּהֶם טַעַם מֶלַח, מֻתָּר לְמָלְחָם לְאָכְלָם בְּאוֹתָהּ סְעוּדָּה. אֲבָל בִּשְׁבִיל לְהַנִּיחָם לִסְעוּדָּה אַחֶרֶת, אָסוּר.
סעיף כג’
אֵין לִמְלֹוֹחַ בְּיַחַד הַרְבֵּה פּוֹלִין וְקִטְנִיּוֹת מְבֻשָּׁלִים כִּי הַמְּליחָה מוֹעִילָה בָּהֶן לְרַכְּכָן. וַאֲפִלּוּ כְּדֵי לְאָכְלָן לְאַלְתֵּר, אָסוּר.
סעיף כד’
“סַאלַאט”, “גּוּרְקֶען”, וְכֵן שְׁאָר מִינֵי טִבּוּלִין שֶׁעוֹשִׂין מִבְּצָלִים וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר לְמָלְחָן סָמוּךְ לַסְּעוּדָּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנִים לְתוֹכָן מִיָּד שֶׁמֶן וְחֹמֶץ מַחְלִישִׁין כֹּחַ הַמֶּלַח. אֲבָל אָסוּר לְמָלְחָן וּלְהַשְׁהוֹתָן אֵיזֶה זְמָן.
סעיף כה’
אִסּוּר בּוֹנֶה, שַׁיָּךְ גַּם בַּמַאֲכָל, כְּגוֹן הַמְגַבֵּן גְּבִינָה אוֹ שֶׁמְדַבֵּק פֵּרוֹת וּמַשְׁוֶה אוֹתָן שֶׁיִּהְיוּ יָפִין וְלָכֵן כְּשֶׁחוֹתְכִין בְּצָלִים עִם בֵּצִים אוֹ עִם חָלָב מִדָּג מָלוּחַ (הערינגְּ) יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַשׁוְוֹתָן וּלְיַפּוֹתָן, אֶלָּא יַנִּיחֵם כְּמוֹ שֶׁהֵם. (עין מגן אברהם סימן שי”ט סעיף קטן י”ח, וסימן שי”ט סעיף קטן י”ח, וסימן ש”מ סעיף קטן י”ז).
סעיף כו’
כְּשֶׁמְדִיחִין כֵּלִים בְּמַיִם רוֹתְחִין לֹא יְעָרֶה הַמַּיִם עַל הַכֵּלִים אֶלָּא יְעָרֶה אֶת הַמַּיִם לְתוֹךְ כְּלִי אַחֵר וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן בָּהֶם אֶת הַכֵּלִים. וְלֹא יְדִיחֵם בְּמַפָּה, מִשּׁוּם אִסּוּר סְחִיטָה, אֶלָּא מְדִיחָם בִּסְמַרְטוּט הַמְיֻחָד לְכָךְ, שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו לְסָחֳטוֹ גַּם בְּחֹל. וּכְשֶׁמֵדִיחַ כְּלִי זְכוּכִית, לֹא יְדִיחֵם בְּשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְכַדּוֹמֶה. וְאָסוּר לְהָדִיחַ כֵּלִים בַּשַׁבָּת אֶלָּא אוֹתָן שֶׁצְּרִיכִין לַשַׁבָּת (דִּין טְבִילַת כֵּלִים בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, עַיֵן לְעֵיל סוֹף סִימָן ל”ז) (רנ”ב ש”ב שכ”ג).
ב אייר
סעיף כז’
כָּל דָּבָר שֶׁהַיִשְֹרָאֵל אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ, אָסוּר גַּם כֵּן עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וּמִכָּל מָקוֹם בִּימֵי הַחֹרֶף, כֵּיוָן שֶׁמֻּתָּרִין לְהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר כְּדֵי לְחַמֵּם אֶת הַבַּיִת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, (כְּמוֹ שֶׁאֶכְתֹּב לְקַמָּן סִימָן צ’ סָעִיף יח), נוֹהֲגִין שֶׁהָאֵינוֹ יְהוּדִי מַעֲמִיד אֶת הַתַּבְשִׁילִין שֶׁנִּצְטַנְּנוּ, עַל הַתַּנּוּר קֹדֶם שֶׁהוּא מַסִּיקוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַסִּיקוֹ. דְּכֵיוָן שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה בְּהַסָּקָה זֹאת לְחַמֵּם אֶת הַתַּבְשִׁילִין, אֶלָּא לְחַמֵּם אֶת הַבַּיִת, יֵשׁ מַתִּירִין. וְדַוְקָא שֶׁיַּעֲמִידֵם קֹדֶם הַהַסָּקָה וְלֹא אַחַר כָּךְ. וּפְשִׁיטָא שֶׁאִם אֵין הַכַּוָּנָה בַּהַסָּקָה בִּשְׁבִיל הַבַּיִת אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַתַּבְשִׁילִין, וַדַּאי אָסוּר בְּכָל עִנְיָן. וְיֵשׁ אוֹסְרִין אֲפִלּוּ אִם הַכַּוָּנָה הִיא בִּשְׁבִיל לְחַמֵּם אֶת הַבָּיִת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמִּנְהָג כְּהַמַּתִּירִין, מִכָּל מָקוֹם כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם צֹרֶךְ כָּל כָּךְ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּאוֹתָן תַּנּוּרֵי בַּרְזֶל הָעֲשׂוּיִין לְבַשֵּׁל עֲלֵיהֶן תָּמִיד (שפאר קיכע), אַף עַל פִּי שֶׁמַּסִּיקִים בָּהֶן בַּשַׁבָּת לְצֹרֶךְ חִמּוּם הַבַּיִת, וְגַם הָאֵינוֹ יְהוּדִי מַעֲמִיד עָלָיו אֶת הַתַּבְשִׁילִין קֹדֶם הַהַסָּקָה, מִכָּל מָקוֹם הַיָּרֵא אֶת ה’ יִמָּנַע מִזֶּה.
סעיף כח’
הַשּׁוֹפֵךְ מַשְׁקִים בְּמָקוֹם שֶׁהַקַּרְקַע מַצְמַחַת, חַיָּב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ, שֵׁהֲרֵי הַמַּשְׁקֶה גּוֹרֵם שֶׁתִּצְמַח הַקַּרְקַע. וְעַל כֵּן יֵשׁ לִזָּהֵר מִלֶּאֱכוֹל בַּגִּנָּה, כִּי בְּקשִׁי יָכוֹל לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁפּוֹךְ מַשְׁקִים עַל הָאָרֶץ. וּמִלְּבַד זֹאת, יֵשׁ בַּגִּנָּה אִסּוּר טִלְטוּל (עַיֵן סִימָן פ”ג) (של”ו שנ”ח).
סעיף כט’
סְפוֹג שֶׁאֵין לוֹ בֵּית אֲחִיזָה, אֵין מְקַנְּחִין בּוֹ (ש”כ).
סעיף ל’
אָסוּר לָרֹק בְּמָקוֹם שֶׁהָרוּחַ יְפַזֵּר אֶת הָרֹק (שי”ט).
סעיף לא’
בְּתוּלָה, אֲסוּרָה לִקְלוֹעַ שַׂעֲרוֹתֶיהָ בַּשַׁבָּת, וְלֹא לְהַתִּיר קְלִיעָתָהּ, אֲבָל יְכוֹלָה לְתַקֵּן שַׂעֲרוֹתֶיהָ בְּיָדֶיהָ. וּבְמַסְרֵק הֶעָשׂוּי מִשְּׂעַר חֲזִיר, אִם הוּא קָשֶׁה מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲקוֹר שְׂעָרוֹת, אָסוּר לְסָרֵק בּוֹ. אֲבָל אִם אֵינוֹ קָשֶׁה, מֻתֶּרֶת לְתַקֵּן בּוֹ שַׂעֲרוֹתֶיהָ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם הִיא מְיַחֶדֶת אוֹתוֹ לְכָךְ (שג שכז).
סעיף לב’
בֶּגֶד וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו אֵיזֶה לִכְלוּךְ, מְקַנְּחוֹ בִּסְמַרְטוּט וְכַיּוֹצֵא בוֹ. אֲבָל לֹא יִשְׁפּוֹךְ עָלָיו מַיִם. מִשּׁוּם דִּנְתִינַת הַמַּיִם, הֲוֵי כְּמוֹ כִּבּוּס. וְלָכֵן אִם תִּינוֹק הִשְׁתִּין עַל אֵיזֶה בֶגֶד, אָסוּר לִשְׁפּוֹךְ עָלָיו מַיִם. (אֲבָל הִשְׁתִּין עַל הַקַּרְקַע אוֹ עַל כְּלֵי עֵץ אוֹ עוֹר, מֻתָּר לִשְׁפֹּךְ שָׁם מַיִם), וּכְשֶׁאָדָם נוֹטֵל יָדָיו וְרוֹצֶה לְנַגְבָן בְּמַפָּה, טוֹב לְשַׁפְשְׁפָן הֵיטֵב זוֹ בָזוֹ לְהָסִיר הַמַּיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר עֲלֵיהֶם רַק מְעַט מַיִם, (דְּבִמְעַט מַיִם שֶׁהוּא מְנַגְּבָן, כֵּיוָן שֶׁהוּא דֶּרֶךְ לִכְלוּךְ, לֹא הֲוֵי כִּבּוּס). וּבְמַפָּה צָבוּעָה אֵין לָחוּשׁ בְּכָל עִנְיָן (דְּלֹא שַׁיָּךְ בָּהּ כִּבּוּס כָּל כָּךְ).
סעיף לג’
חָבִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַיִם וְכַיּוֹצֵא בוֹ, אָסוּר לִפְרֹס עָלָיו בֶּגֶד שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לָהּ, לְכַסּוֹתוֹ בּוֹ, דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי סְחִיטָה. אֲבָל בְּבֶגֶד הַמְיֻחָד לָהּ מֻתָּר לְכַסּוֹתָהּ, דְּכֵיוָן דִּמיֻחָד לָּהּ, לֹא חַיְשֵינָן שֶׁיִּסְחוֹט (וְעַיֵּן לְקַמָּן סָעִיף פ) (שכ).
סעיף לד’
אִם נִשְׁפְּכוֹ מַיִם עַל הַשֻּׁלְחָן וְכַדּוֹמֶה, אָסוּר לְקַנְּחוֹ בְּבֶגֶד שֶׁהוּא מַקְפִּיד עָלָיו, דְּכֵיוָן דְּאִכָּא מַיִם מְרֻבִּים, חָיְשִׁינָן שֶׁמָּא יִסְחוֹט. וְכֵן לֹא יְנַגֵּב בְּמַפָּה כּוֹסוֹת אוֹ שְׁאָר כֵּלִים שֶׁפִּיהֶן צָר, דִּמֵחֲמַת דָּחֳקָם נִסְחָט הַמַּשְׁקֶה (ש”ב).
סעיף לה’
הָיָה הוֹלֵךְ וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים עָלָיו וְעַל בְּגָדָיו, מֻתָּר לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ. וּכְשֶׁפּוֹשְׁטָן, אָסוּר לְשָׁטְחָן כְּדֵי שֶׁיִּתְיַבְּשׁוּ. וַאֲפִלּוּ הָיוּ לַחִים רַק מִן הַזֵּעָה, אָסוּר לְשָׁטְחָן, וְכָל שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לְשָׁטְחָן נֶגֶד הָאֵשׁ. וַאֲפִלּוּ אִם לָבוּשׁ בָּהֶם, אָסוּר לַעֲמֹד נֶגֶד הָאֵשׁ בְּמָקוֹם שֶׁהוּא חַם הַרְבֵּה. וְכֵן אָסוּר לְנַעֵר בֶּגֶד מִן הַמָּיִם, וּבֶגֶד שֶׁהוּא מַקְפִּיד עַל מֵימָיו, אָסוּר אֲפִלּוּ לְטַלְטְלוֹ לְאַחַר שֶׁפְּשָׁטוֹ מֵעָלָיו, דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יִסְּחֲטֶנוּ.
ג אייר
סעיף לו’
הָיָה הוֹלֵךְ וְהִגִּיעַ לְאַמַּת הַמַּיִם, יָכוֹל לְדַלֵּג וְלִקְפֹּץ עָלָיהָ, אֲפִלּוּ הוּא רְחָבָה. וּמוּטָב שֶׁיְדַלֵּג מִמַּה שֶּׁיַּקִיף, מִפְּנֵי שֶׁמַּרְבֶּה בְּהִלּוּךְ. וְאָסוּר לַעֲבוֹר בָּהּ, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי סְחִיטָה. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַחְלִיק וְלִפּוֹל בַּמַּיִם, אָסוּר לֵילֵךְ בַּשַׁבָּת, שֶׁמָּא יִשְׁרוּ בְּגָדָיו וְיָבוֹא לִידֵי סְחִיטָה.
סעיף לז’
הָיָה הוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה, כְּגוֹן לְהַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אוֹ רַבּוֹ אוֹ מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, יָכוֹל לַעֲבוֹר בַּנָּהָר, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂה שִׁנּוּי, כְּגוֹן שֶׁלֹּא יוֹצִיא יָדוֹ מִתַּחַת לִשְׂפַת חֲלוּקוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוֹר וְלֹא יָבוֹא לִידֵי סְחִיטָה. וְאָסוּר לַעֲבוֹר בְּסַנְדָּלוֹ, דְּכֵיוָן דְּאֵינוֹ יָכוֹל לְהַדְּקוֹ וּלְקָשְׁרוֹ יָפֶה, חָיְשֵׁינָן דִּלְמָא נָפַל וְאָתֵי לְאֲתוּיֵי (לְטַלְטָלוֹ). אֲבָל בְּמִנְעָלוֹ, מֻתָּר. וְכֵיוָן שֶׁהָלַךְ לִדְבַר מִצְוָה, מֻתָּר לוֹ אַף לַחֲזוֹר. וְאִם הוֹלֵךְ לִשְׁמוֹר פֵּרוֹתָיו (דִּשְׁמִירַת מָמוֹנוֹ, הֲוֵי גַּם כֵּן קְצָת מִצְוָה), מֻתָּר לוֹ לַעֲבוֹר בַּהֲלִיכָה, אֲבָל לֹא בַחֲזָרָה (ש”א).
סעיף לח’
טִיט שֶׁעַל בִּגְדּוֹ, אִם הוּא לַח, מְגָרְדוֹ בְּצִפֹּרֶן אוֹ בְּסַכִּין. אֲבָל אִם הוּא יָבֵשׁ, אָסוּר לְגָרְדוֹ, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּטוֹחֵן.
סעיף לט’
בֶּגֶד שָׁחוֹר, אָסוּר לְנַעֲרוֹ מִן הַשֶּׁלֶג אוֹ מִן הָאָבָק. אֲבָל לְהָסִיר מֵעָלָיו הַנּוֹצוֹת בְּיָדוֹ, מֻתָּר. וְיֵשׁ חוֹשְׁשִׁין גַּם בָּזֹאת.
סעיף מ’
טִיט שֶׁעַל רַגְלוֹ אוֹ מִנְעָלָיו, יָכוֹל לְהָסִירוֹ בְּדָבָר שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלוֹ, אוֹ שֶׁיְקַנְּחוֹ בְּקוֹרָה, אֲבָל לֹא יְקַנְּחוֹ לֹא בַכֹּתֶל וְלֹא בַקַּרְקַע. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק כְּגוֹן שֶׁצּוֹאָה עַל רַגְלוֹ אוֹ עַל מִנְעָלָיו, וְאֵין לוֹ דָּבָר שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלוֹ, יָכוֹל לְקַנֵּחַ בַּכֹּתֶל. וְאִם אֵין כֹּתֶל, יְקַנַּח בַּקַּרְקַע. וְאִם יֵשׁ לוֹ מַיִם, יָכוֹל לִרְחֹץ הַמִּנְעָל גַּם בַּמַיִם אִם הוּא שֶׁל עוֹר, (כִּי בְּעוֹר, שִׁכְשׁוּךְ בְּעָלְמָא לֹא הֲוֵי כִּבּוּס, אֶלָּא כְּשֶׁמְשַׁפְשְׁפוֹ צַד זֶה עַל צַד זֶה כְּדֶרֶךְ הַכּוֹבְסִים). אֲבָל בְּסַכִּין, אָסוּר לְגָרֵד הַטִּיט וְהַצּוֹאָה מִן הַמִּנְעָל שֶׁל עוֹר. וְהַבַּרְזֶל שֶׁלִּפְנֵי הַבַּיִת שֶׁעָשׂוּי לְכָךְ, אִם הוּא חַד, אָסוּר לְגָרֵד בּוֹ. וְאִם אֵינוֹ חַד, מֻתָּר.
סעיף מא’
נִתְלַכְלְכָה יָדוֹ בְּטִיט, לֹא יְקַנְּחָהּ בְּמַפָּה שֶׁמְקַנְּחִין בָּהּ הַיָּדַיִם (דְּחָיְשֵׁינָן שֶׁמָּא יְכַבְּסָהּ) (ש”ב).
סעיף מב’
אָסור לִצְבּוֹעַ שׁוּם דָּבָר, אֲפִלּוּ בְּצֶבַע שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם, וְלָכֵן אָסוּר לְאִשָּׁה לִצְבּוֹעַ פָּנֶיהָ וְיֵשׁ לִזָּהֵר כְּשֶׁיָּדָיו צְבוּעוֹת מִפֵּרוֹת שֶׁאָכַל, שֶׁלֹּא יִגַּע בְּבִגְדּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁצּוֹבְעוֹ. וְכֵן דַּם חָטְמוֹ וְדַם מַכָּתוֹ לֹא יְקַנַּח בְּמַפָּה (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן צ”א סָעִיף י”א) (ש”כ שכ”ח).
סעיף מג’
אֵין לִתֵּן כַּרְכֹּם לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל מִפְּנֵי שֶׁצּוֹבְעוֹ, (כָּךְ כָּתוּב בְּסֵפֶר חַיֵּי אָדָם).
סעיף מד’
אָסוּר לִקְלוֹעַ אוֹ לִשְׁזוֹר אֲפִלּוּ שְׁנֵי חוּטִין אוֹ שְׂעָרוֹת הַתְּלוּשׁוֹת (שג שיז).
סעיף מה’
הַדֶּרֶךְ הוּא כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְשֹׁר אֵיזֶה דָּבָר בִּשְׁנֵי חוּטִין אוֹ מְשִׁיחוֹת, אוֹ שֶׁמְסַבְּבִים חוּט אוֹ מְשִׁיחָה אַחַת וְקוֹשְׁרִין שְׁנֵי הַקְּצָווֹת יַחַד כְּדֶרֶךְ הַחֲגוֹרָה, עוֹשִׂין שְׁנֵי קְשָׁרִים זֶה עַל גַב זֶה, כִּי בְּקֶשֶׁר אֶחָד לֹא יִתְחַזֵּק. וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּשַׁבָּת, שְׁנֵי קְשָׁרִים זֶה עַל גַב זֶה, אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַתִּירוֹ בּוֹ בַיּוֹם, וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בַּמִּטְפַּחַת שֶׁכּוֹרְכִין סְבִיב הַצַּוָּאר (האלזטוך) שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בָּהּ בַּשַׁבָּת שְׁנֵי קְשָׁרִים. וְכֵן בְּעֶרֶב שַׁבָּת לֹא יִהְיוּ בָּהּ שְׁנֵי קְשָׁרִים, דְּאִם כֵּן אָסור לְהַתִּירוֹ בַּשַׁבָּת כְּדִלְקַמָּן. וְכֵן לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ קֶשֶׁר אֶחָד בְּרֹאשׁ אֶחָד שֶׁל חוּט אוֹ מְשִׁיחָה, אוֹ לִטּוֹל שְׁנֵי הַקְּצָווֹת זֶה אֵצֶל זֶה וְלַעֲשׂוֹת בִּשְׁנֵיהֶם בְּיַחַד קֶּשֶׁר אֶחָד, אָסוּר. כֵּיוָן דְּבָזֶה גַּם קֶשֶׁר אֶחָד מִתְקַיֵּם. וְלַעֲשׂוֹת בִּשְׁנֵי קְצָווֹת זֶה עִם זֶה קֶשֶׁר אֶחָד וְעָלָיו עֲנִיבָה, אִם הוּא דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַתִּירוֹ בּוֹ בַיּוֹם מֻתָּר. וְאִם לָאו, אָסוּר, אֲפִלּוּ אִם הוּא דַּעְתּוֹ לְהַתִּירוֹ בּוֹ בַיּוֹם. אֲבָל לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי עֲנִיבוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, מֻתָּר, וַאֲפִלּוּ הַרְבֵּה, וַאֲפִלּוּ אִם דַּעְתּוֹ שֶׁיַּעֲמוֹד כֵּן יָמִים רַבִּים (סִימָן שי”ן, וּבְחַיֵּי אָדָם).
ד אייר
סעיף מו’
קֶשֶׁר שֶׁאֲסוּרִין לַעֲשׂוֹתוֹ, קֶשֶׁר כָּזֶה אֲסוּרִין גַּם כֵּן לְהַתִּיר. וּבִמְקוֹם צַעַר, יֵשׁ לְהַתִּיר עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (שי”ז).
סעיף מז’
דֶּרֶךְ הַחַיָּטִים, שֶׁקֹּדֶם שֶׁתּוֹפְרִין אֶת הַבֶּגֶד כָּרָאוּי, מְחַבְּרִים אֶת הַחֲתִיכוֹת בִּתְפִירוֹת מְרֻוָּחוֹת, וְאַחַר כָּךְ מְסִירִין אֶת הַחוּטִין מֵאֵלּוּ הַתְּפִירוֹת, וְאָסוּר לְהָסִירָן בְּשַׁבָּת (ש”ב).
סעיף מח’
בְּגָדִים הָעֲשׂוּיִם לְהַכְנִיס בָּהֶם מְשִׁיחָה אוֹ רְצוּעָה, כְּגוֹן מִכְנָסַיִם אוֹ מִנְעָלִים אוֹ חָלוּק, אִם הַבֶּגֶד חָדָשׁ, אָסוּר לְהַכְנִיסוֹ בָּהֶם, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי תִקּוּן מָנָא. וּבְיָשָׁן אִם אֵין הַנֶּקֶב צָר, שֶׁאֵין טֹרַח לְהַכְנִיסָהּ מֻתָּר. וְאִם יֵשׁ טֹרַח, אָסוּר.
סעיף מט’
לִפְעָמִים אֵיזֹה תְּפִירָה מִתְקַלְקֶלֶת וּמִתְפָּרְדוֹת הַחֲתִיכוֹת קְצָת זוֹ מִזּוֹ, וּמוֹשְׁכִין בְּחוּט הַתְּפִירָה וְהֵן מִתְהַדְּקוֹת וּמִתְחַבְּרוֹת, אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּשַׁבָּת מִשּׁוּם דַּהֲוֵי תוֹפֵר (ש”מ).
סעיף נ’
נְיָרוֹת שֶׁנִּדְבְּקוּ שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה, כְּמוֹ שֶׁלִּפְעָמִים נִדְבְּקוּ דַּפֵּי סְפָרִים מֵחֲמַת הַצֶּבַע שֶׁצְּבָעָן הַכּוֹרֵךְ אוֹ שֶׁנִּדְבְּקוּ אֵיזֶה דַּפִּין בְּשַׁעֲוָה מֻתָּר לְפָתְחָן (ש”מ).
סעיף נא’
כֵּלִים שֶׁכָּרְכוּ סְבִיב פִּיהֶם בְּמַטְלִית וּקְשָׁרוּהוּ בִּמְשִׁיחָה, מֻתָּר לְקָרְעָן בַּשַׁבָּת, שֶׁזֶּהוּ מְקַלְקֵל, וּמֻתָּר לְצֹרֶךְ שַׁבָּת (סִימָן שי”ד ובחיי”א).
סעיף נב’
אָסוּר לָצוּד שׁוּם בַּעַל חַי בַּשַׁבָּת, (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן פ”ז סָעִיף כ’, כ”א). וַאֲפִלּוּ פַּרְעוֹשׁ אָסוּר לִתְפּוֹס, וְאַךְ אִם הִיא עַל גּוּף הָאָדָם וְעוֹקְצּוֹ, מִשּׁוּם צַעְרָא דְּגוּפָא מֻתָּר לִטְּלוֹ וּלְזָרְקוֹ. אֲבָל אָסוּר לְהָרְגוֹ כִּי אָסוּר לַהֲרוֹג שׁוּם בַּעַל חָי. אַךְ הַכִּנִּים כֵּיוָן שֶׁהֵן מִתְהַוּוֹת רַק מִן הַזֵּעָה, מֻתָּר לְהָרְגָן. וּמִכָּל מָקוֹם אֵלּוּ שֶׁבַּבְּגָדִים אָסוּר לְהָרְגָן, אֶלָּא נוֹטְלָן וְזוֹרְקָן. רַק אֵלּוּ שֶׁנִּמְצְאוּ בָּרֹאשׁ, מֻתָּר לְהָרְגָן.
סעיף נג’
יֵשׁ לִזָּהֵר, כְּשֶׁרוֹצֶה לִסְתּוֹם תֵּבָה אוֹ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ שָׁם זְבוּבִים, שֶׁיַּפְרִיחֵם תְּחִלָּה מִשָּׁם, כִּי כַּאֲשֶׁר הוּא סוֹתֵם, הֵמָּה נִצּוֹדִים שָׁמָּה. וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לְדַקְדֵק וְלִבְדֹּוֹק שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שָׁם כְּלָל, אֶלָּא יַפְרִיחַ מַה שֶּׁנִּרְאֶה לוֹ.
סעיף נד’
אָסוּר לְהוֹצִיא דָּם. וַאֲפִלּוּ דָּם שֶׁבֵּין הַשִּׁנַּיִם אָסוּר לִמְצוֹץ. וְכֵן אָסוּר לְהַנִּיחַ עַל הַמַּכָּה רְטִיָּה הַמּוֹצִיאָה דָּם וְלֵחָה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לִדְחוֹק אֶת הַמַּכָּה לְהוֹצִיא דָּם אוֹ לֵחָה (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן צ”א סָעִיף י”א).
סעיף נה’
צִיצִין שֶׁהֵן כְּמִין רְצוּעוֹת דַּקּוֹת שֶׁפֵּרְשׂוּ מֵעוֹר הָאֶצְבַּע סְבִיב הַצִּפֹּרֶן, אָסוּר לְהָסִירָן, בֵּין בִּכְלִי בֵּין בְּיָּד בֵּין בְּשִּׁנַּיִם. וְצִפֹּרֶן שְׁנִפְּרַשׁ רֻבּוֹ וּקָרוֹב לְהִנָּתֵק וּמְצַעֲרוֹ, מֻתָּר לְהֲסִירוֹ בְּיָּד, אֲבָל לֹא בִּכְלִי. וְאִם לֹא פֵּרַשׁ רֻבּוֹ, אָסוּר לַהֲסִירוֹ אֲפִלּוּ בְּיָּד (שכ”ח).
סעיף נו’
אָסוּר לִשְׁפֹּוֹךְ לְתוֹךְ הַחֹמֶץ שְׁאָר מַשְׁקִים, שֶׁיִּתְהַוּוּ גַּם כֵּן חֹמֶץ.
סעיף נז’
בָּשָׂר שֶׁלֹּא נִמְלַח וְחָל יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁלּוֹ בַּשַׁבָּת, שֶׁאִם לֹא יְדִיחוּהוּ יְהֵא נֶאֱסָר, יֵשׁ לַהֲדִיחוֹ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אֲבָל עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל, אָסוּר.
סעיף נח’
אָסוּר לִמָרֵחַ רְטִיָּה, וְכֵן שַׁעֲוָה אוֹ זֶפֶת. לָכֵן אָסוּר לִתֵּן שַׁעֲוָה אוֹ שֶׁמֶן עָב בַּנֶּקֶב לְסָתְמוֹ אוֹ לְדַבְּקוֹ עַל אֵיזֶה דָבָר לְסִימָן. אֲבָל אֹכֶל מֻתָּר לִמְרֹחַ, כְּגוֹן חֶמְאָה עַל הַלֶּחֶם וְכַדּוֹמֶה (שי”ד שכ”א).
סעיף נט’
אָסוּר לִשְׁבּוֹר אוֹ לַחְתֹּךְ כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַאֲכָל. אֲבָל מַה שֶּׁהוּא מַאֲכָל, אֲפִלּוּ רַק לִבְהֵמָה, מֻתָּר. וְלָכֵן מֻתָּר לַחְתּוֹךְ קַשׁ לַחֲצוֹץ בּוֹ שִׁנָּיו. וַעֲצֵי בְּשָׂמִים, מֻתָּר לִמְלוֹל וְלִקְטוֹם כְּדֵי לְהָרִיחַ בָּהֶם, וַאֲפִלּוּ הֵם קָשִׁים כָּעֵץ. אֲבָל לִקְטוֹם אוֹתָם כְּדֵי לַחְצוֹץ שִׁנָּיו, אָסוּר.
סעיף ס’
אִילָן בֵּין שֶׁהוּא לַח בֵּין שֶׁהוּא יָבֵשׁ, אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ שׁוּם תַּשְׁמִישׁ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְנִידוֹ. (דְּאִם מְנִידוֹ, בְּלָאו הֲכִי אִכָּא אִסּוּר מֻקְצֶה). אֵין עוֹלִין בּוֹ, וְאֵין נִתְלִין בּוֹ. וְאָסור לְהַנִּיחַ עָלָיו אֵיזֶה חֵפֶץ אוֹ לִטְּלוֹ מִמֶּנּוּ אוֹ לִקְשׁוֹר בּוֹ בְּהֵמָה וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם. וַאֲפִלּוּ בִּצִדְדֵי הָאִילָן, אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ. וְלָכֵן אִם סַל תָּלוּי עָלָיו, אָסוּר לִטּוֹל אֵיזֶה דָּבָר מִתּוֹךְ הַסַּל, אוֹ לִתֵּן לְתוֹכוֹ, דְּהַסַּל הֲוֵי צְדָדֵי הָאִילָן. אֲבָל אִם יָתֵד תָּקוּעָה בָּאִילָן וְעָלֶיהָ תָּלוּי סַל, מֻתָּר לִטּוֹל מִתּוֹכוֹ אוֹ לִתֵּן לְתוֹכוֹ, מִשּׁוּם דְּאָז הֲוֵי הַסַּל צִדֵּי צְדָדִין. וְהַסַּל, אָסוּר לִקַּח מִשָּׁם אוֹ לִתְלוֹתוֹ שָׁם, מִשׁוּם דְּמִשְׁתַּמֵּשׁ בַּיָתֵד דַּהֲוֵי צִדְדֵי הָאִילָן.
ה אייר
סעיף סא’
כְּלִי שֶׁזּוֹרְעִין בּוֹ מִינֵי עֲשָׂבִים אוֹ שׁוֹשַׁנִּים לְנוֹי אוֹ לְהָרִיחַ, אָסוּר לִתְלוֹשׁ מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָסוּר לִתְלוֹשׁ מִן הָאִילָן. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְטַלְטְלוֹ מֵעַל גַּבֵּי קַרְקַע לְהַעֲמִידוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. דְכֵיוָן שֶׁכְּשֶׁהוּא עוֹמֵד עַל הַקַּרְקַע, מֵרֵיחַ הָאָרֶץ הוּא גָּדֵל, אִם כֵּן הַנּוֹטְלוֹ מִשָּׁם, הֲוֵי כְּמוֹ תוֹלֵשׁ. וְכֵן אִם עוֹמֵד בְּמָקוֹם אַחֵר, אָסוּר לִטְּלוֹ וּלְהַעֲמִידוֹ עַל הַקַּרְקַע, מִשּׁוּם דְּבָזֶה הֲוֵי כְּמוֹ זוֹרֵעַ. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בְּכָל זֶה, בֵּין שֶׁהוּא שֶׁל עֵץ בֵּין שֶׁהוּא שֶׁל חֶרֶס, בֵּין שֶׁהוּא נָקוּב, בֵּין שֶׁאֵינוֹ נָקוּב (של”ו).
סעיף סב’
אָסוּר לִכְתֹּב אוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה צִיּוּר אֲפִלּוּ בְּאֶצְבָּעוֹ עִם הַמַּשְׁקִין שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן אוֹ עַל הַהֶבֶל שֶׁעַל חַלּוֹן זְכוּכִית (שִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן) וְכֵן בְּכָל דָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיִּם. וַאֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת רשֶׁם בְּעָלְמָא בְּצִפָּרְנוֹ עַל אֵיזֶה דָּבָר לְסִימָן, אָסוּר. נִמְצְאָה שַעֲוָה וְכַדּוֹמֶה שֶׁנָּטְפָה עַל הַסֵּפֶר, אֲפִלּוּ רַק עַל אוֹת אַחַת, אָסוּר לְהָסִירָהּ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן כ”ד סָעִיף י”ב).
סעיף סג’
כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לִכְתּוֹב, כָּךְ אָסוּר לִמְחוֹק כָּל מַה שֶּׁנִּכְתַּב. וּמִכָּל מָקוֹם אוֹתָן עוּגוֹת שֶׁעָשׂוּ עֲלֵיהֶן אוֹתִיּוֹת וְצִיּוּרִים, מֻתָּר לְשַׁבְּרָן וּלְאָכְלָן בַּשַׁבָּת. אַךְ אִם נַעֲשׂוּ כֵּן לִסְגֻלָּה לִקְטַנִּים, יֵשׁ לְהַחְמִיר בָּהֶם.
סעיף סד’
סְפָרִים, שֶׁעַל חֻדֵּי הַגִּלְיוֹנוֹת מִבַּחוּץ נִכְתְּבוּ אוֹתִיּוֹת, יֵשׁ אוֹסְרִין לְפָתְחָן אוֹ לְסָגְרָן בַּשַׁבָּת וְיֵשׁ מַתִּירִין, וְכֵן נוֹהֲגִים. וּמִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ אוֹסְרִין יֵשׁ לִמְנוֹעַ מִלִּכְתּוֹב כֵּן (ש”מ).
סעיף סה’
מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ, מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה אֲפִלּוּ הוּא מְיֻחָד לְמִדָּה, וַאֲפִלּוּ הוּא שֶׁל מוֹכֵר, אֶלָּא שֶׁהַלּוֹקֵחַ נוֹטְלוֹ וּמוֹלִיכוֹ לְבֵיתוֹ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאִם הַלּוֹקֵחַ מֵבִיא כְּלִי שֶׁלּוֹ וְאוֹמֵר, מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה, דְּוַדַּאי מֻתָּר. אֲבָל לִמְדּוֹד בִּכְלִי הַמְיֻחָד לְמִדָּה שֶׁל הַמּוֹכֵר וְלִשְׁפּוֹךְ לְתוֹךְ כְּלִי שֶׁל לוֹקֵחַ, אָסוּר. וְכֵן מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: תֵּן לִי חֲמִשִּׁים אֱגוֹזִים וְכַדּוֹמֶה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר לוֹ שֵׁם מִדָּה וְלֹא דָּמִים, וְגַם לֹא יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן, לוֹמַר, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּיָדִי חֲמִשִּׁים אֱגוֹזִים, תֵּן לִי עוֹד חֲמִשִּׁים וְיִהְיוּ לְךָ בְּיָדִי מֵאָה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יַזְכִּיר לְשׁוֹן מֶכֶר, אֲפִלּוּ אֵינוֹ קוֹצֵץ הַדָּמִים, וַאֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ שַׁבָּת. וְעַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, אָסוּר לִקְנוֹת בַּשַׁבָּת, וְהוּא הַדִּין בִּשְׂכִירוּת (ש”ו שכ”ג שכ”ה).
סעיף סו’
מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ, מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה אוֹ תֵּן לִי בּוֹ עַד הָרֹשֶׁם הַזֶּה, וּלְמָחָר נִמְדֹּוֹד אוֹתוֹ אוֹ נִשְׁקוֹל אוֹתוֹ (שכ”ג).
סעיף סז’
כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ בִּנְיָן עֲרַאי בַּשַׁבָּת, כָּךְ אָסוּר לְהוֹסִיף עַל בִּנְיָן קָבוּעַ, אֲפִלּוּ תּוֹסֶפֶת עֲרָאי. וְלָכֵן פֶּתַח שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לִכְנִיסָה וִיצִיאָה תָּדִיר אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, אִם עָשָׂה לָהּ דֶּלֶת שֶׁאֵינָהּ סוֹבֶבֶת עַל צִירֶיהָ (צִיר, הוּא עֵץ אוֹ בַּרְזֶל הַבּוֹלֵט מִן הַדֶּלֶת שֶׁמַּכְנִיסִין בְּחוֹר שֶׁלְּמַטָּה בָּאַסְקֻפָּה, וּלְמַעְלָה בַּמַּשְׁקוֹף, שֶׁתְּהֵא הַדֶּלֶת חוֹזֶרֶת לְכָאן וּלְכָאן, וְהוּא הַדִּין בְּמַה שֶּׁנּוֹהֲגִין בִּמְדִינָתֵנוּ לְתַקֵּן אֶת הַדְּלָתוֹת באנגלען) בְּצִירִים קְטַּנִּים הַמִּתְחַבְּרִים לִמְזוּזַת הַפֶּתַח. אֶלָּא שֶׁקְּשָׁרָהּ שָׁם וּתְלָאָהּ שָׁם לִנְעוֹל בָּהּ, אִם יֵשׁ צִיר בְּדֶלֶת זוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ עַתָּה, אֶלָּא שֶׁהָיָה לָהּ צִיר וְנִשְׁבַּר וּמְקוֹמוֹ נִכָּר, מֻתָּר לִנְעוֹל בָּהּ בַּשַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ אִם הִיא בְּעִנְיָן שֶׁכְּשֶׁפּוֹתְחִים אוֹתָהּ הִיא נִגְרֶרֶת עַל הָאָרֶץ, וּכְשֶׁנּוֹעֲלִין בָּהּ מַגְבִּיהִין אוֹתָהּ וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ עַל הָאַסְקֻפָּה, מִכָּל מָקוֹם מֻתָּר, דְּכֵיוָן שֶׁהִיא קְשׁוּרָה וּתְלוּיָה, וְגַם יֵשׁ בָּה הֶכֵּר צִיר, נִכָּר שֶׁהִיא דֶּלֶת הָעֲשׂוּיָה לִנְעִילָה וּפְתִיחָה וְאֵינוֹ נִרְאֶה כְּבוֹנֶה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם יֵשׁ לָהּ עֲדַיִן צִיר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחְזִיר אֶת הַצִּיר לִמְקוֹמוֹ, דְּבָזֶה הֲוֵי בּוֹנֶה.
ו אייר
סעיף סח’
אֲבָל אִם אֵין לָהּ הֶכֵּר צִיר, אָסוּר לִנְעוֹל בָּהּ בַּשַׁבָּת, דְּכֵיוָן שֶׁהַפֶּתַח אֵינוֹ עָשׂוּי לְהִפָּתֵחַ אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת וְהַדֶּלֶת אֵינָהּ נִכֶּרֶת כְּדֶּלֶת, נִרְאֵית הַנְּעִילָה כְּמוֹ בִנְיָן. אַךְ אִם הִיא קְשׁוּרָה וּתְלוּיָה יָפֶה בְּעִנְיָן שֶׁאַף כְּשֶׁהִיא פְּתוּחָה אֵינָהּ נִגְרֶרֶת עַל הָאָרֶץ, אֲפִלּוּ אֵינָהּ גָּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ אֶלָּא כִּמְלֹא נִימָה, נִכֶּרֶת הִיא שֶׁהִיא דֶּלֶת וּמֻתָּר לִנְעוֹל בָּהּ.
סעיף סט’
אִם אֵינָהּ קְשׁוּרָה וּתְלוּיָה כְּלָל, וּכְשֶׁפּוֹתְחִין שׁוֹמְטִין אוֹתָהּ לְגַמְרֵי, אָסוּר לִנְעוֹל בָּהּ בְּשׁוּם אֹפֶן פֶּתַח שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לִכְנִיסָה וִיצִיאָה תָּדִיר. אֲבָל פֶּתַח הֶעָשׂוּי לִכְנִיסָה וִיצִיאָה תָּדִיר, מֻתָּר לִנְעֹל בָּהּ, וַאֲפִלּוּ אֵין בָּה הֶכֵּר צִיר.
סעיף ע’
דֶּלֶת הָעֲשׂוּיָה מִלּוּחַ אֶחָד, אֵין נוֹעֲלִין בָּהּ פֶּתַח שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לִכְנִיסָה וְלִיצִיאָה תָּדִיר. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לָהּ צִיר, אִם אֵינָהּ סוֹבֶבֶת עַל צִירֶיהָ, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִלּוּחַ אֶחָד וְאֵינָהּ סוֹבֶבֶת עַל צִירֶיהָ, נִרְאֶה כְּבוֹנֶה וְסוֹתֵם מָקוֹם הַפָּתוּחַ, אֲבָל בְּפֶתַח הֶעָשׂוּי לִכְנִיסָה וִיצִיאָה תָדִיר, יֵשׁ לְהָקֵל לִנְעוֹל בָּהּ. וְדַוְקָא כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם אַסְקֻפָּה, דְּאָז נִכָּר שֶׁהוּא פֶּתַח.
סעיף עא’
פְּקַק הַחַלּוֹן, כְּגוֹן לוּחַ אוֹ שְׁאָר כָּל דָּבָר שֶׁסּוֹתְמִין בּוֹ אֶת הַחַלּוֹן, יְכוֹלִין לְסָתְמוֹ בּוֹ אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ קָשׁוּר שָׁם. וְהוּא שֶׁכְּבָר סָתַם בּוֹ פַּעַם אַחַת קֹדֶם הַשַׁבָּת, אוֹ שֶׁחָשַׁב עָלָיו קֹדֶם הַשַׁבָּת לִסְתּוֹם בּוֹ. אֲבָל אִם לֹא סָתַם בּוֹ מֵעוֹלָם, וְגַם לֹא חָשַׁב עָלָיו, אָסוּר לִסְתּוֹם בּוֹ בַּשַׁבָּת, אִם הוּא דָּבָר שֶׁדֶּרֶךְ לְבַטְּלוֹ שָׁם שֶׁיְהֵא שָׁם לִזְמַן אָרֹךְ. אֲבָל דָבָר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְבַטְּלוֹ שָׁם אֶלָּא לִזְמַן קָצָר, כְּגוֹן בֶּגֶד וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, מֻתָּר לִסְתּוֹם בּוֹ בְּכָל עִנְיָן (עַיֵּן בחַיֵּי אָדָם).
סעיף עב’
דְּלָתוֹת וְחַלּוֹנוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן תְּלוּיִים עַל צִירֵי בַּרְזֶל שֶׁנָּקֵל לְהָסִירָן וּלְהַחְזִירָן, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר בַּשַׁבָּת לְהָסִירָן אוֹ לִתְלוֹתָן, כִּי הַתּוֹלֶה אוֹתָן הֲוֵי כְּבוֹנֶה וְהַמְּסִירָן הֲוֵי כְּסוֹתֵר (סִימָן שי”ג ובחיי”א).
סעיף עג’
אָסוּר לְכַבֵּד אֶת הַבַּיִת, אֲפִלּוּ הוּא מְרֻצָּף בַּאֲבָנִים אוֹ בִּנְסָרִים. וְעַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, מֻתָּר. וְאִם עוֹשֶׂה עַל יְדֵי שִׁנּוּי גָּדוֹל, כְּגוֹן עַל יְדֵי כְּנַף אַוָּז וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל (של”ז).
סעיף עד’
לֹא יְשַׁפְשֵׁף בְּרַגְלוֹ רֹק שֶׁעַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, אֲבָל מֻתָּר לִדְרֹס עָלָיו בְּלֹא שִׁפְשׁוּף.
סעיף עה’
אָסוּר לִפָּנוֹת בִּשְׂדֵה נִיר בַּשַׁבָּת. (וּבְשֶׁל חֲבֵרוֹ, אָסוּר אֲפִלּוּ לִכָּנֵס [בּוֹ], וַאֲפִלּוּ בַּחֹל כְּדִלְקַמָּן סִימָן קפ”ג סָעִיף ה’).
סעיף עו’
מְחִצָּה אֲפִלּוּ הִיא עֲרָאִית, אִם נַעֲשֵׂית לְהַתִּיר אֵיזֶה דָּבָר, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב. וְלָכֵן אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה עַל יְדֵי וִילוֹן, וְכַדּוֹמֶה בִּפְנֵי אוֹר הַנֵּר, כְּדֵי שֶׁיְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ. וְכֵן לִפְנֵי סְפָרִים, כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן ק”ג סָעִיף ו’). דְּכֵיוָן שֶׁמְּחִצָּה מַתֶּרֶת, הִיא, חוֹלֶקֶת שָׁם רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וַהֲרֵי זֶה כְּעוֹשֶׂה אֹהֶל. אֲבָל מֻתָּר לְכַסּוֹת הַסְּפָרִים בִּשְׁנֵי כִּסּוּיִין זֶה עַל גַּב זֶה, שֶׁאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם אֹהֶל. וְאִם הַוִּילוֹן הַתָּלוּי לִפְנֵי הַמִּטָּה הָיָה פָּרוּס מִבְּעוֹד יוֹם, בֵּין מִן הַצַּד בֵּין מִלְּמַעְלָה, מֻתָּר בַּשַׁבָּת לְפָרְסוֹ כֻּלוֹ, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי רַק תּוֹסֶפֶת אֹהֶל עֲרָאי. אֲבָל מַה שֶּׁהַוִּילוֹן תָּלוּי תָּמִיד בְּקָצֶה אֶחָד מְקֻפָּל, לֹא מִצְטָרֵף לְטֶפַח, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ לְשֵׁם אֹהֶל. וְכֵן מְּחִיצָה הַמִּתְקַפֶּלֶת (שֶׁקּוֹרִין שְׁפַּאנִישׁ ווַאנְד), אָסוּר לְפָתְחָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה פְּתוּחָה קְצָת מֵעֵרֶב שַׁבָּת. אֲבָל מַה שֶּׁהִיא עוֹמֶדֶת מְקֻפֶּלֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהַדֹּפֶן רָחָב יוֹתֵר מִטֶּפַח, לֹא מַהֲנֵי. אֲבָל מְחִצָּת עֲרַאי שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהַתִּיר אֵיזֶה דָּבָר, אֶלָּא לְהָגֵן בִּפְנֵי הַחַמָּה, אוֹ בִּפְנֵי הָרוּחַ שֶׁלֹּא יִכַבֶה הַנֵּרוֹת וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ.
ז אייר
סעיף עז’
וְאֹהֶל, דְּהַיְנוּ גַּג הַמַּאֲהִיל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה אֶלָּא לְהָגֵן מִפְּנֵי הַחַמָּה אוֹ מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים וְכַדּוֹמֶה, וַאֲפִלּוּ הוּא אֹהֶל עֲרַאי, אִם הוּא טֶפַח עַל טֶפַח בְּרוּם טֶפַח, אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ. וְלָכֵן עֲרִיסָה שֶׁל תִּינוֹק שֶׁנּוֹתְנִים בָּהּ חִשּׁוּקִים שֶׁל עֵץ וּפוֹרְסִין עֲלֵיהֶם סָדִין, אָסוּר לִפְרוֹס אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מִבְּעוֹד יוֹם פָּרוּס טֶפַח, דַּהֲוֵי רַק תּוֹסֶפֶת אֹהֶל עֲרַאי דְּמֻתָּר. וְכֵן אִם הַחֲשּׁוּקִים סְמוּכִין זֶה לָזֶה בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים, נֶחְשָׁבִים כָּאֹהֶל, (כִּי הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הִיא, שֶׁכָּל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים, חָשׁוּב כְּלָבוּד, פֵּרוּשׁ כִּמְחֻבָּר וְסָתוּם), וּמֻתָּר לִפְרוֹס עֲלֵיהֶם סָדִין.
סעיף עח’
תֵּבָה שֶׁהַכִּסּוּי שֶׁלָּהּ אֵינָהּ מְחֻבֶּרֶת לָהּ בְּצִירִים, אָסוּר לִטְּלוֹ מִשָּׁם, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי סוֹתֵר אֹהֶל. וְכֵן אָסוּר לְכַסּוֹת בּוֹ, מִשּׁוּם דְּעושֶׁה אֹהֶל. וּכְשֶׁנּוֹתְנִין טַבְלָא עַל חָבִית לִהְיוֹת לְשֻּׁלְחָן, צְרִיכִין לְהַעֲמִיד אֶת הֶחָבִית בַּצַּד הַפָּתוּחַ לְמַטָּה, שֶׁאִם יִתֵּן אֶת הַדַּף עַל הַצַּד הַפָּתוּחַ, הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה אֹהֶל.
סעיף עט’
פִּי הֶעָשָׁן (אֲרֻבָּה) (קוימן רויכפאנג) אִם הוּא מִן הַצַּד, שֶׁהַסְּתִימָה הִיא כְּמוֹ תּוֹסֶפֶת מְחִצָּה, מֻתָּר לְסָתְמוֹ. אֲבָל אִם הוּא לְמַעְלָה, אָסוּר לְסָתְמוֹ בַּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב, מִשּׁוּם דְּעושֶׁה אֹהֶל. וְאִם קְבוּעָה שָׁם דֶּלֶת שֶׁל בַּרְזֶל סוֹבֶבֶת עַל צִירִים, מֻתָּר לִסְתּוֹם בָּהּ, דְּכֵיון שֶׁהִיא קְבוּעָה שָׁם, הֲוֵי לָהּ כְּדֶלֶת הַסּוֹבֶבֶת עַל צִירִים (עַיֵן פְּרִי מְגָדִים סִימָן שט”ו, אֵשֶׁל אַבְרָהָם סָעִיף קָטָן ז’).
סעיף פ’
בֶּגֶד שֶׁשּׁוֹטְחִין עַל פְּנֵי חָבִית לְכַסּוֹתָהּ, אִם הֶחָבִית אֵינָהּ מְלֵאָה לְגַמְרֵי, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַמַּשְׁקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ לְהַכִּסּוּי חָלָל טֶפַח, אֲזַי לֹא יְכַסֶּה אוֹתָהּ עַל פְּנֵי כֻּלָּה, מִשּׁוּם אֹהֶל, אֶלָּא יַנִּיחַ מִקְּצָת פִּיהָ מְגֻלֶּה (וְעַיֵּן לְעֵיל סָעִיף ל”ג).
סעיף פא’
כָּל מְחִצָּה אוֹ אֹהֶל שֶׁאֲסוּרִין לַעֲשׂוֹתוֹ, אִם הוּא עָשׂוּי, אֲסוּרִין לַהֲסִירוֹ, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי סוֹתֵר אֹהֶל.
סעיף פב’
אָסוּר לָשֵּׂאת מִכְסֶה הֶעָשׂוּי לְהָגֵן מִפְּנֵי הַחַמָּה אוֹ מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁקּוֹרִין שִׁירֶם (שִׁמְשִׁיָה/מִטְרִיָּה) מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֹהֶל (חיי”א, וְעַיֵּן שע”ת סִימָן ש”א).
סעיף פג’
כֵּלִים שֶׁהֵם שֶׁל פְּרָקִים תְּחוּבִים זֶה בָּזֶה וְנִפְרְדוּ, אִם דַּרְכָּם לִהְיוֹת תָּמִיד רְפוּיִים, מֻתָּר לְהַחְזִירָם כָּךְ. אֲבָל אִם דַּרְכָּם לִהְיוֹת מְהֻדָּקִים בְּחֹזֶק, אָסוּר לְהַחְזִירָם אֲפִלּוּ בְּרִפְיוֹן. וְכֵן אִם הֵם מְחֻבָּרִים עַל יְדֵי חֲרִיצִים (בְּרָגִים) (שְׁרוֹיף) כֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּם לִהְיוֹת מְהֻדָּקִים בְּחֹזֶק, אִם הֵם פְּרוּדִים, אָסוּר לְחַבְּרָם אֲפִלּוּ בְּרִפְיוֹן. אַךְ כִּסּוּי כֵּלִים, מֻתָּר לְהָסִירָן וְכֵן לְחַבְּרָן, כֵּיוָן שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְקִיּוּם, רַק לְפָתְחָן וּלְסָתְמָן תָּדִיר.
סעיף פד’
מַכְבֵּשׁ (פרעס) וְהֵם שְׁנֵי לוּחוֹת זֶה עַל זֶה וְכוֹבְשִׁין בֵּינֵיהֶן בְּגָדִים, אִם הַמַּכְבֵּשׁ הוּא שֶׁל בַּעֲל הַבַּיִת, מֻתָּר לְפָתְחוֹ לָקַחַת הַבְּגָדִים לְצֹרֶךְ שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. אֲבָל אֵין כּוֹבְשִׁין אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ חֹל. וּמַכְבֵּשׁ שֶׁל כּוֹבְסִין אוֹ שְׁאָר אֻמָּנִין, אָסוּר לִפְתּוֹחַ, דְּכֵיוָן שֶׁהוּא מְהֻדָּק בְּחֹזֶק, פְּתִיחָתוֹ דּוֹמֶה לִסְתִירָה, וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה פָּתוּח מִבְּעוֹד יוֹם, אָסוּר לָקַחַת מִשָּׁם אֶת הַבְּגָדִים בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב גְּזֵרָה, שֶׁמָּא יָבוֹא לְפָתְחָוֹ עַתָּה.
סעיף פה’
סַפְסַל שֶׁנִּשְׁמְטָה אַחַת מְרַגְלָיו, אָסוּר לְהַחְזִירָהּ, וְגַם אָסוּר לְסָמְכוֹ עַל סַפְסָל אַחֵר, אֶלָּא אִם כֵּן כְּבָר יָשַׁב עָלָיו כָּךְ, אֲבָל מֻתָּר לְהַנִּיחַ דַּף עַל סַפְסָלִּים אוֹ עַל חֲתִיכוֹת עֵצִים שֶׁהֱכִינָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְכָךְ.
סעיף פו’
כְּלִי הַמּוֹרֶה אֶת הַשָּׁעוֹת (שָעוֹן) (אוהר זייגער), אֲפִלּוּ שֶׁעֲדַיִן הוֹלֵךְ, אָסוּר לְהַעֲרִיכוֹ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, שֶׁלֹּא יַפְסִיק הֲלִיכָתוֹ. וּבְיוֹם טוֹב שֵׁנִי, יֵשׁ לְהָקֵל כָּל זְמַן שֶׁעֲדַיִן הוֹלֵךְ, לְהַעֲרִיכוֹ לְצֹרֶךְ הַיּוֹם, אֲבָל לֹא לְצֹרֶךְ יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. וּלְצֹרֶךְ חוֹלֶה, יֵשׁ לְהַתִּיר בְּכָל עִנְיָן, אִם אֵינוֹ נִמְצָא אֵינוֹ יְהוּדִי בְּנָקֵל.
ח אייר
סעיף פז’
אָסוּר לְהַשְׁמִיעַ קוֹל שֶׁל שִׁיר בְּשַׁבָּת בִּכְלִי אוֹ בַּאֵבָרָיו (חוּץ מִבְּפִיו), אֲפִלּוּ לְהַכּוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו זוֹ עַל זוֹ אוֹ עַל הַלּוּחַ לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אוֹ לְקַשְׁקֵשׁ בֶּאֱגוֹז אוֹ בְּזוּג לְתִינוֹק שֶׁלֹּא יִבְכֶּה. וְלֹא מְטַפְחִין יָד עַל יָד, וְלֹא מְרַקְּדִין. וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה מֻתָּר לְטַפֵּחַ וּלְרַקֵּד. וְגַם הָעוֹשֶׂה לְתִינוֹק כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְכֶּה, אֵין מוֹחִין, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ מַתִּירִין.
סעיף פח’
קוֹל שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ שִׁיר, מֻתָּר לְהַשְׁמִיעַ, וְלָכֵן מֻתָּר לְהַקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת כְּדֵי שֶׁיִּפְתְּחוּ לוֹ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לְהַשְׁמִיעַ קוֹל בִּכְלִי הַמְיֻחָד לְכָךְ, כְּגוֹן לְהַקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת בְּטַּבַּעַת הַקָּבוּעָה בָּהּ, אוֹ בְּפַעֲמוֹן הַמְיֻחָד לָזֶה. וְכֵן אוֹתָן כְּלֵי שָׁעוֹת (שְׁעוֹנִים) (אוּהְר זֵייגֶער), שֶׁהֵן עֲשׂוּיוֹת לְקַשְׁקֵשׁ הַשָּׁעוֹת עַל יְדֵי מַה שֶּׁדּוֹחֲקִין בָּהֶן אוֹ שֶׁמּוֹשְׁכִין בְּחוּט הַמְיֻחָד לְכָךְ, אֵין לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב.
סעיף פט’
הַמְשַׁמֵּר פֵּרוֹת אוֹ זְרָעִים מִפְּנֵי חַיָּה וְעוֹף, לֹא יַסְפִּיק כַּף אֶל כַּף, וְלֹא יִטְפַּח כַּפָּיו עַל יְרֵכוֹ, וְלֹא יְרַקֵּד בְּרַגְלָיו כְּדֵי לְהַבְרִיחָם כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל.
סעיף צ’
אֵין שׁוֹחֲקִין בָּאֱגוֹזִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם עַל גַּבֵּי קַרְקַע, אֲפִלּוּ מְרֻצָּף, וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לִמְחוֹת בְּנָשִׁים וּקְטַנִּים, לְפִי שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יִשְׁמְעוּ, וּמוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִים וְאַל יִהְיוּ מְזִידִים (של”ח).
סעיף צא’
בְּעִנְיַן קִפּוּל בְּגָדִים, יֵשׁ הַרְבֵּה חִלּוּקֵי דִּינִים, וְאֵין לְקַפֵּל שׁוּם בֶּגֶד (ש”ב).
סעיף צב’
טַלִּית שֶׁאָחַז בּוֹ הָאוּר, מֻתָּר לִשְׁפֹּךְ עָלָיו שְׁאָר מַשְׁקִין שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם אֵשׁ, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַמַּשְׁקִים, תִּכָּבֶה, אֲבָל מַיִם, אָסוּר לִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ.
סעיף צג’
אֵין מַצִּיעִין אֶת הַמִּטָּה מִשַׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁיּוּכַל לִישֹׁן עָלֶיהָ בְּשַׁבָּת עַצְמוֹ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לִישֹׁן עָלֶיהָ עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, הֲרֵי הוּא מֵכִין מִשַׁבָּת לְחֹל וְאָסוּר (ש”ב).
סימן פא – ארבע רשיות לשבת ובו ה’ סעיפים:
סעיף א’
אַרְבַּע רְשֻׁיּוֹת לְשַׁבָּת, רְשׁוּת הַיָּחִיד, רְשׁוּת הָרַבִּים, כַּרְמְלִית, וּמְקוֹם פְּטוֹר. וּנְבָאֵר קְצָת מֵהֶן בִּקְצָרָה.
סעיף ב’
אֵיזֶה רְשׁוּת הַיָּחִיד. מָקוֹם שֶׁהוּא לְכָל הַפָּחוֹת אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים, (שֶׁזֶּהוּ מָקוֹם חָשׁוּב שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ), וּמֻקָּף בִּמְחִיצוֹת גְּבוֹהוֹת לְכָל הַפָּחוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים (אֲפִלּוּ אֵינָן שְׁלֵמוֹת לְגַמְרֵי). וְחָרִיץ עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים, גַּם כֵּן דִּינוֹ כִּמְחִיצָה (עַיֵן חֲכָם צְבִי סִימָן ה’). וְכֵן בּוֹר שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, וְכֵן תֵּל שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ וְרָחָב אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה. וַאֲפִלּוּ כְּלִי, כְּגוֹן תֵּבָה, אִם גָּבוֹהָה עֲשָׂרָה אוֹ חָבִית שֶׁהִיא עֲגֻלָּה וְיֵשׁ בָּהּ לְרַבֵּעַ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, כָּל אֵלּוּ אֲפִלּוּ הֵן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּכַרְמֵלִית, הֲרֵי הֵן נֶחְלָקוֹת לְעַצְמָן וְהֵן רְשׁוּת הַיָּחִיד. וַאֲוִיר רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד עַד לָרָקִיעַ. וְהַמְּחִיצוֹת עַצְמָן שֶׁהֵן מַקִּיפוֹת לִרְשׁוּת הַיָּחִיד עַל גַּבֵּיהֶן גַּם כֵּן דִּין רְשׁוּת הַיָּחִיד לָהֶן. וְהַחוֹרִים שֶׁבַּמְּחִיצוֹת שֶׁכְּלַפֵּי רְשׁוּת הַיָּחִיד, אֲפִלּוּ הֵן מְפֻלָּשִׁים מֵעֵבֶר לְעֵבֶר, כֵּיוָן שֶׁיְכוֹלִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, הֲרֵי הֵן בְּטֵלִין אֶצְלָהּ וְנֶחְשָׁבִים כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. (וְאִם הֵם רַק כְּלַפֵּי חוּץ, יִתְבָּאֵר בְּסָּעִיף שֶׁלְּאַחַר זֶה).
ט אייר
סעיף ג’
אֵיזוֹהִי רְשׁוּת הָרַבִּים. רְחוֹבוֹת וּשְׁוָקִים שֶׁהֵן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, שֶׁכֵּן הָיָה רֹחַב הַדֶּרֶךְ בְּמַחֲנֶה לְוִיָּה שֶׁבַּמִּדְבָּר. וְכֵן דְּרָכִים שֶׁעוֹבְרִין בָּהֶם מֵעִיר לְעִיר וּרְחָבִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, הֲרֵי הֵן רְשׁוּת הָרַבִּים. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם אֵינוֹ גָּבוֹהַּ שְׁלשָׁה טְפָחִים מִן הַקַּרְקַע, אֲפִלּוּ הוּא קוֹצִים אוֹ צוֹאָה שֶׁאֵין רַבִּים דּוֹרְסִים עֲלֵיהֶם, מִכָּל מָקוֹם בָּטֵל הוּא לְגַבֵּי הַקַּרְקַע וַהֲרֵי הוּא כִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְכֵן גוּמָּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם אֵינָהּ עֲמֻקָּה שְׁלשָׁה טְפָחִים, הֲרֵי הוּא כִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְהַחוֹרִים שֶׁבַּכְּתָלִים כְּלַפֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים וְאֵינָם מְפֻלָּשִׁים לְפָנִים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, אִם הֵם נְמוּכִים מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים לַקַּרְקַע, בְּטֵלֵי לְגַבֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, וַהֲרֵי הֵן כִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאִם הֵן לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים נִדּוֹנִין לְפִי מִדּוֹתֵיהֶן, אִם יֵשׁ בָּהֶם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְהֵם לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲרֵי הוּא כַּרְמְלִית. וּלְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲוֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד. וְאִם אֵין בָּהֶם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה הֲרֵי הֵם מְקוֹם פְּטוּר, בֵּין שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה בֵּין שֶׁהֵם לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. הַמְּבוֹאוֹת שֶׁנִּכְנָסִין לִרְשׁוּת הָרַבִּים, לִפְעָמִים הֵן רְשׁוּת הָרַבִּים וְלִפְעָמִים הֵן כַּרְמְלִית, וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה חִלּוּקֵי דִּינִים. יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁכָּל שֶׁאֵין שִׁשִּׁים רִבּוֹא אֲנָשִׁים עוֹבְרִים בּוֹ בְּכָל יוֹם כְּדִגְלֵי מִדְבָּר, אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא כַּרְמְלִית. וְלָכֵן בַּזְּמַן הַזֶּה, אֵין לָנוּ רְשׁוּת הָרַבִּים. וְכָל יְרֵא שָׁמַיִם יַחְמִיר לְעַצְמוֹ.
סעיף ד’
אֵיזֶהוּ כַּרְמְלִית. מָקוֹם שֶׁאֵין הִלּוּךְ לְרַבִּים, וְגַם אֵינוֹ מֻקָּף בִּמְחִיצּוֹת כָּרָאוּי, כְּגוֹן הַשָּׂדוֹת וְנָהָר שֶׁהוּא עָמֹק לְכָל הַפָּחוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחָב לְכָל הַפָּחוֹת אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּמְבוֹאוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שָׁלֹשׁ מְחִצּוֹת, וְאִצְטְוָנִית (הוּא מָקוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַחֲנֻיּוֹת שֶׁהַסּוֹחֲרִים יוֹשְׁבִים), וְאִיצְטַבָּא (הוּא מָקוֹם שֶׁמַּנִּיחִים עָלָיו פְּרַקְמַטְיָא) שֶׁלִּפְנֵי הָעַמּוּדִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִיא רְחָבָה אַרְבָּעָה וּגְבוֹהָה שְׁלשָׁה טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים. וְכֵן מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה מֻקָּף בִּמְחִצּוֹת שֶׁאֵינָן גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה, וְתֵל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְגָבוֹהַּ מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה, וּבוֹר שֶׁהוּא אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְעָמֹק מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה, וְעוֹד יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁהֵן כַּרְמְלִית. (וּלְשׁוֹן כַּרְמְלִית הוּא לְשׁוֹן רַךְ מָל, פֵּרוּשׁ לֹא לַח וְלֹא יָבֵשׁ, אֶלָּא בֵּינוֹנִי. הָכָא נַמִּי לֹא רְשׁוּת הַיָּחִיד, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ מְחִצּוֹת כָּרָאוּי. וְגַם לֹא רְשׁוּת הָרַבִּים, לְפִי שֶׁאֵין רַבִּים הוֹלְכִים שָׁם) (שמה שנו).
סעיף ה’
אֵיזֶהוּ מְקוֹם פְּטוֹר. כָּל מָקוֹם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְהוּא גָּבוֹהַּ מִשְּׁלֹשָׁה וּלְמַעְלָה, אוֹ בּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְעָמֹק מִשְּׁלֹשָׁה לְמַטָּה, וְכֵן מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וּמֻקָּף בִּמְחִצּוֹת מִשְּׁלֹשָׁה וּלְמָעְלָה. וְכָל אֵלּוּ דַּוְקָא כְּשֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֵן מְקוֹם פְּטוֹר. אֲבָל אִם הֵן בְּכַרְמְלִית, הֲרֵי הֵן גַּם כֵּן כַּרְמְלִית (שמ”ה).
סימן פב – אסור העברה והוצאה מרשות לרשות ובו י”ג סעיפים:
סעיף א’
בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבְכַרְמְלִית אָסוּר לְטַלְטֵל שׁוּם דָּבָר אַרְבַּע אַמוֹת, בֵּין לָשֵּׂאת אוֹתוֹ בֵּין לִזְרוֹק אוֹתוֹ בֵּין לְהוֹשִׁיט אוֹתוֹ. וּלְטַלְטְלוֹ אֵיזֶה פְּעָמִים פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, גַּם כֵּן אָסוּר.
סעיף ב’
אָסוּר לָשֵּׂאת אוֹ לִזְרוֹק אוֹ לְהוֹשִׁיט שׁוּם דָּבָר מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, וְכֵן מֵרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְכֵן מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְכַרְמְלִית אוֹ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל מְקוֹם פְּטוֹר מֻתָּר לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מִמֶּנּוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְלִרְשׁוּת הָרַבִּים וּלְכַרְמְלִית וּמֵהֶם לְתוֹכוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל אֶת הַחֵפֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּכַרְמְלִית. וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה חִלּוּקִים מַהִי רְשׁוּת הָרַבִּים וּמַהִי כַּרְמְלִית וּמַהִי רְשׁוּת הַיָּחִיד, (מִלְבַד אֵלּוּ שֶׁכָּתַבְנוּ בַּסִּימָן שֶׁלִּפְנֵי זֶה), לָכֵן בְּעִיר שֶׁאֵינָהּ מְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין, מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְטַלְטֵל שׁוּם חֵפֶץ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מֻנָּח לְמָּקוֹם הֶחָלוּק מִמֶּנּוּ, כִּי אִם בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַהֶתֵּר בָּרוּר לוֹ.
י אייר
סעיף ג’
נְטִילַת הַחֵפֶץ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מֻנָּח, נִקְרָא עֲקִירָה, וְהַנָּחַת הַחֵפֶץ נִקְרֵאת הַנָּחָה. וְגַם עֲקִירָה בְּלֹא הַנָּחָה אוֹ הַנָּחָה בְּלֹא עֲקִירָה, אָסוּר לַעֲשׂוֹת. וְלָכֵן אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל שֶׁיִּתֵּן אֵיזֶה חֵפֶץ לְיָדוֹ שֶל נָכְרִי, שֶׁיּוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, כִּי הַיִשְֹרָאֵל עוֹשֶׂה בָּזֶה אֶת הָעֲקִירָה, אֶלָּא הַנָּכְרִי בְּעַצְמוֹ יִקַּח אֶת הַחֵפֶץ. וְכֵן כְּשֶׁמֵּבִיא הַנָּכְרִי אֵיזֶה חֵפֶץ, לֹא יִקָּחֵהוּ הַיִשְֹרָאֵל מִיָּדוֹ, כִּי בָּזֶה עוֹשֶׂה הַיִשְֹרָאֵל אֶת הַהַנָּחָה, אֶלָּא הַנָּכְרִי בְּעַצְמוֹ יַנִּיחַ אֶת הַחֵפֶץ. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה בְּתִינוֹק שֶׁהָעֲרֵלִית נוֹשֵׂאת אוֹתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לָמוּל שֶׁתִּקַּח בְּעַצְמָהּ אֶת הַתִּינוֹק בַּבַּיִת, וּבְבֹאָהּ אֶל הֶחָצֵר אוֹ עֶזְרַת בֵּית הַכְּנֶסֶת וְתִקָּחֵהוּ יִשְֹרָאֵלִית (ש”ז שכ”ה שמ”ו שמ”ז שמ”ט).
סעיף ד’
חָצֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פִּרְצָה, אִם נִשְׁאַר מִן הַמְּחִצָה בְּצַד אֶחָד רֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים בְּגֹבַהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מִן הַקַּרְקַע, אוֹ שֶׁנִּשְׁאַר מִשְּׁנֵי צִּדֵּי הַמְּחִצָּה בְּכָל צַד רֹחַב טֶפַח בְּגֹבַהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מִן הַקַּרְקַע, אוֹ שֶׁנִּשְׁאַר מִשְּנֵי צִדֵּי הַמְּחִצָּה בּכָל צַד רֹחַב טֶפַח בְּגֹבַהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֲזַי אִם אֵין בַּפִּרְצָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, אֵינוֹ צָרִיךְ שׁוּם תִּקּוּן, כִּי הַפִּרְצָה הַזֹּאת נֶחְשֶׁבֶת כְּמוֹ פֶּתַח. אֲבָל אִם הַפִּרְצָה יְתֵרָה מֵעֶשֶׂר אַמוֹת, וְכֵן אִם לֹא נִשְׁאֲר מִן הַמְּחִצָּה מִצַּד אֶחָד רֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים מִכָּל צַד רֹחַב טֶפַח, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם נִפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין שׁוּם מְחִצָּה בְּצַד אֶחָד כָּזֶה |_|, אֲזַי אֲפִלּוּ אִם אֵין בַּפִּרְצָה רַק שְׁלשָׁה טְפָחִים, אֲסוּרִין לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר זֶה עַד שֶׁיְתַקְּנוּ אוֹתָהּ שָׁם, (וְהַתִּקּוּן הַמֻּבְחָר הוּא) בְּצוּרַת הַפֶּתַח. (וְאִם דָּרִים שָׁם שְׁנֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים אוֹ יוֹתֵר, צְרִיכִין עוֹד לַעֲשׂוֹת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת, וִיבֹאַר, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּסִימָן צ”ד).
סעיף ה’
זֶה שֶׁאָמַרְנוּ דְּאִם אֵין בַּפִּרְצָה שֶׁבֶּחָצֵר יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת נֶחְשֶׁבֶת כְּמוֹ פֶּתַח וְאֵינוֹ צָרִיךְ תִּקּוּן, זֶהוּ רַק בְּפִרְצָה אַחַת. אֲבָל בִּשְׁתַּיִם אוֹ יוֹתֵר, צָרִיךְ שֶׁיְהֵא הָעוֹמֵד הַנִּשְׁאָר עַל כָּל פָּנִים כְּמוֹ הַפָּרוּץ. אֲבָל אִם הָיָה הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד, כָּל שֶׁהַפִּרְצָה יְתֵרָה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים, צְרִיכָה תִקּוּן.
סעיף ו’
מַהוּ צוּרַת הַפֶּתַח. נוֹעֵץ קָנֶה מִכָּאן וְקָנֶה מִכָּאן, כָּל אֶחָד לֹא פָּחוֹת מִגֹּבַהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וְנוֹתֵן עֲלֵיהֶם קָנֶה אוֹ חוּט. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַקָּנֶה אוֹ הַחוּט דַּוְקָא עַל רָאשֵׁיהֶן וְלֹא מִן הַצְּדָדִין. וְאִם תָּחַב מַסְמְרוֹת בְּרָאשֵׁי הַקָּנִים וְכָרַךְ הַחוּט עֲלֵיהֶם, שָׁפִיר דָּמִי, (פְּרִי מְגָדִים מִשְבְּצוֹת סִימָן שס”ג סָעִיף קָטָן י”ט). וְצָרִיךְ שֶׁכָּל קָנֶה לֹא יְהֵא רָחוֹק מִן הַמְּחִצָּה שְׁלשָׁה טְפָחִים, וְגַם לֹא יְהֵא גָּבוֹהַּ מִן הַקַּרְקַע שְׁלשָׁה טְפָחִים, (עַיֵן שַעַרֵי תְשׁוּבָה סִימָן שס”ג) וּבִשְׁעַת הַדְּחָק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת צוּרַת הַפֶּתַח רַק בְּעִנְיָן שֶׁהַקָּנִים יִהְיוּ רְחוֹקִים מִן הַכְּתָלִים שְׁלשָׁה טְפָחִים יֵשׁ לְהָקֵל (תְּשוּבוֹת רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר סִימָן י”ח, עַיֵן שָׁם) (שסב שסג).
סעיף ז’
חָצֵר אוֹ בַּיִת שֶׁפְּתוּחִים לְתוֹךְ הָרְחוֹב, וְהַדֶּלֶת נִפְתַּחַת לְפָנִים, וְהַמְּזוּזוֹת עִם הַמַּשְׁקוֹף שֶׁעַל גַּבֵּיהֶם, וְהָאַסְקֻפָּה שֶׁבְּתַּחְתִּית הֵן לְצַד הָרְחוֹב, הִנֵּה הַמָּקוֹם הַזֶּה לִפְעָמִים הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְלִפְעָמִים הוּא כַּרְמְלִית. וּלְפִי שֶׁאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בָּזֶה, לָכֵן מְטִילִין עָלָיו מִסָּפֵק חֹמֶר רְשׁוּת הַיָּחִיד וְחֹמֶר כַּרְמְלִית, אָסוּר לְהוֹצִיא מִשָּׁם לְהָרְחוֹב שֶׁהוּא רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית, וְלֹא מִן הָרְחוֹב לְשָׁם, כִּי שֶׁמָּא הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד. וְכֵן אָסוּר לְהוֹצִיא מִן הַבַּיִת אוֹ מִן הֶחָצֵר לְשָׁם, וְלֹא מִשָם לְתוֹכָם, כִּי שֶׁמָּא הוּא כַּרְמְלִית. וְלָכֵן אִם הַפֶּתַח נָעוּל וּצְרִיכִין לְפָתְחוֹ, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁהָאֵינוֹ יְהוּדִי יַכְנִיס אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּתוֹךְ הַמַּנְעוּל, וּלְאַחַר שֶׁיִּפְתְּחוּ אֶת הַמַּנְעוּל, טֶרֶם יִפְתַּח יִשְֹרָאֵל אֶת הַדֶּלֶת, יָסִיר הָאֵינוֹ יְהוּדִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ, כִּי אִם יִפְתַּח יִשְֹרָאֵל אֶת הַדֶלֶת בְּעוֹד שֶׁהַמַּפְתֵּחַ תּוֹךְ הַמַּנְעוּל, הֲרֵי הִכְנִיס אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד.
סעיף ח’
בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת יֵשׁ בָּתִּים אֲשֶׁר הַגַּג נִמְשָׁךְ מִן כֹּתֶל הַבַּיִת לְתוֹךְ הָרְחוֹב וְנִסְמַךְ שָׁם עַל עַמּוּדִים, אָסוּר לְהוֹצִיא מִן הַבַּיִת לְשָׁם אוֹ לְהַכְנִיס מִשָּׁם לַבָּיִת. וְכֵן אָסוּר לְטַלְטֵל שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת, מִשּׁוּם דְּדִינוֹ כְּמוֹ הָרְחוֹב, רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית. וְאַף שֶׁהַגַּג נָתוּן עַל הָעַמּוּדִים, דַּהֲוֵי צוּרַת הַפֶּתַח דְּדִינָהּ כִּמְחִצָּה, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי מִן הַצְּדָדִים אֵין מְחִצָּה, וְלָכֵן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד מִקָּצֶה מִזֶּה קָנֶה אֶחָד אֵצֶל הַכֹּתֶל שֶׁל הַבַּיִת נֶגֶד הָעַמּוּד שֶׁהַגַּג עָלָיו, שֶׁיְהֵא גַּם כָּאן צוּרַת הַפֶּתַח, וְכֵן מִן מִקָּצֶה הַשֵּׁנִי. וְאִם כַּמָּה בָּתִּים סְמוכִים זֶה אֵצֶל זֶה, בְּעִנְיָן זֶה, דַּי לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ כֵּן בִּקְצֵה הַבַּיִת אֲשֶׁר מִקָּצֶה מִזֶּה, וּבִקְצֵה הַבַּיִת אֲשֶׁר מִקָּצֶה מִזֶּה, וְיַעֲשׂוּ עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת (מ”ו).
יא אייר
סעיף ט’
מֻתָּר לִתֵּן לִפְנֵי אֵינוֹ יְהוּדִי מְזוֹנוֹת בֶּחָצֵר אוֹ בַּבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיּוֹצִיאֵם לַחוּץ, רַק שֶׁלֹּא יִתְּנֵם לְתוֹךְ יָדוֹ, דְּאִם כֵּן, הוּא עוֹשֶׂה אֶת הָעֲקִירָה. וְדַוְקָא כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאֵינוֹ יְהוּדִי רְשׁוּת לְאָכְלָם שָׁם אִם יִרְצֶה. אֲבָל אִם אֵין לוֹ רְשׁוּת לְאָכְלָם שָׁם אוֹ שֶׁהֵם מְזוֹנוֹת מְרֻבִּים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיֹּאכְלֵם שָׁם, וְכֵן שֶׁאָר חֲפָצִים שֶׁנִּכָּר הַדָּבָר שֶׁיּוֹצִיאֵם לַחוּץ, אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּנוֹתֵן לוֹ עַל מְנָת לְהוֹצִיא.
סעיף י’
הָאִשָּׁה מְדַדָּה אֶת בְּנָהּ אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּגְרְרֵהוּ, אֶלָּא יְהֵא מַגְבִּיהַּ רַגְלוֹ הָאַחַת וְיַנִּיחַ הַשְּׁנִיָּה עַל הָאָרֶץ וְיִשָּׁעֵן עָלֶיהָ עַד שֶׁיַּחֲזוֹר וְיַנִּיחַ רַגְלוֹ שֶׁהִגְבִּיהַּ, שֶׁנִּמְצָא לְעוֹלָם הוּא נִשְׁעָן עַל רַגְלוֹ הָאֶחָת. אֲבָל כְּשֶׁהִיא גּוֹרֶרֶת שְׁתֵּי רַגְלָיו הֲרֵי זֶה כְּנוֹשֵֹאתוֹ וְאָסוּר אֲפִלּוּ בְּכַרְמְלִית. וְלָשֵּׂאת אוֹתוֹ מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם הוּא גָּדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁיָּכוֹל לֵילֵךְ בְּרַגְלָיו לְבַדּוֹ, אָסוּר אֲפִלּוּ בְּכַרְמְלִית, שֶׁלֹּא אָמְרוּ הַחַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא לִפְטוֹר מֵחַטָּאת. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים שְׁבוּת אִכָּא, וּבְכַרְמְלִית הִיא שְׁבוּת דּשְׁבוּת, וּצְרִיכִין לְהַזְהִיר לָרַבִּים, שֶׁטּוֹעִין בָּזֶה (שֻלְחָן עָרוּךְ שֶׁל הַתַּנְיָא סִימָן שח סָעִיף פא. וְעַיֵּן תְּשׁוּבַת ר’ עֲקִיבא אֵיגֶר סִימָן כח).
סעיף יא’
אַמַּת הַמַּיִם הָעוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ הֶחָצֵר, אָסוּר לְמַלֹּאת מַיִם מִמֶּנָּהּ. (וּבְֹשֻלְחָן עָרוּךְ סִימָן שנ”ו מְבֹאָר אֵיךְ יְתַקְּנָהּ).
סעיף יב’
לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיַשְׁתִּין אוֹ יָרֹק לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, וְכֵן מֵרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְכֵן מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְכַרְמְלִית, אוֹ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְכֵן לֹא יֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּכַרְמְלִית אוֹ מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וְרֻקּוֹ בְּפִיו, אִם כְּבָר תְּלָשׁוֹ בְּפִיו מִמָּקוֹם לְמָקוֹם (ש”נ).
סעיף יג’
מֻתָּר לִשְׁפּוֹךְ שׁוֹפְכִין בֶּחָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אַרְבַּע אַמוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹצְאִין לִרְשׁוּת הָרַבִּים (שנ”ז).
סימן פג – הקף מחצות לא מהני אלא כשהקף לדירה ובו ו’ סעיפים:
סעיף א’
הֶקֵּף מְחִצּוֹת לְטַלְטֵל בְּתוֹכָן, לֹא מַהֲנֵי אֶלָּא כְּשֶׁהֻקַּף לְדִירָה. וּמַהוּ נִקְרָא מֻקָּף לְדִירָה. זֶה שֶׁבָּנָה לוֹ בֵּית דִּירָה, אוֹ שֶׁפָּתַח פֶּתַח מִבֵּיתוֹ וְאַחַר כָּךְ הִקִּיף שָׁם בִּמְחִצּוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין הַחֲצֵרוֹת לַבָּתִים, אָז אֲפִלּוּ אִם הוּא גָּדוֹל הַרְבֵּה מְאֹד, הֲוֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה. אֲבָל כָּל שֶׁהֻקַּף שֶׁלֹּא לְשֵׁם דִּירָה, כְּגוֹן גַּנּוֹת וּפַרְדְּסִים, שֶׁאֵין הַמְּחִצּוֹת עֲשׂוּיוֹת אֶלָּא לִשְׁמוֹר מַה שֶׁבְּתוֹכָן, בְּאֵלּוּ יֵשׁ חִלּוּק בְּגָדְלָן. אִם אֵינוֹ גָּדוֹל מִבֵּית סָאתַיִם (שֶיְבִאַר בְּסָעִיף שֶלְאַחַר זֶה), מֻתָּרִין לְטַלְטֵל בְּתוֹכוֹ (וְעַיֵּן לְקַמָּן סָעִיף ג) אֲבָל אִם הוּא גָדוֹל מִבֵּית סָאתַיִם דִּינוֹ כְּכַרְמְלִית.
סעיף ב’
כַּמָּה הוּא שִׁעוּר סָאתַיִם. כְּמוֹ שֶׁהָיָה חֲצַר הַמִּשְׁכָּן, מֵאָה אַמָּה אֹרֶךְ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רֹחַב. וְאִם הוּא מְרֻבָּע, עוֹלֶה בַּחֶשְׁבּוֹן שִׁבְעִים אַמָּה וְאַרְבָּעָה טְפָחִים עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְאַרְבָּעָה טְפָחִים (וּבְאַמּוֹת שֶׁלָּנוּ חֲמִשִּׁים וְשָׁלֹשׁ עַל חֲמִשִּׁים וְשָׁלֹשׁ וּמְעַט יוֹתֵר). וְאִם הַמָּקוֹם עָגֹל אוֹ בִּשְׁאָר צִיּוּר צְרִיכִין גַּם כֵּן לַחְשׁוֹב כֵּן שֶׁיַּעֲלֶה בְּתִשְׁבֹּרֶת (בִּמְרֻבָּע), חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אַמָּה. (וּבָאַמּוֹת שֶׁלָּנוּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים). אַךְ אִם אָרְכּוֹ יוֹתֵר עַל פִּי שְׁנַיִם בְּרָחְבּוֹ אֲפִלּוּ רַק אַמָּה אַחַת, אָז נֶחְשָׁב כְּיוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לַחֲצַר הַמִּשְׁכָּן.
יב אייר
סעיף ג’
מָקוֹם שֶׁמֻּקָּף שֶׁלֹּא לְשֵׁם דִּירָה, וְהוּא אֵינוֹ גָּדוֹל מִבֵּית סָאתַיִם, שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטֵל בְּתוֹכוֹ, אִם יֵשׁ בְּסָמוּךְ לוֹ חָצֵר, מֻתָּר גַּם כֵּן לְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ לֶחָצֵר וּמֵחָצֵר לְתוֹכוֹ, כֵּלִים שֶׁשָׁבְתוּ בְּתוֹכוֹ אוֹ בֶּחָצֵר, כִּי נֶחְשָׁב לִרְשׁוּת אַחַת עִם הֶחָצֵר. אֲבָל אֵינוֹ רְשׁוּת אַחַת עִם הַבַּיִת, שֶׁהַכֵּלִים שֶׁשָׁבְתוּ בְּתוֹכוֹ, אָסוּר לְהַכְנִיסָן לְתוֹךְ הַבָּיִת וְהַכֵּלִים שֶׁשָׁבְתוּ בַּבַּיִת, אָסוּר לְהַכְנִיסָן לְשָׁם.
סעיף ד’
מָקוֹם שֶׁהֻקַּף שֶׁלֹּא לְשֵׁם דִּירָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְּחִלָּה הִקִּיף בִּמְחִצּוֹת, וְאַחַר כָּךְ בָּנָה שָׁם בֵּית דִּירָה אוֹ שֶׁפָּתַח לְשָׁם פֶּתַח מִבֵּיתוֹ, מַאי תַּקָּנָתֵיה לַעֲשׂוֹתוֹ מֻקָּף לְדִירָה. יִפְרֹץ בַּמְּחִצּוֹת מָקוֹם יָתֵר עַל עֶשֶׂר אַמּוֹת, (כִּי עֶשֶׂר אַמּוֹת חֲשׁוּבוֹת כְּפֶתַח, וְיָתֵר מִכֵּן הֲוֵי פִּרְצָה), וְנִתְבַּטְּלוּ הַמְּחִצּוֹת, וְאַחַר כָּךְ יִגְּדֹּוֹר אוֹתָהּ, וְנֶחְשָׁב מֻקָּף לְדִירָה.
סעיף ה’
חָצֵר שֶׁהִיא יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם, וְנָטַע בָּהּ אִילָנוֹת, אֲפִלּוּ בְּרֻבָּהּ, לֹא נִתְבַּטְּלָה בָּזֶה הַדִּירָה וַעֲדַיִן חֲשוּבָה מֻקֶּפֶת לָדִּירָה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הָאָדָם לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל אִילָנוֹת. אֲבָל אִם זָרַע בָּהּ זְרָעִים, אִם זֶה בְּרֹב הֶחָצֵר, (אֲפִלּוּ אֵינוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד אֶלָּא מְפֻזָר), נִתְבַּטֵּלָה בָּזֶה הַדִּירָה וְחֲשׁוּבָה כֻּלָהּ כְּגִנָּה. וְאִם זֶה בְּמוּעַט הֶחָצֵר, אִם הוּא פָּחוּת מִבֵּית סָאתַיִם, בָּטֵל לְגַבֵּי הֶחָצֵר וְכֻלּוֹ דִּינוֹ כֶּחָצֵר. אֲבָל אִם הוּא יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַים (בְּמָקוֹם אֶחָד), הֲרֵי מְקוֹם הַזֶּרַע כְּמוֹ כַּרְמְלִית, וְהַשְּׁאָר מִן הֶחָצֵר הֲרֵי הוּא פָּרוּץ בְּמִלּוּאוֹ לַמָקוֹם הָאָסוּר, וְאָסוּר לְטַלְטֵל גַּם בּוֹ רַק בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.
סעיף ו’
וְכֵן חָצֵר שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא בֵּית סָאתַיִם אוֹ פָּחוֹת וְזָרַע בְּמִקְצָתָהּ, גַּם כֵּן נִדּוֹן אַחַר הָרֹב. וְאִם רֻבָּהּ זָרוּעַ, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּרִין לְטַלְטֵל שָׁם, כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם, מִכָּל מָקוֹם כֵּלִים שֶׁשָׁבְתוּ בַּבַּיִת, אָסוּר לְהוֹצִיא לְשָׁם (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָעִיף ג’). וְלָכֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בִּפְנֵי הַגִּנָּה, שֶׁיְהֵא מֻתָּר לוֹ לְהוֹצִיא מִן הַבַּיִת אֶל הֶחָצֵר (שנ”ח).
סימן פד – דיני הוצאה דרך מלבוש ותכשיט ובו י”ט סעיפים:
סעיף א’
כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ לֹא מַלְבּוּשׁ וְלֹא תַּכְשִׁיט, אָסוּר לָצֵאת בּוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית. וְלָכֵן אָסוּר לָצֵאת בְּמַחַט הַתְּחוּבָה בְּבִגְדּוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּמַחַט שֶׁאֵין בָּהּ נֶקֶב. וַאֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ לְבִישָׁה, יֵשׁ לְהַחְמִיר בְּאִישׁ. אֲבָל אִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁדֶּרֶךְ הַנָּשִׁים לְהַעֲמִיד קִשּׁוּרֵיהֶן, כְּגוֹן הַצְּעִיפִים וְכַדּוֹמֶה בִּמְחָטִין, מֻתֶּרֶת לָצֵאת בָּהֶן לְצֹרֶךְ הַלְּבִישָׁה. וְדַוְקָא בְּמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה. אֲבָל לֹא בְּמַחַט נְקוּבָה.
סעיף ב’
בְּתַכְשִׁיטִין, יֵשׁ גַּם כֵּן דְּבָרִים שֶׁאָסְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָצֵאת בָּהֶם בַּשַׁבָּת לִרְשׁוּת הָרַבִּים. יֵשׁ תַּכְשִׁיטִין שֶׁאָסְרוּ לָאֲנָשִׁים, וְיֵשׁ תַּכְשִׁיטִין שֶׁאָסְרוּ לַנָשִׁים, וְהַיְנוּ תַּכְשִׁיטִין שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא תְּסִירֵם לְהַרְאוֹתָן. וְעַכְשָׁו נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג לְהַתִּיר, וְהַפּוֹסְקִים כָּתְבוּ טְעָמִים לָזֶה. וִירֵא שָׁמַיִם יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ (עַיֵן שֻלְחָן עָרוּךְ סִימָן ש”א וְסִימָן ש”ג). וּבִפְרָט יֵשׁ לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא יֵצֵא אִישׁ בְּטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם מְפֻתָּח (עַיֵן תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת סִימָן ש”ג סָעִיף קָטָן ל”ט). וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִשָּׂא אֶצְלוֹ כְּלִי הַשָּׁעוֹת (שָׁעוֹן) (אוהר, זייגער), וַאֲפִלּוּ קָשׁוּר בִּרְבִיד הַזָּהָב שֶׁהוּא נוֹשֵׁא עַל צַוָּארוֹ וְהוּא תַּכְשִׁיט. אֲבָל כְּלִי הַשָׁעוֹת (שָׁעוֹן) הַמֻּנָּח בְּתוֹךְ הַכִּיס, הֲוֵי מַשָּׂא [מַמָשׁ] וְאֵין לוֹ הֶתֵּר.
סעיף ג’
מַפְתֵּחַ שֶׁל כֶּסֶף, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא גַּם לְתַכְשִׁיט, נוֹהֲגִין לָצֵאת בּוֹ בַּשַׁבָּת, אֲבָל בָּתֵּי עֵינַיִם (מִשְׁקָפַיִם) (ברילל) אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְשֻׁבָּצוֹת בְּכֶסֶף, אָסוּר לָצֵאת בָּהֶן.
סעיף ד’
אָסוּר לְאִשָּׁה לָתֵת בֶּגֶד עַל צְעִיפָהּ, וְכֵן הָאִישׁ עַל הַכּוֹבַע שֶׁלּוֹ מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁאֵין זֶה דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ. וְאִם כַּוָּנָתָן שֶׁלֹּא יְצַעֲרוּ אוֹתָן הַגְּשָׁמִים מֻתָּר.
יג אייר
סעיף ה’
הַחִגֵּר, וְכֵן הַחוֹלֶה שֶׁעָמַד מֵחָלְיוֹ, וְכֵן זָקֵן מֻפְלָג, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֵילֵךְ בְּלֹא מַקֵּל, מֻתָּר לוֹ לֵילֵךְ בְּמַקֵּל בְּיָדוֹ. אֲבָל אִם אֶפְשָׁר לוֹ לֵילֵךְ בְּלֹא מַקֵּל, וּבְתוֹךְ בֵּיתוֹ הוֹלֵךְ בְּלֹא מַקֵּל, אֶלָּא כְּשֶׁהוֹלֵךְ לַחוּץ נוֹטֵל אוֹתוֹ לְהַחְזִיק בּוֹ, אָסוּר. וְכֵן הַסּוּמָא אָסוּר לָצֵאת בְּמַקֵּל בְּעִיר שֶׁאֵינָהּ מְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין. וּמִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לַמַקֵּל, אָסוּר לוֹ לָצֵאת בּוֹ אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֵרוּבִין, מִשּׁוּם זִילוּתָא דְּשַׁבָּת.
סעיף ו’
מִי שֶׁהוּא אָסוּר בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת, מֻתָּר לָצֵאת בָּהֶן.
סעיף ז’
אֵין יוֹצְאִים בִּקְשָׁרִים וְהֵם עֵצִים גְּבוֹהִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מוֹשָׁב לְכַף הָרֶגֶל, וְהוֹלְכִין בָּהֶם בְּטִיט וּבְמַיִם.
סעיף ח’
יוֹצְאִים בִּרְטִיָּה שֶׁעַל הַמַּכָּה, (וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אוֹתָהּ בַּשַׁבָּת עַל גַּבֵּי הַמַּכָּה, כְּדִלְקַמָּן סִימָן צ”א סָעִיף י’) כִּי לְפִי שֶׁהִיא מְרַפֵּאת, הֲרֵי הִיא כְּתַכְשִׁיט. וְיָכוֹל לְכָרְכָהּ בְּמַטְלִית שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה וּבְטֵלָה לְגַבֵּי הָרְטִיָּה. אֲבָל דָּבָר חָשׁוּב כְּגוֹן מִטְפַּחַת וְכַדּוֹמֶה, אָסוּר לִכְרֹךְ עָלֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל לְגַבֵּי הָרְטִיָּה וְגַם לֹא הֲוֵי דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ, וַהֲוֵי מַשָּׂא.
סעיף ט’
יוֹצְאִין בְּמוֹךְ שֶׁנּוֹתְנִים בָּאֹזֶן לִבְלֹעַ לֵחָה שֶׁל צוֹאַת הָאֹזֶן, וְדַוְקָא כְּשֶׁהוּא קָשׁוּר וּמְהֻדָּק שָׁם הֵיטֵב שֶׁלֹּא יוּכַל לִפֹּל. וְכֵן יוֹצְאִין בְּמוֹךְ שֶׁבַּסַּנְדָּל, אִם הוּא בְּאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפּוֹל מִשָּׁם.
סעיף י’
לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְּמוֹךְ שֶׁהִתְקִינָה לְנִדָּתָהּ, שֶׁלֹּא לְטַנֵּף בְּגָדֶיהָ. וְכֵן לֹא תֵצֵא בְּסִינָר שֶׁהִיא לוֹבֶשֶׁת בִּשְׁבִיל זֹאת, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא מַלְבּוּשׁ גָּמוּר. אֲבָל אִם נוֹתֶנֶת אֶת הַמּוֹךְ אוֹ אֶת הַסִּינָר בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת עַצְמָהּ מִן הַצַּעַר שֶׁאִם יִפֹּוֹל הַדָם עַל בְּשָׂרָהּ וְיִתְיַבֵּשׁ, יְהֵא לָהּ צַעַר, מֻתֶּרֶת לָצֵאת בָּהֶן.
סעיף יא’
בִּמְקוֹם רֶפֶשׁ וָטִיט, מֻתָּר לְהַגְבִּיהַּ קְצָת בְּגָדָיו, שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ. אֲבָל לְהַגְבִּיהָם לְגַמְרֵי אָסוּר.
סעיף יב’
מֻתָּר לָצֵאת בַּשַׁבָּת בִּשְׁנֵי מַלְבּוּשִׁים זֶה עַל גַּב זֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְעַצְמוֹ אֶת הַמַּלְבּוּשׁ הַשֵּׁנִי, אֶלָּא שֶׁמּוֹצִיאוֹ לְצֹרֶךְ חֲבֵרוֹ וְכַדּוֹמֶה. וְדַוְקָא כְּשֶׁדַּרְכּוֹ לִפְעָמִים גַּם בַּחֹל לִלְבּוֹשׁ שְׁנֵי מַלְבּוּשִׁים כָּאֵלּוּ, דַּהֲוֵי דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ (וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּרֹב פְּעָמִים אֵינוֹ לוֹבֵשׁ כֵּן). אֲבָל אִם אֵין הַדֶּרֶךְ לְעוֹלָם לִלְבּוֹשׁ שְׁנֵי מַלְבּוּשִׁים כָּאֵלּוּ, אָסוּר לָצֵאת בָּהֶן בַּשַׁבָּת מִשּׁוּם דְּהַשֵּׁנִי הֲוֵי כְּמוֹ מַשָּׂא. וְכֵן הַדִּין בִּשְׁנֵי אַנְפְּלָאוֹת (גרבים) וּבְכוֹבַע גָּדוֹל עַל כּוֹבַע קָטָן (קאפל) וְכַדּוֹמֶה.
סעיף יג’
וּשְׁתֵּי חֲגוֹרוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, אִם מִנְהַג הַמָּקוֹם לַחְגּוֹר כָּךְ, לְמַטָּה חֲגוֹרָה גְּרוּעָה וְעָלֶיהָ חֲגוֹרָה חֲשׁוּבָה, מֻתָּר לַחְגוֹר כָּךְ גַּם בַּשַׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה אֵין לוֹ צֹרֶךְ רַק בְּאַחַת, וְהַשְּׁנִיָּה מוֹצִיאָהּ לְצֹרֶךְ חֲבֵרוֹ. אֲבָל אִם אֵין הַדֶּרֶךְ לַחְגוֹר בִּשְׁתֵּי חֲגוֹרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רוֹצֶה לַחְגוֹר כָּךְ בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, אָסוּר, דְּכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּי בְּאַחַת, הֲוֵי הַשְּׁנִיָּה כְּמוֹ מַשָּׂא. וּבְכָל מָקוֹם מֻתָּר לָצֵאת בִשְׁתֵּי חֲגוֹרוֹת, כְּשֶׁיֵּשׁ מַלְבּוּשׁ מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן, כְּגוֹן הַתַּחְתּוֹנָה עַל הַמִּכְנָסַיִם, וְהָעֶלְיוֹנָה עַל גַּבֵּי הַסַּרְבָּל, שֶׁאָז יֵשׁ לוֹ הֲנָאָה וְתוֹעֶלֶת מִשְּׁתֵּיהֶן.
סעיף יד’
מִטְפַּחַת שֶׁמְקַנְּחִים בָּהּ אֶת הָאַף, נוֹהֲגִין לְכָרְכָהּ תַּחַת בֶּגֶד הָעֶלְיוֹן עַל הַמִּכְנָסַיִם. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בָּהּ שְׁנֵי קְשָׁרִים זֶה עַל גַּב זֶה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן פ’ סָעִיף מ”ה) וִירֵא שָׁמַיִם אִם הוּא נוֹהֵג לִשָּׂא רְצוּעוֹת הַמַּחְזִיקוֹת אֶת הַמִּכְנָסַיִם (הויזענטרעגער) יְסִירֵן בַּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא לוֹ הַמִּטְפַּחַת לְצֹרֶךְ. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לְכָרְכָהּ סְבִיב הַצַּוָּאר. וְזֶה אֵינוֹ מֻתָּר, אֶלָּא אִם אֵין לוֹ שָׁם מִטְפַּחַת אַחֶרֶת וְהוּא רָגִיל לִפְעָמִים לִכְרוֹךְ שָׁם מִטְפַּחַת מִפְּנֵי הַקֹּר, וְיִקְשְׁרֵהוּ בְּהֶתֵּר. אֲבָל אִם נוֹתְנָהּ רַק עַל הַצַּוָאר וְהַקְּצָווֹת תְּלוּיוֹת לוֹ לְפָנָיו, זֶהוּ אִסּור גָּמוּר. וְכֵן לְכָרְכָהּ סְבִיב הָרֶגֶל אוֹ סְבִיב הַיָּד וְלָצֵאת בָּהּ, אָסוּר.
סעיף טו’
בָּתֵּי יָדַיִם [כְּסָיוֹת, כְּפָפוֹת] (האנדשוה), יֵשׁ מַתִּירִין לָצֵאת בָּהֶן בַּשַׁבָּת וְיֵשׁ אוֹסְרִין. וּבָזֶה הֶעָשׂוּי לְחַמֵּם שְׁתֵּי הַיָּדַיִם בְּיַחַד [יְדוֹנִית] (מוף) יֵשׁ לְהָקֵל טְפֵי.
יד אייר
סעיף טז’
מֻתָּר לָצֵאת בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת בְּדֶרֶךְ מַלְבּוּשׁ. אֲבַל אִם מְקַפְּלָהּ סְבִיב צַוָּארוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַדֶּרֶךְ לְלָבְשָהּ כָּךְ, אָסוּר.
סעיף יז’
בֶּגֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי רְצוּעוֹת אוֹ מְשִׁיחוֹת לְקָשְׁרוֹ בָּהֶן, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְרָסִים לְחַבְּרוֹ וְנִפְסַק אֶחָד מֵהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהַשֵּׁנִי שֶׁנִּשְׁאַר כְּנֶגְדוֹ אֵינוֹ חָשׁוּב, מִכָּל מָקוֹם אִם דַּעְתּוֹ לְתַקְּנוֹ אַחַר כָּךְ לְהָבִיא לוֹ בֶּן זוּגוֹ, אִם כֵּן זֶה שֶׁנִּשְׁאַר אֵינוֹ בָּטֵל לְגַבֵּי הַבֶּגֶד וַהֲוֵי כְּמוֹ מַשָּׂא. וְאָסוּר לָצֵאת בְּבֶגֶד זֶה. אֲבָל אִם אֵין דַּעְתּוֹ לְתַקְּנוֹ, אִם כֵּן, כֵּיוָן שֶׁזֶּה שֶׁנִּשְׁאַר אֵינוֹ דָּבָר חָשׁוּב, הֲרֵי הוּא בָּטֵל לְגַבֵּי הַבֶּגֶד וּמֻתָּר לָצֵאת בּוֹ. וְאִם הוּא דָּבָר חָשׁוּב, כְּגוֹן מְשִׁיחָה שֶׁל מֶשִי אוֹ קֶרֶס שֶׁל כֶּסֶף, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְתַקְּנוֹ, אֵינוֹ בָּטֵל לְגַבֵּי הַבֶּגֶד וְאָסוּר לָצֵאת בּוֹ.
סעיף יח’
בַּעֲלֵי הַקָּרְחָה שֶׁמַּנִּיחִין עַל רָאשֵׁיהֶן פִּשְׁתָּן סָרוּק אוֹ צֶמֶר מְנֻפָּץ שֶׁיְהֵא נִרְאֶה כְּשֵׂעָר בְּרָאשֵׁיהֶן [פֵּאָה נָכְרִית] (פרוק) מֻתָּרִין לָצֵאת בּוֹ בַּשַׁבָּת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁתַּכְשִׁיט שֶׁלָּהֶם הוּא (וּבִלְבַד שֶׁהוּכַן מֵעֶרֶב שַׁבָּת).
סעיף יט’
הַנּוֹשֵׂא קַמֵיעַ, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חָכָם, אִם מֻתָּר לָצֵאת בָּהּ בַּשַׁבָּת אוֹ לֹא, כִּי לֹא כָּל הַקְּמֵעוֹת שָׁוִים. וְאִשָּׁה הַנּוֹשֵׂאת אֶבֶן הַנִּקְרֵאת שְׁטֶערְנְשׁוּס כְּדֵי שֶׁלֹּא תַפִּיל, מֻתֶּרֶת לָצֵאת בָּהּ בַּשַׁבָּת (ש”א ש”ג).
סימן פה – דין אם נפלה דלקה בשבת ובו ח’ סעיפים:
סעיף א’
אִם חַס וְשָׁלוֹם נָפְלָה דְּלֵקָה בַּשַׁבָּת, חָשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי בַּעַל הַבַּיִת וּבְנֵי בֵּיתוֹ אֲשֶׁר שָׁם הַדְּלֵקָה, אִם יִתְעַסְּקוּ בְּהַצָּלָה, וְהֵמָּה נֶחְפָּזִים וּבְהוּלִים עַל מָמוֹנָם, שֶׁמָּא מִתּוֹךְ כָּךְ יִשְׁכְּחוּ שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת וִיכַבּוּ אֶת הַדְּלֵקָה, עַל כֵּן אָסְרוּ לְהַצִּיל אֲפִלּוּ חֲפָצִים שֶׁהֵן מֻתָּרִין בְּטִלְטוּל לְמָקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לְהוֹצִיא, וְרַק מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לוֹ לְהַיּוֹם, מֻתָּר לוֹ לְהַצִּיל. כֵּיצַד. נָפְלָה דְּלֵקָה בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶם הַסְּעוּדָּה, מַצִּיל מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדּוֹת, הָרָאוּי לָאָדָם, לָאָדָם. הָרָאוּי לַבְּהֵמָה, לַבְּהֵמָה. וּבְשַׁחֲרִית, מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדּוֹת. וּבְמִנְחָה, מְזוֹן סְעוּדָּה אַחַת. וְאִם יֵשׁ בִּכְלִי אֶחָד מַאֲכָלִים הַרְבֵּה, כְּגוֹן סַל מָלֵא כִּכָּרוֹת, וְחָבִית מְלֵאָה יַיִן וְכַדּוֹמֶה, כֵּיוָן שֶׁמּוֹצִיאָם בְּפַעַם אַחַת, מֻתָּר. וְכֵן אִם פֵּרַשׂ סָדִין וְכַדּוֹמֶה וְקִבֵּץ בּוֹ כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לְהוֹצִיא מִמַּאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת וּמוֹצִיאָן בְּפַעַם אַחַת, מֻתָּר. גַּם מֻתָּר לוֹ לְהוֹצִיא כָּל הַכֵּלִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם הַיּוֹם.
סעיף ב’
וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בֹּאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַצִּיל מָזוֹן שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ אוֹ כְּלִי אֶחָד שֶׁמַּחְזִיק אֲפִלּוּ הַרְבֵּה וַהֲרֵי הוּא שֶׁל הַמַּצִּיל, כֵּיוָן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת הִפְקִיר וְזָכָה זֶה מִן הַהֶפְקֵר. וְאִם הוּא יְרֵא שָׁמַיִם וּמַחְזִיר לְבַעַל הַבַּיִת מַה שֶּׁהִצִּיל, כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא הִפְקִיר בִּרְצוֹנוֹ, מֻתָּר לוֹ לָקַחַת שְׂכַר הַהַצָּלָה, וְאֵין זֶה שְׂכַר שַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁמִּצַּד הַדִּין הַכֹּל הוּא שֶׁלּוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם מִדַּת חֲסִידוּת שֶׁלֹּא לִטּוֹל שָׂכָר עַל טֹרַח הַצָּלָה שֶׁבְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שְׂכַר שַׁבָּת, כִּי הֶחָסִיד יֵשׁ לוֹ לְוַתֵּר מִשֶּׁלוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נִדְנוּד עֲבֵרָה.
סעיף ג’
וְכָל זֹאת, רַק לְמָקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לְהוֹצִיא לְשָׁם. אֲבָל לְמָקוֹם שֶׁאֲסוּרִין לְהוֹצִיא, אָסוּר לְהַצִּיל שׁוּם דָּבָר. אַךְ בְּגָדִים שֶׁיְכוֹלִין לְלָבְשָׁם, מֻתָּר לוֹ לִלְבּוֹשׁ, וְלַעֲטֹף כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל, וּמוֹצִיא אֲפִלּוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּפוֹשֵׁט וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא אֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם. וְיָכוֹל לוֹמַר גַּם לַאֲחֵרִים, בֹּאוּ וְהַצִּילוּ, וּמַצִּילִין כֵּן.
טו אייר
סעיף ד’
וְהַבָּתִּים שֶׁאֵין שָׁם הַדְּלֵקָה, אֶלָּא שֶׁהֵם קְרוֹבִים וִירֵאִים שֶׁתַּגִּיעַ גַּם לָהֶם, כֵּיוָן שֶׁהֵם אֵינָם בְּהוּלִים כָּל כָּךְ, מֻתָּרִין לְהַצִּיל כָּל דָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לְהוֹצִיא לְשָׁם. יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם מָעוֹת וּשְׁאָר דְּבָרִים יְקָרִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻקְצִין, מֻתָּר לְהַצִּילָן מִן הַהֶפְסֵד הַגָּדוֹל הַפִּתְאוֹמִי, כְּגוֹן דְּלֵקָה אוֹ שֶׁטֶף מַיִם אוֹ גְּזֵלָה, עַל יְדֵי מַה שֶּׁמַּנִּיחִין עֲלֵיהֶם אֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל וּמְטַלְטְלִין אוֹתן כֵּן בְּיַחַד. (אֲבָל בְּמָקוֹם אַחֵר, אֵין שׁוּם הֶתֵּר לְטַלְטֵל כֵּן מַקְצֶה). וְיֵשׁ מְקִלִּין עוֹד יוֹתֵר, שֶׁאֲפִלּוּ לְבַדָּן יְכוֹלִין לְטַלְטְלָן, מִשּׁוּם דְּבִמְקוֹם הֶפְסֵד גָּדוֹל פִּתְאוֹמִי, נִדְחֶה אִסּוּר מֻקְצֶה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא לַמָּקוֹם שֶׁאֲסוּרִין לְהוֹצִיא.
סעיף ה’
כָּל סִפְרֵי קֹדֶשׁ, בֵּין שֶׁהֵן בִּכְתָב בֵּין שֶׁהֵן בִּדְפוּס, מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה אוֹ שֶׁטֶף מַיִם וְכַדּוֹמֶה, אֲפִלּוּ לֶחָצֵר אוֹ לְמָבוֹי שֶׁאֲסוּרִין לְהוֹצִיא לְשָׁם מֵחֲמַת שֶׁלֹּא עָשׂוּ עֵרוּב. וְהוּא כְּשֶׁהֵן מְתֻקָּנִין בְּעִנְיָן שֶׁהָיוּ מוֹעִילִים עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת אוֹ שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת. וְעַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, מֻתָּר לְהַצִּילָן אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים (הַצָּלַת הַמֵּת מִן הַדְּלֵקָה, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן פ”ח סָעִיף ט”ז).
סעיף ו’
מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר, וְתִיק הַתְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין.
סעיף ז’
סֵפֶר תּוֹרָה קוֹדֵם לְהַצִּיל לִשְׁאָר סְפָרִים.
סעיף ח’
כְּשֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ סְפֵק סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, מֻתָּר לְכַבּוֹת אֶת הַדְּלֵקָה. וְלָכֵן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַיִשְׂרְאֵלִים דָּרִים בֵּין הַנָּכְרִים, מֻתָּר לְכַבּוֹת אֶת הַדְּלֵקָה, אֲפִלּוּ הוּא בְּבֵית נָכְרִי, וְהַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן. וְדַוְקָא לְכַבּוֹת מֻתָּר. אֲבָל אָסוּר לְחַלֵּל שַׁבָּת כְּדֵי לְהַצִּיל מָמוֹן. וְאִם עָבַר וְחִלֵּל, יֵלֵךְ אֶל הָרַב לְבַקֵּשׁ שֶׁיּוֹרֵהוּ תְּשׁוּבָה.
סימן פו – דין רחיצה ובו ז’ סעיפים:
סעיף א’
אָסוּר לִרְחוֹץ כָּל גּוּפוֹ אוֹ אֲפִלּוּ רֹב גּוּפוֹ בְּמַיִם חַמִּים, אֲפִלּוּ הוּחֲמוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ לִרְחוֹץ שֶׁלֹּא בְּפַעַם אַחַת, אֶלָּא אֵבֶר אֵבֶר, אָסוּר בְּרֹב גּוּפוֹ. וַאֲפִלּוּ לִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ רַק לְהַזִּיעַ, גַּם כֵּן אָסוּר. אֲבָל מֻתָּר לִרְחוֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּחַמִּין שֶׁהוּחֲמוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
סעיף ב’
הַמַּיִם שֶׁהֵם מִמְּקוֹרָם נוֹבְעִים חַמִּים, כְּמוֹ חַמֵּי טְבֶרְיָה וְכַדּוֹמֶה, אִם הֵם בַּקַּרְקַע וְאֵין הַמָּקוֹם מְקוֹרֶה, מֻתָּר לִרְחוֹץ בָּהֶם אֲפִלּוּ כָּל גּוּפוֹ. אֲבָל אִם הֵם בִּכְלִי אוֹ שֶׁהַמָּקוֹם מְקוֹרֶה אָסוּר. וַאֲפִלּוּ לִכָּנֵס לְבֵית הַמֶּרְחָץ רַק לְהַזִּיעַ, אָסוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּכָל שֶׁהֵם בַּקַּרְקַע, אֲפִלּוּ הַמָּקוֹם מְקֹרֶה, מֻתָּר לִרְחֹץ בָּהֶם.
סעיף ג’
מֻתָּר לִטְבֹּל כָּל גּוּפוֹ בְּצוֹנֵן. אֲבָל לֹא יַעֲמֹד אַחַר כָּךְ נֶגֶד הַתַּנּוּר לְהִתְחַמֵּם, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּרוֹחֵץ בְּחַמִּין. וַאֲפִלּוּ רָחַץ רַק יָדָיו בְּמַיִם צוֹנְנִים לֹא יְחַמְּמֵן אֵצֶל הַתַּנּוּר בְּעוֹדָן לַחוֹת, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּרוֹחֵץ בְּמַיִם שֶׁהוּחֲמוּ הַיּוֹם, דְּאָסוּר לִרְחוֹץ בָּהֶם אֲפִלּוּ אֵבֶר אֶחָד, אֶלָּא צָרִיךְ לְנַגְּבָן תְּחִלָה יָפֶה. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן פּ’ סָעִיף ל”ב, שֶׁיְשַׁפְשְׁפֵן קֹדֶם הַנִּגּוּב, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר עֲלֵיהֶן רַק מְעַט מָיִם (שב שכו).
סעיף ד’
הָרוֹחֵץ צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִסְחוֹט שְׂעָרוֹ. וְכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לָשׁוּט, כִּי אָסוּר לָשׁוּט בַּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב. וְכֵן אָסוּר לְהָשִׁיט אֵיזֶה דָּבָר, כְּגוֹן הַקִּסְמִין שֶׁעַל הַמָּיִם. וְאִם רוֹחֵץ בְּמָקוֹם שֶׁאֲסוּרִין לְטַלְטֵל, צָרִיךְ עוֹד לִזָּהֵר, שֶׁקֹּדֶם צֵאתוֹ יָסִיר תְּחִלָּה הַמַּיִם שֶׁעַל גּוּפוֹ וְשַׂעֲרוֹתָיו, וִינַגְּבֵם יָפֶה שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ עָלָיו מַיִם וְיוֹצִיאֵם מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. וְגַם בַּנָּהָר עַצְמוֹ צָרִיךְ לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא יִשָּׂא אֶת הַמַּיִם שֶׁעָלָיו, אַרְבַּע אַמּוֹת, כִּי הַנָּהָר הוּא כַּרְמְלִית. וּלְפִי שֶׁאֵין כֻּלָּם יוֹדְעִים לִזָּהֵר, עַל כֵּן נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁלֹּא לִרְחוֹץ כְּלָל בַּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בְּצוֹנֵן, כִּי אִם לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן אִשָּׁה נִדָּה (כִּדְלְקַמָּן סִימָן קס”ב סָעִיף ז’) וְאִישׁ לְקִרְיוֹ.
סעיף ה’
מֻתָּר לַעֲמֹד עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְלִרְחוֹץ יָדָיו בַּנָּהָר, וָאֵין זֶה אִסּוּר בְּמָה שֶׁהוּא מוֹצִיא אֶת הַמַּיִם שֶׁעַל יָדָיו מִן הַנָּהָר עַל שְׂפָתוֹ, לְפִי שֶׁהַנָּהָר הוּא כַּרְמְלִית וּשְׂפַת הַנָּהָר הוּא גַּם כֵּן כַּרְמְלִית, וּמֻתָּר לְהוֹצִיא מִכַּרְמְלִית לְכַרְמְלִית בְּפָחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, רַק שֶׁיִּזָּהֵר לְנַגֵּב יָדָיו הֵיטֵב קֹדֶם שֶׁיֵּלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת
טז אייר
סעיף ו’
מֻתָּר לָשׁוּף יָדָיו בְּמֻרְסָן אַף עַל פִּי שֶׁהַיָּדַיִם רְטֻבוֹת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתֵּן אֶת הַמַּיִם עַל הַמֻּרְסָן מַמָּשׁ. אֲבָל אָסוּר לָשׁוּף יָדָיו בְּמֶלַח וְכָל שֶׁכֵּן בְּבוֹרִית [סַבּוֹן] (זייף) מִשּׁוּם דְּנִמּוֹחַ (שכ”ו).
סעיף ז’
מַיִם שֶׁאֵין הַדֶּרֶךְ לִרְחוֹץ בָּהֶם אֶלָּא לִרְפוּאָה, כְּגוֹן שֶׁהֵם רָעִים אוֹ מְאוּסִים, אָסוּר לִרְחוֹץ בָּהֶם בַּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁהוּא מְכַוֵּן לִרְפוּאָה (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן צ”א). בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁשּׁוֹהֶה בָּהֶם. אֲבָל אִם אֵינוֹ שׁוֹהֶה בָּהֶם, מֻתָּר, שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה אֶלָּא כִּמֵקַר. וּבְחַמֵּי טְבֶרְיָא וְכַדּוֹמֶה, אִם אֵין הַדֶּרֶךְ לִרְחוֹץ בָּהֶם אֶלָּא לִרְפוּאָה, אָסוּר לִרְחוֹץ בָּהֶם בַּשַׁבָּת לִרְפוּאָה, אֲפִלּוּ אֵינוֹ שׁוֹהֶה בָּהֶם.
סימן פז – דברים שצריכין לזהר בבהמות חיות ועופות ובו כ”ד סעיפים:
סעיף א’
כְּתִיב לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמוֹרֶךָ וְגוֹ’, הֲרֵי כִּי הִזְהִירָה הַתּוֹרָה, שֶׁגַּם הַבְּהֵמָה שֶׁל יִשְֹרָאֵל תָּנוּחַ. וְלֹא בְּהֵמָה בִלְבַד, אֶלָּא כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים. וְלָכֵן אָסוּר לְהַנִּיחַ לִבְהֶמְתּוֹ שֶׁתּוֹצִיא אֵיזֶה מַשָּׂא, שֶׁאֲפִלּוּ יָצְאָה מֵאֵלֶיהָ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהוֹצִיאָה מַשָּׂא, עָבַר הוּא עָלֶיהָ עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה. וְאַף דָּבָר שֶׁהוּא לָהּ לְנוֹי, מִכָּל מָקוֹם הֲוֵי מַשָֹא. אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא לִרְפוּאָתָהּ, כְּמוֹ אֶגֶד[תַּחְבֹּשֶת] שֶׁעַל הַמַּכָּה מֻתֶּרֶת לָצֵאת בּוֹ. וְכֵן דָּבָר שֶׁהִיא צְרִיכָה לִשְׁמִירָתָהּ, הֲוֵי לָהּ כְּמוֹ מַלְבּוּשׁ לָאָדָם וּמֻתֶּרֶת לָצֵאת בּוֹ. וְאַךְ מַה שֶּׁהוּא רַק לִשְׁמִירָה יְתֵרָה, אָסוּר. וְכֵן דָּבָר שֶׁבְּהֵמָה זוֹ אֵינָהּ מִשְׁתַּמֶרֶת בָּזֶה, אַף עַל פִּי שֶׁבְּהֵמָה אַחֶרֶת מִשְׁתַּמֶרֶת בּוֹ, הֲוֵי לָהּ לְגַבֵּי בְּהֵמָה זוֹ מַשָּׂא וְאָסוּר.
סעיף ב’
הַסּוּס יוֹצֵא בְּאַפְסָר אוֹ בְּרֶסֶן, אֲבָל לֹא בִּשְׁנֵיהֶם. וּמֻתָּר לִכְרֹךְ חֶבֶל הָאַפְסָר סְבִיב צַוָּארוֹ וְיֵצֵא בּוֹ, רַק שֶׁיְהֵא כָּרוּךְ בְּרִפְיוֹן קְצָת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס יָדוֹ מְהֵרָה בֵּין הַכְּרִיכָה לְצַוָּארוֹ כְּדֵי לְמָשְׁכוֹ אִם יִרְצֶה לְהִשָּׁמֵט. וּמֻתָּר לְטַלְטֵל בָּאַפְסָר וְלִתְּנוֹ עָלֶיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשָּׁעֵן עָלָיו, מִשּׁוּם דְּאָסוּר לִסְמֹךְ בַּשַׁבָּת עַל בַּעַל חָי. אֲבָל הַחֲמוֹר, לֹא יֵצֵא בְרֶסֶן שֶׁל בַּרְזֶל, לְפִי שֶׁזֶּהוּ לִשְׁמִירָה יְתֵרָה אֵצֶל הַחֲמוֹר, וְשׁוֹר וּפָרָה שֶׁאֵינָן צְרִיכִין שִׁמּוּר אֲסוּרִין לָצֵאת בְּחֶבֶל סְבִיב צַוָּאָרָם, אֶלָּא אִם רְגִילִין לִבְרוֹחַ. אִם קָשַׁר חֶבֶל בְּפִי הַסּוּס, הֲרֵי זֶה מַשָּׂא, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר בּוֹ, שֶׁהוּא נִשְׁמַט מִפִּיו, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לָאַפְסָר, שֶׁהוּא קָשׁוּר בְּרֹאשׁוֹ.
סעיף ג’
סוּס וְכֵן שְׁאָר בְּהֵמוֹת, לֹא יֵצְאוּ בְּמַרְדַּעַת. וְאַךְ הַחֲמוֹר, יוֹצֵא בְּמַרְדַּעַת שֶׁלֹּא יִתְקָרֵר, מִפְּנֵי שֶׁטִּבְעוֹ לְהִתְקָרֵר. וְאִם קָשַׁר לוֹ הַמַּרְדַּעַת מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר שֶׁיֵּצֵא בּוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁמַּלְבּוּשׁוֹ הִיא. אֲבָל אִם אֵינָהּ קְשׁוּרָה לוֹ, לֹא יֵצֵא בָּהּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא תִּפֹּל מֵעָלָיו וִיבִיאֶנָּהּ בְּיָדוֹ, וּבְשַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר לְקָשְׁרָהּ לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְלִסְמֹךְ עָלָיו. וְאַךְ כְּשֶׁהַחֲמוֹר בֶּחָצֵר, מֻתָּר לָתֵת עָלָיו מַרְדַּעַת מִפְּנֵי הַצִּנָּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵצֵא בָּהּ. אֲבָל עַל הַסּוּס, לֹא יִתֵּן מַרְדַּעַת כְּלָל, אִם לֹא כְּשֶׁהַקֹּר גָּדוֹל שֶׁמַּזִיק גַּם לְהַסּוּס. וְכֵן בִּימוֹת הַחַמָּה שֶׁהַזְּבוּבִים רַבִּים וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ, מֻתָּר לָתֵת עָלָיו מַרְדַּעַת, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא נִזְהָר שֶׁלֹּא יִסָמֵךְ עַצְמוֹ עַל הַבְּהֵמָה בִּשְׁעַת הַכִּסּוּי. וּלְהָסִיר מַרְדַּעַת בַּשַׁבָּת, בֵּין מִן הַחֲמוֹר בֵּין מִן הַסּוּס, אָסוּר, כֵּיוָן דְּלֵית לֵיה צַעַר אִם לֹא יְסִירֶנָהּ.
סעיף ד’
אֲסוּרָה לָצֵאת בְּזוּג, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּקוּק וְאֵינוֹ מְקַשְׁקֵשׁ. וַאֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁהִיא מְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין, אָסור שֶׁתֵּצֵא בּוֹ. רַק בֶּחָצֵר, מֻתָּר שֶׁיִּהְיֶה עָלֶיהָ. וְאִם אֵינוֹ פָּקוּק, וּמְקַשְׁקֵשׁ, אֲפִלּוּ בֶּחָצֵר, אָסוּר לִהְיוֹת עָלֶיהָ.
סעיף ה’
מֻתָּר לְהוֹלִיךְ אֶת הַסּוּס בְּחֶבֶל שֶׁבָּרֶסֶן, וּבִלְבַד שֶׁיֹּאחַז בִּקְצֵה הַחֶבֶל, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִיָּדוֹ טֶפַח, וְגַם לֹא יַגִּיעַ הַחֶבֶל שֶׁבֵּין יָדוֹ לַבְּהֵמָה עַד טֶפַח סָמוּךְ לָאָרֶץ. וְאִם הַחֶבֶל אָרֹךְ הַרְבֵּה, יִכְרְכוֹ עַל צַוַּאר הַסּוּס.
סעיף ו’
שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת אוֹ יוֹתֵר שֶׁהֵן קְשׁוּרוֹת זוֹ בָזוֹ, וְהוּא תּוֹפֵס בְּיָדוֹ אַפְסָר אֶחָד וְכֻלָּן נִמְשָׁכוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ בְּעִיר הַמְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין. אֲבָל מֻתָּר לִתְפּוֹס כַּמָּה אַפְסְרֵי בְהֵמוֹת בְּיָדוֹ לְהוֹלִיכָן, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסָּעִיף שֶׁלִּפְנֵי זֶה.
יז אייר
סעיף ז’
אֵין הַתַּרְנְגוֹלִין יוֹצְאִין בְּחוּטִין שֶׁקּוֹשְׁרִין בָּהֶם לְסִימָן, אוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁבְּרוּ כֵלִים. אֲבָל אִם קוֹשְׁרִין רַגְלֵיהֶן שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִבְרוֹחַ, וְכֵן סוּסִים הָרוֹעִים בַּשָּׂדֶה וְקוֹשְׁרִין שְׁתֵּי יְדֵיהֶן יַחַד, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִבְרוֹחַ, מֻתָּר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקְשֹׁוֹר עָקוּד אוֹ רָגוּל. עָקוּד, הַיְנוּ שֶׁקּוֹשֵׁר יָד עִם רֶגֶל. ורָגוּל, הַיְנוּ שֶׁקּוֹשֵׁר אַחַת מֵרַגְלָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה, שֶׁלֹּא תֵּלֵךְ רַק עַל שָׁלֹשׁ, שֶׁזֶּה אֲפִלּוּ בַחֹל אָסוּר, מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים.
סעיף ח’
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְשָׁרֵת אֵינוֹ יְהוּדִי וְרוֹכֵב עַל הַבְּהֵמָה בַּשַׁבָּת, כְּשֶׁמּוֹלִיכָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ אֵינוֹ צָרִיךְ לְמָנְעוֹ, כִּי אִסּוּר הָרְכִיבָה בְּשַׁבָּת, אֵינוֹ מִשּׁוּם מַשָּׂא הַבְּהֵמָה, כִּי הַחַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ, (וְאֵינוֹ אָסוּר רַק מִדְּרַבָּנָן, וּבַבְּהֵמָה לֹא גָּזְרוּ), אֶלָּא הָאִסּוּר הוּא עַל הָאָדָם, שֶׁהַיִשְֹרָאֵל אָסוּר לִרְכֹּב בַּשַׁבָּת וְאֵינוֹ יְהוּדִי לֵית לָן בָּהּ. וַאֲפִלּוּ הוּא נוֹתֵן אֻכָּף אוֹ בֶּגֶד לִרְכֹּב עָלָיו הֵם בְּטֵלִים לְגַבֵּי הָרוֹכֵב, רַק שְׁאָר דָּבָר לֹא יַנִּיחַ עַל הַבְּהֵמָה.
סעיף ט’
מֻתָּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לַחֲלוֹב הַבְּהֵמוֹת בַּשַׁבָּת, מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, כִּי הֶחָלָב מְצַעֲרָהּ. וְהֶחָלָב אָסוּר בּוֹ בַּיּוֹם אֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל, אֶלָּא הָאֵינוֹ יְהוּדִי יַעֲמִידֶנּוּ בְּמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר. וְכֵן מֻתָּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי, לְהַבְרוֹת הָאַוָּזוֹת פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם, מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים (סִימָן ש”ה).
סעיף י’
אָסוּר לְהַשְׁאִיל אוֹ לְהַשְׂכִּיר בְּהֶמְתּוֹ לְאֵינוֹ יְהוּדִי, אֶלָּא בִּתְנַאי שֶׁיַּחְזִירֶנָּהּ לוֹ קֹדֶם שַׁבָּת. וְאִם אֵרַע שֶׁלֹּא הֶחְזִירָהּ יַפְקִירָהּ הַיִשְֹרָאֵל קֹדֶם הַשַׁבָּת אֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵאִסּוּר. אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לְהַשְׁאִיל אוֹ לְהַשְׂכִּיר עַל סְמַךְ זֶה (רמ”ו).
סעיף יא’
לֹא יִמְדּוֹד אָדָם שְׂעוֹרִים לָתֵת לִפְנֵי בְּהֶמְתּוֹ, אֶלָּא מְשַׁעֵר בְּאֹמֶד דַּעְתּוֹ.
סעיף יב’
אֲגֻדַּת שַׁחַת, אִם אֵינוֹ קָשׁוּר בְּקֶשֶׁר שֶׁל קַיָמָא (דְּהַיְנוּ שְׁנֵי קְשָׁרִים זֶה עַל גַּב זֶה), מֻתָּר לְהַתִּירָהּ וְלִתְּנָהּ לִפְנֵי בְהֵמָה. וּמֻתָּר לַחְתּוֹךְ דְּלוּעִין קָֹשוֹת לִפְנֵי בְּהֵמָה, וְהוּא כְּשֶׁנִּתְלְשׁוּ מֵאֶתְמוֹל. וְאִם הַדְּלוּעִין רַכּוֹת וִיכוֹלָה לְאָכְלָן כָּךְ, אָסוּר לְחָתְכָן.
סעיף יג’
מֻתָּר לְהַעֲמִיד בְּהֶמְתּוֹ עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים מְחֻבָּרִים כְּדֵי שֶׁתֹּאכַל, כִּי אֵין זֹאת מְלָאכָה אֶצְלָהּ מַה שֶּׁתַּעֲקֹר הָעֲשָׂבִים, אַדְרַבָּה נְיָח לָהּ, אֲבָל עֲשָׂבִים שֶׁתְּלָשָׁן אֵינוֹ יְהוּדִי בַּשַׁבָּת, שֶׁהֵם מֻקְצִים, אָסוּר לְהַעֲמִיד שָׁם בְּהֵמָה שֶׁתֹּאכַל, אֶלָּא אִם כֵּן אֵין לָהּ מַה לֶאֱכוֹל, אָז מֻתָּר מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים. וְכֵן אִם אֵין לָהּ מַה לִשְׁתּוֹת, מֻתָּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לְהָבִיא לָהּ מַיִם מִן הַבְּאֵר שֶׁבְּכַּרְמְלִית (שכד שכה).
סעיף יד’
אֵין תּוֹלִין עַל הַבְּהֵמָה כִּיס אוֹ כְּלִי שֶׁתֹּאכַל מִתּוֹכוֹ, כֵּיוָן שֶׁזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא לְתַעֲנוּג בְּעָלְמָא לַבְּהֵמָה, שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לָשׁוּחַ צַוָּארָהּ, וְאָסוּר לִטְרוֹחַ בַּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל תַּעֲנוּג הַבְּהֵמָה. אֲבָל עֲגָלִים וּסְיָחִים שֶׁצַּוָּארָן קָצָר וּמִצְטַעֲרִים לֶאֱכוֹל מִן הַקַּרְקַע, מֻתָּר לִתְלוֹת לָהֶן כְּלִי עִם מַאֲכָל בֶּחָצֵר. אֲבָל לֹא יֵצְאוּ בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמַּשָּׂא הוּא לָהֶן (ש”ה).
סעיף טו’
אֵין לְהַשְׁלִיךְ תְּבוּאָה לְעוֹפוֹת בְּמָקוֹם לַח, שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁתִּשָּׁאֵר שָׁם קְצָת וְתִצְמִיחַ אַחַר כָּךְ.
סעיף טז’
הַנּוֹתֵן מִסְפּוֹא לִבְהֵמוֹת, אָסוּר לִתְּנוֹ תְּחִלָּה בִּכְבָרָה לְהוֹצִיא הַמֹּץ וְלְנַקּוֹתוֹ. אֲבָל אִם אֵינוֹ מְכֻוָּן לְכָךְ, מֻתָּר לָקַחַת אוֹתוֹ בִּכְּבָרָה וְלִתְּנוֹ בְּאֵבוּס.
סעיף יז’
הַנּוֹתֵן מֻרְסָן לִבְהֵמוֹת אוֹ לְעוֹפוֹת, אָסוּר לָתֵת לְתוֹכוֹ מָיִם. וְאִם נָתַן בּוֹ מַיִם עֶרֶב שַׁבָּת, אָסוּר לְגַבְּלוֹ בַּשַׁבָּת. אֲבָל מֻתָּר לְנַעֲרוֹ מִכְּלִי אֶל כְּלִי, כְּדֵי שֶׁיִתְעָרֵב.
יח אייר
סעיף יח’
בְּהֵמוֹת, חַיּוֹת וְעוֹפוֹת הַגְּדֵלִים בַּבַּיִת, שֶׁמְּזוֹנוֹתֵיהֶן מוּטָלִין עָלֶיךָ, מֻתָּר לָתֵת לָהֶם מְזוֹנוֹת בַּשַׁבָּת. אֲבָל אוֹתָן שֶׁאֵינָן גְּדֵלִים בַּבַּיִת וְאֵין מְזוֹנוֹתֵיהֶן עָלֶיךָ, אָסוּר לִטְרוֹחַ בִּשְׁבִיל לִתֵּן לָהֶם מְזוֹנוֹת. וַאֲפִלּוּ לְהַשְׁלִיךְ לִפְנֵיהֶם, אָסוּר. וְלָכֵן אָסוּר לִתֵּן מְזוֹנוֹת לִפְנֵי הַיּוֹנִים, לְפִי שֶׁיּוֹצְאִין וְאוֹכְלִין בַּשָּׂדֶה. נוֹתְנִין מְזוֹנוֹת לִפְנֵי כֶּלֶב. וַאֲפִלּוּ שֶׁל הֶפְקֵר, יֵשׁ קְצָת מִצְוָה לִתֵּן לוֹ מְעַט מְזוֹנוֹת, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַס עָלָיו עַל שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מוּעָטִין, וּמַשְׁהֶה אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו שְׁלשָׁה יָמִים. יֵשׁ נוֹהֲגִין לָתֵת חִטִּים לִפְנֵי הָעוֹפוֹת בְּשַׁבָּת שִׁירָה, וְאֵינוֹ נָכוֹן, שֶׁהֲרֵי אֵין מְזוֹנוֹתֵיהֶן עָלֶיךָ (שכ”ד).
סעיף יט’
מֻתָּר לְהַזְמִין אֵינוֹ יְהוּדִי לְבֵיתוֹ לֶאֱכֹל עִמּוֹ בַּשַׁבָּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר בְּיוֹם טוֹב מִשׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ (כְּדִלְקַמָּן סִימָן צ”ח) אֲבָל בַּשַׁבָּת אֵין לָחוּשׁ לָזֹאת, וּמֻתָּר לָתֵת אֲפִלּוּ לוֹ לְבַדּוֹ מְזוֹנוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְזוֹנוֹתָיו עָלֶיךָ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁמְפַרְנְסִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם, חָשׁוּב כִּמְזוֹנוֹתָיו עָלֶיךָ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן פ”ב סָעִיף ט’).
סעיף כ’
בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁלֹּא הֻרְגְּלוּ עֲדַיִן לָבוֹא בָּעֶרֶב לִכְלוּב שֶׁלָּהֶם. וְכֵן אֲפִלּוּ אִם הֻרְגְּלוּ, אֶלָּא שֶׁעַתָּה מָרְדוּ וּבָרְחוּ, אָסוּר לְהַכְנִיסָן לְתוֹךְ הַכְּלוּב אוֹ לְתוֹךְ הַבָּיִת. וַאֲפִלּוּ אִם הֵם בַּבַּיִת אוֹ בַּכְּלוּב, אֶלָּא שֶׁהַדֶּלֶת פְּתוּחָה, אָסור לְסָגְרָהּ, מִשּׁוּם דְּבָזֶה הֵמָּה נִצּוֹדִים וַהֲוֵי אִסּוּר צֵידָה.
סעיף כא’
וְאִם כְּבָר הֻרְגְּלוּ וְהֵמָּה בְּנֵי תַּרְבּוּת שֶׁדַּרְכָּן לָבוֹא בָעֶרֶב לִמְקוֹמָם וְיָצְאוּ, וְהוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יִגְנְבוּ אוֹתָם, מֻתָּר לִדְחוֹתָן שֶׁיֵּלְכוּ לְמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר. אֲבָל לֹא יִקַּח אוֹתָם בַּיָּדַיִם, שֶׁהֲרֵי הֵם מֻקְצִים.
סעיף כב’
אֵין מְיַלְּדִין אֶת הַבְּהֵמָה בַּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ לְסַעֲדָהּ, הַיְנוּ שֶׁאוֹחֵז אֶת הַוָּלָד שֶׁלֹּא יִפּוֹל לָאָרֶץ, אָסוּר.
סעיף כג’
מַכָּה בִּתְחִלָּתָהּ שֶׁיֵּשׁ לְהַבְּהֵמָה צַעַר מִמֶּנָּהּ, סָכִין אוֹתָה בְּשֶׁמֶן. אֲבָל בַּסּוֹף, שֶׁאֵין הַסִּיכָה אֶלָּא מִשּׁוּם תַּעֲנוּג, אָסוּר.
סעיף כד’
אִם אָכְלָה כַּרְשִׁינִין הַרְבֵּה וְכַדּוֹמֶה וּמִצְטַעֶרֶת, יָכוֹל לַהַרִיצָהּ בֶּחָצֵר כְּדֵי שֶׁתִּתְיַגַע וְתִתְרַפֵּא. אִם אֲחָזָהּ דָּם, יָכוֹל לְהַעֲמִידָהּ בַּמַיִם כְּדֵי שֶׁתִּצְטַנֵּן. וְאִם הוּא סָפֵק, שֶׁמָּא אִם לֹא יַקִּיזוּ לָהּ דָּם, תָּמוּת, מֻתָּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לְהַקִיזָהּ. וְכֵן שְׁאָר רְפוּאוֹת, עוֹשִׂין לָהּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (של”ב).
סימן פח – דיני מקצה בשבת ובו י”ח סעיפים:
סעיף א’
מֻקְצֶה מִדַּעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁהִקְצָהוּ הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ מִלְּאָכְלוֹ בַשַׁבָּת, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה אֶלָּא עַל יְדֵי הַדְּחָק, אוֹ שֶׁרָאוּי לַאֲכִילָה אֲפִלּוּ בְּלֹא דְּחָק, אֶלָּא שֶׁהִקְצָהוּ לִסְחוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוֹ לָאוֹצָר, וְכֵן דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי הַיוֹם לְמַאֲכַל כְּלָבִים, אַף עַל פִּי שֶׁבְּעֶרֶב שַׁבָּת לֹא הָיָה עוֹמֵד לְכָךְ, כְּגוֹן בְּהֵמָה וָעוֹף שֶׁנִּתְנַבְּלוּ בַשַׁבָּת, וְכֵן דָּבָר שֶׁנִּשְׁתַּנָּה הַיּוֹם מִמַּה שֶּׁהָיָה אֶתְמוֹל, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם גַּם הַיּוֹם עֲדַיִן רָאוּי לְאֵיזֶה תַשְׁמִישׁ, כְּגוֹן כֵּלִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ הַיּוֹם וַעֲדַיִן רְאוּיִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מֵעֵין תַּשְׁמִישָׁן הָרִאשׁוֹן לְקַבֵּל בָּהֶן אֵיזֶה מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה, וְכֵן עֲצָמוֹת שֶׁנִּתְפָּרְקוּ הַיּוֹם מִן הַבָּשָׂר וְהֵן רְאוּיִין לִכְלָבִים, כָּל אֵלּוּ מֻתָּרִין לְטַלְטֵל בַּשַׁבָּת, חוּץ מִמַּה שֶּׁדָּחָה בַיָּדַיִם כְּגוֹן גְּרוֹגָרוֹת וְצִמּוּקִין.
יט אייר
סעיף ב’
דְּבָרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים כְּלָל לַאֲכִילַת אָדָם כְּמוֹ שֶׁהֵן אֲפִלּוּ עַל יְדֵי הַדְּחַק, שֶׁצְּרִיכִין בִּשּׁוּל, וְאַף עַל גַּב שֶׁרְאוּיִים לַבְּהֵמוֹת אוֹ לַכְּלָבִים, הֲרֵי כֵּיוָן שֶׁהֵם מוּכָנִים לְמַאֲכַל אָדָם לְאַחַר זְמַן, אֵינָם עוֹמְדִין לַבְּהֵמוֹת וְלַכְּלָבִים, וְכֵן דְּבָרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִין בַּשַׁבָּת לְשׁוּם תַּשְׁמִישׁ, כְּגוֹן עֵצִים וְנוֹצוֹת שֶׁל עוֹפוֹת, וְעוֹרוֹת בְּהֵמוֹת, וְצֶמֶר אוֹ פִּשְׁתָּן, וְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים אֲפִלּוּ שֶׁהֵן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּקְלִפֵּי אֱגוֹזִים וּקְלִפֵּי בֵּיצִים, וַעֲצָמוֹת קָּשׁוֹת, שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת אֲפִלּוּ לַכְּלָבִים, וּדְלָתוֹת וְחַלּוֹנוֹת הַבַּיִת, (דְּאָסוּר לִתְלֹתָן בַּשַׁבָּת), וְכֵן שִׁבְרֵי כֵּלִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין עוֹד לְשׁוּם תַּשְׁמִישׁ, כָּל אֵלּוּ וְהַדּוֹמֶה לָהֶם, אֲסוּרִין בְּטִלְטוּל. וּמִכָּל מָקוֹם כְּלֵי זְכוּכִית שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בְּמָקוֹם שֶׁיְכוֹלִין לְהַזִּיק, מֻתָּר לְפַנּוֹת הַשְּׁבָרִים (ש”ח).
סעיף ג’
מַאֲכָל שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה, וְהוּא רָאוּי לְאֵינוֹ יְהוּדִי כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן בָּשָׂר מְבֻשָּׁל וְכַדּוֹמֶה, וְיָכוֹל הוּא לִתְּנוֹ לְאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ. אֲבָל אִם אֵינוֹ רָאוּי לְאֵינוֹ יְהוּדִי כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן בָּשָׂר חַי, (וְגַם לַכְּלָבִים אֵינוֹ עוֹמֵד, כֵּיוָן שֶׁרָאוּי לְאֵינוֹ יְהוּדִי), אוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתְּנוֹ לְאֵינוֹ יְהוּדִי מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא שֶׁל אַחֵר, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ.
סעיף ד’
נוֹלָד, וְהַיְנוּ דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַיּוֹם, כְּגוֹן אֵפֶר מִן אֵשׁ שֶׁהֻסְּקָה הַיּוֹם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, וְכֵן בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה הַיּוֹם, וּמַיִם הַזּוֹחֲלִין מִן הָאִילָנוֹת בִּימֵי נִיסָן, וְכֵן אֲפִלּוּ לֹא נִתְחַדֵּשׁ הַיּוֹם, אֶלָּא שֶׁבָּא מִכֹּחַ מַעֲשֶֹה, שֶׁהָיוּ אֲסוּרִין לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם, כְּגוֹן פֵּרוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִן הָאִילָן אוֹ שֶׁתְּלָשָׁן אֵינוֹ יְהוּדִי, וְחָלָב שֶׁנֶּחֱלַב הַיּוֹם וְכַדּוֹמֶה, גַּם כֵּן אֲסוּרִין בְּטִלְטוּל. וּפַת שֶׁאֲפָאָהּ אֵינוֹ יְהוּדִי בַּשַׁבָּת בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, דְּמִסְּתָמָא אַדַּעְתָּא דְּאֵינוֹ יְהוּדִי אֲפָאָהּ, אִם הוּא שְׁעַת הַדְּחַק אוֹ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, מֻתָּר לְיִשְֹרָאֵל לְאָכְלָהּ בַּשַׁבָּת.
סעיף ה’
כֵּלִים שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מְלָאכָה הָאֲסוּרָה לֵעָשׂוֹת בַּשַׁבָּת, כְּגוֹן מַכְתֶּשֶׁת וְרֵחַיִם וְקֻרְנָס [פַּטִּיֹש] (האמר) וְקַרְדֹּם, וּמַכְבֵּדוֹת, שֶׁמְּכַבְּדִין בָּהֶן אֶת הַבַּיִת, וְשׁוֹפָר, וּמְנוֹרָה, וּמַחַט שֶׁתּוֹפְרִין בָּהּ, וְנֵרוֹת שְׁלֵמִים, בֵּין שֶׁל חֵלֶב בֵּין שֶׁל שַׁעֲוָה, וּפְתִילוֹת מִצֶּמֶר גֶּפֶן וּבֶגֶד שַׁעַטְנֵז שֶׁאָסוּר לְלָבְשׁוֹ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלוּ מֻתָּר לְטַלְטְלָן לְצֹרֶךְ גּוּפָם, כְּגוֹן קֻרְנָס לִפְצוֹעַ בּוֹ אֱגוֹזִים, קַרְדֹּם לַחְתֹּךְ בּוֹ דְּבַר מַאֲכָל, מַחַט שְׁלֵמָה לִטֹּוֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ. (אֲבָל אִם נִטַּל עֻקְצָהּ אוֹ חֻדָּהּ, אֲסוּרָה בְּכָל טִלְטוּל). וְכֵן מֻתָּר לְטַלְטְלָן לְצרֶךְ מְקוֹמָן, דְּהַיְנוּ שֶצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָקוֹם שֶהַכְּלִי מֻנָּח שָׁם. וְכֵיוָן שֶׁנְּטָלוֹ בְהֶתֵּר, וְכֵן אִם שָׁכַח וּנְטָלוֹ בְיָדוֹ, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ גַּם יוֹתֵר וּלְהַנִּיחוֹ בְּמָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה. אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ גּוּפָן וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ מְקוֹמָן, אֶלָּא לְטַלְטְלָן בִּשְׁבִיל עַצְמָן לְבַד, שֶׁלֹּא יִגָּנְבוּ אוֹ יִתְקַלְּקְלוּ, אָסוּר לְטַלְטְלָן. וּתְפִלִּין גַּם כֵּן אֲסוּרִין לְטַלְטֵל. אַךְ אִם מֻנָּחִים בִּמְקוֹם בִּזָּיוֹן שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְלַכְלֵךְ, מֻתָּר לְטַלְטְלָן וּלְהַנִּיחָם בַּמָּקוֹם דְּמִשְׁתַּמְּרִין (ש”ח).
סעיף ו’
מֻקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס, דְּהַיְנוּ דְּבָרִים שֶׁהָאָדָם מַקְצֶה מִדַּעְתּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ, כְּגוֹן כְּלֵי אֻמָּנוּת שֶׁמַּקְפִּיד עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִפָּגְמוּ, וְסַכִּין שֶׁמְתַקְּנִים בּוֹ אֶת הַקֻּלְמוּס, וְסַכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה, וְסַכִּין שֶׁל מִילָה, וְכֵן נְיָר הָעוֹמֵד לִכְתִיבָה, וְשִׁטְרֵי חוֹבוֹת, וְכִתְבֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת, וְאִגְּרוֹת שֶׁהוּא מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן לְשָׁמְרָן, וְכֵלִים הַיְקָרִים שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כְּלָל, וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמַּקְפִּיד עָלָיו, הוּא מְיַחֵד לוֹ מָקוֹם וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וְכֵן כֵּלִים שֶׁבַּחֲנוּת שֶׁעוֹמְדִים לִמְכִירָה, אֲפִלּוּ הֵם כְּלֵי סְעוּדָּה, אִם אֵין דַּרְכּוֹ לְהַשְׁאִילָן, (אֲבָל אִם דַּרְכּוֹ לְהַשְׁאִילָן לִפְעָמִים, אֵינָן מֻקְצִים) כָּל אֵלּוּ וְהַדּוֹמֶה לָהֶם, וְכֵן כִּיס הַמְיֻחָד לְמָעוֹת, הַוְיָן מֻקְצִים מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס וַאֲסוּרִין בְּטִלְטוּל אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפָן אוֹ לְצֹרֶךְ מְקוֹמָן.
כ אייר
סעיף ז’
דָּבָר שֶׁאֵין עָלָיו שֵׁם כְּלִי כְּלָל, כְּגוֹן עֵצִים וַאֲבָנִים וַחֲתִיכוֹת בַּרְזֶל וְכַדּוֹמֶה, אָסוּר גַּם כֵּן בְּכָל טִלְטוּל, אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן יִחֲדוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְאֵיזֶה תַּשְׁמִישׁ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְעוֹלָם. וְלָכֵן אָסוּר לִטּוֹל קֵיסָם לַחֲצוֹץ בּוֹ שִׁנָּיו. נֵרוֹת שֶׁאֵינָן שְׁלֵמִים, גַּם כֵּן אֵין שֵׁם כְּלִי עֲלֵיהֶם וַאֲסוּרִין בְּכָל טִלְטוּל. וְכֵן סֻלָּם שֶׁל עֲלִיָּה, אֵין עָלָיו תּוֹרַת כֶּלִי.
סעיף ח’
כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֵתֶּר אוֹ אֲפִלּוּ לְאִסּוּר וּלְהֶתֵּר, כְּגוֹן קְדֵרוֹת, וַאֲפִלּוּ כֵּלִים מְאוּסִים (דִּבְשַׁבָּת מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס מֻתָּר) מֻתָּר לְטַלְטְלָן אֲפִלּוּ רַק בִּשְׁבִיל הַכְּלִי שֶׁלֹּא יִגָּנֵב אוֹ יִשָּׁבֵר. אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ כְּלָל, אָסוּר לְטַלְטְלָן. וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וָאֳכָלִין, מֻתָּר לְטַלְטְלָן, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ כְּלָל (ש”ח).
סעיף ט’
כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטַלְטֵל אֶת הַמֻּקְצֶה אוֹ אֶת הַנּוֹלָד, כָּךְ אָסוּר לִתֵּן כְּלִי תַּחְתֵּיהֶן כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ לְתוֹכוֹ, כֵּיוָן שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא מְבַטֵּל אֶת הַכְּלִי שֶׁלֹּא יוּכַל לְטַלְטְלוֹ עוֹד, וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ חִבְּרוֹ שָׁם בְּטִיט, אֲבָל מֻתָּר לִכְפּוֹת סַל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ וְיֵרְדוּ בּוֹ, כִּי לְאַחַר שֶׁלֹּא יִהְיוּ עָלָיו, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ. וְאִם הָיוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, נֶאֱסַר הַסַּל בְּטִלְטוּל לְכָל הַיּוֹם.
סעיף י’
עָפָר וְחוֹל הַצָּבוּר בְּזָוִיּוֹת בֶּחָצֵר אוֹ בַבַּיִת, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ, דְּכֵיוָן דִּצְבָרוֹ זוֹ הוּא הַזְמָנָתוֹ לְתַשְׁמִישׁ. אֲבָל אִם הוּא מְפֻזָר, בָּטֵל לְגַבֵּי קַרְקַע וְאָסוּר בְּטִלְטוּל. וְכֵן אִם חָתַךְ קֹדֶם שַׁבָּת עָנָף מִן הָאִילָן לְהָנִיף בּוֹ וּלְהַבְרִיחַ הַזְּבוּבִים וְכַיּוֹצֵא בוֹ, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בַּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁיִּחֲדוֹ לְכָךְ וַעֲשָׂאוֹ כֶּלִי. אֲבָל אָסוּר לִקַּח בַּשַׁבָּת בַּד מִן הַמַּכְבֵּדוֹת, שֶׁהֲרֵי הוּא מֻקְצֶה. וַאֲפִלּוּ נְטָלוֹ אֵינוֹ יְהוּדִי, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ.
סעיף יא’
נְסָרִים שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים שֶׁאֵינָם עוֹמְדִין לִסְחוֹרָה מֻתָּר לְטַלְטְלָן. וְשֶׁל אֻמָּן, אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן חָשַׁב עֲלֵיהֶם מִבְּעוֹד יוֹם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּשַׁבָּת (שח).
סעיף יב’
כָּל מֻקְצֶה, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בְּטִלְטוּל. אֲבָל בִּנְגִיעָה בְעָלְמָא שֶׁאֵינוֹ מְנַדְנְדוֹ שָׁרִי. וְלָכֵן מֻתָּר לִגַּע בִּמְּנוֹרָה הָעוֹמֶדֶת, אֲפִלּוּ נֵרוֹת דּוֹלְקִים בָּהּ, וְכֵן מֻתָּר לִקַּח דְּבַר הֶתֵּר הַמֻּנָּח עַל גַּבֵּי מֻקְצֶה. אֲבָל אָסוּר לִגַּע בִּמְּנוֹרָה הַתְּלוּיָה, כִּי גַּם בִּנְגִיעָה בְּעָלְמָא הוּא מְנַדְנְדָהּ. וּמֻתָּר לְכַסּוֹת דָּבָר מֻקְצֶה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מֻקְצֶה, מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים וְכַדּוֹמֶה (רס”ה ש”ח של”ח).
סעיף יג’
טִלְטוּל כִּלְאַחַר יָד, מֻתָּר בְּמֻקְצֶה. וְלָכֵן אִם שָׁכַח אֵיזֶה דָּבָר מֻקְצֶה עַל אֵיזֶה כְּלִי אוֹ שֶׁנָּפְלָה שָׁם בַּשַׁבָּת, אִם צָרִיךְ לַכְּלִי הַמֻּתָּר אוֹ לִמְקוֹמוֹ, מֻתָּר לְנַעֲרוֹ אוֹ לִשָּׂא אֶת הַכְּלִי לְמָקוֹם אַחֵר וּלְנַעֵר אֶת הַמֻּקְצֶה. וְכֵן יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אִם שָׁכַח מָעוֹת בַּכִּיס שֶׁבְּבִגְדּוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְבִגְדּוֹ. אֲבָל בִשְׁבִיל הַמֻּקְצֶה לְחוּד, אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן. (וְאִם הִנִּיחַ קֹדֶם שַׁבָּת בְּכַוָּנָה דָּבָר מֻקְצֶה עַל כְּלִי, נַעֲשֶׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר, וִיבֹאַר אִם יִרְצֶה הַשֵׁם בְּסִימָן שֶׁאַחַר זֶה).
סעיף יד’
אֲבָל בְּשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַכְּלִי הַמֻּתָּר, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ אִם יֵשׁ עָלָיו דָּבָר מֻקְצֶה. וְלָכֵן אָסוּר לִטּוֹל בְּיָדָיו תִּינוֹק אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ אֶבֶן אוֹ שְׁאָר דָּבָר מֻקְצֶה. אַךְ אִם יֵשׁ לְהַתִּינוֹק גַּעְגּוּעִין שֶׁאִם לֹא יִטְלוּהוּ יֶחֱלֶה, וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִיךְ מִיָּדוֹ הָאֶבֶן וְכַדּוֹמֶה, מִפְּנֵי שֶׁיִּצְעַק וְיִבְכֶּה, אָז מֻתָּר לִטְּלוֹ עַל יָדָיו בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְאִם יֵשׁ בִּידֵי הַתִּינוֹק אֵיזֶה מַטְבֵּעַ, אָסוּר אֲפִלּוּ לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְהוּא מְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו, וַאֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִין, מִשּׁוּם דְּאִכָּא לְמֵיחָשׁ, שֶׁמָּא יִפֹּוֹל הַמַּטְבֵּעַ מִידֵי הַתִּינוֹק וְזֶה יִשְׁכַּח שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת וְיַגְבִּיהוֹ, וְנִמְצָא מְטַלְטֵל מֻקְצֶה בְּטִלְטוּל גָּמוּר. וְאָסוּר אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם סַכָּנַת חֹלִי, כֵּיוָן שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם סַכָּנַת נֶפֶשׁ אִם לֹא יִטְלֶנּוּ (ש”ט ש”י שי”א).
כא אייר
סעיף טו’
מֵת, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת. אֲבָל מֻתָּר לִשְׁמוֹט אֶת הַכַּר מִתַּחְתָּיו, שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִיז בּוֹ שׁוּם אֵבֶר. וְאִם הָיָה פִּיו נִפְתָּח וְהוֹלֵךְ, קוֹשֵׁר אֶת הַלֶּחִי בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְהִפָּתֵחַ, אֲבָל לֹא כְּדֵי שֶׁיִּסָגֵר מַה שֶּׁכְּבָר נִּפְתַּח, שֶׁאִם כֵּן הָיָה מֵזִיז אֵבֶר (וְעַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן קכ”ד).
סעיף טז’
אִם נָפְלָה דְּלֵקָה וִירֵאִים שֶׁלֹּא יִשָּׂרֵף הַמֵּת, מֻתָּרִין לְטַלְטְלוֹ אַגַּב דְּבַר הֶתֵּר, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּנִּיחִין עָלָיו אוֹ אֶצְלוֹ אֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל, וּמְטַלְטֵל שְׁנֵיהֶם בְּיָחַד. וְאִם אֵין דְּבַר מַאֲכָל, מַנִּיחִין עָלָיו אֵיזֶה כְּלִי אוֹ מַלְבּוּשׁ שֶׁמֻּתָּר בְּטִלְטוּל. וְאִם גַּם זֶה אַיִן, אֲזַי מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ לְבַדּוֹ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְמָקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לְהוֹצִיא לְשָׁם. אֲבָל לְמָקוֹם שֶׁאֲסוּרִין לְהוֹצִיא, אֵין לְהוֹצִיאוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (שי”א).
סעיף יז’
כָּל דָּבָר מְטֻנָּף, כְּגוֹן רְעִי וְקִיא צוֹאָה, בֵּין שֶׁל אָדָם בֵּין שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים, אִם הֵם בְּבַיִת אוֹ בֶּחָצֵר שֶׁיּוֹשְׁבִים שָׁם בְּנֵי אָדָם, מֻתָּר לְהוֹצִיאָם לָאַשְׁפָּה. וּכְשֶׁמּוֹצִיא גְּרָף שֶׁל רְעִי אוֹ עָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם, כָּל זְמַן שֶׁהַכְּלִי עֲדַיִן בְּיָדוֹ, מֻתָּר לְהַחְזִירוֹ, כְּדִין כָּל מֻקְצֶה שֶׁבְּעוֹדוֹ בְּיָדוֹ, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ לְהַנִּיחוֹ בְּמָּקוֹם שֶׁיִּרְצֶה. אֲבָל לְאַחַר שֶׁהִנִּיחוֹ מִיָּדוֹ, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ, מִשּׁוּם דְּמָאִיס טְפֵי (וְגָרַע מִשְׁאָר מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס). וְאַךְ כְּשֶׁצְּרִיכִין לוֹ מִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, מֻתָּר לְהַחְזִירוֹ (ש”ח). וְכֵן אִם יָכוֹל לָתֵת בְּתוֹכוֹ מַיִם, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִין לִשְׁתִּיַּת בְּהֵמָה, יָכוֹל לְהַחְזִירוֹ כָּךְ.
סעיף יח’
מֻתָּר לִתֵּן כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בַּשַׁבָּת. וְאִם נִתְמַלֵּא, שׁוֹפְכוֹ וּמַחְזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ, וְהוּא שֶׁיְהֵא הַדֶּלֶף רָאוּי לִרְחִיצַה. אֲבָל אִם הַמַּיִם מְאוּסִים, אָסוּר לִתֵּן שָׁם כְּלִי, מִשּׁוּם דְּאֵין עוֹשִׂין גְּרָף שֶׁל רְעִי לְכַתְּחִלָּה. וְאִם עָבַר וּנְתָנוֹ וְהוּא בְּמָקוֹם דְּמָאִיס עָלָיו, מֻתָּר לְהוֹצִיאוֹ (דִין מֻקְּצָה בִּמְקוֹם הֶפְסֵד גָּדוֹל, עַיֵן לְעֵיל סִימָן פ”ה סָעִיף ד’. וְדִינֵי מֻקְצֶה בְּיוֹם טוֹב וְדִין מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִצְוָה, יְבֹאֲרוּ אִם יִרְצֶה הַשֵׁם בִמְקוֹמָם).
סימן פט – דין בסיס לדבר האסור ובו ו’ סעיפים:
סעיף א’
כְּלִי שֶׁלּוֹ שֶׁהִנִּיחַ עָלָיו בְּעֶרֶב שַׁבָּת דָּבָר מֻקְצֶה בְּכַוָּנָה, וְהָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁיְהֵא מֻנָּח שָׁם בְּהַכְנָסַת שַׁבָּת, נַעֲשָׂה הַכְּלִי בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר. וַאֲפִלּוּ נִטַּל מִשָּׁם הַמֻּקְצֶה בְּיוֹם הַשַׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהָיָה מֻנָח שָׁם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת וְנַעֲשָׂה אָז הַכְּלִי בָּסִיס לַדָבָר הָאָסוּר, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ גַּם אַחַר כָּךְ כָּל הַיּוֹם, אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ.
סעיף ב’
הָיָה מֻנָּח שָׁם בְּהַכְנָסַת שַׁבָּת גַּם דְּבַר הֶתֵּר, וְנַעֲשָׂה הַכְּלִי בָּסִיס לַדָבָר הָאָסוּר וְלַדָבָר הַמֻּתָּר, אִם הַדָּבָר הֻמֻּתָּר יוֹתֵר חָשׁוּב לוֹ, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ. וְאִם הַדָּבָר הָאָסוּר יוֹתֵר חָשׁוּב לוֹ, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. וְלָכֵן טוֹב לְהַנִּיחַ אֶת הַחַלּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן קוֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַמַּפָּה וְהַשֻּׁלְחָן בָּסִיס לַנֵּרוֹת וְלַחַלּוֹת, וְיִהְיוּ מֻתָּרִין בְּטִלְטוּל. וְאִם לֹא עֲשָׂאוֹ כֵּן, הֲרֵי נַעֲשׂוּ הַמַּפָּה וְהַשֻּׁלְחָן בָּסִיס לַדָבָר הָאָסוּר לְחוּד וַאֲסוּרִין בְּטִלְטוּל. וּמִכָּל מָקוֹם בְּדִיעֲבַד אִם יֵשׁ צֹרֶךְ גָדוֹל, כְּגוֹן, שֶׁנָּפַל נֵר עַל הַשֻּׁלְחָן וּצְרִיכִין לְנַעֲרוֹ, יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הַפּוֹסְקִים דִּסְבִירָא לְהוּ, דְּלֹּא נַעֲשָׂה בָּסִיס, אֶלָּא אִם דַּעְתּוֹ שֶׁתִּשָׁאֵר שָׁם הַמֻּקְצֶה כָּל יוֹם הַשַׁבָּת, וַהֲרֵי הַמִּנְהָג לְהָסִיר בְּשַׁחֲרִית אֶת הַמְּנוֹרוֹת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי וְלֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס (וּבְשֻלְחָן עָרוּךְ שֶׁל הַתַּנְיָא כָּתוּב, דְּהַמַפָּה בְּלָאו הָכִי לֹא הֲוֵי בָּסִיס, עַיֵן שָׁם בְּסִימָן שט ס”ט).
סעיף ג’
הָיוּ מָעוֹת בְּכִיס הַתָּפוּר בְּבִגְדּוֹ מֻתָּר לְטַלְטֵל אֶת הַבֶּגֶד, שֶׁאֵין כָּל הַבֶּגֶד נַעֲשָׂה בָּסִיס אֶלָּא הַכִּיס, וְהַכִּיס בָּטֵל לְגַבֵּי הַבֶּגֶד. אֲבָל אִין לְלָבְשׁוֹ אֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ, דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יֵצֵא בּוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים (וְאִם הוּא בַּדֶּרֶךְ וְיֶשׁ לוֹ מָעוֹת, עַיֵן לְעֵיל סִימָן ס”ח סָעִיף י”ב). אֲבָל תֵּבָה שֶׁבְּתוֹךְ הַשֻּׁלְחָן [מְגֵרָה] (שובלאד) וְיֵשׁ מָעוֹת בַּתֵּבָה, אָסוּר לְטַלְטֵל אֶת הַשֻּׁלְחָן, מִשּׁוּם דְּהַתֵּבָה הוּא כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵינָהּ בְּטֵלָה לְגַבֵּי הַשֻּׁלְחָן.
כב אייר
סעיף ד’
לֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס, אֶלָּא אִם כֵּן הַמֻּקְצֶה הָיָה מֻנָּח שָׁם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אֲבָל אִם לֹא הָיָה שָׁם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת רַק אַחַר כָּךְ הִנִּיחוֹ שָׁם, לֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס, וּמֻתָּר לְטַלְטֵל אֶת הַכְּלִי אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַמֻּקְצֶה עָלָיו. וְלָכֵן מֻתָּר לְנַעֵר אֶת הַשֻּׁלְחָן אוֹ אֶת הַמַּפָּה מֵעֲצָמוֹת וּקְלִפִּין, כְּשֶׁאֵין הַשֻּׁלְחָן וְהַמַּפָּה נַעֲשׂוּ בָּסִיס מִכֹּחַ הַנֵּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל סָעִיף ב’.
סעיף ה’
וְלֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס אֶלָּא אִם הִנִּיחוֹ בְּכַוָּנָה שֶׁיְהֵא מֻנָּח שָׁם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אֲבָל אִם נִשְׁאַר שָׁם מֵחֲמַת שִׁכְחָה אוֹ שֶׁנָּפַל מֵעַצְמוֹ לְשָׁם, לֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס.
סעיף ו’
וְלֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס אֶלָּא כְּלִי שֶׁלּוֹ. אֲבָל אִם הִנִּיחַ דָּבָר מֻקְצֶה עַל כְּלִי שֶׁל אַחֵר, לֹא נַעֲשָׂה בָּסִיס, דְּאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ בִּדְלָֹא נִיחָא לֵיה לְחַבְרֵיהּ.
סימן צ – דין עשית חפציו בלא מלאכה ומלאכה על ידי גוי ובו כ”ג סעיפים:
סעיף א’
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן אֲסוּרִין בַּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לִמְלָאכָה וְאֵינָם מְבִיאִין לִידֵי מְלָאכָה. וּמִפְּנֵי מַה נֶּאֶסָרוּ. מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר, אִם תָּשִׁיב מִשַׁבָּת רַגְלֶיךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְגוֹ’, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. מֵהָא דִּכְתִיב, “וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ” דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלֹּא יְהֵא הִלּוּכְךָ בַּשַׁבָּת כְּהִלּוּכְךָ בַּחֹל. לְפִיכָךְ אָסוּר לָרוּץ בַּשַׁבָּת. אֲבָל לִדְבַר מִצְוָה, מֻתָּר לָרוּץ, (מִדִּכְתִיב דְּרָכֶיךָ, מַשְׁמַע, דְּרָכֶיךָ אֲסוּרִים, אֲבָל דַּרְכֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִין) וּמִצְוָה לָרוּץ (עַיֵן לְעֵיל סִימָן י”ב סָעִיף יא) (סִימָן צ’ ש”א).
סעיף ב’
וּמֵהָא דִּכְתִיב, מִמְּצֹוֹא חֶפְצְךָ, דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים, אֲפִלּוּ אֵינְךָ עוֹשֶׂה מְלָאכָה, כְּגוֹן שֶׁהוּא מְעַיֵּן בִּנְכָסָיו, מָה הֵם צְרִיכִין לְמָחָר, גַּם זֹאת אָסוּר. וְכֵן אָסוּר לְטַיֵּל בָּעִיר כְּדֵי לִמְצוֹא סוּס אוֹ סְפִינָה אוֹ קָרוֹן לְשָׂכְרָם אַחַר הַשַׁבָּת, אִם נִכָּר הַדָּבָר שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל כָּךְ. אֲבָל לִשְׁמוֹר חֲפָצָיו אוֹ חֶפְצֵי חֲבֵרוֹ, מֻתָּר.
סעיף ג’
אָסוּר לְהַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם, דְּהַיְנוּ לֵילֵךְ בַּשַׁבָּת עַד סוֹף הַתְּחוּם אוֹ פָּחוֹת וּלְהִתְעַכֵּב שָׁם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ כְּדֵי לְמַהֵר דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ מִשָּׁם וָהָלְאָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוֹלֵךְ מִשָּׁם וָהָלְאָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, נִכָּר הַדָּבָר שֶׁעִקַּר הִלּוּכוֹ הָיָה בִּשְׁבִיל כָּךְ. וְדַוְקָא כְּשֶׁמַּחְשִׁיךְ שָׁם, כְּדֵי לֵילֵךְ וְלַעֲשׁוֹת דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לַעֲשׂוֹתוֹ בַּשַׁבָּת, כְּגוֹן לִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים אוֹ לִתְלוֹשׁ פֵּרוֹת אוֹ לְהָבִיא פֵּרוֹת הַמֻּקְצִין, שֶׁאֵין שׁוּם הֶתֵּר לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים אֵלּוּ בַּשַׁבָּת. אֲבָל מֻתָּר לְהַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם כְּדֵי לְהָבִיא בְּהֶמְתּוֹ, כֵּיוָן שֶׁאִם הָיוּ בָּתִּים עַד שָׁם קְרוֹבִים זֶה לָזֶה שִׁבְעִים אַמָּה, הָיָה מֻתָּר לְהָבִיאָם גַּם בַּשַׁבָּת. וְכֵן לְהָבִיא פֵּרוֹת הַתְּלוּשִׁין שֶׁאֵינָן מֻקְצִין, מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁאִם הָיוּ מְחִצּוֹת מַקִּיפוֹת כָּל הַדֶּרֶךְ, הָיָה מֻתָּר, גַּם בַּשַׁבָּת, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן מֻתָּר לֵילֵךְ בַּשַׁבָּת תּוֹךְ הַתְּחוּם אֶל הַגִּנָּה, לִתְלוֹשׁ שָׁם פֵּרוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִשּׁוּם דְּאֵינוֹ נִכָּר שֶׁהָלַךְ בִּשְׁבִיל זֶה, אֶלָּא הָרוֹאִים יֹאמְרוּ שֶׁהָלַךְ לְטַיֵּל אוֹ לְבַקֵּשׁ בְּהֶמְתּוֹ שֶׁנֶּאֶבְדָה לוֹ, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהָיָה שָׁם, נִמְלַךְ וְנִשְׁאַר עַד הַלַּיְלָה כְּדֵי לִתְלוֹשׁ פֵּרוֹתָיו (ש”ו ש”ז).
סעיף ד’
וּמֵהָא דִּכְתִיב, וְדַבֵּר דָּבָר, דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל. הִלְכָּךְ אָסוּר לוֹמַר: דָּבָר פְּלוֹנִי אֶעֱשֶׂה לְמָחָר, אוֹ סְחוֹרָה פְּלוֹנִית אֶקְנֶה לְמָחָר. וְהַיְנוּ דָּבָר שֶׁהַיוֹם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ בְשׁוּם אֹפֶן. אֲבָל דָּבָר שֶׁהָיָה אֵיזֶה צַד לַעֲשׂוֹתוֹ הַיּוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה אֵין זֶה הַצַּד, מֻתָּר (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָעִיף ג). וְלָכֵן מֻתָּר לוֹמַר, לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אֵלֵךְ לְמָחָר, רַק שֶׁלֹּא יֹאמַר לָשׁוֹן הַמַּשְׁמַע שֶׁיֵּלֵךְ בְּקָּרוֹן, וְגַם לֹא יַרְבֶּה לְדַבֵּר בָּזֶה. וַאֲפִלּוּ בְּשִׂיחַת דְּבָרִים בְּטֵלִים, אָסוּר לְהַרְבּוֹת. וְאָסוּר לְסַפֵּר בַּשַׁבָּת דָּבָר שֶׁל צַעַר. אָסוּר לְאָדָם לַחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת בְּפִיו בַּשַׁבָּת, בֵּין חֶשְׁבּוֹן שֶׁעָתִיד לִהְיֹוֹת בֵּין חֶשְׁבּוֹן שֶׁכְּבָר עָבַר, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לוֹ עֲדַיִן לֵידַע אוֹתוֹ, כְּגוֹן כָּךְ וְכָךְ הוֹצֵאתִי עַל בִּנְיָן פְּלוֹנִי לִשְׂכַר פּוֹעֲלִים, וַעֲדַיִן נִשְׁאַר בְּיָדוֹ מִשְּׂכַר הַפּוֹעֲלִים, שֶׁצָּרִיךְ הוּא לָדַעַת אֶת הַחֶשְׁבּוֹן, אָסוּר. אֲבָל חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם צֹרֶךְ, מֻתָּר לְחָשְׁבָן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַרְבֶּה בָּהֶם, שֶׁאָסוּר לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה בְּטֵלָה בַּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל.
כג אייר
סעיף ה’
מִדִּכְתִיב חֶפְצְךָ לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּאֵין אֲסוּרִין אֶלָּא חֶפְצֵי הָאָדָם, אֲבָל חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִין. לְפִיכָךְ מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם מִשּׁוּם צָרְכֵי מִצְוָה, וְכֵן מֻתָּר לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בַּשַׁבָּת, כְּגוֹן לֵילֵךְ לַשִּׁלְטוֹן, אוֹ לְבֵית וַעַד הַשָּׂרִים לְדַבֵּר בִּשְׁבִילָם, שֶׁצָּרְכֵי הָרַבִּים הֵם כְּמוֹ חֶפְצֵי שָׁמַיִם. וְכֵן מֻתָּר לְדַבֵּר עִם מְלַמֵּד אוֹדוֹת תִּינוֹק, אִם יִרְצֶה לְקַחְתּוֹ לְלַמְּדוֹ סֵפֶר אוֹ אֲפִלּוּ אֻמָּנוּת, שֶׁזּוֹהִי גַּם כֵּן מִצְוָה, שֶׁאִם לֹא תְהֵא לוֹ אֻמָּנוּת לְפַרְנֵס אֶת עַצְמוֹ, יְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת. אֲבָל אָסוּר לִשְׂכּוֹר אֶת הַמְלַמֵּד בַּשַׁבָּת, כִּי הַשְּׂכִירוּת הִיא שְׁבוּת גְּמוּרָה, וְלֹא הֻתְּרָה אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל מִצְוָה, וְרַק מַה שֶּׁאֵינוֹ אָסוּר אֶלָא מִפְּנֵי מִמְּצֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר, זֶה הֻתָּר בִּשְׁבִיל מִצְוָה. וּמֻתָּר לְהַכְרִיז עַל אֲבֵדָה בַּשַׁבָּת, שֶׁהֲשַׁבָּת אֲבֵדָה מִצְוָה הִיא.
סעיף ו’
מִדִּכְתִיב וְדַבֵּר דָּבָר, לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּדַוְקָא דִּבּוּר אָסוּר. אֲבָל הִרְהוּר, מֻתָּר. וְלָכֵן הִרְהוּר בַּעֲסָקָיו מֻתָּר. וּמִכָּל מָקוֹם מִשּׁוּם עֹנֶג שַׁבָּת, מִצְוָה שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב בָּהֶם כְּלָל, וִיהֵא בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב, שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתְּךָ, וַהֲרֵי אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל מְלַאכְתּוֹ בְּשָׁבוּעַ אֶחָד. אֶלָּא יִרְאֶה הָאָדָם בְּכָל שַׁבָּת כְּאִלּוּ מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה, וְאֵין לְךָ עֹנֶג גָּדוֹל מִזֶּה (ש”ו). וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹא יְהַרְהֵר בְּדָבָר שֶׁגּוֹרֵם לוֹ טִרְדָּה אוֹ דְאָגָה.
סעיף ז’
מֻתָּר לוֹמַר לְפוֹעֵל, הֲנִרְאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁתּוּכַל לַעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ מֵבִין שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לָעֶרֶב לְשָׂכְרוֹ לִמְלָאכָה, לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֶסַר אֶלָּא דִּבּוּר מְפֹרָשׁ. אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ, הֱיֵה נָכוֹן עִמִּי לָעֶרֶב, שֶׁזֶּהוּ כִּמְדַבֵּר בְּפֵרוּשׁ שֶׁרוֹצֶה לְשָׂכְרוֹ (ש”ז).
סעיף ח’
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִשְׁמֹר לוֹ אֵיזֶה דָּבָר, אָסוּר לְהַפּוֹעֵל לִקַּח שְׂכַר שַׁבָּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֲבָל אִם הָיָה מֻשְׂכָּר לְשָׁבוּעַ אוֹ לְחֹדֶשׁ, מֻתָּר לִטּוֹל בְּהַבְלָעָה גַּם שְׂכַר שַׁבָּת (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ע”ג) (ש”ו).
סעיף ט’
אָסוּר לִתֵּן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ, אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ שַׁבָּת. וְכֵן אָסוּר לִתֵּן מַשְׁכּוֹן לַחֲבֵרוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא לְצֹרֶךְ מִצְוָה אוֹ לְצֹרֶךְ שַׁבָּת. וְלֹא יֹאמַר לוֹ הֵילָךְ מַשְׁכּוֹן, אֶלָּא נוֹתֵן סְתָם.
סעיף י’
שִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת, דְּהַיְנוּ שִׁטְרֵי חוֹבוֹת וְחֶשְׁבּוֹנוֹת וְאִגְּרוֹת שֶׁל שְׁאֵלַת שָׁלוֹם, אָסוּר אֲפִלּוּ לְעַיֵּן בָּהֶם בְּלִי קְרִיאָה (בפיו), וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מְהַרְהֵר, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר. וְלֹא אָמְרוּ דְּהִרְהוּר מֻתָּר, אֶלָּא כְּשֶׁאֵינוֹ נִכָּר שֶׁמְהַרְהֵר בַּחֲפָצִים הָאֲסוּרִים. אֲבָל כָּאן שֶׁנִּכָּר לַכֹּל שְׁמְהַרְהֵר בַּחֲפָצִים הָאֲסוּרִים, הֲרֵי זֶה בִּכְלַל אִסּוּר מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ. וּמִי שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה לוֹ אִגֶּרֶת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בָּהּ, מֻתָּר לְעַיֵן בָּהּ, כִּי שֶׁמָּא יֵשׁ בָּה דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לְגוּפוֹ, אֲבָל לֹא יִקְרָא בְּפִיו. וְאִם יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ רַק מֵעִנְיְנֵי מַשָּׂא וּמַתָּן, אָסוּר אֲפִלּוּ לְעַיֵּן בָּהּ, וְגַם אָסוּר בְּטִלְטוּל מִשּׁוּם מֻקְצֶה.
סעיף יא’
כֹּתֶל אוֹ טַבְלָא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵיזֶה צוּרוֹת אוֹ דְּיוֹקְנָאוֹת (פאטרעטן) וְכָתוּב תַּחְתֵּיהֶן, זוֹ צוּרַת פְּלוֹנִי וְזֶה דְיוֹקָן פְּלוֹנִי, אָסוּר לִקְרוֹת כְּתָב זֶה בְּשַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ לְעַיֵּן בּוֹ בְּלִי קְרִיאָה, אָסוּר. וְכֵן סִפְרֵי מִלְחָמוֹת וְסִפְרֵי דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְכֵן מְלִיצוֹת וּמְשָׁלִים שֶׁל שִׂיחַת חֻלִּין, כְּגוֹן סֵפֶר עִמָּנוּאֵל, וּמִכָּל שֶׁכֵּן דִּבְרֵי חֵשֶׁק, אָסוּר לִקְרוֹתָן בַּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ לְעַיֵּן בָּהֶם בְּלִי קְרִיאָה בְּפִיו. וְאַף בְּחֹל אָסוּר מִשּׁוּם מוֹשַׁב לֵצִים, אֲפִלּוּ הֵם כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וּבְדִבְרֵי חֵשֶׁק יֵשׁ עוֹד אִסּוּר, שֶׁמְגָרֶה יֵצֶר הָרַע בְּעַצְמוֹ. אֲבָל אוֹתָן סִפְרֵי דִּבְרֵי הַיָּמִים, שֶׁיּוֹצְאִים מֵהֶם עִנְיְנֵי מוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּגוֹן סֵפֶר יוֹסִיפוּן וְכַיּוֹצֵא בוֹ, אֲפִלּוּ כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹן לַעַז, מֻתָּר לִקְרוֹתָם אֲפִלּוּ בַּשַׁבָּת. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין רָאוּי לְהַרְבּוֹת בָּהֶם.
סעיף יב’
אָסוּר לִמְדֹּד בַּשַׁבָּת אֵיזֶה דָּבָר אִם הוּא לְצֹרֶךְ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא לְצֹרֶךְ מִצְוָה.
סעיף יג’
בִּמְקוֹם פְּסִדָא מֻתָּר לְדַבֵּר בִּצְרָכָיו, בֵּין עִם יִשְֹרָאֵל בֵּין עִם אֵינוֹ יְהוּדִי.
סעיף יד’
כָּל דָּבָר שֶׁהַיִשְֹרָאֵל אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ, אָסוּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לַעֲשׂוֹתוֹ, דַּאֲמִירָה לְאֵינוֹ יְהוּדִי הֲוֵי שְׁבוּת. וַאֲפִלּוּ לִרְמוֹז לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ לוֹמַר לוֹ קֹדֶם שַׁבָּת שֶׁיַּעֲשֶׂה בַּשַׁבָּת, גַּם כֵּן אָסוּר. וְכֵן אָסוּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי בַּשַׁבָּת שֶׁיַּעֲשֶׂה לְאַחַר שַׁבָּת. וְדָבָר זֶה אֵינוֹ מִשּׁוּם שְׁבוּת, כֵּיוָן דְּהַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית בִּשְׁעַת הֶתֵּר, אֶלָּא אָסוּר מִשּׁוּם מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ. וְלָכֵן לְצֹרֶךְ מִצְוָה מֻתָּר (ש”ו ש”ז).
כד אייר
סעיף טו’
אֲפִלּוּ אִם הַנָּכְרִי בָּא מֵעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מְלָאכָה בִּשְׁבִיל יִשְֹרָאֵל, צָרִיךְ הַיִשְֹרָאֵל לִמְחוֹת בּוֹ. וְלָכֵן אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁרוֹצֶה לְהָסִיר הַפֶּחָם מִנֵּרוֹת שֶׁל יִשְֹרָאֵל כְּדֵי שֶׁיַּדְלִיקוּ יָפֶה, צְרִיכִין לִמְחוֹת בּוֹ.
סעיף טז’
אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לִידֵי הֶפְסֵד, כְּגוֹן שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה לוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר לִקְרוֹת לְנָכְרִי לְשָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַנָּכְרִי בְּוַדַּאי יְתַקְּנוֹ, וַאֲפִלּוּ בִּמְלָאכָה גְּמוּרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּזָּהֵר הַיִשְֹרָאֵל שֶׁלֹּא לוֹמַר לוֹ שׁוּם רֶמֶז צִוּוּי לְתַקֵּן. אֲבָל מֻתָּר לוֹמַר לְפָנָיו, כָּל מִי שֶׁיַּצִּיל הֶפְסֵד זֶה, לֹא יַפְסִיד שְׂכָרוֹ. וְאֵין לַעֲשׂוֹת זֹאת אֶלָא בִּמְקוֹם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה (ש”ז).
סעיף יז’
דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְלָאכָה גְּמוּרָה וְאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת, אִם הוּא צֹרֶךְ מִצְוָה אוֹ בְּמִקְצָת חוֹלִי, מֻתָּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לַעֲשׂוֹתוֹ. וּמִזֶּה נָהֲגוּ לִשְׁלוֹחַ אֵינוֹ יְהוּדִי בְּשַׁבָּת לְהָבִיא שֵׁכָר אוֹ שְׁאָר דָּבָר לְצֹרֶךְ שַׁבָּת אַף בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עֵרוּב. וְאֵין לְהַתִּיר אֶלָּא בִּשְׁעַת הַדְּחַק, שֶׁאֵין לוֹ מַה לִשְׁתּוֹת. אֲבָל בִּשְׁבִיל תַּעֲנוּג בְּעָלְמָא, אֵין לְהַתִּיר. וְלוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לְהָבִיא מִחוּץ לַתְּחוּם, אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אָסוּר בַּשַׁבָּת מַה שֶּׁהֵבִיא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּהוּא הַדִּין בִּמְקוֹם הֶפְסֵד, כְּגוֹן לְטַלְטֵל סְחוֹרָה הַנִּפְסֶדֶת מִן הַגְּשָׁמִים, מֻתָּר עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם הֶפְסֵד גָּדוֹל (ש”ז שכ”ה ובנ”א).
סעיף יח’
בְּעֵת הַקֹּר, מֻתָּר לוֹמַר לַגּוֹי לְהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר, מִשּׁוּם דְּהַכֹּל חוֹלִים אֵצֶל הַצִּנָּה. אֲבָל אִם אֵינוֹ מֻכְרָח כָּל כָּךְ, אֵין לַעֲשׂוֹת זֹאת. וְגַם אָסוּר לְהַנִּיחַ לְאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר בַּשַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם כְּדֵי שֶׁיְהֵא חַם בַּלָּיְלָה (רע”ו).
סעיף יט’
אָסוּר לִשְׁלוֹחַ אֵינוֹ יְהוּדִי חוּץ לַתְּחוּם בִּשְׁבִיל קְרוֹבֵי הַמֵּת אוֹ בִּשְׁבִיל סַפְדָּן, (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קצ”ג סָעִיף ח’)
סעיף כ’
נָכְרִי הַמֵּבִיא תְּבוּאָה לְיִשְֹרָאֵל בְּחוֹבוֹ וְהַיִשְֹרָאֵל נוֹתֵן לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְאוֹצָרוֹ, וְהָאֵינוֹ יְהוּדִי מוֹדֵד וּמוֹנֶה לְשָׁם, מֻתָּר, מִשּׁוּם דְּהָאֵינוֹ יְהוּדִי בִּמְלֶאכֶת עַצְמוֹ הוּא עוֹסֵק, כִּי אֵין הַתְּבוּאָה שֶׁל יִשְֹרָאֵל עַד לְאַחַר הַמְּדִידָה. וְהַיִשְֹרָאֵל מֻתָּר לוֹ לַעֲמֹד שָׁם, שֶׁלֹּא יַטְעֶה אוֹתוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִמּוֹ כְּלָל מִן הָעֵסֶק. אֲבָל אִם הֵבִיאוּ לוֹ תְּבוּאָה שֶׁלּוֹ, אָסוּר לוֹמַר לָהֶם לְפַנּוֹתָהּ מִן הָעֲגָלוֹת לְתוֹךְ אוֹצָרוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם מֵעַצְמָם רוֹצִים לְפַנּוֹתָהּ, צָרִיךְ לִמְחוֹת בָּהֶם (רמ”ד ש”ז).
סעיף כא’
נָכְרִי הָעוֹשֶׂה גְּבִינָה מֵחָלָב שֶׁלּוֹ וְהַיִשְֹרָאֵל רוֹאֶה אֶת הַחֲלִיבָה וְהַגִּבּוּן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מֻתֶּרֶת לְיִשְֹרָאֵל וְיוּכַל לִקְנֹתָהּ לְאַחַר שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁהַנָּכְרִי מְכַוֵּן בִּשְׁבִיל הַיִשְֹרָאֵל לְמָכְרָהּ לוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁהַגְּבִינָה עֲדַיִן שֶל הַנָּכְרִי הִיא וּלְטוֹבַת עַצְמוֹ הוּא עוֹשֶׂה. וּמֻתָּר לְיִשְֹרָאֵל אֲפִלּוּ לוֹמַר לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה וַאֲפִלּוּ בַּשַׁבָּת, שֶׁמֻּתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי עֲשֵׂה מְלַאכְתְּךָ, אֲפִלּוּ מַגִּיעַ מִזֶּה רֶוַח לְיִשְֹרָאֵל.
סעיף כב’
אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁקָּנָה סְחוֹרָה מִיִשְֹרָאֵל וּבָא בַשַׁבָּת לְקַחְתָּהּ, אִם אֶפְשָׁר יֵשׁ לְמָנְעוֹ.
סעיף כג’
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָארְצֵייט (יום זכרון הוריו) בַּשַׁבָּת וְשָׁכַח לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יַארְצַיְיט, יָכוֹל לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁיַּדְלִיק, אֲבָל לֹא בַשַׁבָּת (מג”א סִימָן רס”א סק”ו).
סימן צא – דין מי שיש לו מחוש וחולה שאין בו סכנה ובו י”ח סעיפים:
סעיף א’
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵחוּשׁ בְּעָלְמָא וְהוּא מִתְחַזֵּק וְהוֹלֵךְ כְּמוֹ בָרִיא, אָסוּר לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם רְפוּאָה, אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם מְלָאכָה, וַאֲפִלּוּ לָסוּךְ בְּשֶּׁמֶן, בֵּין בְּעַצְמוֹ בֵּין עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי.
כה אייר
סעיף ב’
כָּל אֳכָלִים וּמַשְׁקִין שֶׁהֵם מַאֲכַל בְּרִיאִים, מֻתָּר לְאָכְלָן וְלִשְׁתּוֹתָן לִרְפוּאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם קָשִׁים לִקְצָת דְּבָרִים וּמוּכָחָא מִלְתָא דִּלִרְפוּאָה עָבֵיד, אֲפִלּוּ הָכִי שָׁרִי. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל וּמַשְׁקֶה בְּרִיאִים, אָסוּר לְאָכְלוֹ וְלִשְׁתּוֹתוֹ לִרְפוּאָה. מֻתָּר לֶאֱכוֹל שְׂרָפִים מְתוּקִּים (מיצים סמיכים) (זעפטל) וְלִגְמוֹעַ בֵּיצָה חַיָּה כְּדֵי לְהַנְעִים אֶת הַקּוֹל, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם רְפוּאָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ מַכָּה בִּגְרוֹנוֹ.
סעיף ג’
הַחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנָיו בְּמֵחוּשׁ בְּעָלְמָא וְאֵין לוֹ צַעַר גָּדוֹל (וְעַיֵּן בְּסִימָן שֶׁאַחַר זֶה סָעִיף ד) לֹא יִגְמַע בָּהֶן חֹמֶץ אוֹ שְׁאָר מַשְׁקֶה לִרְפוּאָה וְיִפְלוֹט אֶת הַמַּשְׁקֶה, אֶלָּא מְגַמֵּעַ וּבוֹלֵעַ אוֹ טוֹבֵל בּוֹ פַּת וְאוֹכְלוֹ כְּדַרְכּוֹ. וְכֵן הַחוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ לֹא יְעַרְעֲרֶנּוּ בְּאֵיזֶה מַשְׁקֶה, אֶלָּא בּוֹלֵעַ. וְאִם נִתְרַפֵּא, נִתְרַפֵּא (שכ”ח).
סעיף ד’
הַחוֹשֵׁשׁ בְּמָתְנָיו וְכַדּוֹמֶה, וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּרֹאשׁוֹ, בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, כֵּיוָן שֶׁאֵין נוֹהֲגִין לָסוּךְ בְּשֶּׁמֶן, כִּי אִם לִרְפוּאָה, אָסוּר לָסוּךְ בַּשַׁבָּת, מִשּׁוּם דְּמוּכָחָא מִלְתָא דְּלִרְפוּאָה קָעָבֵיד.
סעיף ה’
הַגּוֹנֵחַ מִכְּאֵב לֵב שֶׁרְפוּאָתוֹ לִינוֹק בְּפִיו מִן הָעֵז, מֻתָּר לוֹ לִינוֹק בְּשַׁבָּת, (מִשּׁוּם דִּינִיקָה, הֲוֵי מְפָרֵק כִּלְאַחַר יָד, וּמִשּׁוּם צַעְרָא דְּחֹלִי, לֹא גָּזְרוּ רַבָּנָן) (שכח).
סעיף ו’
הַחוֹשֵׁשׁ בְּמֵעָיו, מֻתָּר לִתֵּן עֲלֵיהֶם כּוֹס שֶׁעֵרוּ מִמֶּנּוּ חַמִּין, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ הֶבֶל (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן לג סָעִיף יב). וְכֵן מֻתָּר לְהָחֵם בְּגָדִים וּלְהַנִּיחַ עָלָיו.
סעיף ז’
מִי שֶׁנִּגְפָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, צוֹמְתָהּ בְּיַיִן כְּדֵי לְהַעֲמִיד הַדָּם, אֲבָל לֹא בְּחֹמֶץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָזָק וְיֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם רְפוּאָה. וְאִם הוּא מְעֻנָּג, אַף הַיַּיִן לוֹ כְּמוֹ הַחֹמֶץ, וְאָסוּר. וְאִם הוּא עַל גַּב הַיָּד אוֹ גַּב הָרֶגֶל אוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי בַּרְזֶל, מֻתָּר לְרַפֹּאת בְּכָל דָּבָר, כְּדִלְקַמָּן סִימָן צ”ב סָעִיף ה’.
סעיף ח’
יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה מֵחוּשׁ בְּעֵינָיו, לֹא יִתֵּן עֲלֵיהֶם רֹק תָּפֵל. (פֵּרוּשׁ רֹק שֶׁבְּפִיו בְּעוֹד שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם) דְּמוּכְחָא מִלְּתָא דְּלִרְפוּאָה, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּח עֵינָיו, מֻתָּר לְלַחְלְחָן בְּרֹק תָּפֵל, כִּי אֵין זֹאת לִרְפוּאָה, אֶלָּא לִפְתֹּחַ הָעֵינַיִם קָמְכַוֵּן.
סעיף ט’
מִי שֶׁמִּצְטַעֵר מֵרֹב הַמַּאֲכָל שֶׁאָכַל, מֻתָּר לִתְחֹב אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיָּקִיא.
סעיף י’
מַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ סַכָּנָה, לֹא יַנִּיחַ עָלֶיהָ רְטִיָּה, אֲפִלּוּ עֲשָׂאָהּ מֵאֶתְמוֹל, וְלֹא כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם רְפוּאָה, אֲפִלּוּ עָלֶה אם חֲתִיכָת בֶּגֶד יָבֵשׁ וְיָשָׁן, שֶׁהוּא מְרַפֵּא גַּם כֵּן. אֲבָל נוֹתֵן עָלֶיהָ אֵיזֶה דָּבָר לְשָׁמְרָהּ שֶׁלֹּא תִּסָּרֵט. הָיְתָה עָלֶיהָ רְטִיָּה מֵאֶתְמוֹל, מְגַלֶּה קְצָתָהּ וּמְקַנֵּחַ פִּי הַמַּכָּה וְחוֹזֵר וּמְגַלֶּה קְצָתָהּ הַשְׁנִיָה וּמְקַנְּחָהּ, וּרְטִיָּה עַצְמָהּ לֹא יְקַנֵּחַ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמָרֵחַ. נָפְלָה הָרְטִיָּה מֵעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע לֹא יַחְזִירֶנָה. נָפְלָה עַל גַּבֵּי כְּלִי, יַחְזִירֶנָה. וְאִם מִצְטַעֵר הַרְבֵּה, מֻתָּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לְהַחְזִירָהּ. אֲבָל אָסוּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לַעֲשׂוֹת רְטִיָּה בַּשַׁבָּת, כִּי מֵרוּחַ הָרְטִיָּה הוּא אִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא וְאָסוּר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, אִם לֹא כְּשֶׁחָלָה כָּל גּוּפוֹ. (כְּדִלְקַמָּן סָעִיף ט”ז)
סעיף יא’
אָסוּר לְהַנִּיחַ בֶּגֶד עַל מַכָּה שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנָּהּ דָּם, מִפְּנֵי שֶׁהַדָּם יִצְבַּע אוֹתוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בֶּגֶד אָדֹם, שֶׁהוּא מְתַקְּנוֹ. וְגַם אָסוּר לִדְחוֹק בַּמַכָּה לְהוֹצִיא אֶת הַדָּם. אֶלָּא כֵּיצַד עוֹשֶׂה. רוֹחֵץ בְּמַיִם אוֹ בְּיַיִן לְהַעֲבִיר הַדָּם, וְאַחַר כָּךְ יִכְרֹךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט. וְאִם אֵין הַדָּם פּוֹסֵק עַל יְדֵי רְחִיצָה, יַנִּיחַ שָׁמָּה קוּרֵי עַכָּבִישׁ וְיִכְרֹךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט. אַךְ יֵשׁ מְפַקְפְקִים בָּזֶה, מִשּׁוּם דְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ מְרַפְּאִים, עַל כֵּן אִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (שכ”ח).
סעיף יב’
הַפּוֹתֵחַ מֻרְסָא כְּדֵי לְהַרְחִיב פִּי הַמַּכָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָרוֹפְאִים עוֹשִׂים, שֶׁהֵם מִתְכַּוְנִים לִרְפוּאָה לְהַרְחִיב פִּי הַמַּכָּה, הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁזּוֹ הִיא מְלֶאכֶת הָרוֹפֵא. וְאִם פְּתָחָהּ רַק כְּדֵי לְהוֹצִיא מִמֶּנָּהּ אֶת הַלֵּחָה שֶׁמְצַעַרְתּוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אִם תַּחֲזוֹר וְתִסָּתֵם מִיָּד, הֲרֵי זֶה מֻתָּר מִשּׁוּם צַעְרוֹ. וְדַוְקָא לְנָקְּבָהּ עַל יְדֵי מַחַט וְכַדּוֹמֶה אֲבָל לֹא בְצִפָּרְנָיו, מִשׁוּם דְּתוֹלֵשׁ קְצָת מֵעוֹר הַמֻּרְסָא, וְיֵש בָּזֶה חִיוּב. וְגַם עַל יְדֵי מַחַט וְכַדּוֹמֶה, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ, שֶׁמָּא יִתְכַּוֵּן שֶׁתִּשָׁאֵר פְּתוּחָה, כְּדֵי שֶׁתּוֹצִיא לֵחָה גַּם אַחַר כָּךְ עַל כֵּן אִם אֶפְשָׁר יֵשׁ לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי נָכְרִי.
סעיף יג’
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶקֶב בַּזְּרוֹעַ שֶׁקּוֹרִין “אַפְטוֹרָא” (פונטינעללע, אימפעראטור), אִם נִסְתַּם הַנֶּקֶב קְצָת, אָסוּר לִתֵּן לְתוֹכוֹ קִטְנִית שֶׁיִּפָּתֵח, דְּהָא כַּוָּנָתוֹ שֶׁיִּשָׁאֵר פָּתוּחַ. וּרְטִיָּה (שֶׁנַּעֲשֵׂית מֵאֶתְמוֹל) מֻתָּר לִתֵּן עַל הָאַפְטוֹרָא שֶׁהִיא רַק לְשָׁמְרוֹ. אַךְ אִם יוֹדֵעַ שֶׁהָרְטִיָּה מוֹצִיאָה לֵחָה אוֹ דָּם, אָסוּר. וְכֵן אִם בָּא לְקַנְּחָהּ, אִם יוֹדֵעַ שֶׁעַל יְדֵי הַקִּנּוּחַ יֵצֵא דָם אוֹ לֵחָה, אָסוּר לְקַנְּחָהּ, (וְלֹא דָּמִי לְפוֹתֵחַ מֻרְסָא, דְּהָתָם בְּמֻרְסָא, הַלֵּחָה וְהַדָּם כָּנוּס וְעוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה. אֲבָל כָּאן שֶׁהַלֵּחָה וְהַדָּם מֻבְלָעִים בַּבָּשָׂר, אִם מוֹצִיאָם עוֹשֶׂה חַבּוּרָה).
כו אייר
סעיף יד’
מַכָּה שֶׁנִּתְרַפְּאָה, נוֹתְנִין עָלֶיהָ רְטִיָּה שֶׁעֲשָׂאָה מֵאֶתְמוֹל, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְשָׁמְרָהּ. וּמֻתָּר לְהָסִיר גִּלְדֵי מַכָּה.
סעיף טו’
נִתְחַב לוֹ קוֹץ, מֻתָּר לְהוֹצִיאוֹ בְּמַחַט, וּבִלְבַד שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁלֹּא יוֹצִיא דָּם, דְּעָבֵיד חַבּוּרָה.
סעיף טז’
חוֹלֶה שֶׁנָּפַל מֵחֲמַת חָלְיוֹ לְמִשְׁכָּב וְאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵחוּשׁ שֶׁמִּצְטַעֵר וְחָלָה מִמֶּנּוּ כָּל גּוּפוֹ, שֶׁאָז אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, כְּנָפַל לְמִשְׁכָּב דָּמִי, אוֹמְרִים לְאֵינוֹ יְהוּדִי לַעֲשׂוֹת לוֹ רְפוּאָה וּלְבַשֵּׁל בִּשְׁבִילוֹ. וּמֻתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל בַּשַׁבָּת בִּשּׁוּלֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, כֵּיוָן שֶׁהֻתַּר לוֹ הַיּוֹם הַבִּשּׁוּל עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ל”ח סָעִיף ט’).
סעיף יז’
וּמֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת סַמֵּי רְפוּאָה, וְכֵן לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵיזֹה רְפוּאָה, בֵּין הוּא בְּעַצְמוֹ בֵּין אֲחֵרִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בַּדָּבָר אֵיזֶה אִסּוּר מְלָאכָה, אֲפִלּוּ אִסּוּר דְּרַבָּנָן. אֲבָל כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲפִלּוּ אִסּוּר דְּרַבָּנָן, אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְאִם אֵין אֵינוֹ יְהוּדִי, יֵשׁ לְהַתִּיר לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל אִסּור דְּרַבָּנָן עַל יְדֵי שִׁנּוּי (שכ”ח).
סעיף יח’
רוֹפֵא אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁהוּא מַצְמִיחַ [מַרְכִּיב] אַבַעְבּוּעוֹת (בלאטרן אומפפען) לִילָדִים אִם יָכוֹל הַיִשְֹרָאֵל לְפַיְסוֹ בְּמָמוֹן שֶׁיַּעֲשֶׂה לְאַחַר הַשַׁבָּת יַעֲשֶׂה כֵּן. וְאִם לָאו, וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בַּשַׁבָּת, אַל יַחְזִיק יִשְֹרָאֵל אָז אֶת הַיֶּלֶד, אֶלָּא אֵינוֹ יְהוּדִי יַחְזִיקוֹ (כֵּן כָתוּב בְּסֵפֶר תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה).
סימן צב – דין חולה שיש בו סכנה ודין אנוס לעברה. ובו י’ סעיפים:
סעיף א’
דְּחוּיָה הִיא שַׁבָּת אֵצֶל סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, כְּמוֹ שְׁאָר כָּל הַמִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. לָכֵן חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה וְהוּא אָדָם כָּשֵׁר, וְאַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים עוֹשֶׂה עֲבֵרָה לְתֵאָבוֹן (עַיֵּן יו”ד סִימָן קנ”ח וחו”מ סִימָן תכ”ה). וַאֲפִלּוּ הוּא תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ, מִצְוָה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת. וְאִם הַחוֹלֶה אֵינוֹ רוֹצֶה, כּוֹפִין אוֹתוֹ עַל כָּךְ. וְעָוֹן גָּדוֹל הוּא בְּיָדוֹ לִהְיוֹת חָסִיד שׁוֹטֶה, שֶׁלֹּא לְהִתְרַפֵּא בִּשְׁבִיל אֵיזֶה אִסּוּר, וְעָלָיו נֶאֱמַר וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ. וְהַזָּרִיז לְחַלֵּל ; בִּשְׁבִיל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ אֵינוֹ יְהוּדִי לְפָנֵינוּ, מִשְׁתַּדְּלִין לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל. וְכָל מִי שֶׁחִלֵּל שַׁבָּת בִּשְׁבִיל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לוֹ, הֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ שָׂכָר, כְּגוֹן שֶׁאָמַר הָרוֹפֵא, חוֹלֶה זֶה צָרִיךְ גְּרוֹגֶרֶת אַחַת, וְרָצוּ תִּשְׁעָה אֲנָשִׁים וְתָלַשׁ כָּל אֶחָד גְּרוֹגֶרֶת וְהֵבִיא, כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב מֵאֵת ה’ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲפִלּוּ הִבְרִיא הַחוֹלֶה בָּרִאשׁוֹנָה. וְכֵן בִּשְׁבִיל כָּל פִּקּוּחַנֶפֶשׁ, וַאֲפִלּוּ סְפֵק פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, מִצְוָה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת, וְלַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילוֹ כָּל אִסּוּרֵי דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, כִּי לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה אֶלָּא לְמַעַן הַחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה גִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים, שֶׁהֵם בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר (סִימָן שכח שכט, וביו”ד סִימָן קנז).
סעיף ב’
כָּל אָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר, מַכִּיר אֲנִי בְּאוֹתוֹ חוֹלֶה שֶׁהוּא מְסֻכָּן, אִם אֵין שָׁם רוֹפֵא מֻמְחֶה שֶׁמַּכְחִישׁוֹ, נֶאֱמָן וּמְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ אוֹמֵר בְּבֵרוּר, אֶלָּא אוֹמֵר שֶׁנִּרְאָה לוֹ, שֶׁצְּרִיכִין לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת, שׁוֹמְעִין לוֹ וּמְחַלְּלִין עָלָיו, מִשּׁוּם דִּסְפֵק נְפָשׁוֹת, לְהָקֵל. אִם רוֹפֵא אֶחָד אוֹמֵר שֶׁהוּא מְסֻכָּן וְשֶׁהוּא צָרִיךְ לִרְפוּאָה פְּלוֹנִית, וְרוֹפֵא אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, אוֹ שֶׁהַחוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, שׁוֹמְעִין לְהָרוֹפֵא שֶׁאוֹמֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ. וְאִם הַחוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ לִרְפוּאָה פְּלוֹנִית, וְהָרוֹפֵא אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, שׁוֹמְעִין לַחוֹלֶה. אַךְ אִם הָרוֹפֵא אוֹמֵר שֶׁרְפוּאָה זוֹ תַזִּיקֵהוּ, שׁוֹמְעִין לָרוֹפֵא.
כז אייר
סעיף ג’
אִם רוֹפֵא בָקִי, אֲפִלּוּ הוּא אֵינוֹ יְהוּדִי, אוֹ שְׁאָר מֵבִין אוֹמֵר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה עֲדַיִן אֵין הַחוֹלֶה בְּסַכָּנָה, מִכָּל מָקוֹם אִם לֹא יַעֲשׂוּ לוֹ רְפוּאָה זֹאת, אֶפְשָׁר שֶׁתִּכְבַּד עָלָיו הֶחֳלִי וְיָכוֹל לָבֹא לִידֵי סַכָּנָה, אֲפִלּוּ הַחוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, שׁוֹמְעִין לָרוֹפֵא וּמְחַלְּלִין אֶת הַשַׁבָּת. וְאִם הָרוֹפֵא אוֹמֵר, שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂו לוֹ רְפוּאָה זֹאת וַדַּאי יָמוּת, וְאִם יַעֲשׂוּ לוֹ יָכוֹל לִהְיֹת שֶׁיִּחְיֶה, מְחַלְּלִין גַּם כֵּן אֶת הַשַׁבָּת. עַיֵן עוֹד בְּסִימָן קל”ג מִן סָעִיף י”ג עַד סָעִיף י”ח (שכ”ח שכ”ט תרי”ח).
סעיף ד’
כָּל מַכָּה שֶׁבִּפְנִים הַגּוּף, דְּהַיְנוּ מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים וְגַם הַשִּׁנַיִם בִּכְלָל, וְהַיְנוּ קִלְקוּל שֶׁמֵּחֲמַת מַכָּה אוֹ בוּעָה וְכַיוֹצֵא בָזֶה, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֹמֶד, שֶׁאֲפִלּוּ אֵין שָׁם בְּקִיאִים וְחוֹלֶה אֵינוֹ אוֹמֵר כְּלוּם, עוֹשִׂין לוֹ כָּל מַה שֶּׁרְגִילִים לַעֲשׂוֹת בְּחֹל. אֲבָל כְּשֶׁיוֹדְעִים וּמַכִּירִים בְּאוֹתוֹ חֳלִי שֶׁמַּמְתִּין וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְחִלּוּל שַׁבָּת אֵין מְחַלְּלִין. מֵחוּשִׁים אֵינָן נִקְרָאִין מַכָּה. וּמִי שֶַׁחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנּוֹ וּמִצְטַעֵר עָלֶיהָ מְאֹד עַד שֶׁחָלָה מִמֶּנָּהּ כָּל גּוּפוֹ, מֻתָּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיּוֹצִיאָהּ.
סעיף ה’
מַכָּה שֶׁעַל גַּב הַיָּד וְשֶׁעַל גַּב הָרֶגֶל, וְכֵן עַל כָּל מַכָּה שֶׁנֶּעֶשְֹתָה מֵחֲמַת בַּרְזֶל, וְעַל שְׁחִין שֶׁבְּפִי הַטַּבַּעַת, וְכֵן מִי שֶׁבָּלַע עֲלוּקָה אוֹ שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה אוֹ אֶחָד מִזּוֹחֲלֵי עָפָר, אֲפִלּוּ סָפֵק אִם מֵמִית אִם לָאו, וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קַדַּחַת חָזָק בְּיוֹתֵר, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת. אֲבָל עַל קַדַּחַת הַמְּצוּיָה, אֵין מְחַלְּלִין, אֶלָּא עוֹשִׂין עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי.
סעיף ו’
מִי שֶׁאֲחָזוֹ דָּם, מַקִּיזִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְכָל שֶׁהִקִּיז דָּם וְנִצְטַנֵּן, עוֹשִׂין לוֹ מְדוּרָה לְהִתְחַמֵּם אֲפִלּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז.
סעיף ז’
הַחוֹשֵׁשׁ בִּשְׁתֵּי עֵינָיו אוֹ שֶׁהָיָה בְּאַחַת מֵהֵן צִיר אוֹ שֶׁהָיוּ שׁוֹתְתוֹת אוֹ שֶׁהָיָה דָּם שׁוֹתוֹת אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁהוּא סַכָּנָה לָעַיִן, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת.
סעיף ח’
חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁצָּרִיךְ לְבָשָׂר, וְיֵשׁ כָּאן בָּשָׂר אָסוּר, שׁוֹחֲטִין עֲבוּרוֹ וְאֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בָּשָׂר אָסוּר, מִשּׁוּם דְּחַיְשִׁינָן, שֶׁמָּא כְּשֶׁיִּתְוַדַּע לוֹ שֶׁהֶאֱכִילוּ אוֹתוֹ בָּשָׂר אָסוּר, יָקוּץ בּוֹ. אֲבָל בְּמָקוֹם דְּלֵכָּא לְמֵיחַשׁ לְשֶׁמָּא יָקוּץ בּוֹ, כְּגוֹן שֶׁהוּא קָטָן אוֹ שֶׁדַּעְתּוֹ מְטֹרֶפֶת, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בָּשָׂר אָסוּר וְאֵין שׁוֹחֲטִין עֲבוּרוֹ בַּשַׁבָּת (שכ”ח).
סעיף ט’
הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל חוֹלֶה, אָסוּר לְבָרִיא לְאָכְלוֹ בַשַׁבָּת, אֲבָל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מֻתָּר מִיָּד גַּם לְבָרִיא אִם בִּשְּׁלוֹ יִשְֹרָאֵל, וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן לח סָעִיף ט (שיח).
סעיף י’
מִי שֶׁרוֹצִים לֶאֱנֹס אוֹתוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה לְפִי שָׁעָה, אֲפִלּוּ הִיא עֲבֵרָה חֲמוּרָה, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו שַׁבָּת, כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מִן הָעֲבֵרָה. אֲבָל אִם רוֹצִים לֶאֱנֹס אוֹתוֹ לְהָמִיר אֶת הַדָּת וּלְהוֹצִיאוֹ מִכְּלַל יִשְֹרָאֵל אֲפִלּוּ הוּא קָטָן אוֹ קְטַנָּה הַחִיּוּב הוּא עַל כָּל מִי שֶׁבְּיָדוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּילוֹ, אֲפִלּוּ צָרִיךְ לְחַלֵּל שַׁבָּת בְּאִסּוּרֵי דְּאוֹרָיְתָא, כְּמוֹ שֶׁמְחֻיָּבִין לְחַלֵּל שַׁבָּת בִּשְׁבִיל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, דִּכְתִיב וְשָׁמְרוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אֶת הַשַׁבָּת, אָמְרָה תּוֹרָה, חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמוֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא סָפֵק אִם תּוֹעִיל הַהִשְׁתַּדְלוּת אוֹ לֹא, מִכָּל מָקוֹם חַיָּבִין לְחַלֵּל שַׁבָּת לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, כְּמוֹ שֶׁמְחַלְּלִין בִּשְׁבִיל סְפֵק פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ. אֲבָל מִי שֶׁפָּשַׁע וְרוֹצֶה לְהָמִיר, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת בְּאִסּוּר דְּאוֹרָיְתָא, דְּכֵיוָן שֶׁפָּשַׁע, אֵין אוֹמְרִים לְאָדָם חֲטָא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה חֲבֵרֶךָ. וּמִכָּל מָקוֹם בְּאִסּוּר דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן לָלֶכֶת חוּץ לַתְּחוּם וְלִרְכּוֹב עַל גַּבֵּי סוּס אוֹ לֵילֵךְ בַּעֲגָלָה, וְכֵן לְטַלְטֵל מָעוֹת וְכַדּוֹמֶה, יֵשׁ מַתִּירִין לְחַלֵּל בִשְׁבִיל לְהַצִּילוֹ (ש”ו).
סימן צג – דיני יולדת ובו ה’ סעפים:
כח אייר
סעיף א’
מִיָּד כְּשֶׁהִתְחִלָּה הָאִשָּׁה לְהַרְגִּישׁ סִימָנֵי לֵדָה, אֲפִלּוּ הִיא מְסֻפֶּקֶת, קוֹרְאִין לָהּ מְיַלֶּדֶת אֲפִלּוּ מִמָּקוֹם רָחוֹק כַּמָּה פַרְסָאוֹת.
סעיף ב’
יוֹלֶדֶת הֲרֵי הִיא כְּחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַׁבָּת לְכָל מַה שֶּׁהִיא צְרִיכָה. אַךְ אִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי שִׁנּוּי אוֹ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, עוֹשִׂין. וְנִקְרֵאת יוֹלֶדֶת מִשֶּׁתֵּשֵׁב עַל הַמַּשְׁבֵּר אוֹ מִשָּׁעָה שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד, אוֹ שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ לָלֶכֶת בְּעַצְמָהּ. גַּם הַמַּפֶּלֶת לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם מִטְבִילָתָהּ דִּינָהּ כְּיוֹלֶדֶת.
סעיף ג’
כָּל שְׁלשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים, אֲפִלּוּ אוֹמֶרֶת שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַׁבָּת. וְאַחַר כָּךְ אִם אֵין בָּהּ חֳלִי אַחֵר, רַק צַעַר הַלֵּידָה, עַד שִׁבְעָה יָמִים, אִם אוֹמֶרֶת צְרִיכָה אָנִי, מְחַלְּלִין עָלֶיהָ. וְאִם אוֹמֶרֶת שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, אֵין מְחַלְּלִין. מוֹנִין יָמִים אֵלּוּ מִיּוֹם הַלֵּדָה וְלֹא מֵעֵת לְעֵת, כְּגוֹן אִם יָלְדָה בְּיוֹם רְבִיעִי לְעֵת עֶרֶב, הֲרֵי הִיא בְּיוֹם שַׁבָּת לְאַחַר שְׁלֹשָׁה. וְאִם יָלְדָה בַּשַׁבָּת לְעֵת עֶרֶב, הֲרֵי הִיא בַּשַׁבָּת הַבָּאָה לְאַחַר שִׁבְעָה. וְאִם יֵשׁ קְצָת חֲֹשַֹש סַכָּנָה, שֶׁהָאִשָּׁה חֲלוּשָׁה בְּטִבְעָהּ, הַמֵּקֵל לִמְנוֹת יָמִים אֵלּוּ מֵעֵת לְעֵת לֹא הִפְסִיד.
סעיף ד’
לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים, אֲפִלּוּ אוֹמֶרֶת צְרִיכָה אָנִי, אֵין מְחַלְּלִין עָלֶיהָ, אֶלָּא הֲרֵי הִיא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה וְעוֹשִׂין כָּל צְרָכֶיהָ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אֲבָל לְהַסִּיק עֲבוּרָהּ, מֻתָּר אֲפִלּוּ יִשְֹרָאֵל (כְּשֶׁלֹּא נִמְצָא אֵינוֹ יְהוּדִי בְּנָקֵל), וַאֲפִלּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, מִשּׁוּם דְּיוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם מְסֻכֶּנֶת הִיא בַּצִּנָּה.
סעיף ה’
הַוָּלָד שֶׁנּוֹלַד, מַרְחִיצִין אוֹתוֹ וְחוֹתְכִין אֶת טַבּוּרוֹ, וּמְיַשְּׁרִין אֵבָרָיו, וְעוֹשִׂין לוֹ כָּל צְרָכָיו. אַךְ אִם אֵינוֹ בֶּן קְיָמָא, כְּגוֹן שֶׁנּוֹלַד לִשְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים, אֲסוּרִין לְטַלְטְלוֹ, אֶלָּא אִמּוֹ שׂוֹחָה עָלָיו וּמֵנִיקָתוֹ, מִפְּנֵי צַעַר הֶחָלָב הַמְצַעֵר אוֹתָהּ (של).
סימן צד – דיני ערובי חצרות. ובו כ”ז סעיפים:
סעיף א’
שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים אוֹ יוֹתֵר הַדָּרִים בֶּחָצֵר אַחַת, כָּל אֶחָד בְּחֶדֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אָסוּר לְטַלְטֵל לֹא מִן הַבָּתִים לֶחָצֵר, וְלֹא מִן הֶחָצֵר לַבָּתִים וְלֹא מִבַּיִת לְבָיִת. וַאֲפִלּוּ בְּלֹא דֶּרֶךְ הֶחָצֵר, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן בֵּין בֵּיתוֹ שֶׁל זֶה לְבֵיתוֹ שֶׁל זֶה, אֲסוּרִין לְטַלְטֵל דֶּרֶךְ שָׁם (עַיֵּן מגן אברהם סִימָן שס”ו סָעִיף קטן א). וּמִצְוָה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת, שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי מִכְשׁוֹל (שס”ו).
סעיף ב’
שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם פֶּתַח, אִם רוֹצִים, עוֹשִׂים כָּל בְּנֵי חָצֵר עֵרוּב אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמָם, וּמֻתָּרִים כָּל בְּנֵי הֶחָצֵר לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר שֶׁלָּהֶם. אֲבָל אֲסוּרִים לְטַלְטֵל מֵחָצֵר לֶחָצֵר כֵּלִים שֶׁשָׁבְתוּ בַּבָּיִת. וְאִם רוֹצִים, עוֹשִׂים כָּל הַדָּרִים בִּשְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, עֵרוּב אֶחָד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻתָּרִין לְטַלְטֵל גַּם מֵחָצֵר לְחָצֵר אֲפִלּוּ כֵּלִים שֶׁשָׁבְתוּ בַּבָּיִת. וְאִם יֵשׁ בֵּין הַחֲצֵרוֹת אֲפִלּוּ רַק חַלּוֹן שֶׁהוּא לְכָל הַפָּחוֹת רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים וְגָבוֹהַּ אַרְבָּעָה טְפָחִים וְהוּא בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים סָמוּךְ לָאָרֶץ וְאֵין בּוֹ סְרִיגָה, גַּם כֵּן יְכוֹלִין לְעָרֵב בְּיַחַד. אֲבָל בְּפָחוֹת מִזֶּה, אֵין יְכוֹלִין לְעָרֵב בְּיָחַד. וְאִם יֵשׁ חַלּוֹן בֵּין שְׁנֵי בָּתִּים, אֲפִלּוּ הוּא גָּבוֹהַּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, יְכוֹלִין לְעָרֵב בְּיַחַד (מִשּׁוּם דְּבֵיתָא כְּמָאן דְּמַלְיָא דָּמִי) (שעב).
כט אייר
סעיף ג’
שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ, וּבְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֵין לָהֶם דֶּרֶךְ אֶל הָרְחוֹב, רַק דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, שֶׁיֵּשׁ פֶּתַח בֵּין הַחֲצֵרוֹת וְדֶרֶךְ שָׁם הוֹלְכִין אִם רוֹצִים, מְעָרְבִים עֵרוּב אֶחָד בְּיָחַד. אִם לֹא עֵרְבוּ בְּיַחַד, אִם בְּנֵי הַפְּנִימִית לְבַדָּם עֵרְבוּ, הֵם מֻתָּרִים לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר שֶׁלָּהֶם, וּבְנֵי הַחִיצוֹנָה אֲסוּרִים. וְאִם בְּנֵי הַפְּנִימִית לֹא עֵרְבוּ אֶלָּא בְּנֵי הַחִיצוֹנָה לְבַדָּם עֵרְבוּ, לֹא מַהֲנִי לָהֶם הָעֵרוּב, כִּי מֵאַחַר שֶׁבְּנֵי הַפְּנִימִית יֵשׁ לָהֶם דְּרִיסַת הָרֶגֶל דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, הֵם אוֹסְרִים עֲלֵיהֶם. וְזֶהוּ דַּוְקָא אִם בְּנֵי הַפְּנִימִית לֹא עֵרְבוּ, דְּאָז כֵּיוָן שֶׁהֵם אוֹסְרִים זֶה עַל זֶה בִּמְקוֹמָם, דַּהֲוֵי לֵיה רֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ. וְרֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ, אוֹסֶרֶת גַּם בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל אִם עֵרְבוּ גַּם הֵם בִּפְנֵי עַצְמָם, שֶׁאָז מֻתָּרִים לְטַלְטֵל בִמְקוֹמָם, וַהֲוֵי לָהּ רֶגֶל הַמֻּתֶּרֶת בִּמְקוֹמָהּ, אֵינָם אוֹסְרִים גַּם עַל הַחִיצוֹנָה. וְכֵן אִם בַּפְּנִימִית אֵינוֹ דָּר רַק יִשְֹרָאֵל אֶחָד, שֶׁאֵינוֹ אָסוּר בִּמְקוֹמוֹ, גַּם עַל הַחִיצוֹנָה אֵינוֹ אוֹסֵר. וְאִם בַּפְּנִימִית דָּרִים שְׁנַיִם וְלֹא עֵרְבוּ, אַף עַל פִּי שֶׁבַּחִיצוֹנָה אֵינוֹ דָּר אֶלָּא אֶחָד, כֵּיוָן דַּהֲוֵי לָהּ רֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ, אוֹסְרִים גַּם עַל הַיָּחִיד.
סעיף ד’
בַּתִּים הַבְּנוּיִּים בַּעֲלִיָּה (שטאק) וְלִפְנֵיהֶם מִרְפֶּסֶת (גאניג) שֶׁמִּמֶּנָּה יוֹרְדִים בַּמַּדְרֵגוֹת לְתוֹךְ הֶחָצֵר וּמֵחָצֵר לִרְשׁוּת הָרַבִּים, דִּינָם גַּם כֵּן כִּשְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ, וְהַמִּרְפֶּסֶת הִיא כְּמוֹ חָצֵר פְּנִימִית (שע”ה).
סעיף ה’
בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתֵּי דִּירוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ פְּרוֹזְדוֹר (פארהויז, קיכע) אֲשֶׁר דֶּרֶךְ זֶה נִכְנָסִים לְדִירָה זוֹ וְגַם לְדִירָה זוֹ, וְדָרִים בִּשְׁתֵּי הַדִּירוֹת שְׁנֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים, אֲסוּרִים לְהוֹצִיא אֲפִלּוּ מִבַּיִת לִפְרוֹזְדוֹר. וְכֵן אֲפִלּוּ בְּדִירָה אַחַת שֶׁהִיא חֲלוּקָה לִשְׁנֵי חֲדָרִים וְדָרִים בָּהֶם שְׁנַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּנִימִי אֵין לוֹ פֶתַח אֶלָּא לְהַחִיצוֹן וּמִן הַחִיצוֹן יוֹצְאִין לֶחָצֵר, מִכָּל מָקוֹם אֲסוּרִין לְטַלְטֵל אֲפִלּוּ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ עֵרוּב. (וְאִם שְׁנֵי הַבָּתִּים אוֹ הַדִּירוֹת שַׁיָּכִים לְאִישׁ אֶחָד וְהוּא הִשְׂכִּיר דִּירָה לַחֲבֵרוֹ וְיֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן שָׁם תְּפִיסַת יָד, עַיֵּן בָּזֶה בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן ש”ע, וּבְחַיֵּי אָדָם כְּלָל עג סִימָן גּ’ וְסִימָן דּ’)
סעיף ו’
כֵּיצַד עוֹשִׂין אֶת הָעֵרוּב (מִן הַמֻבְחָר). אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַבָּתִּים שֶׁבְּחָצֵר, לוֹקַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת כִּכָּר אֶחָד שָׁלֵם מִשֶּׁלּוֹ, וּמְזַכֶּה אוֹתוֹ עַל יְדֵי אַחֵר לְכָל הַדָּרִים בֶּחָצֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמֵר לְאַחֵר בְּלָשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין עִנְיָן זֶה: קַח כִּכָּר זֶה וּזְכֵה בּוֹ בִּשְׁבִיל כָּל הַיִשְׂרְאֵלִים הַדָּרִים בֶּחָצֵר זֹה (אוֹ בַּחֲצֵרוֹת אֵלּוּ). וְלוֹקֵחַ זֶה אֶת הַכִּכָּר וּמַגְבִּיהוֹ טֶפַח. וְהַמְעָרֵב לוֹקְחוֹ מִמֶּנּוּ וּמְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב, וְאוֹמֵר בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵי לָנָא לְאַפּוּקֵי וּלְעַיּוּלֵי מִן הַבָּתִים לֶחָצֵר וּמִן הֶחָצֵר לַבָּתִים וּמִבַּיִת לְבַיִת, לְכָל יִשְֹרָאֵל הַדָּרִים בַּבָּתִּים שֶׁבֶּחָצֵר הַזֹּאת. וְכֵיוָן שֶׁכֻּלָּם זָכוּ בְּכִכָּר זֶה, וּבִכְנִיסַת שַׁבָּת הוּא מֻנָּח בַּבַיִת הַזֶּה שֶׁל הַמְעָרֵב, נֶחְשָׁבִים כְּאִלּוּ כֻּלָּם דָּרוּ בַּבַּיִת הַזֶּה, וְלָכֵן מֻתָּרִים לְטַלְטֵל מֵהַבָּתִּים לֶחָצֵר וּמֵהֶחָצֵר לַבָּתִּים וּבְכָל הֶחָצֵר.
סעיף ז’
צָרִיךְ לְזַכּוֹת דַּוְקָא עַל יְדֵי אַחֵר. וְלָכֵן לֹא יְזַכֶּה עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, מִשּׁוּם דְּיָדָם כְּיָדוֹ. אֲבָל עַל יְדֵי קָטֹן אַחֵר, יָכוֹל לְזַכּוֹת (דְּבְמִידִּי דְּרַבָּנָן, קָטֹן זוֹכֶה לַאֲחֵרִים). וְאִם אֶפְשָׁר, לֹא יְזַכֶּה עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, שֶׁמַּעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת, וְגַם לֹא עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים אִם הֵם סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, מִשּׁוּם דְּיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם אֵלּוּ נֶחְשָׁבִים כְּיָדוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם בְּדְלֵית לֵיה אִישׁ אַחֵר יָכוֹל לְזַכּוֹת עַל יְדֵיהֶן. וְאִם הַבֵּן נָשָׂא אִשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁסָּמוּךְ עַל שֻׁלְחַן אָבִיו, לְכֻלֵּי עָלְמָא יָכוֹל לְזַכּוֹת עַל יָדוֹ (שס”ו).
סעיף ח’
כַּמָה הוּא שִׁעוּר הָעֵרוּב. בִּזְמַן שֶׁהֵם שְׁמוֹנָה עָשָׂר בַּעֲלֵי בָתִּים אוֹ פָּחוֹת, שִׁעוּרוֹ כִּגְרוֹגֶרֶת (שֶׁהִיא כְּמוֹ שְׁלִישׁ בֵּיצָה) לְכָל אֶחָד, חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הָעֵרוּב וּמַנִּיחוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (כִּי הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לִתֵּן פַּת, כֵּיוָן שֶׁבְּלָאו הָכִי הוּא דָּר שָׁם) וְאִם הֵם יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנָה עָשָׂר, אֲפִלּוּ הֵם אֶלֶף, שִׁעוּרוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדּוֹת, שֶׁהֵם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה גְּרוֹגָרוֹת, שֶׁהֵן כְּמוֹ שֵׁש בֵּיצִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵם כְּמוֹ שְׁמוֹנֶה בֵּיצִים, (וּלְפִי זֶה כִּגְרוֹגֶרֶת, הוּא כִּשְׁלִישׁ וּתְשִׁיעִית בֵּיצָה) (שס”ח).
א סיון
סעיף ט’
צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַקְפִּיד עַל הָעֵרוּב אִם יֹאכְלֶנּוּ חֲבֵרוֹ. וְאִם מַקְפִּיד עָלָיו, אֵינוֹ עֵרוּב. לָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְעָרֵב בְּדָבָר שֶׁהֵכִין לְצֹרֶךְ שַׁבָּת (שס”ו).
סעיף י’
הָעֵרוּב צָרִיךְ לִהְיוֹת מֻנָּח בְּמָקוֹם שֶׁכָּל אֶחָד מִן בַּעֲלֵי הַבָּתִּים שֶׁנַּעֲשָׂה בִּשְׁבִילָם, יָכוֹל לָבוֹא שָׁמָּה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְלָכֵן אִם הָיָה שָׁם אוֹ בַשְּׁכוּנָה מֵת, רַחְמָנָא לִיצְלָן, וְאֶחָד מִן בַּעֲלֵי הַבָּתִּים הוּא כֹּהֵן וְלֹא הָיָה יָכוֹל לָבֹא בֵּין הַשְּׁמָשוֹת אֶל הָעֵרוּב, בָּטֵל הָעֵרוּב (עַיֵּן פרמ”ג משבצות סוֹף סִימָן שס”ו).
סעיף יא’
יֵשׁ לַעֲשׂוֹת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, וּבְשַׁבָּת יִבְצַע עָלָיו, כְּדִלְקַמָּן סִימָן ק”ב סָעִיף ב, (כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת קַיָּם רַק בִּכְנִסַת שַׁבָּת). אַךְ אִם יֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן יִשְׁכַּח פַּעַם אַחַת, יָכוֹל לְעָרֵב בְּכִכָּר אֶחָד לְכָל הַשַׁבָּתוֹת שֶׁעַד הַפֶּסַח. וּכְשֶׁאוֹמֵר בַּהֲדֵין וְכוּ’ יְסַיֵּם בְּכָל הַשַׁבָּתוֹת שֶׁעַד הַפֶּסַח הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְצָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַכִּכָּר, דַּק וְאָפוּי הֵיטֵב שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל. וּלְשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הַפֶּסַח, יַעֲשֶׂה הָעֵרוּב בְּמַצָּה כְּשֵׁרָה (שס”ח שצ”ג).
סעיף יב’
אֵין עוֹשִׂין עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בְּיוֹם טוֹב. וְאִם חָל יוֹם טוֹב בְּעֶרֶב שַׁבָּת, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹתוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב.
סעיף יג’
מִי שֶׁאוֹכֵל בְּמָקוֹם אֶחָד וְיָשֵׁן בְּמָקוֹם אַחֵר, מְקוֹם אֲכִילָתוֹ הִיא הָעִקָּר לְעִנְיָן זֶה, וְשָׁם הוּא אוֹסֵר אִם אוֹכֵל שָׁם מִשֶּׁלּוֹ בְּחֶדֶר מְיֻחָד. אֲבָל בְּמָּקוֹם שֶׁהוּא יָשֵׁן, אֵינוֹ אוֹסֵר.
סעיף יד’
הַמִּתְאָרֵחַ בֶּחָצֵר, יֵשׁ אוֹמְרִים, דַּאֲפִלּוּ נִתְאָרַח בְּבַיִת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אִם לֹא נִתְאָרַח דֶּרֶךְ קֶבַע אֶלָּא לִשְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ לְפָחוֹת מִזֶּה, אֵינוֹ אוֹסֵר עַל בְּנֵי הֶחָצֵר, וְכֻלָּם מֻתָּרִין לְטַלְטֵל, בֵּין מִבָּתֵּי בַּעֲלֵי הַבָּתִּים בֵּין מִבֵּית הָאוֹרֵחַ, וַאֲפִלּוּ אִם הָאוֹרְחִים רַבִּים, וּבַעַל הַבַּיִת אֶחָד. וְדַוְקָא בִּדְאִכָּא בַּעַל הַבַּיִת קָבוּעַ, אֲפִלּוּ הוּא אֵינוֹ יְהוּדִי (עַיֵן יַד אֶפְרַיִם), דְּאָז הָאוֹרְחִים בְּטֵלִים לְגַבֵּהּ. אֲבָל אִם כֻּלָּם הֵם אוֹרְחִים, אוֹסְרִין זֶה עַל זֶה אִם יֵשׁ לְכָל אֶחָד חֶדֶר מְיֻחָד לַאֲכִילָה. וְאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֵינוֹ יְהוּדִי, צְרִיכִין לִשְׂכּוֹר רְשׁוּתוֹ כְּדִלְקַמָּן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּין אוֹרֵחַ לְבַעַל הַבַּיִת, דְּכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד לֶאֱכֹל שָׁם, דִּינוֹ כְּבַעַל הַבַּיִת (עַיֵּן בס’ אה”ע). וְכֵן יֵשׁ לְהַחְמִיר לְכַתְּחִלָּה. וְיֵשׁ לָהֶם לְעָרֵב בְּלֹא בְּרָכָה. וּבְדִיעֲבַד יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.
סעיף טו’
יִשְֹרָאֵל הַדָּר עִם אֵינוֹ יְהוּדִי בֶּחָצֵר אַחַת, אֵין הָאֵינוֹ יְהוּדִי אוֹסֵר עָלָיו, מֻתָּר לְטַלְטֵל מִבַּיִת לֶחָצֵר וּמֵחָצֵר לַבָּיִת. וַאֲפִלּוּ הֵם שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים אוֹ יוֹתֵר, רַק שֶׁהֵם דָּרִים בְּאֹפֶן שֶׁהֵם לֹא הָיוּ צְרִיכִין לָעֵרוּב, כַּמְבֹאָר לְעֵיל סָעִיף י”ג, אָז גַּם כֵּן אֵין הָאֵינוֹ יְהוּדִי אוֹסֵר עֲלֵיהֶם. אֲבָל אִם הֵם שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים אוֹ יוֹתֵר שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְעָרֵב, אָז אִם דָּר שָׁם גַּם אֵינוֹ יְהוּדִי, הוּא אוֹסֵר עֲלֵיהֶם, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְעָרֵב עַד שֶׁיִּשְׂכְּרוּ מִמֶּנּוּ אֶת הָרְשׁוּת. וְאִם דָּרִים שָׁם שְׁנֵי נָכְרִים אוֹ יוֹתֵר, צְרִיכִין לִשְׂכּוֹר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
סעיף טז’
אֲפִלּוּ אִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי דָּר בְּחָצֵר אַחֶרֶת, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ דֶּרֶךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים רַק דֶּרֶךְ הֶחָצֵר שֶׁהַיִשְׂרְאֵלִים דָּרִים בָּהּ, אוֹ שֶׁהוּא דָּר בַּעֲלִיָּה, וְהַמַּדְרֵגוֹת הֵן לְתוֹךְ הֶחָצֵר, גַּם כֵּן אוֹסֵר עֲלֵיהֶם.
סעיף יז’
אִם הֶחָצֵר הִיא שֶׁל יִשְֹרָאֵל, אֶלָּא שֶׁהִשְׂכִּיר אוֹ הִשְׁאִיל שָׁם דִּירָה לְאֵינוֹ יְהוּדִי, אֵינוֹ אוֹסֵר, כִּי לֹא הִשְׂכִּיר אוֹ הִשְׁאִיל לוֹ עַל דַּעַת שֶׁיֶּאֱסוֹר עַל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, וַאֲפִלּוּ אִם בַּעַל הֶחָצֵר בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ דָּר שָׁם.
סעיף יח’
כֵּיצַד שׂוֹכְרִין. אוֹמֵר לוֹ הַיִשְֹרָאֵל: הַשְׂכֵּר לִי רְשׁוּתְךָ בְּמָעוֹת אֵלּוּ. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ לוֹ כְּדֵי לְהַתִּיר הַטִּלְטוּל. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ, תֵּן לִי רְשׁוּתְךָ, אַף עַל פִּי שֶׁמְפָרֵשׁ לוֹ כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר, לֹא מַהֲנִי.
סעיף יט’
יָכוֹל לִשְׂכּוֹר אֲפִלּוּ מֵאִשְׁתּוֹ, וַאֲפִלּוּ מִמְשָׁרְתוֹ.
ב סיון
סעיף כ’
שָׂכַר אֶת הָרְשׁוּת סְתָם, מַהֲנִי לְכָל זְמַן שֶׁלֹּא חָזַר בּוֹ הָאֵינוֹ יְהוּדִי וְהוּא דָּר שָׁם. אֲבָל אִם יָצָא מִשָּׁם אֵינוֹ יְהוּדִי זֶה וְנִכְנַס אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ, צְרִיכִין לִשְׂכּוֹר מֵחָדָשׁ מִזֶּה הַשֵּׁנִי. וְאִם שָׂכַר לִזְמָן, וּבְתוֹךְ הַזְּמָן הִשְׂכִּיר הָאֵינוֹ יְהוּדִי דִּירָתוֹ לְאֵינוֹ יְהוּדִי אַחֵר, דַּי בַּשְּׂכִירוּת הָרִאשׁוֹן. אֲבָל אִם מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרָהּ לְאַחֵר בְּתוֹךְ הַזְּמָן, צָרִיךְ לַחֲזוֹר וְלִשְׂכּוֹר מֵהַיּוֹרֵשׁ אוֹ מֵהַלּוֹקֵחַ. וְאִם שָׂכַר מִמְּשָׁרְתוֹ, אִם שָׂכַר סְתָם, לֹא מַהֲנִי אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַמְשָׁרֵת הַזֶּה הוּא שָׁם. וְאִם שָֹׁכַר לִזְמָן אֲפִלּוּ נִסְתַּלֵּק הַמְשָׁרֵת, מַהֲנֵי הַשְּׂכִירוּת עַד הַזְּמָן.
סעיף כא’
בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּתְבַּטְּלָה הַשְּׂכִירוּת וּצְרִיכִין לַחֲזוֹר וְלִשְׂכּוֹר, צְרִיכִין גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹת עֵרוּב מֵחָדָשׁ, דְּאֵין עֵרוּב חוֹזֵר וְנֵעוֹר.
סעיף כב’
אִם אִי אֶפְשָׁר לִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ אֶת הָרְשׁוּת, יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶחָד מִן הַיִשְׂרְאֵלִים שֶׁיַּשְׁאִיל לוֹ מָקוֹם בִּרְשׁוּתוֹ הַמְיֻחָד לוֹ לְהַנִּיחַ שָׁם אֵיזֶה חֵפֶץ, וְיַנִּיחַ שָׁם אֶת הַחֵפֶץ, וּבָזֶה קוֹנֶה הַיִשְֹרָאֵל אֶת הַמָּקוֹם. וַאֲפִלּוּ לָקַח אֶת הַחֵפֶץ מִשָּׁם קֹדֶם שַׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהָיָה לְהַיִשְֹרָאֵל רְשׁוּת לְהַנִּיחַ שָׁם חֶפְצוֹ גַּם בַּשַׁבָּת, נֶחְשָׁב כְּאִלּו יֵשׁ לוֹ שָׁם חֵלֶק בַּדִּירָה, וְיָכוֹל הַיִשְֹרָאֵל הַזֶּה לְהַשְׂכִּיר אֶת הָרְשׁוּת לְכָל בְּנֵי הֶחָצֵר.
סעיף כג’
יִשְֹרָאֵל מוּמָר אוֹ שֶׁהוּא מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא (יֵשׁ אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ רַק בְּאִסּוּר דְּרַבָּנָן), הֲרֵי הוּא כְּאֵינוֹ יְהוּדִי וּצְרִיכִין לִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ רְשׁוּת (שפ”ה).
סעיף כד’
בְּהַרְבֵּה קְהִלּוֹת מְתַקְּנִים כָּל הַמְּבוֹאוֹת וְהָרְחוֹבוֹת בְּעֵרוּבִין (דְּהַיְנוּ בְּצוּרַת הַפֶּתַח וְכַדּוֹמֶה) וְשׂוֹכְרִין רְשׁוּת מִן הַנָּכְרִי לְמַעַן יוּכְלוּ לְטַלְטֵל בְּכָל הָעִיר. וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כָּל הַתִּקּוּנִים עַל יְדֵי רַב מֻמְחֶה וּבָקִי. וּבִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין לְהַנִּיחַ אֶת עֵרוּבֵי הַחֲצֵרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת (מִשּׁוּם דְּיֵשׁ לוֹ דִּין שֻׁתָּף, וְאֵינוֹ צָרִיךְ דַּוְקָא בֵּית דִּירָה) (שס”ו שצ”א).
סעיף כה’
אֲבָל בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין הָעִיר מְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין, גַּם כְּשֶׁעוֹשִׂין עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בִּשְׁבִיל הַדַּיָרִים שֶׁבַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת, אָסוּר לְהַנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא צְרִיכִין לְהַנִּיחוֹ בְּבֵית דִּירָה (עַיֵן מַחֲצִית הַֹשֶּקֶל סוֹף סימָן שסה בְֹּשֵם חֲכַם צְבִי).
סעיף כו’
עִיר הַמְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין וְנִתְקַלְקֵל הָעֵרוּב בַּשַׁבָּת, אָז כָּל הַחֲצֵרוֹת שֶׁהֵן כְּתִקּוּנָן וְאֵין בָּהֶן פִּרְצָה הָאוֹסֶרֶת (עַיֵן לְעֵיל סִימָן פ”ב סָעִיף ד’ ה’), אֲפִלּוּ יֵשׁ בֶּחָצֵר כַּמָּה בָּתִּים, מֻתָּרִין לְטַלְטֵל שָׁם כָּל אוֹתוֹ הַשַׁבָּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֵרוּב הַחֲצֵרוֹת הוּא בִּרְשׁוּת אַחֶרֶת שֶׁנֶּחְלְקָה עַתָּה מֵחָצֵר זֹה, מִכָּל מָקוֹם מֻתָּר, מִשּׁוּם דִּלְעִנְיָן זֶה אָמְרֵינָן, שַׁבָּת כֵּיוָן דְּהֻתְּרָה, הֻתְּרָה. וְכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ גָּדוֹל שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ רַבִּים לַשֵּׂאת גַּם בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱסַר, כֵּיוָן שֶׁהֻרְגְּלוּ בְּהֶתֵּר, עַל כֵּן אִם אֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, מֻתָּר. וְאִם נִקְרַע הַחֶבֶל שֶׁבְּצורַת הַפֶּתַח וְאֶפְשָׁר שֶׁהָאֵינוֹ יְהוּדִי יְתַקְּנוֹ בַעֲנִיבָה אוֹ בְּקֶשֶׁר אֶחָד וַעֲנִיבָה עַל גַּבָּיו, מַה טּוֹב.
סעיף כז’
אִם חָל יוֹם טוֹב בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְנִתְקַלְקֵל אָז הָעֵרוּב, אַף עַל גַּב דְּהָעֵרוּב מוֹעִיל גַּם לְיוֹם טוֹב לְעִנְיַן דְּבָרִים שֶׁאֵינָם לְצֹרֶךְ (כְּדִלְקַמָּן סִימָן צ”ח סָעִיף ל”ד), לֹא אָמְרֵינָן, הוֹאִיל וְהֻתַּר לְיוֹם טוֹב, הֻתַּר גַּם לַשַׁבָּת, מִשּׁוּם דְּיוֹם טוֹב וְשַׁבָּת, שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת הֵן (מג”א סִימָן שס”ג).
סימן צה – דין ערובי תחומין ובו י”ח סעיפים:
סעיף א’
אָסוּר לָצֵאת בַּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב מִמָּקוֹם שֶׁשַׁבָּת, יוֹתֵר מִתְּחוּם, שֶׁהוּא שְׁנֵי אֲלָפִים אַמָּה. וּמְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם הוּא אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהַיְנוּ אִם הָיָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בַּשָּׂדֶה. אֲבָל אִם שַׁבָּת בְּתוֹךְ הָעִיר, כָּל הָעִיר הִיא מְקוֹמוֹ. וְעִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, נֶחְשָׁב גַּם כֵּן לָעִיר. וְאֵיזֶה הוּא עִבּוּרָהּ. שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אַמָּה, וְשַׁיָּךְ לָעִיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם בִּנְיָן, וְהוּא הַנִּקְרָא קַרְפֵּף הָעִיר. וּמִמָּקוֹם שֶׁיִּכְלֶה, מַתְחִילִין לִמְדֹּד תְּחוּם שַׁבָּת.
ג סיון
סעיף ב’
עִיר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה, אֲפִלּוּ הִיא גְּדוֹלָה מְאֹד, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְעִבּורָהּ וּמִשָּׁם תְּחוּם שַׁבָּת. וְכֵן עִיר שֶׁאֵינָהּ מֻקֶּפֶת חוֹמָה וְהַבָּתִּים סְמוּכִים זֶה לָזֶה, כֹּל שֶׁאֵין בֵּין בַּיִת לְבַיִת יוֹתֵר מִן שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים, נֶחְשָׁב חִבּוּר, וְשַׁיָּךְ לָעִיר, אֲפִלּוּ הוּא מַהֲלַךְ כַּמָּה יָמִים. וּמִבַּיִת הָאַחֲרוֹן, מוֹדְדִין אֶת הַקַּרְפֵּף וּתְחוּם שַׁבָּת.
סעיף ג’
אֵין נוֹתְנִים קַרְפֵּף אֶלָּא לָעִיר. אֲבָל לְבַיִת אֶחָד, אֵין נוֹתְנִין קַרְפֵּף, אֶלָא תֵּכֶף מִקִּיר הַבַּיִת וָחוּצָה מַתְחִיל לִמְדֹּד תְּחוּם שַׁבָּת.
סעיף ד’
הָיוּ שְׁתֵּי עֲיָרוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, נוֹתְנִים קַרְפֵּף לָזוֹ וְקַרְפֵּף לָזוֹ. וְלָכֵן אִם אֵין בֵּינֵיהֶן יוֹתֵר מִשִּׁעוּר שְׁתֵּי קַרְפֵּפוֹת, נֶחְשָׁבוֹת שְׁתֵּיהֶן לְעִיר אַחַת.
סעיף ה’
יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בְּעִנְיַן מְדִידַת תְּחוּם שַׁבָּת לְהָקֵל, וְאֵין לַעֲשׂוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי בָקִי (שצ”ו שצ”ז שצ”ח שצ”ט).
סעיף ו’
הַנִּצְרָךְ לָלֶכֶת בַּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב יוֹתֵר מִתְּחוּם שַׁבָּת, צָרִיךְ לְהַנִּיחַ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב עֵרוּבֵי תְּחוּמִין. וְצָרִיךְ לְהַנִּיחוֹ בְּתוֹךְ תְּחוּם הָעִיר בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה מֻתָּר לוֹ לָלֶכֶת שָׁם (עַיֵּן מג”א סִימָן ת”ח סָעִיף קטן א’). וּבִמְקוֹם שֶׁהִנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב, נֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּו הוּא דָּר שָׁם, וְלָכֵן יֶשׁ לוֹ מִמָּקוֹם הַהוּא שְׁנֵי אֲלָפִים אַמָּה לְכָל צַד. וּמִמֵּילָא מוּבָן, כִּי מַה שֶּׁהוּא מַרְוִיחַ בְּצַד זֶה שֶׁהוּא מַנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב, הוּא מַפְסִיד מִצַּד הָאַחֵר. דֶּרֶךְ מָשָׁל, אִם הִנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב בְּסוֹף שְׁנֵי אֲלָפִים אַמָּה לְצַד מִזְרָח, אָסוּר לוֹ לָלֶכֶת כְּלוּם לְצַד מַעֲרָב, שֶׁהֲרֵי כְּבָר הוּא רָחוֹק מִמְּקוֹם דִּירָתוֹ תְּחוּם שַׁבָּת (ת”ח תט”ז).
סעיף ז’
כֵּיצַד עוֹשִׂין אֶת הָעֵרוּב. לוֹקֵחַ פַּת כְּדֵי מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדּוֹת אוֹ לִפְתָּן (כְּגוֹן בְּצָלִים אוֹ צְנוֹן וְכַדּוֹמֶה), שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שִׁעוּר לְאָכְלוֹ עִם פַּת, שֶׁהִיא כְּדֵי מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדּוֹת חוּץ מִן הַמֶּלַח וּמִן הַמַּיִם שֶׁאֵין מְעָרְבִין בָּהֶם, וְהוֹלֵךְ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַנִּיחוֹ, וּמְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב. וְאוֹמֵר, בָּזֶה הָעֵרוּב, יְהֵא מֻתָּר לִי לֵילֵךְ מִמָּקוֹם זֶה אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, וְחוֹזֵר לְבֵיתוֹ. יָכוֹל לְהַנִּיחַ עֵרוּב אֶחָד לְכַמָּה שַׁבָּתוֹת, וּבִלְבַד שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ בְּמָּקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר, שֶׁלֹּא יְהֵא נֶאֱבָד אוֹ נִתְקַלְקֵל (שפ”ו ת”ח תט”ו תט”ז).
סעיף ח’
יָכוֹל לִשְׁלוֹחַ אֶת הָעֵרוּב עַל יְדֵי שְּׁלִיחַ שֶׁיַּנִּיחֵהוּ בִּשְׁבִילוֹ, וִיבָרֵךְ הַשְּׁלִיחַ וְיֹאמַר, בָּזֶה הָעֵרוּב יְהֵא מֻתָּר לִפְלוֹנִי לֵילֵךְ וְכוּ’. וְצָרִיךְ שֶׁיְהֵא הַשְּׁלִיחַ גָּדוֹל וּבַר דַּעַת אֲבָל עַל יְדֵי קָטָן, אֵין שׁוֹלְחִין. וַאֲפִלּוּ לֹא חָזַר הַשְּׁלִיחַ אֶל מְשַׁלְּחוֹ, יָכוֹל לִסְמֹךְ עָלָיו, דַּחֲזָקָה שְּׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְּׁלִיחַוּתוֹ (ת”ט).
סעיף ט’
יְכוֹלִין לְעָרֵב בְּעֵרוּב אֶחָד בִּשְׁבִיל כַּמָּה אֲנָשִׁים, וְהוּא שֶׁיְהֵא בָּעֵרוּב שִׁעוּר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְצָרִיךְ לְזַכּוֹת לָהֶם עַל יְדֵי אַחֵר כְּמוֹ בְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת (סִימָן צ”ד סָעִיף ו’ ז’). וְאֵין מְעָרְבִין עֵרוּבֵי תְחוּמִין לָאָדָם אֶלָּא לְדַעְתּוֹ (עַיֵּן אוֹרַח חַיִּים סִימָן תי”ד). וְהַמַּנִּיחַ, אִם הוּא שְּׁלִיחַ לְכֻלָּם, אוֹמֵר: יְהֵא מֻתָּר לִפְלוֹנִי וְלִפְלוֹנִי. וְאִם מַנִּיחוֹ גַּם בִּשְׁבִילוֹ, אוֹמֵר, לִי וְלִפְלוֹנִי וְלִפְלוֹנִי (תי”ג).
סעיף י’
צָרִיךְ שֶׁיְהֵא הָעֵרוּב מֻנָּח בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְאָכְלוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, בְּלִי עֲשִׂיַּת אִסּוּר דְּאוֹרָיְתָא. וְלָכֵן אִם הִנִּיחוֹ בְּגוּמָּא וְכִסָּהוּ בְּעָפָר, לֹא הֲוֵי עֵרוּב. כִּסָּהוּ בְּאֶבֶן הֲוֵי עֵרוּב. נְתָנוֹ בְּאִילָן, אִם הָאִילָן קָשֶׁה הֲוֵי עֵרוּב. הִנִּיחוֹ עַל אִילָן אוֹ קָנֶה רַךְ, אֵינוֹ עֵרוּב (סִימָן ת”ח וּבְחַיֵּי אָדָם).
סעיף יא’
אִם נוֹתֵן אֶת הָעֵרוּב בְּתוֹךְ עִיר, אֲזַי כָּל הָעִיר נֶחְשֶׁבֶת לוֹ לִמְקוֹם עֵרוּבוֹ וְיָכוֹל לָלֶכֶת כָּל הָעִיר, אֲפִלּוּ הִיא גְּדוֹלָה מְאֹד, וְגַם חוּץ לָעִיר כְּדֵי עִבּוּרָהּ וּתְחוּם שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא דָּר בְּאוֹתָהּ הָעִיר (ת”ח ובחי”א).
ד סיון
סעיף יב’
אִם יֵשׁ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם אֵיזֶה עִיר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה אוֹ שֶׁהִיא מְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין, אֵינָהּ נִמְדֶּדֶת וְאֵינָהּ עוֹלָה לְחֶשְׁבּוֹן אֶלָּא לְאַרְבַּע אַמּוֹת. וְדַוְקָא כְּשֶׁהַתְּחוּם שַׁבָּת מַגִּיעַ עַד חוּץ לָעִיר, כְּגוֹן שֶׁמִּן הָעֵרוּב עַד הָעִיר יֵשׁ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה, וְאֹרֶךְ הָעִיר הוּא אֶלֶף אַמָּה, אָז הָעִיר אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת אֶלָּא לְאַרְבַּע אַמּוֹת, וְיֵשׁ לוֹ מִחוּץ לָעִיר עוֹד אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשֵׁשׁ אַמּוֹת. וְאֵין חִלּוּק בֵּין צַד זֶה שֶׁלִּפְנֵי הָעֵרוּב בֵּין הַצַּד שֶׁלְּאַחַר הָעֵרוּב. אֲבָל אִם תְּחוּם הַשַׁבָּת כָּלֶה בְּאֶמְצַע הָעִיר, אָסוּר לוֹ לָלֶכֶת יוֹתֵר, כֵּיוָן שֶׁהוּא חוּץ לַתְּחוּם, כִּי בְּעִנְיָן זֶה לֹא נֶחְשֶׁבֶת לוֹ כָּל הָעִיר לְאַרְבַּע אַמּוֹת.
סעיף יג’
וְכֵן הַדִּין כְּשֶׁהִנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב קָרוֹב לִשְׁנֵי אֲלָפִים אַמָּה מִחוּץ לָעִיר, כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר אַחַר כָּךְ לָעִירוֹ, כָּלוּ אַלְפַּיִם הָאַמָּה מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ בִּתְחִלַּת הָעִיר קֹדֶם בֵּיתוֹ, אָסוּר לוֹ אֲפִלּוּ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. (כֵּן הוּא דַּעַת רֹב הַפּוֹסְקִים וְכֵן עִקָּר. עַיֵּן אֵלִיָּהוּ רַבָּה) (ת”ח).
סעיף יד’
אֵין מְעָרְבִין עֵרוּבֵי תְּחוּמִין אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה, כְּגוֹן לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲשָׂרָה, אוֹ לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ, אוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁבָּא מִן הַדֶּרֶךְ, אוֹ לִסְעוּדַּת מִצְוָה, אוֹ לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים, אוֹ שֶׁהוּא בָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְרוֹצֶה לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ וְכַדּוֹמֶה (תט”ו).
סעיף טו’
אֵין מַנִּיחִין עֵרוּבֵי תְּחוּמִין לֹא בַּשַׁבָּת וְלֹא בְּיוֹם טוֹב. וְלָכֵן אִם חַל יוֹם טוֹב בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְהוּא רוֹצֶה לָלֶכֶת בְּשַׁבָּת, צָרִיךְ לְהַנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְכֵן בְּיוֹם טוֹב לְאַחַר הַשַׁבָּת וְרוֹצֶה לָלֶכֶת בְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ לְהַנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב בְּעֶרֶב שַׁבָּת. (דִּין הַמְעָרֵב בְּרַגְלָיו בְּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן ת”ט סָעִיף ז’. וְדִין יוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לַשַׁבָּת אוֹ שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת וְרוֹצֶה לְעָרֵב לַיוֹם הָרִאשׁוֹן לְצַד זֶה וְלַיוֹם הַשֵׁנִי לְצַד זֶה, בְּסִימָן תט”ז).
סעיף טז’
כֵּלִיו וּבַהֲמוֹתָיו שֶׁל אָדָם, הֲרֵי הֵם כְּרַגְלָיו. וּבְמָקוֹם שֶׁהוּא אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַלֵּךְ, גַּם אוֹתָן אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהוֹלִיכָן. וְאִם הִשְׁאִילָן לְאַחֵר אוֹ הִשְׂכִּירָן אוֹ מְסָרָן לִשְׁמִירָה, הֲרֵי הֵן כְּרַגְלָיו שֶׁל זֶה שֶׁהֵם אֶצְלוֹ. וַאֲפִלּוּ הוּא אֵינוֹ יְהוּדִי, קָנוּ הַבְּהֵמָה וְהַכֵּלִים שְׁבִיתָה אֶצְלוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא גַּם הַחֲפָצִים שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי קוֹנִים שְׁבִיתָה בִּמְקוֹמָם שֶׁהָיוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת (שצ”ז ת”א).
סעיף יז’
נָכְרִי שֶׁהֵבִיא פֵּרוֹת שֶׁאֵין לָחוּשׁ בָּהֶם שֶׁנִּתְלְשׁוּ הַיּוֹם, (וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁאֵין לָחוּשׁ שֶׁנֶּעֶשְֹתָה בּוֹ הַיּוֹם מְלָאכָה) אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר תְּחוּמִים, אִם הֵבִיאָם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ אוֹ בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי אַחֵר, מֻתָּרִין לְיִשְֹרָאֵל מִיָּד אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה, אֶלָּא שֶׁאֲסוּרִין לְטַלְטְלָם חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הֱבִיאָם לְתוֹךְ הַבַּיִת, אוֹ שֶׁהָעִיר מְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין, אֲזַי מֻתָּרִין בְּטִלְטוּל בְּכָל הָעִיר, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לְטַלְטֵל שָׁם נֶחְשָׁב כְּמוֹ תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְאִם הֵבִיאָן בִּשְׁבִיל יִשְֹרָאֵל, אֲסוּרִין לְיִשְֹרָאֵל זֶה וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ עַד לָעֶרֶב כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, דְּהַיְנוּ זְמַן שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לַהֲבִיאָם. וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּרִין לוֹ בְּטִלְטוּל תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ בְּמָקוֹם הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל. וּבְסָפֵק אִם הוּבְאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם, גַּם כֵּן אֲסוּרִין, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לִתְלוֹת יוֹתֵר שֶׁלֹּא הוּבְאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם (שכ”ה תקט”ו).
סעיף יח’
קָיְמָא לָן, דְּאֵין תְּחוּמִין לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. וְלָכֵן מִי שֶׁבָּא לְתוֹךְ סְפִינָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם כְּנִיסַת שַׁבָּת וְהָלְכָה הַסְּפִינָה אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ רְחוֹקָה, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהִגִּיעַ בַּשַׁבָּת לַנָּמָל וְיָצָא, יֵשׁ לוֹ מִשָּׁם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל צַד, כִּי מִסְּתָמָא בַּהֲלִיכַת הַסְּפִינָה הוּא תָּמִיד לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים מֵהַקַּרְקַע, וְלֹא קָנָה שְׁבִיתָה עַד הַמָּקוֹם שֶׁהוּא בָּא לַיָּבָּשָׁה. אֲבָל אִם בְּתוֹךְ הַשַׁבָּת יָצָא מֵהַסְּפִינָה וְחָזַר וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ, מֵאַחַר שֶׁהָיָה בַשַׁבָּת בַּיַבָּשָׁה, קָנָה שָׁם שְׁבִיתָה. וְאִם הָלְכָה הַסְּפִינָה אַחַר כָּךְ חוּץ לַתְּחוּם, אֲזַי אֵין לוֹ שָׁם אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדִין יוֹצֵא חוּץ לַתְּחוּם. וְכֵן אִם הָיְתָה הַסְּפִינָה בַּשַׁבָּת בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁאֵין שָׁם עֲשָׂרָה טְפָחִים עַד הַקַּרְקַע, קָנָה שָׁם שְׁבִיתָה. וְאִם מִסְתַּפֵּק אִם הָיְתָה בְּמָקוֹם כָּזֶה אוֹ לֹא, אַזְלֵינָן לְקֻלָּא (סִימָן רמ”ח ת”ד ת”ה וְעַיֵּן סִימָן ת”ו).
סימן צו – דיני תפלת ערבית ודיני הבדלה. ובו ט”ו סעיפים:
ה סיון
סעיף א’
נוֹהֲגִין שֶׁמְאַחֲרִין תְּפִלַּת עַרְבִית. וּבַאֲמִירַת וְהוּא רַחוּם וּבָרְכוּ, מַמְשִׁיכִין בְּנִגּוּן, כְּדֵי לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. בִּתְפִלַּת עַרְבִית אוֹמְרִים, אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ. וְאִם שָׁכַח וְלֹא אָמַר, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁאָמַר אֶת הַשֵּׁם מִן הַבְּרָכָה, אוֹמְרוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר וְגוֹ’, וְאוֹמֵר וְחָנֵּנוּ וְכוּ’, אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַשֵּׁם, גּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה חוֹנֵן הַדָּעַת, וְאֵינוֹ חוֹזֵר, שֶׁהֲרֵי יַבְדִּיל אַחַר כָּךְ עַל הַכּוֹס, רַק שֶׁיִּזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, וְשֶׁלֹּא יִטְעַם כְּלוּם קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס. וְאִם עָשָׂה מְלָאכָה אוֹ טָעַם, צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהִתְפַּלֵּל. (וּמִי שֶׁאֵין לוֹ כּוֹס לְהַבְדִּיל עָלָיו וְשָׁכַח לוֹמַר אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ יֵשׁ לוֹ דִּינִים אֲחֵרִים).
סעיף ב’
לְאַחַר שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וִיהִי נֹעַם, לְפִי שֶׁהוּא מִזְמוֹר שֶׁל בְּרָכָה, שֶׁבּוֹ בֵּרַךְ מֹשֶׁה אֶת יִשְֹרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁסִּיְמוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְיֵשׁ לְאָמְרוֹ מְעֻמָּד. וְנוֹהֲגִין לִכְפּוֹל אֶת הַפָּסוּק הָאַחֲרוֹן אֹרֶךְ יָמִים וְגוֹ’. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ’, וְסֵדֶר קְדֻשָּׁה, שֶׁשַּׁיָּךְ לְוִיהִי נֹעַם, שֶׁעַל יְדֵי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּיִשְֹרָאֵל, וְזֶהוּ, וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלוֹת יִשְֹרָאֵל. אִם חַל יוֹם טוֹב בַּשָּׁבוּעַ הַבָּאָ, אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אֵין אוֹמְרִים וִיהִי נֹעַם וְאַתָּה קָדוֹשׁ, דְּכֵיוָן שֶׁאוֹמְרִים בִּוִיהִי נֹעַם וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ כָּל שֵׁשֶׁת יָמִים רְאוּיִין לִמְלָאכָה, וְכֵיוָן שֶׁאֵין לוֹמַר וִיהִי נֹעַם, גַּם וְאַתָּה קָדוֹשׁ אֵין אוֹמְרִים, דְּשַׁיְכֵי לַהֲדָדֵי. לְאַחַר וִיהִי נֹעַם וּוְאַתָּה קָדוֹשׁ אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וְיִתֵּן לְךָ, וְעָלֵינוּ. וְכָל זֹאת הָאֲרִיכוּת שֶׁמַּאֲרִיכִין לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, הוּא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁהוּ יִשְֹרָאֵל בְּהַשְׁלָמַת סִדְרֵיהֶם, כְּדֵי לְהַאֲרִיךְ לָרְשָׁעִים מִלַּחְזֹר לַגֵּיהִנָּם, כִּי מַמְתִּינִים לָהֶם עַד שֶׁתַּשְׁלִים כְּנֵסִיָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבְּיִשְֹרָאֵל אֶת סִדְרָהּ (רצ”ה).
סעיף ג’
כְּשֵׁם שֶׁמִצְוָה לְקַדֵּשׁ אֶת הַשַׁבָּת בִּכְנִיסָתָהּוֹ עַל כּוֹס יַיִן, כָּךְ מִצְוָה לְקַדְֹּשָּהּ בִּיצִיאָתָהּ עַל כּוֹס יַיִן, דְּהַיְנוּ בְּהַבְדָלָה. וּמְבָרְכִים גַּם עַל הַבְּשָׂמִים וְעַל הַנֵּר. וְגַם נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּהַבְדָלָה, וְעַל כֵּן יִשְׁמְעוּ הֵיטֵב בִּרְכַּת הַבְדָּלָה. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לִמְצוֹא יַיִן מַבְדִּילִין עַל שֵׁכָר אוֹ מֶעד [מֵי דְבַשׁ] אוֹ שְׁאָר מַשְׁקֶה, שֶׁהוּא חֲמַר מְדִינָה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן מ”ה סָעִיף א’), חוּץ מִן הַמָּיִם (רצ”ו).
סעיף ד’
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אָסוּר לֶאֱכוֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת שׁוּם דָּבָר, חוּץ מִן הַמַּיִם, קֹדֶם הַבְדָּלָה. אַךְ מִי שֶׁמַּאֲרִיךְ בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית, אֲפִלּוּ עַד תּוֹךְ הַלַּיְלָה, מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בְּהֶתֵּר. וּמֻתָּר לוֹ לִשְׁתּוֹת גַּם מִכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גַּם כֵּן שַׁיָּךְ לַסְּעֻדָּה. וְדַוְקָא כְּשֶׁדַּרְכּוֹ לְבָרֵךְ תָּמִיד עַל הַכּוֹס. אֲבָל מִי שֶׁמְבָרֵךְ לִפְעָמִים בְּלֹא כּוֹס (מִפְּנֵי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל הַפּוֹסְקִים דְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינָהּ טְעוּנָה כּוֹס), אָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת עַתָּה מִכּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם הַבְדָּלָה.
סעיף ה’
גַּם מְלָאכָה אֵין לַעֲשׂוֹת קֹדֶם הַבְדָּלָה, וְהַנָּשִׁים שֶׁצְּרִיכוֹת לְהַדְלִיק נֵרוֹת קֹדֶם הַבְדָּלָה, יֹאמְרוּ תְּחִלָּה, בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְֹרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל. וְאִם חַל יוֹם טוֹב בְּיוֹם רִאשׁוֹן, יְסַיְמוּ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.
ו סיון
סעיף ו’
מִי שֶׁמְאַחֵר לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹ שֶׁמַּמְשִׁיךְ סְעוּדָּתוֹ בַלַּיְלָה, מֻתָּר לוֹ לוֹמַר אֲפִלּוּ לְיִשְֹרָאֵל שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל וְהִבְדִּיל בַּתְּפִלָּה, שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ מְלָאכָה. וּמֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת וְלֶאֱכוֹל מִמְּלַאכְתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ מַזְכִּיר עֲדַיִן שֶׁל שַׁבָּת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן (רס”ג).
סעיף ז’
כְּשֶׁמּוֹזֵג אֶת הַכּוֹס לְהַבְדָלָה, יְמַלְּאוֹ עַל כָּל גְּדוֹתָיו עַד שֶׁיִּשָׁפֵךְ קְצָת מִמֶּנּוּ, וְזֶהוּ לְסִימָן בְּרָכָה. וְנוֹטֵל אֶת הַכּוֹס בַּיָמִין וְאֶת הַבְּשָׂמִים בַּשְׂמֹאל עַד אַחַר שֶׁמְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הַכּוֹס בַּשְׂמֹאל וְהַבְּשָׂמִים בַּיָמִין וּמְבָרֵךְ בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַנֵּר, וְאַחַר כָּךְ שׁוּב נוֹטֵל אֶת הַכּוֹס בִּימִינוֹ וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמַּבְדִּיל. וּלְאַחַר הַגְּמָר, יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֶה כָּל הַכּוֹס כֻּלּוֹ בְּעַצְמוֹ, וְהַמְּעַט שֶׁנִּשְׁאַר בַּכּוֹס, שׁוֹפְכוֹ וּמְכַבֶּה בּוֹ אֶת הַנֵר, וְרוֹחֵץ בּוֹ עֵינָיו לְחִבּוּב מִצְוָה. וְנוֹהֲגִין שֶׁאֵין הַנָּשִׁים שׁוֹתוֹת מִכּוֹס הַבְדָּלָה.
סעיף ח’
יֵשׁ לִתֵּן בְּתוֹךְ הַבְּשָׂמִים קְצָת פִיזֶעם [מוּשׂק], לְפִי שֶׁעָלָיו מְבָרְכִין לְכֻלֵּי עָלְמָא בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים. וְיֵשׁ לִקַּח גַּם הֲדַס, הוֹאִיל וְאִתְעָבִיד בֵּהּ מִצְוָה חֲדָּא זִמְנָא, לִתְעָבִיד בֵּהּ נַמִי מִצְוָה אַחֲרִיתָא.
ט הַנֵּר, מִצְוָה שֶׁיְהֵא מִשַּׁעֲוָה מֵאֵיזֶה נֵרוֹת קְלוּעִים יַחַד, שֶׁהוּא אֲבוּקָה. וְאִם אֵין לוֹ, יְבָרֵךְ עַל שְׁנֵי נֵרוֹת אֲחֵרִים שֶׁיִּתְקָרְבוּ יַחַד בְּשַׁלְהֶבֶת, שֶׁתְּהֵא אֲבוּקָה. וְנוֹהֲגִין שֶׁלְּאַחַר בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, מִסְתַּכְּלִין בַּצִּפָּרְנַיִם. וְיֵשׁ לִרְאוֹת בְּצִּפָּרְנֵי יַד יָמִין. גַּם נוֹהֲגִין לְהִסְתַּכֵּל בְּכַף יַד יָמִין. וְיֵשׁ לִכְפֹּף אַרְבַּע הָאֶצְבָּעוֹת עַל הָאֲגוּדָל לְתוֹךְ כַּף הַיָּד, וְיִסְתַּכֵּל בַּצִּפָּרְנַיִם וּבְכַף הַיָד בְּבַת אַחַת, וְאַחַר כָּךְ פּוֹשֵׁט אֶת הָאֶצְבָּעוֹת וּמִסְתַּכֵּל בַּצִפָּרְנַיִם מֵאֲחוֹרֵיהֶן (רצ”ט).
סעיף י’
סוּמָא אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל הַנֵּר. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מֵרִיחַ לֹא יְבָרֵךְ עַל הַבְּשָׂמִים (רצז רצח).
סעיף יא’
אִם לְאַחַר שֶׁבֵּרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאוֹחֵז אֶת הַבְּשָׂמִים בְּיָדוֹ וְנִתְכַּוֵּן לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, טָעָה בִּלְשׁוֹנוֹ וְאָמַר, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר נִזְכַּר וְסִיֵּם עוֹד בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים, עָלְתָה לוֹ הַבְּרָכָה לְהַבְּשָׂמִים, וּמְבָרֵךְ אַחַר כָּךְ עַל הַנֵּר. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן בְּבִרְכָתוֹ עַל הַנֵּר, עָלְתָה לוֹ עַל הַנֵּר, וּמְבָרֵךְ אַחַר כָּךְ עַל הַבְּשָׂמִים.
סעיף יב’
מִצְוָה לְהַרְבּוֹת קְצָת בְּנֵרוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְלוֹמַר הַזְּמִירוֹת לְלַוֹּות אֶת הַשַׁבָּת בִּיצִיאָתָהּ דֶּרֶךְ כָּבוֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁמְלַוִין אֶת הַמֶּלֶךְ בִּיצִיאָתוֹ מִן הָעִיר. וּמַזְכִּירִין אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמִתְפַּלְּלִין שֶׁיָּבֹא וִיבַשֵּׂר לָנוּ הַגְּאֻלָּה, לְפִי שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁלֹּא לְבַטֵּל אֶת יִשְֹרָאֵל מֵעִסְקֵי צָרְכֵי הַשַׁבָּת. וְגַם בַּשַׁבָּת אֵין מִתְפַּלְּלִין שֶׁיָּבֹא, כֵּיוָן דְּמִסַפְּקָא לָן, דִּלְמָא יֵשׁ תְּחוּמִין לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לָבֹא בַּשַׁבָּת, וְעַל כֵּן לְאַחַר שֶׁעָבְרָה הַשַׁבָּת שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא, אָנוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁיָּבוֹא וִיבַשֵּׂר לָנוּ טוֹב. וְעוֹד אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, דִּבְכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת אֵלִיָּהוּ נִכְנַס לְגַן עֵדֶן וְיושֵׁב תַּחַת עֵץ חַיִּים, וְכוֹתֵב זְכוּתָן שֶׁל יִשְֹרָאֵל הַמְשַׁמְּרִים אֶת הַשַׁבָּת, וְלָכֵן מַזְכִּירִין אוֹתוֹ אָז לְטוֹבָה.
סעיף יג’
מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ, יְקַיֵּם סְעוּדַּת מְלַוֵּה מַלְכָּה בְּפַת וְתַבְשִׁיל חַם, וִיסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ יָפֶה לִכְבוֹד הַלְוָיַת הַשַׁבָּת. וּמִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל פַּת, יֹאכַל לְכָל הַפָּחוֹת מִינֵי מְזוֹנוֹת אוֹ פֵּרוֹת (סִימָן ש’).
סעיף יד’
מִי שֶׁהִבְדִּיל כְּבָר, יָכוֹל לְהַבְדִּיל בִּשְׁבִיל בָּנָיו שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ לְהוֹצִיאָן יְדֵי חוֹבָתָן, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בִּשְׁבִיל גָּדוֹל. וְדַוְקָא כְּשֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְהַבְדִּיל בְּעַצְמָן. אֲבָל מִי שֶׁיוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בְּעַצְמוֹ, יַבְדִּיל בְּעַצְמוֹ. וְהַמַּבְדִּיל בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים, כְּשֶׁמְבָרֵךְ בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים, צָרִיךְ לְהָרִיחַ בָּהֶם, שֶׁלֹּא תְּהֵא בִרְכָתוֹ לְבַטָּלָה, (דְּבִרְכַּת בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים בְּהַבְדָּלָה, לֹא נִתְקְנָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הֲנָאַת אָדָם). וּבִשְׁבִיל נָשִׁים לְחוּד, אֵין לְהַבְדִּיל מִי שֶׁהִבְדִּיל כְּבָר (מִשּׁוּם דְּיֵשׁ אוֹמְרִים דִּפְּטוּרוֹת).
ז סיון
סעיף טו’
שָׁכַח אוֹ נֶאֱנַס אוֹ הֵזִיד וְלֹא הִבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, יָכוֹל לְהַבְדִּיל עַד סוֹף יוֹם שְׁלִישִׁי. אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ לֹא עַל הַבְּשָׂמִים וְלֹא עַל הַנֵּר, רַק בִּרְכַּת בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן וּבִרְכַּת הַמַּבְדִּיל. וּלְאַחַר שֶׁכָּלָה יוֹם הַשְׁלִישִׁי, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְדִּיל עוֹד, כִּי שְׁלשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַשָּׁבוּעַ, נִקְרָאִים יָמִים שֶׁלְּאַחַר שַׁבָּת, וַהֲרֵי הֵן בִּכְלַל מוֹצָאֵי שַׁבָּת. אֲבָל שְׁלשָׁה יָמִים הָאַחֲרוֹנִים, נִקְרָאִים, יָמִים שֶׁלִּפְנֵי שַׁבָּת הַבָּאָה, וְאֵין לָהֶם עִנְיָן לַשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה (רצ”ט).
סימן צז – הלכות ראש חדש וקדוש לבנה ובו ט”ו סעיפים:
סעיף א’
יֵֹש נוֹהֲגִין לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְאוֹמְרִים סֵדֶר יוֹם כִּפּוּר קָטָן, לְפִי שֶׁבּוֹ מִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַחֹדֶשׁ, דּוּמְיָּא דִּשְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּמוּסָף, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. וְכָל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ (עַיֵּן פרי חדש) (תי”ז).
סעיף ב’
מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְאִם חָל בַּשַׁבָּת, יַעֲשֶׂה תַּבְשִׁיל אֶחָד יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר שַׁבָּתוֹת.
סעיף ג’
רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מֻתָּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה. וְנָשִׁים נוֹהֲגוֹת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה, וּמִנְהָג הָגוּן הוּא וְאֵין לְהָקֵל לָהֶם.
סעיף ד’
הַלֵּל צָרִיךְ לְאָמְרוֹ בַּעֲמִידָה וְלֹא יַפְסִיק בּוֹ. וְיִשְׁתַּדֵּל לְאָמְרוֹ עִם הַצִּבּוּר. וְלָכֵן אִם בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת סָמוּךְ לְהַלֵּל, יֹאמַר הַלֵּל עִם הַצִּבּוּר וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. וְאִם הוּא עוֹמֵד בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, (דְּהַיְנוּ מִן הוֹדוּ עַד לְאַחַר אָז יָשִׁיר) יִקְרָא הַלֵּל עִם הַצִּבּוּר וְלֹא יְבָרֵךְ לֹא בִּתְחִלָּה וְלֹא בַסוֹף, כִּי בִּרְכַּת בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וּבִרְכַּת יִשְׁתַּבַּח, עָלוּ לוֹ גַּם לְהַלֵּל. וְדַוְקָא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁאוֹמְרִים הַהַלֵּל רַק בְּדִלּוּג, וְכֵן בְּחֹל הַמּוֹעֵד וְיָמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל פֶּסַח. אֲבָל כְּשֶׁאוֹמְרִים הַלֵּל שָׁלֵם, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן. וּמִי שֶׁאָמַר הַלֵּל שֶׁלֹּא בַצִבּוּר, אִם יֵשׁ שָׁם שְׁנַיִם אֲחֵרִים, יֹאמַר לִפְנֵיהֶם הוֹדוּ לַה’ וְגוֹ’ כְּדֵי שֶׁיַּעֲנוּ הֵם. דְּכֵיוָן שֶׁאוֹמֵר הוֹדוּ, מַשְׁמַע שֶׁאוֹמֵר לַאֲחֵרִים. (דִּין אֲמִירַת הַלֵּל בְּבֵית הָאָבֵל רַחְמָנָא לִיצְלָן עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ר”ז).
סעיף ה’
לְאַחַר הַלֵּל, אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם, וּמוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין אַרְבָּעָה. הַכֹּהֵן קוֹרֵא שְׁלשָׁה פְּסוּקִים, שֶׁהֵם: וַידַבֵּר, צַו, וְאָמַרְתָּ. וְהַלֵּוִי חוֹזֵר וְקוֹרֵא וְאָמַרְתָּ, וְקוֹרֵא אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְיִשְֹרָאֵל קוֹרֵא עוֹלַת תָּמִיד עַד וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם. וּרְבִיעִי קוֹרֵא וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וגוֹ (תכ”ג).
סעיף ו’
רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אָסוּר בְּתַעֲנִית וּבְהֶסְפֵּד, וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ צִדּוּק הַדִּין (עַיֵן בְֹּשֻלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים סִימָן ת”כ, בְּטוּרֵי זָהָב וּמָגֵן אַבְרָהָם וּמְפָרְשִׁים).
סעיף ז’
חַיָּבִין לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה בְּכָל חֹדֶשׁ. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא וַדַּאי לַיְלָה, שֶׁנִּרְאֵית זְרִיחָתָהּ עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע וְרָאוּי לֵהָנוֹת מֵאוֹרָהּ. אִם נִתְכַּסְּתָה בְּעָב, אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא דַק וְקָלוּשׁ. וְאִם הִתְחִיל לְבָרֵךְ וְאַחַר כָּךְ נִתְכַּסְּתָה בְּעָב, גּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה. אֲבָל אִם הוּא מְשַׁעֵר שֶׁלֹּא יוּכַל לִגְמוֹר אֶת הַבְּרָכָה קֹדֶם שֶׁתִּתְכַּסֶּה, אָסוּר לוֹ לְהַתְחִיל.
סעיף ח’
אֵין לְקַדְּשָׁהּ רַק תַּחַת הַשָּׁמַיִם וְלֹא תַּחַת גָּג. אַבָל אִם אֵין לוֹ מָקוֹם נָקִי אוֹ מֵחֲמַת אֹנֶס אַחֵר, יָכוֹל לְקַדְּשָׁהּ גַּם בְּתוֹךְ הַבַּיִת בְּעַד הַחַלּוֹן.
סעיף ט’
מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְקַדְשָׁהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׂם וּמְלֻבָּשׁ בִּבְגָדִים נָאִים. אַךְ אִם מוֹצָאֵי שַׁבָּת יִהְיֶה לְאַחַר עֲשָׂרָה יָמִים מִן הַמּוֹלָד, אוֹ שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא לֹא יוּכַל לְקַדְּשָׁהּ, אֵין מַמְתִּינִין לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. מִצְוָה לְקַדְּשָׁהּ בַּאֲסֵפַת עַם, מִשּׁוּם דִּבְרָב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ. אֲבָל אַל יִתְעַכֵּב בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי מִצְוַת זְרִיזִין מַקְדִּימִין, דָּחֵי לְמִצְוֹת בְּרָב עָם (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ס’ סָעִיף ז).
ח סיון
סעיף י’
אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלֶיהָ לְכָל הַפָּחוֹת שְׁלשָׁה יָמִים מִן הַמּוֹלָד. וְיֵשׁ מַמְתִּינִין שִׁבְעָה יָמִים. וּכְשֶׁחָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶם שִׁבְעָה יָמִים, אֵין לְהַמְתִּין, אֶלָּא יְקַדְּשׁוּהָ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּאֶלָּא עַד חֲצִי תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים יוֹם, שְׁנֵים עָשָׂר שָׁעוֹת, וּשְׁבַע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁלשָׁה חֲלָקִים שֶׁהוּא אַרְבָּעָה עָשָׂר מֵעֵת לְעֵת וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם דַקּוֹת (מִנּוּטִין) מִן הַמּוֹלָד.
סעיף יא’
אֵין לְקַדְּשָׁהּ קוֹדֶם תִּשְׁעָה בְאָב, וְכֵן כְּשֶׁהוּא אָבֵל אֶלָּא אִם כֵּן לֹא יַשְׁלִים אֲבֵלוּתוֹ עַד שֶׁיִּהְיוּ עֲשָׂרָה מֵעֵת לְעֵת מִן הַמּוֹלָד, אָז יְקַדְּשָׁהּ בִּימֵי אֶבְלוֹ. וְאֵין לְקַדְּשָׁהּ כְּשֶׁהוּא בְּתַעֲנִית עַד שֶׁיִּטְעַם מִקֹּדֶם. וּמִכָּל מָקוֹם בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, כֵּיוָן שֶׁאָז יוֹצְאִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת בְּשִׂמְחָה עַל מְחִילַת הָעֲוֹנוֹת מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ מִיָּד.
סעיף יב’
אֵין לְקַדְּשָׁהּ, לֹא בְּלֵיל שַׁבָּת וְלֹא בְּלֵיל יוֹם טוֹב, אֶלָּא בִּשְׁעַת הַדְּחָק, שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת יַעֲבוֹר הַזְּמָן.
סעיף יג’
סוּמָא מֻתָּר לְקַדְּשָׁהּ (תכ”ו).
סעיף יד’
אִם הַלְּבָנָה זוֹרַחַת בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה קֹדֶם שֶׁהִתְחִילוּ לְהִתְפַּלֵּל מַעֲרִיב, אִם יֵשׁ עוֹד זְמָן אֵיזֶה לֵילוֹת לְקַדְּשָׁהּ, מִתְפַּלְּלִין תְּחִלָּה מַעֲרִיב, וְאַחַר כָּךְ מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ, מִשּׁוּם דְּתָדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָדִיר תָּדִּיר קוֹדֵם, וְעוֹד דִּקְרִיאַת שְׁמַע הֲוֵי דְּאוֹרָיְתָא. אֲבָל אִם אֵין עוֹד זְמָן רַק שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה לֵילוֹת, בִּזְמַן קָצָר כָּזֶה יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא תִּתְכַּסֶּה בֶּעָבִים. וּבְעֵת הַגְּשָׁמִים, גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ עוֹד זְמַן אַרְבָּעָה לֵילוֹת, יֵשׁ לָחוּשׁ לְכִסּוּי עֲנָנִים, וְיֵשׁ לְהַקְדִּים קִדּוּשׁ לְבָנָה. וְאִם נִרְאֲתָה הַלְבָנָה בְּעֵת שֶׁאוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, אִם הַזְּמָן מְצֻמְצָם כָּל כָּךְ שֶׁבְּעוֹד שֶׁיִּגְמְרוּ שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה יַעֲבֹר זְמַן קִדּוּשָׁהּ, יְכוֹלִין לְהַפְסִיק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע אוֹ אוֹ בְּאֶמְצַע קְרִיאַת שְׁמַע לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ. אַךְ אִם אֶפְשָׁר, יִגְמְרוּ אֶת הַפֶּרֶק, לְקַדְּשָׁהּ בֵּין הַפְּרָקִים (עַיֵּן לעיל סִימָן טז סָעִיף א) (נוב”ק סִימָן מא).
סעיף טו’
אִם בְּחֹדֶשׁ אֲדָר לֹא נִרְאֲתָה עַד לֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, יְקַדְּשׁוּ תְּחִלָּה אֶת הַלְּבָנָה, וְאַחַר כָּךְ יִקְרְאוּ אֶת הַמְּגִלָּה. וְאִם נִרְאֲתָה בְּאֶמְצַע קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, אִם הוּא בִּזְמַן שֶׁגַּם לְאַחַר שֶׁיִּגְמְרוּ אֶת הַקְּרִיאָה, יִהְיֶה עוֹד שְׁהוּת לְקַדְּשָׁהּ, אֵין מַפְסִיקִין בְּאֶמְצַע קְרִיאַת הַמְּגִלָּה. אֲבָל אִם עַד שֶׁיִּגְמְרוּ אֶת הַמְּגִלָּה יַעֲבֹר זְמַנָּהּ, אֲזַי אִם כָּל הַקָּהָל עֲדַיִן לֹא קִדְּשׁוּ אוֹתָהּ, יַפְסִיקוּ לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ יִגְמְרוּ אֶת הַמְּגִלָּה. אֲבָל אִם רַק יָחִיד לֹא קִדֵּשׁ אוֹתָהּ, שֶׁאִם יַפְסִיק לְקַדְּשָׁהּ, יִצְטָרֵךְ אַחַר כָּךְ לִגְמוֹר אֶת הַמְּגִלָּה בִּיחִידוּת, לֹא יַפְסִיק, מִשּׁוּם דְּפִרְסוּמֵי נִסָּא עָדִיף (נודע ביהודה שָׁם).
סימן צח – הלכות יום טוב ובו ל”ז סעיפים:
טו תשרי
סעיף א’ כָּל מְלָאכָה שֶׁאֲסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ בַּשַׁבָּת, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב. וּכְמוֹ שֶׁבַּשַׁבָּת אָסוּר לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, כְּמוֹ כֵּן בְּיוֹם טוֹב. וּכְשֵׁם שֶׁאָדָם מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ בַּשַׁבָּת, כָּךְ הוּא מְצֻוֶּה בְּיוֹם טוֹב. וְאֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר, אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם, דְּהַיְנוּ, לִישָׁה, אֲפִיָּה, שְׁחִיטָה וּבִשּׁוּל. וְהוֹצָאָה וְהַבְעָרָה מֻתָּרוֹת בְּיוֹם טוֹב גַּם שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, אֶלָּא לְצֹרֶךְ אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּאָמְרִינָן בְּהוּ, מִתּוֹךְ שֶׁהֻתְּרוּ לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ הֻתְּרוּ נַמִי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, אֶלָּא לְצֹרֶךְ אַחֵר (תצה). וְנֵר שֶׁל יָארְצַיְיט (יום זכרון להוריו), אֵין לְהַדְלִיק בְּיוֹם טוֹב (עַיֵּן ספר שו”ת אמרי אש, אוֹרַח חַיִּים סִימָן מ’, וְעַיֵּן לעיל ס”ס צ’)
סעיף ב’
אֵין עוֹשִׂין גְּבִינָה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין עוֹשִׂין חֶמְאָה בְּיוֹם טוֹב. וְכֵן אֵין מַעֲמִידִין חָלָב עַל יְדֵי קֵבָה אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים, שֶׁיִּתְקַבֵּץ הֶחָלָב וְיִקָּפֶה. וְכֵן אָסוּר לִקְלוֹט שֻׁמַּן הֶחָלָב (סמעטען) מִן הֶחָלָב, אֶלָּא שֶׁיַּנִּיחַ מְעַט עַל הֶחָלָב הַתַּחְתּוֹן, כְּמוֹ בְּשַׁבָּת. וְגַם זֶה, אֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְבוֹ בַיּוֹם. אֲבָל לְצֹרֶךְ מָחָר, אָסוּר, מִשּׁוּם הֲכָנָה. וְאִם חוֹשֵׁשׁ לְהֶפְסֵד, מֻתָּר לִקְלוֹט בָּעִנְיָן הַנִּזְכָּר עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (תק”י).
סעיף ג’
תַּבְלִין שֶׁאִם יִטְחַן אוֹתָם קֹדֶם יוֹם טוֹב יָפִיגוּ טַעֲמָן, מֻתָּר לְדוּכָן בְּיוֹם טוֹב עַל יְדֵי שִׁנּוּי, כְּגוֹן שֶׁיַּטֶּה אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת לַצְּדָדִין אוֹ שֶׁיָּדוּךְ עַל הַשֻּׁלְחָן וְכַיּוֹצֵא בוֹ. וְכֵן תַּמְכָא (קריין) שֶׁגּוֹרְרִין אוֹתוֹ עַל הַמּוֹרַג (רִיבאייזען), לֹא יִגְרוֹר לְתוֹךְ קְעָרָה כְּדַרְכּוֹ בַחֹל, אֶלָּא עַל מַפָּה. וְקַאפֶע אֵין לִטְחוֹן בְּרֵיחַיִם, אֶלָּא יְדוּכוּ בִמְדוֹכָה וְעַל יְדֵי שִׁנּוּי. אֲבָל טוֹב יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת הַכֹּל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מְפִיגִין טַעֲמָם, וַדַּאי צְרִיכִין לִזָּהֵר לְדוּכָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אַךְ אִם שָׁכַח, יֵשׁ לְהַתִּיר גַּם כֵּן עַל יְדֵי שִׁנּוּי. וְכָל הַנִּזְכָּר, אֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא לְמָחָר. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֶלָּא מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ עַתָּה לְאוֹתָהּ סְעוּדָּה. וְגַם בְּדִיכַת מַצָּה, יֵשׁ לִזָּהֵר בָּזֶה.
סעיף ד’
אָסוּר לְבַקֵּעַ עֵצִים אוֹ אֲפִלּוּ לְשַׁבְּרָן בַּיָּד. וְאָסוּר לְלַקֵּט עֵצִים מִמָּקוֹם שֶׁהֵם מְפֻזָּרִין.
סעיף ה’
כְּשֶׁהוּא עוֹרֵךְ אֶת הָעֵצִים עַל הָאֲבָנִים לְהַבְעִיר אֵשׁ, אָסוּר, מִשּׁוּם דְּעוֹשֶׂה אֹהֶל, דַּהֲוֵי כְּמוֹ שְׁתֵּי מְחִצּוֹת וְגַג עַל גַּבֵּיהֶן. וְצָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה שִׁנּוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁיֹּאחַז אֶת הָעֵצִים בְּיָדוֹ וְיִתֵּן אֶת הָאֲבָנִים תַּחְתֵּיהֶם. וְכֵן כְּשֶׁמַעֲמִיד קְדֵרָה עַל אֲבָנִים לְהַבְעִיר תַּחְתֶּיהָ, צָרִיךְ שֶׁיֹּאחַז אֶת הַקְּדֵרָה בְּיָדוֹ וְיַכְנִיס אֶת הָאֲבָנִים תַּחְתֶּיהָ, אֲבָל לֹא יַנִּיחֶנָּהּ עַל גַּבֵּי הָאֲבָנִים.
סעיף ו’
אֵין נוֹפְחִין אֵשׁ בְּמַפּוּחַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאֻמָּנִין עוֹשִׂין. וְהָעוֹלָם נוֹהֲגִין הֶתֵּר בְּמַפּוּחַ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים עַל יְדֵי שִׁנּוּי לְהָפְכוֹ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. אֲבָל בְּמַפּוּחַ שֶׁל אֻמָּנִין, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שִׁנּוי אָסוּר (תק”ב).
סעיף ז’
מֻתָּר לִבְרֹר קִטְנִיּוֹת מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֲבָל לֹא בְּנַפָּה וְלֹא בִּכְבָרָה, וְגַם לֹא יִתְּנֵם לְתוֹךְ הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיָּצוּף הַפְּסֹלֶת אוֹ הָאֹכֶל, אֶלָּא יִבְרֹר בְיָדוֹ וִילַקֵּט מַה שֶּׁהוּא נֹחַ לוֹ יוֹתֵר. אִם נֹחַ לוֹ לְלַקֵּט הַפְּסֹלֶת, יְלַקֵּט הַפְּסֹלֶת. וְאִם נֹחַ לוֹ לְלַקֵּט הָאֹכֶל יְלַקֵּט הָאֹכֶל (תק”י).
טז תשרי
סעיף ח’
קֶמַח שֶׁכְּבָר הָיָה מְרֻקָּד אֶלָּא שֶׁהוּא רוֹצֶה לְרַקְּדוֹ שֵׁנִית, יֵשׁ לְרַקְּדוֹ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי אוֹ עַל יְדֵי שִׁנּוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁיְרַקֵּד בְּאַחוֹרֵי הַנַּפָּה. וְכֵן יַעֲשֶׂה בְּמַצוֹת דּוּכוֹת. וְקֶמַח שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה מְרֻקָּד, אָסוּר לְרַקְּדוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי וּבְשִׁנּוּי. אָסוּר לִבְרֹר פְּסֹלֶת מִתּוֹךְ הַקֶּמַח, כְּגוֹן, שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ צְרוֹרוֹת וְכַדּוֹמֶה. וַאֲפִלּוּ לִבְרֹר מִתּוֹךְ מַצּוֹת כְּתוּתוֹת אֶת הַפֵּרוּרִים הַגְּדוֹלִים, אָסוּר (תק”ד תק”ו).
סעיף ט’
לִישָׁה מֻתֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִמְדּוֹד אֶת הַקֶּמַח, אֶלָּא יִקַּח בְּאֹמֶד הַדָּעַת. וְאִם אֵינוֹ מְצַמְצֵם אֶת הַמִּדָּה, אֶלָּא פּוֹחֵת אוֹ מוֹסִיף, מֻתָּר (תק”ו).
סעיף י’
בָּצֵק מְחֻתָּךְ (אִטְרִיּוֹת, פְּתִיתִים) שֶׁמְבַשְׁלִים לְאָכְלוֹ עִם רֹטֶב (נודעל, פערפיל), יֵשׁ לָלוּשׁ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, כִּי הַיְשָׁנִים יוֹתֵר טוֹבִים. וְאִם לֹא לָשׁ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, יָלוּשׁ בְּיוֹם טוֹב עַל יְדֵי שִׁנּוּי. דְּהַיְנוּ שֶׁאִם דַּרְכּוֹ לָלוּשׁ עַל דַּף, יָלוּשׁ עַל מַפָּה וְכַדּוֹמֶה. וְגַם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינוֹ מִתְקַלְקֵל, כְּגוֹן פֵּרוֹת יְבֵשִׁים וְכַדּוֹמֶה, יֵשׁ לְבַשְּׁלָם בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב (תצ”ה).
סעיף יא’
עִסָּה שֶׁלָּשָׁה בְּיוֹם טוֹב מֻתָּר לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּהּ חַלָּה. אֲבָל אָסוּר לְשָׂרְפָהּ, דְּאֵין שׂוֹרְפִין קָדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב. וְגַם אָסוּר לֶאֱפוֹתָהּ, מִשּׁוּם דְּאֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּנוּ טְמֵאֵי מֵתִים. וַאֲסוּרָה גַּם בְּטִלְטוּל. רַק בְּעוֹדָהּ בְּיָדוֹ, יַנִּיחֶנָּהּ בְּמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב וְיִשְׂרְפֶנָּהּ. וְעִסָּה שָׁלֹשׁ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אָסוּר לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּהּ חַלָּה בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא אוֹפֶה וְאוֹכֵל וּמַנִּיחַ קְצָת פַּת שֶׁיַּפְרִישׁ מִמֶּנּוּ בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב. וְצָרִיךְ שֶׁיַּנִּיח פַּת כְּדֵי שֶׁיַּפְרִישׁ מִמֶּנּוּ וְיִשָׁאֵר עוֹד קְצָת (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ל”ה סָעִיף ט’) (תק”ו).
סעיף יב’
אָסוּר לְגַבֵּל טִיט בְּיוֹם טוֹב, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְלָכֵן אִם צָרִיךְ לִסְתּוֹם אֶת הַתַּנּוּר שֶׁמַּטְמִינִין בּוֹ לְצֹרֶךְ שַׁבָּת, צָרִיךְ שֶׁיָּכִין לוֹ טִיט מְגֻבָּל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, גַּם לִקַּח רֶפֶשׁ מֵהָרְחוֹב, אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן הֱכִינוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב וְהִנִיחוֹ בְּקֶרֶן זָוִית. וְנָכוֹן לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לָטוּחַ אֶת הַטִּיט אוֹ הָרֶפֶשׁ, אֶלָּא יִסְתְּמוּהוּ בְּלֹא טִיחָה, מִשּׁוּם דְּיֵשׁ אוֹסְרִים אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ (עַיֵּן חכ”א כלל צב סָעִיף א).
סעיף יג’
עוֹפוֹת שֶׁהֵם בְּבֵיתוֹ אוֹ בֶּחָצֵר הָעוֹמְדִים לַאֲכִילָה, וְהֵם כְּבָר הֻרְגְּלוּ בַּבַּיִת, שֶׁאֲפִלּוּ יוֹצְאִין לַחוּץ בָּאִים לָעֶרֶב לְבֵיתוֹ, מֻתָּר לְצוּדָן אֲפִלּוּ חוּץ לֶחָצֵר לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב לְשָׁחֳטָן. אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה, אָסוּר לְצוּדָן. וְאִם הֵם חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא הֻרְגְּלוּ, אָסוּר לְצוּדָן אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ אֲכִילָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵן בְּבֵיתוֹ. אַךְ בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִין, מֻתָּר לְקַחְתָּן. וּבְכָל עִנְיָן יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁיִּבְרוֹר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב אֵיזֶה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׁחֹט בְּיוֹם טוֹב, כִּי שֶׁמָּא זֶה שֶׁיִּטוֹל יִמָּצֵא כָּחוּשׁ, וְנִמְצָא שֶׁטִּלְטֵל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. וְעוֹפוֹת שֶׁאֵינָן עוֹמְדִין לַאֲכִילָה אֶלָּא לְבֵיצִים, הֵן מֻקְצִים.
יז תשרי
סעיף יד’
יוֹנֵי שׁוֹבָךְ וְיוֹנֵי עֲלִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הֻרְגְּלוּ לָבֹא לְקִנֵּיהֶן, אָסוּר לְצוּדָן, אֲפִלּוּ הִזְמִינָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.
סעיף טו’
הָאֶגֶד שֶׁעַל רַגְלֵי הָעוֹפוֹת, מֻתָּר לְאַחַר שְׁחִיטָה לְחָתְכוֹ אוֹ לְשָׂרְפוֹ. וּמֻתָּר לִתְפּוֹר עוֹפוֹת שֶׁמְמַלְּאִין אוֹתָן, אַךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר לְהַכְנִיס אֶת הַחוּט בְּתוֹךְ הַמַּחַט בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְאִם לֹא הִכְנִיסוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אָסוּר לְהַכְנִיסוֹ בְּיוֹם טוֹב. לְאַחַר שֶׁתְּפָרוֹ, מֻתָּר לִשְׂרוֹף אֶת הַחוּט הַנִּשְׁאָר (תק”ט).
סעיף טז’
דָּגִים שֶׁבְּבֵיבָר, אִם אִי אֶפְשָׁר לְתָפְסָן בְּיָּדַיִם אֶלָּא בִּכְלִי, אָסוּר לְתָפְסָן. אֲבָל אִם אֶפְשָׁר לְתָפְסָן בְּיָּדַיִם מֻתָּר לְתָפְסָן אֲפִלּוּ בִּכְלִי. וְאִם יֵשׁ שָׁם דָּגִים הַרְבֵּה, צָרִיךְ שֶׁיַּזְמִין בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אֶת זֶה שֶׁהוּא רוֹצֶה לָקַחַת בְּיוֹם טוֹב שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ אֵיזֶה סִימָן. וְאִם צָרִיךְ לְכֻלָּם, יַזְמִין אֶת כֻּלָּם, דְּהַיְנוּ שֶׁיֹּאמַר בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב: כָּל אֵלּוּ הַדָּגִים אֲנִי מַזְמִין לְיוֹם טוֹב (סִימָן תצ”ז ובחיי”א).
סעיף יז’
סָפֵק צֵידָה וְסָפֵק מוּכָן, אָסוּר. וּלְצֹרֶךְ גָּדוֹל, יֵשׁ לְהָקֵל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, אַךְ לֹא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.
סעיף יח’
כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁהֵם מֻקְצִין, אָסוּר לְהַשְׁקוֹתָן אוֹ לִתֵּן לָהֶם מְזוֹנוֹת בְּסָמוּךְ לָהֶם, אֶלָּא בְּרָחוֹק קְצָת.
סעיף יט’
שָׁחַט עוֹף וְנִמְצָא טְרֵפָה, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ, כְּמוֹ שְׁאָר מֻקְצֶה. אֲבָל אִם שָׁחַט בְּהֵמָה וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, מֻתָּר לְהַצְנִיעָהּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַצְנִיעָהּ שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל, מֻתָּר לְמָכְרָהּ לְאֵינוֹ יְהוּדִי בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִקְצֹץ דָּמִים וְלֹא יִשְׁקוֹל. וְאוּלַי גַּם בְּאַוָּזִים מְפֻטָּמִים דְּשָׁכִיחַ בְּהוּ טְרֵפוֹת, יֵשׁ לְהָקֵל.
סעיף כ’
אֵין לִשְׁחֹט בְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל. וְאָסוּר לִמְכּוֹר אֶת הַבָּשָׂר בְּמִשְׁקָל וְלֹא בִּקְצִיצַת דָּמִים, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ אֵיזֶה חֵלֶק סְתָם וּלְאַחַר יוֹם טוֹב יְשַׁלֵּם לוֹ (תצ”ח ת”ק).
סעיף כא’
הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, טוֹב שֶׁלֹּא לִבְדֹּק אֶת הָרֵאָה עַד לְאַחַר שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת הָעוֹר, כִּי אִם יִבְדֹּק וְתִמָּצֵא טְרֵפָה, אָסוּר לְהַפְשִׁיטָהּ. מֻתָּר לְטַלְטֵל אֶת הָעוֹר מִבְּהֵמָה שֶׁשְּׁחָטָהּ הַיּוֹם כְּדֵי לְהַצְנִיעָהּ, אֲבָל לֹא לְשָׁטְחָהּ עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת. וּשְׁאָר עוֹרוֹת, אֲסוּרִין בְּטִלְטוּל. וְכֵן הַנּוֹצוֹת מֵעוֹף שֶׁשָּׁחֲטוּ הַיּוֹם, מֻתָּר לְטַלְטְלָן לְהַצְנִיעָן. אֲבָל שְׁאָר נוֹצוֹת, אָסוּר לְטַלְטְלָן (תצ”ז תצ”ט).
יח תשרי
סעיף כב’
מֻתָּר לִמְלוֹחַ בָּשָׂר לְהַכְשִׁירוֹ מִדָּמוֹ, אֲפִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר לְמָלְחוֹ מֵאֶתְמוֹל. וְדַוְקָא אִם יֵשׁ בּוֹ לְצֹרֶךְ הַיּוֹם. וָאִם יֵשׁ לוֹ בָּשָׂר יוֹתֵר וְהוּא מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל מֻתָּר לִמְלוֹחַ הַכֹּל בְּיַחַד אֲפִלּוּ הַרְבֵּה. גַּם מַה שֶּׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ הַיּוֹם, דְּהַכֹּל חֲדָּא טִרְחָא הִיא, אֲבָל בָּשָׂר שֶׁכְּבָר נִמְלַח מִדָּמוֹ, וְכֵן דָּגִים שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לְמָלְחָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אָסוּר לְמָלְחָן בְּיוֹם טוֹב (ת”ק).
סעיף כג’
כְּשֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה אוֹפֶה בְּיוֹם טוֹב, אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ צִיּוּרִים עַל יְדֵי דְּפוּס, אוֹ בַיָּד לַעֲשׂוֹת מִן הָעִסָּה אֵיזֶה צִיּוּרִים כְּעוֹפוֹת וְכַדּוֹמֶה (חיי”א כלל צ”ב).
סעיף כד’
אָסוּר לְמָרֵחַ שׁוּם דָּבָר בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בַשַׁבָּת. וְלָכֵן אָסוּר לְחַמֵּם נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה אוֹ שֶׁל חֵלֶב לְדַבְּקוֹ בַּמְּנוֹרָה אוֹ בַּכֹּתֶל, שֶׁמָּא יְמָרֵחַ. וְאִם הַשְּׁפוֹפֶרֶת מְמֻלֵאת בְּחֵלֶב, יָכוֹל לְנַקּוֹתוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מֻקְצֶה.
סעיף כה’
אָסוּר לְכַבּוֹת אֵשׁ בְּיוֹם טוֹב. וַאֲפִלּוּ לִגְרֹם כִּבּוּי, אָסוּר. וְלָכֵן אָסוּר לְהַעֲמִיד נֵר דּוֹלֵק בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לִנַשֵׁב הָרוּחַ וּלְכַבּוֹתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה אֵין הָרוּחַ מְנַשֶׁבֶת. וְכֵן אָסוּר לִפְתּוֹחַ דֶּלֶת אוֹ חַלּוֹן כְּנֶגֶד הַנֵּר הַדּוֹלֵק, כְּדִלְעֵיל סִימָן פ סָעִיף ב’ (ת ו).
סעיף כו’
מֻתָּר לְכַסּוֹת אֶת הָאֵשׁ בִּכְלִי אוֹ בְּאֵפֶר מוּכָן (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן צ”ט סָעִיף ד). וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּכָּבֶה קְצָת עַל יְדֵי הַכִּסּוּי, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן לְכִבּוּי (וְגַם הֲוֵי מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ), מֻתָּר לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב. וְדַוְקָא לְצֹרֶךְ אוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲבָל לְצֹרֶךְ הַלַּיְלָה אָסוּר דְּהָא הַלַּיְלָה שַׁיָּךְ לְיוֹם שֵׁנִי.
סעיף כז’
אֵין מַגְעִילִין וְאֵין מְלַבְּנִין כֵּלִים שֶׁנֶּאֶסְרוּ וְדִין טְבִילַת כֵּלִים עַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן ל”ז.
סעיף כח’
דִּין הֲדָחַת כֵּלִים בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, ואָסוּר לַהֲדִיחָן מִיּוֹם טוֹב רִאשׁוֹן לְיוֹם טוֹב שֵׁנִי.
סעיף כט’
אָסוּר לְהַסִּיק כְּדֵי לְחַמֵּם אֶת הַבַּיִת, אֶלָּא אִם הַקֹּר גָּדוֹל, שֶׁהַמַּאֲכָלִים נִקְרָשִׁים, וַהֲוֵי צֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ. אֲבָל אִם אֵין הַקֹּר גָּדוֹל, אָסוּר. רַק עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי מֻתָּר.
סעיף ל’
מֻתָּר לְחַמֵּם מַיִם לִרְחֹץ יָדָיו, אֲבָל לֹא כָּל גּוּפוֹ. וּלְצֹרֶךְ תִּינוֹק, אִם צְרִיכִין לְרָחֳצוֹ, אָסוּר גַּם כֵּן לְחַמֵּם מַיִם בִּשְׁבִילוֹ, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אַךְ יְכוֹלִין לְהַרְבּוֹת בִּשְׁבִילוֹ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁצְּרִיכִין קְצָת מַיִם לְבִשּׁוּל, מֻתָּר לְחַמֵּם אֲפִלּוּ יוֹרָה גְּדוֹלָה, רַק שֶׁיִּתֵּן כָּל הַמַּיִם קֹדֶם שֶׁהֶעֱמִידָהּ עַל הָאֵשׁ, וְלֹא יוֹסִיף אַחַר כָּךְ. וְאִם הַתִּינוֹק חוֹלֶה קְצָת, מֻתָּר לְחַמֵּם בִּשְׁבִילוֹ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (סִימָן תקיא ובחיי”א).
סעיף לא’
אָסוּר לְהוֹצִיא אֵשׁ, בֵּין מֵאֶבֶן בֵּין מִזְּכוּכִית (ברענגלאז) בֵּין מֵעֵצִים הַנַּעֲשִׂים בְּגָפְרִית [גַפְרוּר] (צינדהעלצעל) (תק”ב).
סעיף לב’
אֵין עוֹשִׂין מֻגְמָר, דְּהַיְנוּ לְפַזֵּר מִינֵי בְּשָׂמִים עַל הַגֶּחָלִים, בֵּין לְהָרִיחַ בֵּין לְגַמֵּר אֶת הַבַּיִת אוֹ כֵלִים, דִּכְתִיב לְכָל נֶפֶשׁ, וּבְעֵינָן דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ. אֲבָל מֻגְמָר אֵינוֹ נִצְרָךְ אֶלָּא לִמְפֻנָּקִים וּמְעֻנָּגִים. וּבְעִנְיַן עִשּׁוּן הַטִּיטוּן (טאבאק רויכען), נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְגַם לְהַמְּקִלִּים צְרִיכִים לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק בִּנְיָר וְלֹא בְּגַחֶלֶת, מִשּׁוּם כְּשֶׁזּוֹרְקָן עַל הָאָרֶץ נַעֲשֶׂה כִּבּוּי, וּבְנָקֵל יוּכַל לִטְעוֹת לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּיוֹם טוֹב, כֵּיוָן שֶׁרָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּחֹל. וְאִם כְּתוּבִים עַל הַנְּיָר אוֹתִיּוֹת בִּכְתָב אוֹ בִּדְפוּס וְהוּא שׂוֹרְפוֹ, אִכָּא גַּם אִסּוּר מְחִיקָה (עַיֵּן פרמ”ג) אֶלָּא צָרִיךְ לְהַדְלִיק מִשַּׁלְהֶבֶת. וְגַם אֵין לְעַשֵּׁן מִתּוֹךְ כְּלִי (פייף) [מִקְטֶרֶת] חֲדָשָׁה. גַּם אָסוּר לַחְתֹּךְ אֶת הַטִּיטוּן [הַטַּבַּק] בְּיוֹם טוֹב, וְנִרְאֶה דְּהוּא הַדִּין דְּאָסוּר לְהָסִיר אֶת הַקְּצָווֹת מִן סִיגָרִין [הַסִּיגָרוֹת].
יט תשרי
סעיף לג’
דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְלָאכָה גְּמוּרָה וְאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בַּשַׁבָּת, מִשּׁוּם רְפוּאָה לְחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה (כִּמְבֹאָר לְעֵיל סִימָן צ”א) גַּם בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם טוֹב וְכֵן בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. (עַיֵן לְקַמָּן צ”ט סָעִיף ב’), אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי (חוּץ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה), מֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ גַּם עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל. אֲבָל מְלָאכָה גְּמוּרָה, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ לְחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, כִּי אִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (עַיֵן שֻלְחָן עָרוּךְ סִימָן תצ”ו סָעִיף ב’. וְיֵשׁ לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חָכָם) (תצ”ו).
סעיף לד’
הוֹצָאָה, מֻתֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא בָּהּ אֵיזֶה צֹרֶךְ אַחֵר (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָעִיף א’), אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ כְּלָל, אָסוּר לְהוֹצִיא כִּי אִם בְּמָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא בַּשַׁבָּת. וְגַם לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּגוֹן כַּדֵי יַיִן, לֹא יִשָּׂא מַשָּׂא גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל, אֶלָּא יְשַׁנֶּה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה אוֹרְחִים עוֹשֶׂה כְּדַרְכּוֹ (תק”י תקי”ח).
סעיף לה’
כָּל הַמְּלָאכוֹת הַמֻתָּרוֹת לַעֲשׂוֹת בְּיוֹם טוֹב זֶהוּ דַּוְקָא לְצֹרֶךְ אָדָם, אֲבָל לֹא לְצֹרֶךְ בְּהֵמָה, דִּכְתִיב, יֵעָשֶׂה לָכֶם, וְדַרְשִׁינָן לָכֶם וְלֹא לִבְהֵמָה. וְלָכֵן אָסוּר לְבַשֵּׁל אוֹ לְהוֹצִיא אֵיזֶה דָּבָר לְצֹרֶךְ בְּהֵמָה, כְּמוֹ בַּשַׁבָּת.
סעיף לו’
אָסוּר לְבַשֵּׁל אוֹ לֶאֱפוֹת לְצֹרֶךְ אֵינוֹ יְהוּדִי. אַךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְשָׁרֵת אֵינוֹ יְהוּדִי, יָכוֹל לְהוֹסִיף וּלְבַשֵּׁל בִּקְדֵרָה אַחַת, שֶׁיְהֵא בָּהּ גַּם בִּשְׁבִיל הַמְשָׁרֵת. אֲבָל בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי מְכֻבָּד, אָסוּר אֲפִלּוּ לְהוֹסִיף. וְלֹא עוֹד, אֲלָּא אֲפִלּוּ אִם בִּשֵּׁל הַיִשְֹרָאֵל אוֹ אָפָה בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, אָסוּר לְהַזְמִין אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיֹּאכַל עִמּוֹ. וְאַךְ אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּבֵּד בּוֹ, מֻתָּר לָתֵת לוֹ אֵיזֶה דָּבָר מִמַּה שֶּׁבִּשֵּׁל אוֹ אָפָה. וְלֶאֱפוֹת פַּת אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי מְשָׁרְתוֹ, אָסוּר.
סעיף לז’
אָסוּר לְהוֹצִיא שׁוּם דָּבָר בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי כִּי אִם בַּמָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא בַשַׁבָּת.
סימן צט – דיני מקצה ביום טוב ובו ה’ סעיפים:
סעיף א’
כָּל מֻקְצֶה הָאָסוּר בְּטִלְטוּל בַּשַׁבָּת, אָסוּר גַּם בְּיוֹם טוֹב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם מֻקְצֶה מִדַּעַת, וּמֻקְצֶה מֵחֲמַת מֵאוּס, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּרִין בַּשַׁבָּת, אֲסוּרִין בְּיוֹם טוֹב. וְלָכֵן פֵּרוֹת שֶׁהִקְצָה אוֹתָם לִסְחוֹרָה, אֲסוּרִין בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיַּזְמִינֵם בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּהַיְנוּ שֶׁיֹּאמַר, מִפֵּרוֹת אֵלּוּ אֹכַל לְמָחָר. וּבְפֵרוֹת הָעוֹמְדִין לִמָּכֵר מְעַטמְעַט, יֵשׁ לְהָקֵל (תצ”ה).
סעיף ב’
בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב, אֲסוּרָה אֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל. אֲבָל מֻתָּר לִכְפּוֹת עָלֶיהָ כְּלִי שֶׁלֹּא תִּשָּׁבֵר. וְאִם נוֹלְדָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מֻתֶּרֶת בְּיוֹם שֵׁנִי. וְאִם יוֹם טוֹב שֵׁנִי הוּא שַׁבָּת, אֲסוּרָה גַּם בַּשַׁבָּת. וְכֵן אִם יוֹם רִאשׁוֹן הוּא שַׁבָּת וְנוֹלְדָה בּוֹ, אֲסורָה גַּם לְמָחָר שֶׁהוּא יוֹם טוֹב שֵׁנִי. וְכֵן שַׁבָּת הַסָּמוּךְ לְיוֹם טוֹב, בֵּין לְפָנָיו בֵּין לְאַחֲרָיו, נוֹלְדָה בָּזֶה אֲסוּרָה בָּזֶה. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, גַּם אִם נוֹלְדָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אֲסוּרָה גַם בַּשֵּׁנִי (כִּי שְׁנֵי הַיָּמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּיוֹמָא אָרִיכְתָּא דַּמְיָא. וְהַיְנוּ לְחֻמְרָא כְּמוֹ הֲכָא. אֲבָל לְעִנְיַן מַה שֶּׁבִּשְׁאָר יָמִים טוֹבִים אָסוּר לַעֲשׂוֹת מִיּוֹם רִאשׁוֹן לְיוֹם שֵׁנִי כְּדִלְקַמָּן בְּסִימָן ק”א, אֵין חִלּוּק בֵּין שְׁאָר יָמִים טוֹבִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּגַם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אָסוּר, דִּלָקֻלָּא לֹא אָמְרֵינָן כְּיוֹמָא אָרִיכְתָּא דַּמְיָא). וְאִם חָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹם ה’ וּבְיוֹם ו’, אֲפִלּוּ נוֹלְדָה בְּיוֹם ה’, אֲסוּרָה גַּם בַּשַׁבָּת. שָׁחַט תַּרְנְגֹלֶת וּמָצָא בָּהּ בֵּיצִים, אֲפִלּוּ הֵן גְּמוּרוֹת, מֻתָּרוֹת אֲפִלּוּ בּוֹ בַיּוֹם. (דִין הֶחָלָב עַיֵן לְקַמָּן קא סָעִיף ה) (תקג תקיג)
כ תשרי
סעיף ג’
עֵצִים, לֹא הֻתְּרוּ בְּטִלְטוּל אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַסָּקָה. אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַסָּקָה, אֲסוּרִים בְּטִלְטוּל. וְלָכֵן אֵין סוֹמְכִין לֹא אֶת הַקְּדֵרָה וְלֹא אֶת הַדֶּלֶת בִּבְקַעַת (תק”ב).
סעיף ד’
אֵפֶר כִּירָה שֶׁהֻסְּקָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוּכָן לְכָל צָרְכֵי הָאָדָם, לְכַסּוֹת בּוֹ צוֹאָה אוֹ רֹק וְכַדּוֹמֶה. וְאִם הֻסְּקָה בְּיוֹם טוֹב, אִם הוּא עֲדַיִן חַם שֶׁרָאוּי לִצְלֹת בּוֹ בֵּיצָה, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ לְכָל צָרְכֵי הָאָדָם. אֲבָל אִם נִצְטַנֵּן, אָסוּר בְּטִלְטוּל, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵהּ נוֹלַד, אֶתְמוֹל הָיָה עֵצִים וְהַיּוֹם אֵפֶר, וְגָרוּע מִמֻּקְצֶה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן פ”ח סָעִיף ד’) (תצ”ח).
סעיף ה’
אֱגוֹזִים שֶׁאֲכָלָן קֹדֶם יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְהַסִּיק בִּקְלִפֵּיהֶן, אֲבָל אִם אֲכָלָן בְּיוֹם טוֹב, אָסוּר לְהַסִּיק בִּקְלִפֵּיהֶן. וַאֲפִלּוּ לְטַלְטְלָן, אָסוּר. וְכֵן שְׁאָר קְלִפּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁרְאוּיוֹת לִבְהֵמָה, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵהּ נוֹלָד, דְּאֶתְמוֹל הָיוּ עוֹמְדוֹת לָאָדָם.
סימן ק – הלכות נשיאת כפים ובו כ”ב סעיפים:
סעיף א’
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל הַכֹּהֲנִים שֶׁיְבָרְכוּ אֶת הָעָם, שֶׁנֶּאֱמַר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל. וְכָל כֹּהֵן שֶׁאֵין בּוֹ מִדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אוֹתוֹ וְאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן, עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. וְאֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא כְּשֶׁקּוֹרְאִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, אָמוֹר לָהֶם וְתִרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס, כַּד תֵּימְרוּן לְהוֹן, (וְעַיֵּן לְקַמָּן סָעִיף ח’). וְהַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹתֵינוּ, שֶׁאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב, מִשּׁוּם דְּאָז שְׁרוּיִּים בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים יֵשׁ בּוֹ שִׂמְחַת מְחִילָה וּסְלִיחָה, וְטוֹב לֵב הוּא יְבָרֵךְ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן מ”ה סָעִיף ה’), מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר יָמִים, אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּתוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁטְּרוּדִים בְּהִרְהוּרִים עַל מִחְיָתָם וְעַל בִּטּוּל מְלַאכְתָּם. וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב אֵין נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם אֶלָּא בִּתְפִלַּת מוּסָף, שֶׁיּוֹצְאִין אַחַר כָּךְ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְיִשְׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קל”ח סָעִיף ח’). עוֹד נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹתֵינוּ, שֶׁבְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת, אֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, אֶלָּא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאֲפִלּוּ חָל בַּשַׁבָּת, נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנוֹהֲגִין שֶׁבְּכָל יוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ חָל בַּשַׁבָּת, נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם, וְכֵן נָכוֹן יוֹתֵר.
סעיף ב’
אֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה, וְהַכֹּהֲנִים מִן הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁגַּם הֵם בִּכְלַל הַבְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲנִי אֲבָרְכֵם.
סעיף ג’
קֹדֶם נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, לֹא יִשְׁתֶּה הַכֹּהֵן לֹא יַיִן וְלֹא שְׁאָר מַשְׁקֶה מִמַּשְׁקִים הַמְשַׁכְּרִין. וְאִם לִבּוֹ חָלוּשׁ וְרוֹצֶה לֶאֱכוֹל פַּת כִּיסְנִין קֹדֶם מוּסָף, יִשְׁמַע קִדּוּשׁ מֵאַחֵר (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ע”ז סָעִיף ט”ו).
סעיף ד’
קֹדֶם הַדּוּכָן, צָרִיךְ הַכֹּהֵן לִטּוֹל יָדָיו עַד הַפֶּרֶק, שֶׁהוּא חִבּוּר הַיָּד עִם הַזְּרוֹעַ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מְקַדְּשִׁין אֶת יְדֵיהֶם בַּמִּקְדָּשׁ לַעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר, שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה’. וְיֵשׁ סָפֵק אִם צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל נְטִילָה זוֹ אוֹ אֵין צְרִיכִין לְבָרֵךְ, כֵּיוָן שֶׁבֵּרַךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם בְּקוּמוֹ מִמִּטָּתוֹ. וּמִסְּפֵקָא נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ. וְאִם נָגַע בֵּינָתַיִם בְּמָקוֹם מְטֻנָּף, הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ עַל נְטִילָה זוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא נָהֲגוּ. וְרָאוּי לְכָל כֹּהֵן יְרֵא שָׁמַיִם, לִשְׁמוֹר הֵיטֵב יָדָיו מִנְּטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית, שֶׁלֹּא לִגַּע בְּמָּקוֹם הַמְלֻכְלָךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית.
כא תשרי
סעיף ה’
הַלֵּוִי יוֹצֵק אֶת הַמַּיִם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר, וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי וְגוֹ’ הַקְרֵב אִתְּךָ וִילָּוּוּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ. וְאִם אֵין שָׁם לֵוִי, יִצּוֹק בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם שֶׁהוּא קָדוֹשׁ, עַל יָדוֹ. וְאִם גַּם בְּכוֹר אֵינוֹ, מוּטָב שֶׁהַכֹּהֵן בְּעַצְמוֹ יִצֹּק, וְלֹא יִצֹּק יִשְֹרָאֵל. הַלֵּוִי אוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִצֹּק מַיִם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, אִם אֵין יָדָיו נְקִיּוֹת, יֵשׁ לוֹ לִרְחוֹץ יָדָיו תְּחִלָּה.
סעיף ו’
אָסוּר לַעֲלֹת לַדּוּכָן בְּמִנְעָלִים. וְיַחֲלֹץ הַמִּנְעָלִים קֹדֶם נְטִילַת יָדָיִם, וְטוֹב לִזָּהֵר לְהַצְנִיעַ הַמִּנְעָלִים תַּחַת הַסַּפְסָלִּים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְגֻלִּין וְנִרְאִין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר.
סעיף ז’
כְּשֶׁשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר מַתְחִיל רְצֵה, צְרִיכִין כָּל הַכֹּהֲנִים לַעֲקֹר מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם לַעֲלוֹת לַדּוּכָן. וְעַל כֵּן יִטְלוּ אֶת יְדֵיהֶם קֹדֶם לָכֵן, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיֹּאמַר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר רְצֵה, יַעַקְרוּ מִמְּקוֹמָם לַעֲלוֹת לְדוּכָן עִם יָדַיִם רְאוּיוֹת לִבְרָכָה. וּבְדִיעֲבַד גַּם אִם נָטְלוּ יְדֵיהֶם אַחַר כָּךְ, שַׁפִּיר דָּמִי.
סעיף ח’
כְּשֶׁעָלוּ לַדּוּכָן, עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם כְּנֶגֶד אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁבַּמִּזְרָח, וְאוֹמְרִים מוֹדִים דְּרַבָּנָן עִם הַצִּבּוּר, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל, בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וּמַאֲרִיכִין בִּתְפִלָּה זוֹ עַד שֶׁיְכַלֶּה שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּעֲנוּ הַצִּבּוּר אָמֵן גַּם עַל תְּפִלָּה זֹאת. הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר אֱלֹקֵינוּ וֵאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַּבְרָכָה וְכוּ’ בְּלַחַשׁ, וְתֵיבַת כֹּהֲנִים אוֹמֵר בְּקוֹל רָם, וּבָזֶה הוּא קוֹרֵא אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁיְבָרֵכוּ. וְשׁוּב אוֹמֵר בְּלַחַשׁ, עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר. וּלְאַחַר שֶׁקָּרָא שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר כֹּהֲנִים, מַתְחִילִים וּמְבָרְכִים כֻּלָּם בְּיַחַד, בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְהוֹפְכִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם, וּמְסַיְמִים אֶת הַבְּרָכָה, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בְּאַהֲבָה. וְעוֹנִין הַצִּבּוּר אָמֵן. אֲבָל שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר לֹא יַעֲנֶה אָמֵן, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי הֶפְסֵק. מַה שֶּׁאוֹמְרִים בְּאַהֲבָה, הוּא לְאַפּוֹקֵי שֶׁאִם הַצִּבּוּר שׂוֹנְאִים אֶת הַכֹּהֵן אוֹ הַכֹּהֵן שׂוֹנֵא אֶת הַצִּבּוּר, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, וְסַכָּנָה הוּא לַכֹּהֵן אִם יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, וְעַל כֵּן, יֵשׁ לוֹ לָצֵאת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. אִם אֵין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא כֹּהֵן אֶחָד, אֵינוֹ אוֹמֵר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר כֹּהֲנִים בְּקוֹל רָם, אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ מַחְזִיר אֶת פָּנָיו.
סעיף ט’
מַגְבִּיהִים אֶת יְדֵיהֶם נֶגֶד כִּתְפֵיהֶם, וּפוֹשְׁטִים אוֹתָן, וְחוֹלְקִין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ בֵינֵיהֶן חֲמִשָּׁה אֲוִירִים, דְּהַיְנוּ בֵּין שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת לִשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת אֲוִיר אֶחָד, וּבֵין שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת לַאֲגוּדָל גַּם כֵּן אֲוִיר אֶחָד, וְכֵן בַּיָּד הַשְּׁנִיָּה, הֲרֵי אַרְבָּעָה אֲוִירִים. וּבֵין אֲגוּדָל לַאֲגוּדָל גַּם כֵּן אֲוִיר אֶחָד, הֲרֵי חֲמִשָּׁה אֲוִירִים. וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים, ה’ חֲרַכִּים. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶלֹא יִגְּעוּ רָאשֵׁי הָאֲגוּדָלִין זֶה בָּזֶה, שֶלֹּא יִתְקַלְקֵל הַחַלּוֹן. וְצָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַיָד הַיְמָנִית קְצָת לְמַעְלָה מֵהַשְׂמָאלִית, וִיהֵא אֲגוּדַל יָמִין עַל אֲגוּדַל שְׂמֹאל, (עַיֵן מָגֵן אַבְרָהָם וּלְבוּשֵׁי שְׂרָד). וּפוֹרְשִֹין כַּפֵּיהֶם, שֶׁיִּהְיֶה תּוֹךְ כַּפֵּיהֶם כְּנֶגֶד הָאָרֶץ, וְאַחוֹרֵי יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד הַשָּׁמָיִם.
סעיף י’
בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת הָעָם, לֹא יַבִּיטוּ וְלֹא יַסִּיחוּ דַּעְתָּם, אֶלָּא יִהְיוּ עֵינֵיהֶם כְּלַפֵּי מַטָּה, כְּמוֹ בַּתְּפִלָּה, וְהָעָם יְכַוְּנוּ לַבְּרָכָה, וְיִהְיוּ פְּנֵיהֶם נֶגֶד פְּנֵי הַכֹּהֲנִים, אֲבָל לֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם. וְגַם הַכֹּהֲנִים בְּעַצְמָם לֹא יִסְתַּכְּלוּ בִּידֵיהֶם. וְנָהֲגוּ לְשַׁלְשֵׁל אֶת הַטַּלִּית עַל פְּנֵיהֶם, וִידֵיהֶם חוּץ לַטַּלִּית. וְגַם הַצִּבּוּר מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַטַּלִּיתִים עַל פְּנֵיהֶם שֶׁלֹּא יִסְתַּכְּלוּ.
כב תשרי
סעיף יא’
הָעָם שֶׁאַחוֹרֵי הַכֹּהֲנִים, אֵינָם בִּכְלָל הַבְּרָכָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ אֲנוּסִים. אֲבָל הָעָם שֶׁמִּן הַצְּדָדִים לִפְנֵיהֶם, הֵמָּה בִּכְלָל הַבְּרָכָה. וּבִמְקוֹם שֶׁאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בּוֹלֵט מִן הַכֹּתֶל, אִם כֵּן הָאֲנָשִׁים שֶׁעוֹמְדִין אֵצֶל הַכֹּתֶל הַמִזְרָחִי, הֵמָּה מִן הַצְּדָדִין שֶׁאֲחוֹרֵי הַכֹּהֲנִים, צְרִיכִין לָלֶכֶת מִשָּׁם וְלַעֲמוֹד בְּמָּקוֹם שֶׁיִּהְיוּ לְכָל הַפָּחוֹת מִן הַצְּדָדִין שֶׁלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים. וְאִם אִי אֶפְשָׁר, הֲרֵי הֵן כְּמוֹ אֲנוּסִים, וְהֵם בִּכְלַל הַבְּרָכָה.
סעיף יב’
שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר מַקְרֶא אוֹתָם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים מִלָּה בְּמִלָּה, וְהֵם אוֹמְרִים אַחֲרָיו כָּל מִלָּה, עַד שֶׁמְסַיְּמִים פָּסוּק רִאשׁוֹן, וְעוֹנִין הַצִּבּוּר אָמֵן, וְכֵן אַחַר הַפָּסוּק הַשֵּׁנִי וְאַחַר הַפָּסוּק הַשְּׁלִישִׁי. לֹא יִקְרָא שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר בְּעַל פֶּה, אֶלָּא מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר, שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבֵּל. וְיָכוֹל לוֹמַר גַּם הוּא הָאֲמֵנִים שֶׁלְּאַחַר הַפְּסוּקִים וְלֹא הֲוֵי הֶפְסֵק, שֶׁזֶּהוּ צֹרֶךְ תְּפִלָּה. אֵלּוּ תֵבוֹת שֶׁהַכֹּהֲנִים הוֹפְכִים בָּהֶן לַדָּרוֹם וְלַצָּפוֹן, יְבָרֶכְךָ, וְיִשְׁמְרֶךָ, אֵלֶיךָ, וִחֻנֶּךָ, אֵלֶיךָ, לְךָ מִשּׁוּם דְּתֵבוֹת אֵלּו הֵן לְנֹכַח, לָכֵן הוֹפְכִין אֶת עַצְמָם גַּם לַצְּדָדִין, כְּדֵי לְבָרֵךְ אֶת כֻּלָּם. וְכֵן הוֹפְכִין גַּם בְּתֵבַת שָׁלוֹם, לְפִי שֶׁהִיא סִיּוּם הַבְּרָכוֹת. וּבְשָׁעָה שֶׁמַּאֲרִיכִין בְּנִגּוּן שֶׁל הַתֵּבוֹת שֶׁבְּסוֹף הַפְּסוּקִים, דְּהַיְנוּ, וְיִשְׁמֶרְךָ, וִיחֻנֶּךָ, שָׁלוֹם, אוֹמְרִים הַצִּבּוּר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ’. וְהַמַּקְרֶא, אֲפִלּוּ אֵינוֹ שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, לֹא יֹאמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי הַטֵּרוּף. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאִם הוּא שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, שֶׁלֹּא יֹאמְרוֹ מִפְּנֵי הֶפְסֵק בַּתְּפִלָּה. וְלֹא יְנַגְּנוּ הַכֹּהֲנִים אֶלָּא נִגּוּן הַמְיֻחָד, מִפְּנֵי טֵרוּף הַדָּעַת.
סעיף יג’
בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים אֶת הַתֵּבוֹת, אֵין לַצִּבּוּר לוֹמַר שׁוּם פָּסוּק, רַק יִשְׁמְעוּ הֵיטֵב בְּכַוָּנָה אֶת הַתֵּבוֹת מִפִּי הַכֹּהֲנִים, כִּי כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁמְבָרְכִים אוֹתוֹ וְאֵינוֹ מַאֲזִין וּמְכַוֵּן לַבְּרָכָה. וְאִם אוֹמְרִים הַפְּסוּקִים, אֵינָם יְכוֹלִים לְכַוֵּן לַבְּרָכָה. אַךְ קְצָת, נוֹהֲגִים לוֹמַר פְּסוּקִים. וְיִזָהֲרוּ שֶׁלֹּא לְאָמְרָם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר אוֹ הַכֹּהֲנִים מְנַגְּנִים, וְלֹא בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרִים אֶת הַתֵּבוֹת.
סעיף יד’
אַחַר כָּךְ מַתְחִיל שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם, וְאָז הַכֹּהֲנִים מַחְזִירִים אֶת פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁבַּמִּזְרָח, וְאוֹמְרִים, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וְכוּ’, וְיַאֲרִיכוּ בִּתְפִלָּה זוֹ עַד שֶׁיְסַיֵּם שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בַּשָּׁלוֹם, כְּדֵי שֶיַּעֲנוּ הַצִּבּוּר אָמֵן גַּם עַל תְּפִלָּתָם. וְאִם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַאֲרִיךְ כָּל כָּךְ יֹאמְרוּ עוֹד, אַדִּיר בַּמָּרוֹם וְכוּ’, וּבְרֹאשׁ הַשָׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁמְנַגְּנִים הַיּוֹם תְּאַמְּצֵנוּ וְכוּ’, לֹא יַתְחִילוּ הַכֹּהֲנִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וְכוּ’, עַד קָרוֹב לַסּוֹף, כְּדֵי שֶׁיְסַיְמוּ בְּשָׁוֶה עִם שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר.
סעיף טו’
אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַתְחִיל בִּרְכַּת אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ וְכוּ’, עַד שֶׁתִּכְלֶה לְגַמְרֵי תֵּבַת כֹּהֲנִים מִפִּי הַמַּקְרֶא. וְאֵין הַמַּקְרֶא רַשַּׁאי לְהַתְחִיל יְבָרֶכְךָ, עַד לְאַחַר שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי כָּל הַצִּבּוּר. וְכֵן בְּאָמֵן שֶׁעוֹנִים אַחַר וְיִשְׁמֶרְךָ, וִיחֻנֶּךָ, שָׁלוֹם, יַמְתִּין הַמַּקְרֶא וְלֹא יַתְחִיל יָאֵר, יִשָּׂא, שִׂים שָׁלוֹם, עַד לְאַחַר שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי כָּל הַצִּבּוּר. וְאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַחְזִיר פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר לַהֵיכָל, עַד שֶׁיַּתְחִיל שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם. וְאֵינָם רַשָּׁאִים לָכֹף אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן מִפְּשִׁיטָתָן, עַד שֶׁיַּחְזִירוּ פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר. וְאֵינָם רַשָּׁאִים לַעֲבוֹר מִן הַדּוּכָן, עַד שֶׁיְסַיְמוּ הַצִּבּוּר אָמֵן, לְאַחַר הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.
סעיף טז’
כְּשֶׁמַּחְזִירִין הַכֹּהֲנִים אֶת פְּנֵיהֶם, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף, לֹא יַחְזִירוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין. לָכֵן בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁעוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם לַמִּזְרָח, יִפְנוּ לַדָּרוֹם וְאַחַר כָּךְ לַמַּעֲרָב. וְאַחַר הַדּוּכָן כְּשֶׁהוֹפְכִין פְּנֵיהֶם לַמִּזְרָח, פּוֹנִים דֶּרֶךְ צָפוֹן. וּכְשֶׁהֵם יוֹרְדִין מִן הַדּוּכָן, יִהְיֶה פְּנֵיהֶם קְצָת לְנֶגֶד אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְיִפְסְעוּ לְאַחֲרֵיהֶם כְּתַלְמִיד הַנִּפְטָר מִלִּפְנֵי רַבּוֹ. כְּשֶׁנּוֹעֲלִין הַמִּנְעָלִים, לֹא יִגְּעוּ בָּהֶם. וְאִם נָגְעוּ, צְרִיכִין לִטּוֹל יְדֵיהֶם.
כג תשרי
סעיף יז’
מִשְׁתַּדְּלִים שֶׁשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר לֹא יִהְיֶה כֹּהֵן. וְאִם הוּא כֹּהֵן, לֹא יַעֲלֶה לַדּוּכָן, וְגַם לֹא יַקְרֶא לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים, אֶלָּא אִישׁ אַחֵר יַעֲמֹד אֶצְלוֹ שֶׁיִּקְרָא כֹּהֲנִים, וְגַם יִקְרֶא לִפְנֵיהֶם אֶת הַתֵּבוֹת יְבָרֶכְךָ וְגוֹ’, וּשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר עוֹמֵד וְשׁוֹתֵק עַד שִׂים שָׁלוֹם. וְאֵינוֹ עוֹבֵר בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן, אַף שֶׁזֶּה קָרָא כֹּהֲנִים בְּקוֹל, כִּי אֵין הַכַּוָּנָה אֶלָּא עַל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בִּתְּפִלָּה וְעָקַר רַגְלָיו בִּרְצֵה. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אַחֵר אֶלָּא הוּא, אֲזַי כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל מִצְוַת נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, יַעֲלֶה הוּא לַדּוּכָן וְסוֹמֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם שֶׁל שַׁחֲרִית. כֵּיצַד עוֹשֶׂה. עוֹקֵר רַגְלָיו קְצָת כְּשֶׁאוֹמֵר רְצֵה, וְאוֹמֵר עַד וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת, וְאַחֵר אוֹמֵר, אֱלֹקֵינוּ וֵאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה וְכוּ’, וּשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר עוֹלֶה לַדּוּכָן, וְזֶה הָאַחֵר מַקְרֶא לוֹ, וְחוֹזֵר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר וְאוֹמֵר שִׂים שָׁלוֹם, וְלֹא יֹאמַר רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וְכוּ’, עַד לְאַחַר הַקַּדִּישׁ. וְאִם לֹא עָקַר רַגְלָיו בִּרְצֵה, אֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲלוֹת.
סעיף יח’
צִבּוּר שֶׁכֻּלָּם כֹּהֲנִים, אִם אֵין שָׁם אֶלָּא עֲשָׂרָה, כֻּלָּם עוֹלִים לַדּוּכָן. לְמִי מְבָרְכִין. לַאַחֵיהֶם שֶׁבַּשָּׂדוֹת. וּמִי עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם אָמֵן. נָשִׁים וָטָף. וַאֲפִלּוּ אֵין נָשִׁים וָטַף, עֲנִיַּת אָמֵן אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. וְאִם יֵשׁ יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה, הַיְתֵרִים מֵעֲשָׂרָה יַעֲלוּ לַדּוּכָן, וַעֲשָׂרָה יִשָּׁאֲרוּ לַעֲנוֹת אָמֵן.
סעיף יט’
כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא אֶת כַּפָּיו וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַחֵר, אִם רוֹצֶה, יָכוֹל לַעֲלוֹת לַדּוּכָן גַּם כָּאן. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה, אַף שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹרְאִין כֹּהֲנִים אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲלוֹת כֵּיוָן שֶׁכְּבָר עָלָה.
סעיף כ’
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מוּם בְּפָנָיו, בִּמְדִינוֹתֵינוּ שֶׁנּוֹהֲגִים שֶׁכָּל הַכֹּהֲנִים מְשַׁלְשְׁלִים אֶת הַטַּלִּיתִים עַל פְּנֵיהֶם, מֻתָּר לִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מוּם בְּיָדָיו, כְּגוֹן שֶׁהֵן בַּהֲקָנִיּוֹת (פֵּרוּשׁ מִין נֶגַע לָבָן), אוֹ מְנֻמָּרוֹת בִּנְקֻדּוֹת דַקּוֹת, אוֹ שֶׁהֵן עֲקֻמּוֹת, אוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְחַלֵּק אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו מִפְּנֵי שֶׁהָעָם יִסְתַּכְּלוּ בוֹ וְיַסִּיחוּ דַּעְתָּם. וְאִם הוּא רָגִיל בְּעִירוֹ, שֶׁכְּבָר שָׁהָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם וּמַכִּירִים אוֹתוֹ, נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. הָיוּ יָדָיו צְבוּעוֹת, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, מִפְּנֵי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בָּהֶם. וְאִם רֹב הָעִיר מְלַאכְתָּן בְּכָךְ, יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לַחְתֹּךְ הָאוֹתִיּוֹת הֵיטֵב וְקוֹרֵא שִׁי”ן יְמָנִית כְּמוֹ שְׂמָאלִית, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, אִם לֹא שֶׁכָּל הַקָּהָל קוֹרִין כֵּן. וְכָל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, יֵצֵא קֹדֶם רְצֵה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לַחוּץ, עַד שֶׁיִּגְמְרוּ נְשִׂיאַת כַּפָּיִם.
סעיף כא’
הָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּמֵזִיד, אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה, לֹא יִשָֹא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הָרַג בִּשְׁגָגָה וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. וְכֵן מוּמָר שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה, נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. נָשָׂא גְּרוּשָׁה אוֹ חֲלוּצָה אוֹ שֶׁנִּטְמָא לְמֵּת שֶׁאָסוּר לוֹ לִטְמָא אֵלָיו, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְשׁוּבָה עַל פִּי תַּלְמִיד חָכָם. וּשְׁאָר עֲבֵרוֹת, אֵינָן מוֹנְעוֹת מִנְּשִׂיאַת כַּפָּיִם. חָלָל, אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו.
סעיף כב’
אוֹנֵן אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. וְאָבֵל תּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ אוֹ תוֹךְ שְׁלֹשִׁים עַל שְׁאָר קְרוֹבִים, אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, וְצָרִיךְ לָצֵאת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת קֹדֶם רְצֵה עַד אַחַר נְשִׂיאַת כַּפָּיִם. וְאִם אֵין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שְׁנֵי כֹּהֲנִים אֲחֵרִים, מֻתָּר לְאָבֵל לִשָּא אֶת כַּפָּיו תּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ וְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים עַל שְׁאָר קְרוֹבִים. אֲבָל תּוֹךְ שִׁבְעָה, כְּגוֹן הַקּוֹבֵר מֵתוֹ בָּרֶגֶל, אֲפִלּוּ אִם אֵין שָׁם שְׁנֵי כֹּהֲנִים אֲחֵרִים, אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו (קכ”ח).
סימן קא – דין הכנה מיום טוב ראשון ליום טוב שני או לחל ובו ו’ סעיפים:
טז ניסן
סעיף א’
כָּל הַמְּלָאכוֹת הַמֻּתָּרוֹת לַעֲשׂוֹתָן בְּיוֹם טוֹב, זֶה דַּוְקָא לְצֹרֶךְ אוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲבָל לְהָכִין מִיּוֹם רִאשׁוֹן לְיוֹם שֵׁנִי (אֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה), וּמִכָּל שֶׁכֵן לְיוֹם חֹל, אָסוּר. אַךְ אִם הוּא צָרִיךְ לְבַשֵּׁל בִּשְׁבִיל הַיּוֹם, מֻתָּר לוֹ לָקַחַת קְדֵרָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה וּלְמַלֵּא אוֹתָהּ בָּשָׂר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ הַיּוֹם כָּל כָּךְ, וְיוֹתִיר גַּם לַלַיְלָה אוֹ לְמָחָר. וְדַוְקָא בְּתַבְשִׁיל בַּקְּדֵרָה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהַתַּבְשִׁיל מֻטְעָם יוֹתֵר כְּשֶׁמִּתְבַּשֵּׁל הַרְבֵּה בָשָׂר בְּיַחַד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר בַּפֶּה, שֶׁהַמּוֹתָר יִהְיֶה לְצֹרֶךְ הַלַּיְלָה אוֹ לְצֹרֶךְ מָחָר, אֶלָּא יְבַשֵּׁל סְתָם. אֲבָל בִּשְׁאָר מַאֲכָלִים, אָסוּר לְהוֹסִיף בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ קְצָת טִרְחָא בְּמַה שֶּׁהוּא מוֹסִיף.
סעיף ב’
אֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְלָאכָה, כְּגוֹן לְהָבִיא מַיִם אוֹ אֲפִלוּ יַיִן לְקִדּוּשׁ אוֹ לְהַבְדָּלָה, אָסוּר לְהָכִין. וְכֵן אָסוּר לְהַעֲמִיד אֶת הַנֵּרוֹת בַּמְּנוֹרָה אוֹ לְתַקֵּן אֶת הַפְּתִילוֹת וְהָעֲשָׁשִׁיּוֹת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן לְצֹרֶךְ הַלַּיְלָה, אֶלָּא אִם הוּא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם גַּם קֹדֶם הַלַּיְלָה אוֹ לִכְבוֹד בֵּית הַכְּנֶסֶת.
סעיף ג’
נָכְרִי שֶׁהֵבִיא בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן דָּגִים אוֹ פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא נִצּוֹדוּ הַיּוֹם אוֹ נִתְלְשׁוּ הַיּוֹם, אוֹ הוּבְאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם, אֲסוּרִים הַיּוֹם בְּטִלְטוּל, וְלָעֶרֶב מֻתָּרִים. שֶׁאִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי מַכִּירוֹ וְנוֹתְנָם לוֹ בְּלֹא קְצִיצַת דָּמִים, מֻתָּר לְקַחְתָּם וּלְאָכְלָם (וְעַיֵּן עוֹד בְּסִימָן צ”ט סָעִיף ב’ וְתִלְמַד לְכָאן) חוּץ מִיּוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאֲפִלּוּ הוּבְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אֲסוּרִים בְּיוֹם שֵׁנִי.
סעיף ד’
אִם הֱבִיאָם הַנָּכְרִי בִּשְׁבִיל יִשְֹרָאֵל לְדוֹרוֹן אוֹ לְמָכְרָם לוֹ, יֵשׁ לֶאֱסוֹר גַּם בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. וְאַךְ אִם חָל יוֹם טוֹב בַּיוֹם הַחֲמִשִּׁי וּבַיוֹם הַשִׁשִּׁי וְהֵבִיא בַּיוֹם הַחֲמִשִּׁי, אִם יֵשׁ צֹרֶךְ גָּדוֹל, מֻתָּר לְטַלְטְלָן בַּיוֹם הַשִׁשִּׁי וּלְבַשְּׁלָם לִכְבוֹד שַׁבָּת. וּבְיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, גַּם זֶה אָסוּר (תקט”ו).
סעיף ה’
חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ אֵינוֹ יְהוּדִי בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְיִשְֹרָאֵל רוֹאֵהוּ, מֻתָּר בְּיוֹם שֵׁנִי. וְאִם חֲלָבוֹ בַּשַׁבָּת, וְיוֹם רִאשׁוֹן הוּא יוֹם טוֹב אֲסוּר בְּיוֹם רִאשׁוֹן (וְעַיֵּן עוֹד בְּסִימָן צ”ט סָעִיף ב’ וְתִלְמָד גַם לְכָאן). וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִם חֲלָבוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם טוֹב, אָסוּר גַּם בְּיוֹם שֵׁנִי, וְגַם בַּשַׁבָּת הַסְּמוּכָה לוֹ (כְּמוֹ שֶכָּתַבְתִּי בְּסִימָן צט סָעִיף ב) (תקה).
סעיף ו’
פְּתִילוֹת שֶׁהִדְלִיק בָּהֶן בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְכָבוּ, מֻתָּר לְהַדְלִיק בָּהֶן בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. אַךְ בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אָסוּר לְהַדְלִיק בְּיוֹם טוֹב שֵנִי בִּפְתִילָה שֶׁכָּבְתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וַאֲפִלּוּ בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי. וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּרוֹת בְּטִלְטוּל לַהֲסִירָן וְלָתֵת חֲדָשׁוֹת. וְכֵן בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחַר שַׁבָּת (ט”ז סוֹף סִימָן תקא).
סימן קב – דיני ערוב תבשילין ובו ז’ סעיפים:
סעיף א’
יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אָסוּר לֶאֱפוֹת אוֹ לְבַשֵּׁל בִּקְדֵרָה מְיֻחֶדֶת לַשַׁבָּת, אֶלָּא עַל יְדֵי עֵרוּב תַּבְשִׁילִין, שֶׁעוֹשֶׂה בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּהַינוּ שֶׁלּוֹקֵחַ אֵיזֶה תַּבְשִׁיל אוֹ צָלִי שֶׁרָאוּי לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת, וְגַם פַּת, וּמְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב. וְאוֹמֵר, בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לַאֲפוּיֵי, וּלְבַשּׁוּלֵי, וּלְאַטְמוּנֵי, וּלְאַדְלוּקֵי שְׁרָגָא, וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכָּנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבַּתָּא. וְאִם אֵינוֹ מֵבִין לָשׁוֹן זֹה, יֹאמַר בְּלָשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין, [בְּעֵרוּב זֶה יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵׁל וּלְהַטְמִין וּלְהַדְלִיק נֵר וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵנוּ מִיּוֹם טוֹב לַשַׁבָּת]. (דוּרךְ דִיזֶען עֵירוּב זַייא אוּנְז עֶרְלוֹיבְּט צוּ בַּאקֶען צוּ קָאכֶען. דִי שְׁפֵּייזֶע ווַארֶם צוּ עֶרְהַאלְטֶען. לִיכְטֶער אָנְצוּצִינְדֶען, אוּנְד אִיבֶּערְהוֹיפְּט אַללֶעס נֶעטְהִיגֶע פָאן יוֹם טוֹב אוֹיף שַׁבָּת צוּ פֶערְרִיכְטֶען)
יז ניסן
סעיף ב’
צָרִיךְ שֶׁיְהֵא הַתַּבְשִׁיל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְאָכְלוֹ עִם פַּת, כְּגוֹן בְּשָֹר דָּגִים, וּבֵיצִים. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְאָכְלוֹ עִם פַּת, לֹא מַהֲנֵי. שִׁעוּר הַתַּבְשִׁיל, כַּזַּיִת. וְהַפַּת, כַּבֵּיצָה. וְיֵשׁ לְהַדֵּר אַחַר מָנָה יָפָה לִכְבוֹד הַמִּצְוָה. וְגַם הַפַּת תְּהֵא שְׁלֵמָה וְיַנִּיחָהּ בַּשַׁבָּת לְלֶחֶם מִשְׁנֶה, וּבִסְעוּדָּה שְׁלִישִׁית יִבְצַע עָלֶיהָ, שֶכֵּיוָן דְּאֶתְעֲבִיד בֵּהּ מִצְוָה חֲדָּא זִימְנָא, יִתְעַבֵיד בֵּה נַמִּי מִצְוָה אַחֲרִיתָא.
סעיף ג’
אֵין עֵרוּב תַּבְשִׁילִין מוֹעִיל אֶלָּא לְהַתִּיר לַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵי שַׁבָּת בְּיוֹם טוֹב בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם, שֶׁאִם הָיוּ מִזְדַּמְּנִים לוֹ אוֹרְחִים שֶׁלֹּא אָכְלוּ הַיּוֹם, הָיוּ אוֹכְלִים וְנֶהֱנִים בּוֹ בַּיּוֹם קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מִמְּלַאכְתּוֹ שֶׁעָשָׂה בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל אִם אֵין שָׁהוּת בַּיּוֹם לֵהָנוֹת מִמְּלַאכְתּוֹ, אֵינוֹ מוֹעִיל עֵרוּב הַתַּבְשִׁילִין. וְלָכֵן נוֹהֲגִין כְּשֶׁחָל יוֹם טוֹב בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מַקְדִּימִין לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם, שֶׁיִּהְיוּ זְרִיזִין לְמַהֵר לִגְמוֹר הַכֹּל קֹדֶם שֶׁאוֹמְרִים מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַׁבָּת. וְהַתַּבְשִׁילִין שֶׁמַּטְמִינִים לְשַׁבָּת, צְרִיכִין לְהַטְמִינָם בְּעוֹד הַיוֹם גָּדוֹל, שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ קוֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לְכָל הַפָּחוֹת שְׁלִישׁ בִּשּׁוּלָן.
סעיף ד’
לֹא הֻתַּר לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל עַל יְדֵי עֵרוּב תַּבְשִׁילִין אֶלָּא בְּעֶרֶב שַׁבָּת. אֲבָל אִם חָל יוֹם טוֹב בְּיוֹם ה’ וּבְיוֹם ו’, אָסוּר לְבַשֵּׁל אוֹ לֶאֱפוֹת בְּיוֹם ה’ בִּשְׁבִיל שַׁבָּת.
סעיף ה’
צָרִיךְ שֶׁיְהֵא הָעֵרוּב קַיָּם עַד שֶׁהֵכִין כָּל צָרְכֵי שַׁבָּת. אִם נֶאֱבְדָה אוֹ נֶאֱכְלָה הַפַּת, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, וּמֻתָּר אֲפִלּוּ לֶאֱפוֹת. וְאִם נֶאֱבַד אוֹ נֶאֱכַל הַתַּבְשִׁיל, אִם נִשְׁאַר כַּזַּיִת, גַּם כֵּן לֹא הִפְסִיד. אֲבָל אִם לֹא נִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת, אָסוּר לוֹ לְבַשֵּׁל, כְּאִלּוּ לֹא עֵרַב כְּלָל. וְכֵיצַד עוֹשֶׂה מִי שֶׁלֹּא עֵרֵב. אִם לֹא נִזְכַּר עַד אַחַר סְעוּדַּת שַׁחֲרִית, וְאֵין שָׁם בַּמָּקוֹם הַהוּא יִשְֹרָאֵל אַחַר שֶׁעֵרַב, אֵינוֹ מֻתָּר לוֹ אֶלָּא לְבַשֵּׁל קְדֵרָה אַחַת, וְלֶאֱפוֹת פַּת אַחַת, וּלְהַדְלִיק נֵר אֶחָד לַשַׁבָּת. וְאִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶמְבַשֵּׁל לִסְעוּדַּת שַׁחֲרִית, יָכוֹל לְבַשֵׁל מִכָּל מִין בִּקְדֵרָה גְּדוֹלָה וּלְהוֹתִיר לַשַׁבָּת. וְאִם יֵשׁ שָׁם מִי שֶׁעֵרַב, יִתֵּן לָזֶה בְּמַתָּנָה קִמְחוֹ וּבְשָׂרוֹ וְכָל הַשַּׁיָּךְ לָזֶה. וְהוּא יִזְכֶּה בִּדְבָרִים אֵלּוּ בְּהַגְבָּהָה, וִיבַשֵּׁל וְיֹאפֶה עֲבוּרוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁלֹּא עֵרַב.
סעיף ו’
כָּל בַּעַל הַבַּיִת צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עֵרוּב תַּבְשִׁילִין בְּעַצְמוֹ. וַאֲפִלּוּ אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ בַּעַל, אִם יוֹדַעַת, מְחֻיֶּבֶת לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמָהּ, וְאָסוּר לִסְמֹךְ עַל הָעֵרוּב שֶׁל גְּדוֹל הָעִיר. וּמִי שֶׁשָּׁכַח מֵחֲמַת אֹנֶס וְלֹא עָשָׂה עֵרוּב תַבְשִׁילִין, אוֹ שֶׁעָשָׂה וְנֶאֱבַד, אִם יֵשׁ בָּעִיר מִי שֶׁמְעָרֵב בִּשְׁבִיל כָּל בְּנֵי הָעִיר (דְּהַיְנוּ שֶׁמְזַכֶּה לָהֶם אֶת הַתַּבְשִׁיל וְאֶת הַפַּת, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ) יָכוֹל זֶה לִסְמוֹךְ עַל עֵרוּב זֶה. אֲבָל מִי שֶׁשָּׁכַח מֵחֲמַת עַצְלוּת אוֹ שֶׁסָּמַךְ עַצְמוֹ לְכַתְּחִלָּה עַל עֵרוּב זֶה, לֹא מַהֲנִי לֵהּ וְדִינוֹ כְּדִלְעֵיל סָעִיף ה’.
סעיף ז’
אִם חָל יוֹם טוֹב בְּיוֹם ה’ וּבְיוֹם ו’, וְנִזְכַּר בַּיוֹם ה’ שֶׁלֹּא עָשָׂה עֵרוּב תַּבְשִׁילִין, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם, וִיבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר, אִם הַיּוֹם קֹדֶשׁ, אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עֵרוּב, וְאִם הַיּוֹם חֹל, בַּהֲדֵין עֵרוּבָא וְכוּ’, אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן (עַיֵן לְעֵיל סִימָן צט סָעִיף ב) (תקכז).
סימן קג – דיני שמחת יום טוב ובו י”ד סעיפים:
סעיף א’
כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְכַבֵּד אֶת הַשַׁבָּת וּלְעַנְּגוֹ, כָּךְ מִצְוָה לְכַבֵּד כָּל יָמִים טוֹבִים וּלְעַנְּגָן, שֶׁנֶּאֱמַר לִקְדוֹשׁ ה’ מְכֻבָּד. וְכָל יָמִים טוֹבִים, נֶאֱמַר בָּהֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ.
סעיף ב’
אֵיזֶהוּ כִּבּוּד. זֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁמִּצְוָה עַל הָאָדָם לְגַלֵּחַ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָרֶגֶל כְּשֶׁהוּא מְנֻוָּל. וְכֵן מִצְוָה לִרְחוֹץ בְּחַמִּין וְלָחֹף רֹאשׁוֹ וְלִטּוֹל צִפָּרְנָיו בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּמוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְכֵן מִצְוָה לָלוּשׁ פַּת בְּבֵיתוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב לִכְבוֹד יוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְכֵן אָסוּר לֶאֱכוֹל בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה כְּמוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל סְעוּדַּת יוֹם טוֹב לְתֵאָבוֹן. וְאִם חָל עֶרֶב יוֹם טוֹב בַּשַׁבָּת, יֹאכַל סְעוּדָּה שְׁלִישִׁית קֹדֶם מִנְחָה קְטַנָּה. וְכֵן הַדִּין בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁהוּא עֶרֶב יוֹם טוֹב שֵׁנִי.
יח ניסן
סעיף ג’
אֵיזֶהוּ עֹנֶג. זֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁחַיָּב לֶאֱכוֹל בְּיוֹם טוֹב בְּכָל יוֹם שְׁתֵּי סְעוּדוֹת, אַחַת בַּלַּיְלָה וְאַחַת בַּיּוֹם. אֲבָל סְעוּדָּה שְׁלִישִׁית, אֵין נוֹהֲגִין בּוֹ. וְחַיָּב לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן קֹדֶם סְעוּדָּה וְיִבְצַע עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת שְׁלֵמוֹת כְּמוֹ בַּשַׁבָּת. וְיַרְבֶּה בְּבָשָׂר וְיַיִן וּמִגְדָּנוֹת כְּפִי יְכָלְתּוֹ (וְעַיֵּן לעיל ס’ עב סע”ז ח).
סעיף ד’
בְּכָל יוֹם טוֹב, בַּקִּדּוּשׁ שֶׁבַּלַיְלָה אוֹמְרִים לְאַחֲרָיו בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל שִׂמְחַת הֶחָג, חוּץ מִלֵּיל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְלֵיל שְׁמִינִי, שֶׁאֵין מְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהַנָּשִׁים, בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת אֵין לָהֶן לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ בְּשׁוּם יוֹם טוֹב. וּקְצָתָן נוֹהֲגוֹת לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ (חוּץ מִלֵּיל ז’ וְלֵיל ח’ שֶׁל פֶּסַח) וְלָא מָחֵינָן לְהוּ (שְאֵילַת יעְבֵּ”ץ) (סִימָן רס”ג ת”צ תרס”ח תרס”ט).
סעיף ה’
חַיָּב לְשַׂמֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכָל הַנִלְוִים אֵלָיו, כָּל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ. הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם אֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת. וְהַנָּשִׁים, בִּבְגָדִים וְתַכְשִׁיטִים כְּפִי יְכָלְתּוֹ. וְהָאֲנָשִׁים, בְּבָשָׂר וְיַיִן. וְנוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת בְּמִינֵי מַאֲכָלִים בְּיוֹם טוֹב יוֹתֵר מִבְּשַׁבָּת, כִּי בְּיוֹם טוֹב נֶאֱמַר בּוֹ שִׂמְחָה. וְלֹא בַשַׁבָּת. וְגַם בִּגְדֵי יוֹם טוֹב יִהְיוּ יְקָרִים יוֹתֵר מִשֶּׁל שַׁבָּת (תקכ”ט).
סעיף ו’
בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת בַּסְּעוּדָּה אֵיזֶה דָּבָר, לְזֵכֶר סְעוּדַּת אֶסְתֵּר שֶׁהָיְתָה בְּיוֹם זֶה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נִתְלָה הַמָּן (ת”צ).
סעיף ז’
בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל שָׁבוּעוֹת, נוֹהֲגִין לֶאֱכוֹל מַאַכְלֵי חָלָב. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה טְעָמִים. וְרֶמֶז, מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה’ בְּשָׁבֻעוֹתֵיכֶם, רָאשֵׁי תֵּבוֹת, מֵחָלָב. וְיֵשׁ לֶאֱכוֹל גַּם מַאַכְלֵי דְּבַשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ (פְּרִי חָדָשׁ בְּשֵׁם כָּל בּוֹ). וְכֵיוָן שֶׁאוֹכְלִים מַאַכְלֵי חָלָב וּצְרִיכִין גַּם כֵּן לֶאֱכוֹל בָּשָׂר, שֶׁהֲרֵי מִצְוָה לֶאֱכוֹל בָּשָׂר בְּכָל יוֹם טוֹב, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי אִסּוּר. (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ז’ י”א, י”ב, תצ”ד).
סעיף ח’
אַף עַל פִּי שֶׁהָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה בַּמּוֹעֲדוֹת הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה, לֹא יְהֵא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר, עֲצֶרֶת לַה’ אֱלֹהֶיךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר, עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כְּבָר פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, חֶצְיוֹ לַה’ וְחֶצְיוֹ לָכֶם. לְפִיכָךְ צְרִיכִין לַעֲסֹק גַּם בַּתּוֹרָה.
סעיף ט’
וּכְשֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, חַיָּב לְהַאֲכִיל גַּם לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר הָעֲנִיִּים הָאֻמְלָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְגוֹ’. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹעֵל דַּלְתֵי חֲצֵרוֹ, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וְאֵינוֹ מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה לַעֲנִיִּים וּלְמָרֵי נֶפֶשׁ, אֵין זוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה אֶלָּא שִׂמְחַת כְּרֵסוֹ, וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם, כָּל אוֹכְלָיו יִטַמָּאוּ כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם. וְשִׂמְחָה כָּזֹאת, קָלוֹן הִיא לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרִיתִי פֶּרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם.
סעיף י’
כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְשָׂמֵחַ בָּרֶגֶל, לֹא יִמָשֵׁךְ בַּיַיִן וּבִשְׂחוֹק וּבְקַלּוּת רֹאשׁ וְיֹאמַר כָּל מַה שֶּׁיּוֹסִיף בָּזֶה, יַרְבֶּה בְּמִצְוַת שִׂמְחָה, כִּי הַשִּׁכְרוּת וְהַשְּׂחוֹק וְקַלּוּת הָרֹאשׁ אֵינָהּ שִׂמְחָה, אֶלָּא הוֹלְלוּת וְסִכְלוּת. וְלֹא נִצְטַוִּינוּ עַל הַהוֹלְלות וְהַסִּכְלוּת, אֶלָּא עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת יוֹצֵר הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָעֲבוֹדָה הִיא בְּשִׂמְחָה, וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲבוֹד אֶת ה’ לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ שִׁכְרוּת.
סעיף יא’
מִדַּת הַחֲסִידִים אֲשֶׁר ה’ לְנֶגְדָּם תָּמִיד וּבְכָל דַּרְכֵיהֶם יְדָעוּהוּ, בְּעֵת שִׂמְחָתָם אָז יוֹתֵר וְיוֹתֵר מְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר שִׂמַּח אוֹתָם, וְיֹאמַר הָאָדָם בְּלִבּוֹ בְּעֵת שִׂמְחָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ, אִם כָּךְ הוּא שִׂמְחַת הָעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר הִיא הֶבֶל, כִּי אַחֲרֶיהָ תּוּגָה וְצַעַר, מַה תִּהְיֶה שִׂמְחַת הָעוֹלָם הַבָּא הַתְּמִידִית, שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ תּוּגָה. וְיִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּטֶּה לִבּוֹ לְעָבְדוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בְּלֵב שָׁלֵם, וְשֶׁיְשַׂמְּחֶנוּ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וִיזַכֶּנּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא לְאוֹר בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים.
יט ניסן
סעיף יב’
חַיָּב כָּל אָדָם לְהַשְׁגִיחַ עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ, שֶׁלֹּא יְטַיְלוּ בְּמָקוֹם שֶׁיָּבֹאוּ חַס וְשָׁלוֹם לִידֵי קַלּוּת רֹאשׁ בְּהִתְעָרְבָם עִם קַלֵּי הַדַּעַת, רַק יִהְיוּ קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם (תקכ”ט).
סעיף יג’
בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לַחֹל אוֹ לְחֹל הַמּוֹעֵד אוֹמֵר בַּתְּפִלָּה, אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ, וּמַבְדִּיל עַל הַכּוֹס, אֲבָל לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים (תצ”א).
סעיף יד’
נוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת קְצָת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר הֶחָג בְּכָל שָׁלֹשׁ רְגָלִים, וְהוּא אִסְרוּ חָג. וְנוֹהֲגִין שֶׁאֵין מִתְעַנִּין בּוֹ, אֲפִלּוּ חָתָן וְכַלָּה בְּיוֹם חֻפָּתָן, וְלֹא יָארְצֵייט (יום זכרון להוריו), וּבְאִסְרוּ חַג שֶׁלְּאַחַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת, גַּם מִצַּד הַדִּין אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ, לְפִי שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, אִם חָל שָׁבוּעוֹת בַּשַׁבָּת, הָיָה יוֹם טְבוֹחַ הַקָּרְבָּנוֹת בְּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. אֲבָל שֶׁל פֶּסַח וְשֶׁל סֻכּוֹת, הָיוּ מַקְרִיבִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן דְּחֹל הַמּוֹעֵד (תכ”ט תצ”ד).
סימן קד – דיני חל המועד ובו כ”א סעיפים:
סעיף א’
חֹל הַמּוֹעֵד אָסוּר בִּקְצָת מְלָאכוֹת וּמֻתָּר בִּקְצָתָן, דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה לְחֹל הַמּוֹעֵד אוֹ לְיוֹם טוֹב. וְכֵן מְלָאכָה בְּדָבָר הָאָבֵד, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂנָּה יָבֹא לִידֵי הֶפְסֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד מְלָאכָה הָאֲסוּרָה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְחַלֵּל אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה (תק”ל תקל”ג תקל”ז).
סעיף ב’
עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְבַזֶּה אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהַמְבַזֶּה, הַיְנוּ, שֶׁאֵינוֹ מְכַבְּדוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת. וְלָכֵן כָּל אָדָם חַיָּב לְכַבְּדוֹ כְּפִי כֹּחוֹ, וְלִלְבוֹשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּדִים (אבות פרק ג. וּבְחַיֵּי אָדָם, וְסִימָן תק”ל).
סעיף ג’
מְלֶאכֶת דָּבָר הָאָבֵד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גַּם עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל אַחֵר, אֲפִלּוּ בְּשָׂכָר. אֲבָל מַה שֶּׁאֵינוֹ דָּבָר הָאָבֵד, אֶלָּא שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֵין לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל אַחֵר בְּשָׂכָר, אֶלָּא עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְאִם אֵינוֹ מוֹצֵא אֵינוֹ יְהוּדִי, וְגַם בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, מֻתָּר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל בְּשָׂכָר (סִימָן תקמ”ב ובחיי”א ונ”א).
סעיף ד’
הָא דְּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת דָּבָר הָאָבֵד, זֶהוּ דַוְקָא אִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ קֹדֶם יוֹם טוֹב. אֲבָל אִם הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ קֹדֶם יוֹם טוֹב וְהִנִּיחוֹ עַד חֹל הַמּוֹעֵד, אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד (תקל”ח).
סעיף ה’
כָּל מְלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אִם יֵשׁ כָּאן יִשְֹרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ מַה לֶּאֱכֹל כָּרָאוּי לְחֹל הַמּוֹעֵד וְיוֹם טוֹב, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָן עַל יָדוֹ, כְּדֵי שֶׁיְהֵא לוֹ מַה לֶּאֱכוֹל. וּמִכָּל מָקוֹם יַעֲשֶׂה בְּצִנְעָא, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹתָן עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אַךְ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, מֻתָּר (תקל”ד תקמ”ב תקמ”ג).
סעיף ו’
אֲפִלּוּ מְלָאכוֹת הַמֻּתָּרוֹת, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי (חַיֵּי אָדָם).
כ ניסן
סעיף ז’
אָסוּר לְזַבֵּל שָׂדֵהוּ. וַאֲפִלּוּ לְהַכְנִיס שָׁם צֹאן בִּשְׁבִיל שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁם זֶבֶל, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, אָסוּר.
סעיף ח’
זְרִיעָה, אֲסוּרָה. וְאִם יֵשׁ לוֹ זְרָעִים, שֶׁאִם לֹא יַשְׁקֵם בְּמַיִם יִפָּסְדוּ לְגַמְרֵי, מֻתָּר לְהַשְׁקוֹתָם.
סעיף ט’
אָסוּר לִתְלוֹשׁ אוֹ לִקְצוֹץ שׁוּם דָּבָר מִן הַמְחֻבָּר אִם לֹא יִתְקַלְקְלוּ הַפֵּרוֹת עַד לְאַחַר יוֹם טוֹב, כִּי אִם מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכוֹל בַּמּוֹעֵד. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְצַמְצֵם, אֶלָּא תוֹלֵשׁ בְּהַרְוָחָה, וְאִם יוֹתִיר, יוֹתִיר. וְכֵן עֵצִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַסָּקָה בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לְקַצְּצָם מִמְחֻבָּר. וְאִם צָרִיךְ לִתְלוֹש בִֹּשְבִיל לְהַאֲכִיל לַבְּהֵמָה, יַעֲֹשֶה בְֹשִנוּי (תקל”ב תקל”ז) וְאָסוּר לְלַקֵּט עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה לְיַפּוֹתוֹ לַחֲרִישָׁה. וְאִם נִכָּר שֶׁמְכַוֵּן לְצָרְכּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לָעֵצִים, כְּגוֹן שֶׁנּוֹטֵל הַגְּדוֹלִים וּמַנִּיחַ הַקְּטַנִּים, מֻתָּר. וְכֵן אָסוּר לִקְצוֹץ עַנְפֵי הָאִילָן לְתַקְּנוֹ. וְאִם נִכָּר שֶׁמְכַוֵּן בִּשְׁבִיל הָעֲנָפִים לְהַאֲכִילָן לִבְהֶמְתּוֹ וְלֹא לְתַקְּנוֹ, כְּגוֹן שֶׁקּוֹצֵץ כֻּלָּן מִצַּד אֶחָד, מֻתָּר.
סעיף י’
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּן אֵצֶל גַּן אֵינוֹ יְהוּדִי, וְהָאֵינוֹ יְהוּדִי לוֹקֵט פֵּרוֹתָיו, וְאִם הַיִשְֹרָאֵל לֹא יִלְקֹט, יָבוֹא לִידֵי הֶפְסֵד, מֻתָּר לוֹ לְלַקְּטָם. וְאִם הֵמָּה דְּבָרִים שֶׁיִּתְקַלְקְלוּ בְּתָלוּשׁ אִם לֹא יַעֲשֶׂה לְצָרְכָּם גַּם מְלָאכָה אַחֶרֶת, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת הַכֹּל, אֲפִלּוּ לִדְרוֹךְ עֲנָבִים לַעֲשׂוֹת יַיִן וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ בְּכַוָּנָה מְלַאכְתּוֹ לְחֹל הַמּוֹעֵד.
סעיף יא’
אָסוּר לְגַלֵּחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֲפִלּוּ גִּלַּח אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא מִי שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וַאֲפִלּוּ יָצָא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְגַלֵּחַ אָז (וְעַיֵּן עוֹד לְקַמָּן סִימָן ר”כ סָעִיף ו) (תקנ”א).
סעיף יב’
וְלִקְצוֹץ הַצִּפָּרְנַיִם, גַּם כֵּן אָסוּר. אַךְ אִם קְצָצָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְקַצְּצָן גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד וְכֵן אִשָּׁה לְצֹרֶךְ טְבִילָה מֻתֶּרֶת (ס’ תקלב. וְעַיֵּן באה”ט שָׁם).
סעיף יג’
אָסוּר לְכַבֵּס שׁוּם דָּבָר, אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֶלָּא אִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לְכַבֵּס קֹדֶם יוֹם טוֹב. וְכֵן מִטְפָּחוֹת שֶׁמְלַפְּפִין בָּהֶן אֶת הַתִּינוֹקוֹת (חִתּוּלִים), כֵּיוָן שֶׁמַּשְׁתִּינִין תָּדִיר וּצְרִיכִין לָהֶם הַרְבֵּה, מֻתָּר לְכַבְּסָן, וְיִזָהֲרוּ לְכַבְּסָן בְּצִנְעָא (תקלב).
סעיף יד’
כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ רְפוּאָה, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת, בֵּין לְאָדָם בֵּין לִבְהֵמָה (תקלב).
סעיף טו’
חֶשְׁבּוֹנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, שֶׁאִם לֹא יִכְתְּבֵם, יִשְׁכָּחֵם, מֻתָּר לְכָתְבָם, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד. וְכֵן מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לִכְתֹּב. אֲבָל שְׁאָר דָּבָר, אָסוּר לִכְתֹּב. וְאִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים שֶׁכּוֹתֵב אָדָם לַחֲבֵרוֹ, נוֹהֲגִין לִכְתֹּב בְּשִׁנּוי קְצָת, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה עֲקֻמָּה. וּלְכָל מַה שֶּׁמֻּתָּר לִכְתּוֹב, מֻתָּר גַּם כֵּן לְתַקֵּן קֻלְמוּס וּדְיוֹ.
סעיף טז’
מִי שֶׁצָּרִיךְ לְמָעוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֶלָּא שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ פֶּן לֹא יִמְצָא לִלְווֹת לְאַחַר הַמּוֹעֵד, וְהַמַּלְוֶה אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַלְווֹת לוֹ בְּלִי שְׁטָר, מֻתָּר לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַשְּׁטָר (תקמ”ה).
סעיף יז’
אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בְּחֹל הַמּוֹעֵד מִשּׁוּם דְּאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה. אֲבָל מֻתָּר לְהַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ. וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה לִבְרִית מִילָה וּלְפִדְיוֹן הַבֵּן. גַּם מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה לִכְתִיבַת תְּנָאִים.
סעיף יח’
מֻתָּר לִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים, וַאֲפִלּוּ יִשְׂרְאֵלִים, שֶׁיַּעֲשׂוּ מְלַאכְתּוֹ לְאַחַר הַמּוֹעֵד.
סעיף יט’
מֻתָּר לָלֶכֶת חוּץ לַתְּחוּם, בֵּין בְּרַגְלָיו בֵּין בְּקָרוֹן בֵּין רָכוּב.
סעיף כ’
אֵין מַעֲלִין בְּהֵמָה זָכָר עַל נְקֵבָה לְהַרְבִּיעָהּ, מִשּׁוּם דְלֹא הֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד.
סעיף כא’
אֵין מוֹשִׁיבִין תַּרְנְגֹלֶת עַל בֵּיצִים לְגַדֵּל אֶפְרוֹחִים. וְאִם הוֹשִׁיבָהּ קֹדֶם הַמּוֹעֵד וּבָרְחָה, אִם הוּא בְּתוֹךְ שְׁלשָׁה יָמִים לַבְרִיחָה, מֻתָּר לְהַחְזִירָהּ. אֲבָל לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים, אָסוּר לְהַחְזִירָהּ, אֲפִלוּ אִם יִפָּסְדוּ הַבֵּיצִים. וּלְהוֹשִׁיב אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, אֲפִלּוּ תּוֹךְ שְׁלשָׁה יָמִים, אָסוּר (תקל”ו).
סימן קה – דברים האסורים משום טרחא ובו ב’ סעיפים:
כא ניסן
סעיף א’
אָסוּר לְהַסִּיעַ וְלִשָּׂא מִטַּלְטְלָיו וּכְלֵי בֵּיתוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד מִדִּירָה שֶׁבֶּחָצֵר זוֹ לְדִירָה שֶׁבֶּחָצֵר אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ מִדִּירָה כְעוּרָה לְדִירָה נָאָה. אֲבָל מִבַּיִת לְבַיִת בֶּחָצֵר אַחַת, מֻתָּר. וְכֵן אִם שְׁתֵּי הַחֲצֵרוֹת סְמוּכוֹת וְיֵשׁ פֶּתַח בֵּינֵיהֶן, מֻתָּר לְהוֹצִיא הַחֲפָצִים דֶּרֶךְ שָׁם. וּבִמְקוֹם פְּסֵידָא, מֻתָּר אֲפִלּוּ מֵעִיר לְעִיר. וְכֵן מִדִּירָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ לְדִירָה שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ, מֻתָּר מִשּׁוּם שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ לָדוּר בְּדִירָה שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ (תקל”ה).
סעיף ב’
אִם צָרִיךְ לְהַכְנִיס פֵּרוֹתָיו אוֹ שְׁאָר סְחוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרֵא מִפְּנֵי גַּנָּבִים אוֹ מִשְּׁאָר הֶפְסֵד, כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּצִנְעָה יַעֲשֶׂה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּצִנְעָא, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ בְּפַרְהֶסְיָא.
סימן קו – דיני מקח וממכר בחל המועד ובו ח’ סעיפים:
סעיף א’
כָּל סְחוֹרָה, אֲסוּרָה, בֵּין לִקְנוֹת בֵּין לִמְכּוֹר. רַק אִם נִזְדַּמֵּן לוֹ רֶוַח מְרֻבֶּה יָכוֹל לִקְנֹת וְלִמְכֹּר בְּצִנְעָא, וְיוֹצִיא לִכְבוֹד יוֹם טוֹב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהוֹצִיא.
סעיף ב’
אִם יֵשׁ לוֹ סְחוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁאִם לֹא יִמְכְּרֶנָּהּ עַתָּה יַפְסִיד מִן הַקֶּרֶן, מֻתָּר לְמָכְרָהּ מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד, אֲבָל אִם אֵין לָחוּשׁ שֶׁיַּפְסִיד אֶלָּא שֶׁלֹּא יַרְוִיחַ אַחַר כָּךְ, אָסוּר לְמָכְרָהּ כִּי מְנִיעַת רֶוַח לֹא מִקְרִי הֶפְסֵד.
סעיף ג’
אִם חַל יָרִיד, שֶׁהוּא יוֹם הַשּׁוּק הַבָּא לִפְרָקִים, אוֹ יוֹם הַשּׁוּק שֶׁבְּכָל שָׁבוּעַ, אֶלָּא שֶׁעַתָּה הוּא קוֹדֵם הַחֲגָאוֹת שֶׁמִּתְאַסְּפִין קוֹנִים הַרְבֵּה, מֻתָּר לִמְכֹּר דְּכֵיוָן שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָּדִיר חַשְׁבִינָן גַּם מְנִיעַת הָרֶוַח כְּמוֹ הֶפְסֵד, אֲבָל בְּיוֹם הַשּׁוּק שֶׁבְּכָל שָׁבוּעַ אָסוּר, וּכְשֶׁבָּאִים לִפְעָמִים סוֹחֲרִים אוֹ סְפִינוֹת שֶׁמּוֹכְרִים בְּזוֹל אוֹ קוֹנִים בְּיֹקֶר מַה שֶּׁאֵינָם שָׁכִיחַ תָּמִיד, גַּם כֵּן מֻתָּר לִקְנֹת מֵהֶם וְלִמְכֹּר לָהֶם.
סעיף ד’
וְכֵן מִי שֶׁצָּרִיךְ לִקְנֹת יַיִן בְּעֵת הַבָּצִיר, שֶׁיְהֵא לוֹ לְצָרְכֵי בֵּיתוֹ לִשְׁתֹּת כָּל הַשָּׁנָה וְאַחַר כָּךְ יִתְיַקֵּר הַיַּיִן מֻתָּר לוֹ לִקְנֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֲבָל לְמַשָּׂא וּמַתָּן אָסוּר לִקְנֹת.
סעיף ה’
דְּבָרִים הַנִּצְרָכִים לַמּוֹעֵד, כְּגוֹן פֵּרוֹת וְתַבְלִין מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן אֲפִלּוּ בְּפַרְהֶסְיָא, וְכֵיוָן שֶׁמֻּתָּרִין לִפְתֹּחַ הַחֲנוּת בִּשְׁבִיל יִשְֹרָאֵל מֻתָּרִין לִמְכֹּר גַּם לְאֵינוֹ יְהוּדִי.
סעיף ו’
לִתְבֹּעַ חוֹבוֹת, נָהֲגוּ לְהָקֵל אֲפִלּוּ מִיִשְֹרָאֵל, מִשּׁוּם דְּחוֹשְׁבִין לְדָבָר הָאָבֵד.
סעיף ז’
לְהַלווֹת בְּרִבִּית לַגּוי הָרָגִיל אֶצְלוֹ, מֻתָּר, מִפְּנֵי דַּהֲוֵי דָבָר הָאָבֵד, שֶלֹא יַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ אֵצֶל אַחֵר. וְאִם מַלְוֶה לַגּוֹי שֶאֵינוֹ רָגִיל אֶצְלוֹ, יוֹצִיא הָרִבִּית מִשָּבוּעַ אֶחָד לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. וְלִמְכֹּר סְחוֹרָה לְמִי שֶאֵינוֹ רָגִיל אֶצְלוֹ, אָסוּר, וְלָא מַהֲנֵי מַה שֶיּוֹסִיף לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. אֲבָל לְמִי שֶרָגִיל אֶצְלוֹ, מֻתָּר, מִשׁוּם דַהֲוֵי דָבָר הָאָבֵד, שֶלֹּא יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ אֵצֶל אֲחֵרִים (תקל”ט)
סעיף ח’
חִלּוּף מַטְבְּעוֹת, אָסוּר (שם וּבְחַיֵּי אָדָם).
סימן קז – דיני חדש ניסן ובו ג’ סעיפים:
כג אדר
סעיף א’
כָּל חֹדֶשׁ נִיסָן אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, וְלֹא צִדּוּק הַדִּין, וְאֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ בַּשַׁבָּת בְּמִנְחָה. נוֹהֲגִין מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וָאֵילֵךְ לִקְרוֹת בְּכָל יוֹם פָּרָשַׁת הַנָּשִׂיא שֶׁהִקְרִיב בּוֹ בַּיּוֹם, וּבְיוֹם שְׁלשָׁה עָשָׂר קוֹרִין פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ, עַד כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנוֹרָה, שֶׁהִיא כְּנֶגֶד שֵׁבֶט לֵוִי.
סעיף ב’
אֵין מִתְעַנִּין בּוֹ אֲפִלּוּ תַּעֲנִית יַארְצַיְיט (יוֹם זִכָּרּוֹן לְהוֹרָיו). אֲבָל תַּעֲנִית חֲלוֹם, מִתְעַנִּין. וְהַבְּכוֹרִים, מִתְעַנִּין בְּעֶרֶב פֶּסַח, כַּאֲשֶׁר יְבֹאַר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּסִימָן קי”ג. וְחָתָן וְכַלָּה גַּם כֵּן מִתְעַנִּין בּוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן (תכט).
סעיף ג’
בַּשַׁבָּת הַגָּדוֹל לְמִנְחָה, נוֹהֲגִין שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּרְכִי נַפְשִׁי, אֶלָּא עֲבָדִים הָיִינוּ וְכוּ’. לְפִי שֶׁבַּשַׁבָּת הַגָּדוֹל הָיְתָה הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה וְהַנִּסִּים (סִימָן ת”ל).
סימן קח – דיני החטין והקמח למצות ובו ז’ סעיפים:
סעיף א’
כְּתִיב וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת, מִכָּאן, שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמוֹר אֶת הַחִטִּין לְשֵׁם מַצּוֹת מִצְוָה, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם מַיִם. וּלְדַעַת קְצָת מִגְּדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, צְרִיכִין שְׁמִירָה זוֹ מִיָּד מִשְּׁעַת קְצִירָה וָאֵילָךְ. אֲבָל הַמִּנְהָג הוּא כְּהַפּוֹסְקִים דְּסַגֵּי לְהוּ בִּשְׁמִירָה מִשָּׁעָה שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָן לִטְחוֹן וָאֵילֶךְ. וְאַךְ הַמְדַקְדְּקִין בַּמִצְווֹת, חוֹשְׁשִׁין לִשְׁמִירָה מִשְּׁעַת קְצִירָה, וְכֵן נָכוֹן לַעֲשׂוֹת. וְרָאוּי לְדַקְדֵּק שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ הַשִּׁבָּלִים בִּמְחֻבָּר עַד שֶׁיִּתְיַבְּשׁוּ כָּל צָרְכָּן וְיַלְבִּינוּ, כִּי אָז אִם יֵרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, יַחְמִיצוּ אֲפִלּוּ בִּמְחֻבָּר, כֵּיוָן שֶׁאֵינָן צְרִיכוֹת עוֹד לַקַּרְקַע. עַל כֵּן רָאוּי וְנָכוֹן לִקְצוֹר בְּעוֹד שֶׁיֶשׁ בָּהֶן עוֹד קְצָת מַרְאֵה יַרְקוּת. וּמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ בְּחִטִּין שְׁמוּרוֹת מִשְּׁעַת קְצִירָה לְכָל יְמֵי הָחָג, מַה טּוֹב. וְאִם לָאו, רָאוּי לוֹ עַל כָּל פָּנִים לְהַדֵּר בָּזֶה לַמַּצּוֹת שֶׁעַל הַסֵּדֶר בִּשְׁנֵי הַלֵּילוֹת (עַיֵן חַיֵּי אָדָם כְּלָל קכ”ח סִימָן ל’).
סעיף ב’
חִטִּים שֶׁנִּמְצְאוּ בָהֶן מְבֻקָּעוֹת אוֹ מְצֻמָּחוֹת, הַשְּׁאָר מֻתָּר. וּבִלְבַד שֶׁיִּבְרְרוּ אוֹתָן, אוֹ צְרִיכִין לְדַקְדֵק הֵיטֵב, אִם יֵשׁ שָׁם עַל כָּל פָּנִים שִׁשִּׁים כְּנֶגֶד הַמְבֻקָּעוֹת וְהַמְצֻמָּחוֹת. וּלְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְהַדֵּר לִבְרֹר גַּם מִן הַחִטִּים שֶׁאָכְלוּ מֵהֶן עַכְבָּרִים אוֹ שֶׁיִּהְיֶה שִׁשִּׁים כְּנֶגְדָּן. וְהַחִטִּים שֶׁבָּאוּ בַּסְּפִינָה אוֹ שֶׁהָיוּ מֻנָּחוֹת בַּבּוֹרוֹת, אִם הֵן יְבֵשׁוֹת וְקָשׁוֹת וְלֹא נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵיהֶן, כְּשֵׁרוֹת. וְאִם הָיוּ מֻנָּחוֹת בַּעֲלִיָּה וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים דֶּרֶךְ הַגַּג בִּקְצָת מְקוֹמוֹת, אֲסוּרוֹת. אֲבָל אִם נָפַל עֲלֵיהֶן קְצָת שֶׁלֶג אוֹ קְצָת מַיִם בְּמָקוֹם אֶחָד, מְסַלֵּק אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לְהִסְתַּפֵּק בָּהֶן. וְהַשְּׁאָר מֻתָּרוֹת (תנ”ג תס”ז).
סעיף ג’
כְּבָר נָהֲגוּ יִשְֹרָאֵל לְדַקְדֵק בְּהֶכְשֵׁר הָרֵיחַיִם, לְנַקֵּר הֵיטֵב וּלְנַקּוֹת בְּכָל הָאֶפְשָׁרִי. וְכִיסִים לוֹקְחִים חֲדָשִׁים וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֵמָּה הוֹלְכִים אֶל הָרֵיחַיִם לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁיְהֵא הַהֶכְשֵׁר כָּרָאוּי, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים רָאוי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁיֵּלֵךְ בְּעַצְמוֹ לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַהֶכְשֵׁר דְּמִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוֹחוֹ, וְנוֹהֲגִין שֶׁהַקֶּמַח הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּטְחַן לְאַחַר הַהֶכְשֵׁר אֵין אוֹכְלִין אוֹתוֹ בְּפֶסַח, אִם טוֹחֲנִין בָּרֵיחַיִם גַּם תְּבוּאָה לְתוּתָה, צְרִיכִין לְהַפְסִיק בִּמְחִצָּה, שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בּוֹ מִן הָאָבָק הַהוּא (תנ”ג).
כד אדר
סעיף ד’
שַׂק עִם קֶמַח שֶׁנִּתְלַחְלַח מִמַּיִם, אִם הוּא בְּמָקוֹם אֶחָד, בֵּין שֶׁהוּא עֲדַיִן לַח בֵּין שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ, יֹאחֵז אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה בְּיָדוֹ וְיָרִיק הַשְּׁאָר, וּמֻתָּר. רַק זֶה שֶׁנִּתְלַחְלַח, אָסוּר. וְאִם נִתְלַחְלַח בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, אֲזַי אִם עֲדַיִן הוּא לַח, יְרַקֵד אֶת הַקֶּמַח. וּמַה שֶׁנִּשְׁאַר עַל הַנָּפָּה פֵּרוּרִין, זֶהוּ לְבַד חָמֵץ וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. וְכֵן אִם אָכְלוּ עַכְבָּרִים מִן הַקֶּמַח, יְרַקְּדֶנוּ. אֲבָל אִם כְּבָר נִתְיַבֵּשׁ, לֹא מַהֲנֵי לֵה הַרְקָדָה וְכָל הַקֶּמַח אָסוּר (תס”ו).
סעיף ה’
בַּיּוֹם שֶׁטָּחֲנוּ אֶת הַקֶּמַח, אָסוּר לֶאֱפוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאָז הַקֶּמַח הוּא חַם וּמְמַהֵר לְהַחְמִיץ כְּשֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ אֶת הַמַּיִם, עַל כֵּן יִשְׁהֶה אַחַר הַטְּחִינָה לְכָל הַפָּחוֹת מֵעֵת לְעֵת.
סעיף ו’
הַשַּׂקִּים שֶׁמַּנִּיחִים בָּהֶם אֶת הַקֶּמַח, טוֹב לַעֲשׂוֹתָן חֲדָשִׁים, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לְהַתִּיר אֶת הַתְּפִירוֹת וּלְכַבֵּס הֵיטֵב הֵיטֵב בְּחַמִּין וּבְאֵפֶר וּבְשִׁפְשׁוּף וַחֲבִיטָה.
סעיף ז’
אָסוּר לְהַנִּיחַ שַׂק עִם קֶמַח עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, אֶלָּא אִם יֵשׁ עוֹר עָבֶה תַּחְתָּיו, דְּאִם לֹא כֵּן יִתְחַמֵּם וְיִתְלַחְלֵח מִן הַזֵּעָה. וְאִם אֶפְשָׁר, יִזָּהֵר גַּם כֵּן שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַרְבֵּה שַׂקִּים זֶה עַל זֶה, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְחַמֵּם וְיַחְמִיץ בַּלִּישָׁה.
סימן קט – דין המים ובו ט’ סעיפים:
סעיף א’
אֵין לָשִׁין אֶת הַמַּצוֹת אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ הַלַּיְלָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁאַב אוֹתָם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְיַעַמְדוּ בְּתָלוּשׁ כָּל הַלַּיְלָה, וַאֲפִלּוּ אִם הַלַּיְלָה אָרֹךְ יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר שָׁעוֹת, אָסוּר לָלוּשׁ בָּהֶן עַד אוֹר הַיּוֹם. וְאִם הַלַּיְלָה קָצָר וְאֵין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת עַד אוֹר הַיּוֹם, צְרִיכִין לְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּעַבְרוּ שְׁתֵּים עֶשׂרֵה שָׁעוֹת מִשָּׁעָה שֶׁנִּשְׁאָבוּ. וְעַמָּא דְּאַרְעָא נוֹהֲגִין שֶׁמִּיָּד בְּאוֹר הַיּוֹם לָשִׁין בַּמַּיִם שֶׁלָּנוּ, אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבְרוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת. וְאַף שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, אֲבָל רֹב הַפּוֹסְקִים מַחְמִירִים בָּזֶה. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר בַּדָּבָר (עפמ”ג ומחה תנה).
סעיף ב’
אִם לֹא יוּכַל לְשַׁעֵר אֶת זְּמַן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת יַקְדִּים קְצָת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁאַב קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְהַמִּנְהָג לְסַנֵּן אֶת הַמַּיִם וּלְכַסּוֹתָן. וּצְרִיכִין לְהַעֲמִידָם בְּמָקוֹם קָר. וּכְשֶׁהוּא נוֹשְׂאָם בַּיּוֹם לַבַּיִת, יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָבֹא עֲלֵיהֶם הַשָׁמֶשׁ.
סעיף ג’
יָכוֹל לִשְׁאוֹב בְּפַעַם אַחַת לְכַמָּה יָמִים, אֲבָל הַמִּצְוָה הִיא לִשְׁאוֹב בִּשְׁבִיל כָּל יוֹם וָיוֹם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִשְׁאֹב בִּכְלִי חֶרֶס יָשָׁן אֲפִלּוּ הוּא שֶׁל פֶּסַח אֶלָּא אִם כֵּן הוּא מְצֻפֶּה (גלעזירט) דִּכְלִי חֶרֶס יָשָׁן שֶׁאֵינוֹ מְצֻפֶּה, אֵינוֹ הִדּוּר מִצְוָה, וְאֵין לְשַׁנּוֹת הַמִּנְהָג.
סעיף ד’
הַנְּהָרוֹת בִּימֵי נִיסָן, עַל פִּי הָרֹב הֵן יוֹתֵר קָרִים מִן הַבְּאֵרוֹת, וְעַל כֵּן יִשְׁאַב מִן הַנָּהָר. אַךְ לִפְעָמִים הַנְּהָרוֹת גְּדוֹלִים מֵהַפְשָׁרַת שְׁלָגִים וְאֵינָם קָרִים כָּל כָּךְ, אָז טוֹב יוֹתֵר לִשְׁאוֹב מִן הַבְּאֵרוֹת.
סעיף ה’
לֹא יִשְׁאָבֵם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, אֶלָּא עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל.
סעיף ו’
לֹא יִתְּנֵם בִּכְלִי שֶׁהָיָה בּוֹ דְּבַשׁ אוֹ שְׁאָר מֵי פֵּרוֹת, אֶלָּא אִם הִגְעִילוֹ קֹדֶם, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִתְּנֵם בִּכְלִי שֶׁהָיָה בּוֹ דָּבָר חָרִיף אֲפִלּוּ לֹא הָיָה חָמֵץ, מִשּׁוּם דְּעַל יְדֵי דָּבָר חָרִיף, מְמַהֵר לְהַחְמִיץ, וַאֲפִלּוּ הַגְעָלָה לָא מַהֲנֵי לָזֶה, גַּם לֹא יִתְּנֵם בִכְלִי נְחֹשֶׁת, שֶׁאֵינוֹ מְצַנֵּן כְּמוֹ שְׁאָר כֵּלִים.
כה אדר
סעיף ז’
אִם רוֹאֶה שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ לוֹ הַמַּיִם שֶׁלָּנוּ, מֻתָּר לְהוֹסִיף לְתוֹכָן שְׁאָר מַיִם, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא הָרֹב מִמַּיִם שֶׁלָּנוּ, וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִמַיִם שֶׁלָּנוּ. וְיֵשׁ לְהַדֵּר, אִם אֶפְשָׁר, לִשְׁאֹב אֶת הַמַּיִם שֶׁמּוֹסִיפִין מִתּוֹךְ [מַשְׁאֵבָה] (פְּלוֹמְפְּ) אוֹ שְׁאָר בְּאֵר מְכֻסָּה, שֶׁאֵין הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה עַל הַמַּיִם.
סעיף ח’
כְּשֶׁאוֹפִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן, צְרִיכִין לִשְׁאוֹב בְּיוֹם חֲמִישִּׁי בָּעֶרֶב, כִּי בְּיוֹם עֶרֶב שַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, אִם לֹּא שָׁאַב בְּיוֹם חֲמִישִּׁי, יִשְׁאַב בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְאַחַר מִנְחָה, אוֹ בַּשַׁבָּת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי.
סעיף ט’
אֵין לִשְׁפֹּךְ אֶת הַמַּיִם מִפְּנֵי הַמֵּת, וְלֹא מִפְּנֵי הַתְּקוּפָה, שֶׁנֶּאֱמַר, שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע. וּמִכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַתְּקוּפָה תִפּוֹל, יַנִּיחַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם חֲתִיכַת בַּרְזֶל קְטַנָּה וּנְקִיָה, כְּמוֹ מַחַט, וּתְהֵא תְלוּיָה בְּחוּט, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ אַחַר כָּךְ לְהַכְנִיס אֶת הַיָּד לְתוֹךְ הַמַּיִם לָקַחַת אוֹתָהּ, אֶלָּא יִמְשְׁכֶנָּה עִם הַחוּט.
סימן קי – דיני הלשה ואפית המצות ובו ט”ו סעיפים:
סעיף א’
תַּנּוּר שֶׁאָפוּ בוֹ חָמֵץ כְּשֶׁרוֹצֶה לֶאֱפוֹת בּוֹ מַצּוֹת צָרִיךְ לְהַכְשִׁירוֹ עַל יְדֵי לִבּוּן בָּאוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁיַסִּיקוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיוּ נִיצוֹצוֹת נִתָּזִין מִמֶּנּוּ, כִּי בְּפָחוֹת מִזֶּה לֹא הֲוֵי לִבּוּן גָּמוּר. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיֵּלְכוּ הַגֶּחָלִים עַל פְּנֵי כֻלוֹ. וְטוֹב וְיָשָׁר הוּא, לְגָרְפוֹ וּלְנַקּוֹתוֹ הֵיטֵב אַחַר הַהֶסֵּק, וּלְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּצְטַנֵּן קְצָת, וְאַחַר כָּךְ יַחֲזוֹר וְיַסִּיקֵהוּ לַאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת, וְלֹא מִיָּד אַחַר הַלִּבּוּן.
סעיף ב’
יֵשׁ נוֹהֲגִין לָטוּחַ אֶת הַתַּנּוּר בְּקַרְקַע חָדָש, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְהַכְשִׁירוֹ עַל יְדֵי הֶסֵּק. שֶׁהֶחָמֵץ הַבָּלוּעַ בְּגַגּוֹ וּבְקִירוֹתָיו, הוּא נִפְלָט עַל יְדֵי לִבּוּן מֵהַשַּׁלְהֶבֶת שֶׁמַּסִּיקִין לַאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת, וּמִנְהָג יָפֶה הוּא, וּבִלְבַד שֶׁיָּטוּחוּ אוֹתוֹ בְּקַרְקַע עָבֶה כָּעֳבִי אֶצְבַּע אוֹ יוֹתֵר עַל פְּנֵי כֻּלּוֹ. אֲבָל טִיחַ מוּעָט אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם.
סעיף ג’
אֵין לָשִׁין וְאֵין עוֹשִׂין אֶת הַמַּצּוֹת אֶלָּא בְּבַיִת מְקֹרֶה, וְלֹא כְּנֶגֶד חַלּוֹן פָּתוּחַ, אֲפִלּוּ אִם אֵין הַחַמָּה זוֹרַחַת שָׁמָּה. אֲבָל אִם הַחַלּוֹנוֹת נְעוּלִים וְיֵשׁ בָּהֶן זְכוּכִית, מֻתָּר אִם אֵין הַחַמָּה זוֹרַחַת שָׁמָּה. אֲבָל אִם הַחַמָּה זוֹרַחַת שָׁמָּה, לֹא מַהֲנֵי חַלּוֹן זְכוּכִית, אֶלָּא צָרִיךְ לִפְרֹס וִילוֹן בִּמְקוֹם זְרִיחַת הַחַמָּה. וְכֵן צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְהֵא הַבַּיִת מֻסָּק וָחָם (תנ”ט).
סעיף ד’
אֵין לָשִׁין עִסָּה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵשִּׁעוּר חַלָּה. וְטוֹב לְמַעֵט, כִּי שִׁעֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאִם הָעִסָּה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִשִּׁעוּר חַלָּה, אִי אֶפְשָׁר לַעֲסֹק בָּהּ בְּפַעַם אַחַת, וְחֵלֶק מִמֶּנָּהּ מֻנָּח בְּלֹא עֵסֶק, וְיֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן יִתְחַמֵּץ. אִם לָשׁ עִסָּה רַכָּה, לֹא יוֹסִיף קֶמַח לְעַבּוֹתָהּ (תנ”ו תנ”ז תנ”ט).
סעיף ה’
לֹא יִדְחוֹק אֶת הַקֶּמַח לְתוֹךְ הַמִּדָּה, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁלֹּא יְהֵא נִלּוֹשׁ יָפֶה וְיִשָּׁאֵר בְּתוֹךְ הַמַּצָּה מַשֶּׁהוּ קֶמַח. וּכְשֶׁיָּבוֹא אַחַר כָּךְ בַּתַּבְשִׁיל, יִתְחַמֵּץ. גַּם יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ אֶת הַקֶּמַח סָמוּךְ לַמַּיִם, שֶׁלֹּא יִפּוֹל מֵאֲבַק הַקֶּמַח לְתוֹךְ הַמָיִם, וְכֵן הַמּוֹדֵד אֶת הַקֶּמַח, לֹא יִתְקָרֵב אֶל הָעִסָּה אוֹ אֶל הַמָּיִם. וְטוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ אֶת הַיָּד עַל הַקֶּמַח שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, כִּי הַיָּד מְחַמֶּמֶת קְצָת (תנו תנט).
כו אדר
סעיף ו’
הַכְּלִי שֶׁלָּשִׁין בּוֹ, צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהּ שׁוּם נֶקֶב אוֹ סֶדֶק, שֶׁיּוּכַל לְהִשָּׁאֵר שָׁם מַשֶּׁהוּ עִסָּה וְתִתְחַמֵּץ. וְלֹא יַנִּיחַ הַכְּלִי בִּשְׁעַת לִישָׁה עַל כָּרִים וּכְסָתוֹת פֶּן תִּתְחַמֵּם. וְיִזָּהֵר שֶׁלְּאַחַר כָּל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה [דַקָּה] (מִנּוּטִין) יְנַקֶּה אֶת הַכְּלִי הֵיטֵב, וְגַם יִרְחַץ יָדָיו הֵיטֵב. וְכֵן הַדַּפִּין וְהָעֵצִים שֶׁמְגַלְגְּלִין בָּהֶם, יַשְׁגִּיחוּ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהֶם שׁוּם נֶקֶב אוֹ סֶדֶק. וּלְכָל הַפָּחוֹת לְאַחַר שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה [דַקָּה] (מִנּוּטִין) יְנַקּוּ אוֹתָם הֵיטֵב. וְכֵן הַכֵּלִים שֶׁמְנַקְּבִים בָּהֶם, שֶׁלֹּא יְהֵא עֲלֵיהֶם אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ עִסָּה. וְכֵן הַמַּרְדֶּה שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ אֶת הַמַּצּוֹת לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהּ שׁוּם סֶדֶק, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בָּהּ עִסָּה וְיִתְחַמֵּץ (תנ”ט).
סעיף ז’
אִם נָפַל לְתוֹךְ הָעִסָּה אֵיזֶה דָּבָר חָרִיף, כְּגוֹן מֶלַח אוֹ תַּבְלִין אוֹ סִיד חַי, אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ, וְנִלֹּשׁ בְּתוֹכָהּ, כָּל הָעִסָּה אֲסוּרָה, מִשּׁוּם דְּמִתְחַמֶּמֶת שָׁם. וְאִם נִמְצָא בְּתוֹךְ הָעִסָּה גַּרְעִין תְּבוּאָה, יִטּוֹל מִן הָעִסָּה כָּעֳבִי אֶצְבַּע סְבִיב הַגַּרְעִין וְיַשְׁלִיךְ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר (תנ”ה תס”ז).
סעיף ח’
יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ אֶת הָעִסָּה אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד בְּלִי עֵסֶק. וּמִיָּד כְּשֶׁנִּגְמְרָה הָעִסָּה, יְחַלְקָהּ כֻּלָּה לְהַמְגַלְגְּלִים. וְעַל כֵּן יֵשׁ לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עִסָּה גְּדוֹלָה רַק כְּפִי עֵרֶךְ הַמְגַלְגְּלִים. וְאִם נִשְׁאַר מִן הָעִסָּה בִּידֵי הַמְחַלֵּק, יְלוּשְׁנָּה וְיַעֲסֹק בָּהּ, שֶׁלֹּא תָּנוּחַ אֲפִלּוּ רֶגַע בְּלִי עֵסֶק.
סעיף ט’
הַמְגַלְגְלִים יְגַלְגְלוּ בִּזְרִיזוּת, וְאַל יִשְׁהוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּצָּה כִּדְמוּת אֵיזוֹ צוּרָה. וְיַשְׁגִּיחוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ פֵּרוּרִין מִן הָעִסָּה עַל הַדַּף. וְגַם שֶׁלֹּא יְהֵא מֻדְבָּק בִּידֵיהֶם שׁוּם עִסָּה. וּמִיָּד כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁנִּדְבְּקָה בָּהֶן קְצָת עִסָּה, יִרְחֲצוּ יְדֵיהֶם הֵיטֵב.
סעיף י’
מִיָּד לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה הַמַּצָּה, יְנַקְּבוּהָ בִּזְרִיזוּת. וְלֹא יַעֲשׂו אֵיזֶה צִיּוּר בְּמַה שֶּׁמְנַקְּבִים, אֶלָּא יְמַהֲרוּ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וּמִיָּד יִתְּנוּהָ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר. וְיִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יַשְׁהֶה אוֹתָהּ אֲפִלּוּ מְעַט נֶגֶד פִּי הַתַּנּוּר, כִּי שָׁם תְּמַהֵר לְהַחְמִיץ. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַדֵּר שֶׁזֶּה שֶׁהוּא מוֹשִׁיט אֶת הַמַּצּוֹת לָאוֹפֶה יִהְיֶה בַּעַל תּוֹרָה וִירֵא שָׁמַיִם שֶׁיְדַקְדֵק בָּזֶה (תנ”ט ת”צ).
סעיף יא’
הַיָּרֵא דְּבַר ה’, יִזָּהֵר שֶׁקֹּדֶם אֲפִיַּת הַמַּצּוֹת שֶׁלּוֹ, יַסִּיקוּ הֵיטֵב מֵחָדָשׁ אֶת הַתַּנּוּר וִיפַזְרוּ אֶת הַגֶּחָלִים עַל פְּנֵי כֻלּוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם זֶה אֲשֶׁר אָפָה קֹדֶם לוֹ הָיָה נִזְהָר בְּכָל הַזְּהִירוּת (חַיֵּי אָדָם).
סעיף יב’
הָאוֹפֶה יִזָּהֵר מְאֹד לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא תִּתְכַּפֵל אֵיזוֹ מַצָּה, וְגַם שֶׁלֹּא תִגַּע אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, כִּי בְּמָקוֹם הַנְּגִיעָה, וְכֵן בְּמָּקוֹם שֶׁמִּתְכַּפֶּלֶת, אֵינָהּ נֶאֱפֵית מַהֵר וּמִתְחַמֶּצֶת. וְאִם אֵרַע שֶׁנִּתְכַּפְּלָה אוֹ שֶׁנִּתְנַפְּחָה אֵיזוֹ מַצָּה, צְרִיכִין לִשְׁבּוֹר [וּלְהַשְׁלִיך] אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא וְהוּא חָמֵץ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. אֲבָל אִם נָגְעוּ זוֹ בָּזוֹ בַּתַּנּוּר כְּשֶהֵן עֲדַיִן לַחוֹת, יֵשׁ לְהַתִּיר בְּדִיעֲבַד. מַצָּה נְפוּחָה, הַיְנוּ שֶׁנִּכָּר שֶׁנִּתְחַלְּקָה הַמַּצָּה בְּעָבְיָהּ, וְהֶחָלָל הוּא כְּמוֹ רֹחַב אֲגוּדָל.
כז אדר
סעיף יג’
צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִן הַתַּנּוּר כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נֶאֱפְתָה קְצָת, עַד שֶׁאִם הָיוּ פּוֹרְסִין אוֹתָהּ לֹא הָיוּ כְּעֵין חוּטִין נִמְשָׁכִין. כִּי קֹדֶם שִׁעוּר זֶה, הֲרֵי עֲדַיִן כְּמוֹ עִסָּה. וּכְשֶׁהִיא חוּץ לַתַּנּוּר, תְּמַהֵר לְהַחְמִיץ. וְגַם הַמַּרְדֶּה שֶׁהוֹצִיאוּהָ עָלָיו, גַם כֵּן אֲסוּרָה עוֹד לְמַצּוֹת. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לֵידַע אִם הָיוּ חוּטִין נִמְשָׁכִין מִמֶּנָּהּ אוֹ לֹא, יֵשׁ לְהַחְמִיר מִסָּפֵק. אַךְ אִם קָרְמוּ פָּנֶיהָ, יֵשׁ לְהָקֵל.
סעיף יד’
רָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁיְהֵא הוּא בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד וּמַשְׁגִּיחַ בַּעֲשִׂיַּת וַאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת שֶׁלּוֹ וּלְהַזְהִירָם שֶׁיַּעֲשׂוּ בִּזְרִיזוּת וּבְהַשְׁגָּחָה. וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂים גְּדוֹלֵי יִשְֹרָאֵל הָרִאשׁוֹנִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכֵן עוֹשִׂין גַּם בִּזְמַנֵּנוּ (ת”ס).
סעיף טו’
הַמַּצּוֹת שֶׁהֵם לָצֵאת בָּהֶן יְדֵי חוֹבַת אֲכִילַת מַצָּה בִּשְׁנֵי לֵילוֹת הָרִאשׁוֹנִים, נִקְרָאוֹת מַצּוֹת מִצְוָה. וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹתָן לְשֵׁם מִצְוָה, עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל גָּדוֹל בֶּן דַּעַת, שֶׁהוּא בֶּן שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְאִשָּׁה בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. וּבְכָל הָעֲשִׂיּוֹת יֹאמַר הָעוֹשֶׂה, לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה, אֲפִלּוּ בִּשְׁאִיבַת הַמַּיִם. (כָּל הַדִּינִים שֶׁכָּתַבְנוּ בְּעִנְיַן אֲפִיַּת הַמַּצּוֹת, זֶהוּ לְמִנְהָגֵנוּ שֶׁאוֹפִין הַכֹּל לִפְנֵי הַפֶּסַח. אֲבָל בִּמְקוֹם הַדְּחָק שֶׁאוֹפִין גַּם בְּפֶּסַח, יֵשׁ בָּזֶה עוֹד חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת עַל מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ. וְכֵן הַנּוֹהֲגִין לֶאֱפוֹת מַצּוֹת מִצְוָה בְּעֶרֶב פֶּסַח לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, צְרִיכִין זְהִירוּת יְתֵרָה).
סימן קיא – הלכות בדיקת ובטול חמץ ובו י”ז סעיפים:
סעיף א’
בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי עֶרֶב פֶּסַח בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ. וְחַיָּבִין לִבְדּוֹק מִיָּד בִּתְחִלַּת הַלָּיְלָה. וְאָסוּר לְהַתְחִיל לֶאֱכֹל אוֹ לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה חֲצִי שָׁעָה קֹדֶם הַלָּיְלָה.
סעיף ב’
אֵין בּוֹדְקִין אֶלָּא בְּנֵר שֶׁל שַׁעֲוָה יְחִידִי, וְלֹא קְלוּעַ מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כַּאֲבוּקָה. וּבִשְׁעַת הַדְּחַק שֶׁאֵין לוֹ נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה, יִבְדֹּק בְּנֵר שֶׁל חֵלֶב.
סעיף ג’
בּוֹדֵק כָּל הַחֲדָרִים שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא הִכְנִּיסוּ בָּהֶם חָמֵץ, אֲפִלּוּ הַמַּרְתְּפִים וְהָעֲלִיּוֹת וְהַחֲנֻיּוֹת וּבֵית הָעֵצִים. כֹּל שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא הִכְנִיסוּ שָׁם חָמֵץ, צְרִיכִין לְבָדְקן. וְכֵן צְרִיכִין לִבְדּוֹק כָּל הַכֵּלִים שֶׁמַּחְזִיקִים בָּהֶם חָמֵץ. וְקֹדֶם הַבְּדִיקָה יְכַבְּדוּ הֵיטֵב כָּל הַמְּקוֹמוֹת וִינַקּוּ אוֹתָם מִכָּל חָמֵץ, לְמַעַן יְהֵא נָקֵל לוֹ אַחַר כָּךְ לְבָדְקָם.
סעיף ד’
רֶפֶת שֶׁל בָּקָר, שֶׁנּוֹתְנִים שָׁמָּה תְּבוּאָה לַבְּהֵמוֹת לֶאֱכֹל, וְכֵן לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים שֶׁנּוֹתְנִים לָהֶם שָׁם תְּבוּאָה, אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה, כִּי שֶׁמָּא לֹא נִתְחַמְּצָה כְּלָל הַתְּבוּאָה. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר נִתְחַמְּצָה, שֶׁמָּא אָכְלוּ הַכֹּל וְלֹא שִׁיְרוּ כְּלוּם. אֲבָל אִם נָתְנוּ לָהֶם שָׁמָּה תְּבוּאָה חֲמוּצָה, שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא סָפֵק אֶחָד, שֶׁמָּא אָכְלוּ הַכֹּל, אֵין סוֹמְכִין עַל זֶה, וּצְרִיכִין בְּדִיקָה.
סעיף ה’
צְרִיכִין לִבְדֹּוֹק בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת בַּחוֹרִין וּבִסְּדָקִין, כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר. וְגַם הַכִּיסִים שֶׁבִּבְגָדִים שֶׁלּוֹ וְשֶׁל תִּינוֹקוֹת, שֶׁלִּפְעָמִים נוֹתְנִים בָּהֶן חָמֵץ, צְרִיכִין בְּדִיקָה. וִינַעֲרֵם הֵיטֵב לְמַחַר בִּשְׁעַת הַבִּעוּר (תל”ג).
סעיף ו’
הַחֲדָרִים שֶׁמּוֹכְרִים לְאֵינוֹ יְהוּדִי עִם הֶחָמֵץ, כֵּיוָן שֶׁאֵין מוֹכְרִים עַד לְמָחָר, אִם כֵּן חָל עָלָיו בַּלַּיְלָה חִיּוּב בְּדִיקָה וְחַיָּב לְבָדְקָם (חיי”א כלל קיט מקור חַיִּים סוֹף סוֹף סִימָן תלו).
כח אדר
סעיף ז’
קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל לִבְדֹּק, יְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל בִּעוּר חָמֵץ. וְאַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה עֲדַיִן אֵינוֹ מְבַעֲרוֹ, מִכָּל מָקוֹם מְבָרֵךְ עַל בִּעוּר, לְפִי שֶׁמִּיָּד לְאַחַר הַבְּדִיקָה יְבַטֵּל אֶת הֶחָמֵץ שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לוֹ, וְהוּא הַבִּעוּר לְחָמֵץ שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לוֹ. וְלֹא יַפְסִיק בֵּין הַבְּרָכָה לִתְחִלַּת הַבְּדִיקָה. וְטוֹב שֶׁלֹּא יַפְסִיק עַד גְּמָר כָּל הַבְּדִיקָה, אֶלָּא בְּמַה שֶּׁהוּא מֵעִנְיַן הַבְּדִיקָה. וְיָכוֹל לִבְדֹּוֹק כַּמָּה בָתִים בִּבְרָכָה אֶחָת.
סעיף ח’
יֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁקֹּדֶם הַבְּדִיקָה מַנִּיחִין פְּתִיתֵי לֶחֶם בִּמְקוֹמוֹת שֶׁיִּמְצְאֵם הַבּוֹדֵק, כִּי חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא כְּלוּם וּתְהֵא בְּרָכָה לְבַטָּלָה. וּפְשִׁיטָא כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ בּוֹדֵק כָּרָאוּי, אֶלָּא שֶׁהוּא מְקַבֵּץ אֵלּוּ הַפְּתִיתִים, לֹא קִיֵּם מִצְוַת בְּדִיקָה, וּבֵרַךְ בְּרָכָה לְבַטָּלָה (תל”ב).
סעיף ט’
הֶחָמֵץ שֶׁהוּא מְשַׁיֵּר לַאֲכִילָה אוֹ לִמְכִירָה, יַנִּיחַ קֹדֶם הַבְּדִיקָה בְּמָקוֹם הַמְשֻׁמָּר הֵיטֵב. וְכֵן הֶחָמֵץ שֶׁהוּא מוֹצֵא בִּבְדִיקָתוֹ, וְצָרִיךְ לְשָׂרְפוֹ לְמָחָר, יַנִּיחַ בְּמָקוֹם מְשֻׁמָּר וּמְקֻשָּׁר, שֶׁלֹּא יֹאבַד מִמֶּנּוּ, וְיַנִּיחֶנּוּ בְּמָקוֹם שֶׁיִּרְאֵהוּ לְמָחָר וְלֹא יִשְׁכַּח לְשָׂרְפוֹ.
סעיף י’
אַחַר הַבְּדִיקָה מִיָּד יְבַטְּלֶנּוּ, וְעִקַּר הַבִּטּוּל הוּא בַּלֵּב, שֶׁיִּגְמֹר בְּלִבּוֹ שֶׁכָּל חָמֵץ שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ אֵינוֹ, וְאֵינוֹ חָשׁוּב כְּלוּם, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ עָפָר, וּכְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ צֹרֶךְ כְּלָל. וְתִקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיּוֹצִיא דְּבָרִים אֵלּוּ גַּם בְּפִיו, וְיֹאמַר: כָּל חֲמִירָא וְכוּ’. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ פֵּרוּשׁוֹ, יֹאמַר בְּלָּשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין (אַללֶער זוֹיעֶרְטֵייג, אוּנְד אַללֶעס גֶעזֵייעֶרְטֶע ווֶעלְכֶעס זִיךְ אִין מַיינֶעם רְשׁוּת בֶּעפִינְדֶעט, דַאס אִיךְ נִיכְט גֶעזֶעהְן אוּנְד נִיכְט ווֶעגגֶעשַׁאפְט הָאבֶּע, זָאל פֶערְנִיכְטֶעט אוּנְד דעֶם שְׁטוֹיבֶּע דֶער עֶרְדֶע גְלַייךְ גֶעהַאלְטֶען זַיין) (תל”ד).
סעיף יא’
אַף עַל פִּי שֶׁבִּטֵּל אֶת הֶחָמֵץ בַּלַּיְלָה לְאַחַר הַבְּדִיקָה, מִכָּל מָקוֹם גַּם בַּיּוֹם לְאַחַר שֶׁשָּׂרַף אוֹתוֹ יַחֲזוֹר וִיבַטְּלֶנּוּ, וְיִכְלוֹל כָּל הֶחָמֵץ וְיֹאמַר: כָּל חֲמִירָא וְכוּ’. אוֹ בְּלָּשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין [כָּל שְֹאוֹר וְכָל חָמֵץ שֶׁבִּרְשׁוּתִי שֶׁרְאִיתִיו וְשֶׁלֹּא רְאִיתִיו, שֶבִּעַרְתִּיו וְשֶׁלֹּא בִּעַרְתִּיו, יְהֵא בָטֵל וְהֶפְקֵר וְחָשוּב כַּעֲפַר הָאֲדָמָה) (אַללֶער זוֹיעֶרְטֵייג אוּנְד אַללֶעס גֶעזֵייעֶרְטֶע, ווֶעלְכֶעס זִיךְ אִין מַיינֶעם רְשׁוּת בֶּעפִינְדֶעט. דַאס אִיךְ גֶעזֶעהְן אָדֶער נִיכְט גֶעזֶעהְן. דַאס אִיךְ ווֶעגגֶעשַׁאפְט אָדֶער נִיכְט ווֶעגגֶעשַׁאפְט הָאבֶּע, זָאל פֶערְנִיכְטֶעט אוּנְד דעֶם שְׁטוֹיבֶּע דֶער עֶרְדֶע גְלַייךְ גֶעהַאלְטֶען זַיין).
סעיף יב’
חֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ בְּדִיקַת חָמֵץ, וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹתוֹ אוֹצָר, פֵּרוּשׁ שֶׁרוֹצֶה לֶאֱצוֹר בְּתוֹכוֹ פֵּרוֹת אוֹ עֵצִים אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה לֹא יוּכַל לְבָדְּקוֹ, כְּשֶׁיַּגִּיעַ לֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, צָרִיךְ לִבְדּוֹק תְּחִלָּה אֶת הֶחָמֵץ שָׁם בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁבּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ עוֹד זְמַן רַב עַד הַפֶּסַח, וַאֲפִלּוּ מִיָּד לְאַחַר פֶּסַח שֶׁעָבַר. וּבְדִעֲבַד אִם לֹא בְּדָקוֹ קֹדֶם שֶׁעֲשָׂאוֹ אוֹצָר, אִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן בְּדִיקַת חָמֵץ, אֵינוֹ צָרִיךְ לִטְרוֹחַ עַתָּה לְפַנּוֹתוֹ וּלְבָדְקוֹ. אֲבָל אִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ בְּתוֹךְ יְמֵי פֶּסַח, צָרִיךְ לְפַנּוֹתוֹ עַתָּה וּלְבָדְקוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ טֹרַח רַב וְחֶסְרוֹן כִּיס.
סעיף יג’
וְאִם עוֹשֶׂה אֶת הָאוֹצָר עַל דַּעַת שֶׁלֹּא לְפַנּוֹתוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, אֲזַי יֵשׁ חִלּוּק בַּזְּמָן. אִם הוּא קֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָדְקוֹ (אֶלָּא שֶׁאִם יֵשׁ שָׁם חָמֵץ יָדוּעַ, יְבַעֲרֶנּוּ תְּחִלָּה) וְיוֹעִיל לוֹ הַבִּטּוּל, שֶׁיְבַטֵּל כָּל חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ. אֲבָל אִם הוּא תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח, חַל עָלָיו חִיּוּב בְּדִיקָה, (כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּהִלְכוֹת פֶּסַח קֹדֶם לַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם) וְצָרִיךְ לְבָדְקוֹ. וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אִם שָׁכַח וְלֹא בְדָקוֹ, צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הָאוֹצָר וּלְבָדְקוֹ בַלַּיְלָה תֵּכֶף לְאַחַר שֶׁנִּזְכָּר.
כט אדר
סעיף יד’
וְאִם עוֹשֶֹה אוֹצָר בַּבּוֹר מֵחִטִּים שֶׁאֵינָן מְחֻמָּצוֹת, וְאַחַר כָּךְ מֵחֲמַת לַחוּת הַבּוֹר נִתְחַמְּצוּ הַחִטִּים שֶׁבְּקַרְקָעִית הַבּוֹר וְשֶׁבְּקִירוֹתָיו, אַף עַל פִי שֶׁאֲצָרָן בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֵין צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הַבּוֹר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר וּלְבָדְקוֹ, אֶלָּא דַּי לוֹ בַּבִּטּוּל, כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָצַר, אָצַר בְּהֶתֵּר. וְאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם חִטִּים מְחֻמָּצוֹת, יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה חִלוּקֵי דִּינִים, וְיַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם (תל”ו).
סעיף טו’
לֹא יַשְׁלִיךְ גַּרְעִינֵי תְּבוּאָה לַתַּרְנְגוֹלִים בִּמְקוֹם לַח תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח מִלְבַעֲרָם.
סעיף טז’
הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, קֹדֶם לֶכְתּוֹ יְמַנֶּה שְּׁלִיחַ שֶׁיִּבְדֹּק וִיבַטֵּל חֲמֵצוֹ, וְיֹאמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהוּא מְמַנֶּה אוֹתוֹ לְשְּׁלִיחַ עַל הַבְּדִיקָה וְגַם עַל הַבִּטּוּל. וְהַשְּׁלִיחַ יֹאמַר בַּבִּטּוּל: חֲמֵצוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי וְכוּ’. וּמִכָּל מָקוֹם גַם הוּא בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, בְּעֶרֶב פֶּסַח בַּבֹּקֶר יְבַטֵּל חֲמֵצוֹ שֶבִּרְשוּתוֹ (תל”ב תל”ד תל”ו).
סעיף יז’
מָצָא חָמֵץ בְּבֵיתוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד יוֹצִיאוֹ וְיִשְׂרְפֶנּוֹ. וְאִם יֵשׁ בּוֹ כַּזַּיִת, יְבָרֵךְ מִתְּחִלָּה עַל בִּעוּר חָמֵץ. אֲבָל עַל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת לֹא יְבָרֵךְ. וְאִם מְצָאוֹ בְּיוֹם טוֹב אוֹ בְּשַׁבָּת חֹל הַמּוֹעֵד, וְכֵן בַּשַׁבָּת שֶׁחָל בְּעֶרֶב פֶּסַח דְּאָסוּר לְטַלְטְלוֹ מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מֻקְצֶה, יִכְפֶּה עָלָיו כְּלִי עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב אוֹ מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאָז יִשְׂרְפֶנּוּ. וְאִם מְצָאוֹ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁאָז בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב כְּבָר עָבַר הַפֶּסַח, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו, אֶלָּא שׂוֹרְפוֹ בְּלֹא בְּרָכָה, אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ כַּזַּיִת (תל”ה תמ”ו).
סימן קיב – איזה חמץ אסור להשהות בפסח ואיזה מתר להשהותו ובו ו’ סעיפים:
סעיף א’
כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ, וַאֲפִלּוּ אֵין בּוֹ חָמֵץ בָּעַיִן, רַק הַטַּעַם מֵחָמֵץ, כְּגוֹן שֶׁהֵסִירוּ אֶת הֶחָמֵץ, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ בַּפֶּסַח. אֲבָל דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ חָמֵץ כְּלָל, אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בִּכְלֵי חָמֵץ, אֲפִלוּ הָיָה הַכְּלִי בֶּן יוֹמוֹ, אוֹ שֶׁנִּכְבַּשׁ בִּכְלִי חָמֵץ, מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ בַּפֶּסַח. וְדַוְקָא שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל אוֹ נִכְבַּשׁ קֹדֶם הַפֶּסַח, אֲבָל אִם נִתְבַּשֵּׁל אוֹ נִכְבַּשׁ בַּפֶסַח בִּכְלִי חָמֵץ, חַיָּבִין לְבַעֲרוֹ.
סעיף ב’
תְּבוּאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּרְעִינִים צְמוּחִים אוֹ מְבֻקָּעִים, וַאֲפִלּוּ הֵם מְעֹרָבִים מְעַט בְּהַרְבֵּה. וְכֵן תְּבוּאָה שֶׁנָּפְלוּ עָלֶיהָ מַיִם אוֹ שֶׁרְחָצָהּ בְּמַיִם, אָסוּר לְהַשְׁהוֹתָהּ. וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנַעֲשׂוּ מִתְּבוּאָה זוֹ, אָסוּר לְהַשְׁהוֹתָן. וּמִי שֶׁמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ תְּבוּאָה שֶׁנִּתְלַחְלְחָה, צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁלֹּא יַשְׁהֶה אוֹתָהּ בַּפֶסַח. וּלְנָכְרִי אָסוּר לְמָכְרָהּ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּמְכְּרֶנָּהּ הַנָּכְרִי לְיִשְֹרָאֵל וְיַשְׁהֶה אוֹתָהּ בַּפֶסַח.
סעיף ג’
בְּגָדִים שֶׁנִּתְכַּבְּסוּ וְנִתְקְנוּ בַּחֲלֵב חִטָּה (שטערק), מֻתָּר לְלָבְשָׁן בְּפֶסַח. אֲבָל אֵין לְהַצִּיעָן עַל הַשֻּׁלְחָן אִם יֵשׁ עֲלֵיהֶם אֵיזֶה מַמָּשׁוּת, שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּתְפָּרֵר מֵהֶם אֵיזֶה פֵּרוּר, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לָתֵת לְתוֹכָן קֶמַח שֶׁל פֶּסַח.
סעיף ד’
מֻתָּר לְדַבֵּק נְיָרוֹת בַּחַלּוֹן, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם לַפֶּסַח, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא הֶחָמֵץ נִרְאֶה, דְּכֵיוָן שֶׁהַדֶּבֶק אֵינוֹ חָמֵץ גָּמוּר, וְגַם הוּא מְכֻסֶּה, לֹא הֶחְמִירו בּוֹ. אֲבָל אִם נִרְאֶה בַּחוּץ, אָסוּר. וְקֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם, בְּכָל עִנְיָן מֻתָּר.
א ניסן
סעיף ה’
דְּיוֹ שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה בְּשֵׁכָר קֹדֶם פֶּסַח, מֻתָּר לִכְתֹּב בָּהּ בְּחֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח, כֵּיוָן שֶׁנִּפְסְלָה מֵאֲכִילַת הַכֶּלֶב קֹדֶם הַפֶּסַח. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁנִּפְסַל וְנִפְסַד הֶחָמֵץ לְגַמְרֵי קֹדֶם הַפֶּסַח, מֻתָּר בַּפֶסַח בַּהֲנָאָה וּבִשְׁהִיָּה. אֲבָל אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁבִּשֵּׁל בַּפֶּסַח דְּיוֹ בְּשֵׁכָר, אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל בַּהֲנָאָה, מִשּׁוּם דְּחָמֵץ שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי גַּם כֵּן אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל בַּהֲנָאָה בַּפֶסַח (סִימָן תמ”ב ובחיי”א).
סעיף ו’
כָּל הַכֵּלִים שֶׁאֵינוֹ מַכְשִׁירָן לַפּסַח, צָרִיךְ לְשַׁפְשְׁפָן הֵיטֵב בְּעֶרֶב פֶּסַח קֹדֶם שָׁעָה שִׁשִּׁית וְלַהֲדִיחָן בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יְהֵא חָמֵץ נִכָּר, וְיַצְנִיעֵם בְּמָקוֹם צָנוּעַ שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לֵילֵךְ לְשָׁם בַּפֶּסַח. וְטוֹב לְסָגְרָם בְּחֶדֶר מְיֻחָד וּלְהַצְנִיעַ אֶת הַמַּפְתֵּחַ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח (תנ”א).
סימן קיג – דיני ערב פסח ודיני אפית המצות ובו ט’ סעיפים:
סעיף א’
אֵין אוֹמְרִים מִזְמוֹר לְתוֹדָה וְלֹא לַמְנַצֵּחַ (תכ”ט).
סעיף ב’
מֻתָּר לֶאֱכוֹל חָמֵץ רַק עַד שְׁלִישׁ הַיוֹם, (וְהַיּוֹם נֶחְשָׁב מִן עֲלֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים). וּבַהֲנָאָה מֻתָּר עוֹד שָׁעָה אֶחָת. וּמֻתָּר לְמָכְרוֹ אָז לְאֵינוֹ יְהוּדִי, אֲבָל אַחַר כָּךְ אָסוּר גַּם בַּהֲנָאָה. וְצָרִיךְ לִשְׂרוֹף אֶת הֶחָמֵץ וּלְבַטְּלוֹ כָּל זְמַן שֶׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָאָה (תל”ד תמ”ג).
סעיף ג’
מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וָאֵילַךְ אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה. וְאֵינוֹ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת, רַק מַה שֶּׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד. וְעַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי נוֹהֲגִין לְהַתִּיר. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לֶאֱסוֹר כָּל הַיּוֹם בִּמְלָאכָה.
סעיף ד’
לְהִסְתַּפֵּר וְכֵן לִקְצֹץ הַצִּפָּרְנַיִם, צְרִיכִין קֹדֶם חֲצוֹת. וְאִם שָׁכַח, יָכוֹל לִקְצֹץ צִפָּרְנָיו גַּם לְאַחַר חֲצוֹת. אֲבָל לְהִסְתַּפֵּר אָסוּר, כִּי אִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי.
סעיף ה’
אָסוּר לֶאֱכוֹל מַצָּה כָּל הַיּוֹם. וַאֲפִלּוּ הַקְּטָנִּים וְהַקְּטַנּוֹת, כָּל שֶׁמְּבִינִים עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם, אָסוּר לָתֵת לָהֶם מַצָּה. אֲבָל תַּבְשִׁילִין שֶׁעוֹשִׂין מִמַּצּוֹת טְחוּנוֹת, מֻתָּר כָּל אָדָם לֶאֱכוֹל עַד תְּחִלַּת שָׁעָה עֲשִׂירִית, דְּהַיְנוּ עַד הָרְבִיעִית הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַיּוֹם. וּמִשָּׁם וָאֵילַךְ אָסוּר לֶאֱכוֹל, כִּי אִם לְעֵת הַצֹּרֶךְ מְעַט פֵּרוֹת אוֹ בָּשָׂר וְדָגִים. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל בַּלַּיְלָה מַצָּה לְתֵאָבוֹן (תעא).
סעיף ו’
הַבְּכוֹרִים בֵּין בְּכוֹר לְאָב בֵּין בְּכוֹר לְאֵם, מִתְעַנִּים בְּעֶרֶב פֶּסַח, אֲפִלּוּ חָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְגַם הַבָּא אַחַר הַנְּפָלִים, צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת (עַיֵן דָּגוּל מֵרְבָבָה). וְכַל זְמַן שֶׁהַבְּכוֹר קָטָן, הָאָב מִתְעַנֶּה תַּחְתָּיו. בִּסְעוּדַּת מִצְוָה אִם מֻתָּרִים לֶאֱכוֹל, תַּלְיָא בְּמִנְהַג הַמְּקוֹמוֹת.
סעיף ז’
בְּכוֹר הַמִתְעַנֶּה, אוֹמֵר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, עֲנֵנוּ, וְאִם הֵם כַּמָּה בְּכוֹרִים וּמִתְפַּלְּלִין בְּצִּבּוּר, לֹא יֵרֵד בְּכוֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה, כִּי אֵין לוֹמַר עֲנֵנוּ בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה בְּקוֹל, כֵּיוָן שֶׁהוּא חֹדֶשׁ נִיסָן (ת”ע).
ב ניסן
סעיף ח’
הַמְהַדְּרִים אוֹפִין הַמַּצּוֹת שֶׁל מִצְוָה בְּעֶרֶב פֶּסַח אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, שֶׁהוּא זְמַן הַקְרָבַת קָרְבַּן פֶּסַח. וְכֵיוָן שֶׁאָז הוּא אַחַר זְמַן אִסּוּר חָמֵץ, טוֹב שֶׁיְבַטֵּל בְּפֵרוּשׁ אֶת הַפֵּרוּרִים, וְיֹאמַר בְּלָשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין עִנְיָן זֶה: כָּל פֵּרוּרִים שֶׁיִּפְּלוּ בִּשְׁעַת לִישָׁה וַעֲרִיכָה, וְכֵן הַבָּצֵק שֶׁיִּדָבֵק בַּכֵּלִים, אֲנִי מְבַטֵּל וּמַפְקִיר אוֹתָם.
סעיף ט’
וְהַמַּיִם שֶׁרוֹחֲצִין בָּהֶם אֶת הַכֵּלִים, צְרִיכִין לְשָׁפְכָן בִּמְקוֹם מִדְרוֹן, וְשֶׁלֹּא תִהְיֶה רִצְפַּת אֲבָנִים, כְּדֵי שֶׁיִּבָּלְעוּ מְהֵרָה בַּקַּרְקַע, שֶׁאִם יִשְׁפְּכֵן שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִדְרוֹן אוֹ אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם מִדְרוֹן וְהוּא רִצְפַּת אֲבָנִים, יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִתְקַבְּצוּ בְּמָקוֹם אֶחָד וְיַחְמִיצוּ קֹדֶם שֶׁיִּבָּלְעוּ בַּקַּרְקַע, וְנִמְצָא שֶׁיִּהְיֶה חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ.
סימן קיד – דיני מכירת חמץ ובו י”ג סעיפים:
סעיף א’
יִשְֹרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ חָמֵץ שֶׁלּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ בַּפֶּסַח, עוֹבֵר בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע עַל בַּל יֵרָאֵה וּבַל יִמָּצֵא. וְהֶחָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָאָה לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ בִּטְּלוֹ קֹדֶם פֶּסַח. וְלָכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה חָמֵץ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם, צָרִיךְ לְמָכְרוֹ לְאֵינוֹ יְהוּדִי קֹדֶם הַפֶּסַח בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עֲדַיִן מֻתָּר בַּהֲנָאָה. וְלֹא יְהֵא עִנְיַן מְכִירַת חָמֵץ אֵצֶל הָאָדָם כְּמוֹ מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיִּגְמוֹר בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא מוֹכְרוֹ בֶּאֱמֶת לְהָאֵינוֹ יְהוּדִי מְכִירָה גְּמוּרָה וַחֲלוּטָה. וְלֹא יִמְכּוֹר בְּיֹקֶר מִן הַמְּחִיר הָרָאוּי. וּלְאַחַר הַפֶּסַח יְבַקֵּשׁ מֵאֵת הָאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיְשַׁלֵּם לוֹ אֶת הַחוֹב. וְכַאֲשֶׁר יְשִׁיבֵהוּ שֶׁאֵין לוֹ כֶּסֶף, יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִמְכּוֹר לוֹ אֶת הֶחָמֵץ עִם (הַחֶדֶר) בְּעַד כָּךְ וְכָךְ. וְלֹא יְהֵא הַדָּבָר כְּחוֹכָא בְּעָלְמָא, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים מַמָּשׁ (תמ”ח).
סעיף ב’
הֶחָמֵץ שֶׁהוּא מוֹכֵר לְאֵינוֹ יְהוּדִי, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְֹרָאֵל. וְאִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי לוֹקֵחַ אֶת הֶחָמֵץ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, מַה טּוֹב. וְאִם אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּקָחֵהוּ לְבֵיתוֹ, צָרִיךְ לְהַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַחֶדֶר שֶׁהֶחָמֵץ מֻנָּח בּוֹ. וְצָרִיךְ לִכְתּוֹב בִּשְׁטָר שֵׁם הַקּוֹנֶה, וּבְכַמָּה הִשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַחֶדֶר, וְשֶׁאַגַב קַרְקַע הִקְנָה לוֹ אֶת הֶחָמֵץ הַמֻּנָּח שָׁם, וְיִפְרוֹט אֶת כָּל הֶחָמֵץ בְּכַמָּה מָכַר לוֹ, אֲבָל אֵינוֹ צָרִיךְ לִפְרוֹט סְכוּם הַמִּדּוֹת, וְיוּכַל לִכְתֹּב רַק בְּעַד כַּמָּה כָּל מִדָּה עַד לַמְּדִידָה (עַיֵן פְּרִי מְגָדִים). וְכָל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּשְּׁטָר, יְדַבֵּר עִם הַקּוֹנֶה גַּם בְּעַל פֶּה. וִיקַבֵּל מִמֶּנּוּ עֵרָבוֹן (דראנגאבע) וּשְׁאָר הַמָּעוֹת יִזְקוֹף עָלָיו בְּמִלְוֶה; וִיהֵא הַכֹּל כָּתוּב בִּשְׁטָר, וְגַם יִמְסוֹר לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִן הַחֶדֶר. חָמֵץ שֶׁהוּא בְּתוֹךְ כְּלִי הַצָּרִיךְ טְבִילָה (כְּשֶׁלּוֹקְחוֹ מִן הָאֵינוֹ יְהוּדִי), לֹא יִמְכְּרֶנוּ עִם הַכְּלִי, כִּי לְאַחַר הַפֶּסַח כְּשֶׁיַּחְזוֹר וְיִקְנֵהוּ מִן הָאֵינוֹ יְהוּדִי יִצְטָרֵךְ טְבִילָה מֵחָדָשׁ (סִימָן תמ”ח. ופתחי תשובה ביורה דעה סִימָן ק”כ).
סעיף ג’
לְאַחַר שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת הֶחָמֵץ; אִם יָרֵא פֶּן יְקַלְקֵל שָׁם הַקּוֹנֶה, יָכוֹל גַּם הוּא לִתְלוֹת שָׁם מִסְגֶּרֶת לִשְׁמִירָה; אוֹ אִם הַקּוֹנֶה רוֹצֶה לְהַפְקִיד אֵצֶל הַיִשְֹרָאֵל אֶת הַמַּפְתֵּחַ, רַֹשָאי. אֲבָל אָסוּר שֶׁיַּנִּיחַ הַיִשְֹרָאֵל חוֹתָם עַל הֶחָמֵץ (עַיֵּן פרמ”ג).
סעיף ד’
אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׂכִּיר לוֹ כָּל הַחֶדֶר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא צָרִיךְ גַּם כֵּן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, יַעֲשֶׂה מְחִצָּה לִפְנֵי הֶחָמֵץ, וְיַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַמָּקוֹם שֶׁעַד הַמְּחִצָּה, וְיִכְתֹּב כֵּן בְּתוֹךְ הַשְּׁטָר. גַּם יִכְתֹּב שֶׁיֵּשׁ לְהַקּוֹנֶה דְּרִיסַת הָרֶגֶל לָלֶכֶת כִּרְצוֹנוֹ אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא; וְגַם שֶׁאִם יִרְצֶה הָאֵינוֹ יְהוּדִי הַזֶּה הַקּוֹנֶה לִמְכּוֹר אֶת הֶחָמֵץ לְאֵינוֹ יְהוּדִי אַחֵר בְּתוֹךְ הַפֶּסַח אוֹ לְיִשְֹרָאֵל בְּאִסְרוּ חַג דְפֶּסַח, יֵשׁ לְכֻלָּם דְּרִיסַת הָרֶגֶל לָלֶכֶת שָׁמָּה. וְכֵן אִם מַשְׂכִּיר אוֹ מוֹכֵר לְהָאֵינוֹ יְהוּדִי חֶדֶר שֶׁצְּרִיכִין לָלֶכֶת שָׁמָּה דֶּרֶךְ רְשׁוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵר, צָרִיךְ לִכְתּוֹב כֵּן בַּשְׁטָר, שֶׁיֵּשׁ לְהָאֵינוֹ יְהוּדִי הַקּוֹנֶה וּלְכָל הַקּוֹנִים שֶׁיָּבִיא שָמָּה, דְּרִיסַת הָרֶגֶל לָלֶכֶת שָׁמָּה.
ג ניסן
סעיף ה’
אִם הַבַּיִת הוּא אֵצֶל הַיִשְֹרָאֵל רַק בִּשְׂכִירוּת מִיִשְֹרָאֵל אַחֵר, אֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ לְאֵינוֹ יְהוּדִי לְבֵית דִּירָה בְּלִי רְשׁוּת הַמַּשְׂכִּיר, לָכֵן יַתְנֶה בְּפֵרוּשׁ עִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁאֵינוֹ מַשְׂכִּירוֹ לוֹ לָדוּר בּוֹ, רַק לְהַחְזִיק בּוֹ כֵּלָיו וּמִטַּלְטְלָיו, אֲבָל לֹא יַשְׂכִּירוֹ בְּפֵרוּשׁ לְהַחְזִיק בּוֹ אֶת הֶחָמֵץ, רַק סְתָם לְהַחְזִיק בּוֹ כֵּלָיו וּמִטַּלְטְלָיו כִּרְצוֹנוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם אִם הַמַּשְׂכִּיר בָּעִיר, יִקַּח מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לְהַשְׂכִּירוֹ, וְכֵן מִי שֶׁנּוֹסֵעַ לַדֶּרֶךְ קֹדֶם פֶּסַח, וְאִשְׁתּוֹ תִּמְכֹּר אֶת הֶחָמֵץ, יִתֵּן לָהּ רְשׁוּת בְּפֵרוּשׁ שֶׁתַּשְׂכִּיר אֶת הַחֶדֶר (תמ”ח ת”ג).
סעיף ו’
אָסוּר לַעֲשׂוֹת תְּנַאי עִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי, שֶׁלְּאַחַר הַפֶּסַח מְחֻיָּב הָאֵינוֹ יְהוּדִי לְמָכְרוֹ לוֹ, אוֹ שֶׁהַיִשְֹרָאֵל מְחֻיָּב לַחֲזוֹר וְלִקְנוֹתוֹ מִמִּנּוּ. אֲבָל יָכוֹל לְהַבְטִיחוֹ, שֶׁיַּחֲזוֹר לִקְנוֹתוֹ מִמֶּנּוּ וְשֶׁיִּתֵּן לוֹ רֶוַח.
סעיף ז’
אָסוּר לִמְכּוֹר אֶת הֶחָמֵץ לְמוּמָר אוֹ לְמוּמֶרֶת; וְלֹא לְבֶן מוּמֶרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁיְלָדַתּוּ מֵאֵינוֹ יְהוּדִי לְאַחַר שֶׁהֵמִירָה, כִּי לְעִנְיָן זֶה דִּינָם כְּמוֹ יִשְֹרָאֵל, וַהֲוֵי לֵהּ חֲמֵצוֹ שֶׁל יִשְֹרָאֵל שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח דְּאָסוּר בַּהֲנָאָה.
סעיף ח’
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּמָקוֹם אַחֵר אוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲגָלוֹת אוֹ בַּסְּפִינָה, יָכוֹל לְמָכְרוֹ גַּם כֵּן אַגַּב קַרְקַע שֶׁבִּמְקוֹמוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם יַפְקִירוֹ גַּם כֵּן בִּפְנֵי בֵּית דִּין אוֹ שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים. וְאִם הוּבָא לוֹ הֶחָמֵץ בַּפֶסַח, הָאֵינוֹ יְהוּדִי הַקּוֹנֶה הוּא יְשַׁלֵּם שְׂכַר הָעֲגָלָה וְיֶתֶר הַהוֹצָאוֹת. וְאִם הוּבָא לוֹ חָמֵץ אֲשֶׁר שָׁלַח לוֹ אֵינוֹ יְהוּדִי סְחוֹרָה, וְהוּא לֹא בִּקְּשָׁה וְלֹא יָדַע, יְקַבְּלָהּ גַּם כֵּן הָאֵינוֹ יְהוּדִי וִישַׁלֵּם מַה שֶׁמַּגִּיעַ לְהַמֵּבִיא, וְהַיִשְֹרָאֵל לֹא יִתְעַסֵּק בָּהּ כְּלָל, וְאַדְרַבָּה יַפְקִירָהּ גַּם כֵּן בִּפְנֵי בֵּית דִּין אוֹ בִּפְנֵי שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים (תמ”ח).
סעיף ט’
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַיִם, וְהַטּוֹחֲנִים נוֹתְנִים מֶכֶס תְּבוּאָה מְחֻמֶּצֶת, צָרִיךְ לִמְכֹּר אוֹ לְהַשְׂכִּיר אֶת הָרֵיחַיִם קֹדֶם פֶּסַח לְאֵינוֹ יְהוּדִי (ת”נ).
סעיף י’
בְּעִנְיַן מְכִירַת בְּהֵמוֹת שֶׁיַּאֲכִילֵם הָאֵינוֹ יְהוּדִי חָמֵץ, יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הַגְּדוֹלִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהִזָּהֵר, טוֹב לוֹ. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ יַעֲשֶׂה עַל פִּי הוֹרָאַת חָכָם (תמ”ח ת”נ).
סעיף יא’
מֻתָּר לְהַלְווֹת לְיִשְֹרָאֵל כִּכַּר חָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח שֶׁיַּחְזִיר לוֹ לְאַחַר הַפֶּסַח. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין בָּזֶה אִסּוּר (ת”נ).
סעיף יב’
אִם חֲמֵצוֹ שֶׁל יִשְֹרָאֵל הוּא בִּרְשׁוּת אֵינוֹ יְהוּדִי, אוֹ בְּהִפּוּךְ, חֲמֵצוֹ שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי בִּרְשׁוּת יִשְֹרָאֵל, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלָה הֵיאַךְ יִתְנַהֵג בּוֹ, כִּי יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה חִלּוּקֵי דִּינִים (תמ תמא).
ד ניסן
סעיף יג’
צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת לְאַחַר הַפֶּסַח מֵחֲמֵצוֹ שֶׁל יִשְֹרָאֵל שֶׁהוּא חָשׁוּד שֶׁלֹּא מְכָרוֹ כַּדָּת.
נֹסַח שְׁטַר מְכִירַת חָמֵץ:
אָנֹכִי הֶחָתוּם מַטָּה, מָכַרְתִּי לְהָעָרֵל (פְּלוֹנִי) אֶת כָּל סְפִּירְט שֶׁיֵּשׁ לִי בַּמַּרְתֵּף (קעלְלער) בַּדִּירָה שֶׁאֲנִי דָּר בָּהּ. וְהַמַּרְתֵּף הוּא בְּתוֹךְ הֶחָצֵר מִצַּד צָפוֹן הַשֵּׁנִי מִצַּד מִזְרָח. וְכָל סְפִירְט שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם, הֵן בַּחֲבִיתִין בֵּינוֹנִיּוֹת הֵן בַּחֲבִיתִין גְּדוֹלוֹת (קיפעס) הַכֹּל מָכַרְתִּי לְהַנִּזְכָּר לְעֵיל עִם הַכֵּלִים בְּעַד מָאַתַיִם וְעֶשְׂרִים זְהוּבִים (אעס”וו). וְגַם אַרַאק שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם בִּצְלוֹחִית גָּדוֹלָה, לְעֵרֶךְ שֶׁבַע מִדּוֹת מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד חֲמִשָּׁה זְהוּבִים (אעס”וו) בְּלִי הַכֵּלִים. וְגַם [יֵין פֵּרוֹת] (שְׁלִיוָואוִויץ) (שֶׁאֵינוֹ נָקִי) שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם בֶּחָבִית קְטַנָה (אנטיל) מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד שְׁנֵים עָשָׂר זְהוּבִים (אעס”וו) וַחֲמִשִּׁים [צ”ל] (אגורות) עִם הַכְּלִי. וְגַם מָכַרְתִּי לוֹ שֵׁשׁ חָבִיּוֹת רֵיקָנוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶם סְפִירְט. וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת גְּדוֹלוֹת (קיפעס) בְּחֲשּׁוּקֵי בַּרְזֶל, גַּם כֵּן רֵיקָנוֹת מִסְפִירְט שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם, כֻּלָּן מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד שְׁמֹנָה זְהוּבִים וַחֲמִשִּׁים [צַ”ל] (אגורות) (אעס”וו). גַּם חֲמִשָּׁה שַׂקִּים קֶמַח חִטִּים שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ הַחֶדֶר הַנִּקְרָא שְׁפייז (מזוה) [מַחְסָן] הַשַּׁיָּךְ לַדִּירָה שֶׁאֲנִי דָּר בָּהּ, מָכַרְתִּי לְהַנִּזְכָּר לְעֵיל עִם הַשַּׂקִּים בְּעַד שְׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה זְהוּבִים (אעס”וו). וְגַם כָּל הַכֵּלִים מֵחָמֵץ שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם, דְּהַיְנוּ עֲרֵבוֹת וְתֵבוֹת מִקֶּמַח, מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד אַרְבָּעָה זְהוּבִים וַחֲמִשִּׁים [צַ”ל] (אגורות) (אעס”וו). גַּם גְּרִיסֵי שְׂעוֹרִים (גערשטל) בְּשַׂק קָטָן שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם, מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד זָהוּב אֶחָד וַחֲמִשִּׁים [צַ”ל] (אגורות) (אעס”וו) עִם הַשַּׂק. וְקִבַּלְתִּי מֵאִתּוֹ עֵרָבוֹן, (דְּמֵי קְדִימָה) (דראנגאבע) עֲשָׂרָה זְהוּבִים (אעס”וו) וְהַמּוֹתָר זָקַפְתִּי עָלָיו בְּמִלְוֶה. וּזְמַן הַפֵּרָעוֹן לֹא יְאֻחַר מִן עֲשָׂרָה יָמִים מִיּוֹם הָרָשׁוּם דִּלְמַטָּה. וְהִשְׂכַּרְתִּי לְהַקּוֹנֶה הַנִּזְכָּר לְעֵיל אֶת הַמַּרְתֵּף הַנִזְכָּר לְעֵיל וְאֶת הַחֶדֶר הַנִּזְכָּר לְעֵיל מֵעַכְשָׁו עַד עֲשָׂרָה יָמִים מִיּוֹם הָרָשׁוּם דִּלְמַטָּה בְּעַד אַרְבָּעָה זְהוּבִים (אעס”וו), וְקִבַּלְתִּי עֵרָבוֹן (דְמֵי קְדִימָה) שְׁלשָׁה זְהוּבִים (אעס”וו), וְהַמּוֹתָר זָקַפְתִּי עָלָיו בְּמִלְוֶה, שֶׁיְשַׁלֵּם לִי, לֹא יְאֻחַר מֵעֲשָׂרָה יָמִים מִיּוֹם דִּלְמַטָּה, וְאַגַּב קַרְקַע הַמֻּשְׂכָּר לוֹ, דְּהַיְנוּ הַמַּרְתֵּף וְהַחֶדֶר הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, הִקְנֵיתִי לוֹ כָּל הַמִּטַּלְטְלִין הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. וַאֲנִי מוֹדֶה בְּהוֹדָאָה גְּמוּרָה, שֶׁהִשְׂכַּרְתִּי לוֹ הַמַּרְתֵּף וְהַחֶדֶר הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, וְהִקְנֵיתִי לוֹ כָּל הַמִּטַּלְטְלִין הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל בְּכָל מִינֵי קִנְיָנִים הַמּוֹעִילִים, בְּאֵיזֶה מֵהֶם שֶׁיִּהְיֶה הַקִּנְיָן חָל עַל פִּי דִּין תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל פִּי נִמוּסֵי הַמְּדִינָה בְּלִי שׁוּם טַעֲנָה וּמַעֲנָה. וּרְשׁוּת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת בְּכָל הַנִּזְכַּר לְעֵיל כְּכָל חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ לִמְכּוֹר וְלִתֵּן בְּמַתָּנָה, וּלְהַשְׂכִּיר בְּלִי שׁוּם מוֹחֶה. וְכֵן יֵשׁ רְשׁוּת בְּיָדוֹ לִקַּח מִיָּד כָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל לְבֵיתוֹ. וְאַף אִם יַשְׁאִיר אוֹתָם כּאֲשֶׁר הֵמָּה שָׁמָּה, מֵעַתָּה הַכֹּל הוּא בְּאַחְרָיוּתוֹ שֶׁל הַקּוֹנֶה, וְאֵין עָלַי שׁוּם אַחֲרָיוּת, וַאֲפִלּוּ אַחֲרָיוּת אֹנֶס. וְנָתַתִּי לוֹ דְּרִיסַת הָרֶגֶל דֶּרֶךְ חֲצֵרִי וְדֶרֶךְ בֵּיתִי לֵילֵךְ לַמַּרְתֵּף וְלַחֶדֶר הַנִּזְכִָּרִים לְעֵיל הַמֻּשְׂכָּרִים לוֹ. וְכֵן אִם יִרְצֶה בְּתוֹךְ מֶשֶׁךְ יְמֵי הַשְּׂכִירוּת לִמְכּוֹר מֵהַמִּטַּלְטְלִין לְאִישׁ אַחֵר, לְכָל הַבָּאִים מִדַּעְתּוֹ, לְכֻלָּם יֵשׁ לָהֶם דְּרִיסַת הָרֶגֶל. גַּם מָסַרְתִּי לוֹ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל הַמַּרְתֵּף וְשֶׁל הַחֶדֶר הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. [כָּל זֶה] נַעֲשָׂה בְּכָל אֹפֶן הַיּוֹתֵר מוֹעִיל עַל פִּי דִין תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל פִּי נִמּוּסֵי הַקִּירָ”ה וְהַמְּדִינָה.
אונגוואר י”ד נִיסָן תרל”ד
ראובן בן רבי שמעון איזראעלאוויטש
סימן קטו – דיני ערב פסח שחל להיות בשבת. ובו ו’ סעיפים:
סעיף א’
עֶרֶב פֶּסַח שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת, בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ בְּלֵיל שְׁלשָׁה עָשָׂר, דְּהַיְנוּ בַּלַּיְלָה הַשַּׁיָּךְ לַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי. וְאַחַר הַבְּדִיקָה מְבַטְּלוֹ, וְאוֹמֵר, כָּל חֲמִירָא וְכוּ’, כְּמוֹ כְּמוֹ בְּפַעַם אַחֶרֶת, וּבַיוֹם הַשִׁשִּׁי שׂוֹרְפוֹ גַּם כֵּן בַּזְּמַן שֶׁהוּא שְׂרָפוֹ בְּכָל עֶרֶב פֶּסַח. אֲבָל אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר כָּל חֲמִירָא, אֶלָּא בַּשַׁבָּת לְאַחַר הָאֲכִילָה מְבַטְּלוֹ וְאוֹמֵר, כָּל חֲמִירָא וְכוּ’.
סעיף ב’
הַבְּכוֹרִים מִתְעַנִּין בַּיוֹם הַחֲמִישִּׁי. וְאִם קָשֶׁה לוֹ לְהִתְעַנּוֹת עַד לְאַחַר בְּדִיקַת חָמֵץ, יָכוֹל לִטְעֹם אֵיזֶה דָּבָר מוּעָט קֹדֶם הַבְּדִיקָה אוֹ יַעֲשֶׂה שְּׁלִיחַ לִבְדֹּק (תע).
סעיף ג’
אֵין מְבַשְּׁלִין לַשַׁבָּת זוֹ תַּבְשִׁילֵי קֶמַח וּגְרִיסִין, שֶׁיְכוֹלִין לְהִדָּבֵק בַּקְּדֵרוֹת, וְאָסוּר לַהֲדִיחָן. עַל כֵּן יְבַשֵּׁל רַק מַאֲכָלִים שֶׁאֵינָם מִתְדַּבְּקִים. וְאַחַר הָאֲכִילָה מְנַעֵר הֵיטֵב אֶת הַמַּפָּה וּמַצְנִיעַ אוֹתָהּ עִם כָּל כְּלֵי הֶחָמֵץ בְּחֶדֶר, שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לָלֶכֶת שָׁמָּה בְּפֶסַח. וְאִם נִשְׁאַר לוֹ מְעַט פַּת, יִתְנֶנּוּ לְאֵינוֹ יְהוּדִי, רַק יִזָּהֵר מֵאִסּוּר הוֹצָאָה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן פ”ב סָעִיף ט’). וּמְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי אוֹ בְּדָבָר הַמֻּתָּר.
ה ניסן
סעיף ד’
בַּבֹּקֶר מִתְפַּלְּלִין בַּהַשְׁכָּמָה, שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַזְּמַן שֶׁמֻּתָּרִין בַּאֲכִילַת חָמֵץ. וְנָכוֹן לְחַלֵּק סְעוּדָּתוֹ לִשְׁתַּיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁיְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וּמַפְסִיק מְעַט בַּהֲלִיכָה וּבְדִבְרֵי תּוֹרָה אוֹ בְּטִיּוּל, וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל יָדָיו וְאוֹכֵל קְצָת וּמְבָרֵךְ שֵׁנִית בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת סְעוּדָה שְׁלִישִׁית (תמ”ד).
סעיף ה’
נוֹהֲגִין לְהַפְטִיר בְּמַלְאָכִי וְעָרְבָה וְגוֹ’ לְפִי שֶׁכָּתוּב שָׁם, הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וְגוֹ’ וְהוּא מֵעִנְיָנָא. כִּי (לְפִי יֵשׁ אוֹמְרִים) הָיָה זְמַן הַבִּעוּר בְּעֶרֶב פֶּסַח שֶׁל שָׁנָה הָרְבִיעִית שֶׁבַּשְׁמִיטָה, וּבְעֶרֶב פֶּסַח שֶׁל הַשָׁנָה הַשְׁבִיעִית שֶׁבַּשְׁמִיטָה, שֶׁכָּל הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁהִפְרִישׁ כָּל שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִתְּבוּאָתוֹ וְהָיוּ מֻנָּחִים בְּבֵיתוֹ, מְחֻיָּב אָז לִתְּנָם לַלֵּוִי (ת”ל).
סעיף ו’
בְּעֶרֶב שַׁבָּת [זֹה] יִזָּהֵר כָּל אָדָם בִּמְאֹד מְאֹד לִשְׁאֹל, אִם הִפְרִישׁוּ חַלָּה מִן הַחַלּוֹת שֶׁאָפוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת. כִּי אִם לֹא הִפְרִישׁוּ חַלָּה וְנִזְכְּרוּ בַּשַׁבָּת, יֵשׁ בָּזֶה מְבוּכָה גְּדוֹלָה מַה לַעֲשׂוֹת, כִּי אָסוּר לְהַפְרִישׁ חַלָּה בַּשַׁבָּת, וְגַם אָסוּר לְהַשְׁהוֹת אֶת הַחַלּוֹת. וְדַעַת הַ”מָּגֵן אַבְרָהָם”, שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן כָּל הַחַלּוֹת לְאֵינוֹ יְהוּדִי בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה קֹדֶם שָׁעָה שֶׁנֶּאֱסָרוֹת בַּהֲנָאָה. וְיֵשׁ חוֹלְקִין וְכָתְבוּ תַּקָּנוֹת אֲחֵרוֹת וְכֻלָּן דְּחוּקוֹת. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בַּדָּבָר (סִימָן תמ”ד תק”ו ופת”ש ביו”ד סִימָן שכ”ג).
סימן קטז – דיני הגעלה ובו י”ח סעיפים:
סעיף א’
כָּל כְּלִי חֶרֶס שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ, לָא מַהֲנֵי לֵה, לֹא הַגְעָלָה וְלֹא לִבּוּן. אֲבָל הַתַּנּוּרִים וְהַכִּירוֹת הַבְּנוּיִים מֵאֲבָנִים וּלְבֵנִים, מַהֲנִי לְהוּ לִבּוּן (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קי סָעִיף א וסָעִיף ב). בְּתַנּוּרִים שֶׁהֵם בְּבֵית הַחֹרֶף, נוֹהֲגִין דְּלָא מַהֲנֵי לְהוּ הֶכְשֵׁר. וּכְשֶׁרוֹצִים לְהַעֲמִיד עַל הַתַּנּוּר אֵיזֶה קְדֵרָה בְּפֶּסַח, צְרִיכִין לְהַנִּיחַ תְּחִלָּה טַס שֶׁל בַּרְזֶל וְעָלֶיהָ מַעֲמִידִין הַקְּדֵרָה, וְזֶה מַהֲנֵי גַּם בְּתַנּוּר הֶעָשׂוּי מֵחֲרָסִים (קאכלען).
סעיף ב’
כְּלֵי עֵץ וּכְלֵי מַתָּכוֹת וּכְלֵי אֶבֶן וּכְלֵי עֶצֶם מַהֲנֵי לְהוּ הַגְעָלָה. אַךְ אִם הוּא דָּבָר שֶׁמִּתְקַלְקֵל בְּרוֹתְחִין, כְּגוֹן כֵּלִים הַמְדֻבָּקִים בְּדֶבֶק (ליים), וַאֲפִלּוּ אִם רַק הַקַתָּא מְדֻבֶּקֶת בְּאֵיזֶה דֶּבֶק, לֹא מַהֲנֵי לֵיה הַגְעָלָה, מִשּׁוּם דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא לֹא יַגְעִילוּ יָפֶה.
סעיף ג’
קֹדֶם שֶׁמַּגְעִיל אֶת הַכְּלִי, צָרִיךְ לְנַקּוֹתוֹ הֵיטֵב מִן הַחֲלוּדָּה (ראסט) וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיְהֵא נָקִי לְגַמְרֵי. אֲבָל מַרְאוֹת [כְּתָמִים] (פלעקן) אֵין בָּהֶם קְפִידָא. וְאִם יֵשׁ גּוּמּוֹת בַּכְּלִי, צָרִיךְ לְנַקְּרָן הֵיטֵב. וְאִם הוּא כְּלִי מַתֶּכֶת, יָשִׂים עַל הַגֻּמּוֹת גֶּחָלִים לְלַבֵּן שָׁם, וְאַחַר כָּךְ יַגְעִילוֹ. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְנַקּוֹת הֵיטֵב הַגֻּמּוֹת וְהַסְּדָקִים, וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְלַבֵּן שָׁם, אֵין לוֹ תַקָּנָה. וְלָכֵן בְּסַכִּינִים עִם קַתּוֹת, צְרִיכִין לְדַקְדֵק הֵיטֵב אִם מוֹעִילָה לָהֶן הַגְעָלָה. וּמִצְוָה מִן הַמַּבְחָר לְמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ, שֶׁיִּקְנֶה לוֹ סַכִּינִים חֲדָשִׁים לַפֶּסַח.
סעיף ד’
כֵּלִים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶם עַל יְדֵי הָאוּר בְּלִי מַיִם, צְרִיכִין לִבּוּן. וְלָכֵן הָאַגָּנוֹת וְהַמַּחֲבוֹת שֶׁאוֹפִין בָּהֶן חָמֵץ, צְרִיכִין לִבּוּן. וְהַלִּבּוּן צָרִיךְ לִהְיֹת לְכַתְּחִלָּה לִבּוּן חָזָק, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִיצוֹצוֹת נִתָּזִין מִמֶּנּוּ. וְהַמַּרְדֶּה (שויפעל) שֶׁל עֵץ אֵין לָה תַּקָּנָה.
ו ניסן
סעיף ה’
כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טְלַאי, אִם הוּא בְּעִנְיַן שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ תַּחַת הַטְּלַאי מַשֶּׁהוּ חָמֵץ בְּעַיִן, אֲזַי צָרִיךְ מִקֹּדֶם לְלַבֵּן אוֹתוֹ מָקוֹם, עַד שֶׁיֵּדַע בְּבֵרוּר, שֶׁאִם הָיָה שָׁם מַשֶּׁהוּ חָמֵץ הָיָה נִשְׂרָף, וְאַחַר כָּךְ יַגְעִילוֹ. וְאִם אֵין חֲשָׁשׁ שֶׁיְהֵא שָׁם חָמֵץ בְּעַיִן, אֲזַי אִם הָיָה הַטְּלַאי נַעֲשֶׂה קֹדֶם שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ חָמֵץ, יָכוֹל לְהַגְעִילוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, דִּכְמוֹ שֶׁבָּלַע אֶת הֶחָמֵץ, כָּךְ יִפְלְטֶנוּ בְּהַגְעָלָה. אֲבָל אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ תְּחִלָּה בְּכְּלִי חָמֵץ, וְאַחַר כָּךְ שָֹמוּ אֶת הַטְּלַאי, אֲזַי לֹא מַהֲנֵי לֵה הַהַגְעָלָה לַמָּקוֹם שֶׁתַּחַת הַטְּלַאי, אֶלָּא צָרִיךְ לִתֵּן גַּם כֵּן קֹדֶם הַהַגְעָלָה גֶּחָלִים עַל הַטְּלַאי לְלַבֵּן אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא. וְאִם הַטְּלַאי נִתְחַבֵּר בְּהַתָּכַת בְּדִיל אוֹ כֶּסֶף וְכַדּוֹמֶה, יָכוֹל לְהַגְעִילוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כִּי בְּלִיעַת הֶחָמֵץ נִשְׂרְפָה אָז בַּהַתָּכָה.
סעיף ו’
מְדוֹכָה בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכּוֹ לָדוּךְ בּוֹ דְבָרִים חֲרִיפִים עִם חָמֵץ בְּיַחַד, צָרִיכָה לִבּוּן קַל, דְּהַיְנוּ שֶׁמְמַלְּאִין אוֹתָה גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת שֶׁתִּרְתַּח כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַקַּשׁ נִשְׂרַף עָלָיו מִבַּחוּץ. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לָדוּךְ בָּהּ רַק פִּלְפְּלִין וְכַדּוֹמֶה, סַגֵי בְּהַגְעָלָה.
סעיף ז’
כֵּלִים שֶׁהֶחְזִיק בָּהֶם יַיִן שָׂרָף לְקִיּוּם, אֵין טַעַם וְרֵיחַ יֵין הַשָׂרָף נִפְלָט עַל יְדֵי הַגְעָלָה, רַק אִם בִּשֵּׁל אוֹתָן הֵיטֵב בְּמַיִם עִם אֵפֶר עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק מֵהֶם הָרֵיחַ לְגַמְרֵי, מוֹעִילָה לָהֶם אַחַר כָּךְ הַגְעָלָה.
סעיף ח’
הַגְעָלַת הֶחָבִית יַעֲשֶׂה בְּדֶרֶךְ זֶה, יְלַבֵּן אֲבָנִים וִישִׂימֵן בָּהּ, וִיעָרֶה עֲלֵיהֶן מַיִם רוֹתְחִין מִכְּלִי רִאשׁוֹן, וִיגַלְגֵּל אֶת הֶחָבִית כְּדֵי שֶׁתַּגִּיעַ הַהַגְעָלָה לְכָל מָקוֹם. וְחָבִיּוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁהֵן עֲשׂוּיוֹת מִכַּמָּה דַּפִּים מְחֻבָּרִים בְּחֲשּׁוּקִים, אִם עָמַד בָּהֶם חָמֵץ, כְּגוֹן יֵין שָׂרָף אוֹ שֶׁהֶחְזִיק בָּהֶן קֶמַח, לֹא מַהֲנֵי לְהוּ הַגְעָלָה.
סעיף ט’
כָּל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ הַגְעָלָה, לֹא מַהֲנֵי לֵיה קְלִפָּה, אֶלָּא דַּוְקָא הַגְעָלָה.
סעיף י’
כָּל כְּלִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְנַקּוֹתוֹ הֵיטֵב, כְּגוֹן הַנָּפָּה, וְכִיס שֶל רֵיחַיִם, וְכֵן סַלִּים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם חָמֵץ, וְכֵן [מִגְרֶרֶת] (ריב אייזען), וְכֵן כְּלִי שֶׁפִּיו צַר וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁפְשְׁפוֹ מִבִּפְנִים, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קָנִים, לֹא מַהֲנֵי לֵהּ הַגְעָלָה.
סעיף יא’
הַתֵּבוֹת שֶׁמַּצְנִיעִים בָּהֶם מַאֲכָלִים כָּל הַשָּׁנָה, וְלִפְעָמִים נִשְׁפָּךְ שָׁם מָרָק מִן הַקְּדֵרוֹת, צְרִיכִין הֶכְשֵׁר קַל, דְּהַיְנוּ שֶׁמְעָרִין עֲלֵיהֶן רוֹתְחִין. וְדַוְקָא מִתּוֹךְ הַכְּלִי שֶׁהִרְתִּיחוּ בּוֹ אֶת הַמַּיִם. וְלֹא יִזְרוֹק אֶת הַמַּיִם, אֶלָּא יִשְׁפְּכֵם עֲלֵיהֶן בְּקִלוּחַ. וְהַשֻּׁלְחָנוֹת, נוֹהֲגִין גַּם כֵּן לְלַבֵּן אֲבָנִים, וּמַנִּיחִין עַל הַשֻּׁלְחָן, וְשׁוֹפְכִין עֲלֵיהֶם רוֹתְחִין, וּמוֹלִיכִין אֶת הָאֲבָנִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ מַיִם רוֹתְחִים עַל פְּנֵי כֻלּוֹ. וּצְרִיכִין לְשַׁפְשְׁפָן מִקֹּדֶם, וְאַחַר מֵעֵת לְעֵת יַכְשִׁירוּם. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם אַחַר הַהֶכְשֵׁר בְּשֻׁלְחָנוֹת וּבְתֵבוֹת, אֶלָּא בִּפְרִיסַת מַפָּה אוֹ דָּבָר אַחֵר.
סעיף יב’
יָדוֹת הַכֵּלִים צְרִיכוֹת גַּם כֵּן הֶכְשֵׁר. וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֵין הַיָד נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הַיּוֹרָה, יָכוֹל לְהַכְשִׁיר אֶת הַיָּד בִּשְׁפִיכַת רוֹתְחִין עָלֶיהָ.
סעיף יג’
כָּל כְּלֵי שְׁתִיָּה וּכְלֵי הַמִּדּוֹת צְרִיכִין גַּם כֵּן הַגְעָלָה. וּכְלֵי זְכוּכִית, נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ דְּלָא מַהֲנֵי לְהוּ הַגְעָלָה, וְכֵן כְּלֵי מַתֶּכֶת שֶׁהֵןמֻתָּכִין מִבִּפְנִים בְּהִתוּךְ זְכוּכִית (שמעלץ) אֵין לָהֶם תַּקָּנָה בְּהַגְעָלָה, אֲבָל סַגֵּי לְהוּ בְּלִבוּן קַל, כְּמוֹ מְדוֹכָה בְּסָעִיף ו’ (עַיֵן חֲתַם סוֹפֵר, יוֹרֶה דֵעָה סִימָן קי”ג).
סעיף יד’
אֵין מַגְעִילִין אֶלָּא בְּמַיִם, וְלֹא יְהֵא בָּהֶם שׁוּם תַּעֲרֹבֶת, אֲפִלּוּ אֵפֶר וְכַדּוֹמֶה. אִם הִגְעִיל הַרְבֵּה בַּיּוֹרָה עַד שֶׁנֶּעֶכְּרוּ הַמַּיִם כְּעֵין צִיר, אֵין מַגְעִילִין עוֹד בָּהֶם.
ז ניסן
סעיף טו’
אִם מַגְעִיל עַל יְדֵי צְבָת, שֶׁמַּחְזִיק בָּהּ אֶת הַכְּלִי, צָרִיךְ לְרַפּוֹת אֶת הַכְּלִי וְלַחֲזוֹר וְלְתָפְסוֹ. דְּאִם לֹא כֵּן, הֲרֵי בָּאוּ מֵימֵי הַהַגְעָלָה בִּמְקוֹם הַצְּבָת, וְטוֹב יוֹתֵר לָשִׂים אֶת הַכְּלִי בְּמַחֲרוֹזָה [שׂבָכָה] (נעטץ) אוֹ בְּתוֹךְ סָל. וְלֹא יַנִּיחַ כֵּלִים הַרְבֵּה בְּפַעַם אַחַת לְתוֹךְ הַכְּלִי שֶׁהוּא מַגְעִיל בּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְעוּ זֶה בָּזֶה. דְּאִם כֵּן, בִּמְקוֹם נְגִיעָתָן אֵינָן נִגְעָלִין.
סעיף טז’
אֵין לְהַגְעִיל אֶלָּא כְּלִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן יוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּבָר עָבַר מֵעֵת לְעֵת, מִשָּׁעָה שֶׁבִּשְׁלוּ בּוֹ חָמֵץ. וְכֵן הַיּוֹרָה שֶׁמַּגְעִילִין בָּהּ לֹא תְהֵא בַּת יוֹמָהּ. וְיַשְׁגִּיחַ שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת הַכְּלִי לְתוֹךְ הַיּוֹרָה, יַעֲלוּ הַמַּיִם רְתִיחוֹת. וְאִם צָרִיךְ לְהַגְעִיל אֶת הַיּוֹרָה, אֲזַי כְּשֶׁהַמַּיִם מַעֲלִין רְתִיחוֹת, תְּהֵא הַיּוֹרָה מְלֵאָה, וְיִזְרוֹק בָּהּ אֲבָנִים מְלֻבָּנוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁטְפוּ הַמַּיִם הָרוֹתְחִין עַל שְׂפָתָהּ. וְאֵין לְהַגְעִיל [בְּעֶרֶב פֶּסַח] רַק עַד חֲצוֹת הַיּוֹם.
סעיף יז’
נוֹהֲגִין שֶׁאַחַר הַהַגְעָלָה שׁוֹטְפִים אֶת הַכֵּלִים בְּמַיִם קָרִים.
סעיף יח’
אִם אֶפְשָׁר יֵשׁ לְהַגְעִיל בִּפְנֵי בַּעַל תּוֹרָה הַבָּקִי בְּדִינֵי הַגְעָלָה (תנ”א תנ”ב).
סימן קיז – קצת דינים מלקטים לפסח ובו י”ג סעיפים:
סעיף א’
אִם נִמְצְאָה אֵיזוֹ תַעֲרֹבֶת חָמֵץ בְּעֶרֶב פֶּסַח, עַד הַלַּיְלָה, הֲרֵי הוּא כְּמוֹ שְׁאָר אִסּוּרִין שֶׁבְּטֵלִים בְּשִׁשִּׁים. וְלָכֵן אִם נִמְצָא גַּרְעִין בְּעוֹף וּבְתַבְשִׁיל, זוֹרְקוֹ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר לֶאֱכוֹל אֲפִלּוּ בְּפֶסַח. אֲבָל בְּתוֹךְ הַפֶּסַח חָמֵץ אוֹסֵר אֲפִלּוּ בְּמַשֶּׁהוּ גַם בַּהֲנָאָה. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא אֵיזֶה גַּרְעִין מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן אוֹ מַשֶּׁהוּ חָמֵץ, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלָה.
סעיף ב’
בְּאֵר מַיִם שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ גַּרְעִינֵי תְּבוּאָה, אֵין לְהִסְתַּפֵּק מֵהַמַּיִם הָאֵלּוּ אֶלָּא בְּדֹחַק גָּדוֹל, כְּגוֹן שֶׁאֵין מַיִם אֲחֵרִים בַּנִּמְצָא. וְאִם נִמְצְאָה בָּהּ חֲתִיכַת פַּת, אָסוּר, אֲפִלּוּ אֵין מַיִם אֲחֵרִים. וְגַם סִנּוּן לֹא מַהֲנֵי (תמ”ז תס”ז).
סעיף ג’
נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהַבְהֵב אֶת הָעוֹפוֹת בַּקַּשׁ שֶׁעִם הַשִּׁבָּלִים, כִּי חַיְשֵׁינָן שֶׁמָּא יֵשׁ בָּהֶן גַּרְעִין מְחֻמָּץ. וְלָכֵן מְהַבְהֲבִין בַּעֲשָׂבִים, אוֹ חוֹתְכִין אֶת הַשִּׁבָּלִים מִן הַקַּשׁ. וּבְדִיעֲבַד מֻתָּר. וְיִזָּהֲרוּ לִטֹּל אֶת הַזֶּפֶק מִן הָעוֹף קֹדֶם שֶׁמְהַבְהֲבִין אוֹתוֹ.
סעיף ד’
כָּל מִינֵי קִטְנִיּוֹת, אֲסוּרִים. וְכֵן כָּל פֵּרוֹת יְבֵשִׁים, אֲסוּרִין, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹדַע שֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ בְּהֶכְשֵׁר עַל גַּבֵּי קָנִים, אוֹ בְּתַנּוּר שֶׁהֻכְשַׁר לְשֵׁם פֶּסַח (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ק”י סָעִיף א’ וְסָעִיף ב’). אֲפִלּוּ תְּאֵנִים יְבֵשׁוֹת וְצִמּוּקִים, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, אֲסוּרִין. וְכֵן קְלִפּוֹת [תַּפּוּחֵי זָהָב] (פאמעראנצען). וּמִכָּל מָקוֹם הַמַּשְׁקֶה שֶׁעוֹשִׂין מִן הַצִּמּוּקִי, נוֹהֲגִין הֶתֵּר לִשְׁתֹּתוֹ. נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִתֵּן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל [צִפֹּרֶן] (נעגליך) [וְכַרְכֹּם] (זאפערן) מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֲשַׁשׁ חִמּוּץ, וַאֲפִלּוּ זָאפֶערִין הַגְּדֵלָה בִּמְדִינָתֵנוּ בַּגִּנּוֹת אֲסוּרִין מִשּׁוּם לֹא פְלוּג, וּשְׁאָר בְּשָׂמִים שֶׁאֵין בָּם חֲשַׁשׁ חִמּוּץ. וְכֵן הַמֶּלַח, קֹדֶם שֶׁנּוֹתְנִים אוֹתָם לַתַּבְשִׁיל, צְרִיכִים לְבָדְקָם אִם אֵין אֵיזֶה גַּרְעִין תְּבוּאָה מְעֹרָב בָּהֶם (תנ”ג תמ”ב תס”ז).
ח ניסן
סעיף ה’
דְּבַשׁ, אֵין אוֹכְלִין אֶלָּא מַה שֶׁלֹּא נִתְרַסֵּק, אוֹ שֶׁנִּתְרַסֵּק עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל לְשֵׁם פֶּסַח (תס”ז).
סעיף ו’
בִּשְׁעַת הַדְּחַק, כְּגוֹן לְצֹרֶךְ חוֹלֶה אוֹ זָקֵן, מֻתָּרִין לֶאֱפוֹת מַצּוֹת עִם מִי בֵּיצִים אוֹ שְׁאָר מֵי פֵּרוֹת, כְּגוֹן חָלָב אוֹ יַיִן וְכַדּוֹמֶה, וְהִיא נִקְרֵאת מַצָּה עֲשִׁירָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּזָהֲרוּ שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בָּהֶם אֲפִלּוּ מְעַט מָיִם. אֲבָל בִּשְׁנֵי הַלֵילוֹת הָרִאשׁוֹנִים צְרִיכִין לֶאֱכוֹל מַצָּה מַמָּשׁ, וְאֵין יוֹצְאִין בְּמַצָּה עֲשִׁירָה. וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל, אָסוּר לֶאֱפוֹת מַצָּה עֲשִׁירָה אֲפִלּוּ קֹדֶם פֶּסַח לְשֵׁם פֶּסַח (תס”ב).
סעיף ז’
הַנּוֹתֵן תְּבוּאָה אוֹ מֻרְסָן לִפְנֵי עוֹפוֹת, יִזָּהֵר לְתִתָּם בְּמָקוֹם יָבֵשׁ, שֶׁלֹּא יִתְלַחְלְחוּ. אֲבָל לַבְּהֵמָה, אָסוּר לִתֵּן מֻרְסָן, כִּי יִתְלַחְלַח מִן הָרֹק. וְגַם אִם נוֹתֵן לָהּ תְּבוּאָה, יִזָּהֵר לָתֵת לָהּ מְעַט מְעַט, שֶׁלֹּא תַשְׁאִיר מְלֻחְלָחִים. וְאִם הִשְׁאִירָה, יְבַעֲרֵם מִיָּד (תס”ה תס”ו ובחיי”א).
סעיף ח’
בְּעֶרֶב פֶּסַח, מִשָּׁעָה שֶׁהֶחָמֵץ נֶאֱסַר בַּהֲנָאָה, וְכֵן בְּכָל יְמֵי הַפֶּסַח, אָסוּר לֵהָנוֹת אֲפִלּוּ מֵחֲמֵצוֹ שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי. וְלָכֵן אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל לְהוֹלִיךְ אוֹ לִשְׁמוֹר חֲמֵצוֹ שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי. וּמִכָּל שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לִקְנוֹת חָמֵץ בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי, וַאֲפִלּו בִּמְעוֹתָיו שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי.
סעיף ט’
וְכֵן אָסוּר לְהַשְׂכִּיר אָז לְאֵינוֹ יְהוּדִי בְּהֵמָה שֶׁתָּבִיא לוֹ חָמֵץ, אוֹ חֶדֶר לָשׂוּם בּוֹ חָמֵץ, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לְהִשְׂתַּכֵּר בְּאִסּוּרֵי הֲנָאָה. אֲבָל מֻתָּר לְהַשְׂכִּיר לוֹ בְּהֵמָה לְשָּׁבוּעַ שֶׁל פֶּסַח (חוּץ מִשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב) בִּסְתָם, שֶׁאֵין הָאֵינוֹ יְהוּדִי מְפָרֵשׁ לוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ אוֹתָהּ לְהָבִיא חָמֵץ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהָאֵינוֹ יְהוּדִי יוֹלִיךְ עָלֶיהָ חָמֵץ, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. דְּכֵיוָן שֶׁאַף אִם לֹא יוֹלִיךְ עָלֶיהָ כְּלוּם, יִצְטָרֵךְ לִפְרוֹעַ לַיִשְֹרָאֵל כָּל שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם, אֵין הַיִשְֹרָאֵל מִשְׂתַּכֵּר כְּלוּם מֵהֶחָמֵץ. וְכֵן מֻתָּר לְהַשְׂכִּיר לוֹ חֶדֶר שֶׁיָּדוּר בּוֹ בַּפֶסַח, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיַּכְנִיס לְתוֹכוֹ חָמֵץ, מִכָּל מָקוֹם הַיִשְֹרָאֵל אֵינוֹ נוֹטֵל מִמֶּנּוּ שְׂכַר הַכְנָסַת הֶחָמֵץ, אֶלָּא שְׂכַר הַדִּירָה, שֶׁאַף אִם לֹא יַכְנִיס לְשָׁם חָמֵץ, לֹא יְנַכֶּה מִשְּׂכָרוֹ.
סעיף י’
אָסוּר לִמְסוֹר אֲפִלּוּ זְמַן הַרְבֵּה קֹדֶם פֶּסַח בְּהֶמְתּוֹ לְאֵינוֹ יְהוּדִי, כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיַּאֲכִילֶנָּהּ חָמֵץ בַּפֶסַח.
סעיף יא’
מֻתָּר לוֹמַר לִמְשָׁרְתוֹ אֵינוֹ יְהוּדִי, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָאָה: הֵילֶךְ מָעוֹת וּקְנֵה לְךָ מְזוֹנוֹת וֶאֱכוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיִּקְנֶה חָמֵץ. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, מֻתָּר גַּם כֵּן לוֹמַר לוֹ, צֵא וֶאֱכוֹל אֵצֶל אֵינוֹ יְהוּדִי וַאֲנִי אֶפְרַע לוֹ, אוֹ לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי אַחֵר, תֵּן לִמְשָׁרְתִי לֶאֱכוֹל וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לָךְ. אֲבָל אָסוּר לְהַקְדִּים לוֹ אֶת הַמָּעוֹת, בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁיִּתֵּן לִמְשָׁרְתוֹ.
ט ניסן
סעיף יב’
וְכֵן מִי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַאֲכִיל לַתִּינוֹק חָמֵץ, יִשָּׂאֵהוּ אֶל הָאֵינוֹ יְהוּדִי וְיַאֲכִילֵהוּ הָאֵינוֹ יְהוּדִי חָמֵץ וְיִפְרַע לוֹ הַיִשְֹרָאֵל אַחַר כָּךְ. אֲבָל הַיִשְֹרָאֵל, לֹא יַאֲכִילֵהוּ חָמֵץ. וְאִם הַתִּינוֹק מְסֻכָּן, פְּשִׁיטָא דְּהַכֹּל מֻתָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי סִימָן צב וּלְקַמָּן סִימָן קצב.
סעיף יג’
לִשְׁתּוֹת חָלָב מִבֶּהֱמַת אֵינוֹ יְהוּדִי הָאוֹכֶלֶת חָמֵץ בַּפֶּסַח, יֵשׁ אוֹסְרִין וְיֵשׁ מַתִּירִין. וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ, יַחְמִיר. וּבִפְרָט בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לֶאֱסוֹר, חָלִילָה לְהַתִּיר (אוֹרַח חַיִּים תמח יו”ד ס).
סימן קיח – דיני הכנת הסדר ובו י”א סעיפים:
סעיף א’
יְהַדֵּר אַחַר יַיִן יָפֶה לְמִצְוֹת אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת. וְאִם יֵשׁ בַּנִּמְצָא יַיִן אָדֹם יָפֶה כְּמוֹ הַלָּבָן, וְגַם הוּא כָּשֵׁר כְּמוֹ הַלָּבָן, מִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבַּלָּבָן, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, מַשְׁמַע שֶׁחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל יַיִן הוּא כְּשֶׁהוּא אָדֹם. וְעוֹד, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זֵכֶר לְדָּם, שֶׁהָיָה פַּרְעֹה שׁוֹחֵט יַלְדֵי בְּנֵי יִשְֹרָאֵל. וּבִמְדִינוֹת שֶׁהָאֻמּוֹת טִפְּשִׁים וּסְכָלִים לְהַעֲלִיל עֲלִילוֹת שְׁקָרִים, נִמְנְעוּ מִלִּקַּח יַיִן אָדֹם לְפֶּסַח (תעב).
סעיף ב’
לְצֹרֶךְ טִבּוּל הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא כַּרְפַּס, נוֹהֲגִין הַרְבֵּה לִקַּח פֶּטְרוֹזִילְיָה. וְטוֹב יוֹתֵר לָקַחַת צֶעלֶלער [סֶלֶרִי] שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם טוֹב כְּשֶׁהוּא חָי. וְהַמֻּבְחָר הוּא לָקַחַת צְנוֹן.
סעיף ג’
לְצֹרֶךְ מָרוֹר, נוֹהֲגִין לִקַּח תַּמְכָא (קריין) וְכֵיוָן שֶׁהוּא חָרִיף מְאֹד, יְכוֹלִין לְפָרְרוֹ [בְּמִגְרֶרֶת] (ריבאייזען), רַק שֶׁיִּזָהֲרוּ שֶׁלֹּא יָפוּג לְגַמְרֵי. וְיֵשׁ לְפָרְרוֹ כְּשֶׁבָּאִין מִבֵּית הַכְּנֶסֶת (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ”ח סָעִיף גּ’, שֶׁצְּרִיכִין לְפָרְרוֹ עַל יְדֵי שִׁנּוי) וּבַשַׁבָּת, אֲסוּרִין לְפָרְרוֹ, אֶלָּא שֶׁצְּרִיכִין לְפָרְרוֹ קֹדֶם הַלַּיְלָה, וִיכַסֵּהוּ עַד הַלָיְלָה. אֲבָל יוֹתֵר טוֹב לָקַחַת חֲזֶרֶת שֶׁהִיא חַסָּה [סַלַט] שֶנּוֹחַ לְאָכְלָהּ, וְנִקְרֵאת מָרוֹר, לְפִי שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹהָה בַּקַּרְקַע, נַעֲשֶׂה הַקֶּלַח מָר. וְיוֹצְאִין גַּם בְּלַעֲנָה הַנִּקְרָא וֶוערְמוּטָה. (עֳלְשִׁין וְחַרְחֲבִינָא אֵינָם שְׁכִיחִים בִּמְדִינוֹתֵינוּ), כָּל הַמִּינִים שֶׁיּוֹצְאִין בָּהֵם מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְכַזָיִת. וְיוֹצְאִין בֵּין בֶּעָלִים בֵּין בַּקְלָחִין, אֲבָל לֹא בַּשָׁרָשִׁים, דְּהַיְנוּ שָׁרָשִׁים הַקְּטַנִּים הַמִּתְפַּצְּלִים לְכָאן וּלְכָאן. אֲבָל הַשׂרֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ גְּדֵלִים הֶעָלִים, אַף שֶׁהוּא טָמוּן בַּקַּרְקַע, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל קֶלַח. וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר לִטּוֹל הֶעָלִים, וְהַקֶּלַח הַיּוֹצֵא חוּץ לַקַּרְקַע, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁמַּה שֶּׁהוּא בַּקַּרְקַע נִקְרָא שׂרֶשׁ. הֶעָלִים אֵין יוֹצְאִין בָּהֶם אֶלָּא אִם כֵּן הֵם לַחִים, אֲבָל הַקְּלָחִים יוֹצְאִין בָּהֶן, בֵּין הֵם לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים, אַךְ לֹא בִּמְבֻשָּׁלִין אוֹ כְּבוּשִׁין.
סעיף ד’
הַחֲרֹסֶת צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה עָבָה זֵכֶר לַטִּיט. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְטַבֵּל אֶת הַמָּרוֹר, יִשְׁפֹּךְ לְתוֹכָהּ יַיִן אוֹ חֹמֶץ, שֶׁתִּהְיֶה רַכָּה, זֵכֶר לַדָּם, וְגַם שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְטַבֵּל בָּהּ. יֵשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֲרֹסֶת מִפֵּרוֹת שֶׁנִּמְשְׁלָה בָּהֶם כְּנֶסֶת יִשְֹרָאֵל, כְּגוֹן תְּאֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר, הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַּגֶּיהָ. וֶאֱגוֹזִים, שֶׁנֶּאֱמַר, אֶל גִּנַּת אֱגוֹז. וּתְמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר, אֶעֱלֶה בְתָמָר. וְרִמּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן. וְתַפּוּחִים, זֵכֶר לְמַה שֶׁכָּתוּב, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שֶׁהָיוּ הַנָּשִׁים יוֹלְדוֹת שָׁם בְּנֵיהֶן בְּלֹא עֶצֶב. וּשְׁקֵדִים עַל שֵׁם שֶׁשָּׁקַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַקֵּץ לַעֲשׂוֹת. וְצָרִיךְ לִתֵּן בְּתוֹכָהּ תְּבָלִין הַדּוֹמִין לְתֶבֶן, כְּגוֹן קִנָּמוֹן וְזַנְגְּבִיל, שֶׁאֵינָן נִדּוֹכִין הָדֵק הֵיטֵב. וְיֵשׁ בָּהֶן חוּטִין כְּמוֹ תֶבֶן, זֵכֶר לַתֶּבֶן שֶׁהָיוּ מְגַבְּלִין בְּתוֹךְ הַטִּיט. בַּשַׁבָּת, לֹא יִשְׁפּוֹךְ אֶת הַיַּיִן אוֹ הַחֹמֶץ לְתוֹךְ הַחֲרֹסֶת, כִּי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּשִׁנּוּי, וְיִתֵּן אֲת הַחֲרֹסֶת לְתוֹךְ הַיַּיִן וְהַחֹמֶץ. וְאֶת מֵּי הַמֶלַח (אֲפִלּוּ כְּשֶׁלֹּא חָל יוֹם טוֹב בַּשַׁבָּת) יַעֲשֶׂה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְאִם עוֹשֵׂהוּ בְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי, שֶׁיִּתֵּן תְּחִלָּה אֶת הַמַּיִם וְאַחַר כָּךְ הַמֶּלַח.
י ניסן
סעיף ה’
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָשׁ, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עַל הַשֻּׁלְחָן בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה שְׁנֵי מִינֵי תַּבְשִׁילִין, אֶחָד זֵכֶר לְקָרְבַּן פֶּסַח וְאֶחָד זֵכֶר לְקָרְבַּן חֲגִיגָה, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם. וְנָהֲגוּ שֶׁאֶחָד מִן הַתַּבְשִׁילִין יִהְיֶה בָּשָׂר, וְיִהְיֶה מִפֶּרֶק הַנִּקְרָא זְרוֹעַ, לְזֵכֶר שֶׁגְּאָלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְרוֹע נְטוּיָה, וְיִהְיֶה נִצְלֶה עַל הַגֶּחָלִים, זֵכֶר לַפֶּסַח שֶׁהָיָה צְלִי אֵשׁ. וְהַשֵּׁנִי יִהְיֶה בֵּיצָה, מִשּׁוּם דְּבֵיצָה בְּלָשׁוֹן אֲרָמִי בֵּיעָה, כְּלוֹמַר, דְּבָעֵי רַחְמָנָא לְמִפְרַק יָתָנָא בִּדְרָעָא מְרוֹמְמָא, (שֶרָצָה ה’ לִפְדּוֹת אוֹתָנוּ בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה). וְעוֹשִׂין הַבֵּיצָה, בֵּין צְלוּיָה בֵּין מְבֻשֶּׁלֶת. וְצָרִיךְ לִצְלֹתָן וּלְבַשְּׁלָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב בְּעוֹד יוֹם. וְאִם שָׁכַח אוֹ שֶׁהָיָה שַׁבָּת, יִצְלֶה וִיבַשֵּׁל אוֹתָם בַּלַּיְלָה, אֲבָל צָרִיךְ לְאָכְלָן בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן. וְכֵן בְּלֵיל שֵׁנִי, יִצְלֵם וִיבַשְּׁלֵם וְיֹאכְלֵם בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, כִּי אֵין מְבַשְּׁלִין מִיּוֹם טוֹב לַחֲבֵרוֹ, וְלֹא מִיּוֹם טוֹב לְחֹל. וּלְפִי שֶׁאֵין אוֹכְלִין בָּשָֹר צָלִי בִּשְׁנֵי לֵילוֹת אֵלּוּ, עַל כֵּן צָרִיךְ לֶאֱכוֹל אֶת הַזְּרוֹעַ דַּוְקָא בַּיּוֹם. וְאַף כְּשֶׁצּוֹלִין אוֹתָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אֵין לְזָרְקָן אַחַר כָּךְ, אֶלָּא יִתְּנֵם בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי תּוֹךְ הַמַּאֲכָל שֶׁמְבַשְּׁלִין וְיֹאכְלֵם (תע”ג).
סעיף ו’
יָכִין מוֹשָׁבוֹ מִבְּעוֹד יוֹם בְּמַצָּעוֹת נָאִים כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וּבְאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהַטּוֹת וּלְהָסֵב בִּשְׂמֹאלוֹ. וַאֲפְלּוּ הוּא אִטֵּר, יָסֵב בַּשְּׂמֹאל שֶׁל כָּל אָדָם. גַּם אֶת הַקְּעָרָה יָכִין מִבְּעוֹד יוֹם, כְּדֵי שֶׁמִּיָּד בְּבוֹאוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת יוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת הַסֵּדֶר בְּלִי עִכּוּב.
סעיף ז’
אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה טוֹב לְמַעֵט בְּכֵלִים נָאִים זֵכֶר לְחָרְבָּן, מִכָּל מָקוֹם בְּלֵיל פֶּסַח טוֹב לְהַרְבּוֹת בְּכֵלִים נָאִים כְּפִי כֹּחוֹ. וַאֲפִלּוּ הַכֵּלִים שֶׁאֵינָן צְרִיכִין לַסְּעֻדָּה, יְסַדְּרֵם יָפֶה עַל הַשֻּׁלְחָן לְנוֹי, זֵכֶר לְחֵרוּת (תע”ב).
סעיף ח’
סֵדֶר הַקְּעָרָה כָּךְ הוּא, מַנִּיחַ שָׁלֹשׁ מַצּוֹת עַל הַקְּעָרָה וּפוֹרֵס עֲלֵיהֶם מַפָּה נָאָה, וְעָלֶיהָ מַנִּיחַ אֶת הַזְּרוֹעַ נֶגֶד הַיָּמִין שֶׁלּוֹ, וְאֶת הַבֵּיצָה מִשְּׂמאֹל. הַמָּרוֹר לִבְרָכָה, בְּאֶמְצַע. חֲרֹסֶת תַּחַת הַזְּרוֹעַ. כַּרְפַּס, תַּחַת הַבֵּיצָה. וּמָרוֹר לִכְרִיכָה בְּאֶמְצַע כָּזֶה.
זְרוֹעַ בֵּיצָה
מָרוֹר (לברכה)
חֲרֹסֶת כַּרְפַּס
מָרוֹר (לִכְּרִיכָה)
יא ניסן
סעיף ט’
הַכּוֹסוֹת יִהְיוּ שְׁלֵמִים בְּלִי שׁוּם פְּגִימָה, וּמוּדָחִים יָפֶה, וְיַחְזִיקוּ לְכָל הַפָּחוֹת רְבִיעִית (תע”ב תע”ט תפ”ו).
סעיף י’
מִנְהָגֵנוּ לְלְבּוֹשׁ אֶת הַקִּיטֶל (חָלוּק לָבָן) וִיָכִינוֹ גַּם כֵּן מִבְּעוֹד יוֹם. וּמִי שֶׁהוּא אָבֵל, רַחְמָנָא לִצְלָן, אֵינוֹ לוֹבְשׁוֹ. אֲבָל בַּהֲסִבָּה, חַיָּב. רַק אִם לֹא נָהַג אֲבֵלוּת כְּלָל קֹדֶם יוֹם טוֹב, כְּגוֹן שֶׁקָּבַר מֵתוֹ בְּיוֹם טוֹב, נוֹהֲגִין שֶׁאֵינוֹ מֵיסֵב. וְהַלֵּל, אוֹמֵר, כִּי הַהַלֵּל הוּא חִיּוּב.
סעיף יא’
בֵּן אֵצֶל אָבִיו חַיָּב בַּהֲסִבָּה. אֲבָל תַּלְמִיד אֵצֶל רַבּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ (תע”ב).
סימן קיט – סדר ליל פסח ובו י”ב סעיפים:
סעיף א’
אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב יְכוֹלִין לְקַדֵּשׁ וְלֶאֱכֹל מִבְּעוֹד יוֹם לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, בַּפֶסַח אֵינוֹ כֵן, לְפִי שֶׁמִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה הִיא דַּוְקָא בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ קָרְבַּן פֶּסַח, דִּכְתִיב בֵּיה וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה. וְכֵן מִצְוַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת הִיא דַּוְקָא בַּלָּיְלָה. וְכֵיוָן שֶׁגַּם הַכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ הוּא אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הַכּוֹסוֹת, לָכֵן אֵין מְקַדְּשִׁין עַד שֶׁהוּא וַדַּאי לָיְלָה. יִלְבַּשׁ אֶת הַקִּיטֶל (חָלוּק לָבָן) וְיִתְיַשֵׁב עַל מושָׁבוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַסֵּדֶר. וּמִצְוָה לְחַלֵּק לַתִּינוֹקוֹת שְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים וְכַדּוֹמֶה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ שִׁנּוּי וְיִשְׁאֲלוּ, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְעוֹרְרוּ לִשְׁאוֹל גַּם כֵּן עַל מַצָּה וּמָרוֹר וַהֲסִבָּה. וְתִינוֹק וְתִינֹקֶת שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם יוֹדֵעִים בִּקְּדֻשַּׁת יוֹם טוֹב, וּמְבִינִים מַה שֶּׁמְסַפְּרִים מִיצִיאַת מִצְרַיִם, נוֹתְנִים לָהֶם גַּם כֵּן כּוֹס שֶׁיִּשְׁתּוּ מִמֶּנּוּ. נוֹהֲגִין לִמְזוֹג כּוֹס אֶחָד מִן הַמְסֻבִּין, וְקוֹרִין אוֹתוֹ כּוֹס שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (תע”ב ת”פ).
סעיף ב’
מְשָׁרְתוֹ אוֹ אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ, יִמְזְגוּ אֶת הַכּוֹסוֹת. וְכֵן בְּכָל פַּעַם שֶׁמּוֹזְגִין, יִמְזְגוּ הֵם וְלֹא הוּא בְּעַצְמוֹ, כְּדֵי לְהַרְאוֹת דֶּרֶךְ חֵרוּת. וְיַזְהִיר לִבְנֵי בֵיתוֹ, שֶׁיִּשְׁתּוּ מִכָּל כּוֹס לְכָל הַפָּחוֹת אֶת הָרֹב בְּפַעַם אַחַת, וּמִכּוֹס רְבִיעִי יִשְׁתּוּ רְבִיעִית בְּפַעַם אֶחָת. וִיכַוְּנוּ כֻּלָּם לְמִצְוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת וְסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם וַאֲכִילַת מַצָּה וּמָרוֹר, כִּי גַּם הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּמִצְוֹת אֵלּוּ, רַק בַּהֲסִבָּה אֵינָן נוֹהֲגוֹת. יַעֲשֶׂה קִדּוּשׁ כַּכָּתוּב בַּהַגָּדָה, וְיִשְׁתֶּה בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל. וְטוֹב אִם אֶפְשָר לַעֲשׂוֹת כְּדַעַת הַפּוֹסְקִים לִשְׁתּוֹת כּוֹס שָׁלֵם בְּכָל אַרְבַּעַת הַכּוֹסוֹת (תעב תעג תעט).
יב ניסן
סעיף ג’
אַחַר כָּךְ יִרְחַץ יָדָיו וְלֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, וּמְנַגְּבָן. וְחוֹתֵךְ מִן הַכַּרְפַּס לְעַצְמוֹ וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ לְכָל אֶחָד פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, וְטוֹבְלִין בְּמֵי מֶלַח, וּמְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרֵי הָאֲדָמָה, וּמְכַוְּנִין לִפְטֹר בִּבְרָכָה זוֹ גַּם אֶת הַמָּרוֹר, וְאוֹכֵל גַּם כֵּן בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל. אַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית וְחוֹלְקָהּ לִשְׁנֵי חֲלָקִים, וּמַנִּיחַ אֶת הַחֵלֶק הַגָּדוֹל אֵצֶל מושָׁבוֹ לַאֲפִיקוֹמָן. וְנוֹהֲגִין לְכָרְכוֹ בְּמַפָּה, זֵכֶר לְמַה שֶׁכָּתוּב, מִשְׁאֲרוֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלוֹתָם. וְיֵשׁ שֶׁמְּשִׂימִים אוֹתוֹ כָּךְ עַל שִׁכְמָם, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וּלְפִי שֶׁהָאֲפִיקוֹמָן הוּא בִּמְקוֹם הַפֶּסַח, לָכֵן הוּא חָשׁוּב וְיִהְיֶה הַחֵלֶק הַגָּדוֹל. וְהַחֵלֶק הַקָּטֹן מַחְזִירוֹ לַקְּעָרָה לִמְקוֹמוֹ, וּמְגַלֶּה קְצָת אֶת הַמַּצּוֹת, וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַקְּעָרָה, וְאוֹמְרִים, הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ וְכוּ’, עַד לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין. וְהָאוֹמְרִים כְּהָא לַחְמָא עַנְיָא לֹא יֹאמְרוּ תֵּבַת דִּי.
סעיף ד’
אַחַר כָּךְ מוֹזְגִין כּוֹס שֵׁנִי, וְהַתִּינוֹק שׁוֹאֵל מַה נִשְׁתַּנָּה. וְאִם אֵין תִּינוֹק, יִשְׁאַל בֵּן אַחֵר, אוֹ בִּתּוֹ, אוֹ חֲבֵרוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים, עֲבָדִים הָיִינוּ וְכוּ’. וְהַנָּכוֹן לְפָרֵשׁ לִבְנֵי בֵיתוֹ דִּבְרֵי הַהַגָּדָה בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּבִינִים. וְאִם גַּם בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ מֵבִין לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, יֹאמַר מִתּוֹךְ הַהַגָּדָה, שֶׁהוּא עִם פֵּרוּשׁ אַשְׁכְּנָז (לוֹעֲזִי), וּלְאַחַר כָּל פִּסְקָא, יֹאמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז (לוֹעֲזִי), וּמִכָּל שֶׁכֵּן הַמַּאֲמָר רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר וְכוּ’, שֶׁצְּרִיכִין לְהָבִין אֶת הַטַּעַם שֶׁל פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר. כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִוְהִיא שֶׁעָמְדָה וְכוּ’, יְכַסֶּה אֶת הַמַּצּוֹת, (שֶׁלֹּא תִרְאֶה הַפַּת בָּשְׁתּוֹ, שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתָהּ, וְנוֹטְלִין אֶת הַכּוֹס), וְנוֹטְלִין אֶת הַכּוֹסוֹת בִּידֵיהֶם וְאוֹמְרִים וְהִיא שֶׁעָמְדָה וְכוּ’ עַד מִיָּדָם, וְחוֹזֵר וּמְגַלֶּה אֶת הַמַּצוֹת. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְמַצָּה זוֹ, נוֹטֵל אֶת הַמַּחֲצִית הַמַּצָּה שֶׁבַּקְּעָרָה וּמַרְאָהּ לִבְנֵי בֵיתוֹ וְאוֹמֵר מַצָּה זוֹ וְכוּ’. וְכֵן בְּמָרוֹר זֶה, מַגְבִּיהַּ אֶת הַמָּרוֹר. אֲבָל כְּשֶׁאוֹמֵר פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים וְכוּ’ לֹא יַגְבִּיהּ אֶת הַזְּרוֹעַ שֶׁהוּא זֵכֶר לַפֶּסַח, שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּאִלוּ הִקְדִּישׁוֹ לְכָךְ. וכְשֶׁמַּגִּיעַ לִלְפִיכָךְ, מְכַסֶּה אֶת הַמַּצּוֹת, וְנוֹטֵל כָּל אֶחָד אֶת הַכּוֹס בְּיָדוֹ וּמַגְבִּיהוֹ עַד שֶׁחוֹתֵם גָּאַל יִשְֹרָאֵל, וּמְבָרְכִין עַל הַכּוֹס בּוֹרֵא פְּרִי הָגָּפֶן, וְשׁוֹתִין בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל.
סעיף ה’
אַחַר כָּךְ רוֹחֲצִין יְדֵיהֶם וּמְבָרְכִין עַל נְטִילַת יָדָיִם, וּמְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא עַל הַמַּצּוֹת. וּלְפִי שֶׁבְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ לִבְצוֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת שְׁלֵמוֹת, וּמִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה הִיא מִן הַפְּרוּסָה, לְפִי שֶׁהַמַּצָּה נִקְרֵאת לֶחֶם עֹנִי, וְדַרְכּוֹ שֶׁל עָנִי בִּפְרוּסָה, עַל כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא, אוֹחֵז שְׁתֵּי הַמַּצּוֹת הַשְּׁלֵמוֹת בְּיָדָיו וְהַפְּרוּסָה בֵּינֵיהֶן, וּמְבָרֵךְ הַמוֹצִיא, וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּצָּה הַתַּחְתּוֹנָה מִיָּדָיו, וְאוֹחֵז רַק בָּעֶלְיוֹנָה וְגַם בַּפְּרוּסָה וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מַצָּה, וּבוֹצֵעַ מִן הָעֶלְיוֹנָה וְגַם מִן הַפְּרוּסָה מִכָּל אַחַת כַּזַּיִת, וְכֵן הוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתוֹ וְאוֹכֵל שְׁנֵיהֶם יַחַד בַּהֲסִבָּה שְׂמָאלִית. וְאִם קָשֶׁה לוֹ לְאָכְלָם בְּפַעַם אַחַת, אוֹכֵל תְּחִלָּה אֶת הַכַּזַּיִת הַמּוֹצִיא, וְאַחַר כָּךְ הַכַּזַּיִת מִן הַפְּרוּסָה, רַק שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה בֵּינֵיהֶם כְּלָל, וְיֹאכַל שְׁתֵּיהֶן בַּהֲסִבָּה. וְנוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁבְּלֵילֵי פֶּסַח אֵין טוֹבְלִין אֶת הַמַּצָּה בְּמֶלַח לֹא שֶׁל הַמּוֹצִיא וְלֹא שֶׁל מַצָּה.
יג ניסן
סעיף ו’
מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְעֹס מַצָּה, מֻתָּר לִשְׁרוֹתָהּ בְּמַיִם לְרַכְּכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְהֵא נִמְחָה לְגַמְרֵי. וּמִי שֶׁהוּא זָקֵן אוֹ חוֹלֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְאָכְלָהּ שְׁרוּיָה בְּמַיִם, יָכוֹל לִשְׁרוֹתָהּ בְּיַיִן אוֹ בִּשְׁאָר מַשְׁקִים. כְּשֶׁשּׁוֹרִין אֶת הַמַּצָּה לָצֵאת בָּהּ, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁרוֹתָהּ מֵעֵת לְעֵת כִּי אָז נֶחְשֶׁבֶת כִּמְבֻשֶׁלֶת וְאֵין יוֹצְאִין בָּהּ. וְגַם צְרִיכִין לִזָּהֵר בִּשְׁאָר דְּבָרִים, שֶׁלֹּא יַפְסִיד דִּין לֶחֶם. עַיֵּן לְעֵיל סִימָן מ”ח סָעִיף ה’.
סעיף ז’
אַחַר כָּךְ נוֹטֵל כַּזַּיִת מָרוֹר, וְכֵן הוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתוֹ, וְטוֹבְלוֹ בַּחֲרֹסֶת וּמְנַעֵר אֶת הַחֲרֹסֶת מֵעָלָיו, שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל הַמָּרוֹר, וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מָרוֹר, וְאוֹכְלוֹ בְּלֹא הֲסִבָּה. אַחַר כָּךְ נוֹטֵל מִן הַמַּצָּה הַתַּחְתּוֹנָה גַּם כֵּן כַּזַּיִת, וְגַם כַּזַּיִת מָרוֹר, וְנָכוֹן לְטָבְלוֹ גַּם כֵּן בַּחֲרֹסֶת וּלְנַעֲרוֹ מֵעָלָיו, וּמַנִּיחַ אֶת הַמָּרוֹר תּוֹךְ הַמַּצָּה וְאוֹמֵר, כֵּן עָשָׂה הִלֵּל וְכוּ’, וְאוֹכֵל בַּהֲסִבָּה. שִׁעוּר כַּזַּיִת כָּתַבְנוּ בַּכְּלָלִים, שֶׁהוּא כְּמוֹ חֲצִי בֵּיצָה. אָמְנָם יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא קְצָת פָּחוֹת מִכִּשְׁלִישׁ בֵּיצָה. וְכֵיוָן דְּמָרוֹר בַּזְּמַן הַזֶה מִדְּרַבָּנָן, לָכֵן מִי שֶׁקָּשֶׁה עָלָיו לֶאֱכוֹל מָרוֹר יָכוֹל לִסְמוֹךְ עַל דֵּעָה זֹאת לֶאֱכוֹל רַק פָּחוֹת קְצָת מִכְּמוֹ שְׁלִישׁ בֵּיצָה וִיבָרֵךְ עָלָיו (עַיֵן ֹשֻלְחָן עָרוּךְ תַּנְיָא) וּמִי שֶׁהוּא חוֹלֶה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכוֹל מָרוֹר כְּלָל, יִלְעוֹס עַל כָּל פָּנִים קְצָת מֵהַמִּינִים שֶׁיּוֹצְאִין בָּהֶם, אוֹ שְׁאָר עֵשֶׂב מַר עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ טַעַם מְרִירוּת בְּפִיו לְזֵכֶר בְּעָלְמָא, בְּלֹא בְּרָכָה (תע”ג תע”ה תפ”ו).
סעיף ח’
אַחַר כָּךְ אוֹכְלִין הַסְּעוּדָּה. וְיֵשׁ לֶאֱכוֹל כָּל הַסְּעוּדָה בַּהֲסִבָּה. וְנוֹהֲגִין לֶאֱכֹל בֵּיצִים. וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁלֹּא לְמַלֹאת כְּרֵסוֹ, לְמַעָן יוּכַל לֶאֱכוֹל אֶת הָאֲפִיקוֹמָן כְּמִצְוָתוֹ, וְלֹא לַאֲכִילָה גַּסָּה. וְאֵין אוֹכְלִין בָּשָׂר צָלִי בִּשְׁתֵּי הַלֵּילוֹת, אֲפִלּוּ שֶׁל עוֹף. וַאֲפִלּוּ בִּשְּׁלוּהוּ וְאַחַר כָּךְ צָלוּהוּ בִּקְּדֵרָה, אֵין אוֹכְלִין. יֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל בַּלֵילוֹת אֵלּוּ שׁוּם טִבּוּל, חוּץ מִשְּׁנֵי טִבּוּלִים שֶׁל מִצְוָה, כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִכָּר שֶׁאֵלּוּ הֵם לְשֵׁם מִצְוָה. לְאַחַר גְּמָר הַסְּעוּדָה אוֹכְלִין אֲפִיקוֹמָן, זֵכֶר לְקָרְבַּן פֶּסַח, שֶׁהָיָה נֶאֱכַל בְּסוֹף הַסְּעוּדָה שֶׁיְהֵא גְּמַר כָּל הַשְּׂבִיעָה. וְיֵשׁ לֶאֱכוֹל כִּשְׁנֵי זֵיתִים, אֶחָד זֵכֶר לַפֶסַח וְאֶחָד זֵכֶר לַמַצָּה, שֶׁהָיְתָה נֶאֱכֶלֶת עִם הַפֶּסַח. וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יִפְחוֹת מִכַּזַּיִת, וְאוֹכְלוֹ בַּהֲסִבָּה. וְאַחַר הָאֲפִיקוֹמָן, אָסוּר לֶאֱכוֹל שׁוּם דָּבָר. אַחַר כָּךְ מוֹזְגִין כּוֹס שְׁלִישִׁי לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק בּוֹ אִם הוּא נָקִי מִשִׁיוּרֵי כוֹסוֹת, דְּהַיְנוּ אִם אֵין בּוֹ שִׁיוּרֵי יַיִן שֶׁשָּׁרָה בּוֹ מַצָּה בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה. כִּי אִם אֵינוֹ נָקִי, צָרִיךְ שְׁטִפָה וַהֲדָחָה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן מ”ה סָעִיף ד’). וּמִצְוָה לְהַדֵּר שֶׁיְבָרְכוּ בְּזִמּוּן. אֲבָל לֹא יֵלְכוּ מִבַּיִת לְבַיִת לְצֹרֶךְ זִמּוּן, כִּי כָל אֶחָד צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּמְקוֹם שֶׁאָכַל. וְנוֹהֲגִין שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מְבָרֵךְ בְּזִמּוּן, שֶׁנֶּאֱמַר, טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ (עַיֵן לְעֵיל סִימָן מה סָעִיף ה), וְהוּא מִקְּרִי טוֹב עַיִן, שֶׁאָמַר, כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל וְכוּ’, וְאַחַר כָּךְ מְבָרְכִין עַל הַכּוֹס וְשׁוֹתִין בַּהֲסִבָה. וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת בֵּין כּוֹס זֶה לְכוֹס רְבִיעִי (סִימָן תעב).
יד ניסן
סעיף ט’
אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מוֹזְגִין כּוֹס רְבִיעִי. וְנוֹהֲגִין לִפְתּוֹחַ אֶת הַדֶּלֶת, לְזֵכֶר שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים, וְאֵין מִתְיָרְאִין מִשּׁוּם דָּבָר. וּבִזְכוּת הָאֱמוּנָה, יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁפֹּךְ חֲמָתוֹ עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְלָכֵן אוֹמְרִים שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ וְכוּ’. אַחַר כָּךְ מַתְחִילִין לֹא לָנוּ, וְאוֹמְרִים כַּסֵּדֶר. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְהוֹדוּ, אִם הֵם שְׁלֹשָׁה, אֲפִלּוּ עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, יֹאמַר הוֹדוּ, וְהַשְּׁנַיִם יַעֲנוּ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּצִבּוּר. מִן הַכּוֹס הָרְבִיעִי, צְרִיכִין לִשְׁתּוֹת רְבִיעִית שְׁלֵמָה, וּמְבָרְכִים אַחֲרָיו בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ גּוֹמְרִין כְּסֵדֶר הַהַגָּדָה. וְאַחַר אַרְבַּעַת הַכּוֹסוֹת אָסוּר לִשְׁתּוֹת שׁוּם מַשְׁקֶה רַק מָיִם. אִם אֵין שֵׁנָה חוֹטַפְתּוֹ, יֹאמַר אַחַר הַהַגָּדָה שִׁיר הַשִּׁירִים. וְנוֹהֲגִין שֶׁאֵין קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, רַק פָּרָשַׁת שְׁמַע (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ע”א סָעִיף ד’) וּבִרְכַּת הַמַּפִּיל, לְהוֹרוֹת שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים מִן הַמַּזִּיקִין וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁמִירָה.
סעיף י’
מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה יַיִן כָּל הַשָּׁנָה מִפְּנֵי שֶׁמַּזִּיק לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִדְחֹק אֶת עַצְמוֹ לִשְׁתּוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל ר’ יְהוּדָה בּ”ר אִילָעִי, שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל פֶּסַח, וְהָיָה צָרִיךְ לַחֲגוֹר צְדָעָיו עַד שָׁבוּעוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם יָכוֹל לְמָזְגוֹ בְּמַיִם, אוֹ לִשְׁתּוֹת יֵין צִמּוּקִים (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ו) אוֹ שֶׁיִּשְׁתֶּה מֶעד [מֵי דְבַש] אִם הֵם חֲמַר מְדִינָה.
סעיף יא’
אִם נֶאֱבַד הָאֲפִיקוֹמָן, אִם יֵשׁ לוֹ עוֹד מַצָּה מֵאֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה, יֹאכַל מִמֶּנּוּ כַּזָיִת. וְאִם לָאו, יֹאכַל מִמַּצָּה אַחֶרֶת כַּזָּיִת.
סעיף יב’
מִי שֶׁשָּׁכַח לֶאֱכוֹל אֶת הָאֲפִיקוֹמָן, אִם נִזְכַּר קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נָטַל מַיִם אַחֲרוֹנִים אוֹ שֶׁאָמַר, הַב לָן וּנְבָרֵךְ, אוֹכְלוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא. וְאַף עַל גַּב דְּאַסַּח דַּעְתֵּיה מֵלֶּאֱכוֹל, לֹא חָשִׁיב הֶסַּח הַדַּעַת, כֵּיוָן שֶׁהוּא מְחֻיָּב לֶאֱכוֹל, וְאַתַּכָּא דְּרַחְמָנָא קְסָמְכֵינָן. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לוֹ לִטֹּוֹל יָדָיו וְלֹא יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי, יִטּוֹל יָדָיו, וְגַם כֵּן לֹא יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם (פרי מגדים), וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, וְיֹאכַל כַּזַּיִת, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וִיבָרֵךְ עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי וְיִשְׁתֶּה. אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי, יִשְׁתֶה אֶת הַכּוֹס. וְאִם רָגִיל בְּפַעַם אַחֶרֶת לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כוֹס, יִטֹּל יָדָיו וְיֹאכַל אֲפִיקוֹמָן וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כוֹס. אֲבָל אִם הוּא נִזְהָר לְבָרֵךְ תָּמִיד בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס, וְעַתָּה לֹא יוּכַל לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מוֹסִיף עַל הַכּוֹסוֹת, לָכֵן לֹא יֹאכַל אֲפִיקוֹמָן, וְיִסְמוֹךְ עַל הַמַּצָּה שֶׁאָכַל תְּחִלָּה (תע”ז).
סימן קכ – הלכות ספירת העמר וימי הספירה ובו י”א סעיפים:
טו ניסן
סעיף א’
בְּלֵיל שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח, מַתְחִילִין לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר. וְסוֹפְרִין מְעֻמָּד. הַמִּצְוָה הוּא לִסְפּוֹר תֵּכֶף בְּהַתְחָלַת הַלַּיְלָה, אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים. וּבְדִיעֲבַד, זְמַנָּהּ כָּל הַלָיְלָה. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּלֵילֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב סוֹפְרִין לְאַחַר הַקִּדּוּשׁ, כְּדֵי לְהַקְדִּים קְדֻשַּׁת הַיּוֹם. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, סוֹפְרִין קֹדֶם הַבְדָּלָה כְּדֵי לְאַחֵר יְצִיאַת הַיּוֹם. וּכְשֶׁחַל יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, שֶׁאוֹמְרִים קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה עַל כּוֹס אֶחָד, סוֹפְרִין גַּם כֵּן קֹדֶם כְּדֵי לְאַחֵר אֶת הַהַבְדָּלָה.
סעיף ב’
מִי שֶׁשָּׁכַח כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא סָפַר, יִסְפֹּר בַּיּוֹם בְּלֹא בְּרָכָה, וּבַלֵּילוֹת שֶׁאַחַר כָּךְ יִסְפֹּר בִּבְרָכָה. וְאִם שָׁכַח גַּם כָּל הַיּוֹם, יִסְפּוֹר אַחַר כָּךְ בְּכָל הַלֵּילוֹת בְּלֹא בְרָכָה. וְאִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם סָפַר בַּלַּיְלָה אוֹ לֹא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סָפַר בַּיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, מִכָּל מָקוֹם יָכוֹל לִסְפּוֹר שְׁאָר הַלֵּילוֹת בִּבְרָכָה.
סעיף ג’
הַשּׁוֹאֵל מֵחֲבֵרוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אוֹ אַחַר כָּךְ, כַּמָּה מוֹנִים הַיּוֹם, יֹאמַר לוֹ, אֶתְמוֹל הָיָה כָּךְ וְכָךְ. שֶׁאִם יֹאמַר לוֹ כַּמָּה מוֹנִים הַיּוֹם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְבָרֵךְ אַחַר כָּךְ עַל הַסְּפִירָה.
סעיף ד’
לְכַתְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁיְבָרֵךְ, צָרִיךְ שֶׁיֵדַע עַל מַה הוּא מְבָרֵךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּדַע כַּמָּה יָמִים הוּא בַּסְּפִירָה, וּבְדִיעֲבַד אִם לֹא יָדַע וּפָתַח וּבֵרֵךְ עַל דַּעַת שֶׁיִּסְפּוֹר כְּמוֹ שֶׁיִּשְׁמַע מֵחֲבֵרוֹ, גַּם כֵּן יָצָא. וְכֵן אִם בֵּרַךְ עַל דַּעַת לִסְפּוֹר אַרְבָּעָה יָמִים, וּלְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ נִזְכַּר שֶׁצָּרִיךְ לִסְפּוֹר חֲמִשָּׁה, סוֹפֵר חֲמִשָּׁה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית. וְכֵן אִם טָעָה בַּסְּפִירָה, כְּגוֹן שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר שִׁשָּה יָמִים וְאָמַר חֲמִֹשָּה יָמִים, אִם נִזְכַּר מִיָּד, סוֹפֵר כָּרָאוּי וְאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית. אֲבָל אִם הִפְסִיק קְצָת, צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית.
סעיף ה’
בְּכָל יוֹם טוֹב אִם חָל לֵיל רִאשׁוֹן בַּשַׁבָּת שֶׁאֵין אוֹמְרִים אָז מַעֲרָבִית, אֲזַי בְּלֵיל שֵׁנִי אוֹמְרִים הַמַּעֲרָבִית מִלֵּיל רִאשׁוֹן, חוּץ מִפֶּסַח, שֶׁאֲפִלּוּ חָל לֵיל רִאשׁוֹן בַּשַׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם בְּלֵיל שֵׁנִי אוֹמְרִים מַעֲרָבִית שֶׁשַּׁיֶּכֶת לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמְדַבֵּר בִּקְצִירַת הָעֹמֶר, שֶׁהָיָה בְּלַיִל זֶה (תפ”ט).
סעיף ו’
בִּימֵי הַסְּפִירָה מֵתוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא בְּל”ג יוֹם, וְלָכֵן נוֹהֲגִין בְּיָמִים אֵלּוּ קְצָת אֲבֵלוּת, שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים וְאֵין מִסְתַּפְּרִים. וְיֵשׁ חִלּוּקֵי מִנְהָגִים בְּמִסְפַּר ל”ג יָמִים הָאֵלֶּה, יֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין שֶׁחוֹשְׁבִין אוֹתָן מִיּוֹם רִאשׁוֹן דִּסְפִירָה, וְלָכֵן אוֹסְרִין עַד ל”ג בָּעֹמֶר. אַךְ כְּשֶׁחַל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר בַּשַׁבָּת, דְּיֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת, קְדֻשַׁת שַׁבָּת וּקְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אָז מַתִּירִין לִשָּׂא, וְכֵן לְהִסְתַּפֵּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וּבְיוֹם ל”ג בָּעֹמֶר, וְכֵן מִשָּׁם וָאֵילֵךְ מַתִּירִין, מִפְּנֵי שֶׁבְּיוֹם ל”ג בָּעֹמֶר פָּסְקוּ מִלָּמוּת, וְלָכֵן מַרְבִּים בּוֹ קְצָת שִׂמְחָה, וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן. וְאַף שֶׁגַּם בּוֹ בַּיּוֹם מֵתוּ קְצָת, אָמְרִינָן מִקְּצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, וְלָכֵן אֵין לְהִסְתַּפֵּר אוֹ לִשָֹּא עַד לְאַחַר שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, וְלֹא מִבָּעֶרֶב. אַךְ כְּשֶׁחַל ל”ג בָּעֹמֶר בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מִסְתַּפְרִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו, לִכְבוֹד הַשַׁבָּת.
סעיף ז’
וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּתִּירִין עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר וְעַד בִּכְלָל, שֶׁהֵן שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם, וְנִשְׁאָרִים ל”ג יוֹם בְּאִסּוּר עַד חַג הַשָּׁבוּעוֹת (וּמִסְתַּפְּרִין בְּעֶרֶב הָחָג). וּמִכָּל מָקוֹם בְּיוֹם ל”ג בָּעֹמֶר בְּעַצְמוֹ מַתִּירִין. (וּכְשֶׁחָל בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מַתִּירִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל). וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּתִּירִין עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר וְלֹא עַד בִּכְלָל, וּבְיוֹם רִאשׁוֹן דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַתְחִיל הָאִסּוּר, וְיוֹם רִאשׁוֹן דְּהַגְבָּלָה הוּא יוֹם הַלּ”ג, וְאַמְרֵינָן בּוֹ, מִקְּצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, וּמֻתָּרִין לִשָּׂא וּלְהִסְתַּפֵּר בָּהֶן, וְגַם בְּיוֹם ל”ג בָּעֹמֶר מֻתָּרִין (וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל), וּצְרִיכִין לִנְהֹג בְּכָל קְהִלָּה מִנְהָג אֶחָד, וְלֹא יְשַׁנּוּ לַעֲשׂוֹת מִקְּצָתָן כָּךְ וּמִקְּצָתָן כָּךְ.
סעיף ח’
הַסַּנְדָּק (הוּא הַתּוֹפֵס אֶת הַתִּינוֹק בִּשְׁעַת מִילָה) וְהַמּוֹהֵל, וַאֲבִי הַבֵּן, מֻתָּרִין לְהִסְתַּפֵּר בְּיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַמִּילָה סָמוּךְ לָעֶרֶב קֹדֶם הֲלִיכָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
סעיף ט’
לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִין אֲפִלּוּ בַּסְּעוּדָּה, מֻתָּרִין בְּכָל הַיָּמִים. אַךְ רִקּוּדִין וּמְחוֹלוֹת, אֲסוּרִין.
סעיף י’
נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים כָּל יְמֵי הַסְּפִירָה מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה עַד לְאַחַר סְפִירַת הָעֹמֶר, וְרֶמֶז לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, מִלְּשׁוֹן שְׁבוֹת, שֶׁבִּזְמַן הַסְּפִירָה, דְּהַיְנוּ מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וָאֵילֵךְ, יֵשׁ לִשְׁבוֹת מִמְּלָאכָה עַד לְאַחַר הַסְּפִירָה (סִימָן תצ”ג).
סעיף יא’
בְּלֵיל רִאשׁוֹן דְּשָׁבוּעוֹת, מְאַחֲרִין מִלְּהִתְפַּלֵּל עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. שֶׁאִם יִתְפַּלְּלוּ קוֹדֵם וִיקַבְּלוּ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב, חָסֵר מְעַט מִמ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה. וְהַתּוֹרָה אָמְרָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה.
סימן קכא – הלכות תענית צבור ובו י”א סעיפים:
י טבת
סעיף א’
מִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לְהִתְעַנּוֹת בַּיָּמִים שֶׁאֵרְעוּ צָרוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ. וְתַכְלִית הַתַּעֲנִית הִיא, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת לְפַקֵּחַ עַל דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וּתְהִי זֹאת זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים, וּמַעֲשֵׂ אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה, עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת. וּבְזִכְרוֹן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נָשׁוּב לְהֵיטִיב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת אֲבוֹתָם. וְלָכֵן חַיָּב כָּל אִישׁ לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ בְּאוֹתָן הַיָּמִים וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב מֵהֶן, כִּי אֵין הָעִקָּר בְּתַעֲנִית, כְּמוֹ שֶנֶּאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, וַיַרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵֹיהֶם, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וַיַרְא אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה. וְאֵין הַתַּעֲנִית אֶלָּא הֲכָנָה לִתְשׁוּבָה. לָכֵן אוֹתָן אֲנָשִׁים שֶׁכְּשֶׁמִּתְעַנִּים הוֹלְכִים בְּטִיּוּל וּמְבַלִּים אֶת הַיּוֹם בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, תָּפְסוּ אֶת הַטָּפֵל וְהִנִּיחוּ אֶת הָעִקָּר.
סעיף ב’
וְאֵלּוּ הֵן הַיָּמִים: א. שְׁלשָׁה בְּתִשְׁרִי בּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. שֶׁלְאַחַר שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִשְׁאִירוֹ נְבוּכַדְנֶצַר בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, וַיְשִׂימֵהוּ לְרֹאשׁ עַל יִשְֹרָאֵל. וְעַל יְדֵי שֶׁנֶּהֱרַג, גָּלוּ כֻּלָּן וְנֶהֶרְגוּ מֵהֶם לַאֲלָפִים, וְנִכְבְּתָה גַּחֶלֶת יִשְֹרָאֵל הַנִּשְׁאֶרֶת.
סעיף ג’
ב. עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל, נְבוּכַדְנֶצַר הָרָשָׁע עַל יְרוּשָׁלַיִם וְהֵבִיאָהּ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, וּמִזֶּה נִמְשַׁךְ הַחֻרְבָּן.
סעיף ד’
ג. שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, בּוֹ אֵרְעוּ חָמֵשׁ צָרוֹת, נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת כְּשֶׁיָּרַד משֶׁה מִן הָהָר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה, וְזֶה הָיָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז. וְנִתְבַּטֵּל קָרְבַּן הַתָּמִיד. וְהָבְקְעָה הָעִיר בְּחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי. אַעַ”גָ דִּבְחֻרְבָּן הָרִאשׁוֹן הָבְקְעָה בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, דִּכְתִיב (ירמיה נב), בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְגוֹ’ וַתִּבָּקַע הָעִיר וְגוֹ’. אֲבָל בַּחֻרְבָּן הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ הָבְקְעָה הָעִיר. וְחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי חֲמִירָא לָן. (וְעוֹד אִיתָא בַּיְרוּשַׁלְמִי, דְּגַם בָּרִאשׁוֹן הָיָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר אֶלָּא שֶׁמִּפְּנֵי הַצָּרוֹת, טָעוּ בַּחֶשְׁבּוֹן). וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוּמוּס הָרָשָׁע אֶת הַתּוֹרָה, וְהָעֳמַד צֶלֶם בַּהֵיכָל עַל יְדֵי רִשְׁעֵי יִשְֹרָאֵל, וְזֶה גָּרַם חֻרְבָּנוֹ וְגָלֻיּוֹתֵנוּ.
סעיף ה’
ד. וְתִשְׁעָה בְּאָב, בּוֹ בַיּוֹם נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבַּמִּדְבָּר שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, כִּי אָז חָזְרוּ הַמְרַגְלִים, וּבָכוּ יִשְֹרָאֵל בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, וְנִקְבַּע לִבְכִיָּה לְדוֹרוֹת. וּבוֹ בַיּוֹם הָיָה הַחֻרְבָּן הַגָּדוֹל שֶׁנֶּחְרַב בּוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשוֹן וְגַם הַשֵּׁנִי, וְנִלְכְּדָה הָעִיר בֵּיתָר, שֶׁהָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה, וְהָיוּ בָּהּ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מִיִשְֹרָאֵל. וּבוֹ בַיּוֹם חָרַשׁ טוּרְנוּסְרוּפוּס אֶת הַהֵיכָל וְאֶת סְבִיבָיו, וְנִתְקַיֵּם הַפָּסוּק צִיּוֹן שָׂדֶה תֵּחָרֵשׁ. (וְעוֹד יֵשׁ תַּעֲנִית צִבּוּר, תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, לְקַמָּן סִימָן קמ”א סָעִיף ב’).
(א) נקרא “צום השביעי”. (ב) נקרא “צום העשירי”. (ג) נקרא “צום הרביעי”. (ד) נקרא “צום החמישי”.
יז תמוז
סעיף ו’
אִם חָלוּ תַעֲנִיוֹת אֵלּוּ בַּשַׁבָּת, דּוֹחִין אוֹתָן לְאַחַר הַשַׁבָּת. אֲבָל אִם חָל עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין.
סעיף ז’
חָתָן שֶׁחָלָה אַחַת מִדּ’ תַּעֲנִיוֹת אֵלּוּ בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלּוֹ, אַף עַל גַּב שֶׁאֵלּוּ הַיָּמִים הֵמָּה לוֹ כְּמוֹ רֶגֶל, מִכָּל מָקוֹם חַיָּב לְהִתְעַנּוֹת. כֵּיוָן דְּהָרֶגֶל שֶׁלּוֹ הֲוֵי רֶגֶל דְּיָחִיד, אָתִי אֲבֵלוּת וְתַעֲנִית דְרַבִּים וְדָחֵי לֵהּ. וְעוֹד הָא כְּתִיב, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי (ריטב”א סוֹף מס’ תענית).
סעיף ח’
חִלּוּק יֵשׁ בֵּין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לְתִשְׁעָה בְּאָב. בְֹּשָׁלֹשׁ תַּעֲנִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אוֹכְלִים בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵיהֶן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וְהוּא שֶׁלֹּא יָשֵׁן שְׁנַת קֶבַע. אֲבָל אִם יָשֵׁן שְׁנַת קֶבַע, אָסוּר אַחַר כָּךְ לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת, אֶלָא אִם כֵּן הִתְנָה קֹדֶם שֶׁיָּשֵׁן. וְאִם הוּא רָגִיל לִשְׁתּוֹת לְאַחַר הַשֵּׁנָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַתְנוֹת עַל הַשְּׁתִיָּה. וּבְתִשְׁעָה בְּאָב, צְרִיכִין לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁלְּפָנָיו. שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, מֻתָּרוֹת בִּרְחִיצָה וְסִיכָה וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וּבְתִשְׁעָה בְּאָב, אֲסוּרִים בְּכֻלָּן. וּמִי שֶׁהוּא בַּעַל נֶפֶשׁ וְאָדם בָּרִיא, יַחְמִיר בְּכֻלָּן כְּמוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְרַק בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל לֹא יַחְמִיר, מִשּׁוּם חוּכָא וּטְלוּלָא. וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה אִם הוּא לֵיל טְבִילָה, יְקַיֵּם עוֹנָתוֹ בְּג’ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת.
סעיף ט’
עוֹד יֵשׁ קֻלָּא בְּג’ הַתַּעֲנִיוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, דְּעֻבָּרוֹת וּמֵנִיקוֹת הַמִּצְטַעֲרוֹת, פְּטוּרוֹת מִלְּהִתְעַנּוֹת. וְכֵן חוֹלֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, לֹא יִתְעַנֶּה. וּמִכָּל מָקוֹם אַף מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לֶאֱכֹל, לֹא יִתְעַנֵּג אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא יֹאכַל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לִבְרִיאוּת גּוּפוֹ (תק”נ תקנ”ד). וְכֵן הַקְּטַנִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם חַיָּבִים לְהִתְעַנּוֹת, מִכָּל מָקוֹם אִם יֵשׁ בָּהֶם דַּעַת לְהִתְאַבֵּל, רָאוּי לְחַנְּכָם, שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילָם רַק לֶחֶם וּמַיִם, לְהִתְאַבֵּל עִם הַצִּבּוּר.
סעיף י’
לִרְחוֹץ פִּיו בְּמַיִם בְּשַׁחֲרִית, אָסוּר בְּכָל תַּעֲנִית צִבּוּר. וְהָרֹק, אִם אֶפְשָׁר לִפְלֹט, יִפְלֹט. וְאִם אִי אֶפְשָׁר, בּוֹלְעוֹ אֲפִלּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כֵּיוָן שֶאֵינוֹ מְכַוֵּן לַהֲנָאָתוֹ. לִטְעֹם הַמַּאֲכָל, אֲפִלּוּ אִם יִפְלֹט, אָסוּר בְּתַעֲנִית צִבּוּר. אֲבָל בַּתַעֲנִית שֶׁהוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, מֻתָּר לִטְעֹם וּלִפְלוֹט. וְכֵן רְחִיצַת הַפֶּה, מֻתֶּרֶת בְּתַעֲנִית יָחִיד תקס”ז.
סעיף יא’
מִצְוָה עַל כָּל עֲדַת יִשְֹרָאֵל, שֶׁעַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא, יִתְעַנּוּ וְיִתְפַּלְּלוּ עַל צָרָתָם לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְאִם אֵין הָעֵת מֻכְשֶׁרֶת לְהִתְעַנוֹת, כְּגוֹן הַנִּרְדָּפִים שֶׁאֵינָם רַשָּׁאִים לְהִתְעַנּוֹת, שֶׁלֹּא לִשַׁבֵּר כֹּחָם, יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהִתְעַנּוֹת כָּךְ וְכָךְ תַּעֲנִיּוֹת לִכְשֶׁיִּנָּצְלוּ, וְנֶחְשָׁב לָהֶם כְּאִלּוּ הִתְעַנּוּ עַתָּה, כִּדְמָצִינוּ בְּדָנִיאֵל דִּכְתִיב, וַיֹּאמֶר אֵלַי אַל תִּירָא דָּנִיאֵל כִּי מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְּבָרֶיךָ (תקע”א תקע”ו).
סימן קכב – דינים מן שבעה עשר בתמוז עד תשעה באב ובו י”ז סעיפים:
ב מנחם אב
סעיף א’
כֵּיוָן שֶׁבְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הִתְחִילוּ צָרוֹת הַחֻרְבָּן, לָכֵן נוֹהֲגִין קְצָת אֲבֵלוּת מִיּוֹם זֶה עַד אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב. וְרָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת בְּכָל יוֹם לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם. אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים, אֲפִלּוּ מִי שֶׁעֲדַיִן לֹא קִיֵּם מִצְוַת פְּרוּ וּרְבוּ. אֲבָל לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִין, אֲפִלּוּ בִּסְּעוּדָּה, מֻתָּר עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב. וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וָאֵילָךְ, אַף עַל גַּב דְּמֻתָּר גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִין, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לַעֲשׂוֹת סְעוּדָּה, אַךְ יְכוֹלִין לֶאֱכֹל מִינֵי מִרְקַחַת וְכַדּוֹמֶה. יִשְֹרָאֵל שֶׁפַּרְנָסָה שֶׁלוֹ בִּכְלֵי זֶמֶר, מֻתָּר לְנַגֵּן בְּבֵית אֵינוֹ יְהוּדִי בִּכְדֵי פַּרְנָסָתוֹ עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ. אֲבָל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ עַד אַחַר הַתַּעֲנִית, אָסוּר. וְיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַצְמוֹ גַּם כֵּן אָסוּר, וְכֵן עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב, אִם לֹא בַּשַׁבָּת אוֹ סְעוּדַת מִצְוָה.
סעיף ב’
נוֹהֲגִין שֶׁאֵין מְבָרְכִין שֶׁהֶחִיָּנוּ בַּיָמִים אֵלּוּ. וְלָכֵן אֵין קוֹנִין וְאֵין לוֹבְשִׁין בֶּגֶד חָדָשׁ, מִשּׁוּם דְּהָיָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֶׁהֶחִיָּנוּ. וְעַל פִּדְיוֹן הַבֵּן, מְבָרְכִין שֶׁהֶחִיָּנוּ, שֶׁלֹּא לְהַחְמִיץ אֶת הַמִּצְוָה. וְעַל פְּרִי, יֵשׁ לְהָקֵל לְבָרֵךְ שֶׁהֶחִיָּנוּ בַּשַׁבָּת, אוֹ אֲפִלּוּ בְּחֹל, אִם לֹא יִמָצֵא פְּרִי זֶה לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב. לֹא יַכּוּ הַתַּלְמִידִים אוֹ הַבָּנִים בְּיָמִים אֵלּוּ.
סעיף ג’
וְכֵן נוֹהֲגִין שֶׁאֵין מִסְתַּפְּרִין בְּיָמִים אֵלּוּ, לֹא שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ וְלֹא שְׂעַרוֹת הַזָּקָן וְלֹא כָּל שֵֹעַר שֶׁבְּגוּפוֹ. וְאָסוּר לַגְּדוֹלִים לְסַפֵּר אֶת הַקְּטַנִּים.
סעיף ד’
הַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבַּזָּקָן, כָּל שֶׁמְעַכֵּב אֶת הָאֲכִילָה, נִרְאֶה לִי דְּיֵשׁ לְהַתִּיר לְגַלְּחוֹ עַד הַשָּׁבוּע שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב. אֲבָל בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב, יֵשׁ לֶאֱסֹר.
סעיף ה’
קְצִיצַת הַצִּפָּרְנַיִם, אֵין לֶאֱסֹר, רַק בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחַל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב. וְאִשָּׁה לְצֹרֶךְ טְבִילָתָהּ מֻתֶּרֶת גַּם אָז. וְכֵן הַמּוֹהֵל יָכוֹל לְתַקֵּן צִפָּרְנָיו לְצֹרֶךְ הַפְּרִיעָה.
סעיף ו’
בִֹּשְלֹשֶׁת הַשַׁבָּתוֹת שֶׁבֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְּאָב, מַפְטִירִין גּ’ דְּפֻרְעָנוּתָא, שֶׁהֵן, דִּבְרֵי יִרְמִיָּהוּ, שִׁמְעוּ דְּבַר ה’, חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ, וְסִימָנָם דש”ח. וְאִם טָעָה וְקָרָא בַּשַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַהַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשָׁה דְּיוֹמָא, מַפְטִירִין בַּשַׁבָּת הַבָּאָה, דִּבְרֵי יִרְמִיָּהוּ וְגַם, שִׁמְעוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ. (סִימָן תכ”ח). חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת, מַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּפְטִירִין שִׁמְעוּ.
ג מנחם אב
סעיף ז’
מִשֶּׁנִּכְנַס אָב, מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה. אֵין בּוֹנִין בִּנְיָן שֶׁל שִׂמְחָה אוֹ בִּנְיָן שֶׁהוּא רַק לִרְוָחָה. וְאִם קָצַץ עִם אֵינוֹ יְהוּדִי לְצַיֵּר לוֹ אֶת בֵּיתוֹ, אִם יָכוֹל לְפַיְסוֹ בְּדָבָר מוּעָט שֶׁיַּמְתִּין עַד אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב, נָכוֹן הַדָּבָר. וְאִם לָאו מֻתָּר. וּבַר יִשְֹרָאֵל דְּאִית לֵיה דִּינָא בַּהֲדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, לִשְׁתְּמִיט מִינֵהּ, מִשּׁוּם דְּרִיעַ מַזְלֵהּ. אִם אֶפְשָׁר, יִשְׁתַּמֵּט כָּל הַחֹדֶשׁ, וּלְכָל הַפָּחוֹת עַד לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב. אֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַלְּבָנָה עַד לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב.
סעיף ח’
מִנְהָג בְּכָל יִשְֹרָאֵל שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּתִשְׁעַת יָמִים שֶׁמִן רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַד לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב, וְאָסוּר אֲפִלּוּ בְּתַבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בּוֹ בָּשָׂר אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֻׁמָּן. וַאֲפִלּוּ בְּשַׂר עוֹף, אָסוּר. וְאַךְ מִי שֶׁמַּאַכְלֵי חָלָב מַזִיקִין לוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל בְּשַׂר עוֹף. וּלְצֹרֶךְ חוֹלֶה, הַכֹּל מֻתָּר. וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֵינוֹ קָשֶׁה לוֹ, יֵשׁ לוֹ לְהַפְסִיק, שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן ז’ בְּאָב וּלְהַלָּן. וְכֵן נוֹהֲגוֹת קְצָת יוֹלְדוֹת לְהִמָנַע מִבָּשָׂר וְיַיִן מז’ בְּאָב וָאֵילָךְ, כִּי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִכְנְסוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לַהֵיכָל (כְּדִלְקַמָּן סִימָן קכ”ד סָעִיף ב’). וּבִסְעוּדַּת מִצְוָה, כְּגוֹן מִילָה וּפִדְיוֹן הַבֵּן, וְסִיּוּם מַסֶּכְתָּא גַּם כֵּן, מֻתָּרִין בְּבָשָׁר וְיָיִן. וְחוּץ מֵאֲבוֹתָיו וְאֶחָיו וּבָנָיו, וְחוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שַׁיָּכוּת לַמִּצְוָה, יָכוֹל לְהַזְמִין עוֹד עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לְרֵעוּת. אֲבָל רַק אוֹתָן שֶׁגַּם בְּפַעַם אַחֶרֶת הָיוּ בָּאִין אֵלָיו אֶל הַמִּשְׁתֶה. וְכָל זֹאת מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב רַק אוֹתָם שֶׁגַּם בְּפַעַם אַחֵר הָיוּ בָּאִין אֵלָיו אֶל הַמִּשְׁתֶּה. וְכָל זֹאת מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם, אֲבָל לֹא אַחַר כָּךְ. וְהַסְּעֻדָּה שֶׁנּוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי הַמִּילָה, אֵינָהּ סְעֻדַּת מִצְוָה (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קסג סָעִיף ח) וַאֲסוּרִין בְּבָשָׂר וָיַיִן, אֶלָּא יֵשׁ לַעֲשׂוֹתָהּ בְּמַאַכְלֵי חָלָב. וְכוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם יֵשׁ תִּינוֹק שֶׁיִשְׁתֶה רֹב הַכּוֹס, נוֹתְנִין לוֹ. וְאִם לָאו, יָכוֹל הַמַּבְדִּיל בְּעַצְמוֹ לִשְׁתּוֹת.
סעיף ט’
וְכֵן אֵין מְכַבְּסִין בְּתִשְׁעָה יָמִים אֵלּוּ. וַאֲפִלּוּ חָלוּק אוֹ בֶּגֶד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְלָבְשׁוֹ עַד אַחַר הַתַּעֲנִית. וַאֲפִלּוּ לְתִתָּם לְכוֹבֶסֶת אֵינוֹ יְהוּדִי אָסוּר. וְיִשְֹרָאֵלית, מֻתֶּרֶת לְכַבֵּס בִּגְדֵי אֵינָם יְהוּדִים. וּמִכָּל מָקוֹם בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בָּהּ תִּשְׁעָה בְּאָב יֵשׁ לָהּ לִזָּהֵר. וְכֵן אָסוּר בְּתִשְׁעָה יָמִים אֵלוּ לִלְבּוֹשׁ אוֹ לְהַצִּיעַ אֲפִלּוּ הַמְכֻבָּסִין מִקֹּדֶם. רַק לִכְבוֹד שַׁבָּת, מֻתָּר לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי פִּשְׁתָּן, וּלְהַצִּיעַ עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת לְבָנִים, וּלְהַחֲלִיף מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם וּמַגָּבוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁאָר שַׁבָּתוֹת. אֲבָל סְדִינִים לְבָנִים, אָסוּר לְהַצִּיעַ. וְאִשָּׁה שֶׁצְּרִיכָה לִלְבּוֹשׁ לְבָנִים לִסְפֹּר ז’ נְקִיִּים, מֻתֶּרֶת לְכַבֵּס וְלִלְבּוֹשׁ. וְכֵן הַמִּטְפָּחוֹת שֶׁמְלַפְּפִין בָּהֶן אֶת הַתִּינוֹקוֹת [חִתּוּלִים], שֶׁמְלַכְלְכִין אוֹתָן תָּדִיר, מֻתָּר לְכַבְּסָן.
סעיף י’
אֵין עוֹשִׂין בְּתִשְׁעָה יָמִים אֵלּוּ בְּגָדִים חֲדָשִׁים, אוֹ מִנְעָלִים חֲדָשִׁים, אוֹ לֶאֱרֹג אַנְפְּלָאוֹת (זאקקען שטרומפף), אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֻמָּן אֵינוֹ יְהוּדִי. וּלְצֹרֶךְ גָּדוֹל, כְּגוֹן לְנִשּׂוּאִין שֶׁיִּהְיוּ מִיָּד אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב, מֻתָּר עַל יְדֵי אֻמָּן אֵינוֹ יְהוּדִי, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל. וְקֹדֶם רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן לְתִתָּן אֲפִלּוּ לְאֻמָּן יִשְֹרָאֵל, וּמֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹתָן אֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ.
סעיף יא’
נָשִׁים שֶׁנּוֹהֲגוֹת שֶׁלֹּא לְסַדֵּר הַחוּטִין לַאֲרִיגָה, מִשּׁוּם דְּזֶה נִקְרָא שְׁתִי, וְכֵיוָן שֶׁבָּטְלָה אֶבֶן הַשְׁתִיָּה שֶׁהָיְתָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הֶחְמִירוּ עֲלֵיהֶן בָּזֶה, אָסוּר לְהַתִּיר לָהֶן.
ד מנחם אב
סעיף יב’
אֵין רוֹחֲצִין בְּתִשְׁעָה יָמִים אֵלּוּ אֲפִלּוּ בְּצוֹנֵן. אַךְ לִרְפוּאָה, כְּגוֹן יוֹלֶדֶת אוֹ מְעֻבֶּרֶת שֶׁקְּרוֹבָה לָלֶדֶת, שֶׁטּוֹב לָהּ לִרְחוֹץ, וְכֵן אָדָם חָלוּשׁ שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ הָרוֹפֵא לִרְחוֹץ, מֻתָּרִין לִרְחוֹץ אֲפִלּוּ בְּחַמִּין. וְכֵן נִדָּה, רוֹחֶצֶת וְטוֹבֶלֶת כְּדַרְכָּהּ. וְאִם טוֹבֶלֶת בַּלַּיְלָה שֶׁאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לִרְחוֹץ אָז, יְכוֹלָה לִרְחוֹץ בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב. וְכֵן כְּשֶׁלּוֹבֶשֶׁת לְבָנִים, יְכוֹלָה לִרְחוֹץ מְעַט כְּדַרְכָּהּ, כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה לְתַעֲנוּג.
סעיף יג’
רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב שֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִי שֶׁרָגִיל לִרְחוֹץ בְּחַמִּין בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר גַּם עַתָּה לִרְחוֹץ אֲפִלּוּ בְּחַמִּין. אֲבָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת חֲזוֹן, אָסוּר לִרְחוֹץ בְּחַמִּין אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁרָגִיל בְּכָךְ, כִּי אִם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. וְכֵן מִי שֶׁרָגִיל בַּחֲפִיפַת הָרֹאשׁ כָּל עֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר לוֹ גַּם עַתָּה, אַךְ לֹא בְּבוֹרִית [בְּסַבּוֹן] (זייף), וְלֹא בְּמֵי אֵפֶר (לויג). וּמִי שֶׁרָגִיל לִטְבּוֹל כָּל עֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר לוֹ גַּם עַתָּה לִטְבּוֹל בְצוֹנֵן. אֲבָל מִי שֶׁמְבַטְּלָהּ לִפְעָמִים, אָסוּר לוֹ.
סעיף יד’
אָבֵל שֶׁחָל יוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁלּוֹ בְּי”ח בְּתַמּוּז אוֹ אַחַר כָּךְ עַד עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב, מֻתָּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּר. אֲבָל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וָאֵילָךְ, גַּם בִּכְהַאי גַּוְנָא, אָסוּר בְּכִבּוּס וּבְתִסְפֹּרֶת (עַיֵּן אליהו רבא סִימָן תקנ”א סָעִיף קטן ל”ב).
סעיף טו’
מִילָה שֶׁהִיא בְּתִשְׁעָה יָמִים אֵלּוּ, נוֹהֲגִין שֶׁהַמּוֹהֵל וְהַסַנְדָּק וַאֲבִי הַבֵּן וְאִמוֹ לוֹבְשִׁין בִּגְדֵי שַׁבָּת. אֲבָל הַמַּכְנִיס אֶת הַתִּינוֹק (געפאטער), אָסוּר. אַךְ הָאִשָּׁה הַמַּכְנֶסֶת אֶת הַתִּינוֹק, נוֹהֶגֶת לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁזּוֹהִי כָּל מִצְוָתָהּ. וְגִלּוּחַ, יֵשׁ לְהַתִּיר לָהֶם קֹדֶם שַׁבָּת חֲזוֹן. אֲבָל אַחַר כָּךְ אָסוּר.
סעיף טז’
כְּבָר כָּתַבְנוּ בְּסָעִיף ט’, כִּי בְּשַׁבָּת חֲזוֹן לוֹבְשִׁין בִּגְדֵי פִּשְׁתָּן לָבָן, דְּהַיְנוּ הַכְּתֹנֶת וּפוּזְמְקָאוֹת [וְהַגַּרְבַּיִם], שֶׁאֵינָן אֶלָּא מִפְּנֵי הַזֵּעָה. אֲבָל שְׁאָר בִּגְדֵי שַׁבָּת, תַּלְיָא בְּמִנְהַג הַמְּקוֹמוֹת אִם לְהַחְלִיפָן אוֹ לֹא. וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת מַחְלִיפִין אֶת הַפָּרֹכֶת וְהַמַּפּוֹת וְהַמְּעִילִים בְּשַׁבָּת חֲזוֹן, אַךְ לֹא בְּשַׁבָּת שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב.
סעיף יז’
נוֹהֲגִין בְּשַׁבָּת חֲזוֹן לִקְרוֹת לְמַפְטִיר אֶת הָרַב שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְקוֹנֵן, וְלֹא יַעֲלֶה אָז לִשְׁלִישִׁי (מגן אברהם סִימָן רפב סָעִיף קטן יד).
סימן קכג – דיני ערב תשעה באב ובו ה’ סעיפים:
סעיף א’
בְּרִית מִילָה וְכֵן פִּדְיוֹן הַבֵּן שֶׁחָל בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב, עוֹשִׂין הַסְּעוּדָּה קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קכב סָעִיף ח) (תקנא).
סעיף ב’
לֹא יְטַיֵּל בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב. וְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִלְמֹד אַחַר צָהֳרַיִם, כִּי אִם בִּדְבָרִים שֶׁמֻּתָּרִים לִלְמֹד בְּתִשְׁעָה בְּאָב (תקנג).
ה מנחם אב
סעיף ג’
בְּעִנְיַן סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת יֵשׁ כַּמָּה דִּינִים, וְהַמִּנְהָג הַיָּשָׁר הוּא לֶאֱכֹל קֹדֶם מִנְחָה סְעוּדַּת קֶבַע, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִין מִנְחָה, וְאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, מִשּׁוּם דְּתִשְׁעָה בְּאָב אִקְרֵי מוֹעֵד, דִּכְתִיב, קָרָא עָלַי מוֹעֵד. וְסָמוּךְ לָעֶרֶב, יוֹשְׁבִין עַל הָאָרֶץ וְאֵין צְרִיכִים לַחֲלֹץ הַמִּנְעָלִים. וְלֹא יֵשְׁבוּ שְׁלשָׁה בְּיַחַד, שֶׁלֹּא יִתְחַיְבוּ בְּזִמּוּן. וְאוֹכְלִין רַק פַּת עִם בֵּיצָה מְבֻשֶּׁלֶת קָשָׁה וְקָרָה. וְטוֹבְלִין קְצָת פַּת בְּאֵפֶר וְאוֹכְלִין. וְצָרִיךְ לִזָהֵר לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם (אִם מֻתָּר לֶאֱכֹל אַחַר כָּךְ, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קלא סָעִיף יב) (תקנב תקנג).
סעיף ד’
מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֵׁנִי וַחֲמִישִּׁי וְאֵרַע בּוֹ עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב, יִשְׁאַל עַל נִדְרוֹ. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָאר צֵייט [יוֹם זִכָּרוֹן לְהוֹרָיו] בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב, יַתְנֶה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא לְהִתְעַנּוֹת רַק עַד אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, וְיִתְפַּלֵּל מִנְחָה גְּדוֹלָה, דְּהַיְנוּ חֲצִי שָׁעָה לְאַחַר הַצָהֳרַיִם, וְיֹאכַל סְעוּדָה, וְאַחַר כָּךְ סָמוּךְ לָעֶרֶב יֹאכַל סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת (תקנב).
סעיף ה’
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אָסוּר בְּכָל מַה שֶּׁאָסוּר בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְלָכֵן צְרִיכִין לַחֲלֹץ אֶת הַמִּנְעָלִים קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
סימן קכד – הלכות תשעה באב ובו כ”ב סעיפים:
סעיף א’
עַרְבִית, נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְחוֹלְצִין הַמִּנְעָלִים (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסוֹף סִימָן הַקּוֹדֵם). וְנוֹהֲגִין לְהָסִיר אֶת הַפָּרֹכֶת מֵאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, בִּצַּע אִמְרָתוֹ. וְאֵין מַדְלִיקִין רַק נֵר אֶחָד לִפְנֵי שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר וּמִתְפַּלְּלִין עַרְבִית בְּנַחַת וְדֶרֶךְ בֶּכִי כַּאֲבֵלִים. וְאֵין אוֹמְרִים נַחֵם עַד לְמָחֳרָת בְּמִנְחָה. וְאַחַר תְּפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל, וְיוֹשְׁבִים לָאָרֶץ, וּמַדְלִיקִין קְצָת נֵרוֹת רַק בִּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לוֹמַר אֵיכָה וְקִינוֹת. וְאוֹמְרִים אֵיכָה וְקִינוֹת גַּם כֵּן בְּנַחַת וְדֶרֶךְ בֶּכִי, וּמַפְסִיק בְּאֵיכָה מְעַט בֵּין כָּל פָּסוּק וּפָסוּק, ומְעַט יוֹתֵר בֵּין כָּל אֵיכָה וְאֵיכָה. וּבְכָל אֵיכָה, מַגְבִּיהַּ שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר קוֹלוֹ קְצָת יוֹתֵר. וּפָסוּק הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּכָל אֵיכָה, אוֹמְרִים בְּקוֹל רָם. וכְשֶׁמַּגִּיעַ לַפָּסוּק הֲשִׁיבֵנוּ וְגוֹ’ אוֹמְרִים אוֹתוֹ הַקָּהָל בְּקוֹל רָם, וְאַחַר כָּךְ מְסַיֵּם שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, וְחוֹזֵר הַקָּהָל וְאוֹמֵר הֲשִׁיבֵנוּ וְגוֹ’ בְּקוֹל רָם, וְכֵן שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר. וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְקַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל, לְפִי שֶׁאָמַר בְּאֵיכָה, שָֹתַם תְּפִלָּתִי. וְכֵן לְמָחָר בְּשַׁחֲרִית מְדַלְּגִין תִּתְקַבֵּל עַד לְמִנְחָה (תקנז תקנט). גַּם מִי שֶׁהוּא בִּיחִידוּת, שֶׁאֵין לוֹ מִנְיָן, אוֹמֵר אֵיכָה וְקִינוֹת (חַיֵּי אָדָם).
סעיף ב’
יֵשׁ לָאָדָם לְהִצְטַעֵר בְּעִנְיַן מִשְׁכָּבוֹ, שֶׁאִם רָגִיל לִשְׁכַּב עַל ב’ כָּרִים, יִשְׁכַּב עַתָּה עַל אֶחָד. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לִשְׁכַּב בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב עַל הָאָרֶץ, וְשָם אֶבֶן תַּחַת רֹאשׁוֹ, זֵכֶר לְמַה שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וְגוֹ’ שֶׁרָאָה אֶת הַחֻרְבָּן וְאָמַר, מַה נּוֹרָא וְגוֹ’ וְהַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא אָדָם (תקנה).
סעיף ג’
בְּשַׁחֲרִית אֵין מַנִּיחִין תְּפִלִּין, מִשּׁוּם דִּתְפִלִּין נִקְרָאִים פְּאֵר. וְגַם אֵין לוֹבְשִׁין טַלִּית גָדוֹל, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, בִּצַּע אִמְרָתוֹ, וּמְתַרְגְּמִינָן, בִּזַע פּוּרְפִירָא דִּיּלֵהּ. אֶלָּא לוֹבְשִׁין טַלִּית קָטָן בְּלֹא בְּרָכָה, וּמַשְׁכִּימִין קְצָת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְאֵין מַדְלִיקִין נֵר תְּפִלָּה כְּלָל, וּמִתְפַּלְּלִין גַּם כֵּן בְּנַחַת וְדֶרֶךְ בֶּכִי, וְאוֹמְרִים מִזְמוֹר לְתוֹדָה. וּשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה אוֹמֵר עֲנֵנוּ בֵּין גּוֹאֵל לְרוֹפֵא, כְּמוֹ בְּכָל תַּעֲנִית צִבּוּר, וְאֵינוֹ אוֹמֵר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה אוֹמֵר חֲצִי קַדִּישׁ. אֵין אוֹמְרִים לֹא תַּחֲנוּן וְלֹא אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם מִשּׁוּם דְּאִקְּרִי מוֹעֵד. וּמוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין כִּי תוֹלִיד בָּנִים וְגוֹ’ תְּלָתָא גַּבְרֵי. וְנָכוֹן שֶׁהָעוֹלֶה יֹאמַר בְּלַחַשׁ קֹדֶם הַבְּרָכָה, בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת. אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ, וּמַפְטִירִין אָסֹף אֲסִיפֵם בְּנִגּוּן אֵיכָה, וּמַחְזִירִין אֶת סֵּפֶר הַתּוֹרָה, וְיוֹשְׁבִים עַל הָאָרֶץ וְאוֹמְרִים קִינוֹת, וְיֵשׁ לְהַאֲרִיךְ בָּהֶן עַד סָמוךְ לַצָּהֳרָיִם. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים אַשְׁרֵי, וְאֵין אוֹמְרִים לַמְנַצֵּחַ, אֶלָּא וּבָא לְצִיּוֹן וְגוֹ’, וּמְדַלְּגִין אֶת הַפָּסוק וַאֲנִי זֹאת וְגוֹ’ לְפִי שֶׁהָיָה נִרְאֶה כִּמְקַיֵּם בְּרִית עַל הַקִּינוֹת. וְעוֹד, דְּלֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי וְגוֹ’ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וְגוֹ’ כֵּיוָן שֶׁהַכֹּל בְּטֵלִים וַאֲסוּרִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה. אֲבָל בְּבֵית הָאָבֵל, בְּכָל הַשָּׁנָה חוּץ מִתִּשְׁעָה בְּאָב, אוֹמְרִים אוֹתוֹ, שֶׁאַף עַל גַב שֶׁהָאָבֵל בָּטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, הַמְנַחֲמִים אֵינָן בְּטֵלִין. וְאוֹמְרִים וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ’ וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם בְּדִלּוּג תִּתְקַבֵּל, עָלֵינוּ קַדִּישׁ יָתוֹם, וְאֵין אוֹמְרִים לֹא שִׁיר הַיִּחוּד וְלֹא שִׁיר שֶׁל יוֹם וְלֹא פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת. וְנָכוֹן שֶׁכָּל אֶחָד יִקְרָא אַחַר כָּךְ מְגִלַּת אֵיכָה (תקנד תקנה תקנט).
ו מנחם אב
סעיף ד’
אִם יֵשׁ אָבֵל בָּעִיר, הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַּלַּיְלָה וְגַם בַּיּוֹם עַד שֶׁיִּגְמְרוּ הַקִּינוֹת, וּמֻתָּר לוֹ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה וְלִקְרוֹת הַהַפְטָרָה, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם אֲבֵלִים הֵם.
סעיף ה’
דִּבְרֵי תּוֹרָה מְשַׂמְּחִין אֶת הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר פִּקּוּדֵי ה’ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב. וְלָכֵן אָסוּר בְּתִשְׁעָה בְּאָב לִלְמֹד תּוֹרָה, כִּי אִם בִּדְבָרִים שֶׁמַּעֲצִיבִים אֶת לִבּוֹ, כְּגוֹן בְּסֵפֶר יִרְמִיָּה בַּדְּבָרִים הָרָעִים שֶׁבּוֹ, וּפְסוּקֵי נֶחָמָה שֶׁבּוֹ יְדַלֵּג. וְכֵן פֻּרְעָנִיּוֹת עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁכְּתוּבוֹת שָׁם יְדַלֵּג. וְכֵן מֻתָּר לִלְמֹד בְּסֵפֶר אִיּוֹב, וּמִדְרַשׁ אֵיכָה, וּגְמָרָא פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין וְכוּ’, דְּמַיְרֵי בְּדִינֵי אָבֵל וּמְנֻדֶּה, וּבַהַגָּדָה דְּפֶרֶק הַנִּזָּקִין, וִירוּשַׁלְמִי סוֹף מַסֶּכֶת תַּעֲנִית, דְּמַיְרֵי מֵחֻרְבָּן. וְאַף בְּאֵלוּ שֶׁהוּא מֻתָּר לִלְמֹד, אָסוּר לְעַיֵּן בָּהֶם אֵיזֶה קֻשְׁיָא וְתֵרוּץ אוֹ דְרוּשׁ, כִּי מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב. וְכָל מַה שֶּׁמֻּתָּר הָאָדָם לִלְמֹד בְּעַצְמוֹ, מֻתָּר לִלְמֹד גַּם עִם תִּינוֹקוֹת. מֻתָּר לִקְרוֹת כָּל סֵדֶר הַיּוֹם, אֲפִלּוּ אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן. וְסֵדֶר מַעֲמָדוֹת אֵין לוֹמַר, אֲפִלוּ מִי שֶׁרָגִיל לְאָמְרוֹ בְּכָל יוֹם (תקנד).
סעיף ו’
אֲפִלּוּ עֻבָּרוֹת וּמֵנִיקוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְטַעֲרוֹת הַרְבֵּה, צְרִיכוֹת לְהַשְׁלִים הַתַּעֲנִית, אִם לֹא בִּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ חַס וְשָׁלוֹם לְסַכָּנָה. אֲבָל חוֹלֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, יֵשׁ לְהָקֵל שֶׁלֹּא יַשְׁלִים הַתַּעֲנִית, רַק יִתְעַנֶּה אֵיזֶה שָׁעוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵן אִם חָלוּשׁ בְּטִבְעוֹ. וְיוֹלֶדֶת לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם נַמִּי דִּינָהּ כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חוֹלָה. אַךְ אִם מַרְגֶּשֶׁת בְּעַצְמָהּ שֶׁהִיא בְּרִיאָה לְגַמְרֵי וְהַתַּעֲנִית לֹא יַזִּיק לָהּ, יֵשׁ לָהּ לְהַשְׁלִים. וְאֵלּוּ שֶׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל בְּתִשְׁעָה בְּאָב, לֹא יִתְעַנְּגוּ בְּמַאֲכָלִים, אֶלָּא בִּכְדֵי צֹרֶךְ בְּרִיאוּת הַגּוּף.
סעיף ז’
רְחִיצָה, אֲסוּרָה בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן. וַאֲפִלּוּ לְהוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ מַיִם, אָסוּר. וְאֵינָהּ אֲסוּרָה רַק רְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג. אֲבָל שֶׁלֹּא לְתַעֲנוּג, מֻתָּר. וְלָכֵן רוֹחֵץ יָדָיו בְּשַׁחֲרִית, וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִרְחַץ רַק אֶצְבְּעוֹתָיו, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָרְחִיצָה בְּשַחֲרִית, מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עַל הָאֶצְבָּעוֹת. וּלְאַחַר שֶׁנִּגְבָן קְצָת וַעֲדַיִן לַחוֹת קְצָת, מַעֲבִירָן עַל עֵינָיו. וְאִם עֵינָיו מְלֻכְלָכוֹת וְדַרְכּוֹ לְרָחְצָן בַּמַיִם, רוֹחֲצָן גַּם עַתָּה כְּדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְכֵן אִם הָיוּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת בְּטִיט וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר לִרְחוֹץ בְּמָקוֹם הַמְלֻכְלָךְ. וְכֵן כְּשֶׁעוֹשֶׂה צְרָכָיו, מֻתָּר לִרְחוֹץ יָדָיו קְצָת כְּדַרְכּוֹ תָמִיד. וְכֵן לִתְפִלַּת מִנְחָה, יִרְחַץ אֶצְבְּעוֹתָיו (תקנד תריג תריד).
סעיף ח’
נָשִׁים הַמְבַשְּׁלוֹת וּצְרִיכוֹת לְהָדִיחַ הַמַּאֲכָלִים, מֻתָּרוֹת. דְּהָא אֵינָן מִתְכַּוְּנוֹת לִרְחִיצָה. הַהוֹלֵךְ לְצָרְכֵי מִצְוָה וְאֵין לְפָנָיו דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, רַק לַעֲבֹר בַּמַּיִם, עוֹבֵר בַּמַּיִם, בֵּין בַּהֲלִיכָתוֹ בֵּין בַּחֲזִירָתוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אֲבָל אִם הוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל מָמוֹנוֹ, בַּהֲלִיכָתוֹ מֻתָּר, וּבַחֲזִירָתוֹ אָסוּר. הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְרַגְלָיו כֵּהוֹת, מֻתָּר לְרָחֳצָן בַּמַיִם (תקנד תריג).
סעיף ט’
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אֲסוּרָה כִּי אִם רְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג, מִכָּל מָקוֹם אִשָּׁה שֶׁחָלָה טְבִילָתָהּ בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, לֹא תִּטְבֹּל, כֵּיוָן דַּאֲסוּרִין בְּתַשְׁמִישׁ (וּלְעִנְיָן לְבִישַׁת הַלִּבּון, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קנט) (תקנד).
סעיף י’
סִיכָה גַּם כֵּן אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא שֶׁל תַּעֲנוּג, אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִין אוֹ לְצֹרֶךְ שְׁאָר רְפוּאָה, מֻתָּר לָסוּךְ (תקנד תריד).
סעיף יא’
נְעִילַת הַסַּנְדָּל, אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא שֶׁל עוֹר. אֲבָל שֶׁל בֶּגֶד וְכַדּוֹמֶה, אִם אֵינוֹ מְחֻפֶּה בַּשּׁוּלַיִם בָּעוֹר מֻתָּר. הַהוֹלְכִים בֵּין הָאֵינָם יְהוּדִים, נוֹהֲגִים לִלְבּוֹשׁ מִנְעָלִים. וּמִכָּל מָקוֹם בַּעַל נֶפֶשׁ יַחְמִיר עַל עַצְמוֹ. וְהַיּוֹשְׁבִים בַּחֲנֻיּוֹת, וַדַּאי אֲסוּרִים. הַמְּהַלֵּךְ בְּדֶּרֶךְ רְחוֹקָה בְּרַגְלָיו, כֵּיוָן שֶׁהוּא טֹרַח גָּדוֹל, לֹא אָסְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּמֻתָּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. אַךְ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לָעִיר, חוֹלֵץ. וְאִם יוֹשֵׁב בַּעֲגָלָה, אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל.
ז מנחם אב
סעיף יב’
תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה אָסוּר. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר אֲפִלּוּ בִּנְגִיעָה בְּאִשְׁתּוֹ.
סעיף יג’
אָסוּר לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב. וַאֲפִלּוּ לוֹמַר: צַפְרָא טָבָא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אָסוּר. וְאִם עַם הָאָרֶץ אוֹ אֵינוֹ יְהוּדִי שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמוֹ, מֵשִׁיב בְּשָׂפָה רָפָה שֶׁלֹּא יַקְפִּידוּ עָלָיו. וְכֵן אָסוּר לִשְׁלוֹחַ דּוֹרוֹן לַחֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּהוּ בִּכְלַל שְׁאִילַת שָלוֹם (תקנד).
סעיף יד’
לֹא יְטַיֵּל בַּשּׁוּק, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שְׂחוֹק וְשִׂמְחָה. עִשּׁוּן טַבַּק, יֵשׁ אוֹסְרִין, וְיֵשׁ מַתִּירִין לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (תקנד ובח”א ובשע”ת תקנ”ט).
סעיף טו’
בְּעִנְיַן מְלָאכָה, אָנוּ נוֹהֲגִים שֶׁכָּל מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁהוּי קְצָת, אֲפִלּוּ אֵינָהּ מַעֲשֵׂה אֻמָּן אֶלָּא מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, אֲסוּרִין בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם עַד הַצָהֳרָיִם. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שִׁהוּי, כְּגוֹן הַדְלָקַת נֵרוֹת וּקְשִׁירָה וְכַיּוֹצֵא בוֹ, מֻתָּר. וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם עוֹשִׂים כָּל הַמְּלָאכוֹת. וְכֵן מַשָּׂא וּמַתָּן נוֹהֲגִים לֶאֱסוֹר קֹדֶם הַצָהֳרַיִם, וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם מַתִּירִים. אֲבָל מִי שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם, יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר כָּל הַיּוֹם, בֵּין בִּמְלָאכָה, בֵּין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הָאֲבֵלּוּת. וְעַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה. דָּבָר הָאָבֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת גַּם בְּעַצְמוֹ. לַחֲלֹב הַפָּרוֹת, טוֹב לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְאִם אִי אֶפְשָׁר, מֻתָּר בְּעַצְמוֹ (תקנד).
סעיף טז’
נוֹהֲגִין שֶׁאֵין יוֹשְׁבִין עַל סַפְסַל לֹא בַלַּיְלָה וְלֹא בַיּוֹם עַד לְאַחַר הַצָהֳרַיִם, כִּי אִם עַל הָאָרֶץ, וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם מֻתָּרִין. אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים הָאֲסוּרִים, אֲסוּרִים עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים (תקנד תקנט).
סעיף יז’
נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהָכִין צָרְכֵי סְעוּדָה עַד אַחַר הַצָהֳרָיִם אֲבָל לְצֹרֶךְ מִצְוָה, מֻתָּר.
סעיף יח’
אִם יֵשׁ תִּינוֹק לָמוּל, מָלִין אוֹתוֹ אַחַר שֶׁגָּמְרוּ אֶת הַקִּינוֹת. וַאֲבִי הַבֵּן וְאִמּוֹ וְהַסַּנְדָּק וְהַמּוֹהֵל, מֻתָּרִין לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת לִכְבוֹד הַמִּילָה, וְאַחַר כָּךְ פּוֹשְׁטִין אוֹתָן. וּמַדְלִיקִין נֵרוֹת לִכְבוֹד הַמִּילָה. וְהַכּוֹס נוֹתְנִין לְתִינוֹק לִשְׁתּוֹת.
סעיף יט’
בְּמִנְחָה מַנִּיחִין טַלִּית וּתְפִלִּין בִּבְרָכוֹת, וְאוֹמְרִים שִׁיר שֶׁל יוֹם וּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁחִסְּרוּ בְּשַׁחֲרִית, וְאוֹמְרִים אַשְׁרֵי וַחֲצִי קַדִּישׁ, וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה, וּמַפְטִירִין כְּמוֹ בִּשְׁאָר תַּעֲנִית צִבּוּר, וּמַכְנִיסִין אֶת סֵּפֶר הַתּוֹרָה, וְאוֹמֵר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר חֲצִי קַדִּישׁ, וּמִתְפַּלְּלִין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְאוֹמְרִים נַחֵם בְּבִרְכַּת וְלִירוּשָׁלַיִם, וְאִם שְׁכָחוֹ שָׁם, אוֹמְרוֹ אַחַר עֲנֵנוּ. וְלֹא יְסַיֵּם בָּרוּךְ מְנַחֵם וְכוּ’, אֶלָּא כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכוּ’. וְאִם גַּם שָׁם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה’, גוֹמֵר הַבְּרָכָה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וּמִתְפַּלֵל כַּסֵּדֶר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר (עַיֵּן פרי מגדים). שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה אוֹמֵר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, וְאַחַר הַתְּפִלָּה קַדִּישׁ שָׁלֵם תִּתְקַבֵּל, וְחוֹלְצִין הַתְּפִלִּין, וּמִתְפַּלְּלִין מַעֲרִיב (תקנד תקנה תקנז תקנט). וְאִם הַלְּבָנָה זוֹרַחַת, מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ”ז סָעִיף י”א, שֶׁצְּרִיכִים לִטְעֹם תְּחִלָּה (תכו).
סעיף כ’
תַּנְיָא, בְּז’ בְּאָב נִכְנְסוּ הַגּוֹיִם לַהֵיכָל, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְקִלְקְלוּ בוֹ שְׁבִיעִי וּשְׁמִינִי, וּתְשִׁיעִי לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ בוֹ אֶת הָאֵשׁ, וְהָיְתָה דוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת כָּל יוֹם הָעֲשִׂירִי עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְהָא דְּלֹא קָבְעוּ אֶת הַתַּעֲנִית לְיּוֹם הָעֲשִׂירִי, אַף שֶׁרֻבּוֹ שֶׁל הֵיכָל נִשְׂרַף בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַתְחָלַת הַפֻּרְעָנֻיּוֹת חָמִיר טָפִי. וְאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי, ר’ אָבִין הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי. ר’ לֵוִי הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וְלֵיל עֲשִׂירִי, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהִתְעַנּוֹת כָּל הַיּוֹם הָעֲשִׂירִי, הִתְעַנָּה רַק הַלַּיְלָה. וְאָנוּ תָּשׁ כֹּחֵנוּ, וְאֵין מִתְעַנִּין רַק תְּשִׁיעִי לְבַד, אַךְ מַחְמִירִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּלֵיל י’ וְלֹא בַּיוֹם י’ עַד חֲצוֹת הַיּוֹם, כִּי אִם בִּסְעוּדַת מִצְוָה. וְכֵן אֵין לְבָרֵךְ שֶׁהֶחִיָּנוּ. גַּם אֵין לִרְחוֹץ וְלֹא לְהִסְתַּפֵּר וּלְכַבֵּס עַד חֲצוֹת יוֹם י’. וּמִי שֶׁמַּחְמִיר עַל עַצְמוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים כָּל יוֹם י’, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. אִם הַיוֹם הָעֲשִׂירִי חָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר לִרְחוֹץ וּלְהִסְתַּפֵּר וּלְכַבֵּס מִיָּד בְּשַׁחֲרִית, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַׁבָּת.
ח מנחם אב
סעיף כא’
יוֹלֶדֶת אַף שֶׁמִּתְעַנָּה לְאַחַר שִׁבְעָה, מֻתֶּרֶת בְּלֵיל עֲשִׂירִי בְּבָשָׂר וָיָיִן.
סעיף כב’
נָכוֹן שֶׁלֹּא לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בְּלֵיל עֲשִׂירִי, אִם לֹא כְּשֶׁהוּא לֵיל טְבִילָה אוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ אוֹ בָּא מִן הַדֶּרֶךְ (שע”ת סִימָן תקנח סָעִיף קטן ב).
סימן קכה – דיני תשעה באב שחל בשבת או באחד בשבת ובו ח’ סעיפים:
סעיף א’
תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחַל בְּאֶחָד בַּשַׁבָּת אוֹ שֶׁחָל בַּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְאֶחָד בַּשַׁבָּת, אוֹכְלִין בַּשַׁבָּת בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יָיִן. וַאֲפִלּוּ בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית שֶׁלְּאַחַר מִנְחָה, מֻתָּר בַּכֹּל, אַךְ לֹא יֵשֵׁב אָז בִּסְעוּדַת חֲבֵרִים. אִם חָל בְּרִית מִילָה, יַעֲשׂוּ הַסְּעוּדָה קֹדֶם מִנְחָה. אֲבָל מֻתָּר לֶאֱכוֹל עִם בְּנֵי בֵיתוֹ, וְיָכוֹל לְבָרֵךְ בְּזִמּוּן. וְצָרִיךְ לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם, כִּי בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת אָסוּר בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּרְחִיצָה. אַךְ הַמִּנְעָלִים לֹא יַחֲלוֹץ עַד לְאַחַר בָּרְכוּ. וּשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר חוֹלֵץ קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל וְהוּא רַחוּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ, וְיֹאמַר מִתְּחִלָּה בִּרְכַּת הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת (תקנב תקנג).
סעיף ב’
לֵיל שַׁבָּת שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב, אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, אִם לֹא כְּשֶׁחָל אָז לֵיל טְבִילָתָהּ (תקנד).
סעיף ג’
אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וּמַזְכִּירִין נְשָׁמוֹת בְּשַׁחֲרִית. אֲבָל בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ צֶדֶק.
סעיף ד’
תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בַּשַׁבָּת יֵשׁ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לִלְמֹד כִּי אִם דְבָרִים הַמֻּתָּרִים לִלְמֹד בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים פִּרְקֵי אָבוֹת. אֲבָל לִקְרוֹת הַסִּדְרָה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, מֻתָּר וּמִכָּל שֶׁכֵּן קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם. וְאִם חָל (בְּ) עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב [בַּשַׁבָּת] אָסוּר לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בְּלִמּוּד כְּמוֹ בִּשְׁאָר תִּשְׁעָה בְּאָב.
סעיף ה’
קֹדֶם עַרְבִית אֵין אוֹמְרִים לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת. וְאֵין אוֹמְרִים וִיהִי נֹעַם קֹדֶם וְאַתָּה קָדוֹשׁ מִשּׁוּם דְּנִתְיַסֵּד עַל הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן וְעַתָּה נֶחְרָב. גַם אֵין אוֹמְרִים וְיִתֶּן לְךָ, וְאֵין מְבָרְכִין אֶת הַבָּנִים (תקנ”ט ובסד”ה).
סעיף ו’
מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנֵּר, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. וּבִשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ. אֲבָל אֵין מַבְדִּילִין עַל הַכּוֹס עַד מוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, וְאָז הוּא מַבְדִּיל עַל הַכּוֹס. אֲבָל אֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא עַל הַבְּשָׂמִים וְלֹא עַל הַנֵּר, אֲפִלוּ לֹא בֵרַךְ עָלָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְיַזְהִיר לִבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ מְלָאכָה עַד שֶׁיֹּאמְרוּ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת. וְאִם שָׁכַח לוֹמַר אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ, אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר אֶלָּא גּוֹמֵר תְּפִלָּתוֹ (כְּמוֹ שֶכָּתַבְנוּ לְעֵיל סִימָן צו) שֶׁהֲרֵי יַבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב עַל הַכּוֹס, וְלֹא יִטְעֹם קֹדֶם. וְאִם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, יֹאמַר תְּחִלָּה הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ וְכוּ’ בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת.
סעיף ז’
תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בַּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְיוֹם רִאשׁוֹן, בַּלַּיְלָה שֶׁלְאַחַר הַתַּעֲנִית, אֲסוּרִים בְּבָשָׂר וָיָיִן כְּמוֹ בִּשְׁאָר תִּשְׁעָה בְּאָב, מִפְּנֵי אֲבֵלוּת הַיּוֹם. אֲבָל לְמָחָר, מֻתָּרִים מִיָּד בַּכֹּל (תקנ”ח).
סעיף ח’
אִם יֵשׁ מִילָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁנִּדְחָה, מֻתָּר לְבַעֲלֵי הַבְּרִית דְּהַיְנוּ אֲבִי הַבֵּן וְאִמּוֹ וְהַמּוֹהֵל וְהַסַּנְדָּק לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה גְּדוֹלָה, הַיְנוּ חֲצִי שָׁעָה אַחַר הַצָהֳרַיִם, וְאָז מֻתָּר לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס וְלֶאֱכוֹל וְלִרְחוֹץ, אֲבָל סְעוּדָה, לֹא יַעֲשוּ עַד הַלַּיְלָה. וְכֵן בְּפִדְיוֹן הַבֵּן בִּזְמַנּוֹ, הָאָב וְהַכֹּהֵן לֹא יַשְׁלִימוּ (תקנ”ט).
סימן קכו – לעשות זכר לחרבן ובו ד’ סעיפים:
ט מנחם אב
סעיף א’
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁבְּכָל שִׂמְחָה יְהֵא בָּהּ זֵכֶר לַחֻרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם וְגוֹ’ אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. וְגָזְרוּ שֶׁלֹּא יִבְנֶה לוֹ יִשְֹרָאֵל בִּנְיָן מְסֻיָּד וּמְצֻיָּר כְּבִנְיָן הַמְּלָכִים. וְלֹא יְסַיֵּד אֶת כָּל בֵּיתוֹ בְּסִיד, אֶלָּא טָח בֵּיתוֹ בְּטִיט וְסָד בְּסִיד, וּמַנִּיחַ בּוֹ אַמָּה עַל אַמָּה כְּנֶגֶד הַפֶּתַח בְּלֹא סִיד, כְּדֵי לִזְכֹּר הַחֻרְבָּן. וּמַה שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כֵן עַתָּה, לֹא יָדַעְנוּ טַעַם בָּרוּר.
סעיף ב’
וְכֵן תִּקְּנוּ שֶׁהָעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לְאוֹרְחִים, אֲפִלּוּ סְעוּדַת מִצְוָה, לֹא יִתֵּן כָּל הַתַּבְשִׁילִין הָרְאוּיִין לַסְּעוּדָה, וְכֵן הָאִשָּׁה לֹא תִּתְקַשֵּׁט בְּכָל תַּכְשִׁיטֶיהָ בְּפַעַם אֶחָת. וְהֶחָתָן קֹדֶם חֻפָּתוֹ, נוֹתְנִים אֵפֶר עַל רֹאשׁוֹ בִּמְקוֹם הַנָּחַת תְּפִלִּין. וְהַמִּכְסֶה שֶׁמְכַסִּים בָּהּ אֶת הַכַּלָּה, לֹא יִהְיוּ בוֹ חוּטֵי כֶסֶף אוֹ זָהָב. גַּם נוֹהֲגִין שֶׁבִּשְׁעַת כְּתִיבַת הַתְּנָאִין, אַחַר קְרִיאָתָן, שׁוֹבְרִין קְדֵרָה לַעֲשׂוֹת זֵכֶר לַחֻרְבָּן, אֲבָל יֵשׁ לִקַּח קְדֵרָה שְׁבוּרָה. וְתַחַת הַחֻפָּה שׁוֹבֵר הֶחָתָן כְּלִי זְכוּכִית, וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת כּוֹס שָׁלֵם.
סעיף ג’
וְכֵן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹעַ שׁוּם כְּלֵי שִׁיר, וַאֲפִלּוּ שִׁיר בַּפֶּה. וְאֵין לְשׁוֹרֵר בַּסְּעוּדָה אֶלָּא הַזְּמִירוֹת שֶׁנִּתְקְנוּ, כְּמוֹ בַשַׁבָּת. אֲבָל פִּיּוּטִים אֲחֵרִים, אָסוּר לְשׁוֹרֵר.
סעיף ד’
הִשָּׁמֵר לְךָ מִלִּרְאוֹת קְנִיגְנָאוֹת (*תרגום: צֵיד חַיּוֹת) שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְכֵן מְחוֹלָתָם אוֹ שׁוּם דָּבָר עַל שִׂמְחָתָם. וְאִם תִּשְׁמַע קוֹלָם שְׂמֵחִים, תֵּאָנַח וְתִצְטַעֵר עַל חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם, וְתִתְפַּלֵּל לְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֶיהָ, וַאֲפִלּוּ לַקְּנִיגְנָאוֹת שֶׁל יִשְֹרָאֵל, אָסוּר לָלֶכֶת, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מוֹשַׁב לֵצִים (ב”ח חיי”א כלל סג). וְכָל מִינֵי שִׂמְחָה, אָסוּר. אֶלָּא לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה, מֻתָּר. בֵּין בְּשִׁיר בַּפֶּה, בֵּין בְּכֵלִים, וְגַם אֵין לִשְׂמֹחַ בְּיוֹתֵר. וְאָסוּר לְאָדָם שֶׁיְמַלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר, אָז יִמָּלֵא שְחוֹק פִּינוּ (סִימָן תקס ובחיי”א).
סימן קכז – הלכות תענית יחיד ובו י”ח סעיפים:
י מנחם אב
סעיף א’
כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל הַצִּבּוּר לְהִתְעַנּוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא, כָּךְ מִצְוָה עַל כָּל יָחִיד שֶׁאִם בָּאָה עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם אֵיזוֹ צָרָה, כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אוֹ שֶׁהוּא תּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ, אוֹ חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים עַל יְדֵי עֲלִילָה, מִצְוָה עָלָיו שֶׁיִּתְעַנֶּה וְיִתְפַּלֵּל אֶל ה’ וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁיּוֹשִׁיעַ לוֹ. וְדָבָר זֶה מִדַּרְכֵי תְשׁוּבָה הוּא, שֶׁלֹּא יֹאמַר הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם מִקְרֶה הִיא הַצָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַהֲלַכְתֶם עִמִּי בְּקֶרִי, וְהָלַכְתִּי גַם אֲנִי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי. פֵּרושׁ, כְּשֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם צָרָה כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּבוּ, אִם תֹּאמְרוּ שֶׁהוּא קֶרִי, אוֹסִיף עֲלֵיכֶם חֲמַת אוֹתוֹ קֶרִי, אֲבָל צָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת כִּי בַּחֲטָאָיו הֵבִיא עָלָיו הָאֱלֹהִים אֶת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת, וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְיָשׁוּב אֶל ה’ וִירַחֲמֵהוּ (סִימָן תקעח וברמב”ם ובמגיד משנה).
סעיף ב’
יָחִיד שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת, צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, דְּהַיְנוּ בְּבִרְכַּת שְׁמַע קוֹלֵנוּ, יְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מְקַבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת. וְקֹדֶם יִהְיוּ לְרָצוֹן יֹאמַר, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית וְכוּ’ (כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס בַּסִּדּוּרִים). וְאַף עַל פִּי שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אַחַר כָּךְ עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קכא סָעִיף ח) אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וְכֵן אִם רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת אֵיזֶה יָמִים זֶה אַחַר זֶה אַף עַל פִּי שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה בַּלֵילוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם, סַגֵּי בְּקַבָּלָה אֶחָת. אֲבָל אִם מְקַבֵּל עָלָיו אֵיזֶה יָמִים שֶׁאֵינָם רְצוּפִין, כְגוֹן שֵׁנִי חֲמִישִּׁי וְשֵׁנִי, יֵשׁ לְקַבֵּל עָלָיו כָּל יוֹם בַּמִּנְחָה שֶׁלְּפָנָיו (תקסב).
סעיף ג’
מִי שֶׁהוּא רָגִיל לְהִתְעַנּוֹת בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה אוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן דִּסְלִיחוֹת וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַבְּלָם, שֶׁהֵם מְקֻבָּלִים מִכֹּחַ הַמִּנְהָג. וְכֵן תַּעֲנִית חֲלוֹם, אֵינָהּ צָרִיךְ קַבָּלָה. וְכֵן תַּעֲנִית שֵׁנִי חֲמִישִּׁי וְשֵׁנִי שֶׁלְּאַחַר פֶּסַח וְסֻכּוֹת, אִם עָנָה אָמֵן אַחַר מִּי שֶׁבֵּרַךְ וְהָיָה דַּעְתּוֹ לְהִתְעַנּוֹת, דַּי בְּכָךְ וְאֵינוֹ צָרִיךְ קַבָּלָה אַחֶרֶת. וּמִכָּל מָקוֹם אִם מִתְחָרֵט וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת, רַשַּׁאי, כֵּיוָן שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו בְּפֵרוּשׁ וְלֹא הוֹצִיא בְּפִיו שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת (תצב).
סעיף ד’
אַף אִם לֹא קִבֵּל עָלָיו אֶת הַתַּעֲנִית בְּפִיו, אֶלָּא בְּהִרְהוּר קִבֵּל עָלָיו וְגָמַר בְּדַעְתּוֹ לְהִתְעַנּוֹת לְמָחָר, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת תְּפִלַּת מִנְחָה, אֶלָּא קֹדֶם תְּפִלַּת מִנְחָה אוֹ אַחַר כָּךְ בְּעוֹד שֶׁהוּא יוֹם, הֲוֵי קַבָּלָה וְחַיָּב לְהִתְעַנּוֹת (תקסב).
סעיף ה’
כָּל הַשָּׁרוּי בְּתַעֲנִית, לֹא יִנְהַג עִדּוּנִין בְּעַצְמוֹ, וְלֹא יָקֵל רֹאשׁוֹ, וְלֹא יְהֵא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, אֶלָּא דּוֹאֵג וְאוֹנֵן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מַה יִתְאוֹנֵן אָדָם חַי גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו (תקסח).
סעיף ו’
בְּתַעֲנִית יָחִיד, מֻתָּר לִרְחוֹץ אֶת פִּיו בְּמַיִם בְּשַׁחֲרִית (תקסז).
סעיף ז’
אִם קִבֵּל עָלָיו סְתָם לְהִתְעַנּוֹת, חַיָּב לְהַשְׁלִים עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים, אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת (תקסב).
סעיף ח’
הַמִּתְעַנֶּה וּמְפַרְסֵם אֶת עַצְמוֹ לְהִתְפָּאֵר, הוּא נֶעֱנָשׁ עַל כָּךְ. אֲבָל אִם מַפְצִירִין בּוֹ לֶאֱכֹל, מֻתָּר לְגַלּוֹת שֶׁהוּא מִתְעַנֶּה (תקסה).
סעיף ט’
הַמִּתְעַנֶּה אֲפִלּוּ תַּעֲנִית יָחִיד, בֵּין תַּעֲנִית נְדָבָה, בֵּין תַּעֲנִית חֲלוֹם, אוֹמֵר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה בִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, עֲנֵנוּ, כְּמוֹ בְּתַעֲנִית צִבּוּר (וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָחִיד, אוֹמְרוֹ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְאַל יְשַׁנֶּה מִמַטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים) וְקֹדֶם יִהְיוּ לְרָצוֹן אוֹמֵר רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וְכוּ’ (תקסב תקסה).
סעיף י’
מִי שֶׁנָּדַר לְהִתְעַנּוֹת יוֹם אֶחָד אוֹ עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא פָרַט אֵיזֶה יוֹם אוֹ יָמִים, אֶלָּא שֶׁאָמַר סְתָם, אַף עַל פִּי שֶׁקִבֵּל עָלָיו בִּשְׁעַת מִנְחָה לְהִתְעַנּוֹת לְמָחָר, אִם אֵרַע לוֹ צֹרֶךְ גָּדוֹל לֶאֱכֹל, כְּגוֹן שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ לִסְעוּדַת מִצְוָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שַיָּךְ לַסְּעוּדָּה, אוֹ שֶׁאָדָם גָּדוֹל מַפְצִיר בּוֹ לֶאֱכוֹל וְקָשֶׁה לוֹ לְסָרֵב כְּנֶגְדּוֹ, אוֹ שֶׁהוּא מִצְטַעֵר, הֲרֵי זֶה לֹוֶה תַעֲנִיתוֹ, וְיָכוֹל לֶאֱכוֹל הַיּוֹם אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְהִתְעַנּוֹת, וּמִתְעַנֶּה תַּחַת יוֹם זֶה, יוֹם אַחֵר. וְדַוְקָא בְּעִנְיָן זֶה, דְּמַה שֶּׁקִבֵּל עָלָיו הַתַּעֲנִית, הָיָה רַק בִּשְׁבִיל לְקַיֵּם אֶת הַנֵּדֶר. אֲבָל אִם לֹא נָדַר מִתְּחִלָּה, רַק שֶׁקִּבֵּל עָלָיו בִּשְׁעַת מִנְחָה לְהִתְעַנּוֹת לְמָחָר, אֲפִלּוּ מִצְטַעֵר אַחַר כָּךְ הַרְבֵּה, אֵינוֹ רַשַּׁאי לִלְווֹת תַּעֲנִיתוֹ לְפָרְעָהּ בְּיוֹם אַחֵר (וְעַיֵּן בְּסָעִיף יב).
יא מנחם אב
סעיף יא’
וְכֵן אִם בִּשְׁעַת נִדְרוֹ פָּרַט יָמִים יְדוּעִים, וְגַם קִבֵּל עָלָיו בִּשְׁעַת מִנְחָה, שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לִלְווֹת תַּעֲנִיתוֹ.
סעיף יב’
מִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת וּמִצְטַעֵר הַרְבֵּה בְּתַעֲנִיתוֹ, יָכוֹל לִפְדּוֹתָהּ בְּמָמוֹן כְּפִי עָשְׁרוֹ, וְנוֹתֵן אֶת הַדָּמִים לַעֲנִיִּים. אֲבָל בְּתַעֲנִית שֶׁמֵּחֲמַת נֶדֶר, לָא מַהֲנֵי פִּדְיוֹן. וְכֵן בְּתַעֲנִית שֶגָּזְרוּ הַצִּבּור, לָא מַהֲנֵי פִּדְיוֹן, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנוּ כֵן הַצִּבּוּר.
סעיף יג’
מִי שֶׁנָּדַר לְהִתְעַנּוֹת שֵׁנִי חֲמִישִּׁי וְשֵׁנִי, מֻתָּר לוֹ לְהַחְלִיף וּלְהִתְעַנּוֹת חֲמִישִּׁי שֵׁנִי וַחֲמִישִּׁי, אֲבָל לֹא יָמִים אֲחֵרִים, כִּי מִסְּתָמָא הָיְתָה כַוָּנָתוֹ לָהֶם מִפְּנֵי שֶׁהֵם יוֹמֵי דְּדִינָא.
סעיף יד’
תַּעֲנִית שֵׁנִי חֲמִישִּׁי וְשֵׁנִי שֶׁלְּאַחַר פֶּסַח וְשֶׁלְּאַחַר סֻכּוֹת, וְכֵן בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, שֶׁלֹּא קִבְּלָהּ בִּשְׁעַת מִנְחָה, אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְעַנֶּה מִכֹּחַ הַמִּנְהָג, וַאֲפִלּוּ כִּוֵּן בִּשְׁעַת עֲנִיַּת אָמֵן עַל מִי שֶׁבֵּרַךְ, כָּל שֶׁלֹּא קִבְּלָהּ בִּשְׁעַת מִנְחָה, אִם אֵרְעָה בְּרִית מִילָה אוֹ פִּדְיוֹן הַבֵּן אוֹ שְׁאָר סְעוּדַת מִצְוָה, מִצְוָה לֶאֱכוֹל וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַתָּרָה. כִּי כָל הַמִּתְעַנֶּה בְּיָמִים אֵלּוּ, עַל דַּעַת הַמִּנְהָג הוּא מִתְעַנֶּה, וְהַמִּנְהָג לֹא נִתְיַסֵּד לְהִתְעַנּוֹת בִּמְקוֹם סְעוּדַת מִצְוָה.
סעיף טו’
בְּמָקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לֶאֱכוֹל בִּסְעוּדַת מִצְוָה נִפְסֶקֶת הַתַּעֲנִית לְגַמְרֵי, וּמֻתָּר לֶאֱכֹל אַחַר כָּךְ גַּם בְּבֵיתוֹ. אֲבָל קֹדֶם הַסְּעוּדָה, אָסוּר לֶאֱכֹל. רַק אֲבִי הַבֵּן בְּיוֹם הַמִּילָה וְהַסַּנְדָּק, יְכוֹלִין לֶאֱכוֹל גַּם לִפְנֵי הַסְּעֻדָּה, כֵּיוָן שֶׁהוּא כְּמוֹ יוֹם טוֹב לָהֶם.
סעיף טז’
אֲבָל אִם אָכַל שֶׁלֹּא בְּהֶתֵּר בְּיוֹם הַתַּעֲנִית, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, חַיָּב לְהַשְׁלִים אֶת הַתַּעֲנִית גַּם לְאַחַר הָאֲכִילָה. וְיֵשׁ לוֹ לְהִתְעַנּוֹת אַחַר כָּךְ שֵׁנִי חֲמִישִּׁי וְשֵׁנִי לְכַפָּרָה עַל מַה שֶּׁאָכַל בְּיוֹם הַתַּעֲנִית. וּמִכָּל שֶׁכֵּן, אִם הָיָה יוֹם הַתַּעֲנִית מֵחֲמַת נֵדֶר, שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁלִים נִדְרוֹ אַחַר כָּךְ (תקסט).
סעיף יז’
יָחִיד הַמִּתְעַנֶּה עַל צָרָתוֹ וְעָבְרָה, אוֹ שֶׁמִּתְעַנֶּה בִּשְׁבִיל חוֹלֶה וְנִתְרַפֵּא אוֹ מֵת, צָרִיךְ לְהַשְׁלִים כָּל הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁקִּבֵּל עָלָיו. וְכֵן אִם קִבֵּל עָלָיו תַּעֲנִיּוֹת אוֹ שְׁאָר מִצְוָה, עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה בְּנוֹ בַּר מִצְוָה, וּמֵת הַבֵּן קֹדֶם, צָרִיךְ הוּא לְקַיֵּם אֶת נִדְרוֹ עַד הַשָּׁעָה שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיֹת בְּנוֹ בַּר מִצְוָה (עַיֵּן יורה דעה סִימָן רכ ברמ”א סָעִיף טו), אֲבָל אִם נוֹדַע לוֹ שֶׁקִּדֶם שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת, כְּבָר עָבְרָה הַסִּבָּה, דַּהָוָה קַבָּלָה בְּטָעוּת, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁלִים (תקסט).
סעיף יח’
יָפָה תַּעֲנִית עִם הַתְּשׁוּבָה לְבַטֵּל חֲלוֹם רָע כְּאֵשׁ לִנְעֹרֶת. וְדַוְקָא בּוֹ בַּיּוֹם. וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ מְחֻיָּב לְהִתְעַנּוֹת, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל, הַחֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ. אֲבָל מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְיַעֲסֹק כָּל הַיּוֹם בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה. וּלְעִנְיַן תַּעֲנִית חֲלוֹם בַּשַׁבָּת, עַיֵּן בְּאֹרַח חַיִּים סִימָן רפח.
סימן קכח – דיני חדש אלול ובו ט”ז סעיפים:
טז אלול
סעיף א’
מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, הֵמָּה יְמֵי רָצוֹן. וְאַף כִּי בְּכָל הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מִן הַשָּׁבִים אֵלָיו בְּלֵב שָׁלֵם, מִכָּל מָקוֹם יָמִים אֵלּוּ מֻבְחָרִים יוֹתֵר וּמְזֻמָּנִים לִתְשׁוּבָה, לִהְיֹתָם יְמֵי רַחֲמִים וִימֵי רָצוֹן, כִּי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, עָלָה משֶׁה אֶל הַר סִינַי לְקַבֵּל לוּחוֹת שְׁנִיּיּם, וְנִשְׁתֵּהָה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם, וְיָרַד בַּעֲשָֹרָה בְּתִשְׁרִי, שֶׁהָיָה אָז גְּמַר כַּפָּרָה. וּמִן אָז הֻקְדְּשׁוּ יָמִים אֵלּוּ לִימֵי רָצוֹן, וְיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִֹשְרִי לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. וּמִנְהָג בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְלַעֲשׂוֹת סֵדֶר יוֹם כִּפּוּר קָטָן, כְּדֵי שֶׁיָּכִינוּ לִבָּם לִתְשׁוּבָה. וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּשַׁבָּת, מַקְדִּימִין לְיוֹם חֲמִישִּׁי שֶׁלְּפָנָיו. הָרַב אֲדוֹנֵנוּ רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב, וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ, רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל, לוֹמַר כִּי חֹדֶשׁ זֶה, הוּא עֵת רָצוֹן לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה עַל הַחֲטָאִים שֶׁעָשָׂה בְּכָל הַשָּׁנָה. וְגַם רֶמֶז שֶׁגַּם עַל הַשְּׁגָגוֹת צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה. עוֹד אָמְרוּ דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת, וּמָל ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. וְכֵן אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. וְכֵן אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. רֶמֶז לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, שֶׁהֵם, תְּשׁוּבָה, תְּפִלָּה וּצְדָקָה, שֶׁצְרִיכִין לְהִזְדָּרֵז בָּהֶם בְּחֹדֶשׁ זֶה. וּמָל ה’ וְגוֹ’ רוֹמֵז לִתְשׁוּבָה. אֲנִי לְדוֹדִי וְגוֹ’ רוֹמֵז לִתְפִלָּה, שֶׁהִיא רִנַּת דּוֹדִים. אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, רוֹמֵז לִצְדָקָה.
סעיף ב’
נוֹהֲגִין לִתְקֹעַ שׁוֹפָר בְּחֹדֶשׁ זֶה. וּמַתְחִילִין בְּיוֹם בּ’ דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְתוֹקְעִין בְּכָל יוֹם לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה תְּקִיעָה, חוּץ מֵעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁמַּפְסִיקִין בּוֹ, כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין תְּקִיעוֹת רְשׁוּת לִתְקִיעוֹת מִצְוָה. וְטַעַם הַתְּקִיעוֹת בְּחֹדֶשׁ זֶה כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הָעָם לִתְשׁוּבָה, כִּי כֵן הוּא הַטֶּבַע שֶׁל הַשּׁוֹפָר לְעוֹרֵר וּלְהַחְרִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בָּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ. עוֹד נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ מִיּוֹם בּ’ דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, אוֹמְרִים בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב לְאַחַר הַתְּפִלָּה, אֶת הַמִּזְמוֹר לְדָוִד ה’ אוֹרִי וְיִשְׁעִי. וְהוּא עַל פִּי הַמִּדְרָשׁ, ה’ אוֹרִי, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְיִשְׁעִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה, רֶמֶז לְסֻכּוֹת. עוֹד נוֹהֲגִין לוֹמַר תְּהִלִּים בַּצִּבּוּר בְּכָל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ. מִשֶנִּכְנַס אֱלוּל עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּשֶׁכּוֹתֵב אָדָם אִגֶּרֶת לַחֲבֵרוֹ, צָרִיךְ לִרְמֹז בָּהּ בִּתְחִלָּתָהּ אוֹ בְסוֹפָהּ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ עָלָיו וּמְבָרְכוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה בִּימֵי הַדִּין, הַבָּאִים לְטוֹבָה, לְהִכָּתֵב וּלְהֵחָתֵם בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים (תקפא).
סעיף ג’
אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, נוֹהֲגִין לִבְדֹּק בְּחֹדֶשׁ זֶּה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת שֶׁלָּהֶן. וְכָל אֲשֶׁר יִמָּצֵא שָׁם בֶּדֶק בִּשְׁאָר מִצְוֹת, יְתַקְּנוֹ (מטה אפרים).
סעיף ד’
מִשַׁבָּת שֶׁלְּאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב וּלְהַלָּן, מַפְטִירִין בְּשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, שִׁבְעָה דְּנֶחָמָתָא. וְאִם חָל א’ דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל בַּשַׁבָּת, דּוֹחִין עֲנִיָּה סוֹעֲרָה וּמַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּם כֵּן מִנֶּחָמוֹת יְרוּשָׁלָיִם. וּבְשַׁבָּת פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא, שֶׁאָז מַפְטִירִין רָנִי עֲקָרָה, מַשְׁלִימִין עָלֶיהָ גַּם עֲנִיָּה סוֹעֲרָה, שֶׁהִיא סְמוּכָה לָהּ. אִם טָעָה בְּשַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְאָמַר עֲנִיָּה סוֹעֲרָה, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ לְאַחֲרֶיהָ, יֹאמַר גַּם הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וִיבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר הַבְּרָכוֹת, יֹאמַר הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי בְּלֹא בְּרָכוֹת. וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל בְּאֶחָד בַּשַׁבָּת, דּוֹחִין הַפְטָרַת מָחָר חֹדֶשׁ, שֶׁאֵין בָּהּ מִנֶּחָמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וּמַפְטִירִין עֲנִיָּה סוֹעֲרָה.
יז אלול
סעיף ה’
מִיּוֹם רִאשׁוֹן [בַּשַׁבָּת] שֶׁקֹּדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וָאֵילָךְ, מַשְׁכִּימִין לִסְלִיחוֹת. וְאִם חָל רֹאשׁ הַשָׁנָה בְּיוֹם שֵׁנִי אוֹ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, מַתְחִילִין מִיּוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ הַקֹּוֹדֵם. וּכְשֶׁמַּשְׁכִּימִין, צְרִיכִין לִטּוֹל יְדֵיהֶם וּלְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם וּבִרְכַּת הַתּוֹרָה. וְאַחַר הַסְּלִיחוֹת יִטּוֹל יָדָיו שֵׁנִית בְּלֹא בְּרָכָה.
סעיף ו’
שְּׁלִיחַ הַצִבּור שֶׁאוֹמֵר סְלִיחוֹת, יִתְעַטֵּף בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל אַשְׁרֵי. וּלְפִי שֶׁיֵשׁ סָפֵק אִם יְבָרֵךְ בְּרָכָה עַל טַלִּית שֶׁלּוֹ כְּשֶׁלּוֹבְשׁוֹ בַּלַּיְלָה אוֹ לֹא יְבָרֵךְ, עַל כֵּן לֹא יִטֹל אֶת שֶׁלוֹ, וְגַם לֹא טַלִּית הַקָּהָל, אֶלָּא יִשְׁאַל לוֹ טַלִּית מֵאַחֵר. וְאִם אֵין בַּנִּמְצָא טַלִּית כְּלָל, יְכוֹלִין לוֹמַר סְלִיחוֹת וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת גַּם בְּלֹא טַלִּית. יֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל סְלִיחוֹת, מִתְפַּלֵּל גַּם שַׁחֲרִית וּמִנְחָה וְגַם מַעֲרִיב שֶׁלְּפָנָיו, וְהוּא קוֹדֵם לְאָבֵל וּלְמוֹהֵל וּלְ”יָאר צַייט” [לְבַעַל יוֹם זִכָּרוֹן] (תקפא). טוֹב לַעֲמֹד בַּאֲמִירַת הַסְּלִיחוֹת. וּמִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ, יַעֲמֹד לְכָל הַפָּחוֹת בַּאֲמִירַת אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב וְגוֹ’ וּשְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִדּוֹת (עַיֵּן סִימָן נו). דִּין אֲמִירַת הַוִּדּוּי, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קלא סָעִיף ט.
סעיף ז’
יְדַקְדְּקוּ לִבְחוֹר שְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיִּתְפַּלֵּל סְלִיחוֹת וּבַיָמִים הַנוֹרָאִים, אִישׁ שֶׁהוּא הָגוּן וְגָדוֹל בַּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּפִי מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא. וְגַם שֶׁיִּהְיֶה בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, שֶׁאָז כְּבָר נָחָה רְתִיחַת הַדָּם שֶׁל בַּחֲרוּתוֹ וְנִכְנַע לִבּוֹ. וְגַם יְהֵא נָשׂוּי וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים, שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ לִבּוֹ וּמַפִּיל תַּחֲנוּנִים מִקִּירוֹת הַלֵּב. וְכֵן יְדַקְדְּקוּ לִבְחוֹר תּוֹקֵעַ שֶׁיִּתְקַע שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְכֵן הַמַּקְרֶא לִפְנֵי הַתּוֹקֵעַ, שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה, כְּפִי מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לָהֶם לִמְצֹא. מִיהוּ כָּל יִשְֹרָאֵל כְּשֵׁרִים לַכֹּל, רַק שֶׁיְהֵא מְרֻצֶּה לַקָּהָל. וְאִם רוֹאֶה מַחֲלֹקֶת בַּדָּבָר, יִמְנַע עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן (תקפא תקפה ובס”ח).
סעיף ח’
אָבֵל כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אַחַר אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא יְהֵא שְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּרֹאשׁ הַשָׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא תוֹקֵעַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֶלָּא אִם אֵין אַחֵר הָגוּן כָּמוֹהוּ. וְאִם הוּא תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים עַל שְׁאָר קְרוֹבִים, אִם הֶחְזִיק מִכְּבָר לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לִתְקֹעַ, מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְבַטְּלִין גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים. אֲבָל אִם לֹא הֶחְזִיק, וְיֵשׁ אַחֵר הָגוּן כָּמוֹהוּ, יֵשׁ לְהַחְמִיר. אֲבָל כָּל יְמֵי הַסְּלִיחוֹת, אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה מֻתָּר לְכָל אָבֵל לִהְיֹת שְּׁלִיחַ צִבּוּר, אַךְ לֹא בְּתוֹךְ שִׁבְעָה.
סעיף ט’
יָחִיד הָאוֹמֵר סְלִיחוֹת, אֵינוֹ רַשַּׁאי לוֹמַר שְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִדּוֹת דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה, אֶלָּא דֶּרֶךְ קְרִיאָה בַּתּוֹרָה בְּנִגּוּן וּבִטְעָמִים. וְכֵן בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכָּרוֹת שְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, כְּגוֹן וּזְכֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלֹש עֶשְׂרֵה וְכַדּוֹמֶה, יֵשׁ לוֹ לְדַלֵּג. וְכֵן הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁהֵן בְּלָשׁוֹן אֲרַמִית, כְּגוֹן מַחֵי וּמַסֵּי וְכוּ’, מָרָן דִּי בִשְׁמַיָּא וְכוּ’ לֹא יאֹמְרֵן אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה (סִימָן קא תקסה תקפא).
סעיף י’
אָבֵל אָסוּר לָצֵאת מִבֵּיתוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לוֹמַר סְלִיחוֹת, מִלְּבַד בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁמַּרְבִּים בִּסְלִיחוֹת.
סעיף יא’
שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּיָמִים הַנוֹרָאִים וְכֵן הַתּוֹקֵעַ, צְרִיכִין לִפְרוֹשׁ אֶת עַצְמָן שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִכָּל דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי טֻמְאָה, וְיִלְמְדוּ כְּפִי יְכָלְתָּם פֵּרוּשֵׁי הַתְּפִלּוֹת וְהַפִּיּוּטִים וְהִלְכוֹת תְּקִיעוֹת (תקפא). וְגַם יִלְמְדוּ סִפְרֵי מוּסָר הַמְעוֹרְרִים אֶת לֵב הָאָדָם, וְיִירָאוּ מִפַּחַד ה’ וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לִשְׁפֹּט אֶת הָאָרֶץ. וְאִם לֹא נִמְצָא לָהֶם תּוֹקֵעַ שֶׁהוּא בַּעַל תּוֹרָה, יִרְאוּ עַל כָּל פָּנִים שֶׁיְהֵא הַמַּקְרֶא בַּעַל תּוֹרָה, וִיהֵא בָּקִי בְּהִלְכוֹת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, שֶׁאִם תֶּאֱרַע אֵיזֶה טָעוּת בַּתְּקִיעוֹת, יֵדַע מַה לַּעֲשׂוֹת, וְגַם שֶׁיֵּדָע לִבְדֹּק אֶת הַשּׁוֹפָר אִם הוּא כָּשֵׁר (עַיֵּן סִימָן תקפה ובסידור).
יח אלול
סעיף יב’
הַרְבֵּה נוֹהֲגִין לְהִתְעַנּוֹת בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וּלְפִי שֶׁחֲסֵרִים דּ’ יָמִים שֶׁאֵינָם מִתְעַנִּים בָּהֶם, דְּהַיְנוּ בּ’ יָמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שַׁבָּת, וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים. עַל כֵּן מִתְעַנִּין תְּמוּרָתָן דּ’ יָמִים בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת שֶׁקֹּדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּהַיְנוּ יוֹם א’ דִּסְּלִיחוֹת. וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְעוֹד בּ’ יָמִים בֵּינְתַיִם, וּבוֹחֲרִים בְּיוֹם בּ’ וְה. וְאִם אֵרְעָה לָהֶם סְעוּדַת מִצְוָה, יְכוֹלִין לֶאֱכוֹל וְיִתְעַנּוּ יוֹם אַחֵר תְּמוּרָתוֹ. אוֹ אִם יוֹדְעִים שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם סְעוּדַת מִצְוָה, יִתְעַנּוּ מִקֹּדֶם יוֹם אֶחָד תְּמוּרָתוֹ (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קכז סָעִיף ג וְסָעִיף יד) (תקסח תקפא).
סעיף יג’
נוֹהֲגִין לֵילֵךְ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית לְבֵית הַקְּבָרוֹת לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, וְנוֹתְנִים שָׁם צְדָקָה לַעֲנִיִּים, וּמַרְבִּים תַּחֲנוּנִים לְעוֹרֵר אֶת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, שֶׁיַּמְלִיצוּ טוֹב בַּעֲדֵנוּ בְּיוֹם הַדִּין. וְגַם מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְקוֹם קְבוּרַת הַצַּדִּיקִים, הַמָּקוֹם הוּא קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, וְהַתְּפִלָּה מְקֻבֶּלֶת שָׁם בְּיוֹתֵר, בִּהְיוֹתָהּ עַל אַדְמַת קֹדֶשׁ, וְיַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֶסֶד בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים. אֲבָל אַל יָשִׂים מֲגָמָתוֹ נֶגֶד הַמֵּתִים הַשּׁוֹכְנִים שָׁם, כִּי קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה בִּכְלָל וְדוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים. אַךְ יְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיְרַחֵם עָלָיו בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר (תקפא). כְּשֶׁבָּא אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת, אִם לֹא רָאָה אֶת הַקְּבָרִים שְׁלֹשִׁים יוֹם, צָרִיךְ לְבָרֵךְ, אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין וְכוּ’ (לְעֵיל סִימָן ס סָעִיף יא). כְּשֶׁבָּא אֶל הַקֶּבֶר, יֵשׁ לוֹ לוֹמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא מְנוּחָתוֹ שֶׁל (פְּלוֹנִי) הַקָּבוּר פֹּה בְּכָבוֹד, וּזְכוּתוֹ יַעֲמֹד לִי. כְּשֶׁמֵּשִׂים יָדוֹ עַל הַקֶּבֶר, יֵשׁ לָשׂוּם יַד שְׂמֹאלוֹ דַּוְקָא וְלֹא יְמִינוֹ, וְיֹאמַר אֶת הַפָּסוּק, וְנָחֲךָ ה’ תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמוֹתֶיךָ יַחְלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. תִּשְׁכַּב בְּשָׁלוֹם, וְתִישַׁן בְּשָׁלוֹם, עַד בּוֹא מְנַחֵם מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם. (וּכְשֶׁשָֹם יָדוֹ, יְכַוֵּן בַּפָּסוּק וְנָחֲךָ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ט”ו תֵּבוֹת כְּמִנְיַן קִשְׁרֵי הַיָּד) (ברכי יוסף סִימָן רכד). אֵין לֵילֵךְ עַל קֶבֶר אֶחָד שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד. הַקּוֹרֵא כְּתָב שֶׁעַל גַּבֵּי הַמֵּצֵּבָה, אִם הוּא כְּתָב בּוֹלֵט, קָשֶׁה לְשִׁכְחָה. וּסְגֻלָּה לוֹמַר, אַהֲבָה רַבָּה עַד וּלְיַחֶדְךָ בְּאַהֲבָה (רכד).
סעיף יד’
בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה נָהֲגוּ כֻּלָּם לְהִתְעַנּוֹת עַד אַחַר מִנְחָה, שֶׁאָז טוֹעֲמִין אֵיזֶה דָּבָר, שֶׁלֹּא לִכָּנֵס לְיוֹם טוֹב כְּשֶׁהוּא מְעֻנֶּה. וְכָל הַיּוֹם, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּבִתְשׁוּבָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וְלֹא יַמְתִּין עַד עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים אֶלָּא יַקְדִּים אֶת עַצְמוֹ הַיּוֹם לְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ מְחִילָה.
סעיף טו’
מְכַבְּסִין וּמִסְתַּפְּרִין בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִכְבוֹד יוֹם טוֹב, וְיֵשׁ לִזָּהֵר לְגַלֵּחַ קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם וְטוֹבְלִים וְלוֹבְשִׁים בִּגְדֵי שַׁבָּת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, לְהַרְאוֹת שֶׁאָנוּ בְּטוּחִים בְּחַסְדוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיּוֹצִיא לָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ.
סעיף טז’
נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת הַתָּרַת נְדָרִים בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה (וְהָרֶמֶז לֹא יָחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל, סוֹפֵי תֵּבוֹת אֱלוּל) וּמִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, יֹאמַר בִּלְשׁוֹן (אַשְׁכְּנַז) [לַעַז], כְּמוֹ שֶׁהוּא מֵבִין (סִימָן תקפא ובחיי”א).
סימן קכט – הלכות ראש השנה ובו כ”ג סעיפים:
יט אלול
סעיף א’
בְּכָל הַקַּדִּישִׁים שֶׁאוֹמְרִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, כּוֹפְלִין תֵּבַת לְעֵלָּא, הַיְנוּ שֶׁאוֹמְרִים לְעֵלָּא לְעֵלָּא (וְלֹא בְּוָא”ו וּלְעֵלָּא) וְכֵיוָן שֶׁבְּקַדִּישׁ צְרִיכוֹת לִהְיוֹת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים תֵּבוֹת וּבְכָל הַשָּׁנָה אוֹמְרִים, לְעֵלָא מִן כָּל בִּרְכָּתָא, אוֹמְרִים עַתָּה, לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָּתָא (שע”ת סִימָן נו).
סעיף ב’
יֵשׁ נוֹהֲגִין לְהִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים כָּל תְּפִלּוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בִּכְרִיעָה וּבִכְפִיפַת הָרֹאשׁ. וְאָמְנָם כֵּיוָן שֶׁצְּרִיכִין לִכְרוֹעַ בְּבִרְכַּת מָגֵן אַבְרָהָם וּבְמוֹדִים בִּתְחִלָּה וּבַסּוֹף, עַל כֵּן קֹדֶם שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ צָרִיךְ לִזְקֹף אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁיִּכְרַע בְּמִצְוַת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. גַּם אָסוּר לִכְרוֹעַ בִּתְחִלַּת בְּרָכָה וּבְסוֹף בְּרָכָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא תִקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וטוֹב יוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל בָּאֵבָרִים זְקוּפִים וּבְלֵב כָּפוּף וּבִדְמָעוֹת. וּמַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם, יֵשׁ לְבַטֵּל, כִּי יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ כְּמוֹ בְּכָל הַשָּׁנָה. וְיֵשׁ מַתִּירִין לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ מְעַט, אֲבָל לֹא הַרְבֵּה. יִזָּהֵר לְדַקְדֵּק בִּתְפִלָּתוֹ הֵיטֵב, שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה שׁוּם נְקֻדָּה. וִיהַדֵּר אַחַר סִדּוּר אוֹ מַחֲזוֹר שֶׁהוּא מְדֻיָּק הֵיטֵב, לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹכוֹ.
סעיף ג’
כָּל הַשָּׁנָה, אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חוּץ מִן רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁצְּרִיכִין לוֹמַר, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש, הַמֶלֶךְ הַמִֹּשְפָט. לְפִי שֶׁבְּיָמִים הָאֵלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה מַלְכוּתוֹ לִשְׁפֹּט אֶת הָעוֹלָם. אִם טָעָה וְאָמַר הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, אוֹ שֶׁהוּא מְסֻפָּק אִם אָמַר הָאֵל הַקָּדוֹשׁ אוֹ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש, אִם נִזְכַּר תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר לְרֹאשׁ, וְכֵן הַדִּין בְּהַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט. אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר כְּדֵי דִּבּוּר, אֲזַי בְּהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַתְּפִלָּה, (אֲפִלּוּ מִסְּפֵקָא), מִפְּנֵי שֶֹׁשָׁלֹשׁ הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נֶחְשָׁבוֹת כְּאֶחָת (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן יט סָעִיף ב). וַאֲפִלּוּ שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לַחֲזוֹר לָרֹאֹשׁ, וּצְרִיכִין לוֹמַר קְדֻשָּׁה שֵׁנִית. אֲבָל בְּהַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט, אֲפִלּוּ יָחִיד, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר אֲפִלּוּ לְאוֹתָהּ בְּרָכָה, כֵּיוַן שֶׁהִזְכִּיר תֵּבַת מֶלֶךְ בִּבְרָכָה זֹאת. בְּכָל הַשָּׁנָה אִם טָעָה וְאָמַר, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר (קיח תקפב).
סעיף ד’
בְּשַׁבָּת עַרְבִית, בְּבִרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע מָגֵן אָבוֹת וְכוּ’, אוֹמְרִים גַּם כֵּן בִּמְקוֹם הָאֵל הָקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְאִם טָעָה שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר וְאָמַר הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, אִם נִזְכַּר מִיָּד תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, חוֹזֵר וְאוֹמֵר הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹש וְכוּ’, אֲבָל לְאַחַר כָּךְ, אֵינוֹ חוֹזֵר (פרי חדש ופרי מגדים).
סעיף ה’
אִם שָׁכַח זָכְרֵנוּ, אוֹ מִי כָּמוֹךָ, וּכְתֹב, בְּסֵפֶר חַיִּים, וְלֹא נִזְכַּר עַד שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה’, כֵּיוָן שֶׁאָמַר אֶת הַשֵּׁם, גּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה וּמִתְפַּלֵּל כַּסֵּדֶר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר. וְכֵן אִם שָׁכַח לוֹמַר וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ וְחָתַם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וַאֲפִלּוּ לֹא אָמַר עֲדַיִן רַק בָּרוּךְ אַתָּה ה’, חוֹתֵם הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְאוֹמֵר אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ וְכוּ’.
סעיף ו’
בְּסִיּוּם הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, יֵשׁ מְסַיְמִים עוֹשֵׂה הַשָּׁלוֹם, וְיֵשׁ שֶׁאֵינָם מְשַׁנִּין אֶלָּא אוֹמְרִים הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. וְאַךְ בְּקַדִּישִׁים אוֹמְרִים עוֹשֵׂה הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו וְכוּ’ (מטה אפרים).
סעיף ז’
אִם חָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשַׁבָּת, יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאוֹמְרִים לְכוּ נְרַנְּנָה, כְּמוֹ בִּשְׁאָר שַׁבָּת. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּתְחִילִין, מִזְמוֹר לְדָוִד. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּתְחִילִין, מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַׁבָּת. וְכָל מָקוֹם יַחְזִיק מִנְהָגָיו.
כ אלול
סעיף ח’
לְאַחַר גְּמָר תְּפִלַּת מַעֲרִיב בְּלֵיל רִאשׁוֹן, נוֹהֲגִין לוֹמַר כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵב וְתֵחָתֵם. וְלִנְקֵבָה אוֹמְרִים, תִּכָּתֵבִי וְתֵחָתֵמִי. אֲבָל בַּיּוֹם, אֵין אוֹמְרִים, לְפִי שֶׁכְּבָר נִגְמְרָה הַכְּתִיבָה קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם, וּבְלֵיל שֵׁנִי, יֵשׁ נוֹהֲגִין לְאָמְרוֹ, כִּי לִפְעָמִים נִדּוֹנִין בְּיוֹם שֵׁנִי (תקפב).
סעיף ט’
בִּסְעוּדַת הַלַּיְלָה, נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סִימָנִים לְשָׁנָה טוֹבָה. טוֹבְלִין פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבָשׁ. וְאַחַר שֶׁאָכַל כַּזַּיִת, אוֹמֵר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָּה. וְאַחַר כָּךְ טוֹבֵל קְצָת תַּפּוּחַ מָתוֹק בִּדְבַשׁ וּמְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וְאוֹכְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר גַּם כֵּן יְהִי רָצוֹן וְכוּ’, וְנוֹהֲגִין לֶאֱכֹל רֹאשׁ שֶׁל בַּעַל חַי וְאוֹמְרִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ. וְיֵשׁ לְהַדֵּר אַחַר רֹאשׁ כֶּבֶשׂ, שֶׁיִּהְיֶה גַּם כֵּן זֵכֶר לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְגַם יְרָקוֹת אוֹכְלִים אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בַּמְּדִינָה הַהוּא שֵׁם הַמּוֹרֶה לְטוֹבָה. כְּמוֹ זֵכֶר לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. גַם אוֹכְלִים אוֹתָן הַיְרָקוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּמְּדִינָה הַהִיא שֵׁם הַמּוֹרֶה לְטוֹבָה, כְּמוֹ בִּמְדִינָתֵנוּ מֶעהרֶען (גֶּזֶר), וְאוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין גַּם כֵּן לְהַדֵּר לֶאֱכֹל דָּגִים, שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כְּמוֹ הַדָגִים. וְאֵין לְבַשֵּׁל אוֹתָם בְּחֹמֶץ, כִּי אֵין אוֹכְלִים דְּבָרִים חֲמוּצִים אוֹ מְרִירִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאוֹכְלִין בָּשָׂר שָׁמֵן וְכָל מִינֵי מְתִיקָה. גַּם נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֱגוֹזִים וְלוּזִים, כִּי אֱגוֹז בְּגִמַטְרִיָּא ח”ט, וְגַם מַרְבִּים כִּיחָה וְנִיעָה הַמְבַטְּלִים אֶת הַתְּפִלָּה (תקפג). וְיֵשׁ לִלְמֹד עַל הַשֻּׁלְחָן תּוֹרָה. וְנוֹהֲגִין קְצָת לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (חיי”א).
סעיף י’
נָכוֹן שֶׁלֹּא לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּשְׁנֵי לֵילוֹת דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת. אַךְ אִם הוּא לֵיל טְבִילָתָהּ, אַל יְבַטֵּל עוֹנָתָהּ. וְיִטְבֹּל אֶת עַצְמוֹ בַּבֹּקֶר מִטֻּמְאָתוֹ (תקפא).
סעיף יא’
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּשֶׁאוֹמֵר אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֵין לְהַכּוֹת בְּאֶגְרוֹף עַל הֶחָזֶה כְּמוֹ בַּחֹל וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי אֵין אוֹמְרִים וִדּוּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹם טוֹב. אֶלָּא יְכַוֵּן הַפֵּרוּשׁ, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּלוֹמַר, אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ לְפָנֶיךָ שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. לָכֵן אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ (תקפד).
סעיף יב’
בִּשְׁעַת הוֹצָאַת סֵפֶר תּוֹרָה, נוֹהֲגִין לוֹמַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, וְיֵשׁ לְהַתְחִיל מִן וַיַּעֲבֹר. וְיֹּאמַר, וַיַּעֲבֹר ה’ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, ה’, ה’ וְגוֹ’ (עַיֵּן מ”א סִימָן תכב וְעַיֵּן בנ”א כלל ה סִימָן ב). וּבְשַׁבָּת, יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין אוֹמְרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, וְלֹא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם.
סעיף יג’
שִׁעוּר הַתְּקִיעוֹת, לְכַתְּחִלָּה צְרִיךְ לִהְיוֹת כָּךְ, הַתְּרוּעָה הִיא ט’ כֹּחוֹת קְצָרִים. וְהַשְׁבָרִים יַעֲשֶׂה גּ’ שְׁבָרִים זֶה אַחַר זֶה, וְכָל שֶׁבֶר יְהֵא אָרוֹךְ כְּמוֹ גּ’ כֹּחוֹת קְצָרִים מִן הַתְּרוּעָה, וְנִמְצָא שֶׁגַּם הַשְּׁבָרִים הֵם כְּמוֹ ט’ כֹּחוֹת. וְיִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהַאֲרִיךְ בִּשְּׁבָרִים עַד שֶׁיְהֵא כָּל שֶׁבֶר כְּמוֹ ט’ כֹּחוֹת. כִּי בָזֶה, אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אֵינוֹ יוֹצֵא. וְהַתְּקִיעוֹת הֵמָּה הֲבָרוֹת פְּשׁוּטוֹת. וּבְסֵדֶר תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה תְּקִיעָה, תְּהֵא כָּל תְּקִיעָה, אֲרֻכָּה כְּמוֹ הַשְּׁבָרִים עִם הַתְּרוּעָה, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ ח”י כֹּחוֹת. וּבְסֵדֶר תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּקִיעָה, תְּהֵא כָּל תְּקִיעָה, אֲרֻכָּה כְּמוֹ הַשְּׁבָרִים, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ ט’ כֹּחוֹת. וְכֵן בְּסֵדֶר תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה. בַּתְּקִיעוֹת שֶׁקֹּדֶם תְּפִלַּת מוּסָף, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת הַשְּׁבָרִים עִם הַתְּרוּעָה בִּנְשִׁימָה אֶחָת. וְלָכֵן הַמַּקְרֶא יַקְרֶא בְּפַעַם אַחַת שְׁבָרִים תְּרוּעָה. וּבַתְּקִיעוֹת שֶׁבְּתוֹךְ חֲזָרַת הַתְּפִלָּה יֵשׁ לַעֲשׂוֹתָם בִּשְׁתֵּי נְשִׁימוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יַפְסִיק בֵּינֵיהֶם אֶלָּא יִהְיוּ תְּכוּפִים זֶה לָזֶה, וְהַמַקְרֶא יַקְרֶא גַּם כֵּן שְׁנֵיהֶם בְּפַעַם אֶחָת (תקצ).
כא אלול
סעיף יד’
כְּשֶׁהַתּוֹקֵעַ אוֹמֵר אֶת הַבְּרָכוֹת, אַל יֹאמְרוּ הַקָּהָל, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ו סָעִיף ה), אַךְ יִשְׁמְעוּ הֵיטֵב אֶת הַבְּרָכוֹת, וְאַחַר כָּל בְּרָכָה יֹאמְרוּ בְּכַוָּנָה אָמֵן. וְאָסוּר לְהַפְסִיק מִכָּאן עַד לְאַחַר כָּל הַתְּקִיעוֹת שֶׁבַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה (קכד תקצב). וְעַל כֵּן אֵין לַשַּׁמָּשׁ לְהַכְרִיז, שְׁתִיקָה יָפָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אַף שֶׁהוּא נוֹהֵג כֵּן בְּפַעַם אַחֶרֶת (מטה אפרים).
סעיף טו’
נוֹהֲגִין הָעוֹלָם לוֹמַר בֵּין הַסְּדָרִים יְהִי רָצוֹן וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס בַּמַּחֲזוֹרִים. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּפֶּה שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם. וּבְהַרְבֵּה קְהִלּוֹת אֵין אוֹמְרִים כְּלָל אֶת הַיְהִי רָצוֹן, וְכֵן נָכוֹן יוֹתֵר. וְהָעִקָּר הוּא לְהִתְעוֹרֵר אָז בִּתְשׁוּבָה בְּלֵב שָׁלֵם (תקצב תקפד ובסד”ה) וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ”ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ג הֲלָכָה ד), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב, רֶמֶז יֵשׁ בָּהּ, כְּלוֹמַר, עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם, וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם, וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם, וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְזִכְרוּ בּוֹרְאֲכֶם אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְהַבְלֵי הַזְּמָן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְהֵטִיבוּ דַּרְכְּיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם. יַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחְשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה וְכוּ’, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
סעיף טז’
בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה, כְּשֶׁאוֹמֵר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים, נוֹהֲגִין שֶׁגַם הַצִּבּוּר אוֹמְרִים עִמּוֹ, וְגַם כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים, אֲבָל אֵין נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, רַק בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּסֵדֶר הָעֲבוֹדָה. וְגַם שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו, אֲבָל אָסוּר לַעֲקֹר מִמְּקוֹמוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וְלָכֵן נוֹהֲגִין שֶׁיַּעֲמֹד קְצָת רָחוֹק מִן הָעַמּוּד, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִכְרֹעַ עַל בִּרְכָּיו בְּלִי עֲקִירָה מִמְּקוֹמוֹ, וְהָעוֹמְדִים אֶצְלוֹ מְסַיְּעִים אוֹתוֹ לַעֲמוֹד, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲקֹר רַגְלָיו. הַתְּקִיעוֹת שֶׁבְּתוֹךְ חֲזָרַת הַתְּפִלָּה, אֵין לִשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר לִתְקֹעַ, אֶלָּא אִם הוּא בָּטוּחַ שֶׁלֹּא תִּתְבַּלְבֵּל דַּעְתּוֹ עַל יְדֵי כָּךְ (קלה תקפה תרכא).
סעיף יז’
בַּתְּקִיעוֹת שֶׁבְּתוֹךְ חֲזָרַת הַתְּפִלָּה, יֵשׁ מִנְהָגִים שוֹנִים כַּמָּה תּוֹקְעִין, וְכָל מָקוֹם יַחְזִיק מִנְהָגוֹ. וְכֵן בַּתְּקִיעוֹת שֶׁלְּאַחַר הַתְּפִלָּה, יֵשׁ מִנְהָגִים שׁוֹנִים. וּלְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ כָּל הַתְּקִיעוֹת כְּפִי מִנְהַג הַמָּקוֹם, יֵשׁ לְהַצְנִיעַ אֶת הַשּׁוֹפָר וְלֹא יִתְקְעוּ יוֹתֵר. אֲפִלּוּ מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת תּוֹקֵעַ בְּיוֹם שֵׁנִי, אֵין לוֹ לִתְקֹעַ בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְהִתְלַמֵּד (תקצב תקצו).
סעיף יח’
אִם יֵשׁ מִילָה, מָלִין לְאַחַר הַהַפְטָרָה קֹדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר. וְהָרֶמֶז, זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם (זוֹ מִילָה). וַעֲקֵדַת יִצְחָק (זֶה שׁוֹפָּר). וּבְשַׁבָּת, מָלִין אַחַר אַשְׁרֵי. וְאִם צְרִיכִין לָמוּל אֵצֶל הַיּוֹלֶדֶת, מָלִין אַחַר הַיְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת.
סעיף יט’
מִי שֶׁיָּצָא בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר וְצָרִיךְ לִתְקֹעַ בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים, יָכוֹל גַּם כֵּן לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם יוֹתֵר נָכוֹן שֶׁזֶּה שֶׁצָרִיךְ לָצֵאת, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָבְּרָכוֹת. וְהַתּוֹקֵעַ בִּשְׁבִיל נָשִׁים, אִם הוּא כְּבָר יָצָא, לֹא יְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכוֹת, אֶלָּא הָאִשָּׁה תְּבָרֵךְ, כֵּיוָן דְּמִצַּד הַדִּין נָשִׁים פְּטוּרוֹת מִתְּקִיעַת שׁוֹפָר, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּמִי שֶׁיָּצָא, לֹא יִתְקַע כְּלָל בִּשְׁבִיל נָשִׁים. וְהָרוֹצֶה לִתְקֹעַ בִּשְׁבִיל נָשִׁים, יִתְקַע קֹדֶם שֶׁיִשְׁמַע הַתְּקִיעוֹת בְּבֵית הַכְנֶסֶת, וִיבָרֵךְ עַל הַתְּקִיעוֹת וִיכַוֵּן שֶׁיֵּצֵּא בָּהֶן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַיּוֹם, כִּי אָז אֵין לִתְקֹעַ בִּיחִידוּת, אוֹ שֶׁיִּתְקַע לָהֶן בְּשָׁעָה שֶׁתּוֹקְעִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹ לְאַחַר הַתְּקִיעוֹת שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא שֶׁיְכַוֵּן שֶׁלֹּא לָצֵאת בִּתְקִיעוֹת אֵלּוּ, אֶלָּא בַּתְּקִיעוֹת שֶׁהוּא יִתְקַע לִפְנֵי הָאִשָּׁה וִיבָרֵךְ עֲלֵיהֶן. וְאַף עַל גַּב שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר כָּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף וְלִשְׁמֹעַ הַתְּקִיעוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, אֵין הַהֶפְסֵק מַצְרִיכוֹ לְבָרֵךְ שֵׁנִית, דְּכֻלְהוּ תְּקִיעוֹת חֲדָא מִצְוָה נִינְהוּ. וְאִם הָאִשָּׁה חֲלוּשָׁה וּצְרִיכָה לֶאֱכוֹל קֹדֶם הַתְּקִיעוֹת, יְכוֹלָה לֶאֱכוֹל (תקפה תקפט).
כב אלול
סעיף כ’
כְּשֶׁיּוֹצְאִין מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, יֵשׁ לָלֶכֶת בְּשׁוּבָה וָנַחַת, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, בְבִטָּחוֹן כִּי שָׁמַע ה’ בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ וּתְקִיעוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים, וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין כְּיַד ה’ הַטּוֹבָה. וּמִכָּל מָקוֹם יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֲכִילָה גַּסָּה, וּתְהֵא יִרְאַת ה’ עַל פָּנָיו. וְיֵשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן. לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֵין לִישֹׁן, אֶלָּא הוֹלְכִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאוֹמְרִים תְּהִלִּים בְּצִבּוּר עַד תְּפִלַּת מִנְחָה. וְאַךְ מִי שֶׁרֹאשׁוֹ כָּבֵד עָלָיו, יָכוֹל לִישוֹן מְעַט קֹדֶם שֶׁיֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
סעיף כא’
לְאַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה, הוֹלְכִין אֶל הַנָּהָר (לִזְכֹּר זְכוּת הָעֲקֵדָה, דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ כְּשֶׁהָלַךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ עִם יִצְחַק בְּנוֹ לָעֲקֵדָה, עָשָׂה הַשָּׂטָן אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ נָהָר לְעַכְּבוֹ, וְעָבַר אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בַּנָּהָר עַד צַוָּארוֹ וְאָמַר, הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ. וְעוֹד יֵשׁ טַעַם, מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ מַמְלִיכִין הַיּוֹם אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ, וְהַדֶּרֶךְ הוּא לִמְשֹׁחַ אֶת הַמְּלָכִים אֵצֶל הַנָּהָר, לִרֶמֶז שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתָם) וְטוֹב שֶׁיִּהְיֶה מִחוּץ לָעִיר וְיֶשׁ בּוֹ דָּגִּים (לְזֵכֶר שֶׁאָנוּ מְשׁוּלִים כְּדָגִים חַיִּים הַלָּלוּ שֶׁנֶּאֱחָזִים בַּמְּצוֹדָה, כָּךְ אָנוּ נֶאֱחָזִים בִּמְצוּדַת הַמָּוֶת וְהַדִּין, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נְהַרְהֵר יוֹתֵר בִּתְשׁוּבָה. עוֹד טַעַם, סִימָן שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט בָּנוּ עַיִן רָעָה כְּמוֹ בְּדָגִים, וְנִפְרֶה וְנִרְבֶּה כְּדָגִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, הַטַּעַם, כִּי לְדָגִים אֵין גְּבִינִים [עַפְעַפַּיִם] וְעֵינֵיהֶם תָּמִיד פְּתוּחוֹת, כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר עֵינָא פְּקִיחָא דִּלְעֵילָא) וְאִם אֵין שָׁם נָהָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּגִּים, הוֹלְכִין לְנָהָר אַחֵר אוֹ לִבְאֵר, וְאוֹמְרִים הַפְּסוּקִים מִי אֵל כָּמוֹךָ וְכוּ’ כַּכָּתוּב בַּסִּדּוּרִים בְּסֵדֶר תַּשְׁלִיךְ. וּמְנַעֲרִים שׁוּלֵי הַבְּגָדִים, וְהוּא לְרֶמֶז בְּעָלְמָא, לִתֵּן לֵב לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַחֲטָאִים וּלְחַפֵּשׂ וְלַחֲקֹר דְּרָכָיו מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה, שֶׁיִּהְיוּ בְּגָדָיו לְבָנִים וּנְקִיִּים מִכָּל חֵטְא. אִם חָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַׁבָּת הוֹלְכִין בְּיוֹם שֵׁנִי (תקפג ובסידור).
סעיף כב’
לְאַחַר שֶׁחוֹזְרִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן עַרְבִית, יִזָּהֵר מֵחֶבְרַת מְרֵעִים, שֶׁלֹּא יָבוֹא חַס וְשָׁלוֹם, לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אַךְ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אוֹ בַּתְהִלִּים אוֹ בְּסִפְרֵי מוּסָר, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדוֹנֵנוּ.
סעיף כג’
שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּיוֹם אֶחָד הֵן חֲשׁוּבִים, וּקְדֻשָּׁה אַחַת הֵן (עַיֵן לְעֵיל סִמָן צט סָעִיף ב) וְלָכֵן נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים, אִם לְבָרֵךְ בְּלֵיל שֵׁנִי בַּקִּדּוּשׁ וְכֵן בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת וְכֵן בַּתְּקִיעוֹת שֶׁל הַיּוֹם שֵּׁנִי שֶׁהֶחֱיָּנוּ אוֹ לֹא, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים, כֵּיוָן דִּקְדֻשָּׁה אַחַת הֵן וּכְבָר בֵּרַךְ שֶׁהֶחֱיָּנוּ בָּרִאשׁוֹן, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עוֹד בַּשֵּׁנִי. וְעַל כֵּן נוֹהֲגִים שֶׁבְּקִדּוּשׁ לֵיל שֵׁנִי, מַנִּיחִין עַל הַשֻּׁלְחָן פְּרִי חָדָֹש, שֶׁתְּהֵא בִרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ שֶׁבַּקִּדּוּשׁ גַּם עַל הַפְּרִי, אוֹ שֶׁלּוֹבֵשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ. וְאִם אֵין לוֹ אֵינוֹ מְעַכֵּב, וְאוֹמֵר שֶׁהֶחֱיָנוּ בַּקִּדּוּשׁ (כִּי אָנוּ תּוֹפְסִין הָעִקָּר כְּהַפּוֹסְקִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ) וְכֵן הָאִשָּׁה בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בְּלֵיל שֵׁנִי (אִם נוֹהֶגֶת לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ אֲזַי עַל כָּל פָּנִים) אִם אֶפְשָׁר, תִּלְבַּשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ אוֹ תַנִּיחַ פְּרִי חָדָשׁ, שֶׁתְּהֵא בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ גַּם עַל זֶה. וְאִם אֵין לָהּ, אֵינוֹ מְעַכֵּב. וְכֵן הַתּוֹקֵעַ בְּיוֹם שֵׁנִי, אִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לוֹ לִלְבּוֹשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ. וְאִם חָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַׁבָּת אֵינוֹ צָרִיךְ, דְּהָא עֲדַיִן לֹא בֵּרְכוּ שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל הַשּׁוֹפָר (סִימָן תר).
סימן קל – דיני עשרת ימי תשובה ובו ו’ סעיפים:
כג אלול
סעיף א’
עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, שְׁמָם מוֹרֶה עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לִתְשׁוּבָה. וְכָל אָדָם מְחֻיָב אָז לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי ה’, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, קֹדֶם בּוֹא הַיוֹם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא יוֹם הַכִּפּוֹרִים, שֶׁנֶאֱמַר לִפְנֵי ה’ תִּטְהָרוּ, וְנֶאֱמַר דִּרְשׁוּ ה’ בְּהִמָּצְאוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵלוּ עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם בַּיָמִּים הָאֵלּוּ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים. וּסְפֵק עֲבֵרָה צָרִיךְ יוֹתֵר תְּשׁוּבָה מֵעֲבֵרָה וַדָּאִית, כִּי יוֹתֵר מִתְחָרֵט הָאָדָם כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁעָשָׂה עֲבֵרָה מֵאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ. וְלָכֵן קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר בְּיֹקֶר מִקָּרְבַּן חַטָּאת. וְיִרְבֶּה בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּבִצְדָקָה, וִימַעֵט בַּעֲסָקָיו. וְכָתַב הרמ”ק, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיִהְיוּ יָמִים אֵלוּ כְּמוֹ חֹל הַמוֹעֵד, שֶלֹּא יַעֲשֶׂה בָהֶם אֶלָּא מְלָאכָה הֶכְרֵחִית. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ הָאָדָם לְתַקֵּן דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ, אֲשֶׁר עַלֵיהֶם אֵין כַּפָּרָה עַד שֶׁיַחֲזִיר אֶת הַגָזֵל וְאֶת הָעשֶׁק, וִיפַיְּסוֹ שֶׁיִמְחוֹל לוֹ.
סעיף ב’
רָאוּי לְאָדָם שֶׁיִתְנַהֵג בַּיָמִים הָאֵלּוּ גַּם בְּחֻמְרוֹת שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בָּהֶם כָּל הַשָּׁנָה, כִּי גַם אָנוּ מְבַקְשִׁים מֵאֵת ה’, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶיִתְנַהֵג עִמָּנוּ בַּחֲסִדוּת. וְהָאוֹכֵל כָּל הַשָּׁנָה פַּת פַּלְטֵר, לֹא יֹאכַל בַּיָמִים הָאֵלּו כִּי אִם פַּת יִשְֹרָאֵל, וְכַדּוֹמֶה לָזֶה (סִימָן תרג ובחיי”א).
סעיף ג’
בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, יֵשׁ נוֹהֲגִין לוֹמַר הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ וְכוּ’, כְּמוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.
סעיף ד’
נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נִשׂוּאִין בַּיָמִים הָאֵלּו (מטה אפרים)
סעיף ה’
בְּשַׁבָּת שׁוּבָה, יֵשׁ לִקְרוֹת לַמַּפְטִיר, אָדָם חָשׁוּב (תרב).
סעיף ו’
יֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַלְּבָנָה עַד מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאָז שְׂמֵחִים, וּמִקֹּדֶם הָיוּ בִּדְאָגָה. וְיֵש אוֹמְרִים, דְּאַדְרַבָּה, טוֹב לְקַדְּשָׁהּ קֹדֶם, כְּדֵי לְהוֹסִיף בִּזְכֻיוֹת. וְהַכֹּל לְפִי הַזְמָן (תכו תרב). בִּמְקוֹם שֶׁמָּצוּי לִקְנוֹת אֶתְרוֹגִים, לוּלָבִין וַהֲדַסִּים, נוֹהֲגִין אַנְֹשֵי מַעֲשֶֹה לִהְיוֹת זְרִיזִין מַקְדִּימים לִקְנוֹת בַּיָמִים הָאֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁתִּצְטָרֵף גַּם הַמִּצְוָה הַיְקָרָה הַזֹּאת לִזְכֻיּוֹתֵינוּ (מטה אפרים).
סימן קלא – דיני ערב יום כפור ובו י”ז סעיפים:
כד אלול
סעיף א’
נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת כַּפָּרוֹת בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, שֶׁאָז הָרַחֲמִים גּוֹבְרִין. לוֹקְחִין תַּרְנְגוֹל שֶׁאֵינוֹ מְסֹרָס, לְזָכָר, וְתַרְנְגֹלֶת לִנְקֵבָה. וּלְאִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת, תַּרְנְגוֹל וְתַרְנְגֹלֶת. תַּרְנְגוֹל, שֶׁמָּא הַוָּלָד הוּא זָכָר. וְאִם הַוָּלָד הוּא נְקֵבָה, דַּי לְאִמָּה וּלְבִתָּהּ בְּתַרְנְגֹלֶת אֶחָת. וַאֲפִלּוּ שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, יְכוֹלִין שְׁנַיִם לִקַּח כַּפָּרָה אֶחָת. וּבוֹחֲרִים בִּלְבָנִים, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֶמַר, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. אֲבָל אֵין לְחַזֵר בְּפֵרוּשׁ בִּשְׁעַת קְנִיָה אַחַר לְבָנִים וְלִקְנוֹתָם בְּיֹקֶר, כִּי זֶהוּ כְּעֵין דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, אֶלָּא כְּשֶׁיִזְדַּמֵּן לוֹ לָבָן (אוֹ) שֶׁקָּנָה אוֹתוֹ בֵּין אֲחֵרִים, יִבְחַר בּוֹ. לוֹקֵחַ כָּל אֶחָד כַּפָּרָתוֹ בְּיָדוֹ הַיְמָנִית, וְאוֹמֵר הַפְּסוּקִים, בְּנֵי אָדָם וְגוֹ’, וּמְסַבְּבָהּ סְבִיב רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר, זֶה חֲלִיפָתִי וְכוּ’ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. אִם מְסַבֵּב לְאַחֵר, אוֹמֵר, זֶה חֲלִיפָתְךָ. וְיֶשׁ לוֹ לְסַבֵּב תְּחִלָּה לְעַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ לַאֲחֵרִים. וְטוֹב שֶׁתְּהֵא הַשְּׁחִיטָה גַם כֵּן בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר תֵּכֶף לְאַחַר הַסִּבּוּב. וְאַל יַחְשׁוֹב הָאָדָם שֶׁזּוֹהִי כַּפָּרָתוֹ מַמָּשׁ, אֶלָּא יַחְשֹׁב כִּי כָל מַה שֶׁעוֹשִׁין בָּעוֹף הַזֶּה, הָיָה רָאוּי לָבוֹא עָלָיו בַּעֲוֹנוֹתָיו. וְיִתְאוֹנֵן עַל חֲטָאָיו, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו יְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ. וְנוֹהֲגִין לִזְרוֹק בְּנֵי הַמֵּעַיִם וְהַכָּבֵד וְהַכְּלָיוֹת שֶׁל הַכַּפָּרוֹת עַל הַגַּגּוֹת אוֹ בֶּחָצֵר, מְקוֹם שֶׁהָעוֹפוֹת יְכוֹלִים לָקַחַת מִשָּׁם, לְפִי שֶׁרָאוּי לְרַחֵם עַל הַבְּרִיוֹת בְּיוֹם זֶה, כְּדֵי שֶׁיְרַחֲמוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם. וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁאָכְלוּ גָזֵל, כְּדֵי שֶׁיִתֵּן הָאָדָם אֶל לִבּוֹ לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִן הַגָּזֵל. אִם אֵין תַּרְנְגוֹלִים מְצוּיִים, יָכוֹל לִקַּח אַוָּז אוֹ שְׁאָר בַּעַל חַי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהַקְרָבָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ דָגִים, אַךְ לֹא תוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה, שֶׁהֵם רְאוּיִין לְהַקְרָבָה, וִיהֵא נִרְאֶה כְּאִלּוּ מַקְדִּישׁ קָדָשִׁים בַּחוּץ. יֵשׁ נוֹהֲגִים לִתֵּן אֶת הַכַּפָּרוֹת לַעֲנִיִים, אֲבָל יוֹתֵר טוֹב לִפְדּוֹת אֶת הַכַּפָּרוֹת בְּמָמוֹן וְלִתֵּן אֶת הַמָּמוֹן לַעֲנִיִים. (תרה)
סעיף ב’
אֵין אוֹמְרִים מִזְמוֹר לְתוֹדָה, וְלֹא תַחֲנוּן, וְלֹא לַמְנַצֵּחַ. גַּם אֵין אוֹמְרִים אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. וְרַק כְּשֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּשַׁבָּת, אָז אוֹמְרִים עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁחֲרִית אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ (תרד).
סעיף ג’
מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָה וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. וְכָל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לְֹשֵם מִצְוָה, נֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה גַם הַיּוֹם. וּמִצְוָה לֶאֱכֹל דָּגִים בַּסְּעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה (תרד תרח).
סעיף ד’
עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֶמַר, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה’ תִּטְהָרוּ. כְּלוֹמַר, חַטֹּאתֵיכֶם שֶׁהֵם לִפְנֵי ה’ בִּלְבַד, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. אֲבָל מַה שֶּׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. לָכֵן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַקְדֵּק, שֶׁאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן שֶׁל אֲחֵרִים שֶׁלֹּא כַדִּין, יַחֲזִיר לוֹ וִיפַיֵס אוֹתָן. וְאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מָמוֹן שֶׁהוּא מְסֻפָּק בּוֹ, אִם הוּא שֶׁלוֹ עַל פִּי הַדִּין אוֹ לֹא, יוֹדִיע לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲמֹד עִמּוֹ מִיָד לְאַחַר יוֹם הַכִפּוּרִים לְדִין הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וִיקַבֵּל עָלָיו בֶּאֶמֶת לְקַיֵם כַּאֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי בֵּית הַדִּין. וְגַם אִם לֹא חָטָא כְּנֶגֶד חֲבֵרוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים, צָרִיךְ לְפַיְסוֹ, וּמְחֻיָב לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ לְפַיְסוֹ. אַךְ אִם קָשֶׁה עָלָיו, אוֹ שֶׁהוּא מֵבִין כִּי יוֹתֵר קָרוֹב שֶׁיִתְפַּיֵס עַל יְדֵי אֶמְצָעִי, יַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֶמְצָעִי. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר מְבַקְשִׁין מִמֶּנוּ מְחִילָה, יִמְחוֹל בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא יְהֵא אַכְזָרִי, כִּי אֵין זֶה מִמִּדַּת יִשְֹרָאֵל, אֶלָּא מִמִּדַּת עֵשָׂו, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר, וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח. וְכֵן הוּא אוֹמֵר עַל הַגִבְעוֹנִים, לְפִי שֶׁלֹּא מָחֲלוּ וְלֹא נִתְפַּיְסוּ, וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְֹרָאֵל הֵמָה. אֲבָל דַרְכָּן שֶׁל זֶרַע יִשְֹרָאֵל הוּא לִהְיוֹת קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת. וּכְשֶׁהַחוֹטֵא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִמְחוֹל, יִמְחוֹל בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. וַאֲפִלּוּ הֵצֵר לוֹ הַרְבֵּה, לֹא יִקֹּם וְלֹא יִטֹּר. וְאַדְרַבָּה, אִם הַחוֹטֵא אֵינוֹ מִתְעוֹרֵר לָבוֹא אֵלָיו לְבַקֵּשׁ מְחִילָה, יֵשׁ לוֹ לְהָאִישׁ הֶעָלוּב לְהַמְצִיא אֶת עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ שֶׁחָטָא, כְּדֵי שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ מְחִילָה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲבִיר שִׂנְאָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֵין תְּפִלָתוֹ נִשְׁמַעַת, חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו.
כה אלול
סעיף ה’
אִם מֵת זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר חָטָא כְּנֶגְדּוֹ, מֵבִיא עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וּמַעֲמִידָן עַל קִבְרוֹ, וְאוֹמֵר, חָטָאתִי לֵאלֹהֵי יִשְֹרָאֵל וְלָזֶה הָאִישׁ [פְּלוֹנִי] שֶׁחָטָאתִי לוֹ. וְהֵם יָשִׁיבוּ לוֹ, מָחוּל לָךְ, מָחוּל לָךְ, מָחוּל לָךְ. וְיֶשׁ לוֹ לֵילֵךְ יָחֵף. גַם יֶשׁ לוֹ לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא אִם אֵינוֹ בִזָּיוֹן לְהַמֵּת. אִם קֶבֶר הַמֵּת הוּא חוּץ לְשָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת מִן הַמָּקוֹם שֶׁדָּר בּוֹ הַחוֹטֵא, אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּעַצְמוֹ לְשָׁם, אֶלָּא יִשְׁלַח שְּׁלִיחוֹ, וְהַשְּׁלִיחַ יִקַּח שָׁם עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְיֵלֵךְ עַל קִבְרוֹ, וְיֹאמַר, הִנְנִי שְּׁלִיחַ שֶל פְּלוֹנִי, מוֹדֶה בָרַבִּים, שֶׁשְּׁלָחַנִי פְּלוֹנִי לְבַקֵּשׁ מְחִילָה עַל מַה שָּׁחָטָא וְכוּ’. אִם חֵרֵף אָדָם לְאַחַר מוֹתוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ עַל קִבְרוֹ, אֶלָּא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנוֹ מְחִילָה בְּמָקוֹם שֶׁחֵרְפוֹ. וְאִם הוֹצִיא עָלָיו שֵׁם רָע, צָרִיךְ לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ תְּשׁוּבָה, עַל שֶׁעָבַר חֵרֶם הַקַּדְמוֹנִים שֶׁלֹא לְהוֹצִיא שֵׁם רָע עַל מֵתִים.
סעיף ו’
מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לִטְבֹּל אֶת עַצְמוֹ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לִטַּהֵר מִטֻּמְאַת קֶרִי. וְעוֹד, מִשּׁוּם תְּשׁוּבָה, וּכְמוֹ גֵר שֶׁנִּתְגַיֵר שֶׁצָּרִיךְ טְבִילָה. וְלָכֵן גַּם נְעָרִים וּבְתוּלוֹת, יֵש לָהֶם לִטְבֹּל. וְיֵש לְדַקְדֵּק שֶלֹּא תְהֵא עָלָיו שׁוּם חֲצִיצָה (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קסא). וְעִקַּר זְמַן הַטְּבִילָה הוּא לְאַחַר חֲצוֹת הַיוֹם. אִשָׁה שֶׁשִּׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ, יְכוֹלָה לִפְלֹט שִׁכְבַת זֶרַע בְּתוֹךְ שְׁלשָׁה יָמִים לְאַחַר כָּךְ, וַהֲרֵי הִיא כְּמוֹ בַּעַל קֶרִי, וְלֹא הוֹעִילָה לָהּ הַטְּבִילָה לְעִנְיָן זֶה. וְהַתַּקָּנָה הִיא, שֶׁקֹּדֶם הַטְּבִילָה תִּרְחַץ הֵיטֵב בְּחַמִּין וְלֹא תִפְלֹט אַחַר כָּךְ עוֹד. וְאָמְנָם אִם שִׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ סָמוּךְ לִטְבִילָה אוֹ סָמוּךְ לְוֶסְתָּהּ, שֶׁאָז רְגִילָה לְהִתְעַבֵּר, אָסוּר לָהּ לְהַשְׁחִית זֶרַע הַהֵרָיוֹן, וְלָכֵן לֹא תִרְחַץ בְּחַמִּין. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָהּ לִטְבֹּל בְצוֹנֵן. מִי שֶׁהוּא אָבֵל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ שִׁבְעָה, יָכוֹל לִרְחוֹץ וְלִטְבּוֹל אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ שָׁעָה אוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת קֹדֶם הַלַיְלָה, אֲפִלוּ קֹדֶם מִנְחָה. אֲבָל שְׁאָר כָּל דִּינֵי אֲבֵלוּת, כְּגוֹן יְשִׁיבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע וּבְלֹא מִנְעָלִים, נוֹהֵג עַד הַלָּיְלָה.
סעיף ז’
נוֹהֲגִין שֶׁכָּל בַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה נֵר לְבֵיתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יָרַד משֶׁה עִם הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיּוֹת, וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת נֵר, וְעוֹד נֵר אֶחָד בִּשְׁבִיל נִשְׁמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁמֵּתוּ, לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם. וְנוֹהֲגִין שֶׁמַּדְלִיקִין אֶחָד בְּבֵיתוֹ, שֶׁיִדְלַק עַד שְׁעַת הַבְדָּלָה וְיַבְדִּיל עָלָיו (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קלג סָעִיף כח), וְאֶחָד מַדְלִיקִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְלֹא יַעֲשׂוּ נֵרוֹת אֵלּוּ מִשַּׁעֲוָה שֶׁל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה. וּמִהְיוֹת שֶׁקְצָּת מַקְפִּידִים אִם אֵרַע שֶׁכָּבָה נֵרוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַף כִּי בֶּאֱמֶת אֵין בָּזֶה שׁוּם חֲשָׁשׁ, מִכָּל מָקוֹם טוֹב לִמְנוֹעַ מִזֶּה, וְיִתֵּן אֶת הַנֵּר לַשַׁמָּשׁ, שֶׁהוּא יַעֲמִידוֹ בְּמָקוֹם שֶׁיִרְצֶה, וְהָאִישׁ לֹא יֵדַע כְלָל מְקוֹם נֵרוֹ. וְיֵשׁ לָשֵׂאת אֶת הַנֵּר לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִתְפִלַּת מִנְחָה לְהַעֲמִידוֹ עַל מְכוֹנוֹ וּלְהַדְלִיקוֹ אַחַר כָּךְ קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כִּי בְּעֵת שֶׁבָּאִים אַחַר כָּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְעַרְבִית, הַזְמָן בָּהוּל.
סעיף ח’
כְּשֶׁהוֹלְכִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת מִנְחָה, נוֹהֲגִין לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת. בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, אוֹמְרִים לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אֶת הַוִּדּוּי. דְּהַיְנוּ, קֹדֶם אֱלֹהַי נְצֹר, אוֹמְרִים אֶת הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצּוֹן וְגוֹ’, וּמַתְחִילִין אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ, עַד וָחֳלָיִים רָעִים, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים אֱלֹהַי נְצֹר וכוֹ’, וְאוֹמְרִים עוֹד הַפַּעַם הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ’. אִם בְּעוֹד שֶהוּא אוּמֵר אֶת הַוִּדוּי, חוֹזֵר שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר אֶת הַתְּפִלָּה, כֵּיוָן שֶהוּא כְּבָר אָמַר אֶת הַפָּסוּק יִהְיוּ לְרָצוֹן, יָכוֹל לַעֲנוֹת אָמֵן וְלוֹמַר קְדֻשָׁה וּמוֹדִים (עַיֵן לְעֵיל סִימָן יח סָעִיף יד)
סעיף ט’
צָרִיךְ לוֹמַר אֶת הַוִּדוּי מְעֻמָד, וְיִשְׁחֶה כְּמוֹ בְּמּוֹדִים. וּכְֹשֶמַּזְכִּיר אֶת הַחֵטְא, יַכֶּה בָּאֶגְרוֹף עַל הַלֵב, כְּלוֹמַר, אַתָּה גָרַמְתָּ לִי שֶׁחָטָאתִי. סֵדֶר הַוִּדּוּי כַּכָּתוּב בַּסִּדּוּרִים, אוֹמְרִים כֻּלָּם בְּשָׁוֶה. וּמִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ חֵטְא שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּוִּדּוּי, כֵּיוָּן שֶׁהוּא אוֹמֵר אֶת הַוִּדוּי בְּלַחַש, נָכוֹן שֶיְפָרֵט אֶת הַחֵטְא הַהוּא וְיִתְוַדֶּה עָלָיו בִּמְרִירוּת הַלֵב וּבִדְמָעוֹת שָׁלִיש. וְכֵן אִם הַחֵטְא הוּא אֶחָד מֵהַמְפֹרָשִׁים בַּוִּדּוּי, אֲזַי כְּשֶׁמַּגִיעַ אֵלָיו, יִתְמַרְמֵר עָלָיו בְּיוֹתֵר. עֲוֹנוֹת שֶׁהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁעָבַר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עָשָׂה אוֹתָם יוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֶם, וַהֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד.
כו אלול
סעיף י’
לְאַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, אֵין אוֹמְרִים אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בֵּין שֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּחֹל בֵּין שֶׁחָל בַּשַׁבָּת (תרד).
סעיף יא’
לְאַחַר תְּפִלַת הַמִּנְחָה נוֹהֲגִין לְהַלְקוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַלְקוֹת אֵלּוּ מַלְקוֹת מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם מִתּוֹךְ כָּךְ יָשִׂים אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. וְיֵשׁ לִקַּח רְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָה רְחָבָה טֶפַח. הַנִּלְקֶה יְהֵא מֻטָּה וְשׁוֹחֶה עַל בִּרְכָּיו, פָּנָיו לַצָפוֹן וַאֲחוֹרָיו לַדָּרוֹם. וְנוֹהֲגִין לוֹמַר וִדּוּיִים בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹקֶה. וְהַמַּלְקֶה אוֹמֵר וְהוּא רַחוּם וְגוֹ’ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, שֶהֵן שְׁלֹשִׁים וָתֵֹשַע תֵּבוֹת כְנֶגֶד שְׁלֹשִׁים וָתֵֹשַע מַלְקוֹת (תרז).
סעיף יב’
לְעֵת הָעֶרֶב אוֹכְלִין סְעוּדָה הַמַּפְסָקֶת. וְנוֹהֲגִין לִטְבּוֹל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבַשׁ, כְּמוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאֵין לֶאֱכֹל אֶלָּא דְבָרִים שֶׁהֵם קַלִּים לְהִתְעַכֵּל, כְּגוֹן בְּשַׂר עוֹף. וְנוֹהֲגִין שֶׁאֵין אוֹכְלִים דָּגִים בִּסְעוּדָה זוֹ. וְלֹא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה דְבָרִים הַמְחַמְּמִים, כְּגוֹן מַאֲכָלִים הַמְתֻבָּלִים בִּבְשָׂמִים וְכַרְכֹּם. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקִּדֶֹש, דְּהַיְנוּ שֶׁיַפְסִיק מִלֶּאֱכֹל בְּעוֹד יוֹם, קְצָת קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת. וּזְרִיזִין מַקְדִּימִין לְהַפְסִיק כְּמוֹ שָׁעָה קֹדֶם הַלָיְלָה. וְאִם מַפְסִיק מִלֶּאֱכֹל בְּעוֹד הַיּוֹם גָדוֹל וְדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת אַחַר כָּךְ, צָרִיךְ שֶׁיַתְנֶה קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְיֹאמַר בְּפֵרוּשׁ אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת יְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵל עָלָיו עֲדַיִן אֶת הַתַּעֲנִית (תקנג תרח)
סעיף יג’
הַמִנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין מַטְמִינִין בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לְצֹרֶךְ מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּטְמִינִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת לַֹשַׁבָּת, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּמֵכִין מִיוֹם הַכִּפּוּרִים לַחֹל, וְגַם מִשּׁוּם דְמִחְזֵי כְרַעַבְתָנוּתָא (תרט).
סעיף יד’
כְּתִיב, לִקְדוֹשׁ ה’ מְכֻבָּד, וְדָרְשֵּׁינָן, זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶאֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָה, מִצְוָה לְכַבְּדוֹ בִּכְסוּת נְקִיָה וּבְנֵרוֹת. לָכֵן מַצִּיעִין גַּם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מַצָּעוֹת נָאוֹת וּמַרְבִּין בְּנֵרוֹת, שֶׁנִּקְרְאוּ כָבוֹד, שֶנֶּאֱמַר, בָּאֻרִים כַּבְּדוּ ה’, וּמְתַרְגְּמִינָן, בְּפַנָסַיָא יַקְּרוּ ה’. קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשוֹת, פּוֹרְשִׂין מַפּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת, וּמַדְלִיקִין נֵרוֹת בַּבַּיִת כְּמוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְיֵשׁ לְהַדְלִיק נֵר בְּחֶדֶר שֶאִשְׁתּוֹ שׁוֹכֶבֶת שָׁם, כְּדֵי שֶׁלֹא יָבוֹא לִידֵי תַשְׁמִישׁ. וּמְבָרְכִין עַל הַנֵּרוֹת, לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְאִם חָל בַּשַׁבָּת, מְבָרְכִין לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים (סִימָן תרי בחיי”א). (וּלְעִנְיַן בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ, עַיֵן לְעֵיל סִימָן קג סָעִיף ד)
סעיף טו’
נוֹהֲגִין לִלְבּוֹשׁ אֶת הַקִּיטֶל, שֶׁהוּא בֶּגֶד מֵתִים, וְעַל יְדֵי זֶה לֵב הָאָדָם נִכְנָע וְנִשְׁבָּר. וְגַם הָאָבֵל יָכוֹל לְלָבְשׁוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהוּא בֶּגֶד מְיֻחָד לַתְּפִלָּה, לֹא יֵלֵךְ בּוֹ לְבֵית הַכִּסֵּא. גַּם הַנָּשִׁים לוֹבְשׁוֹת בְּגָדִים לְבָנִים וּנְקִיִים לִכְבוֹד הַיּוֹם, אַךְ לֹא יְקַשְּׁטוּ אֶת עַצְמָן בְּתַכְשִׁיטִין, מִפְּנֵי אֵימַת הַדִּין (סִימָן תרי).
סעיף טז’
הַמִּנְהָג שֶׁהָאָב וְהָאֵם מְבָרְכִין אֶת הַבָּנִים וְאֶת הַבָּנוֹת קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶאָז כְּבָר חָלָה קְדֻשַּׁת הַיוֹם, וְשַׁעֲרֵי רַחֲמִים נִפְתָּחוּ. וּמִתְפַּלְלִים בִּבְרָכָה זוֹ, שֶיֵחָתְמוּ לְחַיִּים טוֹבִים, וְשֶׁיְהֵא לִבָּם נָכוֹן בְּיִרְאַת ה’, וּמִתְחַנְּנִים בִּבְכִי וּבִדְמָעוֹת שֶׁתְּקֻבַּל תְּפִלָּתָם. וְגַם הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת מִתְעוֹרְרִים שֶׁיֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים יִשְׁמֹרוּ. וְיֵשׁ שֶׁהוֹלְכִים גַּם לִקְרוֹבֵיהֶם שֶׁהֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְצַדִּיקִים שֶׁיְּבָרְכוּ אוֹתָם, וּמְבַקְשִׁים מֵהֶם, שֶׁיִתְפַּלְּלוּ גַם בַּעֲדָם בְּיוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא. וְיֵשׁ לְהַקְדִּים לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּעוֹד הַיוֹם גָדוֹל, כִּי לְעֵת עֶרֶב רָאוּי שֶׁיִהְיוּ נְכוֹנִים לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת הַיוֹם בְּהַשְׁקֵט וְיִשׁוּב הַדָּעַת. נֻסַּח הַבְּרָכָה, יְשִׂימְךָ וְגוֹ’, יְבָרֶכְךָ וְגוֹ’, וְעוֹד מוֹסִיף כָּל אֶחָד כְּפִי צַחוּת לְשׁוֹנוֹ. וְיֵשׁ לוֹמַר תְּפִלָּה זֹאת, וִיהִי רָצוֹן מִלִפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם, שֶׁיִתֵּן בְּלִבְּךָ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וּתְהֵא יִרְאַת ה’ עַל פָּנֶיךָ כָּל יְמֵי חַיֶיךָ שֶׁלֹּא תֶחֱטָא, וִיהֵא חֶשְׁקְךָ בַּתּוֹרָה וּבַמִצְוֹת, עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ, פִּיךָ יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְלִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימוֹת, יָדֶיךָ תִּהְיֶינָה עוֹסְקוֹת בְּמִצְוֹת, רַגְלֶיךָ יָרוּצוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָׁמַיִם, וְיִתֶּן לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיוֹת עוֹסְקִים בַּתּורָה וּבְמִצְוֹת כָּל יְמֵיהֶם, וִיהִי מְקוֹרְךָ בָּרוּךְ, וְיַזְמִין לְךָ פַּרְנָסָתְךָ בְּהֶתֵּר וּבְנַחַת וּבְרֶוַח מִתַּחַת יָדוֹ הָרְחָבָה, וְלֹא עַל יְדֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, פַּרְנָסָה שֶׁתְּהֵא פָּנוּי לַעֲבוֹדַת ה’, וְתִכָּתֵב וְתֵּחָתֵם לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים בְּתוֹךְ כָּל צַדִּיקֵי יִשְֹרָאֵל, אָמֵן
כז אלול
סעיף יז’
נוֹהֲגִין לִלְבּוֹשׁ אֶת הַטַּלִּית. וְיֵשׁ לִזָּהֵר לְלָבְשׁוֹ בְּעוֹד יוֹם וּלְבָרֵךְ עָלָיו. וְאִם נִתְאַחֵר עַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו (סִימָן יח).
סימן קלב – סדר ליל יום הכפורים ובו ה’ סעיפים:
סעיף א’
בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין, שֶׁקֹּדֶם כָּל נִדְרֵי, מוֹצִיא הַגָּדוֹל שֶׁבַּקָּהָל סֵפֶר תּוֹרָה וּמְסַבֵּב עִמּוֹ סְבִיב הַבִּימָה, וְהָאֲנָשִׁים מְחַבְּקִים וּמְנַשְּׁקִים אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, וּמְבַקְשִׁים מְחִילָה וּסְלִיחָה עַל מַה שֶּׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה, וּמְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם מֵהַיּוֹם וְאֵילֶךְ לָלֶכֶת בְּדַרְכָּהּ וְאוֹמְרִים כַּמָּה פְּעָמִים הַפָּסוּק אוֹר זָרוּעַ וְגוֹ’, וְעוֹמֵד עִם סֵפֶר הַתּוֹרָה אֵצֶל שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר מִימִינוֹ, וְעוֹד אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הַקָּהָל עוֹמֵד אֶצְלוֹ מִשְּׂמֹאלוֹ גַּם כֵּן עִם סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְאוֹמְרִים שְׁלָשְתָּן, בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וְכוּ’, וּשְּׁלִיחַ הַצִּבּור אוֹמֵר כָּל נִדְרֵי שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּנִּגּוּן הַיָדוּעַ, וְיֵשׁ לְכָל אָדָם לוֹמַר עִם שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר בְּלָחַשׁ. וְיֵשׁ לְהַתְחִיל כָּל נִדְרֵי בְּעוֹד יוֹם, וּלְהַמְשִׁיךְ בּוֹ עַד הַלָּיְלָה. וּלְאַחַר שֶׁאָמַר שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר בָּרְכוּ, וְעָנוּ בָּרוּךְ וְכוּ’, מַחֲזִירִין אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה לַהֵיכָל וְחוֹזְרִין לִמְקוֹמָן. וּבַשַׁבָּת, יְכוֹלִין לַחֲזוֹר לִמְקוֹמָן בְּהַתְחָלַת מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַׁבָּת (סִימָן תריט, ובסידור בשם מטה אפרים).
סעיף ב’
כְּשֶׁשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר אוֹמֵר בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ, יְכַוֵּן לְהוֹצִיא אֶת הַצִּבּוּר. וּמִכָּל מָקוֹם נָכוֹן שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ יְכַוֵּן שֶׁלֹּא יֵצֵא בְּבִרְכַּת שְּׁלִיחַ הַצִּבּור, אֶלָּא יְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ בְּלַחַשׁ, וִימַהֵר לְסַיֵם קֹדֶם שְּׁלִיחַ הַצִּבּור, כְּדֵי שֶיַעֲנֶה אָמֵן. וְהַנָּשִׁים שֶבֵּרְכוּ בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת שֶׁהֶחֱיָנוּ, וְכֵן אִישׁ אִם הִדְלִיק וּבֵרַךְ אָז שֶׁהֶחֱיָנוּ, לֹא יְבָרְכוּ עַתָּה שֶׁהֶחֱיָנוּ (שם).
סעיף ג’
לֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים וְיוֹמוֹ, אוֹמְרִים, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, בְּקוֹל רָם.
סעיף ד’
יֵשׁ שֶׁעוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם בְּכָל סֵדֶר תְּפִלַּת עַרְבִית וְכָל הַיוֹם. וְאִם נֶחְלְשׁוּ, יְכוֹלִים לִסְמֹךְ לְאֵיזֶה דָבָר. וְטַעַם הָעֲמִידָה, לִהְיוֹת דֻגְמַת הַמַּלְאָכִים. וְלָכֵן הַנָּשִּׁים לֹא תַעֲמֹדְנָה. מִי שֶׁעָמַד פַּעַם אַחַת עַל דַּעַת לַעַשֹּוֹת כֵּן כָּל יָמָיו וְאַחַר כָּךְ רוֹצֶה לַחֲזוֹר, צָרִיךְ הַתָּרָה.
סעיף ה’
יֵשׁ נוֹהֲגִין לָלוּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלוֹמַר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת כָּל הַלָּיְלָה. וּכְשֶׁצָּרִיךְ לִישׁוֹן, יַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִן אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְהַחַזָּנִים לֹא יֵעֹרוּ, כִּי עַל יְדֵי זֶה מְאַבְּדִין קוֹלָן. קֹדֶם הַשְּׁכִיבָה יֹאמַר אַרְבָּעָה מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים הָרִאשוֹנִים, שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לְהִנָּצֵל מִקֶּרִי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי יֵשׁ בָּהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשֵׁש תֵּבוֹת וְאַרְבָּעָה מִזְמוֹרִים, עוֹלִין שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וָעֶשֶׂר כְּמִנְיַן קֶרִי. וְרָאשֵׁי וְסוֹפֵי הַמִּזְמוֹרִים, עוֹלִים מֵאָה עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ, וְאַרְבָּעָה מִזְמוֹרִים וְהַכּוֹלֵל, בְּיַחַד עוֹלִים מֵאָה שְׁלֹשִׁים וְאַחַת, כְּמִנְיָן סַמָּאֵל, וִיכַוֵּן לְסַלְּקוֹ מֵעָלָיו. וְטוֹב שֶׁלֹא יִתְעַטֵּף בְּכָרִים וּכְסָתוֹת הַמְחַמְּמִין, וְעל כָּל פָּנִים לֹא יְכַסֶּה רַגְלָיו (תריט)
סימן קלג – הלכות יום הכפורים ובו ל”א סעיפים:
כח אלול
סעיף א’
יוֹם הַכִּפּוּרִים, אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָה, בִּרְחִיצָה, בְּסִיכָה, בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָה. וְאָסוּר בְּכָל מְלָאכָה וְטִלְטוּל, כְּמוֹ בַּשַׁבָּת. וְכֵיוָן שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, לָכֵן אֲסוּרִים בְּכָל אֵלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם אֵיזֶה זְמָן קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשּׁוֹת, וְכֵן בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים זְמַן מֻעָט לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים.
סעיף ב’
לִגַּע בָּאֳכָלִין וּמַשְׁקִין כְּשֶצְּרִיכִין לָתֵת לִקְטַנִּים, יֵש מַתִּירִין, וְיֵש מַחְמִירִין. וְאִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לִזָּהֵר (תריא תריב).
סעיף ג’
אִסּוּר רְחִיצָה, עַיֵן סִימָן קכד סָעִיף ז, ח, ט. וְגַם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ אָסוּר רַק בִּרְחִצָה שֶׁל תַּעֲנוּג (וְעַיֵּן עוֹד בְּסִימָן קנט). וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יִרְחַץ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁמֻּכְרָח לוֹ. וְלִתְפִלַּת נְעִילָה וּמִנְחָה וּמַעֲרִיב, כֵּיוָן
שֶׁעוֹמֵד כָּל הַיוֹם בְּבֵית הַכְנֶסֶת וְעוֹסֵק בִּתְפִלּוֹת וּפִיוּטִים, הֲרֵי הוּא מְשַׁמֵּר יָדָיו, וְלֹא יִרְחָצֵם.
סעיף ד’
הַכֹּהֲנִים שֶׁעוֹלִים לַדּוּכָן, כֵּיוָן שֶׁלַּדּוכָן צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם עַד הַזְּרוֹעַ, וְאִם לֹא נָטְלוּ יְדֵיהֶם בְּשַׁחֲרִית רַק הָאֶצְבָּעוֹת, אַף שֶׁבֵּרְכוּ אָז עַל נְטִילַת יָדָיִם, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהַנְּטִילָה הַהִיא לֹא הוֹעִילָה לָהֶם לַדּוּכָן, אִם כֵּן כְּשֶׁנּוֹטְלִין עַתָּה עַד הַזְּרוֹעַ, צְרִיכִין לְבָרֵךְ שֵׁנִית עַל נְטִילַת יָדָיִם. וְטוֹב יוֹתֵר, שֶיִטְּלוּ יְדֵיהֶם גַּם בְּשַׁחֲרִית עַד הַזְּרוֹעַ, וְלֹא יִצְטָרְכוּ עַתָּה לְבָרֵךְ שֵׁנִית.
סעיף ה’
הַחוֹלֶה, אֲפִלּו אֵין בּוֹ סַכָּנָה, רוּחֵץ כְּדַרְכּוֹ. כַּלָּה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם מִשֶּנִּשְּׂאָה, רוֹחֶצֶת פָּנֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְגַּנֶּה עַל בַּעְלָהּ (תריג).
סעיף ו’
הָרוֹאֶה, חַס וְשָׁלוֹם, קְרִי בְּיוּם הַכִּפּוּרִים, אִם לַח הוּא, מְקַנְּחוֹ בְּמַפָּה. וְאִם כְּבָר נִתְיַבֵּשׁ, רוֹחֵץ מְקוֹמוֹת הַמְלֻכְלָכִים לְבַד, דְּדִינוֹ כְצוֹאָה. וְלֹא יִרְחַץ בְבֶגֶד, שֶׁלֹא יָבוֹא לִידֵי סְחִיטָה. וְאָסוּר לִטְבֹּל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָגִיל לִטְבֹּל בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. וִיגַלֶּה צַעְרוֹ לְתַלְמִיד חָכָם מַה שֶׁאֵרַע לוֹ בַּיוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וְהוּא יוֹרֵהוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, שֶׁיִתְכַּפֶּר לוֹ וְיַאֲרִיךְ יָמִים. (עַיֵּן בקרבן נתנאל שעל הרא”ש פרק יום הכפורים סִימָן כא, ובספר עבודת הקודש החדש קונטרס יוסף בסדר סִימָן א, וְעַיֵּן בהגהות הגאון מורנו הרב ברוך פרנקל זצ”ל לאוֹרַח חַיִּים סִימָן תרטו)
סעיף ז’
סִיכָה, אֲסוּרָה, אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל לְהַעֲבִיר הַזֻּהֲמָה, וַאֲפִלּוּ עַל מִקְצָת גּוּפוֹ. אַךְ חוֹלֶה, אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ סַכָּנָה, סָךְ כְּדַרְכּוֹ. וּמִי שֶׁיֶשׁ בּוֹ חֲטָטִים, בִּמְדִינוֹתֵינוּ שֶׁאֵין נוֹהֲגִין הַבְּרִיאִים לָסוּךְ בַּחֹל, אָסוּר לוֹ לָסוּךְ, מִשּׁוּם דְּמוּכָח שֶׁהִיא מִשּׁוּם רְפוּאָה (כֵּן כָּתוּב בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים), וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צא.
סעיף ח’
נְעִילַת הַסַּנְדָּל, יֵשׁ אוֹסְרִין אֲפִלּוּ בְּסַנְדָּל שֶל עֵץ שֶׁאֵינוֹ חָפוּי בְּעוֹר. אֲבָל שֶׁל גֶּמִי אוֹ קַשׁ אוֹ בֶגֶד, מֻתָּר. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל אֲפִלוּ בִּמְקוֹם רֶפֶשׁ וְטִיט וּגְשָׁמִים. וַאֲפִלּוּ הוֹלֵךְ בֵּין הַגּוֹיִם, אָסוּר. וְאִם הוּא מִצְטַעֵר הַרְבֵּה לֵילֵךְ בִּמְקוֹם רֶפֶשׁ וְטִיט וּגְשָׁמִים בְּלִי סַנְדָּל, יִנְעֹל סַנְדָּלִים שֶׁהֵם בְּלִי עָקֵב, אוֹ מִנְעָלִים שֶׁהֵם עִם עָקֵב אֶלָּא יַחֲלִיפֵם שֶׁל שְׂמֹאל לְיָמִין וְשֶׁל יָמִין לִשְׂמֹאל אִם יֵשׁ חִלּוּק בֵּינֵיהֶם, וְלִפְנֵי פֶתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת יַחֲלֹץ אוֹתָם וְיַצְנִיעֵם. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִגַּע בָּהֶם לֹא בִנְעִילָה וְלֹא בַחֲלִיצָה, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִרְחוֹץ יָדָיו.
כט אלול
סעיף ט’
מֻתָּר לַעֲמֹד עַל כָּרִים וּכְסָתוֹת, אֲפִלּוּ הֵן שֶׁל עוֹר, אֲבָל בִתְפִלַּת שְׁמוֹנָה עֶשְֹרֵה, אָסוּר לַעֲמֹד עַל שׁוּם דָּבָר. אַךְ מִי שֶׁהוּא אִישׁ מְצֻנָּן, מֻתָּר לוֹ לַעֲמֹד עַל קְצָת עֲשָׂבִים (סִימָן צ תרימ”ד ובחיי”א)
סעיף י’
כָּל חוֹלֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אוֹ מִי שֶׁיֶשׁ לוֹ מַכָּה בְּרַגְלוֹ, וְכֵן הַיּוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים, מֻתָּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל.
סעיף יא’
אָסוּר לִגַע בְּאִשְׁתּוֹ, אֲפִלּוּ בַּיּוֹם, וְיַחֲזִיקָהּ כָּל יוֹם הַכִּפּוּרִים כְמוֹ נִדָּה (תרטו).
סעיף יב’
מְעֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת וּמַשְׁלִימוֹת כְּכָל אָדָם. וּמֵינִיקָה שֶׁוְּלָדָהּ חוֹלֶה וּמְסֻכָּן וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִינֹק כִּי אִם מִמֶּנָּה, וְאִם תִּתְעַנֶּה, תְּהֵא סַכָּנָה לַוָּלָד, לֹא תִתְעַנֶּה.
סעיף יג’
מְעֻבֶּרֶת שֶׁהֵרִיחָה אֵיזֶה מַאֲכָל וּמִתְאַוָּה לוֹ, וְיָדוּעַ שֶׁאִם אֵין נוֹתְנִין לָהּ מִמַּה שֶּׁהִיא מִתְאַוָּה, הִיא וּוְלָדָהּ מְסֻכָּנִים, לָכֵן אִם אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי לֶאֱכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין פָּנֶיהָ מִשְׁתַּנִּים, אוֹ שֶׁרוֹאִים שֶׁפָּנֶיהָ מִשְׁתַּנִּים,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אוֹמֶרֶת כְּלוּם, לוֹחֲשִׁין לָהּ בְּאָזְנָהּ, שֶׁהַיּוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי לִפְעָמִים מִתְיַשֶׁבֶת דַּעְתָּהּ בְּכָךְ. וְאִם לֹא נִתְיַשְּׁבָה דַעְתָּהּ, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ בְּעִנְיָן זֶה, מִתְּחִלָּה נוֹתְנִין לָהּ דָּבָר מֻעָט, שֶׁטּוֹבְלִין אֶצְבַּע בְּרֹטֶב וְכַדּוֹמֶה וְנוֹתְנִין לְתוֹךְ פִּיהָ, כִּי לִפְעָמִים בְּטִפָּה אַחַת מִתְיַשֶׁבֶת דַּעְתָּה. וְאִם לָאו, נוֹתְנִין לָהּ פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר (עַיֵן לְקַמָּן סָעִיף טו). וְאִם עֲדַיִן לֹא נִתְיַשְּׁבָה, נוֹתְנִין לָּהּ דֵּי צָרְכָּהּ. וְכֵן כָּל אָדָם שֶׁהֵרִיחַ מַאֲכָל וְנִשְׁתַּנּוּ פָנָיו, מְסֻכָּן הוּא (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן לג סָעִיף ד), וְנוֹהֲגִין בּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. אֲבָל כָל זְמַן שֶלֹּא נִשְׁתַּנּוּ פָנָיו, אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ אָנִי.
סעיף יד’
יוֹלֶדֶת וְכֵן חוֹלֶה שֶׁיֶשׁ בּוֹ סַכָּנָה, לְעִנְיַן אֲכִילָה וּשְׁתִיָה וְחִלּוּל יוֹם הַכִּפּוּרִים, דִּינָם כְּמוֹ בְּחִלּוּל שַׁבָּת (עַיֵן לְעֵיל סִימָן צג). אֶלָּא דִּלְעִנְיַן אֲכִילָה וּשְׁתִיָה, אֲפִלו כַּמָּה רוֹפְאִים אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, וַאֲפִלּוּ אוֹמְרִים שֶׁהָאֲכִילָה אוֹ הַשְּׁתִיָה תַּזִּיק לוֹ, וְהַחוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ, וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ מְסֻכָּן, אֶלָּא שֶׁאִם לֹא יֹאכַל, יִכְבַּד עָלָיו הַחֹלִי וְיִסְתַּכֵּן, שׁוֹמְעִין לוֹ וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ. כִּי לְעִנְיַן אֲכִילָה וּשְׁתִיָה, הוּא יוֹתֵר מֵבִין עַל עַצְמוֹ, וְלֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ.
סעיף טו’
כְּשֶׁמַּאֲכִילִין אֶת הַמְעֻבֶּרֶת אוֹ אֶת הַיּוֹלֶדֶת אוֹ אֶת הַחוֹלֶה, מַנִּיחִין לִפְנֵיהֶם אֶת הַמַּאֲכָל וְאוֹמְרִים לָהֶם, אִם יוֹדֵע אַתָּה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּסְתַּכֵּן אִם לֹא תֹאכַל דֵּי מַחְסוֹרְךָ, תֹּאכַל כְּסֵדֶר, עַד שֶׁתָּבִין כִּי דַי לָךְ. אֲבָל אִם אֶפְשָׁר לְךָ שֶׁלֹּא תֹאכַל בְּפַעַם אַחַת כַּשִּׁעוּר, עֲשֵׂה כָּךְ. וְיֹאכַל בְּפַעַם אַחַת כְּשִׁעוּר שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי בֵיצָה, (כִּי שִׁעוּר אֲכִילָה לְהִתְחַיֵב כָּרֵת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא כַּכּוֹתֶבֶת הַגַסָּה, שֶׁהוּא פָּחוֹת מְעַט מִכַּבֵּיצָה בֵינוֹנִית בְּלֹא קְלִפָּתָהּ). וְיִשְׁהֶה קְצָת וְשׁוּב יֹאכַל כָּךְ, וְיִשְׁהֶה בֵין אֲכִילָה לַאֲכִילָה עַד שֶׁיְהֵא מִסוֹף הָאֲכִילָה הָרִאשׁוֹנָה עַד תְּחִלַּת הָאֲכִילָה הַשְּׁנִיָּה לְכָל הַפָּחוֹת שִׁעוּר כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס. וְכֵן יָכוֹל לֶאֱכֹל אֲפִלּוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים, רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁתֵּי אֲכִילוֹת בְּתוֹךְ שִׁעוּר אֲכִילַת פְּרָס אִם אֶפְשָׁר, וְדַי לוֹ, (כִּי שְׁתֵּי אֲכִילוֹת, שֶׁהֵן בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס, מִצְטָרְפוֹת וְנֶחְשָׁבוֹת כַּאֲכִילָה אֶחָת). וּבִשְׁתִיָה, יִשְׁתֶּה בְּפַעַם אַחַת קְצָת פָּחוֹת מִמְּלֹא לֻגְמָיו, וְיִשְׁהֶה גַם כֵּן קְצָת וְיַחֲזוֹר וְיִשְׁתֶּה. וּשְׁהִיּוֹת אֵלּוּ תִּהְיֶינָה גַּם כֵּן לְכָל הַפָּחוֹת כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס, אוֹ עַל כָּל פָּנִים לְפָחוֹת כְּדֵי שְׁתִיַת רְבִיעִית. וְיֵש לְשַׁעֵר קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים שִׁעוּרִים אֵלּוּ לְפִי כְּלִי שָׁעוֹת [הַשָּׁעוֹן] (אוהר, זייגער), כְּדֵי שֶׁיֵדְעוּ אוֹתָם עַל נָכוֹן (תריב תריח).
א תשרי
סעיף טז’
מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻלְמוּס, וְהוּא חֹלִי מֵחֲמַת רְעָבוֹן, וְסִימָנָיו שֶׁעֵינָיו כֵּהוֹת וְאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵאוֹרוּ עֵינָיו.
סעיף יז’
בּכָל אֵלּוּ שֶׁמַּאֲכִילִין אוֹתָן מִשּׁוּם סַכָּנָה, אִם אֵין שָׁם מַאֲכָל הֶתֵּר, מַאֲכִילִין אוֹתָן מַאֲכַל אִסּוּר. (וְעַיֵּן בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן תריח סָעִיף ט). וְאִם מַאֲכִילִין אוֹתָן דְבַר אִסּוּר, נִרְאֶה דְיֵשׁ לְהַאֲכִילָן פָּחוֹת פָּחוֹת מִכַּזַיִת, אִם דַי לָהֶם בְּכָךְ.
סעיף יח’
אִם דַּעְתּוֹ מְיֻשֶׁבֶת, מְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, אֲבָל קִדּוּשׁ לֹא יַעֲשֶׂה, וּבְבִּרְכַּת הַמָּזוֹן אוֹמֵר יַעֲלֶה וְיָבוֹא. וְאִם חָל בַּשַׁבָּת, אוֹמֵר גַּם רְצֵה. וְאִם שָׁכַח, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ, שֶׁאֵין חִיוּב הַיּוֹם לֶאֱכוֹל פַּת (תריח)
סעיף יט’
קָטָן וּקְטַנָּה פְּחוּתִים מִתֵּשַׁע שָׁנִים, אֲפִילּוּ אִם רוֹצִים לְהִתְעַנּוֹת קְצָת, אֵין מַנִּיחִין אוֹתָן, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לִידֵי סַכָּנָה. אֲבָל מִשֶּׁיֵשׁ לָהֶם תֵּשַׁע שָנִים שְׁלֵמוֹת וְהֵם בְּרִיאִים, מְחַנְּכִין אוֹתָן שֶׁיִתְעַנּוּ קְצָת, וְלֹא יֹאכְלוּ עַד לְאַחַר אֵיזוֹ שָׁעוֹת מִמַּה שֶּׁהֵם רְגִילִים לֶאֱכוֹל. וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּרְחִיצָה וְסִיכָה, יֵשׁ לְחַנְּכָם גַּם קֹדֶם תֵּשַׁע שָׁנִים (תרטז).
סעיף כ’
טוֹב לְהָרִיחַ אֵיזֶה פְּעָמִים בִּבְשָׂמִים וּלְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, כְּדֵי לְהַשְׁלִים מֵאָה בְּרָכוֹת. וְאָמְנָם כָּל זְמן שֶׁלֹּא הִסִּיחַ דַּעְתּו, אָסוּר לְבָרֵךְ שֵׁנִית, דַּהֲוֵי בְּרָכָה לְבַטָּלָה. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַפְסִיק בֵּינְתַיִם זְמַן גָּדוֹל, שֶׁיְהֵא הֶסַּח הַדַּעַת בֵּינְתָיִם. וְטוֹב שֶׁיָרִיחַ בְּכָל פַּעַם בִּבְשָׂמִים אֲחֵרִים, אַף שֶׁהֵן מִמִּין אֶחָד. וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם יֶשׁ לוֹ שְׁלשָׁה מִינִים, כְּגוֹן עֲצֵי בְשָׂמִים, עִשְׂבֵי בְשָׂמִים, וּמִינֵי בְשָׂמִים. וְאִם יְכַוֵּן לְכָל בִּרְכוֹת שְּׁלִיחַ הַצִּבּור וְהַקוֹרְאִים בַּתּוֹרָה וְהַמַּפְטִירִין, לֹא יַחְסְרוּ לוֹ רַק שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת לְתַשְׁלוּם מֵאָה, וְיַשְׁלִים בְּאֵלּוּ שֶׁעַל הַבְּשָׂמִים.
סעיף כא’
מַזְכִּירִין נְשָׁמוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מִשּׁוּם דִּזְכִירַת הַמֵּתִים מְשַׁבֶּרֶת וּמַכְנִיעָה לִבּוֹ שֶׁל אָדָם. וְעוֹד, לְפִי שֶׁגַּם הַמֵּתִים צְרִיכִין כַּפָּרָה, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי, כַּפֵּר לְעַמְךָ יִשְֹרָאֵל, אֵלוּ הַחַיִּים. אֲשֶׁר פָּדִיתָ, אֵלּו הַמֵּתִים. מְלַמֵּד, שֶׁהַמֵּתִים צְרִיכִין כַּפָּרָה. וְנוֹדְרִים צְדָקָה בַּעֲבוּרָם (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן סז סָעִיף ג, שֶׁיֵשׁ לוֹמַר בְּלִי נֶדֶר). וְסֶמֶךְ לָזֶה, בְּסוֹף פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה כְּתִיב, אַחַת בַּשָׁנָה יְכַפֵּר, וְסָמִיךְ לֵהּ, וְנָתְנוּ אִיש כֹּפֶר נַפְשוֹ לַה’. וּמוֹעִילָה הַצְּדָקָה בַּעֲבוּר הַמֵּתִים, כִּי ה’ בּוֹחֵן לְבָבוֹת, שֶׁאִם הָיָה זֶה הַמֵּת חַי, גַּם כֵּן הָיָה נוֹתֵן צְדָקָה. וְהַחַי יָכוֹל לְבַקֵּשׁ לְהָקֵל דִּין הַמֵּת, כְּמוֹ דָוִד שֶׁהִתְפַּלֵל עַל אַבְשָׁלוֹם (סוטה דף י ע”ב). וְהַמֵּתִים הַצַּדִּיקִים מְלִיצִים עַל צֶאֱצָאֵיהֶם (תרכא). גַּם בְּיוֹם אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח וּבְיוֹם שֵׁנִי דְשָׁבוּעוּת וּבִשְׁמִינִי עֲצֶרֶת, מַזְכִּירִין נְשָׁמוֹת, לְפִי שֶׁקּוֹרִין בָּהֶם כָּל הַבְּכוֹר, וּכְתִיב שָׁם, אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ. לָכֵן נוֹדְרִין מַתָּנוֹת לִצְדָקָה. וְכֵיוָן שֶׁנּוֹדְרִין לִצְדָקָה, נָהֲגוּ לִתְּנָהּ בַּעֲבוּר הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁיִזְכֹּר אוֹתָן אֱלֹקִים לְטוֹבָה, וְגַם אוֹתָנוּ יִזְכֹּר עִמָּהֶן לְטוֹבָה בִּזְכֻיּוֹתֵיהֶן. וְנוֹהֲגִין כִּי מִי שֶׁיֶשׁ לוֹ אָב וָאֵם, יוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁעַת הַזְכָּרַת נְשָׁמוֹת. גַּם נוֹהֲגִין שֶׁבְּתוֹךְ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לְמִיתַת הָאָב אוֹ הָאֵם, יוֹצֵא גַם כֵּן מִבֵּית הַכְּנֶסֶת (וְעַיֵּן הַטַּעַם בְּסֵפֶר כֶּרֶם שְׁלֹמֹה, אֹרַח חַיִּים סִימָן תרסח, וּבְסֵפֶר שַׁעֲרֵי אֶפְרַיִם פִּתְחֵי שְׁעָרִים שַׁעַר יוּ”ד אוֹת לא).
ב תשרי
סעיף כב’
אִם יֵש תִּנוֹק לָמוּל, מָלִין קֹדֶם אַשְׁרֵי, וּמְבָרְכִין בִּרְכַּת הַמִּילָה בְּלֹא כוֹס. וּבִמְדִינוֹתֵינוּ נוֹהֲגִין לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס, וְנוֹתְנִין מִמֶּנּוּ מְעַט לַתִּינוֹק הַנִּמּוֹל, מִלְּבַד מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ כְּשֶׁאוֹמְרִים בְּדָמַיִךְ חֲיִי. אֲבָל לְתִינוֹק אַחֵר, אֵין לִתֵּן לִטְעֹם מִן הַכּוֹס, (דְּחָמִיר מִתִּשְׁעָה בְּאָב). הַנּוֹהֵג לִמְצֹץ בְּיַיִן, לֹא יְזַלְּפוֹ בַּפֶּה אֶלָּא בַּיָד, וּמוֹצֵץ בַּפֶּה כְּדַרְכּוֹ (תריב תרכא).
סעיף כג’
נוֹהֲגִין לשְׁטֹחַ עֲשָׂבִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְהַטַּעַם הוּא, לְפִי שֶׁנּוֹהֲגִין לְהִשְׁתַּחֲווֹת וְלִפֹּל עַל הַפָּנִים בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, זֵכֶר לַמִּקְדָש. וּבְמָקוֹם שֶׁהַקַּרְקַע מְרֻצָּף בַּאֲבָנִים, אָסוּר לְהִשְׁתַּחֲווֹת כֵּן. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְרֻצָּף, יֵשׁ קְצָת אִסּוּר, עַל כֵּן שׁוֹטְחִין עֲשָׂבִים לְהַפְסִיק בֵּין הַקַּרְקַע. וְאִם אֵין שָׁם עֲשָׂבִים, יַפְסִיק בְטַלִּיתוֹ אוֹ בְּדָבָר אַחֵר.
סעיף כד’
זְמַן תְּפִלַּת נְעִילָה הוּא, כְּשֶׁהַחַמָּה הִיא בְּרֹאשׁ הָאִילָנוֹת, כְּדֵי שֶׁיַשְׁלִים אוֹתָהּ עִם צֵאת הַכּוכָבִים. וְלִפְעָמִים נִמְשֶׁכֶת קְצָת בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה, וַאֲפִלוּ הָכִי אוֹמְרִים חָתְמֵנוּ, לְפִי שֶׁאֵין הַדִּין מִסְתַּלֵּק עַד שֶׁיִגְמְרוּ יִשְֹרָאֵל אֶת סִדְרֵיהֶם לְמָטָּה. וְהֶחָרוּז:הַיוֹם יִפְנֶה וְכוּ’, אִם יָצְאוּ הַכּוֹכָבִים, לֹא יֹאמַר כֵּן, מִשּׁוּם דַהֲוֵי דּוֹבֵר שְׁקָרִים. אֶלָּא יֹאמַר, הַיּוֹם פָּנָה, הַשֶּׁמֶשׁ בָּא וּפָנָה. שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר אוֹמֵר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וְשִׂים שָׁלוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לָיְלָה.
סעיף כה’
יֵש לְבַטֵּל הַמִּנְהָג שֶׁהַגּוֹי מַדְלִיק נֵרוֹת לְצֹרֶךְ אֲמִירַת הַפִּיוּטִים בִּנְעִילָה, אֶלָּא הַנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִים, יְפַזְּרֵם בְּכָל בֵּית הַכְּנֶסֶת, דְּזֶה הֲוֵּי שְׁבוּת דִּשְּׁבוּת.
סעיף כו’
לְאַחַר תְּפִלַּת נְעִילָה, אֲפִלּוּ חָל בַּשַׁבָּת וּגְמָרָהּ בַּיוֹם, מִכָּל מָקוֹם אוֹמְרִים אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְֹרָאֵל, פַּעַם אֶחָת. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. ה’ הוּא הָאֱלֹהִים, שֶׁבַע פְּעָמִים, לְלַוּוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶמִּתְעַלֶּה לְמַעְלָה מִשִּׁבְעָה רְקִיעִים. וְאוֹמֵר שְּׁלִיחַ הַצִּבוּר קַדִישׁ שָׁלֵם בְּנִגּוּן שֶׁל שִׂמְחָה. וְאַחַר כָּךְ תּוֹקְעִין תְּקִיעָה אַחַת וְהִיא סִימָן לְסִילּוּק שְׁכִינָה לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּמַתַּן תּוֹרָה. שֶׁכְּשֶעָלְתָה הַשְּׁכִינָה, נֶאֱמַר, בִּמְשֹׁךְ הַיּוֹבֵל וְגוֹ’. וְנֶאֱמַר, עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה. וְגַם הוּא זֵכֶר לִתְקִיעַת יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּיּוֹבֵל. וִיכוֹלִין לִתְקֹעַ אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ כּוֹכָבִים, אֶלָּא שֶׁהוּא בֵּין הַשְּׁמָשּׁוֹת, וַאֲפִלּוּ הוּא שַׁבָּת. אֲבָל בְּעוֹד יוֹם אֵין לִתְקֹעַ (תרכג). לְאַחַר הַתְּקִיעָה, אוֹמְרִים כֻּלָּם שָלֹשׁ פְּעָמִים, לְשָּׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם (סידור).
ג תשרי
סעיף כז’
לְאַחַר צֵאת הְכּוֹכָבִים מִתְפַּלְלִין מַעֲרִיב. וְיֵשׁ לְהַעֲמִיד שְּׁלִיחַ צִבּוּר הָגוּן, וְיִתְפַּלְלוּ בְנַחַת וּבְכַוָּנָה, וְיֵשׁ לִגְעֹר בַּחוֹטְפִים. אוֹמְרִים בִּתְפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ. אִם חָל בְּשַׁבָּת, אוֹמְרִים: וְיִתֵּן לְךָ, אֲבָל אֵין אוֹמְרִים וִיהִי נֹעַם, וְאַתָּה קָדוֹשׁ. וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה מְקַדְּשִׁין אֶת הַלְבָנָה וּפוֹקְדִין אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְשִׂמְחָה וְטוּב לֵב, כְּמוֹ בְיוֹם טוֹב.
סעיף כח’
בְּהַבְדָּלָה שֶׁל מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, צְרִיכִין לְבָרֵךְ דַּוְּקָא עַל נֵר שֶׁשָׁבַת, וְלֹא עַל נֵר שֶׁהוֹצִיאוּ עַתָּה מִן הָאֲבָנִים וְכַדּוֹמֶה, וְלֹא בְּמַה שֶׁהָדְלַק מִמֶּנוּ. וְהַמֻּבְחָר הוּא, לְהַדְלִיק נֵר אַחֵר מִן הַנֵּר שֶׁהִדְלִיק אֶתְמוֹל בְּבֵיתוֹ וּלְבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם. וְאִם אֵין לוֹ נֵר בְּבֵיתוֹ, יָבִיא אֶת הַנֵר הַדּוֹלֵק מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וּלְהַדְלִיק עוֹד אֶחָד מִזֶּה הַנֵר וּלְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם. וּבִשְׁעַת הַדְחָק, מְבָרְכִין עַל הַנֵר שֶׁהֻדְלַק מִנֵּר שֶׁל גּוֹי, אוֹ מֵהָאוּר שֶׁהוֹצִיאוּ מֵאֲבָנִים וְכַדּוֹמֶה. וְאֵין מַתְחִילִין הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי, אֶלָּא מְבָרְכִין עַל הַכּוֹס וְעַל הַנֵר וְהַמַּבְדִּיל, וְאֵין מְבָרְכִים עַל הַבְּשָׂמִים. וְאִם הָיְתָה שַׁבָּת, מְבָרְכִין גַּם עַל הַבְּשָׂמִים, וְגַם מַתְחִילִין הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי כְּמוֹ בִּשְׁאָר מוֹצָאֵי שַׁבָּת.
סעיף כט’
אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, בְּמוֹצָאֵי יוּם הַכִּפּוּרִים, בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת, לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ.
סעיף ל’
הַמְדַקְדְּקִין בַּמִצְוֹת, מַתְחִילִין מִיָד בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּעֲשִׂיַת הַסֻּכָּה, לְקַיֵּם יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל.
סעיף לא’
בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, נוֹהֲגִין לְהַשְׁכִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וּבַיָמִים שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת, אֵין מִתְעַנִּין אֲפִלּוּ תַּעֲנִית יָאר צֵייט וְאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, לְפִי שֶׁהֵם יְמֵי שִׂמְחָה, שֶׁהָיוּ מְחַנְּכִין בָּהֶם אֵת הַמִּזְבֵּחַ בִּימֵי שְׁלֹמֹה. וְגַם אֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בְּמִצְוַת בִּנְיַן סֻכָּה וַהֲכָנַת אֶתְרוֹג וּשְׁאָר הַמִּינִים, לִכְבוֹד אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים מְקַדֵּשׁ יִשְֹרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
סימן קלד – הלכות סכה ובו ט”ו סעיפים:
סעיף א’
מִצְוָה לִבְנוֹת הַסֻכָּה מִיָד בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וַאֲפִלּוּ הוּא עֶרֶב שַׁבָּת, דְּמִצְוָה הַבָּאָה לְיָדוֹ אַל יַחְמִיצֶנָּה. וְיִבְחַר מָקוֹם נָקִי לְהַעֲמִידָה שָׁם. וּמִצְוָה עַל כָּל אָדָם שֶׁיַעֲסֹק בְּעַצְמוֹ בַּעֲשִׂיַת הַסֻּכָּה וּבְהַנָּחַת הַסְּכָךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָדָם נִכְבָּד, זֶה כְּבוֹדוֹ, שֶעוֹסֵק בְּעַצְמוֹ בַּמִּצְוָה. וּמִן הָרָאוּי הָיָה לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל עֲשִׂיַת הַסֻּכָּה, אֶלָּא שֶׁאָנוּ סוֹמְכִין עַל שֶׁהֶחֱיָנוּ שֶׁאוֹמְרִים בַקִּדּוּשׁ. וִיהַדֵּר לְיַפּוֹת אֶת הַסֻּכָּה וּלְהַנְאוֹתָהּ בְּכֵלִים נָאִים וּמַצָּעוֹת נָאוֹת כְּפִי כֹחוֹ.
ד תשרי
סעיף ב’
בְּעִנְיַן דָּפְנוֹת הַסֻּכָּה, יֵשׁ הַרְבֵּה חִלּוּקֵי דִינִים, וְאֵין הַכֹּל בְּקִיאִים. עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דְּפָנוֹת שְׁלֵמוֹת וַחֲזָקוֹת, שֶׁלֹּא יְהֵא הָרוּחַ מֵנִיעַ אוֹתָן, וְגַם שֶׁלֹּא יְכַבֶּה הָרוּחַ אֶת הַנֵרוֹת. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ דֵי צָרְכּוֹ לִדְפָנוֹת, מוּטָב שֶיַעֲשֶׂה שָׁלֹשׁ שְׁלֵמוֹת, מֵאַרְבַּע שֶׁאֵינָן שְׁלֵמוֹת. וּמִי שֶׁיָדוֹ מַשֶּׂגֶת, מִצְוָה לוֹ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ סֻכָּה בְּנוּיָה עִם גַגּוֹת, שֶׁנִּפְתָּחִים וְנִסְגָּרִים עַל יְדֵי צִירִים, לְסָגְרָם בִּשְׁעַת הַגְּשָׁמִים, וּכְשֶׁפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, נִפְתָּחִים הַגַּגּוֹת, וְהַסְּכָךְ הוּא נָגוּב, וְיָכוֹל לְקַיֵם מִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי.
סעיף ג’
גַּם בַּסְּכָךְ יֵשׁ כַּמָּה דִינִים. וְכֵיוָן שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִין לְסַכֵּךְ בְּעַנְפֵי אִילָנוֹת אוֹ בְּקָנִים, כֵּיוָן שֶׁהֵם גִדּוּלֵי קַרְקַע וְהֵמָּה תְלוּשִׁים וְאֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָה וְאֵינָם קְשׁוּרִים יַחַד, אֵין בָּהֶם שׁוּם חֲשָׁשׁ.
סעיף ד’
לַכַתְּחִלָּה רָאוּי לְהַחְמִיר, שֶׁלֹא לְהַנִּיחַ עַל הַסֻּכָּה דָּבָר הַמְקַבֵּל טֻמְאָה, שֶׁיַנִּיחַ עָלָיו אֶת הַסְּכָךְ, כְּגוֹן סֻלָּמוֹת שֶׁיֵּשּׁ בָּהֶם בֵּית קִבּוּל הַשְּׁלִיבוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר כֵּלִים, כְּגוֹן מָרָה [מְעַדֵר] וּמַגְרֵפָה, וַאֲפִלּו לִתֵּן אוֹתָם עַל הַסְּכָךְ לְהַחֲזִיקוֹ, יֵשׁ לְהַחְמִיר. וּבְדִיעֲבַד אוֹ שֶׁאֵין לוֹ שְׁאָר דְּבָרִים, הַכֹּל מֻתָּר, דְקָיְמָא לָן, דְּמֻתָּר לְהַעֲמִיד אֶת הַסְּכָךְ בְּדָבָר הַמְקַבֵּל טֻמְאָה (תרכט).
סעיף ה’
צָרִיךְ לְהַנִיחַ סְכָךְ, עַד שֶׁתְּהֵא צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָה, שֶׁאִם הָיְתָה חַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִלָּתָהּ, פְּסוּלָה מִן הַתּוֹרָה. וְלָכֵן צְרִיכִין לִזָּהֵר לְהַנִּיחַ כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁיִתְיַבֵּשׁ, תְּהֵא צִלָּתָהּ מְרֻבָּה. גַּם צְרִיכִין לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא יְהֵא בְּמָקוֹם אֶחָד אֲוִיר שְׁלשָׁה טְפָחִים. וּלְכַתְּחִלָּה צְרִיכָה שֶׁיְהֵא אֲוִיר קְצָת בֵּין הַסְּכָךְ, כְּדֵי שֶׁיֵרָאוּ הַכּוֹכָבִים. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הָיְתָה מְעֻבָּה, שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים, כְּשֵׁרָה. אֲבָל אִם הָיְתָה מְעֻבָּה כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יוֹרְדִים גְּשָׁמִים הַרְבֵּה, אֵינָם יוֹרְדִים לְתוֹכָהּ, אִם כֵּן הַוְיָא כְּעֵין בַּיִת, וּפְסוּלָה.
סעיף ו’
בַּסֻּכּוֹת הַבְּנוּיוֹת, לִפְעָמִים בּוֹלְטִים דַפִּים לְמַעְלָה עַל הַכְּתָלִים, וְעַל דַּפִּים אֵלּו מֻנָּחִים הַכְּלוֹנְסָאוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם הַסְּכָךְ. וּמֵאַחַר שֶׁאֵין הַדַּף רָחָב אַרְבַּע אַמּוֹת, אֵנוֹ פוסֵל אֶת הַסֻּכָּה מִשׁוּם סְכָךְ פָּסוּל, כִּי הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי הִיא, דִבְפָחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, אָמְרֵינָן דֹּפֶן עֲקֻמָּה. פֵּרוּשׁ, שֶנֶּחְשָׁב אֶל הַדֹּפֶן, וְחָשְבֵינָן לֵהּ כְּאִלּוּ הַדֹּפֶן נִתְעַקְּמָה שָׁם לְמַעְלָה, אֶלָּא שֶׁאֵין יושְׁבִים וְאֵין יְשֵׁנִים שָׁם תַּחַת הַדַּף, כִּי שָׁם אֵין לוֹ דִין סֻכָּה, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ רָחָב אֶלָּא אַרְבָּעָה טְפָחִים. אֲבָל יֶתֶר הַסֻּכָּה, כְּשֵׁרָה. אַךְ אִם מֻנָּחִים אֵצֶל הַדֹּפֶן דַּפִּים בְּרֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יוֹתֵר, זֶהוֹ נִקְרָא סְכָךְ פָּסוּל, וּפוֹסֵל אֶת כָּל הַסֻּכָּה. וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֵינוֹ כֵן אֶלָּא בְּצַד אֶחָד, כְּמוֹ שֶהַדֶּרֶךְ הוּא בִּקְצָת סֻכּוֹת בְּנוּיוֹת שֶׁעושִׁין קְצָת תִּקְרָה מִצַּד אֶחָד (כְּדֵי לְפַנּוֹת לְשָׁם אֶת הַכֵּלִים תֵּכֶף בְּהַתְחָלַת הַגְשָׁמִים), זֶה אֵינוֹ מַזִּיק, דְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִצַּד אֶחָד, הֲרֵי יֵשׁ כָּאן עוֹד שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת כְּשֵׁרוֹת שֶׁמֻנָּח עֲלֵיהֶן סְכָךְ כָּשֵׁר, וְסֻכָּה מִשָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת גַּם כֵּן כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא שָׁם שִׁעוּר סֻכָּה, דְּהַיְנוּ לְכָל הַפָּחוֹת שִׁבְעָה טְפָחִים עַל שִׁבְעָה טְפָחִים בִּמְרֻבָּע, וְלֹא יֵשְׁבוּ תַּחַת הַתִּקְרָה.
ה תשרי
סעיף ז’
הָעוֹשֶה סֻכָּתוֹ תַּחַת עַנְפֵי אִילָן, הֲרֵי הִיא פְּסוּלָה. וַאֲפִלּוּ אִם מֵחֲמַת הָעֲנָפִים בִּלְבַד הָיְתָה חַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִּלָּתָהּ, וְאִם כֵּן בַּסְכָךְ שֶׁהִנִּיחַ עָלֶיהָ, עָשָׂה אֶת הַסֻּכָּה, מִכָּל מָקוֹם פְּסוּלָה. וַאֲפִלּוּ אִם יִקְצֹץ אַחַר כָּךְ עַנְפֵי הָאִילָן, מִכָּל מָקוֹם הַסֻּכָּה נִשְׁאֶרֶת בִּפְסוּלָהּ, דִכְתִיב, חַג הַסֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ, וְדָּרְשֵׁינָן, תַּעֲשֶׂה, וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ט סָעִיף ו). וְלָכֵן לְאַחַר שֶקָּצַץ אֶת הָעֲנָפִים, צָרִיךְ הוּא לְהַגְבִּיהַּ כָּל עָנָף מִן הַסְּכָךְ וְיַחֲזוֹר וְיַנִּיחֶנּוּ לְשֵׁם סֻכָּה. וְכֵן אָסוּר לְהַנִּיחַ אֶת הַסְּכָךְ קֹדֶם שֶעָשָׂה אֶת הַדְּפָנוֹת, דְבָעֵינָן שֶבְּהַנָּחַת הַסְּכָךְ תְּהֵא סֻכָּה כְּשֵׁרָה.
סעיף ח’
וְכֵן בְּסֻכָּה הָעֲשׂוּיָה בְּגַגּוֹת הַנִפְתָּחִים, צָרִיךְ לִפְתֹּחַ אֶת הַגַגּוֹת קֹדֶם שֶׁמַּנִּיחַ אֶת הַסְּכָךְ, וְאַף שֶׁאַחַר כָּךְ סוֹגֵר אֶת הַגַּג וְחוֹזֵר וּפוֹתֵחַ, אֵינוֹ מַזִּיק, דַּהֲוֵּי כְּאִלּוּ פּוֹרֵס עָלֶיהָ סָדִין וְחוֹזֵר וְנוֹטְלוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לְהַחְמִיר, שֶיְהֵא הַגַּג פָּתוּחַ בְהַכְנָסַת הֶחָג (מטה אפרים). עוֹד צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּאֵלּוּ הַסֻּכּוֹת, שֶׁיְהֵא הַגַג פָּתוּחַ הֵיטֵב עוֹמֵד בְּשָׁוֶה עִם דֹּפֶן הַסֻּכָּה. שֶׁאִם אֵינוֹ עוֹמֵד בְּשָׁוֶה, אֶלָּא נוֹטֶה קְצָת עַל הַסְּכָךְ, אֲפִלּוּ אֵינוֹ שִׁעוּר גָּדוֹל שֶתִּפָּסֵל הַסֻּכָּה בְּכָךְ, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֵשֵׁב בַּמָּקוֹם הַזֶּה שֶהַגַּג מְשֻׁפָּע, שֶׁנִּמְצָא יוֹשֵׁב תַּחַת הַגָּג (עַיֵן לְעֵיל סָעִיף ו). אַף עַל פִּי שֶסֻּכַּת הֶחָג פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה, מִכָּל מָקוֹם אֵלּוּ הַסֻּכּוֹת הַבְּנוּיוּת שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶן כָּל הַשָּׁנָה וְנִתְחַיְבוּ בִּמְזוּזָה, גַּם בֶּחָג לֹא נִפְטְרוּ, וְאֵין צְרִיכִין אַחַר הֶחָג לִקְבֹּעַ אֶת הַמְּזוּזָה מֵחָדָשׁ.
סעיף ט’
יוֹצְאִין בְּסֻכָּה שְׁאוּלָה, אֲבָל לֹא בְסֻכָּה גְזוּלָה. וְלָכֵן אָסוּר לַעֲשׂוֹת סֻכָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק שֶאֵין לוֹ סֻכָּה אַחֶרֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, יוֹשֵׁב בָּהּ וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ.
סעיף י’
יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִקְצֹץ הַיִשְֹרָאֵל בְּעַצְמוֹ סְכָךְ לְסֻכָּתוֹ, אֶלָּא יִקְנֶה מֵאַחֵר. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק יָכוֹל לִקְצֹץ בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁיִטּוֹל רְשׁוּת מִבַּעַל הַקַּרְקַע.
סעיף יא’
מֻתָּר לַעֲשׂוֹת סֻכָּה בְּחֹל הַמּוֹעֵד.
סעיף יב’
עֲצֵי סֻכָּה, בֵּין מֵהַדְּפָנוֹת בֵּין מֵהַסְּכָךְ, אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה עַד לְאַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה, כֵיוָן שֶהֻקְצוּ לַמִּצְוָה. וַאֲפִלּוּ לִטֹּל מֵהֶם קֵיסָם לַחֲצֹץ שִׁנָּיו, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ אִם נָפְלוּ, אֲסוּרִין, וְלָא מַהֲנֵי בְּהוּ תְּנָאי. וְאִם חָל שִׂמְחַת תּוֹרָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אֲסוּרִין גַּם בַּשַׁבָּת. וְכֵן נוֹיֵי סֻכָּה אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה אֲפִלּוּ אִם נָפְלוּ. וְכֵיוָן שֶאֲסוּרִין בַּהֲנָאָה, לָכֵן בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב, אֲסוּרִין בְּטִלְטוּל מִשׁוּם מֻקְצֶה. וּמִכָּל מָקוֹם אֶתְרוֹג הַתָּלוּי בַּסֻּכָּה לְנוֹי, מֻתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ, דְּלֹא הֻקְצָה מֵרֵיחַ. וּבַנוֹי הַתָּלוּי בַּסְּכָךְ, נוֹהֲגִין שֶאֲפִלּוּ תְנַאי לָא מַהֲנֵי. אֲבָל בְּנוֹי הַתָּלוּי בַּדְּפָנוֹת, מַהֲנֵי תְּנָאִי. וְהַסְדִינִין הַמְצֻיָרִים שֶׁתְּלוּיִים בַּסֻּכָּה לְנוֹי, נוֹהֲגִין לְטַלְטְלָן, שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ מִן הַגְשָׁמִים, וַאֲפִלּוּ לֹא הִתְנָה בְּפֵרוּשׁ, כִּי מִסְּתָמָא מִתְּחִלָּה אַדַּעְתָּא דְהָכִי תְּלָאָן. וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב לְהַתְנוֹת תְּחִלָּה בְּפֵרוּשׁ, דְהַיְנוּ קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת הָרִאשוֹן יַעֲמֹד שָׁם וְיֹאמַר, אֲנִי מַתְנֶה שֶׁאֱהֵא מֻתָּר לֶאֱכֹל וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנוֹי סֻכָּה זוֹ מָתַי שֶׁאֶרְצֶה. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר בְּנוֹי סֻכָּה אֲשֶׁר בְּדַעְתּוֹ לִטְּלוֹ בְתוךְ יוֹם טוֹב, שֶלֹּא לְקָשְׁרוֹ בְקֶשֶׁר, אֶלָּא בַעֲנִיבָה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן פ סָעִיף מ”ה, מ”ו).
ו תשרי
סעיף יג’
גַּם לְאַחַר הֶחָג, כְּשֶסָּתַר אֶת הַסֻּכָּה, לֹא יִפְסַע עַל הָעֵצִים, וְלֹא יִשְתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְדָבָר מְגֻנֶּה, מִשׁוּם דְּתַשְׁמִישֵׁי מִצְוָה נִינְהוּ, כְּמוֹ צִיצִית (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ט סָעִיף יט).
סעיף יד’
אָסוּר לַחֲקוֹק פָּסוּק בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ וְגוֹ’ אוֹ שְׁאָר פָּסוּק עַל דְּלַעַת וְכַיּוֹצֵא בָּהּ לְנוֹי סֻכָּה, מִשׁוּם דְיָבוֹא אַחַר כָּךְ לִידֵי בִזָּיוֹן. וְעוֹד, דְאָסוּר לִכְתֹּב פָּסוּק שֶלֹּא לְצֹרֶךְ.
סעיף טו’
עֶרֶב סֻכּוֹת לְאַחַר חֲצוֹת הַיוֹם, לֹא יֹאכַל פַּת, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל בַּסֻּכָּה לְתֵאָבוֹן. וְיֵשׁ לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בְּעֶרֶב סֻכּוֹת.
סימן קלה – דיני ישיבת סכה ובו כ”ב סעיפים:
סעיף א’
כְּתִיב, בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, פֵּרוּשׁ, תָּדוּרוּ בַּסֻּכּוֹת. אָמְרָה תוֹרָה, שֶׁיָדּוּר בַּסֻּכָּה שִׁבְעַת יָמִים. כְּמוֹ שֶׁהוּא דָר בְּבֵיתוֹ כָּל הַשָּׁנָה, כֵּן תְּהֵא עַתָּה עִקַּר דִּירָתוֹ בַּסֻּכָּה, שֶׁיַכְנִיס לְתוֹכָהּ כֵּלָיו הַנָּאִים וּמַצָּעוֹת הַנָּאוֹת, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְלוֹמֵד וּמְטַיֵל וְיָשֵׁן בַּסֻּכָּה. וַאֲפִלּוּ אִם מְסַפֵּר עִם חֲבֵרוֹ, יְסַפֵּר בַּסֻּכָּה. וְכֵן אִם מִתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת, יִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה. כְּתִיב, לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְלָכֵן צְרִיכִין לְכַוֵּן בִּישִׁיבַת הַסֻּכָּה, שֶצִּוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב בַּסֻכָּה זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וְסֻכּוֹת אֵלוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי, נֶחְלְקוּ בָּהֶם תַּנָּאִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הֵמָּה עַנְנֵי הַכָּבוֹד, שֶׁהִקִּיף בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ, לְבַל יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, סֻכּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁעָשׂוּ לָהֶם בִּשְׁעַת חֲנִיָתָן מִפְּנֵי הַחַמָּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁיָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, לֹא צִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת הַסֻּכָּה בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן, לְפִי שֶׁהוּא הַתְחָלַת יְמוֹת הַקַּיִץ, וְדֶרֶךְ כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹת אָז סֻכָּה לְצֵל, וְלֹא הָיְתָה נִכֶּרֶת שֶׁהִיא בְּמִצְוַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. לָכֵן צִוָּה אוֹתָנוּ לַעֲשׂוֹתָהּ בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא זְמַן הַגְשָׁמִים, וְדֶרֶךְ כָּל אָדָם לָצֵאת מִסֻּכָּתוֹ וְלֵישֵׁב בְּבֵיתוֹ. וַאֲנַחְנוּ יוֹצְאִין מִן הַבַּיִת לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, בָּזֶה יֵרָאֶה לַכֹּל, כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹתָהּ.
סעיף ב’
צָרִיךְ לְהַחֲזִיק אֶת הַסֻּכָּה בְּכָבוֹד, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְוֹת בְּזוּיוֹת עָלָיו. וְלָכֵן לֹא יַכְנִיס לְתוֹכָה כֵּלִים שֶׁאֵינָם מְכֻבָּדִים, כְּגוֹן קְדֵרוֹת, וְכַד שֶׁשּׁוֹאֲבִים בּוֹ מַיִם, וְכֵלִים שֶׁמַּשְׁהִים בָּהֶם קֶמַח, וַעֲרֵבָה וְיוֹרָה וּמַחֲבַת וּמַכְתֶּשֶׁת וְכַיּוֹצֵא בָהֶן. וְגַם הַקְּעָרוֹת, לְאַחַר הָאֲכִילָה צָרִיךְ לְהוֹצִיאָן לַחוּץ. אֲבָל כְּלֵי שְׁתִיָה, יִהְיוּ בַּסֻּכָה. וְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס לְתוֹכָהּ נֵר שֶׁל חֶרֶס, מִשׁוּם דְמָאִיס. וְכֵן לֹא יַעֲשֶׂה בָּהּ תַּשְׁמִישׁ בָּזוּי, כְּגוֹן שְׁטִיפַת קְדֵרוֹת וּקְעָרוֹת. אֲבָל כּוֹסוֹת, מֻתָּר לִשְׁטֹף. וְכָלֹ שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לְהַשְׁתִּין בָּהּ, אֲפִלּוּ לְתוֹךְ כֶּלִי, אַף עַל פִּי שֶעושֶׁה כֵן בְּתוךְ בֵּיתוֹ. אֲבָל תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, מֻתָּר בַּסֻּכָּה, שֶׁהֲרֵי עִקַּר מִצְוָתָהּ אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. אִם הִכְנִיס לְתוֹכָהּ כֵּלִים בְּזוּיִים, אֵינָהּ נִפְסֶלֶת בְּכָךְ. אַךְ בְּשָׁעָה שֶהֵם בָּהּ, אֵין לְבָרֵךְ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, עַד שֶׁיּוֹצִיאוּם.
ז תשרי
סעיף ג’
אֲכִילָה בַּסֻּכָּה בַּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן הִיא חוֹבָה, שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה פַּת לְכָל הַפָּחוֹת כַּזָּיִת. וַאֲפִלּוּ מִצְטַעֵר, חַיָב לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה. וְאִם יוֹרְדִים גְּשָׁמִים (עַיֵן לְקַמָּן סָעִיף ט), אִם מְדַמֶּה שֶׁיִפָּסְקוּ לְאַחַר שָׁעָה אוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת, יַמְתִּין וְאַחַר כָּךְ יְקַדֵּשׁ וְיֹאכַל בַּסֻּכָּה כָּרָאוּי. וְאִם רוֹאֶה שֶׁלֹּא יִפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, אוֹ שֶׁהִמְתִּין וְלֹא פָסְקוּ, מְקַדֵּשׁ בַּסֻּכָּה וּמְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ, וּמְכַוֵּן בְּשֶׁהֶחֱיָנוּ גַּם עַל הַסֻּכָּה, אֲבָל אֵינוֹ מְבָרֵךְ לֵישֵׁב בַּסֻכָּה. וְנוֹטֵל יָדָיו וּמְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא, וְאוֹכֵל שָׁם כְּזַיִת פַּת בְּלִי הֶפְסֵק, וְהוֹלֵךְ לְתוֹךְ הַבַּיִת וְגוֹמֵר סְעוּדָתוֹ. וְיֶשׁ לוֹ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת נְטִילַת יָדַיִם וּבִשְׁעַת בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, שֶׁדַּעְתּוֹ לֶאֱכֹל גַּם בַּבָּיִת (עַיֵן לְעֵיל סִימָן מב סָעִיף יט, כא). וְאִם פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, הוֹלֵךְ שׁוּב לְתוֹךְ הַסֻּכָּה וּמְבָרֵךְ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, וְאוֹכֵל קְצָת יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה פַּת, וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְאִם פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, הוֹלֵךְ גַם כֵּן לְתוֹךְ הַסֻּכָּה, וְנוֹטֵל יָדָיו שֵׁנִית, וְאוֹכֵל יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה פַּת בְּבִרְכַּת לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. אִם בְּסֻכָּה שֶׁלּוֹ אַף לְאַחַר שֶׁפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים עֲדַיִן הַמַּיִם מְטַפְטְפִין מִן הַסְּכָךְ, וְיֵשׁ בִּשְׁכוּנָתוֹ סֻכָּה שֶׁהָיְתָה מְסֻגֶרֶת בְּגַג, וּלְאַחַר הַגְּשָׁמִים נִפְתְּחָה, יֵלֵךְ שָׁמָּה וְיֹאכַל פִּתּוֹ בְּטוּב לֵבָב.
סעיף ד’
בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי גַּם כֵּן חוֹבָה לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה, וַאֲפִלּוּ הוּא מִצְטַעֵר, וְדִינוֹ כְּמוֹ בַּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוֹ, אֶלָּא חִלּוּק אֶחָד יֵשׁ בֵּינֵיהֶן, שֶׁאִם רָאָה שֶלֹּא יִפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, אוֹ הִמְתִּין וְלֹא פָסְקוּ, מְקַדֵּשׁ בַּבַּיִת וְאוֹכֵל שָׁם, וְקֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוֹלֵךְ לְתוֹךְ הַסֻּכָּה וְאוֹכֵל שָׁם לְכָל הַפָּחוֹת כַּזַיִּת פַּת בְּלֹא בִּרְכַּת לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, וְחוֹזֵר לְבֵיתוֹ וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.
סעיף ה’
עַרְבִית, כְּשֶׁבָּא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, נִכְנָס לַסֻּכָּה וּמְקַדֵּשׁ מִיָּד, רַק לֹא יְקַדֵּשׁ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא וַדַּאי לָיְלָה. וּכְשֶׁהוּא מְבָרֵךְ בַקִּדּוּשׁ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, יְכַוֵּן לִפְטֹר בִּבְרָכָה זוֹ, סְעוּדָה זוֹ וְגַם הַשֵּׁנָה וּשְׁאָר צְרָכָיו שֶיַעֲשֶׂה בַּסֻּכָּה, עַד הַקִדּוּשׁ שֶׁבְּיּום הַמָּחֳרָת. וּבְבִרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ יְכַוֵן, שֶׁהוּא מְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל הֶחָג וְגַם עַל הַסֻּכָּה. וְלָכֵן בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן מְבָרְכִין תְּחִלָּה לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה וְאַחַר כָּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ, שֶׁתְּהֵא בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ גַּם עַל הַסֻּכָּה. וּבַלַּיְלָה הַשֵׁנִי מְבָרֵךְ תְּחִלָּה שֶׁהֶחֱיָנוּ, וְאַחַר כָּךְ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה.
סעיף ו’
כְּשֶׁאוֹכְלִים כַּמָּה בַּעֲלֵי בָּתִּים בְּסֻכָּה אַחַת, וְיֵשׁ שָׁם גַּם הַנָשִׁים וּשְׁאָר בְּנֵי בַיִת שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת הַקִּדּוּשׁ לָצֵאת בּוֹ, אִם יְקַדְּשׁוּ כָּל בַּעֲלֵי הַבָּתִּים בְּיַחַד, תְּרֵי קָלֵי לָא מִשְׁתָּמְעֵי, וְלֹא יִשְׁמְעוּ הֵיטֵב אֶת הַקִּדּוּשׁ. עַל כֵּן טוֹב יוֹתֵר שֶׁיְקַדְּשׁוּ בָּזֶה אַחַר זֶה. וְאִם מְקַדְּשִׁין בְּיַחַד, כְּגוֹן אִם אֵין שָׁם מִי שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת בִּשְׁמִיעַת קִידּוּשׁ, אִם קָדַם אֶחָד וְסִיֵם בִּרְכַּת בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן אוֹ בְּרָכָה אַחֶרֶת, וְאַחַר כָּךְ סִיֵם חֲבֵרוֹ, אֵין לְהָרִאשׁוֹן לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר בִּרְכַּת חֲבֵרוֹ, מִשׁוּם דְּאָמֵן, הֲוֵי הֶפְסֵק בֵּין בִּרְכַּת בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן לַשְּׁתִיָה. וְהָעוֹלָם נוֹהֲגִים לְהַמְתִּין זֶה עַל זֶה וְעוֹנִין אָמֵן, וְזֶהוּ שֶׁלֹּא כַדִּין, אֶלָּא יֵשׁ לָהֶם לוֹמַר הַכֹּל בְּיָחַד.
ח תשרי
סעיף ז’
בִּשְׁאָר הַלֵּילוֹת וְכֵן בְּכָל הַיָמִים, אֵין חִיוּב לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה, אֶלָּא שֶׁאִם הוּא רוֹצֶה לֶאֱכֹל אֲכִילַת קֶבַע אוֹ לִישֹׁן, צָרִיךְ לֶאֱכֹל אוֹ לִישֹׁן בַּסֻּכָּה. וּמַהִי אֲכִילַת קֶבַע. פַּת יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, אֲפִלּוּ לֹא קָבַע עָלֶיהָ, וַאֲפִלּוּ הִיא פַּת כִּסְנִין. וְכֵן תַּבְשִׁיל הֶעָשׂוּי מֵחֲמֵשֶׁת מִנֵי דָגָן יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה וְקָבַע עָלָיו, חַיָב בַּסֻּכָּה וּלְבָרֵךְ עָלָיו לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה. אֲבָל פֵּרוֹת, אֲפִלּוּ אָכַל הַרְבֵּה וְקָבַע עֲלֵיהֶם, מֻתָּר לֶאֱכוֹל חוּץ לַסֻּכָּה. וְכֵן יַיִן אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִין אוֹ בָשָׂר וּגְבִינָה, מֻתָּר לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת חוּץ לַסֻּכָּה. וְדַוְקָא כְּשֶׁלֹּא קָבַע עֲלֵיהֶם. אֲבָל אִם רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת יַיִן אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִים בְּדֶרֶךְ קֶבַע, אוֹ שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל בָּשָׂר אוֹ גְבִינָה דֶּרֶךְ קֶבַע, צָרִיךְ סֻכָּה, וְלֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה. וְטוֹב שֶׁיֹאכַל קֹדֶם, פַּת, כְּדֵי שֶׁיְבָרֵךְ. וְכָל זֹאת, מִדִּינָא. אֲבָל מִי שֶׁמַּחְמִיר עַל עַצְמוֹ שֶׁאֲפִלוּ מַיִם אֵינוֹ שׁוֹתֶה חוּץ לַסֻּכָּה, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
סעיף ח’
שֵׁנָה, אֲפִלּוּ אַרְעַי, מִדִּינָא צְרִיכָה סֻכָּה. וְכֵן עוֹשִׂין הַמְדַקְדְּקִין בַּמִצְוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ שְׁנַת אַרְעַי אֵינָם יְשֵׁנִים חוּץ לַסֻּכָה. וְעַתָּה שֶׁנּוֹהֲגִים הַרְבֵּה לְהָקֵל בַּשֵׁנָה, כָּתְבוּ הָאַחֲרוֹנִים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כַּמָּה טְעָמִים, לְלַמֵּד קְצָת זְכוּת עֲלֵיהֶם. אֲבָל כָּל יְרֵא שָׁמַיִם, רָאוּי לוֹ לְהַחְמִיר וְלַעֲשׂוֹת סֻכָּה, שֶׁיוּכַל לָדוּר שָׁם עִם אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא דָר בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, אִם אֶפְשָׁר לוֹ. וּלְכָל הַפָּחוֹת שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לִישֹׁן שָׁם הוּא לְבַדּוֹ. וְאִם אֵינָהּ כֵּן, אֲפִלּו בְדִיעֲבַד, הִיא פְסוּלָה.
סעיף ט’
יָרְדוּ גְשָׁמִים, פָּטוּר מִן הַסֻכָּה. בְּאֵיזֶה גְשָׁמִים פָּטוּר? אִם יָרְדוּ כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא מְשַׁעֵר, שֶׁאִם הָיוּ נוֹפְלִים כָּךְ לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל, הָיָה מִתְקַלְקֵל, אֲפִלּוּ אֵין לְפָנָיו הַתַּבְשִׁיל, אוֹ שֶׁהוּא מְשַׁעֵר, שֶׁאִם הָיוּ נוֹפְלִים לְתוֹךְ הַחֶדֶר שֶׁהוּא בּוֹ, הָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם לְחֶדֶר אַחֵר, אָז יוֹצֵא גַּם מִן הַסֻּכָה לַבָּיִת. וְאִם הִתְחִיל לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה, וְאַחַר כָּךְ יָרְדוּ גְשָׁמִים וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַבַּיִת, וְהִתְחִיל לֶאֱכֹל גַּם בַּבַּיִת, אוֹ שֶׁמֵּחֲמַת הַגְּשָׁמִים הִתְחִיל מִתְּחִלָּה לֶאֱכֹל בַּבַּיִת, וְאַחַר כָּךְ פָּסְקו הַגְשָׁמִים, גוֹמֵר סְעוּדָתוֹ בַּבַּיִת וְאֵינוֹ מְחֻיָב לָלֶכֶת בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה מִבֵּיתוֹ לְתוֹךְ הַסֻּכָּה. וְכֵן כְֹּשֶהָעֵת קַר וְהַמַּאֲכָלִים נִקְרָשִׁים בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה, פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה וְאוֹכֵל בַּבָּיִת.
סעיף י’
לְעִנְיַן שֵׁנָה בַּסֻּכָּה, גַּם גְּשָׁמִים מֻעָטִין הֲוֵי צַעַר לִישֹׁן, וְיָכוֹל לָצֵאת. וְאִם יָצָא לְבֵיתוֹ וְשָׁכַב לִישֹׁן, וְאַחַר כָּךְ פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, אוֹ שֶׁמִּתְּחִלָּהּ שָׁכַב בְּבֵיתוֹ לִישֹׁן מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וְאַחַר כָּךְ פָּסְקוּ, אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לֵילֵךְ לַסֻּכָּה כָּל הַלַּיְלָה, אֶלָּא יָשֵׁן בְּבֵיתוֹ עַד הַבֹּקֶר.
סעיף יא’
כְּשֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה, וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִֹשָּם, נִקְרָא הֶדְיוֹט, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל שָׂכָר עָלֶיהָ, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְבָרֵךְ, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי בְּרָכָה לְבַטָּלָה. וּכְשֶׁיוֹצֵא מִן הַסֻּכָּה בִּשְׁבִיל הַגְּשָׁמִים, לֹא יְבַעֵט בְסֻכָּתוֹ וְיֵצֵא, אֶלָּא יֵצֵא בְּהַכְנָעָה, כְּעֶבֶד שֶמָּזַג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ רַבּוֹ קִיתוֹן עַל פָּנָיו.
סעיף יב’
נוֹהֲגִין שֶׁאֵין מְבָרְכִין לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה אֶלָּא בַּאֲכִילַת קֶבַע. וְנוֹהֲגִין שֶׁמְּבָרְכִין תְּחִלָּה הַמּוֹצִיא, וְאַחַר כָּךְ לֵישֵׁב בַּסֻכָּה, קֹדֶם שֶׁטּוֹעֵם. וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהוּא אוֹכֵל בַּסֻּכָּה כָּל הַיוֹם, וְכָל מַה שֶׁהוּא יושֵׁב וְעושֶׁה שָׁם, וַאֲפִלּוּ אִם יָשֵׁן שָׁם נִפְטָר הַכֹּל בַּבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ בִּשְׁעַת אֲכִילַת קֶבַע, עַד שֶׁיֹּאכַל שֵׁנִית בְּקֶבַע. וְאִם לֹא יָצָא מִן הַסֻּכָּה לַעֲסָקָיו אוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בֵּין סְעוּדָה לִסְעוּדָה, כֵּיוָן שֶׁבֵּרַךְ פַּעַם אַחַת, שׁוּב אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּסְעוּדָה שְׁנִיָה שֶׁאוֹכֵל. וַאֲפִלּוּ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, אִם יָשַׁב וְאָכַל וְלָמַד וְהִתְפַּלֵּל וְיָשֵּׁן תּוֹךְ סֻכָּתוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ רַק פַּעַם אַחַת, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הַסֻּכָּה. וַאֲפִלּוּ יָצָא יְצִיאַת אַרְעַי וְדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר מִיָד, לֹא הֲוֵי הֶסַּח הַדַּעַת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִסְעוּדָה שְנִיָה, רַק כְּשֶׁיָצָא לַעֲסָקָיו אוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְכַדּוֹמֶה. וַאֲפִלּוּ הָלַךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ לִלְמֹד שָׁם אוֹ לַעֲשׂוֹת שָׁם אֵיזֶה דָבָר שֶׁהוּא שׁוֹהֶה בוֹ, גַּם כֵּן הֲוֵי הֶסַּח הַדַּעַת, וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּסְעוּדָה שְׁנִיָה.
ט תשרי
סעיף יג’
מִי שֶׁהוֹלֵךְ אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע סְעוּדָתוֹ לְסֻכַּת חֲבֵרוֹ וְאוֹכֵל שָׁם שִׁעוּר דְחַיָב בַּסֻּכָּה, צָרִיךְ לְבָרֵךְ גַּם שָׁם לֵישֵב בַּסֻּכָה.
סעיף יד’
מִי שֶׁשָּׁכַח לְבָרֵךְ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, וְנִזְכַּר בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה, אוֹ אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁגָּמַר אֲכִילָתוֹ, צָרִיךְ לְבָרֵךְ, כִּי גַם הַיְשִׁיבָה שֶׁיֵשֵׁב שָׁם אַחַר כָּךְ, הִיא מִצְוָה.
סעיף טו’
נָשִׁים פְּטוּרוֹת מִסֻּכָּה, וְאַף עַל פִּי כֵן רַשָׁאִין לְבָרֵךְ. קְטַנִּים, גַּם כֵּן פְּטוּרִים. וּמִכָּל מָקוֹם כֹּל שֶׁהוּא מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וּלְמַעְלָה, חַיָב אָבִיו לְחַנְּכוֹ שֶׁיֹּאכַל בַּסֻּכָּה. וַאֲפִלּוּ אֵין אָבִיו בְּבֵיתוֹ, אֵין לְהַנִּיחוֹ שֶׁיֹּאכַל חוּץ לַסֻּכָּה.
סעיף טז’
חוֹלֶה וּמְשַׁמְּשָיו, פְּטוּרִים מִסֻּכָּה. וְאִם הוּא חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אֵין הַמְשַׁמְּשִׁין פְּטוּרִין אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶם. אִם הוּא חוֹלֶה שֶׁיֶשׁ בּוֹ סַכָּנָה, פְּטוּרִין גַּם בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהֶן כָּל כָּךְ.
סעיף יז’
מִצְטַעֵר, גַּם כֵּן פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה בִּשְׁאָר הַלֵּלּוֹת, וְכֵן בְּכָל הַיָמִים. וְהַיְנוּ שֶׁמִּצְטַעֵר מֵחֲמַת צִנָּה אוֹ מֵרוּחַ אוֹ מֵרֵיחַ רָע וְכַיוֹצֵא בוֹ. וְכֵן אִם כָּבוּ לוֹ הַנֵּרוֹת בְסֻכָּתוֹ בַּשַׁבָּת וְיֶשׁ לוֹ טֹרַח גָדוֹל לֵילֵךְ לְסֻכַּת חֲבֵרוֹ, יָכוֹל לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁיֶשׁ לוֹ נֵרוֹת דּוֹלְקִים. וְדַוְקָא אִם מִתְּחִלָּה עָשָׂה סֻכָּתוֹ כָּרָאוּי, וְאַךְ בְּמִקְרֶה בָּא לוֹ הָעִנְיָן שֶהוּא מִצְטַעֵר לֵישֵׁב אוֹ לִישֹׁן בְּתוֹכָהּ. אֲבָל אִם מִתְּחִלָּה עֲשָׂאָהּ בִּמְקוֹם רֵיחַ רָע וְכַדוֹמֶה, אוֹ בְּמָקוֹם שֶיִתְיָרֵא לִישֹׁן בָּהּ, אֵינוֹ יוֹצֵּא בָהּ אֲפִלּוּ בַאֲכִילָה בַיוֹם. אִם בָּא הָרוּחַ לְכַבוֹת הַנֵּרוֹת דֶרֶךְ הַדְפָנוֹת, מֻתָּר לִפְרוֹשׂ שָׁם סָדִין אוֹ בֶגֶד.
סעיף יח’
הוֹלְכֵי דְרָכִים בַּיוֹם, פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה בַּיוֹם, כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהֶם שָׁהוּת לִטְרֹחַ אַחַר סֻכָּה, כֵּיוָן שֶׁצְּרִיכִין לֵילֵךְ תֵּכֶף לְדַרְכָּן. אֲבָל אִם יְכוֹלִים לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה בְּלִי טֹרַח, חַיָבִים לֵישֵׁב בַּסֻּכָה. וּבַלַיְלָה, כְּשֶׁהֵם בַּמָּלוֹן שֶׁהֵם רוֹצִים לָלוּן שָׁם, צְרִיכִים לְהַטְרִיחַ אֶת עַצְמָם לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה. וַאֲפִלּוּ אִם הֵם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם סֻכָּה, אִם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת סֻכָּה בִּמְעַט מָמוֹן, חַיָבִים לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁתְּהֵא לָהֶם סֻכָּה לִישֹׁן בְּתוֹכָהּ. וְאִם הוֹלְכִים גַם בַּלַּיְלָה, דִּינָם כְּמוֹ בַיוֹם. וְהַהוֹלְכִים בַּכְּפָרִים לִגְבּוֹת חוֹבוֹת בְּחֹל המּוֹעֵד, אִם אֵינָם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת לָהֶם סֻכָּה, יַחְמִירוּ עַל עַצְמָם לַחֲזוֹר לְבָתֵּיהֶם בְּכָל לַיְלָה לְקַיֵם מִצְוַת סֻכָּה.
סעיף יט’
שְׁלוּחֵי מִצְוָה, אֲפִלוּ בַּלַיְלָה, כְּשֶׁהֵם בַּמָּלוֹן, אִם צְרִיכִים לִטְרֹחַ אַחַר סֻכָּה אוֹ שֶׁאֵין נוֹחַ לָהֶם לִישֹׁן בַּסֻּכָּה, וְאִם יִישְׁנוּ, יִהְיוּ לְמָחָר יְגֵעִים וְיִתְעַכְּבוּ מִן הַמִּצְוָה, פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָה. אֲבָל בְּלָאו הָכִי, חַיָבִים.
סעיף כ’
שׁוֹמְרֵי גִנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וּתְבוּאָה וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, אִם אֶפְשָׁר לִשְׁמֹר הַכֹּל בְּמָקוֹם אֶחָד, יַעֲשֶׂה לוֹ שָׁם סֻכָּה וְיֵשֵׁב בָּהּ.
סעיף כא’
הָעוֹשִׂים יַיִן אֵצֶל גוֹיִם, פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה, בֵּין בַּיוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, מִשּׁוּם דִּצְרִיכִים לִשְׁמוֹר שֶׁלֹּא יִגַע בּוֹ גּוֹי. וְאִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ שִׁמּוּר, חַיָבִין.
סעיף כב’
הַיוֹשְׁבִים בַּחֲנוּת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם דָּרִים חוּץ לָעִיר וְהַחֲנוּת הִיא בָּעִיר וּרְגִילִין כָּל הַשָׁנָה בְּרֹב פְּעָמִים לֶאֱכוֹל שָׁם בַּיּוֹם, מִכָּל מָקוֹם בַּסֻּכּוֹת חַיָבִים לֶאֱכוֹל בַּסֻּכָּה.
סימן קלו – הלכות לולב ושאר המינים ובו י’ סעיפים:
י תשרי
סעיף א’
כְּבָר נָהֲגו יִשְֹרָאֵל, שֶׁמִּי שֶׁהוּא קוֹנֶה אֶתְרוֹג וְלוּלָב וְהוּא אֵינוֹ מֵבִין, מַרְאֶה אוֹתָן לְמוֹרֶה הוֹרָאָה אִם הֵם כְּשֵׁרִים אוֹ לֹא, כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה חִלּוּקֵי דִינִים. וְיֵשׁ לְהַדֵר לִקְנוֹת לוּלָב חָדָשׁ, כִּי לוּלָב הַיָבֵשׁ אֵינוֹ כָּשֵׁר אֶלָּא בִּשְׁעַת הַדְּחָק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּכֹל שֶכָּלְתָה הַיַרְקוּת שֶבּוֹ, הֲוֵי יָבֵשׁ. שִׁעוּר הַלּוּלָב, שֶׁתִּהְיֶה הַשִׁדְרָה חוּץ מִן הֶעָלִין הָעֶלְיוֹנִים, אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, שְׁלשָׁה עָשָֹר אֲגוּדָלִין וּשְׁלִישׁ גוּדָל סַגֵי.
סעיף ב’
הַהֲדַס צָרִיךְ לִהְיוֹת מְשֻׁלָשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיוֹצְאִין בּוֹ מִכָּל קֵן וָקֵן שְׁלֹשָה עָלִין בְּשׁוּרָה אַחַת בְּשָׁוֶה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶחָד גָּבוֹהַּ אוֹ נָמוּךְ מֵחֲבֵרָיו. וּצְרִיכִין שֶׁיִהְיוּ הֶעָלִין חוֹפִין אֶת עֵצוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁרֹאשׁ כָּל עָלֶה, יַגִּיעַ לְמַעְלָה מֵעֻקְצָהּ שֶל הֶעָלֶה שֶׁלְּמָעְלָה. וּבְתוֹךְ אֵלּוּ הַהֲדַסִּים הַמּוּבָאִים מִמֶּרְחָק, בְּדֹחַק שֶׁיִּמָּצְאוּ כְּשֵׁרִים, וּצְרִיכִין לְבָדְקָם. וְהַיָרֵא דְבַר ה’, יְהַדֵּר לִקְנוֹת הֲדַסִּים לַחִים יְרֻקִּים מְשֻׁלָּשִׁים וּמְהֻדָּרִים. וְהַגְּדֵלִים בִּמְדִינָתֵנוּ, צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בָּם אִם אֵינָם מֻרְכָּבִים, וְאִם לִא גָדְלוּ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב. וְכֵן צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בָּזֶה בַּלּוּלָבִין הַגְּדֵלִים בִּמְדִינָתֵנוּ. אִם אֵין בְּנִמְצָא הֲדַסִּים מְשֻׁלָּשִים, יִטֹּל שֶׁאֵינָם מְשֻׁלָּשִׁים, וְלֹא יְבָרֵךְ.
יא תשרי
סעיף ג’
שִׁעוּר הַהֲדַס, שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, סַגֵּי בַּעֲשָׂרָה גוּדָלִין. וְיִהְיֶה כָּל הַהֲדַס מִלְּמַטָּה עַד לְמַעְלָה, מְשֻׁלָּשׁ. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, אִם לְמַטָּה הַמֻּעָט אֵינוֹ מְשֻׁלָּשׁ, וְהָרֹב שֶׁלְּמַעְלָה מְשֻׁלָּשׁ, גַּם כֵּן כָּשֵׁר. צְרִיכִין לְדַקְדֵּק, שֶׁלֹּא יִשְּׁרוּ הֶעָלִין מִן הַהֲדַס, כִּי אִם נָשְׁרוּ אֲפִלּוּ מִקְצָת עָלִין, יֵשׁ כַּמָּה חִלּוּקֵי דִינִים, וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חָכָם.
סעיף ד’
צְרִיכִין לְהַשְׁגִיחַ, שֶׁלֹּא יְהֵא נִקְטָם רֹאשׁוֹ, דְּהַיְנוּ רֹאשׁ הָעֵץ. וְאִם אֵין לוֹ רַק קְטוּמִים, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם. אֲבָל הָעֲנָפִים הַקְּטַנִים שֶׁיוֹצְאִין בֵּין הַקִּנִּים, צְרִיכִים לִקְטוֹם אוֹתָם, שֶׁלֹּא יַפְסִיקוּ בֵּין הַקִּנִּים
סעיף ה’
הָעֲרָבָה, יְדוּעָה. הֶעָלֶה מָשׁוּךְ, וּפִיו חָלָק, וְהַקָּנֶה אָדֹם. וַאֲפִלּוּ בְּעוֹדוֹ יָרוֹק, כָּשֵׁר, כֵּיוָן שֶׁכְּשֶׁהוּא שׁוֹהֶה בָּאִילָן, מִתְאַדֵּם. וְרֹב מִין זֶה גָּדֵל אֵצֶל הַנְּחָלִים, וְעַל כֵּן נִקְרָא עַרְבֵי נָחַל. וַאֲפִלּוּ הַגְּדֵלִים בְּמָקוֹם אַחֵר, כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁאִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לְהַדֵּר לִקַּח מֵאוֹתָן הַגְּדֵלִים אֵצֶל נָחַל. שִׁעוּר הָעֲרָבָה, כְּשִׁעוּר הַהֲדָס.
סעיף ו’
עֲרָבָה שֶׁיָבְשָׁה, אוֹ שֶׁנָּשְׁרוּ רֹב הֶעָלִין שֶׁלָּהּ, אוֹ שֶׁנִּקְטַם רֹאשׁ הָעֵץ שֶׁלָּה, פְּסוּלָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם אִם נִדַּלְדְּלוּ הֶעָלִין מִן הַקָּנֶה וּתְלוּיִים לְמַטָּה, פְּסוּלָה. וּצְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ מְאֹד גַּם בָּעֲרָבָה, כִּי לִפְעָמִים מֵחֲמַת שֶׁתּוֹחֲבִין אוֹתָהּ אֶל הַלּוּלָב אוֹ עַל יְדֵי הַנִּעְנוּעִין, נוֹשְׁרִין הֶעָלִין, וְאָז פְּסוּלָה.
סעיף ז’
צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶלֹּא יִקְצֹץ הַיִשְֹרָאֵל בְּעַצְמוֹ מִן הָאִילָן אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הַמִּנִים לְצָרְכּוֹ, אֲפִלּוּ נָתַן לוֹ בַּעַל הַקַרְקַע רְשׁוּת, אֶלָּא גּוֹי אוֹ יִשְֹרָאֵל אַחֵר יִקְצְצֵם וְיִקַּח מִמֶּנוּ.
סעיף ח’
לוֹקְחִין שְׁלשָׁה בַּדֵּי הֲדַס וּשְׁנֵי בַדֵּי עֲרָבָה, (וְאֵין לְהוֹסִיף), וְאוֹגְדִין אוֹתָם עִם הַלּוּלָב, שֶׁיִהְיוּ כֻלָּן אֲגֻדָּה אֶחָת. וּצְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁיִהְיוּ כֻלָּם כְּדֶרֶךְ גְּדִילָתָן, דְהַיְנוּ מְקוֹם הַחֲתָךְ לְמַטָּה, שֶׁאִם נִתְהַפֵּךְ אֲפִלּוּ רַק בַּד אֶחָד, גַּם בְּדִיעֲבַד אֵינוֹ יוֹצֵא. וְיֵשׁ לֶאֱגוֹד אֶת הַהֲדַס מִימִין הַשִּׁדְרָה אֶל הַלּוּלָב, וְאֶת הָעֲרָבָה מִשְׂמֹאלוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּשֶׁיִטֹּל אֶת הַלּוּלָב וְהַשִּׁדְרָה נֶגֶד פָּנָיו, יִהְיֶה הַהֲדַס נֶגֶד יְמִינוֹ, וְהָעֲרָבָה נֶגֶד שְׂמֹאלוֹ. וְיִהְיוּ לְמַטָּה כֻּלָּם שָׁוִים, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיִטּוֹל אֶת הַלוּלָב, יֹאחַז כֻּלָם. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לִרְאוֹת שֶׁיִהְיֶה הַהֲדַס מְעַט גָּבוֹהַּ מִן הָעֲרָבָה. וְצָרִיךְ לְהַשְׁגִיחַ שֶׁתֵּצֵא הַשִּׁדְרָה מִן הַלּוּלָב לְמַעְלָה מִן הַהֲדַס לְכָל הַפָּחוֹת טֶפַח. קוֹשֵׁר כֻּלָּם בְּיַחַד בְּקֶשֶׁר גָמוּר, דְּהַיְנוּ שְׁנֵי קְשָׁרִים זֶה עַל גַב זֶה. וּמִלְּבַד מַה שֶׁקָשַׁר אֵלּוּ הַמִּנִים בְּיַחַד, יַעֲשֶׂה עוֹד בַּלּוּלָב שְׁלֹּשָׁה קְשָׁרִים, וְרַק טֶפַח אֶחָד מִן הַלּוּלָב לְמַעְלָה יִהְיֶה בְּלִי קֶשֶׁר, כְּדֵי לְכַסְכֵּס בּוֹ בִּשְׁעַת הַנִּעְנוּעִים. אִם יֵשׁ חוּט כָּרוּךְ עַל הַהֲדַס, צָרִיךְ לַהֲסִירוֹ קֹדֶם הָאִגּוּד, שֶׁלֹּא תְהֵא חֲצִיצָה. אִם הֻתְּרָה הָאֲגֻדָּה בְּיוֹם טוֹב, אָסוּר לְאָגְדָהּ בְּיוֹם טוֹב בְּקֶשֶׁר, אֶלָּא בַּעֲנִיבָה, אוֹ כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין שֶכּוֹרְכִין סְבִיבוֹתָם וְתוֹחֲבִין רֹאשׁ הַכְּרִיכָה לְתוֹךְ הָעִגּוּל הַכָּרוּךְ.
סעיף ט’
עֲרָבָה שֶנִּתְלְשָׁה בְּיוֹם טוֹב, בֵּין בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן בֵּין בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, אֲסוּרָה הַיוֹם אֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל בְּעָלְמָא, כִּי הִיא מֻקְצֶה גָמוּר. וְאִם נִתְלְשָׁה בְּיוּם טוֹב רִאשׁוֹן, כְּשֵׁרָה בְּיוֹם טוֹב שֵנִי. אַךְ אִם חָל יוֹם רִאשׁוֹן
בַּשַׁבָּת וְנִתְלְשָׁה, אֲסוּרָה גַם בְּיוֹם שֵנִי. אִם הוּבְאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם אֶתְרוֹג אוֹ שְׁאָר מִינִים, מֻתָּרִין לְטַלְטְלָן וְלָצֵאת בָּהֶם. אַךְ אִם אֵין הָעִיר מְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין, אֲסוּרִין לְטַלְטֵל לַחוּץ מִן הַבַּיִת שֶׁהֵם שָׁם, וְיֵלְכוּ כֻלָּם שָׁמָּה לָצֵאת בָּהֶם.
סעיף י’
מִי שֶׁאֵין לוֹ כָּל אַרְבַּעַת הַמִּינִים מֻבְחָרִים, טוֹב לוֹ יוֹתֵר לָצֵאת בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ (וְעַיֵּן סִימָן שֶׁלְאַחַר זֶה סָעִיף ח). וּמִכָּל מָקוֹם מִצְוָה לוֹ שֶׁיִהְיוּ לוֹ גַם כֵּן אַרְבָּעָה מִינִים כְּפִי הַשָּׂגַת יָדוֹ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם הַנִּעְנוּעִים.
סימן קלז – דיני נטילתן וסדר ההקפות ובו י”ג סעיפים:
יב תשרי
סעיף א’
נוֹטֵל אֶת הַלּוּלָב עִם הָאִגּוּד וְשִׁדְרַת הַלּוּלָב כְּנֶגֶד פָּנָיו בִּימִינוֹ, וְאֶת הָאֶתְרוֹג בִּשְׂמֹאלוֹ. וְכֵיוָן שֶׁבְּכָל הַמִצְוֹת צְרִיכִין לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן קֹדֶם עֲשִׂיָּתָן, וְגַם הָאֶתְרוֹג צְרִיכִין לְהַחֲזִיק דֶּרֶךְ גְּדִילָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהָעֹקֶץ שֶׁבּוֹ נֶחְתַּךְ מִן הָאִילָן יִהְיֶה לְמַטָּה, וְהַשּׁוֹשַׁנְתָּא לְמַעְלָה, עַל כֵּן כְּשֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת הָאֶתְרוֹג קֹדֶם שֶׁמְבָרֵךְ, יִטְּלֵהוּ בְּהִפּוּךְ, הָעֹקֶץ לְמַעְלָה וְהַשּׁוֹשַׁנְתָּא לְמַטָּה, שֶׁלֹא יֵצֵא בוֹ. וּמְבָרֵךְ מְעֻמָד עַל נְטִילַת לוּלָב. (לְפִי שֶׁהַלּוּלָב גָּבוֹהַּ מִכֻּלָן, חָשׁוּב הוּא וְנִקְרֵאת כָּל הָאֲגוּדָּה עַל שְׁמוֹ). וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מְבָרֵךְ גַּם שֶׁהֶחֱיָנוּ. וְאִם חָל הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּשַׁבָּת, שֶׁאֵין נוֹטְלִין בּוֹ לוּלָב, אֲזַי מְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. וּמְנַעְנֵעַ לְאַרְבַּע רוּחוֹת כַּסֵּדֶר הַזֶּה, מִזְרָח, דָּרוֹם, מַעֲרָב, צָפוֹן, מַעְלָה, מָטָּה. וְכֵן בַּנִעְנוּעִים שֶׁבַּהַלֵּל, וְכֵן בַּהַקָּפָה, יִזָּהֵר לְקָרֵב אֶת הָאֶתְרוֹג אֶל הַלּוּלָב, שֶׁלֹא יִהְיֶה פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם. אִם הִפֵּךְ וְנָטַל אֶת הָאֶתְרוֹג בַּיָּמִין וְאֶת הַלּוּלָב בַּשְׂמֹאל, יַחֲזוֹר וְיִטְלֵם בְּלֹא בְרָכָה.
סעיף ב’
אִטֵּר, נוֹטֵל אֶת הַלּוּלָב בִּימִינוֹ שֶׁהִיא שְׂמֹאל כָּל אָדָם, וְאֶת הָאֶתְרוֹג בִּשְׂמאֹלוֹ. וְאִם הִפֵּךְ, חוֹזֵר וְנוֹטְלֵם בְּלֹא בְּרָכָה. וּמִי שֶׁהוּא שׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו, הֲרֵי הוּא כְּכָל אָדָם.
סעיף ג’
נָכוֹן שֶׁיַחֲלֹץ אֶת הַתְּפִלִּין קֹדֶם נְטִילַת לוּלָב. וּלְכָל הַפָּחוֹת יָסִיר אֶת הָרְצוּעָה מֵעַל יָדוֹ, שֶׁלֹא תְהֵא חֲצִיצָה. גַּם נָכוֹן לְהָסִיר הַטַּבָּעוֹת שֶׁבְּאֶצְבְּעוֹתָיו.
סעיף ד’
סֵדֶר הַנִעְנוּעִים בַּהַלֵּל, כָּךְ הֵם: בְּהוֹדוּ יֵשׁ שֵׁשׁ תֵּבוֹת חוּץ מִן הַשֵּׁם, וִינַעְנַע בְּכָל תֵּבָה לְרוּחַ אֶחָד, וּבַשֵּׁם לֹא יְנַעְנֵעַ. בְּהוֹדוּ, לַמִּזְרָח, כִּי, לַדָּרוֹם, טוֹב, לְמַּעֲרָב. כִּי לַצָפוֹן. לְעוֹלָם, לְמָעְלָה. חַסְדּוֹ, לְמָטָּה. שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר אֵינוֹ מְנַעְנֵעַ אֶלָּא בְּהוֹדוּ וּבְיֹאמַר נָא יִשְֹרָאֵל. וְהַצִּבּוּר, בְּכָל פַּעַם שֶׁאוֹמְרִים הוֹדוּ. וּבְאָנָּא שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר גַּם הַצִּבּוּר, מְנַעְנְעִים רַק בְּאָנָּא ה’ הוֹשִׁיעָה נָּא. וְכֵיוָן שֶׁמִּלְּבַד הַשֵּׁם יֵשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת, מְנַעְנְעִים בְּכָל תֵּבָה לִשְׁתֵּי רוּחוֹת. וּבְהוֹדוּ שֶׁבְּסוֹף הַלֵּל גַּם כֵּן מְנַעְנְעִים שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר וְהַצִּבּוּר. כְּשֶׁמְּנַעְנֵעַ לְמַטָּה, יַשְׁפִּיל רַק יָדָיו לְמַטָּה, וְהַלּוּלָב עִם שְׁאָר הַמִּינִים יִשָּׁאֲרוּ כְּדֶרֶךְ גְּדִילָתָן. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁמְּהַפְּכִין אֶת הַלּוּלָב לְצַד מָטָּה. וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִן הַמִּנְהָג. אֵינוֹ צָרִיךְ לַהֲפֹךְ פָּנָיו לַצַּד שֶׁהוּא מְנַעְנֵעַ, רַק רֹאשׁ הַלּוּלָב יַטֶּה. וְהַנִּעְנוּעַ אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיִהְיֶה בְּחֹזֶק, אֶלָּא כִּסְכּוּס מְעַט כְּדֵי שֶׁיִּתְנַעְנְעוּ הֶעָלִין, סַגֵּי.
סעיף ה’
אָסוּר לֶאֱכֹל קֹדֶם נְטִילַת לוּלָב. וּמִי שֶׁהוּא בַדֶּרֶךְ וּמְצַפֶּה שֶׁיָבוֹא לְמָקוֹם שֶׁיֵשׁ שָׁם אֶתְרוֹג וְלוּלָב, וְכֵן הַדָּרִים בְּיִשׁוּבִים וּמְשַׁלְחִים לָהֶם אֶתְרוֹג וְלוּלָב, צְרִיכִין לְהַמְתִּין עַד חֲצוֹת וְלֹא יוֹתֵר, כִּי אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם טוֹב וּבְחֹל הַמּוֹעֵד, יוֹתֵר. וּמִי שֶׁחָלַשׁ לִבּוֹ לְהַמְתִּין עַד חֲצוֹת הַיוֹם, יָכוֹל לִטְעוֹם אֵיזֶה דָבָר קֹדֶם. אֲבָל מִי שֶׁאֵין לִבּוֹ חַלָּשׁ יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר אֲפִלוּ בִטְעִימָה.
סעיף ו’
מֻתָּר לְהַחֲזִיר הַלּוּלָב בְּיוֹם טוֹב לַמַּיִם וּלְהוֹסִיף עָלָיו מַיִם, אָבָל לֹא יַחֲלִיף. וּבְחֹל הַמּוֹעֵד, מִצְוָה לְהַחֲלִיף אֶת הַמַּיִם, כְּדֵי שֶׁיִשָּׁאֵר הַלּוּלָב לַח וּמְהֻדָר. וְנוֹהֲגִין לִקַח בְּחֹל הַמּוֹעֵד בְּכָל יוֹם עֲרָבָה חֲדָשָׁה לַלּוּלָב, וְהוּא הִדּוּר מִצְוָה.
סעיף ז’
הֲדַס שֶׁל מִצְוָה, אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ בְּכָל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, אֲפִילוּ בְּשַׁבָּת. אֲבָל בְּאֶתְרוֹג, מֻתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ בְּשַׁבָּת, וּמְבָרְכִין עָלָיו, הַנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת. וּבִשְׁאָר יְמֵי הֶחָג, אֵין לְהָרִיחַ בּוֹ אֲפִילוּ שֶׁלֹא בִשְׁעַת נְטִילָתוֹ לָצֵאת בּוֹ, מִשׁוּם דְּיֵשׁ סָפֵק בְּרָכָה. הַלּוּלָב, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ בַשַׁבָּת אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּמְקוֹמוֹ, מִשׁוּם דַּהֲוֵי מֻקְצֶה. אֲבָל הָאֶתְרוֹג, כֵּיוָן שֶׁיְכוֹלִין לְהָרִיחַ בּוֹ, אֵינוֹ מֻקְצֶה, וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ. וּמֻתָּר לִתְּנוֹ לְתוֹךְ הַמּוֹכִין שֶׁהָיָה בָּהֶם קֹדֶם יוֹם טוֹב, שֶׁכְּבָר קָלְטוּ הָרֵיחַ. אֲבָל לֹא יִתְּנֶנוּ לְתוֹךְ מוֹכִין חֲדָשִׁים אוֹ לְבֶגֶד, מִשׁוּם דְּמוֹלִיד רֵיחָא.
יג תשרי
סעיף ח’
בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, אֵין יוֹצְאִין בְּלוּלָב וּשְׁאָר מִינִים שְׁאוּלִים, אֶלָּא צְרִיכִין שֶׁיִהְיוּ שֶׁלוֹ מַמָּשׁ, דִּכְתִיב, וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְדָרְשִׁינָן, לָכֶם, מִשֶּׁלָכֶם, לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁאוּל. וּבְנֵי חוּץ לָאָרֶץ שֶׁעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים מִסְפֵקָא, גַּם בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי אֵין מְבָרְכִין עָלָיו. וְאִם אַחֵר נוֹתְנָם לוֹ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר, הֲוֵי מַתָּנָה וְיוֹצֵא בָהֶם. וַאֲפִילוּ נוֹתְנָם לוֹ סְתָם לָצֵאת בָּהֶם, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ אָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁהוּא נוֹתְנָם לוֹ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר. אִם אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ וְהָאִשָׁה רוֹצָה לִתְּנָם לְאַחֵר לָצֵאת בָּהֶם, תַּלְיָא בְּאֻמְדַּן דַּעַת הַבַּעַל, אִם הוּא גַבְרָא דְקָפִיד אוֹ לָא.
סעיף ט’
שֻׁתָּפִים שֶּׁקָנוּ לָהֶם אֶתְרוֹג וּשְׁאָר הַמִּינִים, מִסְּתָמָא אַדַּעְתָּא דְהָכִי קְנָאוּם, דִּבִשְׁעַת מִצְוָתָן כָּל אֶחָד מַקְנֶה חֶלְקוֹ לַחֲבֵרוֹ. וְלָכֵן הַמִּנְהָג שֶׁהַקָּהָל קוֹנִים אֶתְרוֹג, וְכָל הַקָּהָל יוֹצְאִין בּוֹ. וְכָל מִי שֶׁיָדוֹ מַשֶּׂגֶת, מְחֻיָב לָתֵת דְּמֵי אֶתְרוֹג. וְעִם כָּל זֹאת, מוּטָב לָצֵאת בְּאֶתְרוֹג שֶׁל יָחִיד, אֲשֶׁר לוֹ כָּל הַמִּינִים מְהֻדָּרִים. כִּי מַה שֶּׁהַיָחִיד מַקְנֶה לַחֲבֵרוֹ, עָדִיף טְפֵי.
סעיף י’
בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן לֹא יִתְּנוּ לַקְטַנִים לִטּוֹל לוּלָב וְאֶתְרוֹג עַד לְאַחַר שֶׁיִטְּלוּ הַגְּדוֹלִים, כִּי הַקָּטֹן קוֹנֶה וְאֵינוֹ מַקְנֶה מִן הַתּוֹרָה.
סעיף יא’
בְּכָל יְמֵי הֶחָג לְאַחַר תְּפִלַת מוּסָף, נוֹהֲגִים לְהַעֲלוֹת סֵפֶר תּוֹרָה עַל הַבִּימָה, וּמַנִּיחִין אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ פָּתוּחַ עַד לְאַחַר אֲמִירַת הַהוֹשַׁעְנוֹת, שֶׁאָז מַחֲזִירִין אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁיֶשׁ לוֹ אֶתְרוֹג וְלוּלָב, מַקִּיף אֶת הַבִּימָה שֶׁעָלֶיהָ סֵפֶר הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהוֹשַׁעְנוֹת. בְּכָל יוֹם, מַקִּיפִין פַּעַם אֶחָת. וּבַיוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁהוּא הוֹשַעְנָא רַבָּה, מוֹצִיאִין אֶת כָּל סִפְרֵי הַתּוֹרָה וּמַעֲלִין אוֹתָן עַל הַבִּימָה, וּמַקִּיפִין שֶׁבַע פְּעָמִים, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ, שֶׁבְּכָל יוֹם הָיוּ מַקִיפִין אֶת הַמִּזְבֵחַ פַּעַם אַחַת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבַע פְּעָמִים. הַהַקָּפוֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת לְצַד יָמִין. וּלְפִי שֶׁסֵּפֶר הַתּוֹרָה עַל הַבִּימָה, וְכָל הַצִבּוּר צְרִיכִין לַהֲפֹךְ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁעַל הַבִּימָה קֹדֶם שֶׁיַתְחִילוּ לְהַקִּיף, וְאָז הֲוֵי צָפוֹן, יָמִין שֶׁלָּהֶם, לָכֵן מַקִּיפִין דֶרֶךְ צָפוֹן. כָּל מִי שֶׁיֶשׁ לוֹ אֶתְרוֹג וְלוּלָב וְאֵינוֹ מַקִּיף, רָעָה הוּא עוֹשֶׂה. בִּקְצָת מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה וּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁלְּאַחַר שֶהוֹצִיאוּ אֶת כָּל סִפְרֵי הַתּוֹרָה מִן אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, מַעֲמִידִין לְתוֹכוֹ נֵר דּוֹלֵק, (לְרַמֵּז תּוֹרָה אוֹר, שֶׁכְּשֶׁאֵין שָׁם תּוֹרָה, צְרִיכִין לְאוֹר אַחֵר). וְאֵין זֶה מִנְהָג יָפֶה, וְיֵשׁ לְבַטְּלוֹ, כִּי אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ תַּשְׁמִישׁ חֹל, אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה (ט”ז סִימָן קנד סָעִיף קטן ז, אבל בא”ר סִימָן תרסט מביא מנהג זה בשם הספר מ”צ).
סעיף יב’
בַּשַׁבָּת, אֵין מַקִּיפִין, שֶׁגַּם בַּמִּקְדָּש לֹא הָיוּ מַקִּיפִין, וְלָכֵן אֵין מַעֲלִים סֵפֶר תּוֹרָה עַל הַבִּימָה, אֶלָּא פּוֹתְחִין אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ עַד לְאַחַר אֲמִירַת הַהושַׁעְנוֹת.
סעיף יג’
מִי שֶאֵרַע לוֹ אֵבֶל בֶּחָג, וְכֵן אָבֵל כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עַל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, נוֹהֲגִין שֶאֵינוֹ מַקִּיף. וְיֵשׁ לוֹ לְכַבֵּד בְּאֶתְרוֹג וְלוּלָב שֶׁלּוֹ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ, שֶׁיַקִיף הוּא.
סימן קלח – דיני הושענא רבא ושמיני עצרת ושמחת תורה ובו י’ סעיפים:
סעיף א’
בַּיּוֹם חֲמִישִׁי (ובא”י ביום ששי) שֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד, הוּא הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, נוֹהֲגִין לִהְיוֹת נֵעוֹרִים בַּלַּיְלָה שֶׁלְּפָנָיו לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס הַסֵּדֶר, לְפִי שֶבֶּחָג נִדּוֹנִין על הַמַּיִם, שֶׁכָּל חַיֵי הָאָדָם תְּלוּיִים בַּמַּיִם, וְהַיוֹם הוּא יוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הֶחָג, וְהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַחִתּוּם. בְּשַׁחֲרִית, מַרְבִּים קְצָת בְנֵרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּמוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר לוֹבֵשׁ אֶת הַקִיטֶל. אוֹמְרִים לַמְנַצֵּחַ כְּמוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְאוֹמְרִים גַם מִזְמוֹר לְתוֹדָה, וְאֵין אוֹמְרִים נִשְׁמַת. אוֹמְרִים אֵין כָּמוֹךָ, שְׁמַע יִשְֹרָאֵל, כְּמוֹ בְּיוֹם טוֹב. וּבִקְדֻשַּׁת מוּסָף, נַעֲרִיצְךָ.
יד תשרי
סעיף ב’
מִנְהַג נְבִיאִים, שֶׁכָּל אֶחָד יִטּוֹל בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה מְיֻחֶדֶת, מִלְּבַד הָעֲרָבָה שֶׁבַּלוּלָב. וְכָל הַפּוֹסֵל בָּעֲרָבָה שֶׁבַּלּוּלָב, פּוֹסֵל גַּם בָּעֲרָבָה זוֹ. לָכֵן לֹא יִקְצְצָהּ הַיִשְֹרָאֵל בְּעַצְמוֹ לְצָרְכּוֹ, (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל סִימָן קלו סָעִיף ז), אֶלָּא שֶׁאִם נָשְׁרוּ אֲפִלּוּ רֹב הֶעָלִין, כְּשֵׁרָה. וַאֲפִלּוּ נִשְׁאַר רַק עָלֶה אֶחָד בְּבַד אֶחָד, כְּשֵׁרָה. וּמִכָּל מָקוֹם הִדּוּר מִצְוָה הוּא, שֶיִהְיוּ בָהּ עָלִין הַרְבֵּה, וְהַבַּדִּים אֲרֻכִּים. וְהַמִנְהָג הַיָפֶה, לָקַחַת חֲמִשָׁה בַדִּין, וְאוֹגְדִין אוֹתָם בַּעֲלֵי לוּלָב.
סעיף ג’
אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ עִם הַלּוּלָב בְּיַחַד, אֶלָּא כְּשֶׁמַּגִּיעִין לְתַעֲנֶה אֱמוּנִים, מַנִּיחִין אֶת הַלּוּלָב וְהָאֶתְרוֹג וְנוֹטְלִין אוֹתָהּ, לְפִי שֶׁאָז מִתְפַּלְּלִין עַל הַמָּיִם. וּלְאַחַר גְמַר הַהוֹשַׁעְנוֹת, מְנַעְנְעִין בָּהּ, וְאַחַר כָּךְ חוֹבְטִין אוֹתָהּ בַּקַּרְקַע חָמֵשׁ פְּעָמִים, וְדַי בָּזֶה, אֲפִלּוּ אִם לֹא נֶחְסְרוּ עָלֶיהָ. וּלְאַחַר הַחֲבָטָה, לֹא יִזְרְקֶנָּה עַל הַקַּרְקַע, מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה. וְטוֹב לְהַצְנִיעָהּ לְהַשְׁלִיכָה בְּתוֹךְ הָאֵשׁ שֶׁאוֹפִין מַצּוֹת, הוֹאִיל וְאִתְעֲבַד בָּהּ חֲדָא מִצְוָה, לִתְעֲבֵד בָּהּ מִצְוָה אַחֲרִיתָא.
סעיף ד’
לֵיל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, יֵשׁ לְהַמְתִּין שֶׁלֹּא לְקַדֵּשׁ עַד הַלָּיְלָה. וּמְבָרְכִין בַּקִדּוּשׁ שֶׁהֶחֱיָנוּ, לְפִי שֶׁהוּא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְאֵין מְבָרְכִין לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, לְפִי שֶׁבַּתְּפִלָּה וּבַקִּדּוּשׁ אוֹמְרִים, יוֹם הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶה. וְאִם הָיוּ מְבָרְכִין לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, הֲוֵי תַּרְתֵּי דְסָתְרֵי.
סעיף ה’
לֵיל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְכָל הַיוֹם, אוֹכְלִין בַּסֻּכָּה, אֶלָּא שֶׁאֵין מְבָרְכִין, כְּמוֹ שֶכָּתַבְנוּ. וּלְאַחַר הַגְּמָר, אוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן וְכוּ’. וּבְעִנְיַן הַשֵּׁנָה בַּסֻּכָּה, יֵשׁ מְקִלִּין, וְכֵן נוֹהֲגִין. אֲבָל הַנָּכוֹן, לְהַחְמִיר.
סעיף ו’
בַּשְּׁמִינִי סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, יָכוֹל לְפַנּוֹת אֶת הַכֵּלִים מִן הַסֻּכָּה לְתוֹךְ הַבָּיִת. אֲבָל לֹא יְסַדְּרֵם בַּיוֹם, מִשּׁוּם דַהֲוֵי כְמֵכִין מִיּוֹם טוֹב לַחֲבֵרוֹ.
סעיף ז’
יוֹם אַחֲרוֹן שֶל הֶחָג, שֶׁהוּא גַם כֵּן שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, נִקְרָא שִׂמְחַת תּוֹרָה, לְפִי שֶׁמְּסַיְמִין בּוֹ אֶת הַתּוֹרָה וּשְׂמֵחִים בָּה. עַרְבִית, לְאַחַר הַתְּפִלָּה, עוֹשִׂין הַקָּפוֹת, וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין סִפְרֵי הַתּוֹרָה, וּמְשַׁיְרִין אֶחָד שֶׁקוֹרִין בּוֹ תְּלָתָא גַבְרֵי בְּפָרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לִקְרוֹת בְפָרָשַׁת נְדָרִים. אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה, אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ, וּמַכְנִיסִין אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה וְאוֹמְרִים עָלֵינוּ.
סעיף ח’
בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה, נוֹהֲגִין בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת, שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים כַּפֵּיהֶם בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וְלֹא בַּמּוּסָף, מִֹשּׁוּם דְּבַמּוּסָף יֵשׁ חֲשַׁשׁ שִׁכְרוּת. וְאֵין אוֹמְרִים וְתֵעָרֵב בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית.
סעיף ט’
בַּיּוֹם, אַחַר הַהַקָפוֹת, מְשַׁיְרִין שְׁלשָׁה סִפְרֵי תוֹרָה וּמַרְבִּים בִּקְרוּאִים בְּסֵפֶר תּוֹרָה אֶחָד בְּפָרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה כַּמָּה פְעָמִים עַד מְעֹנָה, וּבַסּוֹף קוֹרְאִין כָּל הַנְּעָרִים. וְהַנָּכוֹן, שֶׁהַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם יְבָרֵךְ וְהַשְּׁאָר יִשְׁמָעוּ. וְקוֹרִין לָהֶם פָּסוּק הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל וְגוֹ’. אַחַר כָּךְ קוֹרְאִין לַחֲתַן תּוֹרָה, וְקוֹרֵא מִן מְעֹנָה עַד גְּמִירָא. וּבְסֵפֶר הַתּוֹרָה הַשֵׁנִי קוֹרֵא חֲתַן בְּרֵאשִׁית, וְאוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ, וְקוֹרִין בַּשְּׁלִישִׁי מַפְטִיר (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן עט סָעִיף א). וְנוֹהֲגִין בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת לְדַקְדֵּק לִקְרוֹת לַחֲתַן תּוֹרָה אָדָם חָשׁוּב. וַאֲפִלּוּ מִי שֶעָלָה כְּבָר בְּפָרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה, מִכָּל מָקוֹם עוֹלֶה לַחֲתַן תּוֹרָה אוֹ לַחֲתַן בְּרֵאשִׁית. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא שְׁנֵי סִפְרֵי תוֹרָה, קוֹרִין בָּרִאשׁוֹן וְזֹאת הַבְּרָכָה, וּבַשֵׁנִי בְּרֵאשִׁית, וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אֶת הָרִאשׁוֹן לַמַּפְטִיר.
סעיף י’
נוֹהֲגִין שֶׁחֲתַן הַתּוֹרָה וַחֲתַן בְּרֵאשִׁית נוֹדְרִין נְדָבוֹת, וְקוֹרִין לְכָל מֵרֵעֵיהֶם וְעוֹשִׂין מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה לְסִיּוּמָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּלְהַתְחָלָתָהּ. דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (תְּחִלַּת קֹהֶלֶת), וַיָבֹא יְרוּשָׁלַיִם וַיַעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית ה’ וכוֹ’ וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מִכָּאן, שֶׁעוֹשִׂין סְעוּדָה לִגְמָרָהּ שֶל תּוֹרָה.
סימן קלט – הלכות חנכה ובו כ”ו סעיפים:
כה כסלו
סעיף א’
בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּשֶמָּלְכָה מַלְכוּת יָוָן, גָּזְרוּ גְזֵרוֹת עַל יִשְֹרָאֵל, וּבִטְּלוּ דָתָם, וְלֹא הִנִּיחוּ אוֹתָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִצְוֹת, וּפָשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּמָמוֹנָם וּבִבְנוֹתֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל וּפָרְצוּ בוֹ פְּרָצוֹת, וְטִמְּאוּ אֶת הַטְּהָרוֹת, וְצַר לָהֶם לְיִשְֹרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵיהֶם, וּלְחָצוּם לַחַץ גָדוֹל, עַד שֶׁרִחֵם עֲלֵיהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְהוֹשִׁיעָם מִיָדָם וְהִצִּלָם וְגָבְרוּ בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וַהֲרָגוּם, וְהוֹשִׁיעוּ אֶת יִשְֹרָאֵל מִיָדָם, וְהֶעֱמִידוּ מֶלֶךְ מִן הַכֹּהֲנִים, וְחָזְרָה מַלְכוּת יִשְֹרָאֵל יוֹתֵר מִמָּאתַיִם שָׁנָה עַד הַחֻרְבָּן הַשֵּׁנִי. וּכְשֶׁגָּבְרוּ יִשְֹרָאֵל עַל אוֹיְבֵיהֶם וְאִבְּדוּם, בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו הָיָה. וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל, וְלֹא מָצְאוּ שֶׁמֶן טָהוֹר בַּמִּקְדָּשׁ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד, שֶׁהָיָה מֻנָח בְּחוֹתָמוֹ שֶל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בוֹ לְהַדְלִיק אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבָד, וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַמַּעֲרָכָה שְׁמוֹנָה יָמִים, עַד שֶׁכָּתְשׁוּ זֵיתִים וְהוֹצִיאוּ שֶׁמֶן טָהוֹר. וּמִפְּנֵי זֶה הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, שֶׁיִהְיוּ שְׁמוֹנַת הַיָמִים הָאֵלּוּ שֶׁמַּתְחִילִין בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בְּכִסְלֵו, יְמֵי שִׂמְחָה וְהַלֵל, וּמַדְלִיקִים בָּהֶם הַנֵּרוֹת בָּעֶרֶב עַל פִּתְחֵי הַבָּתִּים בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה בִּשְׁמוֹנַת הַלֵּילוֹת, לְהַרְאוֹת וּלְגַלּוֹת הַנֵס. וְהַיָמִים הָאֵלּוּ, נִקְרָאִים חֲנֻכָּה, רוֹצֶה לוֹמַר, חָנוּ כ”ה, שֶׁבְּיוֹם כ”ה חָנוּ מֵאוֹיְבֵיהֶם. וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁבַּיָּמִים הָאֵלּוּ עָשֹוּ חֲנֻכַּת הַבַּיִת שֶׁהַצּוֹרְרִים טִמְּאוּהוּ. וְלָכֵן יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁמִצְוָה לְהַרְבּוֹת קְצָת בִּסְעוּדָה בַּחֲנֻכָּה. וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁמְּלֶאכֶת הַמִֹּשְכָּן נִגְמְרָה בַּיָמִים הָאֵלּוּ. וְיֵשׁ לְסַפֵּר לִבְנֵי בֵיתוֹ עִנְיַן הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָמִים הָאֵלּוּ (עַיֵן יוֹסִיפוֹן). וּמִכָּל מָקוֹם לֹא הֲוֵי סְעוּדַת מִצְוָה, אֶלָּא אִם כֵּן אוֹמְרִים בַּסְּעוּדָה שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. וּמַרְבִּים בִּצְדָקָה בִּימֵי חֲנֻכָּה, כִּי הֵם מְסֻגָּלִים לְתַקֵן בָּהֶם פְּגָמֵי נַפְשׁוֹ עַל יְדֵי הַצְּדָקָה, וּבְיִחוּד לְלוֹמְדֵי תוֹרָה הָעֲנִיִם לְהַחֲזִיקָם.
סעיף ב’
אֵין מִתְעַנִּין בִּימֵי חֲנֻכָּה. אֲבָל בַּיּוֹם שֶׁלִּפְנֵיהֶם וּבַיּוֹם שֶׁלְאַחֲרֵיהֶם, מֻתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִית.
סעיף ג’
בַּחֲנֻכָּה, מֻתָּר בַּעֲשִׂיַת מְלָאכָה. אַךְ הַנָּשִׁים נוֹהֲגוֹת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כָּל זְמַן שֶׁהַנֵרוֹת בַּבַּיִת דּוֹלְקִים, וְאֵין לְהָקֵל לָהֶן. וְהַטַּעַם שֶׁהַנָּשִׁים מַחְמִירוֹת יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶהַגְּזֵרָה הָיְתָה קָשָׁה עַל בְּנוֹת יִשְֹרָאֵל, שֶׁגָזְרוּ, בְּתוּלָה הַנִשֵּׂאת, תִּבָּעֵל לַהֶגְמוֹן תְּחִלָּה. וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁהַנֵּס נַעֲשָׂה עַל יְדֵי אִשָׁה, בַּת יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר מְאֹד, וּבִקְּשָׁהּ הַמֶּלֶךְ הַצּוֹרֵר שֶתִּשְׁכַּב עִמּוֹ, וְאָמְרָה לוֹ, שֶׁתְּמַלֵּא בַקָּשָׁתוֹ, וְהֶאֱכִילַתּוּ תַּבְשִׁילֵי גְבִינָה, כְּדֵי שֶׁיִצְמָא וְיִשְׁתֶּה יַיִן וְיִשְׁתַּכֵּר וְיִישַׁן וְיֵרָדֵם. וְכֵן הָיָה, וְחָתְכָה אֶת רֹאשׁוֹ וְהֱבִיאַתּוּ לִירוּשָׁלָיִם. וְכִרְאוֹת שַׂר צְבָאָם כִּי אָבַד מַלְכָּם, וַיָנוּסוּ. וְלָכֵן קְצָת נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב בַּחֲנֻכָּה, זֵכֶר לַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי חָלָב.
סעיף ד’
כָּל הַשְׁמָנִים כְּשֵׁרִים לְנֵר חֲנֻכָּה. וּמִכָּל מָקוֹם מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִקַּח שֶׁמֶן זַיִת דֻמְיָא דְנֵס שֶׁבַּמִקְדָּשׁ, שֶׁהָיָה בְּשֶׁמֶן זָיִת. וְאִם אֵינוֹ מָצוּי, יִבְרוֹר שְׁאָר שֶׁמֶן שֶׁאוֹרוֹ זַךְ וְנָקִי, אוֹ נֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה, שֶׁגַּם כֵּן אוֹרָן זָךְ. וְלֹא יִהְיוּ שְׁנַיִם קְלוּעִים בְּיַחַד, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כִּמְדוּרָה, אֶלָּא כָּל נֵר, יְחִידִי. וְלֹא יַעֲשֶׂה מִשַּׁעֲוָה שֶׁל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, מִשׁוּם דְּמָאִיס. וְכֵן כָּל הַפְּתִילוֹת כְּשֵׁרוֹת לְנֵר חֲנֻכָּה, וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, לִקַּח צֶמֶר גֶפֶן (בוים וואל). וְאֵין צָרִיךְ בְּכָל לַיְלָה פְּתִילוֹת חֲדָשׁוֹת, אֶלָּא מַדְלִיק גַּם בָּרִאשׁוֹנוֹת, עַד שֶׁיִכְלוּ.
כו כסלו
סעיף ה’
אִם מַדְלִיק בְּנֵר שֶל חֶרֶס, כֵּיוָן שֶׁהִדְלִיק בּוֹ לַיְלָה אֶחָד, נַעֲשָׂה יָשָׁן, וְאֵין מַדְלִיקִין בּוֹ בַּלַּיְלָה הַשֵׁנִי, מִשּׁוּם דְּמָאִיס. וְעַל כֵּן תִּהְיֶה לוֹ מְנוֹרָה נָאָה שֶׁל מִינֵי מַתֶּכֶת. וּמִי שֶׁיָדוֹ מַשֶּׂגֶת, יִקְנֶה מְנוֹרָה שֶׁל כֶּסֶף לְהִדּוּר מִצְוָה.
סעיף ו’
מִנְהָג פָּשׁוּט בִּמְדִינָתֵנוּ כִּמְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין, שֶׁמַּדְלִיקִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן נֵר אֶחָד, וּבַשֵּׁנִי, שְׁנֵי נֵרוֹת, וְכֵן מוֹסִיפִין, עַד שֶׁבְּלֵיל שְׁמִינִי מַדְלִיק שְׁמוֹנָה. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר, שֶיִתֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד נֵרוֹתָיו בְּמָקוֹם מְיֻחָד, כְּדֵי שֶׁיִהְיֶה הֶכֵּר שֶׁהֵם נֵרוֹת חֲנֻכָּה.
סעיף ז’
מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה, לְהַדְלִיק בַּפֶּתַח הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מִשּׁוּם פִּרְסוּמֵי נִסָּא, וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂין בִּזְמַן הַמִּשְׁנָה וְהַגְּמָרָא. וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁאָנוּ דָרִים בֵּין הָאֻמּוֹת, מַדְלִיקִין בַּבַּיִת שֶׁהוּא דָר בּוֹ. וְאִם יֶשׁ לוֹ חַלּוֹן לִרְשׁוּת הָרַבִּים, יַדְלִיקֵם שָׁם. וְאִם לָאו, מַדְלִיקָן אֵצֶל הַפָּתַח. וּמִצְוָה שֶׁיַנִּיחֵם בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לַפֶּתַח מִשְּׂמֹאל, שֶׁתְּהֵא מְזוּזָה מִיָמִין, וְנֵר חֲנֻכָּה מִשְּׂמֹאל, וְנִמְצָא שֶהוּא מְסֻבָּב בְּמִצְוֹת. וְיוֹתֵר טוֹב לְהַנִּיחָם בַּחֲלַל הַפָּתַח.
סעיף ח’
מִצְוָה לְהַנִּיחָם לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים מִן הַקַּרְקַע, וּלְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. וְאִם הִנִּיחָם לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, יָצָא. אֲבָל אִם הִנִּיחָם לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, לֹא יָצָא, מִשׁוּם דִּלְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה לָא שָׁלְטָא עֵינָא. וּמִי שֶׁהוּא דָר בַּעֲלִיָה, יָכוֹל לְהַנִּיחָם בַּחַלּוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. אֲבָל אִם הַחַלּוֹן לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה מִקַּרְקַּע רְשׁוּת הָרַבִּים, דְּלָא שָׁלְטָא בְּהוּ עֵינָא מֵהַהוֹלְכִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲזַי טוֹב יוֹתֵר לְהַנִּיחָם אֵצֶל הַפָּתַח.
סעיף ט’
הַנֵּרוֹת, יִהְיוּ בְּשׁוּרָה אַחַת בְּשָׁוֶה, לֹא אֶחָד גָּבוֹהַּ וְאֶחָד נָמוּךְ. וְיִהְיֶה הֶפְסֵק בֵּין נֵר לְנֵר, שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב הַלַהַב שֶׁל זֶה לָזֶה וְיִהְיֶה כְּמוֹ מְדוּרָה. וּבְנֵרוֹת שֶׁל שַעֲוָה, יִהְיֶה הֶפְסֵק, שֶׁלֹּא יִתְחַמֵּם זֶה מִזֶּה וְתִטֹּף הַשַּׁעֲוָה וְיִתְקַלְקָלו. מִלֵּא קְעָרָה שֶׁמֶן וְהִקִּיפָּהּ פְּתִילוֹת, אִם כָּפָה עָלֶיהָ כְּלִי, כָּל פְּתִילָה עוֹלָה בִּשְׁבִיל נֵר אֶחָד. לֹא כָּפָה עָלֶיהָ כְּלִי, אֲפִלוּ לְנֵר אֶחָד, אֵינָהּ עוֹלָה, לְפִי שֶׁהִיא כִּמְדוּרָה. נֵר שֶׁיֶשׁ לוֹ שְׁנֵי פִּיוֹת אוֹ יוֹתֵר, לֹא יַדְלִיקוּ בוֹ שְנַיִם אֲפִלוּ בַּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא הֶכֵּר כַּמָּה נֵרוֹת מַדְלִיקִין.
סעיף י’
זְמַן הַדְלָקָתָן, מִיָד בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים, וְלֹא יְאֻחָר. וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר קֹדֶּם הַהַדְלָקָה, אֲפִלּוּ לִלְמֹד. רַק אִם לֹא הִתְפַּלֵּל מַעֲרִיב, יִתְפַּלֵּל תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יַדְלִיק. וְקֹדֶם שֶׁיַדְלִיק, יְקַבֵּץ כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ לְפִרְסוּמֵי מִלְּתָא. וְצָרִיךְ לָתֵת שֶמֶן, שֶׁיִדְלְקוּ לְכָל הַפָּחוֹת חֲצִּי שָׁעָה. וּבְדִיעֲבַד אִם לֹא הִדְלִיק מִיָד, יָכוֹל לְהַדְלִיק בִּבְרָכָה כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי בֵיתוֹ נֵעוֹרִים. אֲבָל לְאַחַר שֶׁבְּנֵי בֵיתוֹ יְשֵׁנִים, תוּ לֵיכָּא פִּרְסוּמֵי נִסָּא, וְיַדְלִיק בְּלֹא בְרָכָה. אִם לֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לְהַדְלִיק בַּלַּיְלָה, יָכוֹל לְהַקְדִּים אֶת עַצְמוֹ וּלְהַדְלִיק מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, דְּהַיְנוּ שָׁעָה וּרְבִיעִית קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, וְהַיְנוּ שָׁעָה זְמַנִּית, לְפִי עֵרֶךְ הַיוֹם, (עַיֵן לְעֵיל סִימָן סט סָעִיף ב). וּבִימֵי חֲנֻכָּה שֶׁהַיָמִים קְצָרִים, אִם הַיּוֹם אָרֹךְ רַק עֶשֶׂר שָׁעוֹת עַל הָאוּהר (עַל הַשָּׁעוֹן), אֲזַי פְּלַג הַמִּנְחָה, הֲוֵי שָׁעָה אַחַת וּשְׁתֵּי מִינוּטִין (דַקוֹת) וָחֵצִי וּבִלְבַד שֶׁיִתֵּן שֶׁמֶן כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ דּוֹלְקִים עַד חֲצִי שָׁעָה לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים. וְאִם אֵינָם דּוֹלְקִים כָּךְ, לֹא קִיֵם הַמִּצְוָה.
סעיף יא’
סֵדֶר הַדְלָקָתָן כְּפִי מִנְהָגֵנוּ, בַּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן מַדְלִיק הַנֵּר שֶׁכְּנֶגֶד יְמִינוֹ, וּבַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי מוֹסִיף עָלָיו נֵר כְּנֶגֶד שְׂמֹאלוֹ, וְכֵן בְּכָל לַיְלָה מוֹסִיף כְּנֶגֶד שְׂמֹאלוֹ, וְזֶה שֶׁהוּא מוֹסִיף, מַדְלִיק בָּרִאשׁוֹנָה וּפוֹנֶה וְהוֹלֵךְ לִימִינוֹ.
כז כסלו
סעיף יב’
בְּלֵיל רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ הַמַּדְלִיק קֹדֶם הַהַדְלָקָה שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, לְהַדְלִיק, שֶׁעָשָׂה נִסִּים, שֶׁהֶחֱיָנוּ. וּבִשְׁאָר הַלֵּילוֹת, אֵינוֹ מְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ הַבְּרָכוֹת, מַדְלִיק נֵר אֶחָד. וּבְעוֹד שֶׁמַּדְלִיק הָאֲחֵרִים, אוֹמֵר, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ וְכוּ’. גֵּר אוֹמֵר, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לְיִשְֹרָאֵל. וְאִם אָמַר לַאֲבוֹתֵינוּ, יָצָא. אוֹנֵן, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אִם יֵשׁ אַחֵר, יַדְלִיק הָאַחֵר בִּבְרָכוֹת וְהוּא יַעֲנֶה אָמֵן. וְאִי לֵיכָּא אַחֵר, יַדְלִיק הוּא בְּלֹא בְרָכוֹת.
סעיף יג’
קָיְמָא לָן, הַדְלָקָה עוֹשֶׂה מִצְוָה. פֵּרוּשׁ, הַהַדְלָקָה הִיא הַמִּצְוָה, וּבִשְׁעַת הַהַדְלָקָה, צְרִיכִין לִהְיוֹת הַנֵּרוֹת בִּמְקוֹמָן הָרָאוּי וְכַשִׁעוּר הָרָאוּי, לְאַפּוּקֵי אִם הִדְלִיקָן לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים אוֹ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִים הִנִּיחָן בִּמְקוֹמָן, פְּסוּלִים. וְכֵן אִם בִּשְׁעַת הַהַדְלָקָה לֹא הָיָה שֶׁמֶן כַשִּׁעוּר וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף, לָא מַהֲנֵי. וְכֵן אִם הֶעֱמִידָן בְּמָקוֹם שֶׁהָרוּחַ שוֹלֵט וְעוֹמְדִין לִכָבוֹת, לֹא קִיֵם הַמִּצְוָה, וְחַיָב לְהַדְלִיקָן שֵׁנִית, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ. אֲבָל אִם הֶעֱמִידָן כָּרָאוּי וְעַל יְדֵי מִּקְרֶה כָּבוּ, כְבָר קִיֵם הַמִּצְוָה. וּמִכָּל מָקוֹם נוֹהֲגִין שֶׁחוֹזֵר וּמַדְלִיקָן. וְנוֹהֲגִין לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק נֵר מִנֵּר, אֶלָּא מַדְלִיקָן מִן הַשַּׁמָּשׁ אוֹ מִנֵּר אַחֵר.
סעיף יד’
כָּל זְמַן מִצְוָתָן, דְהַיְנוּ חֲצִי שָׁעָה, אָסוּר לֵהָנוֹת מֵאוֹרָן. וְלָכֵן נוֹהֲגִין לְהַנִּיחַ אֶצְלָן אֶת הַשַּמָּשׁ שֶׁהִדְלִיקוּ בוֹ, כְּדֵי שֶׁאִם יִשְׁתַּמֵּשׁ אֶצְלָן, יִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר הַשַּׁמָּשׁ, וּצְרִיכִין לְהַנִּיחוֹ קְצָת לְמַעְלָה מִן הַנֵּרוֹת, שֶׁיְהֵא נִכָּר, שֶׁאֵינוֹ מִמִּנְיָן הַנֵּרוֹת.
סעיף טו’
מַדְלִיקִין נֵרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִשּׁוּם פִּרְסוּמֵי נִסָּא, וּמְבָרְכִין עֲלֵיהֶן. וּמַנִּיחָן בְכֹתֶל דָּרוֹם, וּמַדְלִיקָן בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב. וְאֵין אָדָם יוֹצֵּא בַּנֵּרוֹת שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת. וְצָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהַדְלִיק בְבֵיתוֹ. וּמִי שֶׁהוּא אָבֵל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, לֹא יַדְלִיק בַּלַיְלָה הָרִאשּׁוֹן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מִשּׁוּם דְּצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהֶחֱיָנוּ. וְאָבֵל, אֵין לוֹ לוֹמַר שֶׁהֶחֱיָנוּ בְּצִבּור. אֲבָל בְּבֵיתוֹ, מְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ.
סעיף טז’
נָשִׁים, חַיָבוֹת בְּנֵר חֲנֻכָּה, שֶׁאַף הֵן הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַנֵּס (עַיֵן לְעֵיל סָעִיף ג). וִיכוֹלָה אִשָּׁה לְהַדְלִיק בְּעַד כָּל בְּנֵי בֵיתָהּ. וְקָטָן שֶׁהִגִּיע לְחִנּוּךְ, גַּם כֵּן חַיָב. סוּמָא, אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּתֵּף עִם אַחֵר בִּפְרוּטָה, מוּטָב. וְאִם יֶשׁ לוֹ אִשָּׁה, הִיא מַדְלֶקֶת בִּשְׁבִילוֹ. וְאִם אֵין לוֹ אִשָּׁה וְיֶשׁ לוֹ דִירָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁאֵין לוֹ עִם מִי לְהִשְׁתַּתֵּף, מַדְלִיק עַל יְדֵי סִיוּעַ אַחֵר.
סעיף יז’
בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מַדְלִיקִין תְּחִלָּה נֵר חֲנֻכָּה, וְאַחַר כָּךְ נֵר שַׁבָּת, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא לְאַחַר פְּלַג הַמִּנְחָה. וּמִתְפַּלְּלִין תְּחִלָּה מִנְחָה. וְצָרִיךְ שֶׁיִתֵּן שֶׁמֶן כְּדֵי שֶיִדְלְקוּ עַד חֲצִי שָׁעָה לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים. דְּאִם לֹא כֵן, הֲוֵּי לֵהּ בְּרָכָה לְבַטָּלָה. וְאִם מַדְלִיק אֵצֶל הַפֶּתַח, צָרִיךְ לִזָּהֵר לְהַפְסִיק בְּאֵיזֶה דָבָר בֵּינָם לְבֵין הַדֶּלֶת, שֶלֹּא יְכַבֵּם הָרוּחַ בִּפְתִיחַת וּנְעִילַת הַדֶּלֶת.
סעיף יח’
בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מַבְדִּילִין וְאַחַר כָּךְ מַדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה. וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת, מַדְלִיקִין קֹדֶם וְיִתֶּן לְךָ.
סעיף יט’
מִי שֶׁהוּא אֵינוֹ בְבֵיתוֹ, אֶלָּא בְמָקוֹם אַחֵר, אִם יודֵעַ שֶׁאִשְתּוֹ מַדְלֶקֶת בְּבֵיתוֹ, יַדְלִיק הוּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא בְּלֹא בְרָכוֹת. וְטוֹב אִם אֶפְשָׁר שֶיִשְׁמַע תְחִלָּה אֶת הַבְּרָכוֹת מִמִּי שֶׁמַּדְלִיק שָׁם, וִיכַוֵּן לָצֵאת בְּבִרְכוֹתָיו וְיַעֲנֶה אָמֵן, וְאַחַר כָּךְ יַדְלִיק הוּא בְּלֹא בְרָכוֹת. וְאִם אֵין אִשְׁתּוֹ מַדְלֶקֶת בְּבֵיתוֹ, וְכֵן הַבַּחוּרִים בְּאַכְסַנְיָא שֶׁלָּהֶן צְרִיכִין לְהַדְלִיק בִּבְרָכוֹת, אוֹ יִשְׁתַּתְּפוּ עִם בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיִתְּנוּ לוֹ אֵיזֶה פְּרוּטָה, שֶיִהְיֶה לָהֶם גַּם כֵּן חֵלֶק בְּשֶׁמֶן וּפְתִילָה. וּבַעַל הַבַּיִת, יוֹסִיף קְצָת שֶׁמֶן עַל הַשִׁעוּר בִּשְׁבִיל הַשִּׁתּוּף. אֲבָל יֵשׁ לָהֶם לְהַדֵר שֶׁיַדְלִיקוּ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּמִי שֶׁהוּא בְעִירוֹ אֶלָּא בְבֵית אַחֵר, כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַהַדְלָקָה, צָרִיךְ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ וּלְהַדְלִיק.
כח כסלו
סעיף כ’
הַשֶּמֶן שֶׁנִשְאָר בַּמְּנוֹרָה לְאַחַר חֲנֻכָּה וְכֵן הַפְּתִילוֹת, עוֹשֶׂה לָהֶן מְדוּרָה וְשׂוֹרְפָן, מִשׁוּם דְּהֻקְצוּ לְמִצְוָתָן. וְאָסוּר לֵהָנוֹת מֵהֶן, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנָה מִתְּחִלָה שֶׁאֵינוֹ מַקְצֶה מַה שֶּׁיִֹשָאֵר.
סעיף כא’
כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, אוֹמְרִים בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, עַל הַנִּסִּים. וְאִם שָׁכַח וְלֹא אֲמָרוֹ, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁאָמַר אֶת הַשֵׁם מִן בִּרְכַּת הַטּוֹב שִׁמְךָ וְכוּ’, חוֹזֵר וּמַתְחִיל עַל הַנִּיסִּים. אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַשֵׁם, גּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה וְאֵינוֹ חוֹזֵר. (וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן, עַיֵן לְעֵיל סִימָן מד, סָעִיף טז).
סעיף כב’
כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, גּוֹמְרִים אֶת הַהַלֵּל, וְאֵין אוֹמְרִים, לֹא תַחֲנוּן, וְלֹא אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְלֹא לַמְנַצֵּחַ, וְלֹא צִדְקָתְךָ צֶדֶק. (דִּין הַלֵּל בְּבֵית הָאָבֵל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן רז, סָעִיף ו).
סעיף כג’
קוֹרִין בְּכָל יוֹם תְּלָתָא גַבְרֵי בְּקָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים שֶבְּפָרָשַׁת נָשׂא. בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן מַתְחִילִין לַכֹּהֵן מִן וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה, עַד לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. לַלֵּוִי, וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן וְגוֹ’, עַד מְלֵאָה קְטֹרֶת. וּלְיִשְֹרָאֵל, פַּר אֶחָד וְגוֹ’, עַד בֶּן עַמִּינָּדָב. בַּיוֹם הַשֵּׁנִי, לַכֹּהֵן וְלַלֵּוִי, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְגוֹ’. וּלְיִשְֹרָאֵל, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְגוֹ’. וְכֵן בְּכָל יוֹם, לַכֹּהֵן וְלַלֵּוִי, הַיּוֹם שֶׁעוֹמְדִים בּוֹ. וּלְיִשְֹרָאֵל הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. וּבַיוֹם הַשְּׁמִינִי, לַכֹּהֵן וְלַלֵּוִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. וּלְיִשְֹרָאֵל, מַתְחִילִים בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי, וְגוֹמְרִים כָּל הַסֵּדֶר וְגַם בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ, עַד כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה.
סעיף כד’
בְּשַׁבָּת חֲנֻכָּה, מוֹצִיאִין שְׁנֵי סִפְרֵי תוֹרָה. בָּרִאשׁוֹן, קוֹרִין פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. וּבַשֵּׁנִי, הַמַּפְטִיר בְּשֶׁל חֲנֻכָּה יוֹמוֹ, וּמַפְטִירִין רָנִּי וְשִׂמְחִי. וְאִם יֵשׁ עוֹד שַׁבָּת אַחַת, מַפְטִירִין בָּהּ בִּמְלָכִים, בַּנֵּרוֹת דִּשְׁלֹמֹה. בְּרֹאש חֹדֶשׁ טֵבֵת בַּחֹל, מוֹצִיאִין שְׁנֵי סִפְרֵי תוֹרָה. בָּרִאשׁוֹן קוֹרִין תְּלָתָא גַבְרֵי בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ הָרְבִיעִי בְּסֵפֶר תּוֹרָה הַשֵּׁנִי בְּשֶׁל חֲנֻכָּה יוֹמוֹ, מִשׁוּם דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ תָּדִיר טְפֵי, וְקָיְמָא לָן תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר, תָּדִיר קוֹדֵם, וְלָכֵן מַקְדִימִין רֹאשׁ חֹדֶּשׁ. וְאִם טָעוּ וְהִתְחִילוּ לִקְרוֹת בְּשֶׁל חֲנֻכָּה, וַאֲפִלּוּ עֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ לִקְרוֹת, אֶלָּא שֶכְּבָר בֵּרַךְ הָעוֹלֶה, אֵין צְרִיכִין לְהַפְסִיק, אֶלָּא הָעוֹלֶה גּוֹמֵר קְרִיאָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ קוֹרִין לַנִּשְׁאָרִים בְּשֶל רֹאשׁ חֹדֶשׁ. אִם קָרְאוּ בָרִאשוֹנָה בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ כָּרָאוּי, אֶלָּא שֶׁטָּעוּ וְקָרְאוּ גַּם אֶת הָרְבִיעִי בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אֲפִלּוּ נִזְכְּרוּ מִיָד לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ הַקּוֹרֵא, אִם לֹא הוֹצִיאוּ רַק סֵפֶר תּוֹרָה אֶחָד, אֵין צְרִיכִין לִקְרוֹת יוֹתֵר. אֲבָל אִם הוֹצִיאו שְׁנֵי סִפְרֵי תוֹרָה, שֶׁיֵשׁ כָּאן חֲשָׁשׁ מִשּׁוּם פְּגָמוֹ שֶׁל סֵפֶר הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ פָּסוּל הוּא, צְרִיכִין לִקְרוֹת בּוֹ חֲמִישִׁי בְּשֶׁל חֲנֻכָּה, וְאַחַר הַחֲמִישִׁי יֹאמְרוּ חֲצִי קַדִּישׁ.
סעיף כה’
חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת בַּשַׁבָּת, מוֹצִיאִין שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תוֹרָה, בָּרִאשׁוֹן קוֹרִין שִׁשָׁה גַבְרֵי בְּפָרָשַׁת הַשָׁבוּעַ. בַּשֵּׁנִי, שְׁבִיעִי בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמַתְחִילִין וּבְיוֹם הַשַׁבָּת (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן עח סָעִיף א וְסִימָן עט סָעִיף א). וְאוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ. וּבַשְּׁלִישִׁי מַפְטִיר בְּשֶׁל חֲנֻכָּה יוֹמוֹ, וּמַפְטִירִין רָנִּי וְשִמְחִי. וְאַף עַל גַּב דְּתָדִיר קוֹדֵם, זֶהוּ בַּקְּרִיאָה, שֶׁקּוֹרִין שְׁנֵיהֶם. אֲבָל בְּהַפְטָרָה שֶׁאֵין מַפְטִירִין אֶלָּא אַחַת, דּוֹחִין שֶל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְקוֹרִין שֶׁל חֲנֻכָּה, מִשּׁוּם פִּרְסוּמֵי נִסָּא.
סעיף כו’
בַּחֲמִשָּה עָשָׂר בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת. אֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן. וְנוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת בּוֹ בְמִינֵי פֵרוֹת אִילָנוֹת.
סימן קמ – סדר ארבע פרשיות ובו ג’ סעיפים:
יא אדר
סעיף א’
שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר הַסָּמוּךְ לְנִיסָן, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת שְׁקָלִים. וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּשַׁבָּת, אֲזַי הִיא שַׁבָּת שְׁקָלִים. וּמוֹצִיאִין שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תוֹרָה, בָּרִאשׁוֹן קוֹרִין שִׁשָּׁה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. בַּשֵּׁנִי, קוֹרִין לַשְׁבִיעִי בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמַתְחִילִין וּבְיוֹם הַשַׁבָּת, וְאוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ (עַיֵן לְעֵיל סִימָן עח סָעִיף א וְסִימָן עט סָעִיף א). וּבַשְּׁלִישִׁי, קוֹרִין מַפְטִיר בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים, וּמַפְטִירִין הַפְטָרַת שְׁקָלִים. אִם טָעוּ וְהִתְחִילוּ לִקְרוֹת תְּחִלָּה בְּפָרָשַת שְׁקָלִים, גּוֹמְרִים, וְהַמַּפְטִיר קוֹרֵא בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמַפְטִיר גַּם כֵּן הַפְטָרַת שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ.
סעיף ב’
שַׁבָּת שֶׁלִפְנֵי פּוּרִים הוּא שַׁבָּת פָּרָשַׁת זָכוֹר. וְהַשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ. וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּשַׁבָּת, אָז הִיא פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ, וְדִינָהּ כְּמוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל בַּשַׁבָּת. וְהַשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת פָּרָה.
סעיף ג’
יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי פָּרָשַׁת זָכוֹר וּפָרָשַׁת פָּרָה, חַיָבִים לִקְרוֹתָן מִדְּאוֹרַיְתָא, וְאֵין קוֹרִין בָּהֶם קָטֹן לַמַּפְטִיר. וּבְנֵי הַיִשׁוּבִים שֶאֵין לָהֶם מִנְיָן, צְרִיכִין שֶׁיָבוֹאוּ לְמָקוֹם שֶׁיֵשׁ בּוֹ מִנְיָן. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם, לְכָל הַפָּחוֹת יִקְרְאוּ אוֹתָן בִּנְגִינוֹת כָּרָאוּי.
סימן קמא – הלכות מגלה ובו כ”ג סעיפים:
סעיף א’
מִשֶׁנִּכְנַס אֲדָר, מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה. וְיִשְֹרָאֵל שֶׁיֵשׁ לוֹ דִין וּדְבָרִים עִם גּוֹי, יִשָּׁפֵט עִמּוֹ בְּחֹדֶשׁ זֶה.
סעיף ב’
בִּימֵי מָּרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, נִקְהֲלוּ הַיְהוּדִים בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם, וְהָיוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת ה’ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיַעְזְרֵם. וּמָצִינוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּלְחָמָה, הִתְעַנּוּ שֶׁיַעְזְרֵם ה’. וְגַם משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, בְּיוֹם שֶׁנִּלְחַם עִם עֲמָלֵק, הִתְעַנָּה. וְאִם כֵּן, מִסְּתָמָא גַּם אָז בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, הִתְעַנוּ בְּיוֹם שְׁלשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר. וְלָכֵן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם כָּל יִשְֹרָאֵל יוֹם זֶה לְתַעֲנִית צִבּוּר. וְנִקְרָא תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְמוֹ, רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל אִישׁ בְּעֵת צָרָתוֹ, כַּאֲשֶׁר יִתְעַנֶּה וְיָשוּב אֶל ה’ בְּכָל לְבָבוֹ, כְּמוֹ שֶעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָמִים הָהֵם. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין תַּעֲנִית זוֹ חוֹבָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ אַרְבַּע הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּמִּקְרָא (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קכא), וְלָכֵן יֵשׁ לְהָקֵל בָּהּ בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, כְּגוֹן מְעֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת אוֹ אֲפִלּוּ חוֹלֶה קְצָת בִּכְאֵב עֵינַיִם, שֶׁאִם מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה, לֹא יִתְעַנּוּ. וְכֵן יוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכֵן חָתָן בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלּוֹ, אֵינָן צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת, וְיִפְרְעוּ אֶת הַתַּעֲנִית אַחַר כָּךְ. אֲבָל שְׁאָר הַבְּרִיאִים, לֹא יִפְרְשׁוּ (אֶת) עַצְמָם מִן הַצִּבּוּר. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ וְקָשָׁה עָלָיו הַתַּעֲנִית, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת.
סעיף ג’
בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, הוּא פּוּרִים. וְאִם חָל פּוּרִים בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מַקְדִּימִין לְהִתְעַנּוֹת בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי. וְאִם יֵשׁ אָז בְּרִית מִילָה, יַעֲשׂוּ אֶת הַסְעוּדָה בַּלָיְלָה. אֲבָל הַסַּנְדָּק וַאֲבִי הַבֵּן, מֻתָּרִין לֶאֱכֹל בַּיּוֹם, וְאֵין צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי. אֲבָל אָדָם אַחֵר שֶׁשָּׁכַח וְאָכַל בַּיּוֹם הַחֲמִישִּׁי, יִתְעַנֶּה בַּיוֹם הַשִׁשִּי.
יב אדר
סעיף ד’
לִכְבוֹד הַמְּגִלָּה, יֵשׁ לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת מִבָּעֶרֶב. וּכְשֶׁבָּא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, יִמְצָא בְבֵיתוֹ נֵרוֹת דּוֹלְקִים וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּה מֻצַּעַת. עַרְבִית, לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל, וְקוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ’, (שֶהוּא בְּמִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶלֶת הַשַׁחַר, שֶׁנֶאֶמַר עַל אֶסְתֵּר, וְשָׁם נֶאֱמַר, אֱלֹהַי אֶקְרָא וְגוֹ’, דְּנֶאֱמַר עַל מִקְרָא מְגִלָּה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי, חַיָב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶנֶּאֱמַר, אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָה לִי, וְסָמִיךְ לֵהּ, וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ’) וְאַחַר כָּךְ קַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וִיהִי נֹעַם, וְאַתָּה קָדוֹשׁ, וְקַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל, וְיִתֶּן לְךָ, וּמַבְדִּילִין עַל הַכּוֹס, עָלֵינוּ.
סעיף ה’
נוֹהֲגִין לִתֵּן קֹדֶם פּוּרִים מַחֲצִית מִן הַמַּטְבֵּעַ הַקָבוּעַ בְאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתוֹ זְמָן, זֵכֶר לְמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים בַּאֲדָר לְצֹרֶךְ קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר. וּמִנְהָג לִתֵּן שָׁלֹשׁ מַחֲצִיּוֹת, מִשּׁוּם דִּבְפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא כְתִיב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תְּרוּמָה. וְנוֹתְנִין בָּעֶרֶב לִפְנֵי קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וּמְחַלְּקִין אוֹתָם לַעֲנִיִים. קָטָן, פָּטוּר. וְאִם אָבִיו נָתַן בִּשְׁבִלוֹ פַּעַם אַחַת, חַיָב לְעוֹלָם. בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּחַיָב, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּפָּטוּר, עַד שֶׁיְהֵא בֶּן עֶשְׂרִים.
סעיף ו’
בַּפּוּרִים, עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, אוֹמְרִים עַל הַנִסִּים, וְאִם שָׁכַח, דִינוֹ כְּמוֹ בַּחֲנֻכָּה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קלט סָעִיף כא).
סעיף ז’
חַיָב כָּל אָדָם, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, לִשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בַּלַיְלָה וּבַיוֹם. וְלָכֵן גַּם הַבְּתוּלוֹת, יֵשׁ לָהֶן לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאִם אֵינָן הוֹלְכוֹת, צְרִיכִין לִקְרוֹת לִפְנֵיהֶן בַּבָּיִת. וְגַם אֶת הַקְּטַנִים חַיָבִים לְחַנֵּךְ אוֹתָם שֶׁיִשְׁמְעוּ קְרִיאַת הַמְּגִלָּה. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יָבִיאוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת קְטַנִּים בְּיוֹתֵר, שֶׁמְּבַלְבְּלִים דַּעַת הַשּׁוֹמְעִים.
סעיף ח’
מְגִלָּה שֶל לַיְלָה, אָסוּר לִקְרוֹת קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְטַעֵר הַרְבֵּה מֵחֲמַת הַתַּעֲנִית. אַךְ יָכוֹל לִטְעֹם קְצָת קֹדֶם הַמְּגִלָּה, כְּגוֹן קַאפֶע וְכַדּוֹמֶה, כְּדֵי לְהִתְחַזֵק מְעַט מֵחֻלְשַׁת הַתַּעֲנִית.
סעיף ט’
מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִשְׁמוֹעַ אֶת הַמְּגִלָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ רֹב אֲנָשִׁים, מִשּׁוּם דִּבְרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ. וּלְכָל הַפָּחוֹת יִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ בְּמִנְיַן עֲשָׂרָה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתָהּ בְּמִנְיָן, יִקְרָא אוֹתָהּ כָּל יָחִיד מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּשֵׁרָה עִם הַבְּרָכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְאִם אֶחָד יוֹדֵעַ לִקְרוֹתָהּ וְהַשְּׁאָר אֵינָם יוֹדְעִים, יִקְרָא זֶה שֶׁיוֹדֵעַ, וְהֵם יִשְׁמְעוּ וְיוֹצְאִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם עֲשָׂרָה. אֲבָל בְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, אֵין אוֹמְרִים רַק בַּעֲשָׂרָה. וְאַךְ בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת, יָכוֹל גַּם יָחִיד לְאָמְרָהּ.
סעיף י’
מִנְהָג בְּכָל יִשְֹרָאֵל, שֶהַקּוֹרֵא אֵינוֹ קוֹרֵא מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּרוּכָה, אֶלָּא פּוֹשֵׁט אוֹתָהּ וְכוֹפְלָהּ דַּף עַל דַּף כְּמוֹ אִגֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרֵאת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים, אֲבָל הַשׁוֹמְעִים, אֵינָם צְרִיכִים לְפָשְׁטָהּ.
סעיף יא’
הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה, בֵּין בַּיוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, עַל מִקְרָא מְגִלָּה, שֶעָשָׂה נִּסִּים, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ. וּלְאַחַר קְרִיאָתָהּ, כּוֹרְכָהּ כֻּלָהּ וּמַנִּיחָהּ לְפָנָיו, וּמְבָרְכִין בִּרְכַּת הָרָב אֶת רִבֵנוּ וְכוּ’. אִם אָבֵל קוֹרֵא אֶת הַמְגִלָּה, יְבָרֵךְ אַחֵר אֶת הַבְּרָכוֹת, מִשׁוּם בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ.
סעיף יב’
בְּבִרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ שֶׁל יוֹם, יְכַוְּנוּ גַּם עַל מִצְוַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת וּמַתָּנוֹת לְאֶבְיוֹנִים וּסְעוּדַת פּוּרִים. וְכֵן שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, צָרִיךְ שֶׁיְכַוֵן לְהוֹצִיא אֶת הַצִבּוּר עַל מִצְוֹת אֵלּוּ.
סעיף יג’
הַקוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה, צָרִיךְ לְכַוֵּן לְהוֹצִיא אֶת כָּל הַשּׁוֹמְעִים. וְגַם הַשּׁוֹמֵעַ צָרִיךְ לְכַוֵּן לָצֵאת וְלִשְׁמֹעַ כָּל תֵּבָה וְתֵבָה, שֶׁאֲפִלּו אִם רַק תֵּבָה אַחַת לֹא שָׁמַע, אֵינוֹ יוֹצֵא. וְלָכֵן צָרִיךְ הַקּוֹרֵא לְהַשְׁגִיחַ מְאֹד, שֶׁבְּשָׁעָה שֶמַּרְעִישִׁין וּמְבַלְבְּלִין בְּהַכָּאַת הָמָן, יִשְׁתֹּק עַד יַעֲבֹר הָרַעַשׁ לְגַמְרֵי. וּמִכָּל מָקוֹם רָאוּי וְנָכוֹן שֶׁיִהְיֶה לְכָל אֶחָד מְגִלָּה כְּשֵׁרָה, כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר בְּעַצְמוֹ מִלָּה בְמִלָּה בְּלַחַשׁ, פֶּן לֹא יִשְׁמַע תֵּבָה אַחַת מִן הַקּוֹרֵא. וְכֵן כָּל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב שֶׁעוֹמֶדֶת בְּעֶזְרַת נָשִׁים, אִם אֶפְשָׁר, מַה טּוֹב לִהְיוֹת לָהּ מְגִלָּה כְּשֵׁרָה לִקְרוֹת מִתּוֹכָהּ, כִּי שָׁם קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ, וְהַנָּשִׁים חַיָבוֹת כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים. (אִם לֹא קִדְּשׁוּ אֶת הַלְּבָנָה וְנִרְאֲתָה בִּשְעַת קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, עַיֵן לְעֵיל סוֹף סִימָן צז).
יג אדר
סעיף יד’
הַקּוֹרֵא צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר אֶת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן וְגַם תֵּבַת עֲשֶׂרֶת, הַכֹּל בִּנְשִׁמָה אַחַת, לְהוֹדִיעַ שֶׁכֻּלָּם נֶהֶרְגוּ וְנִתְלוּ כְּאֶחָד. וְנוֹהֲגִין לְכַתְּחִלָּה לוֹמַר מִן חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ, הַכֹּל בִּנְשִׁימָה אֶחָת. וּבְדִיעֲבַד, אֲפִלּוּ הִפְסִיק בֵּין עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן, יָצָא. וּמַה שֶּׁנּוֹהֲגִין בִּקְצָת מְקוֹמוֹת שֶכָּל הַקָהָל אוֹמְרִים עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן, אֵינוֹ מִנְהָג נָכוֹן, אֶלָּא הַקּוֹרֵא לְבַד יֹּאמְרֵם, וְהַקָּהָל יִשְׁמְעוּ כְּמוֹ כָּל הַמְּגִלָּה. כְּשֶׁאוֹמֵר הַקּוֹרֵא בַּלַיְלָה הַהוּא נָדְדָה וְגוֹ’, יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ, כִּי שָׁם מַתְחִיל עִקַּר הַנֵּס. וּכְשֶׁאוֹמֵר הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת, יְנַעְנֵעַ אֶת הַמְּגִלָּה.
סעיף טו’
מִי שֶׁיֵשׁ לְפָנָיו מְגִלָּה פְסוּלָה אוֹ חֻמָּשׁ, לֹא יִקְרָא עִם שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר. כִּי אִם הוּא קוֹרֵא, אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן לִשְׁמֹעַ מִן שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר. וַאֲפִלוּ אִם הוּא יְכַוֵּן, שֶׁמָּא יִשְׁמַע אַחֵר מַה שֶׁהוּא קוֹרֵא, וְלֹא יְכַוֵן לִקְרִיאַת שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר. וְכֵן לֹא יְסַיֵעַ שׁוּם אָדָם בְּעַל פֶּה לִשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר. וְלָכֵן אוֹתָן אַרְבָּעָה פְּסוּקֵי גְאֻלָּה שֶׁאוֹמְרִים הַקָּהָל בְּקוֹל רָם, צָרִיךְ שְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר לַחֲזוֹר וְלִקְרוֹתָם מִתּוֹךְ הַמְּגִלָּה הַכְּשֵׁרָה.
סעיף טז’
מִי שֶׁכְּבָר יָצָא בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וְקוֹרֵא לְהוֹצִיא אַחֵר, אִם זֶה שֶׁצָרִיךְ לָצֵאת יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכוֹת, יְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ. וְאִם הִיא אִשָּׁה, טוֹב יוֹתֵר שֶׁהַקּוֹרֵא יְבָרֵךְ, וְאוֹמֵר, אֲשֶר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמֹעַ מְגִלָּה.
סעיף יז’
בְּשַׁבָּת (שֶׁאֵינוֹ פּוּרִים) מֻתָּרִין לְטַלְטֵל אֶת הַמְּגִלָּה. וּמִכָּל מָקוֹם אִם חָל פּוּרִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אֵין לְהָבִיא בַּשַׁבָּת אֶת הַמְּגִלָּה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וַאֲפִלּוּ בְּעִיר שֶהִיא מְתֻקֶנֶת בְּעֵרוּבִין, מִשּׁוּם דַּהֲוֵּי מֵכִין מִשַׁבָּת לַחֹל.
סעיף יח’
צִבּוּר שֶׁאֵין לָהֶם שְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיָכוֹל לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה עִם הַטְּעָמִים כָּרָאוּי, יָכוֹל לִקְרוֹת גַּם בְּלֹא טְעָמִים, רַק שֶׁיִּקְרָא אֶת הַתֵּבוֹת כָּרָאוּי, שֶׁלֹא יִשְׁתַּנֶה הָעִנְיָן. שֶׁאִם קָרָא בִּמְקוֹם וּמָרְדְּכַי יוֹשֵׁב, יָשַׁב. אוֹ בִּמְקוֹם וְהָמָן נוֹפֵל, נָפַל, וְכַדּוֹמֶה, אֲפִלּוּ בְדִיעֲבַד אֵינוֹ יוצֵא. וִיכוֹלִין לַעֲשׂוֹת בַּמְּגִלָּה נְקֻדּוֹת וּטְעָמִים, שֶׁיִקְרָא כְּהֹגֶן, כֵּיוָן שֶׁהִיא שְׁעַת הַדְּחָק, וְהָכִי עָדִיף טְפֵי מִמַּה שֶׁיִקְרָא אֶחָד מִתּוֹךְ הַחֻמָּשׁ בְּלַחַשׁ, דְּכֵיוָן שֶׁזֶּה הַקּוֹרֵא מִתּוֹךְ הַחֻמָשׁ, אֲפִלּוּ הוּא קוֹרֵא בְּלַחַשׁ, אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ שֶׁיִשְׁמַע מִשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר, וְנִמְצָא שֶׁקָּרָא רַק מִתּוֹךְ הַחֻמָשׁ, וְאֵינוֹ יוֹצֵא. וְאִם אֵרַע כָּךְ, צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְשָׁמְעָהּ מִתּוֹךְ מְגִלָּה כְּשֵׁרָה.
סעיף יט’
צִבּוּר שֶׁאֵין לָהֶם מְגִלָּה כְּשֵׁרָה כְּדִינָהּ, מִכָּל מָקוֹם אִם הִיא כְּתוּבָה עַל קְלָף כְּהִלְכָתָהּ, רַק שֶׁחֲסֵרוֹת אֵיזוֹ תֵבוֹת בְּאֶמְצָעָה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָסֵר בָּהּ עִנְיָן אֶחָד שָׁלֵם, יְכוֹלִין לִקְרוֹת מִתּוֹכָהּ עִם הַבְּרָכוֹת, וְהַטָּעוּת יִקְרָא הַקּוֹרֵא בְּעַל פֶּה, אוֹ יֹאמַר לְפָנָיו בְּלַחַשׁ מִתּוֹךְ הַחֻמָּשׁ. אֲבָל אִם אֵין מְגִלָּה כְּלָל אוֹ שֶׁחָסֵר בָּה עִנְיָן אֶחָד שָׁלֵם אוֹ שֶׁחָסֵר בָּהּ בַּתְּחִלָּה אוֹ בַסוֹף, קוֹרִין מִתּוֹךְ הַחֻמָּשׁ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵין מְבָרְכִין. וְיָחִיד שֶׁאֵין לוֹ רַק מְגִלָּה פְסוּלָה, קוֹרֵא בָהּ בְּלֹא בְרָכוֹת.
סעיף כ’
אָבֵל תּוֹךְ שִׁבְעָה, נוֹהֵג בְּכָל דִּינֵי אֲבֵלוּת, וְאָסוּר לִרְאוֹת כָּל מִינֵי שִׂמְחָה. אַךְ בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וִישִׁבָה עַל גַבֵּי סַפְסָל, מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם דְּבָרִים הַנּרְאִים לַכֹּל. בַּלַיְלָה, אִם יָכוֹל לֶאֱסוֹף מִנְיָן בְּבֵיתוֹ לִקְרוֹת הַמְּגִלָּה, מוּטָב. וְאִם לָאו, יִתְפַּלֵל בְּבֵיתוֹ וְיֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִשְׁמוֹעַ הַמְּגִלָּה. וְאִם חָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, יֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְאַחַר סְעוּדָה שְׁלִישִׁית בְּעוֹד יוֹם. וּבַיוֹם, הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַתְּפִלָּה וְלַמְּגִלָּה.
סעיף כא’
מִי שֶמֵּת לוֹ מֵת בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר וּבַלַיְלָה הוּא אוֹנֵן קֹדֶם הַקְבוּרָה, יִשְׁמַע קְרִיאַת הַמְּגִלָּה מֵאַחֵר. וְלֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן, כִּי בַלַיְלָה אֵינוֹ חַיָב בְּמִשְׁתֶּה. וּבַיּוֹם לְאַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, קוֹבְרִין אֶת הַמֵּת וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵל וְיִקְרָא אֶת הַמְּגִלָּה אוֹ יִשְׁמַע מֵאַחֵר. וְאִם שָׁמַע קְרִיאַת הַמְּגִלָּה קֹדֶם הַקְּבוּרָה, יָצָא. וּמִכָּל מָקוֹם נָכוֹן שֶיַחֲזוֹר וְיִקְרְאָהּ בְּלֹא בְרָכוֹת. וּתְפִלִּין לֹא יַנִּיחַ אֲפִלּו אַחַר הַקְּבוּרָה, כֵּיוָן שֶהוּא יוֹם רִאשׁוֹן בְאֶבְלוֹ. וְאוֹנֵן בַּפּוּרִים בַּיּוֹם, מֻתָּר בְּבָשָׂר וָיָיִן.
יד אדר
סעיף כב’
שַׁחֲרִית, מַשְׁכִּימִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת. לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת וַיָבֹא עֲמָלֵק תְּלָתָא גַבְרֵי, וְאַחַר כָּךְ חֲצִי קַדִּישׁ וּלְאַחַר שֶׁמַּכְנִיסִין אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. לְאַחַר בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵין אוֹמְרִים בְּשַׁחֲרִית אֲשֶר הֵנִיא. וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵם הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ, אוֹמְרִים שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב וְכוּ’. וְאוֹמְרִים אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיוֹן, קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל. וְאֵין לַחֲלוֹץ אֶת הַתְּפִלִין עַד לְאַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ, וִיקָר, וְדָרְשֵׁינָן, אֵלּוּ תְּפִלִּין. אִם יֵשׁ מִילָה, מָלִין קֹדֶם קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, וְשָׂשׂוֹן, זוֹ מִילָה.
סעיף כג’
עִיר שֶהִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין בָּהּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָֹר וְלֹא שְכִיחִי בִּמְדִינוֹתֵינוּ.
סימן קמב – הלכות משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים וסעודת פורים ובו י’ סעיפים:
סעיף א’
חַיָב כָּל אָדָם לִשְׁלוֹחַ לְכָל הַפָּחוֹת לְאָדָם אֶחָד שְׁתֵּי מָנוֹת, דִּכְתִיב, וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, מַשְׁמַע שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לָאֶחָד. וְכָל הַמַּרְבֶּה לִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לְרֵעִים, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּמִכָּל מָקוֹם מוּטָב לְהַרְבּוֹת בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים מִלְּהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָּתוֹ וּבְמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לְרֵעִים, כִּי אֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְשַׂמֵחַ לֵב עֲנִיִים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת. וְהַמְשַׂמֵחַ לֵב הָאֻמְלָלִים הָאֵלּוּ, דּוֹמֶה לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים.
סעיף ב’
לֹא נִקְרָא מָנוֹת אֶלָּא דָּבָר שֶׁרָאוּי לֶאֱכוֹל כְּמוֹת שֶׁהוּא בְּלִי תִקּוּן, כְּגוֹן בָּשָׂר וְדָגִים מְבֻשָּׁלִים וְלֹא חַיִּים, אוֹ מִינֵי מְתִיקָה אוֹ פֵרוֹת, אוֹ כּוֹס יַיִן וּמֵי דְבַשׁ וְכַיוֹצֵא בָהֶם.
סעיף ג’
כָּל אָדָם אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְֹרָאֵל הַמְקַבֵּל צְדָקָה, חַיָב לִתֵּן לְכָל הַפָּחוֹת שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי עֲנִיִים, דְּהַיְנוּ מַתָּנָה אַחַת לְכָל אֶחָד, דִּכְתִיב, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים, מַשְׁמַע שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי עֲנִיִים. וְאֵין מְדַקְדְּקִים בִּמְעוֹת פּוּרִים, אֶלָּא כָּל הַפּוֹשֵׁט יָד לִטּוֹל, נוֹתְנִים לוֹ. וּמִי שֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם עֲנִיִים, יְעַכֵּב אֶת הַמָּעוֹת אֶצְלוֹ, עַד שֶׁיִזְדַּמְּנוּ לוֹ עֲנִיִים אוֹ יִשְׁלָחֵם לָהֶם.
סעיף ד’
גַּם הַנָּשִׁים חַיָבוֹת בְּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, תִּשְׁלַח אִשָּׁה לְאִשָּׁה וְאִישׁ לָאִישׁ. אֲבָל מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, יְכוֹלָה גַּם אִשָּׁה לִשְׁלוֹחַ לָאִישׁ, וְכֵן בַּהֵפֶךְ. קְצָת נָשִׁים סוֹמְכוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן שֶׁהֵם שׁוֹלְחִים גַּם בִּשְׁבִילָן, וְאֵינוֹ נָכוֹן, אֶלָּא יֵשׁ לְהַחְמִיר.
סעיף ה’
חַיָבִים לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ בַּפּוּרִים. גַּם בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר יִשְׂמַח וְיַרְבֶּה קְצָת בִּסְעוּדָה. וּכְשֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אַף שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בַּשַׁבָּת סְעוּדָה שְׁלִישִׁית, יְמַעֵט קְצָת בַּאֲכִילָתוֹ בַּיוֹם, לִתֵּן מָקוֹם לִסְעוּדַת לֵיל פּוּרִים. וּמִכָּל מָקוֹם בַּסְּעוּדָה שֶׁעוֹשִׂין בַּלַּיְלָה, אֵין יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן, דְּעִקַּר הַסְּעוּדָה מִצְוָתָהּ שֶׁתְּהֵא בַיוֹם, דִּכְתִיב, יְמֵי מִשְׁתֶּה. וְיֵשׁ לְהַדְלִיק נֵרוֹת דֶּרֶךְ שִׂמְחָה וְיוֹם טוֹב גַּם כְּשֶׁעוֹשִׂים הַסְּעוּדָה בַיוֹם. וְגַם בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר, צָרִיךְ לִשְׂמוֹחַ קְצָת. גַם מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים וּמָנוֹת לְרֵעֵהוּ, צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּיוֹם. וּמִשׁוּם דִּטְרִידֵי בְּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, עוֹשִׂים מִקְצָת סְעוּדָה בַּלָיְלָה. וּמִתְפַּלְּלִים מִנְחָה בְּעוֹד הַיוֹם גָּדוֹל, וְעושִׁין אֶת הַסְּעוּדָה לְאַחַר מִנְחָה. וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת עַל כָּל פָּנִים רֹב הַסְּעוּדָה בַּיוֹם. וּכְשֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, עוֹשִׂין אוֹתָהּ בְּשַׁחֲרִית, מִפְּנֵי כְּבוֹד שַׁבָּת. וְטוֹב לַעֲסֹק קְצָת בַּתּוֹרָה קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל הַסְּעוּדָה. וְסֶמֶךְ לַדָּבָר, לַיְהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה, וְדָרְשֵׁינָן, אוֹרָה, זוֹ תּוֹרָה. יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁיֵשׁ לֶאֱכֹל מִינֵי זֵרְעוֹנִין בַּפּוּרִים, זֵכֶר לְזֵרְעוֹנִין שֶׁאָכְלוּ דָנִיאֵל וַחֲבֵרָיו בְּבָבֶל, וְזֵכֶר לְזֵרְעוֹנִין שֶׁאָכְלָה אֶסְתֵּר. דְּאִיתָא בַגְּמָרָא, וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְטוֹב, שֶׁהֶאֱכִילָהּ זֵרְעוֹנִים. (דִּינֵי עַל הַנִּסִּים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, עַיֵן סִימָן מד סָעִיף טז, יז).
טו אדר
סעיף ו’
כֵּיוָן שֶׁכָּל הַנֵּס הָיָה עַל יְדֵי הַיַיִן, וַשְׁתִּי נִטְרְדָה בְּמִשְׁתֵּה הַיַיִן וּבָאָה אֶסְתֵּר בִּמְקוֹמָהּ, וְכֵן עִנְיַן הָמָן וּמַפַּלְתּוֹ הָיָה עַל יְדֵי יַיִן, לָכֵן חִיְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְהִשְׁתַּכֵּר בַּיַיִן, וְאָמְרוּ, חַיָב אֱנָשׁ לְבַסּוּמֵי בַּפּוּרְיָא עַד דְּלָא יֵדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכָי. וְלַפָּחוֹת יִשְׁתֶּה יוֹתֵר מֵהֶרְגֵּלוֹ, כְּדֵי לִזְכֹּר אֶת הַנֵּס הַגָּדוֹל, וְיִישָׁן. וּמִתּוֹךְ שֶׁיָשֵׁן, אֵינוֹ יוֹדֵעַ בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכָי. וְאוּלָם מִי שֶׁהוּא חָלוּשׁ בְּטִבְעוֹ, וְכֵן מִי שֶיוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁעַל יְדֵי כֵן יְזַלְזֵל חַס וְשָלוֹם בְּאֵיזוֹ מִצְוָה, בִּבְרָכָה, אוֹ בִּתְפִלָּה, אוֹ שֶׁיָבוֹא חַס וְשָׁלוֹם לְקַלּוּת רֹאשׁ, מוּטָב שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכֵּר, וְכָל מַעֲשָׂיו יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם.
סעיף ז’
הָאָבֵל, אֲפִלּוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה, חַיָב בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, וְגַם לִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לְרֵעֵהוּ. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִשְׁלַח דָּבָר שֶׁל שִׂמְחָה. אֲבָל לָאָבֵל, אֵין שׁוֹלְחִין מָנוֹת כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֲפִלּוּ דָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶל שִׂמְחָה. אִם הוּא עָנִי, מֻתָּר לִשְׁלוֹחַ לוֹ מָעוֹת אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל שִׂמְחָה. וְאִם אֵין בַּמָּקוֹם הַהוּא רַק הָאָבֵל עִם אַחֵר, חַיָב לִשְׁלוֹחַ לוֹ, כְּדֵי לְקַיֵם מִצְוַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת (דִּין הָאוֹנֵן, עַיֵן לְעֵיל סִימָן קמא סָעִיף כא).
סעיף ח’
אֵין לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּפּוּרִים. וּמִי שֶׁעושֶׁה בוֹ מְלָאכָה, אֵינוֹ רוֹאֶה מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה סִימָן בְּרָכָה לְעוֹלָם. וְעַל יְדֵי גוֹי, מֻתָּר. וּמֻתָּר לַעֲסֹק בִּפְרַקְמַטְיָא. וְכֵן מֻתָּר לִכְתֹּב אֲפִלּוּ אִגֶּרֶת שָׁלוֹם, וְכֵן חוֹבוֹתָיו וְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ עִיוּן גָּדוֹל, וְכָל שֶׁכֵּן לִכְתֹּב דְּבַר מִצְוָה אוֹ לַעֲשׂוֹת שְׁאָר דְּבַר מִצְוָה. וְכֵן לְצֹרֶךְ פּוּרִים, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֲפִלוּ מְלָאכוֹת גְּמוּרוֹת.
סעיף ט’
יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר נִקְרָא אֶצְלֵנוּ שׁוּשַן פּוּרִים. אֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַחֲנוּן, וְלֹא אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְלֹא לַמְנַצֵּחַ. וְאָסוּר גַּם כֵּן בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית. וְנוֹהֲגִין בּוֹ קְצָת מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, אֲבָל אֵין אוֹמְרִים עַל הַנִּסִּים. וּמֻתָּרִין לַעֲשׂוֹת בּוֹ נִשּׂוּאִין, כֵּיוָן שֶׁאֵין אָנוּ קוֹרִין בּוֹ אֶת הַמְּגִלָּה. אֲבָל בְּיוֹם שֶׁקּוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה, שֶאָז עִקַּר הַשִּׂמְחָה, אֵין עושִׂין בּוֹ נִשּׂוּאִין, מִשּׁוּם דְּאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה.
סעיף י’
יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁבַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן גַּם כֵּן אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם לֹא תַחֲנוּן, וְלֹא אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְלֹא לַמְנַצֵּחַ, וַאֲסוּרִין בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית. וּבְיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, מַרְבִּים קְצָת בִּסְעוּדָה.
סימן קמג – הלכות כבוד אב ואם ובו כ”ב סעיפים:
ט סיון
סעיף א’
צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ וּבְמוֹרָאָם, שֶהִשְׁוָה אוֹתָן הַכָּתוּב לִכְבוֹדוֹ וּלְמוֹרָאוֹ, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. כְּתִיב, כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. וּכְתִיב, כַּבֵּד אֶת ה’ מֵהוֹנֶךָ. בְּאָבִיו וְאִמּוֹ כְּתִיב, אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ. וּכְתִיב, אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא. כְּדֶרֶךְ שֶׁצִוָּה עַל כִּבּוּד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וּמוֹרָאוֹ, כֵּן צִוָּה עַל כִּבּוּדָם וּמוֹרָאָם. שְׁלשָׁה שֻׁתָּפִין הֵם בָּאָדָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ. (אִישׁ מַזְרִיעַ לֹבֶן שֶׁבּוֹ, אִשָּׁה מַזְרַעַת אֹדֶם שֶׁבּוֹ, וְהַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹפֵחַ בּוֹ נְשָׁמָה, מַרְאֵה עַיִן, וּשְׁמִיעַת אֹזֶן, וְדִבּוּר) בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם, כְאִלּוּ דַרְתִּי בֵּינֵיהֶם וְכִבְּדוּנִי.
סעיף ב’
אֵיזֶהוּ מוֹרָא. לֹא יַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ הַמְיֻחָס לוֹ לַעֲמֹד שָׁם בְּסוֹד זְקֵנִים עִם חֲבֵרָיו אוֹ מָקוֹם הַמְיֻחָד לוֹ לְהִתְפַּלֵּל, וְלֹא יֵשֵׁב בְּמָקוֹם הַמְיֻחָד לוֹ לְהָסֵב בְּבֵיתוֹ, וְלֹא יִסְתֹּר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא יַכְרִיעַ אֶת דְּבָרָיו בְּפָנָיו, אֲפִלּו לוֹמַר, נִרְאִין דִּבְרֵי אַבָּא. עַד הֵיכָן מוֹרָאָם. הַיָה הַבֵּן לָבוּשׁ חֲמוּדוֹת וְיושֵׁב בְּרֹאשׁ הַקָּהָל, וּבָאוּ אָבִיו אוֹ אִמוֹ וְקָרְעוּ אֶת בְּגָדָיו, וְהִכּוּהוּ עַל רִאשׁוֹ, וְיָרְקוּ בְפָנָיו, לֹא יַכְלִים אוֹתָם וְלֹא יְצַעֵר בִּפְנֵיהֶם וְלֹא יִכְעַס כְּנֶגְדָּם, אֶלָּא יִשְׁתֹּק וְיִירָא מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה בְּכָךְ. אֲבָל יָכוֹל לִתְבֹּעַ אוֹתָם לַדִּין עַל הַהֶפְסֵד.
סעיף ג’
אֵיזֶהוּ כָבוֹד? מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן לד סָעִיף ו). וְּיִתְּנֶנוּ לוֹ בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. שֶׁאֲפִלוּ מַאֲכִילוֹ בְּכָל יוֹם פְּטוּמוֹת, וְהֶרְאָה לוֹ פָּנִים זוֹעֲפוֹת, נֶעֱנָשׁ עָלָיו.
סעיף ד’
הָיוּ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ יְשֵׁנִים וּמַפְתֵּחַ חֲנוּתוֹ שֶׁל הַבֵּן תַּחַת רָאשֵׁיהֶם, אָסוּר לַהֲקִיצָם מִשְּׁנָתָם, אַף עַל פִּי שֶׁיַפְסִיד רֶוַח הַרְבֵּה. אֲבָל אִם יַגִּיעַ רֶוָח לְאָבִיו אִם יְקִיצוֹ, וְאִם לֹא יְקִיצוֹ יִצְטַעֵר עַל מְנִיעַת הָרֶוַח, מִצְוָה לַהֲקִיצוֹ, כֵּיוָן שֶיִשְׂמַח בָּזֶה. וְכֵן מִצְוָה לַהֲקִיצוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ לִשְׁאָר דְּבַר מִצְוָה, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּם חַיָבִים בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא (חיי”א בשם ספר חסידים).
סעיף ה’
הָיָה צָרִיךְ לְאֵיזֶה דָבָר בָּעִיר, וְיוֹדֵעַ שֶׁיַשְׁלִימוּ חֶפְצוֹ בִּשְׁבִיל אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁיוֹדֵעַ שֶׁגַּם בִּשְׁבִילוֹ יַעֲשׂוּהוּ לוֹ, לֹא יֹאמַר, עֲשׂוּ לִי בִּשְבִילִי, אֶלָּא יֹאמַר, עֲשׂוּ לִי בִּשְׁבִיל אַבָּא, כְּדֵי לִתְלוֹת הַכָּבוֹד בְּאָבִיו.
סעיף ו’
אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ, עֲשֵׂה זֹאת וְעָשָׂה, וְאַחַר כָּךְ בָּא אָבִיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ, מִי אָמַר לְךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת. וְהוּא מַרְגִישׁ, שֶׁאִם יֹאמַר שֶׁאִמּוֹ אָמְרָה לּוֹ, יִכְעַס אָבִיו עַל אִמּוֹ, אַל יֹאמַר לוֹ שֶׁאִמּוֹ אָמְרָה לוֹ לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי כֵן יִכְעַס הָאָב עָלָיו (חַיֵּי אָדָם בשם ספר חסידים)
סעיף ז’
חַיָב לַעֲמֹד בִפְנֵי אָבִיו וּבִפְנֵי אִמוֹ.
סעיף ח’
חַיָב לְכַבְּדָם גַּם לְאַחַר מוֹתָם. וְאִם מַזְכִּרָם בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בַּפֶּה אוֹ בַכְּתָב, אוֹמֵר אוֹ כּוֹתֵב, הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ (פֵּרוּשׁ, עָלַי יְהֵא כָּל רַע הָרָאוּי לָבוֹא עַל נַפְשׁוֹ) אוֹ מִשְׁכָּבָהּ. וּלְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ (כְּבָר קִבֵּל מַה שֶׁקִּבֵּל, שֶאֵין מִשְׁפַּט רִשְׁעֵי יִשְֹרָאֵל בַּגֵּהִנֹם אֶלָּא י”ב חֹדֶשׁ) אוֹמֵר אוֹ כוֹתֵב, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְחַיֵי הָעוֹלָם הַבָּא אוֹ זִכְרונָהּ לִבְרָכָה לְחַיֵי הָעוֹלָם הַבָּא (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן כו סָעִיף כב).
סעיף ט’
אֲפִלּוּ אָבִיו רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת, מְכַבְּדוֹ וּמִתְיָרֵא מִמֶּנוּ. וַאֲפִלּוּ מַמְזֵר, חַיָב בִּכְבוֹד אָבִיו וּמוֹרָאוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְאֵינוֹ מְחֻיָב לְכַבֵּד אָבִיו רָשָׁע כָּל זְמַן שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה. וְאַךְ לְצַעֲרוֹ, אָסוּר. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר כַּסְּבָרָה הָראשוֹנָה.
י סיון
סעיף י’
רָאָה לְאָבִיו שֶׁעוֹבֵר עַל דִבְרֵי תוֹרָה, לֹא יֹאמַר לוֹ, עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא יֹאמַר לוֹ, אַבָּא, כְּתִיב בַּתּוֹרָה כָּךְ וְכָךְ, כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹאֵל מִמֶּנוּ, וְלֹא כְּמַזְהִירוֹ, וְהָאָב יָבִין מֵעַצְמוֹ וְלֹא יִתְבַּיֵשׁ.
סעיף יא’
אָמַר לוֹ אָבִיו לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, בֵּין עַל מִצְוַת עֲשֵׂה בֵּין עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, אֲפִלּוּ עַל מִצְוָה שֶל דִּבְרֵיהֶם, לֹא יִשְׁמַע לוֹ, דִּכְתִיב, אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוֹ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם, סָמַךְ שַׁבָּת לְמוֹרָא אָב וָאֵם, לוֹמַר, אַף עַל פִּי שֶׁהִזְהַרְתִּיךָ עַל מוֹרָא אָב וָאֵם, אִם אָמַר לְךָ חַלֵּל אֶת הַשַׁבָּת, אַל תִּשְׁמַע לוֹ. וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַמִצְוֹת. אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם, אַתָּה וְאָבִיךָ חַיָבִים בִּכְבוֹדִי. לְפִיכָךְ לֹא תִשְׁמַע לוֹ לְבַטֵּל אֶת דְּבָרָי. וְגַם מִצְוֹת דְּרַבָּנָן, דִּבְרֵי הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הֵן, דִּכְתִיב, לֹא תָסוּר וְגוֹ’. אָמַר לוֹ אָבִיו, שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִם פְּלוֹנִי וְשֶׁלֹּא יִמְחוֹל לוֹ, וְהַבֵּן הָיָה רוֹצֶה לְהִתְפַּיֵס, אֵין לוֹ לָחוּשׁ לִפְקֻדַּת אָבִיו, כִּי אָסוּר לִשְׂנֹא שׁוּם יְהוּדִי אִם לֹא כְּשֶׁרוֹאֵהוּ שֶהוּא עוֹבֵר עֲבֵרָה, וְנִמְצָא שֶהָאָב צִוָּהוּ לַעֲבוֹר עַל דִבְרֵי תוֹרָה.
סעיף יב’
אִם הַבֵּן רוֹצֶה לָלֶכֶת לְאֵיזֶה מָקוֹם לִלְמֹד תּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁם תִּהְיֶה לוֹ תּוֹעֶלֶת יוֹתֵר מִבְּכָאן, וְהָאָב מוֹחֶה בְיָדוֹ מֵאֵיזֶה טַעַם, אֵינוֹ חַיָב לִשְׁמֹעַ לְאָבִיו, דְּתַלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל מִכִּבּוּד אָב וָאֵם, (כִּדְמָצִינוּ בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, כְּשֶׁהָלַךְ מִיִצְחָק, נִטְמַן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶל עֵבֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְעָסַק בַּתּוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ לְבֵית לָבָן וְנִשְׁתָּהָה שָׁם וּבַדֶּרֶךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְנֶעֱנַשׁ עַל אֵלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, שֶׁלֹּא קִיֵם כִּבּוּד אָב, וְנֶעְלַם מִמֶּנוּ יוֹסֵף עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וְעַל אֵלּוּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה, לֹא נֶעֱנָשׁ). וְכֵן אִם הַבֵּן רוֹצֶה לִשָׂא אִשָׁה, וְהָאָב אֵינוֹ מִתְרַצֶה, אֵין הַבֵּן חַיָב לִשְׁמֹעַ לוֹ.
סעיף יג’
אֶחָד הַאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָׁה, חַיָבִים בְּכִבּוּד אָב וָאֵם, אֶלָּא שֶׁהָאִשָׁה הַנְּשׂוּאָה לְבַעַל, כֵּיוָן שֶהִיא מְשֻׁעְבֶּדֶת לַבַּעַל, לְפִיכָךְ הִיא פְּטוּרָה מִכִּבּוּד אָב וָאֵם. וְאַךְ אִם בַּעְלָה אֵינוֹ מַקְפִּיד עָלֶיהָ, מְחֻיֶבֶת בְּכָל דָּבָר שֶׁאֶפְשָר לָהּ.
סעיף יד’
כָּל הַמְבַזֶה אָבִיו אוֹ אִמוֹ, וַאֲפִלוּ בִּדְבָרִים, וַאֲפִילוּ בִרְמִיזָה, הֲרֵי זֶה בִּכְלַל אָרוּר מִפִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, אָרוּר מַקְּלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ.
סעיף טו’
הָיָה קוֹץ תָּחוּב לְאָבִיו אוֹ לְאִמּוֹ, לֹא יוֹצִיאֶנוּ, שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה בָּהֶם חַבּוּרָה, (שֶׁהוּא בְּאִסּוּר חִיוּב חֶנֶק). וְכֵן אִם הַבֵּן הוּא רוֹפֵא, לֹא יַקִּיז לָהֶם דָּם, וְלֹא יַחְתֹּךְ בָּהֶם אֵבֶר, אַף עַל פִּי שֶהוּא מְכַוֵן לִרְפוּאָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁיֵשׁ אַחֵר לַעֲשׂוֹת. אֲבָל אִם אֵין שָׁם אַחֵר לַעֲשׂוֹת וְהֵן מִצְטַעֲרִין, הֲרֵי הוּא מַקִּיז וְחוֹתֵךְ כְּפִי צֹרֶךְ הָרְפוּאָה.
סעיף טז’
מִי שֶׁנִטְרְפָה דַעְתּוֹ שֶׁל אָבִיו אוֹ שֶׁל אִמּוֹ, מִשְׁתַּדֵּל לִנְהֹג עִמָּהֶם כְּפִי דַעְתָּם, עַד שֶׁיְרַחֵם ה’ עֲלֵיהֶם. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד מִפְּנֵי שֶׁנִשְׁתַּטּוּ בְיוֹתֵר, יַנִּיחֵם וְיֵלֶךְ לוֹ וִיצַוֶּה לַאֲחֵרִים, לְהַנְהִיגָם כָּרָאוּי לָהֶם.
סעיף יז’
אָסוּר לְאָדָם לְהַכְבִּיד עֻלוֹ עַל בָּנָיו וּלְדַקְדֵּק בִּכְבוֹדוֹ עִמָּהֶם, שֶׁלֹּא יְבִיאֵם לִידֵי מִכְשׁוֹל, אֶלָּא יִמְחוֹל וְיַעְלִים עֵינָיו מֵהֶם. שֶׁהָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹדוֹ מָחוּל.
יא סיון
סעיף יח’
אָסוּר לְהַכּוֹת אֶת בְּנוֹ הַגָדוֹל. וְאֵין גַּדְלוּת זוֹ תְּלוּיָה בְּשָׁנִים, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי טִבְעוֹ שֶׁל הַבֵּן, כֹּל שֶׁיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיַתְרִיס כְּנֶגְדּוֹ בְּדִבּוּר אוֹ בְמַעֲשֶׂה, אֲפִלּוּ אֵינוֹ בַר מִצְוָה, אָסוּר לְהַכּוֹתוֹ, אֶלָּא יוֹכִיחוֹ בִדְבָרִים. וְכָל הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ הַגָדוֹל, מְנַדִּין אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל.
סעיף יט’
חַיָב אָדָם לְכַבֵּד אֵשֶׁת אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאָבִיו קַיָם. וְכֵן חַיָב לְכַבֵּד בַּעַל אִמוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאִמּוֹ קַיֶמֶת. וְדָבָר הָגוּן הוּא לְכַבְּדָם גַּם לְאַחַר מִיתַת אָבִיו וְאִמּוֹ.
סעיף כ’
חַיָב אָדָם בִּכְבוֹד אָחִיו הַגָּדוֹל מִמֶּנוּ, בֵּין שֶהוּא אָחִיו מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. וְחַיָב אָדָם בִּכְבוֹד חָמִיו וַחֲמוֹתוֹ, (כִּדְמָצִינוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁחָלַק כָּבוֹד לְשָׁאוּל הַמֶּלֶךְ שֶהָיָה חָמִיו וּקְרָאוֹ אָבִי, שֶׁאָמַר
לוֹ, אָבי רְאֵה גַּם רְאֵה). וְחַיָּב בִּכְבוֹד אֲבִי אָבִיו. אֶלָּא שֶׁכְּבוֹד אָבִיו, גָּדוֹל מִכְּבוֹד אֲבִי אָבִיו.
סעיף כא’
מִי שֶהוּא רוֹצֶה בֶּאֶמֶת לְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁזֶּהו הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל לָאָבוֹת, שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיוֹת, אַשְׁרֵי לְאָב וָאֵם שֶגִדְּלוּ בֵּן כָּזֶה. אֲבָל אִם אֵין הַבֵּן הוֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ הַיָשָׁר, הֲרֵי אֲבוֹתָיו יִשְׂאוּ חֶרְפָּה עָלָיו, וְהוּא מְבַיֵשׁ אוֹתָם בְּבוּשָׁה שֶׁאֵין גְּדוֹלָה הֵימֶנָּה. וְכֵן הָאָב שֶׁרוֹצֶה לְרַחֵם עַל בָּנָיו בֶּאֶמֶת, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וִיהֵא נוֹחַ לַשָּׁמַיִם וְנוֹחַ לַבְּרִיוֹת, וְיִתְכַּבְּדוּ בָּנָיו בּוֹ. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַיָשָׁר, גַּם זַרְעוֹ מְגֻנֶּה אַחֲרָיו. וְגַם בַּעֲוֹן אָבוֹת, בָּנָיו מֵתִים, כְּדִכְתִיב, פּוֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים. וְאֵין אַכְזָרִיוּת גְּדוֹלָה מִזֹּאת, שֶׁהוּא גוֹרֵם בַּחֲטָאָיו שֶׁיָמוּתוּ בָנָיו. וְאֵין לְךָ מְרַחֵם עַל בָּנָיו, יוֹתֵר מִן הַצַּדִּיק, כִּי זְכוּתוֹ עוֹמֶדֶת לְאֶלֶף דוֹר.
סעיף כב’
גֵר אָסור לְקַלֵּל אָבִיו הַגוֹי וְלֹא יְבַזֵּהוּ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, בָּאַנוּ מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה, אֶלָּא נוֹהֵג בָּהֶם מִקְצָת כָּבוֹד.
סימן קמד – הלכות כבוד רבו וזקן ותלמיד חכם וכהן ובו ט’ סעיפים:
סעיף א’
חַיָּב אָדָם בִּכְבוֹד רַבּוֹ וְירְאָתוֹ יותֵר מִבְּשֶׁל אָבִיו, כִי אָבִיו הֱבִיאוֹ לְחַיֵי הָעוֹלָם הַזֶה, וְרַבּוֹ מְבִיאוֹ לְחַיֵי הָעוֹלָם הַבָּא.
סעיף ב’
כְּתִיב, מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. זָקֵן זֶה, פֵּרוּשׁוֹ תַּלְמִיד חָכָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, אֶסְפָה לִּי שִבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְֹרָאֵל, (וְהָתָם וַדַּאי בְּחָכְמָה תַּלְיָא מִלְּתָא, כְּדִכְתִיב, אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו). לָכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה לָקוּם מִפְּנֵי תַלְמִיד חָכָם מֻפְלָג בַּתּוֹרָה, אֲפִלּוּ אֵינוֹ זָקֵן בַּשָׁנִים וְאֵינוֹ רַבּוֹ. וְכֵן מִצְוָה לָקוּם מִפְּנֵי שֵׂיבָה, דְּהַיְנוּ בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה, וַאֲפִלּוּ הוּא עַם הָאָרֶץ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא רָשָׁע. וַאֲפִלּוּ זָקֵן גּוֹי, מְהַדְּרִים אוֹתוֹ בִּדְבָרִים וְנוֹתְנִים לוֹ יָד לְסָמְכוֹ.
סעיף ג’
שְׁלשָׁה שֶהָיוּ מְהַלְּכִין בַדֶּרֶך, הָרַב בְּאֶמְצַע, וְהַשְּׁנַיִם לַאֲחוֹרָיו, וְכָל אֶחָד מְצַדֵּד עַצְמוֹ לִצְדָדִין, הַגָּדוֹל לַיָמִין וְהַקָּטֹן לַשְּׂמֹאל.
סעיף ד’
עָוֹן גָּדוֹל הוּא לְבַזּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אוֹ לִשְׂנאוֹתָן. לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁבִּזּוּ בָהּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִיאָיו, כְּלוֹמַר, בּוֹזִים מְלַמְּדֵי דְבָרָיו. וְכֵן זֶה שֶׁאָמְרָה תוֹרָה, וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, מְלַמְּדֵי חֻקּוֹתַי תִּמְאָסוּ. וְכָל הַמְבַזֶּה אֶת הַחֲכָמִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא בִּכְלַל כִּי דְבַר ה’ בָּזָה. וְאָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בְּמִי שֶהוּא שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת.
סעיף ה’
תַּלְמִיד חָכָם שֶׁיֵשׁ לוֹ סְחוֹרָה לִמְכֹּר, אֵין מַנִּיחִין לְשׁוּם אָדָם לִמְכֹּר מֵאוֹתָהּ סְחוֹרָה עַד שֶׁיִמְכֹּר הוּא תְּחִלָּה אֶת שֶׁלּוֹ. וְדַוְקָא בִּדְלֵיכָּא גּוִֹים דִּמְזַבְּנֵי, אֲבָל אִי אִכָּא גּוֹיִם דִּמְזַבְּנֵי, לָא, דְּהָא לֵית לֵהּ רַוְחָא לַתַּלְמִיד חָכָם, וְאַפְסוּדֵי לְהַנָךְ בִּכְדִי לָא מַפְסְדֵינָן.
סעיף ו’
מִי שֶׁהוּא מֻחְזָק לְתַלְמִיד חָכָם בְּדוֹרוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיּוֹדֵעַ לִשָּׂא וְלִתֵּן בַּתּוֹרָה, וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ בְּרֹב מְקוֹמוֹת הַשַ”ס וּפוֹסְקִים, וְתוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ, וַאֲפִלּוּ יֶשׁ לוֹ מְעַט אֻמָּנוֹת אוֹ מְעַט מַשָּׂא וּמַתָּן לְהִתְפַּרְנֵס בּוֹ כְּדֵי צָרְכֵי בְנֵי בֵיתוֹ וְלֹא לְהִתְעַשֵּׁר, וּבְכָל שָׁעָה שֶׁהוּא פָּנוּי מֵעֲסָקָיו הוּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, מִצַּד הַדִּין הוּא פָּטוּר מִכָּל מִינֵי מִסִּים וּמְכָסִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עָשִׁיר. וַאֲפִלּוּ מַס הַמֻּטָּל עַל כָּל אִישׁ בִּפְרָטוּת, חַיָבִים בְּנֵי הָעִיר לְשַׁלֵּם עֲבוּרוֹ. וְהַכֹּל תָּלוּי בִּרְאוֹת עֵינֵי טוֹבֵי הָעִיר.
יב סיון
סעיף ז’
תַּלְמִיד חָכָם הַמְזַלְזֵל בַּמִצְוֹת וְאֵין בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, הֲרֵי הוּא כְּקַל שֶׁבַּצִבּוּר.
סעיף ח’
כֹּהֵן וְיִשְֹרָאֵל שֶׁהֵם שָׁוִים בַּחָכְמָה, מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְהַקְדִּים אֶת הַכֹּהֵן, שֶׁנֶאֱמַר, וְקִדַּשְׁתּוֹ, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. כְּלוֹמַר, בְּכָל דָּבָר שֶיֵרָאֶה גָּדוֹל, הוּא מְקֻדָּשׁ, לִהְיוֹת רִאשׁוֹן לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה, וְלִהְיוֹת רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל קִבּוּץ עָם, לְדַבֵּר וְלִדְרוֹשׁ תְּחִלָּה. וְכֵן בִּישִיבָה יְדַבֵּר בָּרֹאשׁ. וְכֵן בִּסְעוּדָה הוּא קוֹדֵם לְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וְלִתֵּן לוֹ מָנָה יָפָה תְּחִלָּה לְכָל הַמְּסֻבִּין, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ יִשְֹרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנוּ בַּחָכְמָה, אֲזַי יִתְּנוּ לְהֶחָכָם הַמָּנָה הַיָפָה תְּחִלָּה. אֲבָל כְּשֶׁהַכֹּהֵן חוֹלֵק אֵיזוֹ שֻׁתָּפוּת עִם חֲבֵרוֹ יִשְֹרָאֵל, אֵינוֹ צָרִיךְ לִתֵּן הַחֵלֶק הַיָפֶה, שֶׁאֵין זֶה דֶרֶךְ כָּבוֹד שֶׁיִטּוֹל אֶת הַחֵלֶק הַיָפֶה. שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן עֵינָיו בְּחֵלֶק הַיָפֶה, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה לְעוֹלָם. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן, טוֹב לְהַקְדִּים הַלֵּוִי בְּכָל אֵלּוּ, אֵם הֵם שָׁוִים בַּחָכְמָה.
סעיף ט’
אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹהֵן אֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה, וּכְמוֹעֵל בַּהֶקְדֵֹּש הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר, וְקִדַּשְתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב. וְאַף עַכְֹשָו, שֶׁאֵין לָנוּ קָרְבָּנוֹת, בִּקְדֻשָׁתוֹ הוּא עומֵד. וְאִם הַכֹּהֵן מוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ, מֻתָּר, כִּי הַכְּהֻנָּה שֶׁלּוֹ הִיא, וְיָכוֹל לִמְחוֹל עַל כְּבוֹדָהּ וְלִתֵּן רְשׁוּת לְיִשְֹרָאֵל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיָכוֹל לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְיִשְֹרָאֵל לְהַקְדִּימוֹ בַּדְּבָרִים הַנֶאֱמָרִים לְעֵיל.
סימן קמה – הלכות אישות ובו כ”ו סעיפים:
סעיף א’
חָיָּב כָּל אָדָם לִשָּׂא אִשָּׁה, כְּדֵי לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת. וּמִצְוָה זוֹ חָלָה עַל הָאָדָם מִשֶּנִּכְנַס לִשְׁנַת הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יַעֲבוֹר מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּלֹא אִשָּׁה, רַק אִם עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה וּמִתְיָרֵא לִשָּׂא אִשָּׁה, כְּדֵי שֶלֹּא יִתְבַּטֵּל עַל יְדֵי כָּךְ מִלִּמּוּדוֹ, מֻתָּר לוֹ לְהִתְאַחֵר. וְהוּא, כְּשֶׁאֵין יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו.
סעיף ב’
כֵּיוָן שֶׁהוֹלִיד בֵּן וּבַת, קִיֵם מִצְוַת פְּרִיָה וּרְבִיָה. וְהוּא, שֶׁלֹּא יְהֵא הַבֵּן סָרִיס אוֹ הַבַּת אַיְלוֹנִית. נוֹלְדו לוֹ בֵּן וּבַת וָמֵתוּ, אִם הִנִּיחוּ בָּנִים, הֲרֵי זֶה קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָה וּרְבִיָּה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְשֶׁהָיוּ בְּנֵי הַבָּנִים בֵּן וּבַת, וְנוֹלְדוּ מִן הַבֵּן וּמִן הַבַּת. אַף עַל פִּי שֶׁבְּנוֹ הוֹלִיד בַּת וּבִתּוֹ יָלְדָה בֵּן, הוֹאִיל וּבָאִים מִבְּנוֹ וּבִתּוֹ, קִיַּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָה. אֲבָל אִם אֶחָד מֵהֶם לֹא הִנִּיחַ זֶרַע, אַף עַל פִּי שֶׁהַשֵּנִי הִנִּיחַ כַמָּה בָנִים וּבָנוֹת, לֹא קִיַּם הַמִּצְוָה.
סעיף ג’
אַף עַל פִּי שֶׁקִּיֵם מִצְוַת פְּרִיָה וּרְבִיָה, אָסוּר לוֹ לַעֲמֹד בְּלֹא אִשָּׁה. וְצָרִיךְ שֶיִשָּׂא אִשָּׁה בַּת בָּנִים אִם אֶפְשַׁר לוֹ. אַךְ אִם הוּא מֵבִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי עוֹד לְהוֹלִיד, טוֹב לוֹ יוֹתֵר לִשָּׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בַּת בָּנִים, וְכֵן אִם יֶשׁ לוֹ בָּנִים הַרְבֵּה, וּמִתְיָרֵא שֶׁאִם יִשָׂא אִשָּׁה בַּת בָּנִים, יָבוֹאוּ קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת בֵּין הַבָּנִים וּבֵין אִשְׁתּוֹ, מֻתָּר לוֹ לִשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בַּת בָּנִים. אֲבָל אָסוּר לוֹ לֵישֵׁב בְּלֹא אִשָׁה מִשׁוּם חֲשָׁשָׁא זֹאת.
סעיף ד’
נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהֲתָה עִמוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה, יֶשׁ לוֹ לְגָרְשָׁהּ, וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה חִלּוּקֵי דִינִים.
סעיף ה’
אִשָּׁה אֵינָהּ מְצֻוָּה עַל פְּרִיָה וּרְבִיָה. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא תַעֲמֹד בְּלֹא בַּעַל, מִשׁוּם חֲשָדָא.
סעיף ו’
יִשְׁתַּדֵּל כָּל אָדָם לִקַּח אִשָּׁה הַגוּנָה מִמִּשְׁפָּחָה הֲגוּנָה. שְׁלֹשָׁה סִימָנִים יֵשׁ לָהֶם לְיִשְֹרָאֵל, בַּיְשָׁנִים, רַחֲמָנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ סִימָנִים אֵלּוּ, אֵינוֹ רָאוּי לִדָּבֵק בּוֹ.
יג סיון
סעיף ז’
אִשָּׁה כְּשֵׁרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אוֹתָהּ בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן שֶׁיֵשׁ לָהּ, מֻתָּר. וְדַוְקָא כְּשֶׁנּוֹתְנִים לוֹ אֶת הַמָּמוֹן בְּרָצוֹן טוֹב. אֲבָל אִם מְעַגֵּן אֶת עַצְמוֹ וּמַמְתִּין עַד שֶׁיִמְצָא אִשָּׁה עִם מָמוֹן כְּחֶפְצוֹ, אוֹ שֶעָשָׂה שִׁדּוּכִין וּפָסְקוּ לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה וְחָזְרוּ בָהֶם וְהוּא מְעַגֵּן אֶת כַּלָּתוֹ בִּשְׁבִיל זֶה, אוֹ שֶהוּא מִתְקוֹטֵט בַּעֲבוּר זֶה, כָּל הָעוֹשֶׂה כֵּן, מִקְּרֵי נוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן, דְהַוְיָן לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ, וְאֵין זִוּוּגוֹ עוֹלֶה יָפֶה. כִּי הַמָּמוֹן שֶׁהָאָדָם לוֹקֵחַ עִם אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ מָמוֹן שֶל ישֶׁר, אֶלָּא כָּל מַה שֶׁיִתֵּן לוֹ חָמִיו וַחֲמוֹתוֹ, יִקַּח בְּעַיִן טוֹבָה, וְאָז יָצְלִיחַ.
סעיף ח’
עַם הָאָרֶץ, לֹא יִשָׂא בַּת כֹּהֵן, שֶׁאֵין זִוּוּגָם עוֹלֶה יָפֶה. וּמַאן דְּקָפֵיד, יֶשׁ לוֹ לְדַקְדֵּק שֶׁלֹּא יִשָׂא אִשָּׁה שֶׁשְּׁמָהּ כְּשֵם אִמּוֹ.
סעיף ט’
מִצְוָה לִשָּׂא בַת אֲחוֹתוֹ אוֹ בַת אָחִיו. אֲבָל שְׁאָר קְרוֹבָה, בֵּין שֶׁהִיא קְרוֹבָה לוֹ אוֹ לְאִשְׁתּוֹ שֶמֵּתָה אוֹ שֶגֵּרְשָׁהּ אוֹ שֶׁהִיא קְרוֹבָה לְאִשָּׁה שֶׁחָלַץ לָהּ, לֹא יִשָׂא בְּלִי שְׁאֵלַת חָכָם.
סעיף י’
לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין בְּרָכָה מְצוּיָה בְּבֵיתוֹ שֶל אָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ, וְכָךְ אָמְרוּ לִבְנֵי דוֹרָם, כַּבְּדוּ אֶת נְשׁוֹתֵיכֶם כְּדֵי שֶתִּתְעַשָּׁרוּ (עַיֵן לְעֵיל סִימָן סג סָעִיף א).
סעיף יא’
אָסוּר לִשְׁהוֹת עִם אִשְׁתּוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת בְּלֹא כְּתֻבָּה. וְאִם אָבְדָה הַכְּתֻבָּה, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁיֵלֵךְ מִיָד לְבֵית הַדִין לִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּה אַחֶרֶת.
סעיף יב’
כֹּהֵן אָסוּר בִּגְרוּשָׁה, בְּזוֹנָה, בַּחֲלָלָה, וּבַחֲלוּצָה. זוֹנָה, הַיְנוּ אֲפִלּוּ נִבְעֲלָה בְּאֹנֶס בְּעִילַת אִסוּר, וְנֶעֶשְׂתָה זוֹנָה וַאֲסוּרָה לַכֹּהֵן. וַחֲלָלָה, הַיְנוּ שֶנּוֹלְדָה מִכֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה הָאֲסוּרָה לוֹ.
סעיף יג’
כָּל אִשָּׁה שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ שֶׁנִּתְגָרְשָׁה, לֹא תִנָּשֵׂא לְאִישׁ אַחֵר עַד שֶׁתַּמְתִּין תִּשְׁעִים יוֹם, חוּץ מִיוֹם הַגֵּרוּשִין אוֹ מִתַת בַּעְלָהּ, וְחוּץ מִיוֹם הַנִּשּׂוּאִין וַאֲפִלוּ אִם הִיא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָלֶדֶת. וָאֲפִלּוּ הָיָה בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן בִּמְדִינַת הַיָם אוֹ חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, אֵין חִלּוּק. וַאֲפִלּוּ הִפִּילָה נֵפֶל בֵּינְתַיִם, לָא מַהֲנֵי לָהּ. וַאֲפִלוּ לְהִתְקַשֵּׁר בְּשִׁדּוּכִין, אֲסוּרָה, אֶלָּא אִם כֵּן יִשָׁבַע הַמְשֻׁדָךְ, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹךְ בֵיתָהּ תּוֹךְ הַזְּמָן. אֲבָל הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין.
סעיף יד’
אִם הִיא מְעֻבֶּרֶת אוֹ מֵינִיקָה, לֹא תִנָשֵׂא לְאִישׁ אַחֵר, עַד שֶׁיְהֵא לַוָּלָד אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים חֹדֶשׁ. וַאֲפִלּוּ יָלְדָה לְאַחַר שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה אוֹ שֶׁנִּתְאַלְמְנָה, וְלֹא הִתְחִילָה לְהָנִיק, צְרִיכָה לְהַמְתִּין. וְאִם יֵשׁ אֵיזֶה עִנְיָן גָדוֹל בַּדָּבָר, יַעֲשׂוּ שְאֵלַת חָכָם.
סעיף טו’
אִשָּׁה שֶׁמֵּתוּ לָהּ שְנֵי אֲנָשִׁים, לֹא תִנָשֵׂא לַשְּׁלִישִׁי בְּלִי שְׁאֵלַת חָכָם.
סעיף טז’
אִשָּׁה שֶׁשָּׁמְעָה שֶׁמֵּת בַּעְלָּהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲפִלּוּ שָׁמְעָה מִכַּמָה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, לֹא תִנָשֵׂא בְּלִי שְׁאֵלַת חָכָם.
סעיף יז’
הַנֶּחְשָׁד עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְגֵרְשָׁהּ בַּעְלָהּ אוֹ שֶׁמֵּת, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לָזֶה הַנֶּחְשָׁד. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנֶאֶסְרָה לַבַּעַל, כָּךְ נֶאֶסְרָה לַבּוֹעֵל. וַאֲפִלּוּ גֵרְשָׁה בַּעְלָהּ רַק מֵחֲמַת דָּבָר מְכֹעָר שֶׁשָׁמַע עָלֶיהָ עִם הַנֶחְשָׁד, אָסוּר לְהַנֶּחְשָׁד שֶיִשָּׂא אוֹתָהּ.
סעיף יח’
הַנֶּחְשָׁד עַל נָּכְרִית וְנִתְגַיְרָה, לֹא יִשָׂאֶנָּה.
סעיף יט’
נָכְרִי הַבָּא עַל בַּת יִשְֹרָאֵל וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵר, לֹא יִשָׂאֶנָּה.
סעיף כ’
הַמְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה כְּדֵי שֶׁיִשָׁא אוֹתָהּ חֲבֵרוֹ, אֲפִלוּ לֹא הִתְנָה עִמָּהּ בְּפֵרוּשׁ, אֶלָּא שֶׁנִּכָּר שֶׁנִּתְגָרְשָׁה בִּשְׁבִיל זֶה, אָסוּר לוֹ שֶיִּשָּׁא אוֹתָהּ.
יד סיון
סעיף כא’
אוֹתָן שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶלֹּא יִשָּׂא אוֹתָן, אֲפִלּוּ בְּאוֹתוֹ מָבוֹי שֶהוּא דָר, לֹא תָדוּר הִיא.
סעיף כב’
מִי שֶׁשָּׁמַע עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁזִנְּתָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַדָּבָר בָּרוּר לוֹ, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חָכָם, אִם מֻתָּר לוֹ לָדוּר עִמָּהּ.
סעיף כג’
אִשָּׁה שֶׁנִתְגָּרְשָׁה מִשׁוּם פְּרִיצוּת, אֵין רָאוּי לְאָדָם כָּשֵׁר שֶׁיִשָֹּאֶנָה.
סעיף כד’
אִשָּׁה רָעָה בְדֵעוֹתֶיהָ, שֶׁהִיא בַּעֲלַת מְרִיבָה, וְשֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה כִּבְנוֹת יִשְֹרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת, מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ, אֲפִלּוּ בְּזִוּוּג רִאשׁוֹן.
סעיף כה’
מִצְוַת חֲכָמִים, שֶיַשִּׂיא אָדָם בָּנָיו וּבְנוֹתָיו סָמוּךְ לְפִרְקָן, שֶׁאִם יַנִיחֵן, יָבוֹאוּ לִידֵי זְנוּת אוֹ לִידֵי הִרְהוּר. וְעַל זֶה נֶאֱמַר וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֶטָא. וְכֵן מִצְוַת חֲכָמִים עַל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, שֶׁמִּי שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִשְׁתּוֹ אֵינָהּ הוֹלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וְיֵשׁ לָהּ אֵיזוֹ קְרֵבוּת עִם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁיּוֹכִיחַ אוֹתָה וְיַזְהִיר אוֹתָהּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בְּנַחַת וּבְדֶרֶךְ טָהֳרָה, כְּדֵי לְהָסִיר אֶת הַמִּכְשׁוֹל וּלְהַדְרִיכָהּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. אֲבָל אַל יֹאמַר לָהּ בְּפֵרוּשׁ, אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי, וַאֲפִלּוּ בֵינוֹ לְבֵינָהּ, (מֵאַחַר שֶעַכְשָׁו אֵין לָנוּ מֵי סוֹטָה, וְיֵשׁ בָּזֶה מְבוּכָה). וְכָל מִי שֶאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל אִשְתּוֹ וְעַל בָּנָיו וְעַל בְּנֵי בֵיתוֹ וּמַזְהִיר וּפוֹקֵד דַּרְכֵיהֶם תָּמִיד עַד שֶׁיֵדַע שֶׁהֵם שְׁלֵמִים מִכָּל חֵטְא וְעָוֹן הֲרֵי זֶה חוֹטֵא, שֶנֶּאֱמַר, וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא.
סעיף כו’
אָסוּר לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי חֻפּוֹת לִשְׁנֵי אַחִים אוֹ לִשְׁתֵּי אַחָיוֹת בְּיוֹם אֶחָד, מִשּׁוּם דְאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דַּאֲפִלּוּ בְּשָׁבוּעַ אֶחָד אֵין לַעֲשׂוֹתָן, וּרְאָיָה מִיַעֲקֹב אָבִינוּ, דִּכְתִיב, מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת (עַיֵּן טורי זהב ובאר היטב אוֹרַח חַיִּים סִימָן תקמו סָעִיף קטן א).
סימן קמו – מנהגי תענית חתן וכלה ובו ד’ סעיפים:
סעיף א’
נוֹהֲגִין שֶהֶחָתָן וְהַכַּלָה מִתְעַנִּין בְּיוֹם חֻפָּתָן, מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם מוֹחְלִין לָהֶם עֲוֹנוֹתֵיהֶם. וְאוֹמְרִים בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה עֲנֵנוּ, כְּמוֹ בִּשְׁאָר תַּעֲנִיּוּת. וְנוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין מִתְעַנִּין אֶלָּא עַד לְאַחַר הַחֻפָּה. וְאִם נִתְאַחֲרָה הַחֻפָּה בַּלַּיְלָה, אֲזַי לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים, יְכוֹלִים לֶאֱכֹל אֵיזֶה דָבָר, וּבִלְבַד שֶלֹּא יִשְׁתּוּ מַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר.
סעיף ב’
בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּבְאִסְרוּ חַג דְּשָׁבוּעוֹת, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָר בְּאָב, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט, וְכֵן בַּחֲנֻכָה, וּבְשׁוּשַׁן פּוּרִים, אֵין מִתְעַנִּין. אֲבָל בְּנִיסָן, אֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, מִתְעַנִּין. וְכֵן בְּלַ”ג בָּעֹמֶר, וּבְיָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן לְשָׁבוּעוֹת, וּבְיָמִים שֶׁבֵּין יוֹם הַכּפּוּרִים לְסֻכּוֹת, מִתְעַנִּין.
סעיף ג’
בְּיָמִים שֶׁאֵין מִתְעַנִּין, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִרְדֹּף אַחֲרֵי מוֹתְרוֹת מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִזָּהֲרוּ מְאֹד מִמַּשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר, (כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים, טַעַם הַתַּעֲנִית, מִשׁוּם דְּחָיְשֵׁינָן שֶמָּא יִשְׁתַּכְּרוּ וְלֹא תְהֵא דַעְתָּם מְיוּשָׁבֶת).
סעיף ד’
צְרִיכִין הֶחָתָן וְהַכַּלָּה לְקַדֵּשׁ עַצְמָם בִּמְאֹד מְאֹד בְּהִכָּנְסָם לַחֻפָּה, וְיַעֲשׂוּ תְשׁוּבָה בַּיּוֹם הַהוּא, וִיפַשְׁפְּשׁוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם מִיּוֹם הִוָּלְדָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְיִתְוַדּוּ וִיבַקְשׁוּ מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה מֵהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִהְיוּ מוֹדִים וְעוֹזְבִים, וְיִתְחָרְטוּ חֲרָטָה גְמוּרָה בְּשִׁבְרוֹן לֵב, וְיַעֲשׂוּ הַסְכָּמָה חֲזָקָה מֵהַיוֹם וָהָלְאָה לַעֲבוֹד אֶת ה’ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים וְלִהְיוֹתָם קְדוֹשִים וּטְהוֹרִים. וְאַחַר כָּךְ יִכָּנְסוּ לַחֻפָּה, וְיִתְפַּלְּלוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אִישׁ וְאִשָּׁה, שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם (של”ה דף קא ע”ב, וע”ש עוד) וְנוֹהֲגִין שֶׁאוֹמְרִים הַוִּדוּי בִּתְפִלַּת מִנְחָה, כְּמוֹ בְּעֶרֶב יוּם הַכִּפּוּרִים.
סימן קמז – מנהגי החפה ובו ה’ סעיפים:
טו סיון
סעיף א’
נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת הַחֻפָּה תַּחַת הַשָּׁמַיִם לְסִימָן בְּרָכָה, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֲךָ כְּכוֹבְבֵי הַשָּׁמָיִם. וְכֵן נוֹהֲגִין שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים אֶלָּא בְּמִלּוּי הַלְבָנָה, לְסִימָן טוֹב (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קסו סָעִיף ג)
סעיף ב’
כָּשֵׁר הַדָּבָר שֶלֹּא תִנָּשֵׂא, עַד שֶׁתִּטְהָר. וְעַכְשָׁו הַמִּנְהָג שֶלֹּא לְדַקְדֵּק (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קנט סָעִיף י) וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב לְהוֹדִיעַ לְהֶחָתָן קֹדֶם הַחֻפָּה, שֶׁהִיא נִדָּה (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קמט סָעִיף יא).
סעיף ג’
הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ בְּנִשּׂוּאֵי בְתוּלָה, שֶׁחֲשׁוּבֵי הָעִיר פּוֹרְסִין סוּדָר עַל רֹאשׁ הַכַּלָּה, וּמְבָרְכִים אוֹתָהּ וְאוֹמְרִים לָהּ, אֲחוֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה. וְחֻפָּה קוֹרִין מַה שֶׁאַחַר כָּךְ פּוֹרְסִין יְרִיעָה עַל גַּבֵּי כְּלוּנְסָאוֹת, וּמַכְנִיסִין תַּחְתֶּיהָ הֶחָתָן וְהַכַּלָה בָּרַבִּים, וּמְקַדְּשָׁהּ שָׁם, וּמְבָרְכִין שָׁם בִּרְכוֹת אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין. אֲבָל עִקַּר הַחֻפָּה הוּא הַיִחוּד, שֶׁיִתְבָּאֵר אִם יִרְצֶה הַשֵׁם בְּסִימָן שֶׁאַחַר זֶה.
סעיף ד’
הַשּׁוֹשְׁבִינִים מַלְבִּישִׁים אֶת הֶחָתָן בְּקִיטְל, כְּדֵי שֶׁיִזְכֹּר אֶת יוֹם הַמִּיתָה וְיִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה. גַּם נוֹהֲגִין לָתֵת אֵפֶר בְּרֹאשׁ הֶחָתָן בִּמְקוֹם הֲנָחַת הַתְּפִלִּין (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קכו סָעִיף ב). גַּם נוֹהֲגִין שֶׁהָאָבוֹת וְהַקְּרוֹבִים אַנְשֵׁי צוּרָה מְבָרְכִים אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָה וּמִתְפַּלְּלִים עֲלֵיהֶם, שֶׁזִּוּוּגָם יַעֲלֶה יָפֶה.
סעיף ה’
אַחַר כָּךְ מוֹלִיכִין אֶת הֶחָתָן תַּחַת הַחֻפָּה, (שֶׁפּוֹרְסִין יְרִיעָה עַל גַּבֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת, שֶׁאָנוּ קוֹרִין חֻפָּה), וּמַעֲמִידִין אוֹתוֹ פָּנָיו לַמִּזְרָח, וּשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר מְנַגֵּןכְּמִנְהַג הַמָּקוֹם, וְהַשּׁוֹשְׁבִינוֹת מוֹלִיכוֹת אֶת הַכַּלָּה, וְהַֹשּׁוֹשְׁבִינִים וַאֲנָֹשִים חֲֹשוּבִים הוֹלְכִים לִקְרָאתָהּ. וּכְשֶׁמִּתְקָרְבִים אֵלֶיהָ, חוֹזְרִים לַאֲחוֹרֵיהֶם לַחֻפָּה, וְהַֹשּׁוֹשְׁבִינוֹת מְבִיאוֹת אֶת הַכַּלָּה וּמְסוֹבְבוֹת עִמָּהּ שֶׁבַע פְּעָמִים אֶת הֶחָתָן, וּשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר מְנַגֵּן גַּם כֵּן כְּפִי הַמִּנְהָג. אַחַר כָּךְ מַעֲמִידִין אֶת הַכַּלָּה לִימִין הֶחָתָן, וְהַמְבָרֵךְ מְצַדֵּד אֶת עַצְמוֹ וּפָנָיו לַמִּזְרָח.
סימן קמח – יחוד שאחר הקדושין ובו ד’ סעיפים:
סעיף א’
עִקַּר הַחֻפָּה הוּא מַה שֶּׁאַחַר הַקִּדּוּשִין מוֹלִיכִין אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה לְחֶדֶר מְיֻחָד, וְאוֹכְלִים שָׁם יַחַד בְּמָקוֹם צָנוּעַ. וְיֵשׁ לִמְנֹעַ, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְשָׁם שׁוּם אָדָם, כְּדֵי שֶׁיִהְיֶה יִחוּד גָּמוּר, וְזוֹהִי הַחֻפָּה הַקּוֹנָה וְעושָׁה נִשּׂוּאִין.
סעיף ב’
בִּבְתוּלָה, קוֹנֶה יִחוּד זֶה, אַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ רָאוּי לַבִּיאָה, כְּגוֹן שֶׁהִיא נִדָּה, אוֹ שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין שָׁם. (וּכְשֶׁהִיא נִדָּה, בְּעַל כָּרְחוֹ צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ בְנֵי אָדָם נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין שָׁם, דְּאִם לֹא כֵן, אֲסוּרִין לְהִתְיַחֵד קֹדֶם בִּיאָה רִאשׁוֹנָה).
סעיף ג’
אֲבָל בְּאַלְמָנָה, אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא יִחוּד הָרָאוּי לַבִּיאָה, דְהַיְנוּ שֶׁהִיא טְהוֹרָה וְאֵין אָדָם נִכְנָס לְשָׁם.
סעיף ד’
אֵין עוֹשִׂין קִנְיָן בַּשַׁבָּת. וְלָכֵן אִם הַנִּשׂוּאִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיִהְיֶה יִחוּד הַקּוֹנֶה קֹדֶם שַׁבָּת. וַאֲזַי כְּשֶׁנַּעֲשָׂה הַיִחוּד הַקּוֹנֶה מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר לָבוֹא עָלֶיהָ בִּאָה רִאשׁוֹנָה בְּשַׁבָּת, בֵּין בִּבְתוּלָה בֵּין בְּאַלְמָנָה. אֲבָל אִם לֹא נַעֲשָׂה הַיִחוּד הַקּוֹנֶה מִבְּעוֹד יוֹם, אָז אָסוּר לָבוֹא עָלֶיהָ בַּשַׁבָּת בִּיאָה רִאשׁוֹנָה, מִשּׁוּם דְּהַבִּיאָה עושָׁה אֶת הַקִנְיָן, וְאֵין קוֹנִין בַּשַׁבָּת (דִּין בְּעִילַת בְּתוּלָה, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קנז)
סימן קמט – דיני ברכת המזון בנשואין ומצות שמחת חתן וכלה ובו י”ג סעיפים:
טז סיון
סעיף א’
קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בַּעֲשָׂרָה אוֹמֵר הַמְבָרֵךְ, דְוַי הָסֵר וְכוּ’. וְאוֹמְרִים שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ. וְיֵשׁ לוֹמַר, שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּלוֹ בְּלֹא וָא”ו, וְלֹא וְשֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ. וְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לוֹקֵחַ כּוֹס שֵׁנִי וְאוֹמֵר עָלָיו שֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס שֶל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן. וְטוֹב שֶׁלֹּא לְמַלֹאת אֶת הַכּוֹס לְשֵׁשׁ הַבְּרָכוֹת עַד לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּחֶדֶּר אֶחָד. שֶׁאִם אוֹכְלִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּחֶדֶר אֶחָד, אֵין אוֹמְרִים שֶהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ, כִּי אֵין שִׂמְחָה כְּשֶיֵצֶר הָרַע שׁוֹלֵט.
סעיף ב’
בָּחוּר שֶנָּשָׂא בְתוּלָה אוֹ אַלְמָנָה, וְכֵן אַלְמָן שֶנָּשָׂא בְתוּלָה, מְבָרְכִין כֵּן בַּסְּעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאַחֲרֵי הַנִּשּׂוּאִין, אֲפִלוּ לֹא אֲכָלוּהָ בַיוֹם, רַק בַּלַיְלָה שֶׁלְּאַחַר יוֹם הַנִּשׂוּאִין, אוֹ אֲפִלוּ בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, (מִשּׁוּם דְּהַסְּעוּדָה הָרִאֹשוֹנָה הֲוֵי כְּפָנִים חֲדָשׁוֹת). אֲבָל אַחַר הַסְּעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה, וְכֵן בְּכָל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, אִם בָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת, מְבָרְכִין כֵּן.
סעיף ג’
וּכְשֶׁאֵין פָּנִים חֲדָשׁוֹת, אִם סוֹעֲדִים עִם הֶחָתָן אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מִבְּנֵי בֵיתוֹ מֵחֲמַת שִׂמְחַת מֵרֵעוּת, אֵין אוֹמְרִים דְוַי הָסֵר וְכוּ’, וְאוֹמְרִים נוֹדֶה לְשִׁמְךָ וְכוּ’, וְהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ. וְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, לוֹקֵחַ כּוֹס שֵׁנִי וְאוֹמֵר בִּרְכַּת אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה וְכוּ’, וְאַחַר כָּךְ לוֹקֵחַ הַכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְאוֹמֵר עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, וְלָזֶה אֵינוֹ צָרִיךְ עֲשָׂרָה, רַק גַּם בִּשְׁלֹשָה, מְבָרְכִין. אֲבָל אִם אֵינוֹ סוֹעֵד רַק עִם בְּנֵי בֵיתוֹ לְבָד, אֵינוֹ אוֹמֵר כְּלוּם מִזֶּה.
סעיף ד’
אַלְמָן שֶנָּשָׂא אַלְמָנָה, אִם אָכְלוּ סְעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה בְּיּוֹם הַנִּשׂוּאִין, אַף עַל פִּי שֶנִּמְשְׁכָה הַסְּעוּדָה גַּם בַּלַּיְלָה, מְבָרְכִין, כְּמוֹ שֶכָּתַבְתִּי בְּסָעִיף א. אֲבָל אִם לֹא אָכְלוּ עַד הַלַּיְלָה, אִי אִיכָּא אֲנָשִׁים שֶׁאוֹכְלִים מֵחֲמַת שִׂמְחַת מֵרֵעוּת, מְבָרְכִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָעִיף ג (וַאֲפִלוּ אִיכָּא פָּנִים חֲדָשׁוֹת), וְכֵן בְּכָל הַסְּעוּדוֹת שְׁלֹשָׁה הַיָמִים הָרִאשׁוֹנִים.
סעיף ה’
פָּנִים חֲדָשׁוֹת מִקְּרֵי, אִם בָּא לְשָׁם אָדָם מֵחֲמַת שִׂמְחַת מֵרֵעוּת, וְרוֹצִים לְהַרְבּוֹת בִּשְׁבִילוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל. שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְיוֹם טוֹב שֵׁנִי, הֲוֵי כְּפָנִים חֲדָשׁוֹת. וְדַוְקָא סְעוּדַת הַלַיְלָה וּסְעוּדַת שַׁחֲרִית. אֲבָל סְעוּדָה שְׁלִישִׁית, לֹא הֲוֵי כְּפָנִים חֲדָשׁוֹת, אֶלָּא אִם הֶחָתָן דּוֹרֵשׁ.
סעיף ו’
אִם אָדָם מַזְמִין אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה לֶאֱכֹל שָׁם, אִם מְיַחֲדִין לָהֶם שָׁם חֶדֶר בִּפְנֵי עַצְמָם, שֶׁיְכוֹלִין לִהְיוֹת בְּיַחַד לְבַד וְלִשְׂמֹחַ שָׁם, הֲוֵי שָׁם כְּמוֹ חֻפָּה דִדְהוּ וּמְבָרְכִין שָׁם שֶׁבַע בְּרָכוֹת. וְאִם לָאו, אֵין מְבָרְכִין אֲפִלּוּ אֲשֶׁר בָּרָא וְכוּ’, וְשֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ.
סעיף ז’
בְּנֵי הַחֻפָּה שֶׁנֶּחְלְקוּ לַחֲבוּרוֹת הַרְבֵּה, אֲפִלּוּ לְבָתִּים שֶׁאֵינָם פְּתוּחִים לַמָּקוֹם שֶׁהֶחָתָן שָׁם, מִכָּל מָקוֹם מְבָרְכִים בְּכָל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה בְּרָכוֹת אֵלּוּ, כֵּיוָן שֶׁאוֹכְלִים מִסְּעוּדָה שֶהִתְקִינוּ לַחֻפָּה. אֲבָל הַשַׁמָּשִׁים הָאוֹכְלִים אַחַר סְעוּדַת נִשֹּוּאִין, אֵין מְבָרְכִין בְּרָכוֹת אֵלּוּ.
סעיף ח’
מַחֲזִיר גְּרוֹּשָתוֹ, אֵין אוֹמְרִים שֶהַשִׂמְחָה בִמְעוֹנוֹ. וּבַסְּעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹם הַנִּשׂוּאִין, אוֹמְרִים שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וּמִכָּאן וְאֵילַךְ אֵין אוֹמְרִים כְּלוּם.
סעיף ט’
מִצְוָה לְשַׂמֵחַ חָתָן וְכַלָּה וְלִרְקֹד לְפָנֶיהָ וְלוֹמַר, שֶׁהִיא נָאָה וַחֲסוּדָה (מִלָּשׁוֹן וַתִּשָּא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו). וּמָצִינוּ, שֶׁרַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַי הָיָה מְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָה.
סעיף י’
אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּכַּלָה, אֲבָל מֻתָּר לְהִסְתַּכֵּל בַּתַּכְשִׁיטִין שֶעָלֶיהָ וּבִפְרִיעַת רֹאשָׁהּ.
סעיף יא’
יֵשׁ נוֹהֲגִין, שֶׁאִם הַכַּלָּה הָיְתָה טְמֵאָה בִּשְׁעַת הַנִּשֹּוּאִין, אָז אַחַר כָּךְ בְּלֵיל טְבִילָתָהּ עוֹשִֹין סְעוּדָה וּמַזְמִינִים גַּם אֲנָֹשִים אֲחֵרִים. וְאֵין זֶה נָכוֹן. וְיֵֹש לְבַטֵּל מִנְהָג זֶה, מִשׁוּם צְנִיעוּת. אַךְ אִם עוֹשִׂים עוֹשִׂים קְצָת סְעוּדָה לְאַנְשֵׁי הַבַּיִת וְאוֹמְרִים שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ, אֵין לִמְחוֹת. אֲבָל שֶׁבַע בְּרָכוֹת, אָסוּר לְבָרֵךְ, רַק בְאֹפֶן שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל (עַיֵן תְֹּשוּבָה מֵאַהֲבָה חֵלֶק רִאֹשוֹן סִימָן סב)
יז סיון
סעיף יב’
הַנּוֹשֵֹא בְתוּלָה, צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ עִמָהּ שִבְעָה יָמִים, וְנִקְרָאִים שִׁבְעַת יְמֵי מִשְׁתֶּה. לֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה, וְלֹא יִשָּׂא וְיִתֵּן בַּשּׁוּק, אֶלָּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְשָׂמֵחַ עִמָּהּ, בֵּין אִם הוּא בָחוּר אוֹ אַלְמָן. וַאֲפִלּוּ הִיא מוֹחֶלֶת, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר בַּעֲשִׂיַת מְלָאכָה. וְאָסוּר לָצֵאת יְחִידִי בַשּׁוּק. וְהַנּוֹשֵׂא בְעוּלָה, אִם הוּא אַלְמָן, לְכֻלֵּי עָלְמָא אֵינוֹ צָרִיךְ שִׂמְחָה אֶלָּא שְלשָׁה יָמִים. וְאִם הוּא בָחוּר, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּצָרִיךְ לִשְׂמוֹחַ עִמָּהּ שִׁבְעָה יָמִים, כֵּיוָן שֶׁמְּבָרְכִין בִּשְׁבִילוֹ שֶׁבַע בְּרָכוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם בָּזֶה אִשָּׁה יְכוֹלָה לִמְחֹל עַל שִׂמְחָתָהּ (חָתָן שֶׁחָלָה תַּעֲנִית צִבּוּר בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלּוֹ, עַיֵן לְעֵיל סִימָן קכא סָעִיף ז וְסִימָן קמא סָעִיף ב).
סעיף יג’
הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה, צָרִיךְ לַעֲמוֹד בְּעִירוֹ שָׁנָה תְמִימָה לִשְׂמוֹחַ עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא יֵצֵא בַצָבָא וְגוֹ’ נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ. אֲבָל הָאִשָּׁה, יְכוֹלָה לִמְחוֹל.
סימן קנ – הלכות צניעות ובו י”ז סעיפים:
סעיף א’ רָאוּי לְאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה וּבְמַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה וּבְדַעַת נְכוֹנָה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. לֹא יָקֵל רֹאשוֹ עִם אִשְׁתּוֹ, וְלֹא יְנַבֵּל פִּיו בְּדִבְרֵי הֲבַאי אֲפִלוּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. הֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר, וּמַגִּיד לְאָדָם מה שֵּׂחוֹ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, מַגִּידִין לוֹ בִּשְׁעַת הַדִּין. לֹא יְסַפֵּר עִמָּהּ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ וְלֹא קֹדֶם לָכֵן, אֶלָּא מַה שֶהוּא צָרִיךְ בְּעִנְיַן תַּשְׁמִישׁ. וְאִם הָיוּ בְכַעַס שֶאָסוּר לְשַׁמֵּשׁ אָז עִמָּהּ, יָכוֹל לְדַבֵּר עִמָּהּ לְרַצּוֹתָה שֶתִּתְפַּיֵס. וִישַׁמֵּשׁ בְּהַצְנֵעַ הָאֶפְשָׁרִי. הוּא לְמַטָה וְהִיא לְמַעְלָה, זֶהוּ דֶּרֶךְ עַזוּת. שִׁמְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, זֶהוּ דֶּרֶךְ עִקֵּשׁ. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁכָּל כָּךְ הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, עַד שֶׁהָיָה דוֹמֶה כְּאִלּוּ כְּפָאוֹ שֵׁד.
סעיף ב’
בִּשְעַת הַזִּוּוּג, יֶשׁ לוֹ לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּבִשְׁאָר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לִקְרוֹת בְּפִיו, הִרְהוּר מֻתָּר וּמִצְוָה, כִּי הִרְהוּר אֵינוֹ כְּדִבּוּר לְעִנְיָן זֶה. אַף עַל פִּי דְּבַמְּבוֹאוֹת הַמְּטֻנָפִים אָסוּר אֲפִילּוּ לְהַרְהֵר בְּדָבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, זֶהוּ מִשׁוּם דְּבָעֵינָן וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. אֲבָל הֵיכָא דְהָאִסּוּר הוּא מִשּׁוּם עֶרְוָה, מִדִּכְתִיב עֶרְוַת דָּבָר דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דִּבוּר אָסוּר, הִרְהוּר מֻתָּר.
סעיף ג’
אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר, אַף עַל פִּי שֶמַּאֲפִיל בְּטַלִּיתוֹ. אֲבָל אִם עוֹשֶׂה מְחִצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים לִפְנֵי הַנֵּר, מֻתָּר (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן פ סָעִיף עו). וְכֵן אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בַּיּוֹם, אֶלָּא בְּבַיִת אָפֵל. וּבַלַּיְלָה, אִם הַלְּבָנָה מְאִירָה עֲלֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁמְּאִירָה לְתוֹךְ הַבָּיִת, מַאֲפִיל בְּטַלִּיתוֹ, וּמֻתָּר. וְכֵן אִם יֵשׁ נֵר בְּחֶדֶר אַחֵר, וּמֵאִיר לְחֶדֶר זֶה, צָרִיךְ הַאֲפָלַת טַלִּית.
סעיף ד’
אָסוּר לְאָדָם לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְנֵי כָל אָדָם אִם הוּא נֵעוֹר, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי הֶפְסֵק מְחִצַּת עֲשָׂרָה. וּבִפְנֵי תִינוֹק שֶאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, מֻתָּר.
סעיף ה’
אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁכֹּל הַמִּסְתַּכֵּל שָׁם, אֵין לוֹ בּשֶׁת פָּנִים, וְעוֹבֵר עַל וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, וּמַעֲבִיר הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו. שֶׁכֹּל הַמִּתְבַּיֵשׁ, אֵינוֹ חוֹטֵא, דִּכְתִיב, וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם, זוֹ הַבּוּשָׁה, לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ. וְעוֹד, דְּקָא מְגָרֶה יֵצֶר הָרַע בְּנַפְשֵׁהּ. וְכָל שֶׁכֵּן הַנּושֵׁק שָׁם, שֶעוֹבֵר עַל כָּל אֵלֶּה, וְעוֹבֵר גַּם עַל בַּל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.
יח סיון
סעיף ו’
בַּיִת שֶׁיֵשׁ בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ שָׁם, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיּוֹצִיאוֹ לְחֶדֶר אַחֵר. וְאִם אֵין לוֹ חֶדֶר אַחֵר, יַעֲשֶׂה לְפָנָיו מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. וּתְהֵא מְחִיצָה סְתוּמָה, שֶלֹּא יֵרָאֶה סֵפֶר הַתּוֹרָה. וְהַיְרִיעָה שֶסְּבִיב הַמִּטָּה לָא חֲשִׁיבָה מְחִצָּה, כֵּיוָן שֶהִיא נָדָה, אֶלָּא אִם כֵּן קָשַׁר אוֹתָהּ מִלְּמַטָה (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן פ סָעִיף עו). וּבִתְפִלִּין וְחֻמָּשִׁים וּשְׁאָר כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, כְּגוֹן גְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וּמְפָרְשֵׁיהֶם, בֵּין שֶׁהֵם בִּכְתָב בֵּין שֶׁהֵם בִּדְפוּס, יָכוֹל לְהַנִּיחָן בּכְלִי תּוֹךְ כֶּלִי. וְדַוְקָא כְּשֶׁהַכְּלִי הַשֵּׁנִי אֵינוֹ מְיֻחָד לָהֶם. אֲבָל כֵּלִים הַמְיֻחָדִים לָהֶם, אֲפִלוּ הֵם עֲשַׂרָה, כֻלָּם כְּחַד חֲשִׁיבֵי. וְאִם פָּרַשׁ אֵיזֶה מִכְסֶה עַל הָאַרְגָּז שֶׁהַסְּפָרִים בּוֹ, חָשׁוּב כִכְלִי בְּתוֹךְ כֶּלִי. וְכֵן הַמְּזוּזָה, אִם הִיא קְבוּעָה בִּפְנִים הַחֶדֶר, צְרִיכִין לְכַסּוֹתָהּ בִּשְׁנֵי כִסּוּיִין, שֶׁתְּהֵא כִּכְלִי תּוֹךְ כֶּלִי, וְהַשֵּׁם יְהֵא גַם כֵּן מְכֻסֶּה. וְכִסּוּי זְכוּכִית, לָא מַהֲנֵי, דְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה.
סעיף ז’
לֹא יְהֵא רָגִיל בְּיוֹתֵר עִם אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא בְּעוֹנָה, שֶהוּא חַיָב לִפְרֹעַ לָּה עוֹנָתָהּ, דִּכְתִיב, וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. הָאֲנָשִׁים הַבְּרִיאִים וְהַמְּעֻנָּגִים שֶפַּרְנָסָתָן בִּמְקוֹמָם בְּרֶוַח וְאֵין פּוֹרְעִין מַס, עוֹנָתָן בְּכָל לָיְלָה. הַפּוֹעֲלִים שֶׁעוֹשִׂים מְלָאכָה בְּעִירָם, עוֹנָתָן שְׁתֵּי פְעָמִים בְּכָל שָּׁבוּעַ. וְאִם עוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעִיר אַחֶרֶת, עוֹנָתָן פַּעַם אַחַת בַּשָׁבוּעַ. וְכֵן הַסּוֹחֲרִים שֶׁיּוֹצְאִין לַכְּפָרִים עִם חֲמוֹרִים לְהָבִיא תְבוּאָה לִמְכּוֹר וְכֵן כַּיוֹצֵא בָהֶם, עוֹנָתָן פַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ. וְהַמְּבִיאִים חֲבִילוֹת עַל הַגְּמַלִּים מִמָּקוֹם רָחוֹק, עוֹנָתָן פַּעַם אַחַת בִּשְׁלשִׁים יוֹם. וְעוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִלֵּיל שַׁבָּת לְלֵיל שַׁבָּת. וְצָרִיךְ לְקַיֵם אֶת הַעוֹנָה גַּם כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת אוֹ מֵינִיקָה. וְלֹא יְבַטֵּל עוֹנָתָהּ, אֶלָּא מִדַּעְתָּה כְּשֶׁהִיא מוֹחֶלֶת לוֹ וּכְבָר קִיֵם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וְאִם מוֹנֵעַ עוֹנָתָהּ כְּדֵי לְצַעֲרָהּ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר, וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע.
סעיף ח’
כָּל אָדָם צָרִיךְ לִפְקֹד אֶת אִשְׁתּוֹ בְּלֵיל טְבִילָתָהּ וּבַלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי יְצִיאָתוֹ לַדֶּרֶךְ, אִם אֵינוֹ הוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה. וְכֹל שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִשְׁתּוֹ מְשַׁדַּלְתּוֹ וּמְרַצָּה אוֹתוֹ וּמְקַשֶּׁטֶת עַצְמָהּ לְפָנָיו כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן דַעְתּוֹ עָלֶיהָ, חַיָב לְפָקְדָהּ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עוֹנָתָהּ, וְהַוְיָן לֵהּ בָּנִים הֲגוּנִים. אֲבָל אִם תְּבָעַתּוּ בַּפֶּה מַמָּשׁ, הִיא חֲצוּפָה וַהֲרֵי הִיא כְּזוֹנָה וְאָסוּר לְקַיְמָהּ.
סעיף ט’
וְאַף כְשֶׁהוּא אֶצְלָהּ, לֹא יְכַוֵן לַהֲנָאָתוֹ, אֶלָא כְאָדָם שֶהוּא פּוֹרֵעַ חוֹבוֹ, שֶׁהוּא חַיָב בְּעוֹנָתָהּ, וּלְקַיֵם מִצְוַת בּוֹרְאוֹ, שֶׁיִהְיוּ לוֹ בָּנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמְקַיְמִים מִצְוֹת בְּיִשְֹרָאֵל. וְכֵן אִם הוּא מְכַוֵּן לְתִקּוּן הַוָּלָד, דְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שְׁלשָׁה חֲדָשִׁים (מֵהֵרָיוֹן) תַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לָאִשָׁה וְקָשֶׁה לַוָּלָד. אֶמְצָעִים, קָשֶׁה לָאִשָׁה וְיָפֶה לַוָּלָד. אַחֲרוֹנִים, יָפֶה לָאִשָּׁה וְיָפֶה לַוְּלָד, שֶמִּתּוֹךְ כָּךְ יֵצֵא מְלֻבָּן וּמְזֹרָז שַׁפִּיר דָּמִי. וְאִם הוּא מְכַוֵן לִגְדֹר עַצְמוֹ בָּה כְּדֵי שֶלֹּא יִתְאַוֶּה לַעֲבֵרָה, כִּי רוֹאֶה יִצְרוֹ גוֹבֵר וּמִתְאַוֶּה אֶל הַדָּבָר הַהוּא, גַם בָּזֶה יֵש קִבּוּל שָׂכָר. אַךְ יותֵר טוֹב הָיָה לוֹ לִדְחוֹת אֶת יִצְרוֹ וְלִכְבּוֹשׁ אוֹתוֹ, כִי אֵבֶר קָטֹן יֵשׁ בָּאָדָם. מַּרְעִיבוֹ, שָׂבֵעַ. מַשְׂבִּיעוֹ, רָעֵב. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁמְּעוֹרֵר תַּאֲוָתוֹ כְּדֵי לְמַלֹּאת תַּאֲוָתוֹ, זוֹ הִיא עֲצַת יֵצֶר הָרָע.
סעיף י’
מִי שֶׁנּוֹחַ לוֹ, יֶשׁ לוֹ לִזָּהֵר, שֶלֹּא לְשַׁמֵּשׁ לֹא בִּתְחִלַּת הַלַיְלָה וְלֹא בְּסוֹפוֹ אֶלָא בְּאֶמְצָעִיתוֹ. לֹא יִגַּע בָּאַמָּה אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ זִוּוּג, עַד שֶׁיִטּוֹל יָדָיו כָּרָאוּי, דְּהַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְסֵרוּגִין, כִּמְבֹאָר בְּסִימָן ב.
סעיף יא’
אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בַּשְׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וּבַגַנִּים וּבַפַּרְדֵּסִים, אֶלָּא בְּבֵית דִירָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּדֶרֶךְ זְנוּת.
סעיף יב’
כְּשֶׁיֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם רָעָב בַּמְּדִינָה, שֶׁהוּקְרָה הַתְּבוּאָה בְּכֶפֶל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יֶשׁ לוֹ תְבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אוֹ שֶׁיֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם שְׁאָר צָרָה, אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ כִּי אִם בְּלֵיל טְבִילָתָהּ. וְלַחֲשׂוּכֵי בָנִים, מֻתָּר בְּכָל עוֹנָה.
יט סיון
סעיף יג’
לֹא יְשַׁמֵּשׁ עִם אִתּוֹ אֶלָּא מֵרְצוֹנָהּ. אֲבָל כְּשֶׁאֵינָהּ מְרֻצָּה, לֹא יְשַׁמֵּשׁ עִמָּה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לְאָנְסָהּ. וְכֵן לֹא יְשַׁמֵּשׁ כְּשֶׁהִיא שְׂנוּאָה לוֹ אוֹ שֶׁהוּא שָׂנוּי לָהּ דְּאָמְרָה לֵהּ לָא בָעֵינָא לָךְ, אַף עַל פִּי שְׁרְצוּיָה בַתַּשְׁמִישׁ. וְכֵן אִם גָמַר בְּלִבּוֹ לְגָרְשָׁהּ וְהִיא אֵינָהּ יוֹדָעַת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ שְׂנוּאָה לוֹ, אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ. גַּם לֹא יְשַׁמֵּשׁ עִמָּה כְּשֶהִיא יְשֵׁנָה מַמָּשׁ. גַּם לֹא יְשָׁמֵּשׁ כְּשֶהוּא שִׁכּוֹר אוֹ הִיא שִׁכּוֹרָה.
סעיף יד’
אַכְסְנַאי, אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ. וְאִם יִחֲדוּ לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ בַּיִת מְיֻחָד, מֻתָּר, וּבִלְבָד שֶלֹּא יִישַׁן עַל סָדִין שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת.
סעיף טו’
מִדַּרְכֵי הָרְפוּאָה, שֶׁלֹּא לִבְעֹל לֹא כְּשֶהוּא שָׂבֵעַ וְלֹא כְּשֶׁהוּא רָעֵב, אֶלָּא כְּשֶׁיִתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו. וְלֹא יִבְעַל מְעֻמָּד, וְלֹא מְיֻשָּׁב, וְלֹא בְּיוֹם שֶׁנִּכְנַס לַמֶּרְחָץ, וְלֹא בְּיוֹם הַקָּזָה, וְלֹא בְּיוֹם יְצִיאָה לַדֶּרֶךְ אוֹ בִּיאָה מִן הַדֶּרֶךְ כְּשֶׁהוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו, וְלֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם.
סעיף טז’
לֹא יְשַׁמֵּשׁ עַל מִטָּה שֶׁיֵשׁ שָׁם תִּינוֹק לְרַגְלֵיהֶם, כְּשֶׁאֵין הַתִּינוֹק בֶּן שָׁנָה. כְּשֶיוֹצֵא מִבֵּית כִּסֵּא קָבוּעַ, לֹא יְשַׁמֵּשׁ עַד לְאַחַר שָעָה. אִשָׁה מֵינִיקָה, לֹא תְשַׁמֵּשׁ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַתִּינוֹק יָשֵׁן, וְאַחַר כָּךְ לֹא תֵינִיקֵהוּ עַד לְאַחַר שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שָׁעָה, אִם לֹא כְּשֶׁהַתִּינוֹק בּוֹכֶה. הוּא ט’ רגעים ולכל היותר י”ב רגעים (מסגה”ש).
סעיף יז’
שִׁכְבַת זֶרַע הִיא כֹּחַ הַגּוּף וּמְאוֹר הָעֵינָיִם. וּכְשֶׁתֵּצֵא בְיוֹתֵר, הַגוּף כָּלֶה וְחַיָיו אוֹבְדִים. וְכָל הַשָׁטוּף בִּבְעִילָה, זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו, וְכֹחוֹ תָשֵׁש, וְעֵינָיו כֵּהוֹת, וְרֵיחַ רַע נוֹדֵף מִפִּיו, וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו וְרִיסֵי עֵינָיו נוֹשְׁרִים, וּשְׂעַר זְקָנוֹ וְשֶׁחְיוֹ וּשְׂעַר רַגְלָיו רָבֶה, וְשִׁנָּיו נוֹשְרוֹת, וְהַרְבֵּה כְּאֵבִים חוּץ מֵאֵלּוּ בָּאִים עָלָיו. אָמְרוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים, אֶחָד מֵאֶלֶף, מֵת מִשָּׁאָר חֳלָאִים, וְהָאֶלֶף מֵרֹב תַֹּשְמִיֹש. לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר.
סימן קנא – אסור הוצאת זרע לבטלה ותקונים למי שנכשל בו ובו ז’ סעיפים:
סעיף א’
אָסוּר לְהוֹצִיא זֶרַע לְבַטָלָה. וְעָוֹן זֶה חָמוּר מִכָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאֵלּוּ שֶׁמְּנָאֲפִים בַּיָּד וּמוֹצִיאִים זֶרַע לְבַטָּלָה, לֹא דַי לָהֶם שֶׁאִסּוּר גָּדוֹל הוּא, אֶלָּא שֶהָעוֹשֶׂה זֹאת, הוּא בְנִדּוּי, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ, וּכְאִילּוּ הוֹרֵג אֶת הַנֶּפֶשׁ. וּרְאֵה מַה שֶּכָּתַב רַֹשִ”י בְּפָרָשַת וַיֵֹשֶב בְּעֵר וְאוֹנָן שֶׁמֵּתוּ בְּחֵטְא זֶה. וְלִפְעָמִים בְּעֹנֶשׁ זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, בָּנָיו מֵתִים כְּשֶׁהֵם קְטַנִים, אוֹ שֶׁיִהְיוּ רְשָׁעִים, וְהוּא בָא לִידֵי עֲנִיוּת.
סעיף ב’
אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְקַשֶּׁה אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת, אוֹ שֶׁיָבִיא אֶת עַצְמוֹ לִידֵי הִרִהוּר אִשָׁה. וְאִם בָּא לוֹ אֵיזֶה הִרְהוּר, יַסִּיעַ אֶת לִבּוֹ מִדִּבְרֵי הֲבַאִי לְדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהִיא אַיֶלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן. וְאֵין מַחְשֶׁבֶת עֲרָיוֹת מִתְגַּבֶּרֶת אֶלָּא בְּלֵב פָּנוּי מִן הַחָכְמָה. וְיִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי קִשּׁוּי. לְפִיכָךְ אָסור לְאָדָם לִישֹׁן עַל עָרְפּוֹ וְפָנָיו לְמַעְלָה, אוֹ לִישֹׁן וּפָנָיו לְמַטָה, אֶלָּא יִישַׁן עַל הַצְדָדִין, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי קִשּׁוּי. וְלֹא יִישְׁנוּ שְנֵי רַוָּקִים יָחַד. וְלֹא יִסְתַּכֵּל בְּבְהֵמָה חַיָה וָעוֹף כְּשֶׁמִּזְדַּקְּקִין זָכָר לִנְקֵבָה. וְאָסוּר לִרְכֹּב עַל בְּהֵמָה בְּלֹא אֻכָּף.
סעיף ג’
כְּשֶׁמַּשְׁתִּין, אָסוּר לֶאֱחֹז בַּמִּילָה לְהַשְּׁתִּין. וְאִם הוּא נָשׂוּי וְאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ בָּעִיר וְהִיא טְהוֹרָה, מִצַּד הַדִּין מֻתָּר לוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁיֵשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ, אֵינוֹ בָא לִידֵי הִרְהוּר וְחִמּוּם. אַךְ מִמִּידַת חֲסִידוּת, לְהַחְמִיר. וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַשְׁתָּנָה, גַּם מִצַּד הַדִּין אָסוּר לו.
סעיף ד’
בִּסְעוּדַת הַלַּיְלָה, לֹא יַרְבֶּה בַאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָה, וְלֹא יֹאכַל דְּבָרִים הַמְחַמְּמִים אֶת הַגוּף, כְּגוֹן בָּשָׂר שָׁמֵן וְכָל מַאַכְלֵי חָלָב וּגְבִינָה וּבֵיצִים וָשׁוּם. גַּם לֹא יִשְׁתֶּה מַשְׁקֶה הַמְחַמֵם, כִּי דְבָרִים אֵלּוּ גּוֹרְמִים לְחֵטְא זֶה.
כ סיון
סעיף ה’
מִי שֶרָאָה, חַס וְשָׁלוֹם, קְרִי בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, יִטּוֹל יָדָיו וְיֹּאמַר בְּשִׁבְרוֹן לֵב, רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם, עָשִׂיתִי זֹאת שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה, רַק בְּהִרְהוּרִים רָעִים וּבְמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת. לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, מְחַק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָוֹן זֶה, וְתַצִּילֵנִי מֵהִרְהוּרִים רָעִים וְכַיוֹצֵא בָהֶם לְעוֹלָם וָעֶד, אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן.
סעיף ו’
הָרוֹצֶה לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵחֵטְא זֶה, יִשְׁמֹר אֶת פִּיו מִנִּבּוּל פֶּה, מִשְּׁקָרִים, מֵרְכִילוּת וּמִלָּשׁוֹן הָרַע וּמִלֵּצָנוּת. וְכֵן יִשְׁמֹר אֶת אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ. גַּם יְהֵא זָהִיר לְקַיֵם נְדָרָיו, וְלֹא יַרְבֶּה בִּדְאָגָה, וְגַם יְהֵא זָהִיר מֵהִרְהוּרִים רָעִים. וְקֹדֶם שֶׁהוֹלֵךְ לִישֹׁן, יעֲסֹק בַּתּוֹרָה, אוֹ יֹאמַר אַרְבָּעָה מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים הָרִאשׁוֹנִים (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קלב סָעִיף ה), וְיִזָּהֵר שֶלֹּא לִישֹׁן בַּחֶדֶר יְחִידִי.
סעיף ז’
תִּקּוּנִים לְמִי שֶׁנִּכְשַׁל בְּחֵטְא זֶה כְּתוּבִים בְּסֵפֶר יְסוֹד יוֹסֵף, אֲשֶׁר לִקֵּט וְאָסַף מִסְּפָרִים קְדוֹשִים וְקַדְמוֹנִים. וְאֶכְתֹּב פֹּה קְצָת מֵהֶם בְּקִצּוּר, לְהַדֵּר לִהְיוֹת סַנְדָּק, שֶיִמּוֹלוּ יְלָדִים עַל בִּרְכָּיו, וּבִפְרָט לִהְיוֹת סַנְדָּק אֵצֶל עֲנִיִים, לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה לַעֲנִיִּים, לִשְׁמֹר שַׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ וּלְעַנְּגָהּ וּלְהַדְלִיק נֵרוֹת הַרְבֵּה, לְכַבֵּד וְלֶאֱהֹב לוֹמְדֵי תוֹרָה, לְהִתְפַּלֵּל בְכַוָּנָה וּבְבֶכִי, לִבְחוֹר בְמִדַת הָעֲנָוָה. וְכַאֲשֶׁר יִשְׁמַע שֶׁמְּחָרְפִים אוֹתוֹ, יִשְׁתֹּק וְיִמְחֹל. כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֵיזוֹ מִצְוָה, יַעֲשֶׂהָ בְכֹחַ וּבִזְרִיזוּת עַד שֶׁיִתְחַמֵם בָּהּ, וּבִפְרָט בַּעֲשִֹיַת הַמַּצּוֹת לְפֶּסַח. לְגַדֵּל בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה וּלְהַדְרִיכָם בְּיִרְאַת שָׁמָיִם. לְגַדֵּל יָתוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְיִתְנַהֵג עִמּוֹ כְּמוֹ עִם בְּנוֹ. לַעֲסֹק בְּמִצְוַת הַכְנָסַת כַּלָה. לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה לְכָל הַפָּחוֹת פַּעַם אַחַת בְכָל חֹדֶשׁ, וִיבָרֵךְ הַבְּרָכוֹת בְּקוֹל רָם. גַם יִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וְיִקְרָא בְלַחַשׁ עִם הַקּוֹרֵא. לִהְיוֹת מִן הָעֲשָׂרָה הָרִאשׁוֹנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. לַעֲמֹד בַּחֲצוֹת לַיְלָה לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת בְּבֶכִי. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָקוּם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, יַעֲשֶׂה אַחַר כָּךְ תִּקּוּן חֲצוֹת. לֶאֱהֹב שָלוֹם וְלִרְדֹּף שָׁלוֹם (עַיֵן לְקַמָּן בס’ קצ”ח ס”ז).
סימן קנב – אסור יחוד ושאר קרבות בנשים ובו יז סעיפים:
סעיף א’
אָסוּר לְהִתְיַחֵד עִם שׁוּם אִשָּׁה, בֵּין יַלְדָּה בֵּין זְקֵנָה, בֵּין יִשְֹרָאֵלית בֵּין גּוֹיָה, בֵּין קְרוֹבָתוֹ בֵּין אֵינָהּ קְרוֹבָתוֹ, חוּץ מִן הָאָב שֶׁמֻּתָּר לְהִתְיַחֵד עִם בִּתּוֹ, וְהָאֵם עִם בְּנָהּ, וְהַבַּעַל עִם אִשְׁתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נִדָּה. (וְכַלָּה שֶׁהִיא נִדָּה, עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קנז).
סעיף ב’
אִם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה, מֻתָּר לוֹ לְהִתְיַחֵד גַּם עִם אַחֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁאִשְתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ. אֲבָל יִשְֹרָאֵלית, לֹא תִתְיַחֵד עִם גּוֹי, אֲפִילוּ אִשְׁתּוֹ עִמוֹ. וַאֲפִלּוּ הֵם הַרְבֵּה גוֹיִם וּנְשׁוֹתֵיהֶם עִמָּהֶם, לֹא תִתְיַחֵד עִמּהֶם.
סעיף ג’
אִשָׁה אַחַת, מִתְיַחֶדֶת עִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים. וְדַוְקָא בָּעִיר וּבַיוֹם. אֲבָל בַּשָׂדֶה, אוֹ בַלַּיְלָה אֲפִילּוּ בַעִיר, בָּעֵינָן שְלשָׁה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים. וְעִם פָּרִיצִים, לְעוֹלָם לֹא תִתְיַחֵד, אֲפִלּוּ הֵם כַּמָּה, אֶלָּא אִם כֵּן נְשׁוֹתֵיהֶם עִמָּהֶם. וְאִישׁ אֶחָד, עִם שְׁתֵּי נָשִׁים אָסוּר לְהִתְייַחֵד. וְעִם שָלֹשׁ אוֹ יוֹתֵר, יֵשׁ מַתִּירִין אִם אֵין אֻמְנוּתוֹ אוֹ סְחוֹרָתוֹ בִּדְבָרִים הַמְיֻחָדִים לְנָשִׁים. וְיֵשׁ אוֹסְרִין בְּכָל עִנְיָן.
סעיף ד’
אִֹשָּׁה שֶׁבַּעְלָהּ בָּעִיר, אֵין חוֹשְֹׁשִין לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ, מִפְּנֵי שֶאֵימַת בַּעְלָהּ עָלֶיהָ.
סעיף ה’
בַּיִת שֶׁפִּתְחוֹ פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֵין שָׁם אִסּוּר יִחוּד בַּיוֹם וּבִתְחִלַּת הַלַּיְלָה, כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹבְרִים וְשָׁבִים בָּרְחוֹב. וְאִם הָיָה זֶה רָגִיל בָּה, כְּגוֹן שֶגָּדְלָה עִמּוֹ, אוֹ שֶׁהִיא קְרוֹבָתוֹ, אוֹ שֶׁבַּעְלָּהּ הִזְהִיר אוֹתָה שֶלֹּא תִתְיַחֵד עִמּוֹ, הֲרֵי זוֹ לֹא תִתְיַחֵד עִמוֹ, אֲפִלּוּ בַּעְלָהּ בָּעִיר, וַאֲפִלּוּ בְּבַיִת שֶׁהַפֶּתַח פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
סעיף ו’
תִּינֹקֶת שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִשָׁלֹשׁ שָׁנִים, מֻתָּרִין לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ. וְכֵן תִּינוֹק פָּחוֹת מִתֵּשַׁע שָׁנִים, מֻתָּר לְאִשָּׁה שֶׁתִּתְיַחֵד עִמּוֹ.
סעיף ז’
מִי שֶאֵין לוֹ אִשָּׁה, לֹא יְהֵא מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאִמּוֹתֵיהֶן בָּאוֹת לְבֵית הַסֵּפֶר, וְנִמְצָא מִתְיַחֵד עִם אִשָּׁה. וְאֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ שְׁרוּיָה עִמּוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁתְּהֵא עִמּוֹ בָּעִיר, אֲפִלּוּ הִיא בְּבֵיתָהּ וְהוּא מְלַמֵּד בִּמְקוֹמוֹ. אֲבָל אִשָּׁה לֹא תְלַמֵּד תִּנוֹקוֹת, אֲפִלּוּ יֵשׁ לָהּ בַּעַל בָּעִיר, אֶלָּא אִם הוּא דָר עִמָּהּ בְּאוֹתוֹ בַיִת (ט”ז יו”ד סִימָן רמה), מִפְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁמְּבִיאִים אֶת בְּנֵיהֶם.
כא סיון
סעיף ח’
צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְרַחֵק מִן הַנָשִׁים מְאֹד מְאֹד. אָסוּר לִקְרֹץ בְּיָדָיו אוֹ בְרַגְלָיו וְלִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאִשָּׁה. וְאָסוּר לִשְׂחוֹק עִמָּהּ, לְהָקֵל רֹאשׁוֹ כְּנֶגְדָּה אוֹ לְהַבִּיט בְּיָפְיָהּ. וְאָסוּר לְהָרִיחַ בִּבְשָׂמִים הַמְיֻחָדִים לְאִשָּׁה. וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהִיא אוֹחַזְתָּן בְיָדֶיהָ אוֹ שֶׁהֵן תְּלוּיִין עָלֶיהָ. וְאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין שֶׁל אִשָּׁה שֶׁהוּא מַכִּיר אוֹתָהּ, אֲפִלּוּ הַבְּגָדִים אֵינָם עָלֶיהָ, שֶׁמָּא יָבוֹא לְהַרְהֵר בָּהּ. פָּגַע אִשָּׁה בַּשׁוּק, אָסוּר לְהַלֵךְ אַחֲרֶיהָ, אֶלָּא רָץ, שֶתִּשָּׁאֵר לִצְדָדִין אוֹ לְאַחֲרָיו. וְלֹא יַעֲבוֹר בְּפֶתַח זוֹנָה, אֲפִלּוּ בְרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהַמִּסְתַּכֵּל אֲפִלּו בְּאֶצְבַּע קְטַנָּהּ שֶל אִשָּׁה וְנִתְכַּוֵּן לֵהָנוֹת מִמֶּנָה, עֲוֹנוֹ גָּדוֹל מְאֹד. וְאָסוּר לִשְׁמֹעַ קוֹל זֶמֶר שֶׁל אִשָּׁה אוֹ לְהִסְתַּכֵּל בִּשְׂעָרָהּ.
סעיף ט’
אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם אִשָׁה כְּלָל. וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי בַעְלָהּ, אָסוּר לִשְׁלֹחַ לָהּ דִּבְרֵי שְׁלוֹמִים. וְלָכֵן כְּשֶׁכּוֹתֵב אִגֶרֶת לַחֲבֵרוֹ, אָסוּר לִכְתּוֹב, וְלוֹמַר שָׁלוֹם לְזוּגָתֶךָ. אֲבָל מֻתָּר לִשְׁאֹל לְבַעְלָהּ אוֹ לְאַחֵר, אֵיךְ שְׁלוֹמָה. וְכֵן מֻתָּר לִכְתֹּב לַחֲבֵרוֹ, הוֹדִיעֵנִי מִשְּׁלוֹם זוּגָתֶךָ.
סעיף י’
הַמְחַבֵּק אוֹ הַמְנַשֵּׁק אֲפִלוּ אַחַת מִן הַקְּרוֹבוֹת, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה, הֲרֵי זֶה עושֶׁה אִסּוּר, שֶאֵין קְרֵבִים לְעֶרְוָה כְּלָל, חוּץ מִן הָאָב עִם בִּתּוֹ וְהָאֵם עִם בְּנָהּ, שֶׁהֵם מֻתָּרִין בְּחִבּוּק וְנִשּׁוּק.
סעיף יא’
אֵין לִנְהֹג אֲפִלּוּ עִם אִשְׁתּוֹ בִּדְבָרִים שֶׁל חִבָּה, כְּגוֹן לְעַיֵן בְּרֵישַהּ וְכַדּוֹמֶה בִּפְנֵי אַחֵרִים, שֶׁלֹּא יָבוֹא הָרוֹאֶה לִידֵי הִרְהוּר.
סעיף יב’
אָסוּר לְאִישׁ שֶיָדוּר בְּבֵית חָמִיו, אֶלָּא כְּשֶׁיֵשׁ לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד לִשְׁכִיבָה.
סעיף יג’
כְּבָר הֶאֱרִיכוּ גְדוֹלֵי יִשְֹרָאֵל זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵיהֶם הַקְדוֹשִׁים בְתוֹכְחוֹת מוּסָרִים עַל הַמִּנְהָג הָרַע בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה וְיִרְאָה, שֶׁמִּתְקָרְבִים הֶחָתָן עִם הַכַּלָה בְּחִיבּוּק וְנִשּׁוּק, וְכֵן עוֹשִׂין רִקּוּדִים בַּחוּרִים עִם בְּתוּלוֹת יָחַד. וּמִלְּבַד הָאִיסּוּר הַגָּדוֹל, אִסּוּר נִדָּה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַבְּתוּלוֹת מִסְּתָמָא נִדּוֹת הֵן, וְאֵין חִלּוּק בְּאִיסּוּר נִדָּה בֵּין פְּנוּיָה לִנְשׂוּאָה, וְכָל הַנּוֹגֵעַ בָּהּ דֶּרֶךְ חִבָּה, חַיָב מַלְקוּת, עוֹד מְגָרֶה יֵצֶר הָרַע בְּנַפְשֵׁהּ, וּמֵבִיא אֶת עַצְמוֹ לִידֵי קִשּׁוּי לָדַעַת וְהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, רַחְמָנָא לִצְלָן. וּבְּוַדַּאי כָּל מִי שֶׁיֵשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת, צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ בְּכָל כֹּחוֹ לִמְחוֹת, וּלְכָל הַפָּחוֹת צָרִיךְ כָּל אִישׁ אֲשֶר יִרְאַת ה’ בִּלְבָבוֹ, לִהְיוֹת שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל בְּנֵי בֵיתוֹ, שֶׁיִתְרַחֲקו מִן הַכִּעוּר הגָּדוֹל הַזֶּה. וְכָל מִי שֶׁיֵשׁ בְיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מוֹחֶה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא נִתְפָּס בְּעָוֹן זֶה. וְכָל הַמַּצִיל אֶת אֲחֵרִים מִן הַחֵטְא, הִצִּיּל אֶת נַפְשׁוֹ וְטוֹב לוֹ.
סעיף יד’
אִשָׁה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשָּׂא אוֹתָהּ, מֻתָּר לוֹ וְרָאוּי לוֹ לִרְאוֹתָהּ אִם הִיא לִרְצוֹנוֹ. אֲבָל לֹא יִסְתַּכֵּל בָּהּ דֶּרֶךְ זְנוּת. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי, וּמַה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה.
סעיף טו’
מִי שֶׁגֵרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ מִן הַנִּשׂוּאִין, לֹא תָדוּר עִמּוֹ בֶּחָצֵר. וְאִם הוּא כֹּהֵן, וְכֵן אֲפִלּוּ אִם הוּא יִשְֹרָאֵל, וְהִיא נִשֵּׁאת לְאַחֵר וְנִתְגָּרְשָׁה גַם מִמֶּנוּ, וְכֵן מִי שֶׁגֵּרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ מִשׁוּם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לוֹ, כָּל אֵלּוּ צְרִיכִין הַרְחָקָה יְתֵרָה, וְלֹא תָדוּר עִמּוֹ בְמָבוֹי, אִם הוּא מָבוֹי סָתוּם. אֲבָל בְּמָבוֹי מְפֻלָּשׁ שֶׁדֶּרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֵר בֵּינֵיהֶם, מֻתָּרִים לָדוּר. וּגְרוּשָׁה שֶׁנִשׂאת וְדָרָה עִם בַּעְלָהּ הַשֵנִי, אֵלּוּ צְרִיכִין עוֹד הַרְחָקָה יְתֵרָה, וְלֹא תָדוּר עִם בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן בְכָל הַשְׁכוּנָה. בְּכָל אֵלּוּ הַהַרְחָקוֹת, הִיא נִדְחֵית מִפָּנָיו. אַךְ אִם הָיְתָה הֶחָצֵר שֶׁלָּהּ, הוּא נִדְחֶה מִפָּנֶיהָ.
סעיף טז’
מֻתָּר לְאָדָם לָזוּן גְרוּשָׁתוֹ, וּמִצְוָה הִיא יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר עָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ עֵסֶק עִמָּהּ, רַק יְזוּנָהּ עַל יְדֵי שְּׁלִיחַ.
סעיף יז’
אָמַר רַב בְּרוּנָא אָמַר רַב, כָּל הַיָשֵׁן בְקִלְעָא (בְּחֶדֶר) שֶׁאִיש וְאִשְׁתּוֹ שְׁרוּיִין בָּהּ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר, נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ (שֶׁבּוֹשׁין הֵן מִמֶּנוּ). וְאָמַר רַב יוֹסֵף, אֲפִלּוּ בְאִשְׁתּוֹ נִדָּה.
סימן קנג – הלכות נדה ובו ט”ז סעיפים:
כב סיון
סעיף א’
כָּל אִשָּׁה שֶנֶּעֶקְרָה מִּמְּקוֹרָהּ טִפַּת דָּם, אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהִיא, יִהְיֶה בְאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁיִהְיֶה, בֵּין בְּטִבְעָהּ, כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים לִרְאוֹת בִּזְמַנִּים יְדוּעִים, אוֹ שֶׁלֹּא בִזְמַנָּה וַאֲפִלּוּ אֵרַע לָהּ אֵיזֶה אֹנֶס, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה יָצָא מִמְּקוֹרָהּ דָּם, הֲרֵי הִיא טְמֵאָה נִדָּה, עַד שֶׁתִּסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִים וְתִטְבֹּל כָּרָאוּי. וְכָל הַבָּא עָלֶיהָ בְּטֻמְאָתָהּ, חַיַב כָּרֵת, וְכֵן הִיא חַיֶבֶת כָּרֵת. וְעַל הַנְּגִיעָה דֶּרֶךְ חִבָּה, חַיָבִים מַלְקוּת.
סעיף ב’
אֲפִלּוּ לֹא הִרְגִּשָׁה שֶׁיָצָא דָם מִמְּקוֹרָהּ, אֶלָּא שֶׁמָּצְאָה כֶּתֶם דָּם בִּבְשָׂרָהּ, אוֹ בַּחֲלוּקָהּ אוֹ בִּסְדִינָהּ אוֹ בִּשְׁאָר מָקוֹם, וְאֵין לָהּ לִתְלוֹת שֶׁבָּא מִמָּקוֹם אַחֵר, אֶלָּא שֶׁבָּא מִמְּקוֹרָהּ, הֲרֵי הִיא טְמֵאָה. וְכָל אִשָּׁה שֶׁמָּצְאָה אֵיזֶה כֶּתֶם, אֲפִלּוּ אֵינוֹ אָדֹם מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ לָבָן מַמָּשׁ, צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חָכָם, כִּי יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה חִלּוּקֵי דִינִים בְּעִנְיַן גַּדְלוּת וְקַטְנוּת הַכֶּתֶם, וְגַם בְּעִנְיַן הַתְּלִיָה, בַּמֶּה יְכוֹלִין לִתְלוֹתוֹ וּבַמָּה אֵין יְכוֹלִין לִתְלוֹתוֹ, וְגַם יֵשׁ חִלּוּק בְּאֵיזֶה זְמַן שֶמָּצְאָה אוֹתוֹ, אִם בְּיָמִים שֶׁהִיא טְהוֹרָה אוֹ בַּיָמִים הָרִאשׁוֹנִים מִשִּבְעָה נְקִיִּים.
סעיף ג’
אִֹשָׁה שֶׁהִרְגִישָׁה שֶׁנִּפְתַּח מְקוֹרָהּ, אֲפִלּוּ בָּדְקָה אֶת עַצְמָהּ מִיָד וְלֹא מָצְאָה כְלוּם, הֲרֵי הִיא טְמֵאָה. (וּצְרִיכִין לְהוֹדִיעַ זֹאת לַנָּשִׁים, כִּי הַרְבֵּה נָשִׁים אֵינָן יוֹדְעוֹת זֹאת). אֲבָל אִם מָצְאָה שֶׁיָצְאָה מִמֶּנָּה אֵיזוֹ לֵחָה לְבָנָה בְּלִי שׁוּם תַּעֲרֹבֶת אַדְמוּמִית, הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה.
סעיף ד’
כְּתִיב, וְאֶלֹ אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרָב, מִדִּכְתִיב לֹא תִקְרָב, דָּרְשֵׁינָן, שֶׁכָּל מִינֵי קְרִיבָה אֲסוּרִים, שֶלֹּא יִשְׂחוֹק וְלֹא יָקֵל רֹאשׁוֹ עִמָּהּ אֲפִלּוּ בִדְבָרִים, הַמַרְגִילִין לַעֲבֵרָה. אֲבָל מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ, דְּכֵיוָן שֶׁכְּבָר בָּא עָלֶיהָ, וְגַם יֵשׁ לָהּ הֶתֵּר לְאַחַר שֶׁתִּטְבֹּל, לָא תַקִיף יִצְרֵהּ, וְלָא חָיְשֵׁינָן שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ בְּאִיסּוּר.
סעיף ה’
לֹא יִגַּע בָּהּ אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה, וְלֹא יוֹשִׁיט מִיָדוֹ לְיָדָהּ אֲפִלּוּ דָבָר אָרֹךְ, וְכֵן לֹא יְקַבֵּל מִיָדָּהּ. וְכֵן זְרִיקָה מִיָדוֹ לְיָדָהּ אוֹ מִיָדָהּ לְיָדוֹ, אֲסוּרָה.
סעיף ו’
לֹא יֹאכַל עִמָּהּ עַל הַשֻּׁלְחָן, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ אֵיזֶה שִׁנוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁיִהְיֶה אֵיזֶה דָבָר מַפְסִיק בֵּין קְעָרָה שֶׁלּוֹ לִקְעָרָה שֶׁלָּהּ, דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַנִּיחוֹ שָׁם בְּפַעַם אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁתְּשַׁנֶה אֶת מְקוֹמָהּ. וְאִם דַּרְכָּן שֶׁכְּשֶׁהִיא טְהוֹרָה אוֹכְלִין מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחַת, וְעַתָּה אוֹכְלִין כָּל אֶחָד מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחֶרֶת, סַגֵּי בְּהָכִי.
סעיף ז’
לֹא יִשְׁתֶּה מִשִׁיוּרֵי הַכּוֹס שֶׁשָׁתְתָה הִיא. וְאִם הִפְסִיק אָדָם אַחֵר בֵּינֵיהֶם, אוֹ שֶׁהוּרַק אֶל כּוֹס אַחֵר, שָׁרֵי. וְאִם שָׁתְתָה וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס זֶה, אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַגִּיד לוֹ שֶׁשָׁתְתָה הִיא מִמֶּנוּ. (אֲבָל אִם יָדַע שֶׁשָׁתְתָה הִיא, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁהִיא נִדָּה, כָּתַבְתִּי בְּסִפְרִי לֶחֶם וְשִׂמְלָה, כִּי נִרְאֶה דִּצְרִיכָה לְהַגִּיד לוֹ). הִיא מֻתֶּרֶת לִשְׁתּוֹת מִשִּׁיוּרֵי כּוֹס שֶלּוֹ. יֵשׁ אוֹמְרִים, דִּכְשֵׁם שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹת מִשִׁיּוּרֵי כּוֹס שֶׁלָּהּ, כָּךְ אָסוּר לֶאֱכוֹל מִשִׁיּוּרֵי מַאֲכָל שֶׁלָּהּ.
סעיף ח’
לֹא יִישַׁן עִמָּהּ בְמִטָּה אַחַת, אֲפִלּוּ אֵין הַמִּטָּה מְיֻחֶדֶת לָּהּ. וַאֲפִלּוּ כָּל אֶחָד בְּבִגְדוֹ וְאֵין נוֹגְעִין זֶה בָזֶה. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ שׁוֹכְבִים בִּשְׁתֵּי מִטּוֹת, וְהַמִּטּוֹת נוֹגְעוֹת זוֹ בָזוֹ, אָסוּר. וְאִם שׁוֹכְבִין עַל הָאָרֶץ, לֹא יִשְׁכְּבוּ פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ מֶרְחָק רַב בֵּינֵיהֶם. וְהוּא הַדִּין אִם יְשֵׁנִים בִּשְׁתֵּי מִטּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ בְּאָרְכָּן בְּאֹפֶן שֶׁלִפְעָמִים הֵם פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, אַף עַל פִּי שֶׁיֵשׁ הֶפְסֵק בֵּין הַמִּטּוֹת, יֵשׁ לֶאֱסֹר, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ מֶרְחָק רַב בֵּינֵיהֶם. וְאָסוּר לְבַּעַל אֲפִלּוּ לֵישֵׁב עַל הַמִּטָּה הַמְיֻחֶדֶת לָהּ, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְפָנֶיהָ. וְהִיא, אֲסוּרָה לִישֹׁן עַל הַמִּטָּה הַמְיֻחֶדֶת לוֹ. אֲבָל לֵישֵׁב עָלֶיהָ, אֵין לְהַחְמִיר.
סעיף ט’
אֲסוּרִין לֵישֵׁב עַל סַפְסָל אָרֹךְ שֶׁהוּא מִתְנַדְנֵד. וְאִם אָדָם אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, מֻתָּר. וְלֹא יֵלְכוּ בַּעֲגָלָה אַחַת אוֹ בִּסְפִינָה אַחַת, אִם הוֹלְכִין רַק דֶּרֶךְ טִיּוּל, כְּגוֹן לְגִנּוֹת וּלְפַרְדֵּסִים וְכַיוֹצֵא בָזֶה. אֲבָל אִם הוֹלְכִין מֵעִיר לְעִיר לְעִסְקֵיהֶם, מֻתָּר. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן לְבַדָּם, וּבִלְבַד שֶיֵשְׁבוּ בְאֹפֶן שֶׁלֹּא יִגְּעוּ זֶה בָזֶה.
כג סיון
סעיף י’
לֹא יִסְתַּכֵּל בְּשׁוּם מָקוֹם מִגּוּפָהּ בְּמָקוֹם שֶדַּרְכָּהּ לְכַסּוֹת. אֲבָל בַּמְּקוֹמוֹת הַגְלוּיִים, מֻתָּר לוֹ לְהִסְתַּכֵּל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נֶהֱנֶה. אָסוּר לְהָרִיחַ בִּבְשָׂמִים הַמְיֻחָדִים לָהּ, וְאָסוּר לִשְׁמֹעַ קוֹל זֶמֶר שֶלָּהּ.
סעיף יא’
רָאוּי שֶתְּיַחֵד לָהּ בְּגָדִים לִימֵי נִדָּתָהּ, כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם זוֹכְרִים תָּמִיד שֶׁהִיא נִדָּה. וּבְקשִׁי הִתִּירוּ לָהּ שֶׁתִּכְחֹל וְתִפְקֹס וְתִתְקַשֵּׁט בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין בִּימֵי נִדָּתָהּ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְגַּנֶּה עַל בַּעְלָהּ.
סעיף יב’
לֹא תִמְזֹג לוֹ כּוֹס יַיִן בְפָנָיו אוֹ לַהֲבִיאוֹ לוֹ וּלְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו עַל הַשֻּׁלְחָן, וְלֹא תַצִּיעַ לוֹ מִטָּתוֹ בְפָנָיו. אֲבָל שֶלֹּא בְפָנָיו, הַכֹּל מֻתָּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵע שֶהִיא עָשָׂתָה. וַאֲסוּרָה לִצּוֹק לוֹ מַיִם לִרְחוֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וַאֲפִלּוּ מַיִם צוּנְנִים.
סעיף יג’
כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לִמְזֹג לוֹ אֶת הַכּוֹס, כָּךְ הוּא אָסוּר לִמְזֹג לָהּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ לִשְׁלֹחַ לָהּ כּוֹס יַיִן הַמְיֻחָד לָהּ, אֲפִלּוּ הוּא כּוֹס שֶל בְּרָכָה, אָסוּר.
סעיף יד’
אִם הוּא חוֹלֶה וְאֵין לוֹ מִי שֶׁיְשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ זוּלָתָהּ, מֻתֶּרֶת לְשַׁמְּשׁוֹ שִׁמּוּשׁ שֶׁאֵין בּוֹ נְגִיעָה, רַק עַל יְדֵי דָבָר אַחֵר, אֲפִלּוּ לַהֲקִימוֹ וּלְהַשְׁכִיבוֹ וּלְתָמְכוֹ, רַק שֶׁתִּזָהֵר בְּיוֹתֵר מֵהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהַצַּעַת הַמִּטָּה בְּפָנָיו. וְאִם הָאִשָּׁה חוֹלָה, אָסוּר לְבַעְלָהּ לְשַׁמְּשָׁהּ, אֲפִלּוּ בְּלֹא נְגִיעָה, אֶלָּא אִם כֵּן בִּשְׁעַת דְּחָק גָּדוֹל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא מִי שֶׁיְשַׁמְּשֶׁנָּה. וְאִם הַבַּעַל הוּא רוֹפֵא וְאֵין שָׁם רוֹפֵא אַחֵר מֻמְחֶה כָּמוֹהוּ, מֻתָּר לוֹ לְמַשֵּׁשׁ לָהּ אֶת הַדֹּפֶק, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה דֶּרֶךְ תַּאֲוָה וְחִבָּה.
סעיף טו’
בְּכָל הַהַרְחָקוֹת הַנִּזְכָּרוֹת, צְרִיכִין לִזָּהֵר גַּם בִּימֵי לִבּוּנָהּ, דְּהַיְנוּ בִּימֵי סְפִירַת שִׁבְעָה נְקִיִים, וְגַם אַחַר כָךְ, אִם נִתְאַחֲרָה מִלִּטְבֹּל בִּזְמַנָּהּ, אֲסוּרִים בְּכָל הַנִּזְכָּר עַד לְאַחַר שֶׁתִּטְבֹּל.
סעיף טז’
אִשָּׁה נִדָּה, בִּימֵי רְאִיָתָהּ קֹדֶם יְמֵי לִבּוּנָהּ, נוֹהֲגִין שֶׁאֵינָהּ נִכְנֶסֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינָהּ מִתְפַּלֶּלֶת. אַךְ בַּיָמִים הַנּוֹרָאִים, דְּהַיְנוּ מִיּוֹם רִאשׁוֹן דִּסְלִיחוֹת וּלְהַלָּן שֶׁרַבִּים מִתְאַסְּפִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְיִהְיֶה לָּהּ עִצָּבוֹן גָּדוֹל אִם לֹא תֵלֵךְ, מֻתֶּרֶת לָלֶכֶת וּלְהִתְפַּלֵל. וְכֵן כְּשֶׁהִיא מַשִׂיאָה אֶת בְּנָהּ אוֹ אֶת בִּתָּה, אוֹ כְּשֶׁהִיא יוֹלֶדֶת שֶהִגִּיעַ זְמַנָּה לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכַיוֹצֵא בָזֶה, מֻתֶּרֶת.
סימן קנד – סדר קביעת הוסת ודין בדיקה לפני תשמיש ולאחר תשמיש ובו ז’ סעיפים:
סעיף א’
כָּל וֶסֶת נִקְּבָּע בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים רְצוּפוֹת, שֶׁאִם רָאֲתָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים רְצוּפוֹת בִּזְמַן שָׁוֶה כְּפַעַם בְּפַעַם, אֲזַי זְמַן זֶה הוּא לָהּ לְוֶסֶת קָבוּעַ. יֵשׁ נָשִּׁים שֶׁהֵן קוֹבְעוֹת וֶסְתָּן בְּיָמִים שָׁוִים בַּחֹדֶשׁ, כְּגוֹן שֶרָאֲתָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים רְצוּפוֹת, כָּל פַּעַם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וַהֲרֵי לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ בְּרֹאשׂ חֹדֶשׁ. וְכֵן אִם רָאֲתָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּחֲמִשָּׁה יָמִים בַּחֹדֶשׁ, אֲזַי יוֹם חֲמִישִי בַּחֹדֶשׁ הוּא יוֹם וֶסֶת קָבוּעַ שֶׁלָּהּ, וְזֶה נִקְרָא וֶסֶת הַיָּמִים, שֶׁקָּבְעָה בְּיוֹם יָדוּעַ בַּחֹדֶשׁ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּסְפַּר הַיָמִים אֲשֶר בֵּין רְאִיָה לִרְאִיָה אֵינָם שָוִים, כִּי יֵשׁ חֳדָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם רַק תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, וְיֵשׁ מִשְּׁלשִׁים יוֹם, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהִיא לְמוּדָה לִרְאוֹת בְּיוֹם קָבוּעַ בַּחֹדֶשׁ, הֲוֵי לָהּ יוֹם זֶה וֶסֶת קָבוּעַ.
כד סיון
סעיף ב’
אֲבָל רֹב הַנָּשִּׁים, דַּרְכָּן לִקְבֹּעַ וֶסְתָּן בְּהַפְלָגוֹת שָׁווֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁהִיא מַפְלֶגֶת וּמְחַלֶּקֶת בֵּין רְאִיָה לִרְאִיָה, יָמִים שָׁוִים בְּמִסְפָר. כְּגוֹן שֶׁהִיא רוֹאָה פַּעַם אַחַת וּמַפְסֶקֶת חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם אוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלשִׁים יוֹם וְכַדוֹמֶה, וְחוֹזֶרֶת וְרוֹאָה. אִם עָשְׂתָה שָׁלֹשׁ הַפְלָגוֹת שָׁוֹות וּרְצוּפוֹת, הֲוֵי לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ. וְזֶה נִקְרָא וֶסֶת הַפְלָגוֹת. וּלְאַחַר שֶׁתַּפְלִיג שׁוּב יָמִים בְּמִסְפַּר אֵלּוּ, אֲזַי הַיוֹם הַבָּא הוּא יוֹם וֶסֶת קָבוּעַ שֶׁלָּהּ. וְכֵיוָן שֶׁכָּל וֶסֶת אֵינוֹ נִקְבָּע בְּפָחוֹת מִשָּׁלשׁ פְּעָמִים, וְהַפְלָגָה אֵינָהּ נִכֶּרֶת אֶלָּא בִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת, לָכֵן לְוֶסֶת הַפְלָגוֹת צְרִיכוֹת אַרְבַּע רְאִיוֹת, כְּגוֹן שֶׁרָאֲתָה הַיּוֹם, וְהִפְלִיגָה חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם וְרָאֲתָה, וְשׁוּב הִפְלִיגָה חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם וְרָאֲתָה, וְשׁוּב הִפְלִיגָה חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם וְרָאֲתָה הֲרֵי רָאֲתָה אַרְבַּע פְּעָמִים, אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶן שָׁלֹשׁ הַפְלָגוֹת שָׁוֹות, וְקָבְעָה וָסֶת.
סעיף ג’
וְיֵשׁ נָשִים, שֶׁאֵין לָהֶן יוֹם קָבוּעַ לִרְאוֹת, לֹא בִימֵי הַחֹדֶשׁ, וְלֹא בְהַפְלָגוֹת שָׁווֹת, אֲבָל יֵשׁ לָהֶן סִימָנִים בְּגוּפָן, כְּגוֹן שֶׁדַּרְכָּהּ הִיא, שֶׁקֹּדֶם רְאִיָתָהּ הִיא מְפַהֶקֶת, דְּהַיְנוּ, כְּאָדָם שֶׁפּושֵׁט זְרוֹעוֹתָיו מֵחֲמַת כֹּבֶד, אוֹ כְּאָדָם שֶׁפּוֹתֵחַ פִּיו מֵחֲמַת כֹּבֶד, אוֹ כְּאָדָם שֶׁמּוֹצִיא קוֹל דֶּרֶךְ הַגָּרוֹן מֵחֲמַת הַמַּאֲכָל שֶׁאָכַל, כָּל אֵלּוּ עִנְיָנֵי פִהוּק הֵן. וְכֵן אִם מִתְעַטֶּשֶׁת דֶּרֶךְ מַטָּה אוֹ דֶּרֶךְ מַעְלָה, אוֹ מַרְגֶשֶׁת אֵיזֶה מֵחוֹשׁ נֶגֶד טַבּוּרָהּ אוֹ בְּבֵית הָרֶחֶם, אוֹ שֶׁאָחֲזוּהָ צִירֵי הַקַּדַּחַת, אוֹ סָמְרוּ שַׂעֲרוֹת בְּשָׂרָהּ, אוֹ שֶׁרֹאשָׁהּ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִים עָלֶיהָ, כֹּל שֶׁהֻחְזְקָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים רְצוּפוֹת שֶׁבָּא לָהּ אֶחָד מִן הַמִּקְרִים הַנִּזְכָּרִים, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה דָם, הֲרֵי זוֹ קָבְעָה וֶסֶת, וְזֶה נִקְרָא וֶסֶת הַגוּף. וְדַוְקָא פִּהוּק וְעִטּוּשׁ כַּמָּה פְעָמִים זוֹ אַחַר זוֹ הֲוֵּי סִימָן וֶסֶת, וְקָבְעָה בָּהֶם. אֲבָל מִשּׁוּם פִּהוּק וְעִטּוּשׁ פַּעַם אַחַת, אֵין הַוֶּסֶת נִקְבָּע, כִּי זֶה דֶרֶךְ כָּל הָאָדָם. וְדַוְקָא שֶׁקָּבְעָה כָּל שָׁלֹשׁ הַפְּעָמִים עַל יְדֵי מִקְרֶה אֶחָד. אֲבָל אִם פַּעַם בְּמִקְרֶה זֶה וּפַעַם בְּמִקְרֶה זֶה, לֹא הֲוֵי קְבִיעוּת.
סעיף ד’
וְיֵשׁ שֶׁקּוֹבְעוֹת לְיָמִים אוֹ לְהַפְלָגוֹת שָׁוֹוֹת בְּצֵרוּף פִּהוּק וְעִטּוּשׁ וְכַדּוֹמֶה. דְּהַיְנוּ שֶׁבְּכָל חֲמִשָׁה יָמִים בַּחֹדֶשׁ, הִיא מְפַהֶקֶת אוֹ מִתְעַטֶּשֶׁת וְאַחַר כָּךְ הִיא רוֹאָה, אוֹ כְּשֶׁהִיא מַפְלֶגֶת מִרְאִיָה חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, הִיא מְפַהֶרֶת אוֹ מִתְעַטֶּשֶׁת וְאַחַר כָּךְ הִיא רוֹאָה. וְזֶה נִקְרָא וֶסֶת הַמֻּרְכָּב, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מֻרְכָּב מִיוֹם שָוֶה עִם סִימָן הַגוּף. אִם קָבְעָה כֵן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, אֲזַי כְּשֶּׁמַגִּיעַ הַיּוֹם הַמֻּגְבָּל וְהִיא מְפַהֶקֶת אוֹ מִתְעַטֶּשֶׁת, חוֹשֶׁשֶׁת לוֹ. אֲבָל בְּיוֹם גְּרִידָא אוֹ בְּפִהוּק וְעִטוּשׁ גְּרִידָא, אֵינָהּ צְרִיכָה לָחוֹּש, כֵּיוָן שֶׁלֹּא קָבְעָה אֶלָּא בְּתַרְוַיְהוּ כַּהֲדָדֵי.
סעיף ה’
כָּל אִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, הֲרֵי זוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה, וּבַעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁאֹל אוֹתָהּ כְּלוּם. וַאֲפִלּוּ הִיא יְשֵׁנָה קְצָת, יָכוֹל לָבוֹא עָלֶיהָ, וְאֵינָהּ צְרִיכָה בְדִיקָה לֹא לִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ וְלֹא לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ. וְאַדְּרַבָּא, אֵין לָהּ לִבְדֹּק אֶת עַצְמָהּ בִּפְנֵי בַעְלָהּ, שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ נוֹקְפוֹ לַחְשֹׁב מִסְּתָּמָא הִרְגִּישָׁה, שֶׁאִם לֹא הִרְגִישָׁה לֹא הָיְתָה בוֹדֶקֶת. וְלָכֵן אִם תִּבְדֹּק בְּפָנָיו לִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ, אִכָּא לְמֵיחָשׁ, שֶׁמָּא מֵחֲמַת שֶיִהְיֶה לִבּוֹ נוֹקְפוֹ יִפְרוֹשׁ אֶת עַצְמוֹ מִמֶּנָה. וְאִם תִּבְדֹּק בְפָנָיו לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ, אִכָּא לְמֵיחָש, שֶׁמָּא יְהֵא לִבּוֹ נוֹקְפוֹ לַחְשֹׁב, דְּמִסְּתָמָא הִרְגִּישָׁה בִּשְעַת תַּשְׁמִישׁ, וְיִפְרוֹשׁ אֶת עַצְמוֹ בְפַעַם אַחֶרֶת. וְעַל כֵּן לֹא תִבְדֹּק בִּפְנֵי בַעְלָהּ. אֲבָל שֶׁלֹּא בִפְנֵי בַעְלָהּ, כָּל אִשָּׁה שֶׁמַּרְבֶּה לִבְדֹּק אֶת עַצְמָהּ, הֲרֵי זוֹ מְשֻׁבָּחַת.
סעיף ו’
אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ כְּלָל, יֵש לָהּ לִבְדֹּק אֶת עַצְמָהּ לִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ וּלְאַחַר תַּשְׁמִישׁ, וְגַם הַבַּעַל יֶשׁ לוֹ לְקַנֵּחַ אֶת עַצְמוֹ לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ וְלִרְאוֹת אִם לֹא נִמְצֵאת אֵיזוֹ טִפַּת דָּם. וְאַךְ כְּשֶׁהִיא בְחֶזְקַת מְסֻלֶקֶת מִדָּמִים, כְּגוֹן מְעֻבֶּרֶת לְאַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, אוֹ מֵינִיקָה אוֹ זְקֵנָה, אֵלּוּ אֵינָן צְרִיכוֹת בְּדִיקָה.
סעיף ז’
וְיֵשׁ נָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶן וֶסֶת קָבוּעַ מַמָּשׁ, אֲבָל יֵשׁ לָהֶן עַל כָּל פָּנִים מִסְפַּר יָמִים יְדוּעִים שֶׁבָּהֶם אֵינָן רוֹאוֹת, כְּגוֹן אִשָּׁה שֶׁהִיא מֻחְזֶקֶת שֶבְּכָל חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם לְאַחַר רְאִיָתָהּ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת וְרוֹאָה, אֶלָּא אַחַר כָּךְ, וְאָז אֵין לָהּ יוֹם קָבוּעַ, שֶׁלִּפְעָמִים הִיא מְאַחֶרֶת יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים, אִֹשָּה כָּזוֹ עַד חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, כֵּיוָן שֶהֻחְזְקָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁבְּיָמִים אֵלּוּ אֵינָהּ רוֹאָה, דִּינָהּ בַּיָמִים הָאֵלּוּ כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָהּ וֶסֶת קָבוּע. וּבַיָמִים שֶלְּאַחַר כָּךְ, שֶׁהִיא נְבוֹכָה בָהֶם וְאֵין לָהּ בָּהֶם חֶזְקַת טָהֳרָה, אֲסוּרָ לְבַעְלָהּ (וְעַיֵּן יו”ד סִימָן קפה סָעִיף ב ברמ”א, ובספרי לחם ושמלה סִימָן קפו, לחם, סָעִיף קטן ו)
סימן קנה – דין פרישה סמוך לוסת והחלוקים שבין וסת קבוע לאינו קבוע ובו י”ב סעיפים:
כה סיון
סעיף א’
תָּנוּ רַבָּנָן, וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָה, מִכָּאן אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל, שֶיִפְרְשׁוּ מִנְשׁוֹתֵיהֶן סָמוּךְ לְוֶסְתָּן. וְכַמָּה. אָמַר רָבָא, עוֹנָה. וְעוֹנָה הִיא אוֹ יוֹם אוֹ לָיְלָה. שֶׁאִם זְמַן וֶסְתָּה הוּא בַּיוֹם, אַף עַל פִּי שֶרְגִילָה לִרְאוֹת בְּסוֹף הַיוֹם, מִכָּל מָקוֹם נֶאֶסְרָה מִתְּחִלַּת הַיוֹם. וְכֵן אִם רְגִילָה לִרְאוֹת בַּבֹּקֶר וְלֹא רָאֲתָה, מִכָּל מָקוֹם עֲדַיִן הִיא אֲסוּרָה כָּל הַיוֹם עַד הַלַיְלָה. וְכֵן אִם וֶסְתָּהּ בַּלַּיְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא רְגִילָה לִרְאוֹת בִּתְחִלַּת הַלַיְלָה, אוֹ שֶׁהִיא רְגִילָה לִרְאוֹת בְּסוֹף הַלַּיְלָה, מִכָּל מָקוֹם הִיא אֲסוּרָה כָּל הַלָּיְלָה. וּלְהַרְבֵּה פּוֹסְקִים, לֹא לְבַד בְּתַּשְׁמִשׁ הִיא נֶאֶסְרָה, אֶלָּא גַּם בִּשְׁאָר מִינֵי קְרֵבוּת הִיא אֲסוּרָה. וְכֵן יֵשׁ לְהַחְמִיר.
סעיף ב’
יֵש אוֹמְרִים, דְּעוֹנָה זוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרוֹשׁ אֶת עַצְמוֹ, זוֹהִי עוֹנָה שֶׁלִפְנֵי הָעוֹנָה שֶׁהַוֶּסֶת בָּהּ, דְּהַיְנוּ אִם וֶסְתָּהּ בַּלַיְלָה, אֲסוּרָה גַּם כָּל הַיּוֹם שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְאִם וֶסְתָּה בַּיּוֹם, אֲסוּרָה גַּם כָּל הַלַּיְלָה שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְכֵן יֵשׁ לִנְהֹג. וְאַךְ כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, אוֹ שֶׁהוּא בָא מִן הַדֶּרֶךְ, אוֹ שֶׁחָלָה טְבִילָתָהּ בַּלַיְלָה שֶׁלִּפְנֵי עוֹנַת הַוֶּסֶת, לֹא יַחְמִיר.
סעיף ג’
אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, אֲזַי תָּמִיד יוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁלְּאַחַר יוֹם רְאִיָתָה, הוּא לָהּ כְּמוֹ וֶסֶת קָבוּעַ, וְנִקְרֵאת עוֹנָה בֵינוֹנִית. כְּגוֹן שֶׁרָאֲתָה בְּיוֹם שֵׁנִי פָּרָשַׁת נֹחַ, אֲזַי יוֹם רְבִיעִי פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹת הוּא לָהּ כְּמוֹ וֶסֶת קָבוּעַ. וּמִלְּבַד זֹאת, עוֹד צְרִיכָה לָחוּשׁ לְכָל רְאִיָה שֶׁתִּרְאֶה, אִם לְהַפְלָגוֹת אוֹ לִימֵי הַחֹדֶשׁ, כַּאֲשֶׁר יְבֹאַר אִם יִרְצֶה הַשֵׁם. וְכָל זְמַן שֶׁהִיא צְרִיכָה לָחוּשׁ שֶׁמָּא תִרְאֶה, צָרִיךְ הַבַּעַל לִפְרוֹשׁ מִמֶּנָּה בָּעוֹנָה הַסְּמוּכָה, כָּאָמוּר.
סעיף ד’
כָּל אִשָׁה שֶׁרָאֲתָה דָם, צְרִיכָה הִיא לָחוּשׁ, שֶׁמָּא גַּם בְּפַעַם אַחֶרֶת תִּרְאֶה בַּיוֹם הַהוּא וּבַזְּמַן הַזֶּה. לָא מִבַּעְיָא אִם אֵין לָהּ עַתָּה וֶסֶת קָבוּעַ, פְּשִׁיטָא שֶּׁהִיא צְרִיכָה לָחוּשׁ, שֶׁמָּא תִרְאֶה עוֹד בַּזְמַן הַזֶּה וְתִקְבַּע וֶסֶת אֶלָּא אֲפִלּוּ אִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, אִם אֵרַע לָהּ שֶׁשִּׁנְתָה וֶסְתָּהּ וְרָאֲתָה שֶׁלֹּא בִשְׁעַת וֶסְתָּהּ, צְרִיכָה הִיא לָחוּשׁ גַּם לָרְאִיָה הַזֹּאת, כִּי שֶׁמָּא תְשַׁנֶה וֶסְתָּהּ לִזְמַן אַחֵר. אֲבָל אִם לֹא שִׁנְתָה וֶסְתָּהּ, אֶלָּא שֶׁאֵרַע לָהּ גַּם רְאִיָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא בִשְׁעַת וֶסְתָּהּ, אָז אֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּשׁ לָרְאִיָה הַזֹּאת, דְּכֵיוָן דְּיֵשׁ לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, אֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּש לְוֶסֶת שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ.
סעיף ה’
וְנִנְקֹט דֻּגְמָא בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת. רָאֲתָה (יוֹם שֵׁנִי שֶל) רֹאשׁ חֹדֶֹש אִיָר וּבְיוֹם חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, צְרִיכָה הִיא לָחוּשׁ לְרֹאשׁ חֹדֶֹש סִיוָן, כִּי יֵשׁ לָה לָחוֹּשׁ, שֶׁמָּא תִקְּבַּע וֶסְתָּהּ לְרֹאֹש חֹדֶֹש (וְגַם בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל סִיוָן צְרִיכָה לָחוּשׁ, מִשּׁוּם עוֹנָה בֵינוֹנִית). בָּא רֹאשׁ חֹדֶֹש סִיוָן, (וְגַם יוֹם שֵׁנִי שֶל סִיוָן) וְלֹא רָאֲתָה, צְרִיכָה הִיא לָחוּשׁ, שֶׁמָּא תִקְבַּע לְהַפְלָגוֹת. וְכֵיוָן שֶׁהִפְלִיגָה בֵּין רְאִיָה לִרְאִיָה שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם (מִלְּבַד יוֹם הָרְאִיָה הָרִאשׁוֹנָה וְיוֹם הָרְאִיָה הַשְּׁנִיָה), צְרִיכָה גַם עַתָּה לִמְנוֹת שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, וְאַחַר כָּךְ תָּחוּשׁ, וְהַיְנוּ בְּחֹדֶֹש אִיָר יֶשׁ לָּהּ אַרְבָּעָה יָמִים, תּוֹסִיף תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם מֵחֹדֶֹש סִיוָן, וְחוֹשֶׁשֶׁת לְיוֹם עֶשְׂרִים בּוֹ. בָּא יוֹם עֶשְׂרִים סִיוָן וְלֹא רָאֲתָה, חוֹשֶׁשֶׁת לְיוֹם חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, שֶׁמָּא תִקְבַּע יוֹם חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ, (וְגַם בְּיוֹם שִׁשָׁה וְעֶשְׂרִים צְרִיכָה לָחוּשׁ, מִשּׁוּם עוֹנָה בֵינוֹנִית). אֲבָל לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז אֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּשׁ, כִּי רְאִיַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָר כְּבָר נֶעֱקְרָה עַל יְדֵי מַה שֶׁלֹּא רָאֲתָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן (דְּכָל שֶלֹּא קָבְעָה בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים, נֶעֱקָּר בְּפַעַם אַחַת, כְּדִלְקַמָּן).
סעיף ו’
וְדֻגְמָא לְאִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָהּ וֶסֶת, הָיָה לָה וֶסֶת קָבוּעַ לִרְאוֹת בְּהַפְלָגָה לְיוֹם הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים, וְשִׁנְּתָה פַּעַם אַחַת, וְלֹא רָאֲתָה עַד יוֹם הַשְּׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים, צְרִיכָה הִיא לָחוּשׁ לְיוֹם חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים מֵרְאִיָה זוֹ, מִשּׁוּם וֶסְתָּה. וְאִם בָּא יוֹם הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים וְלֹא רָאֲתָה, צְרִיכָה לָחוּשׁ לְיוֹם הַשְּׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים, מִשּׁוּם רְאִיָה שֶׁעָבְרָה. רָאֲתָה גַם עַתָּה בַּיּוֹם הַשְּׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים, עֲדַיִן הִיא אֲסוּרָה גַּם בְּיוֹם הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים לִרְאִיָּה זוֹ, מִשּׁוּם וֶסְתָּהּ. לֹא רָאֲתָה גַם עַתָּה בְּיוֹם הַחֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים, אֶלָּא בְּיוֹם הַשְּׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים, הֻקְבַּע יוֹם הַשְּׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים לְוֶסְתָּהּ, וְיוֹם הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים נֶעֱקַר (דְּהָא עֲקַרְתֵּהּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים) וְהֻתָּר. וְאִם לֹא הִשְׁוְתָה רְאִיּוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת, כְּגוֹן שֶרָאֲתָה לִשְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים, לְתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים, לְאֶחָד וּשְׁלשִׁים, עָקְרָה וֶסְתָּהּ הָרִאשׁוֹן, וְאֵין לָהּ וֶסֶת חָדָשׁ, וּצְרִיכָה תָּמִיד לָחוּשׁ מֵרְאִיָה הָאַחֲרוֹנָה לְהַפְלָגָה וּלְיוֹם הַחֹדֶשׁ וּלְעוֹנָה בֵנוֹנִית, עַד שֶתִּקְבַּע וֶסֶת חָדָשׁ.
כו סיון
סעיף ז’
הַכְּלָל הוּא לְכָל יְרֵא שָמַיִם, אִם הָאִשָּׁה אֵין לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, יֶשׁ לוֹ לִכְתֹּב תָּמִיד יוֹם רְאִיָתָהּ, וְיִרְאֶה אֵיזֶה יוֹם בַּחֹדֶשׁ הוּא, וְכַמָּה יָמִים הֵם בֵּין רְאִיָה לִרְאִיָה, וְיָחוּשׁ תָּמִיד לְהַבָּא לְיוֹם הַפְלָגָה כַּהַפְלָגָה הָאַחֲרוֹנָה, וְכֵן לְיוֹם הַחֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה הָרְאִיָה הָאַחֲרוֹנָה, וְגַם צָרִיךְ לָחוּשׁ לְעוֹנָה בֵינוֹנִית. כָּכָה יִנְהַג עַד שֶתִּקְבַּע לָּהּ וֶסֶת קָבוּעַ. וּלְאַחַר שֶתִּקְבַּע וֶסֶת, אִם יֶאֱרַע שֶׁתְּשַׁנֶה וֶסְתָּהּ, צָרִיךְ גַּם כֵּן לִזָּהֵר לָחוּשׁ לָרְאִיָה הַחֲדָשָׁה, הֵן לְהַפְלָגָה הֵן לִימֵי הַחֹדֶשׁ. וְגַם צָרִיךְ לִזָּהֵר לִזְכֹּר יוֹם וֶסֶת קָבוּעַ שֶׁלָּהּ, כִּי הַוֶּסֶת הַקָבוּעַ אֵינוֹ נֶעֱקָר אֶלָּא בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים, כְּדִלְקַמָּן.
סעיף ח’
אִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, אַף אִם הִגִּיעַ פַּעַם אַחַת אוֹ שְׁתֵּי פְעָמִים יוֹם וֶסְתָּהּ אוֹ סִימָן וֶסְתָּהּ וְלֹא רָאֲתָה, אַף עַל פִּי שֶׁבָּרוּר לָהּ בְּבֵרוּר גָּמוּר שֶלֹּא רָאֲתָה, כְּגוֹן שֶהָיָה לָהּ כָּל מֶשֶׁךְ הַוֶּסֶת מוֹךְ דָּחוּק, מִכָּל מָקוֹם עֲדַיִן לֹא נֶעֱקַר וֶסְתָּה, וּצְרִיכָה עֲדַיִן לָחוּשׁ גַם לַפַּעַם הַשְּׁלִישִית. אֲבָל אִם הִגִּיעָה גַּם הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית וְלֹא רָאֲתָה, אִם בָּרוּר לָהּ בְּבֵרוּר גָּמוּר שֶלֹּא רָאֲתָה בְּכָל שְׁלשֶׁת הַפְּעָמִים, כְּגוֹן שֶׁבְּכָל פַּעַם הָיָה לָּהּ מוֹךְ דָּחוּק כָּל מֶשֶׁךְ הַוֶּסֶת, מֵעַתָּה נֶעֱקַר וֶסְתָּהּ, וְאֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּשׁ לוֹ עוֹד, כִּי כָל וֶסֶת נֶעֱקָר בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים, אֲפִלּוּ הָיָה קָבוּעַ כַּמָּה שָׁנִים. אֲבָל וֶסֶת שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, דְּהַיְנוּ רְאִיָה שֶלֹּא קְבָעַתָּהּ רַק פַּעַם אַחַת אוֹ שְׁתֵּי פְעָמִים, אִם הִגִיעַ פַּעַם אַחַת הַיוֹם הַזֶה אוֹ הַסִימָן הַזֶּה וְלֹא רָאֲתָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָדְקָה אֶת עַצְמָהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִרִגִּישָׁה שׁוּם רְאִיָה, שׁוּב אֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּשׁ לָהּ, כִּי כָל מַה שֶׁלֹּא נִקְבַּע בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים, נֶעֱקָר בְּפַעַם אַחַת, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא בְדִיקָה.
סעיף ט’
אִשָׁה שֶׁיֵשׁ לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, קֹדֶם שֶׁבָּאָה לָהּ הַשָּׁעָה שֶׁהִיא רְגִילָה לִרְאוֹת, יֵשׁ לָהּ לְהַכְנִיס מוֹךְ דָּחוֹק, לְמַעַן תֵּדַע בְּבֵרוּר, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ, שֶמָּא תֵצֵא מִמֶּנָּה אֵיזוֹ טִפַּת דָּם וְתֹאבַד, וְהִיא לֹא תֵדָע. וְאִם לֹא עָשְׂתָה כֵן, וְעָבַר זְמַן וֶסְתָּהּ, אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ, עַד שֶתִּבְדֹּק אֶת עַצְמָהּ הֵיטֵב. וְאִם בְּתוֹךְ הַזְּמָן רָחֲצָה אֶת עַצְמָהּ, שׁוּב לָא מַהֲנֵי לָהּ בְּדִיקָה. וְיֵשׁ לָּהּ לְהַחְמִיר וּלְהַחֲזִיק אֶת עַצְמָהּ טְמֵאָה, כִּי חֲזָקָה הִיא, שֶׁהַדָּם בָּא בִּזְמַנּוֹ הַקָּבוּעַ. אֲבָל אִם אֵין לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, אֶלָּא שֶׁהִיא חוֹשֶׁשֶׁת לְוֶסֶת שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, אִם עָבַר הַזְּמָן וְלֹא הִרְגִּישָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָדְקָה אֶת עַצְמָהּ, הֲרֵי הִיא אַחַר כָּךְ בְחֶזְקַת טְהוֹרָה. אַךְ עוֹנָה בֵינוֹנִית, שֶׁהִיא יוֹם הַשְּׁלֹשִים, דִּינָהּ כְּמוֹ וֶסֶת קָבוּעַ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל (סָעִיף ג).
סעיף י’
אִשָּׁה שֶׁרְאִיָתָהּ נִמְשֶׁכֶת שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים, שֶׁהִיא שׁוֹפַעַת אוֹ מְזַלֶּפֶת, יוֹם הַתְחָלַת הַרְאִיָה הוּא הַעִקָּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּמִכָּל מָקוֹם צְרִיכָה הִיא לָחוּשׁ תָּמִיד לְכָל הַיָמִים עַד שֶׁיֵעָקֵרוּ.
סעיף יא’
כְּשֵׁם שֶהָאִשָּׁה חוֹשֶׁשֶׁת לְוֶסֶת הַיָמִים וּלְוֶסֶת הַהַפְלְגוֹת בְּפַעַם אַחַת, כְּמוֹ כֵן חוֹשֶׁשֶׁת גַּם לְוֶסֶת הַגּוּף וּלְוֶסֶת הַמֻּרְכָּב בְּפַעַם אֶחָת. וּכְשֵׁם שֶׁוֶּסֶת הַיָּמִים וּוֶסֶת הַהַפְלָגוֹת שֶׁאֵינָן קְבוּעִין, נֶעֱקָרִין בְּפַעַם אַחַת, כְּמוֹ כֵן וֶסֶת הַגּוּף וּוֶסֶת המֻּרְכָּב, נֶעֱקָּרִין בְּפַעַם אֶחָת. וּכְשֵׁם שֶׁוֶּסֶת הַיָּמִים וּוֶסֶת הַהַפְלָגוֹת הַקְּבוּעִים אֵינָן נֶעֱקָרִין אֶלָּא בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים, כָּךְ וֶסֶת הַגּוּף וּוֶסֶת הַמֻּרְכָּב הַקְּבוּעִים אֵינָן נֶעֱקָרִין אֶלָּא בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים, דְּהַיְנוּ אִם הָיָה לָהּ וֶסֶת הַגּוּף גְּרִידָא, כֵּיוָן שֶׁפִּהֲקָה אַחַר כָּךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְלֹא רָאֲתָה, שׁוּב אֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּשׁ כַּאֲשֶׁר תְּפַהֵק. וְאִם הוּא וֶסֶת הַמֻּרְכָּב, כְּשֶׁהִגִּיעַ שָלשׁ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יוֹם זֶה וּפִהֲקָה וְלֹא רָאֲתָה, אָז הַוֶּסֶת נֶעְקַר. אֲבָל הַיָמִים בְּלֹא פִהוּק אוֹ פִהוּק בְּלֹא יָמִים, אֵינָן עוֹקְרִין אֶת הַוֶּסֶת הַמֻּרְכָּב, דְּבָעֵינָן עֲקִירָתוֹ דֻּמְיָא דִקְבִיעָתוֹ.
סעיף יב’
מְעֻבֶּרֶת, לְאַחַר שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים מִתְּחִלַּת עִבּוּרָהּ, וְכֵן מֵינִיקָּה, הֵן בְּחֶזְקַת מְסֻלָּקוֹת מִדָּמִים וְאֵינָן חוֹשְׁשׁוֹת לְוֶסְתָּן, אַף עַל פִּי שֶהָיָה לָהֶן וֶסֶת קָבוּעַ. וּמִכָּל מָקוֹם חוֹשֶׁשֶׁת לִרְאִיָה שֶתִּרְאֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁחוֹשֶׁשֶׁת לְוֶסֶת שֶאֵינוֹ קָבוּעַ. עָבְרוּ יְמֵי הֲנָקָתָהּ, חוֹזֶרֶת לָחוּשׁ לְוֶסְתָּה הָרִאשׁוֹן, כְּגוֹן אִם הָיָה לָהּ וֶסֶת לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ, צְרִיכָה לָחוּשׁ מִיָד לְרֹאש חֹדֶשׁ הָרִאֹשוֹן. אֲבָל אִם הָיָה לָהּ וֶסֶת לְהַפְלָגוֹת, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת עַד שֶׁתִּרְאֶה פַּעַם אַחַת, וְאָז חוֹשֶׁשֶׁת לְהַפְלָגָה שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לִרְאוֹת.
סימן קנו – דין ראתה דם מחמת תשמיש ובו ג’ סעיפים:
כז סיון
סעיף א’
אִשָּׁה שֶרָאֲתָה דָם מֵחַמַת תַּשְׁמִישׁ, אֲפִלוּ שֶׁלֹּא בִשְעַת תַּשְׁמִישׁ אֶלָּא אַחַר כָּךְ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, מֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ פַּעַם שֵנִית לְאַחַר שֶׁתִּטְהָר, אֲבָל מֵיחָשׁ חָיְשָׁא גַּם בַּחֲדָא זִמְנָא. שֶׁאִם אֵרַע לָהּ כֵּן בְּלֵיל טְבִילָה, אֲזַי כְּשֶׁתִּטְבֹּל, צָרִיךְ לִפְרוֹשׁ מִמֶּנָּה לֵיל טְבִילָה, כִּי חָיְשֵׁינָן שֶׁמָּא הַטְבִילָה בְּצֵרוּף הַתַּשְׁמִישׁ, גּוֹרְמִים לָהּ לִרְאוֹת דָּם, וְשֶׁמָּא תִרְאֶה בְּלֵיל טְבִילָה שֵׁנִית בִּשְעַת תַּשְׁמִישׁ מַמָּשׁ. אֲבָל בְּלֵיל טְבִילָה שְׁלִישִׁית, אֵין צָרִיךְ לִפְרוֹשׁ, מִשּׁוּם דְּעִקַּר הַחֲשָׁשׁ הָיָה מִשּׁוּם הַטְּבִילָה. וְכֵיוָן דְּבִטְבִילָה שְׁנִיָה לֹא רָאֲתָה, תּוּ לָא חָיְשֵׁינָן. וְכֵן אִם אֵרַע לָהּ שֶׁרָאֲתָה בְּלֵיל שֵׁנִי שֶׁל טְבִילָה, צָרִיךְ לִפְרוֹשׁ בִּטְבִילָה שְׁנִיָה לֵיל שֵׁנִי וְלֹא בִטְבִילָה שְׁלִישִׁית.
סעיף ב’
וְכֵיוָן דְּאִתְיְלִיד רֵעוּתָא בְּאִשָּׁה זוֹ, לָכֵן אֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לָהּ וֶסֶת קָבוּעָ, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁתְּשַׁמֵּשׁ פַּעַם שֵׁנִית, צְרִיכָה בְדִיקָה לִפְנֵי תַשְׁמִישׁ וּלְאַחַר תַּשְׁמִישׁ, לְבָרֵר אִם לֹא רָאֲתָה עוֹד מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ. וְתִזָּהֵר הָאִשָּׁה לַעֲסוֹק מִיָד בִּרְפוּאוֹת. וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם אֵרַע לָהּ שֶרָאֲתָה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ מַמָּשׁ אוֹ בְסָמוּךְ לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ. כִּי אִם יֶאֱרַע לָהּ כֵּן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים רְצוּפוֹת, נָפְלָה בִמְצוֹדָה גְדוֹלָה, וּבְקשִׁי גָדוֹל יִמָּצֵא לָה הֶתֵּר שֶׁתִּשָׁאֵר אֵצֶל בַּעְלָהּ.
סעיף ג’
אִשָּׁה שֶהִרְגִּישָׁה בִּשְעַת תַּשְׁמִישׁ שֶׁנִּטְמָאָה, מְחֻיֶבֶת לוֹמַר מִיָד לְבַעְלָהּ נִטְמֵאתִי, וְלֹא יִפְרושׁ אֶת עַצְמוֹ מִיָד בְּאֵבֶר חָי, כִּי גַם זֹאת הֲנָאָה הִיא לוֹ, אֶלָּא יִסְמוֹךְ עַל יָדָיו וְרַגְלָיו וְלֹא עָלֶיהָ, וְיִמָּלֵא פַחַד וּרְתֵת עַל הָעֲבֵרָה שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ. וּכְשֶׁיָמוּת הָאֵבֶר, יִפְרושׁ אֶת עַצְמוֹ, וְיִשְׁאַל לְמוֹרֵה הוֹרָאָה שֶׁיּוֹרֶה לוֹ תְשׁוּבָה עַל הָעֲבֵרָה.
סימן קנז – דיני כלה הנכנסת לחפה ובו ח’ סעיפים:
סעיף א’
אִשָּׁה שֶׁהִיא מְכִינָה אֶת עַצְמָהּ לַנִּשּׂוּאִין, צְרִיכָה לִסְפֹּר תְּחִלָּה שִׁבְעָה נְקִיִים, בֵּין שֶׁהִיא קְטַנָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא רָאֲתָה דָם מֵעוֹלָם, בֵּין שֶׁהִיא זְקֵנָה שֶׁכְּבָר פָּסְקָה מִלִּרְאוֹת, מִכָּל מָקוֹם חָיִשֵׁינָן, שֶׁמָּא מֵחֲמַת חִמּוּד יָצְאָה מִמֶּנָּה אֵיזוֹ טִפַּת דָּם וְנֶאֶבְדָה, לָכֵן מַחֲזִיקִים אוֹתָהּ כְּמוֹ נִדָּה מַמָּשׁ. וְגַם לְאַחַר סְפִירַת שִׁבְעָה נְקִיִים, יֶשׁ לָה לִבְדֹּק אֶת עַצְמָהּ בְּכָל יוֹם עַד הַטְּבִילָה, וְכֵן לְאַחַר הַטְּבִילָה עַד בְּעִילַת מִצְוָה.
סעיף ב’
אִם נִדְחוּ הַנִּשׂוּאִין מֵחֲמַת אֵיזוֹ סִבָּה, וְאַחַר כָּךְ שׁוּב נִתְפַּשְּׁרוּ לַעֲשׂוֹת הַנִּשׂוּאִין, אַף עַל פִּי שֶסָּפְרָה שִׁבְעָה נְקִיִים בָּרִאשׁוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם צְרִיכָה לִסְפֹּר מֵחָדָשׁ, כֵּיוָן שֶנּוֹלַד לָהּ חִמּוּד חָדָשׁ. וַאֲפִלּוּ בָּדְקָה אֶת עַצְמָהּ בְּכָל הַיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם, לָא מַהֲנֵי לָהּ. וְאִם לֹא הָיָה דִחוּי גָמּוּר, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהִשְׁתַּוּוֹת בְּעֵסֶק הַנְּדֻנְיָא וְכַדּוֹמֶה, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְעַכְּבוּ עַד שֶׁנִּתְפַּשְׁרוּ, אוֹ שֶׁמֵּרְצוֹנָם דָּחוּ הַנִּשׂוּאִין מִיּוֹם שֶׁקְּבָעוּם וְהִגְבִּלוּ יוֹם אַחֵר, יַעֲשׂוּ שְׁאֵלַת חָכָם, אִם שִׁבְעָה נְקִיִים הָרִאשׁוֹנִים מַהֲנֵי לָהּ. אִם נִתְקוֹטְטוּ בִּשְׁעַת הַנִּשׂוּאִין, וְנִכְנַס חָתָן אַחֵר תַּחַת הָרִאשׁוֹן, פְּשִׁיטָא דְּלָא מַהֲנֵי לָהּ שִׁבְעָה נְקִיִים שֶׁסָּפְרָה עַל דַּעַת חָתָן אַחֵר, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם לְאַחַר שֶׁנִּתְרַצּוּ לְחָתָן אַחֵר, שׁוּב נִתְפַּיֵּס הָרִאשׁוֹן, לָא מַהֲנֵי לָה שִׁבְעָה נְקִיִים הָרִאשׁוֹנִים, כֵּיוָן שֶהִסִּחָה דַעְתָּהּ מִמֶּנוּ, אֶלָּא צְרִיכָה לִסְפֹּר מֵחָדָשׁ.
סעיף ג’
יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא אִשָּׁה עַד שֶׁתִּטְהַר מִטֻּמְאָתָה (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קנט סָעִיף י וְסִימָן קסב סָעִיף ב וְסִימָן קסו סָעִיף ג) וְאִם הָעֵת דְּחוּקָה וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת הַנִּשׂוּאִין בְּעוֹדָהּ בְּטֻמְאָתָה, אוֹ אִם אֵרַע שֶפֵּרְסָה נִדָּה לְאַחַר הַחֻפָּה קֹדֶם שֶׁנִּבְעֲלָה, לֹא יִתְיַחֲדוּ בְּלִי שְׁמִירָה עַד שֶׁתִּטְבֹּל. וְנוֹהֲגִין לִקַּח קָטֹן אֵצֶל הֶחָתָן וּקְטַנָּה אֵצֶל הַכַּלָּה, וְאֵין מִתְיַחֲדִין אֲפִלּוּ בַיוֹם בְּלֹא קָטֹן אוֹ קְטַנָּה. וּצְרִיכִין שֶׁיִהְיוּ גְדוֹלִים קְצָת שֶיּוֹדְעִין עִנְיְנֵי בִיאָה, וְלֹא גְדוֹלָה מַמָּשׁ שֶׁכְּבָר לָבְשָׁה יִצְרָהּ שֶׁיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁתִּתְפַּתֶּה, אֶלָּא בֵּינוֹנִים. וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין בָּחוּר לְאַלְמָן וּבֵין בְּתוּלָה לְאַלְמָנָה, שֶׁכֹּל שֶלֹּא בָעַל אִשָּׁה זוֹ מִיָמָיו, חָיְשֵׁינָן דְתַקִיף יִצְרֵהּ, וַאֲסוּרִין לְהִתְיַחֵד בְּלִי שְׁמִרָה.
כח סיון
סעיף ד’
מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, צְרִיכָה לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִים, אֲפִלוּ גֵרְשָׁהּ כְּשֶׁהָיְתָה מְעֻבֶּרֶת וְהֶחֱזִירָה כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת, אוֹ גֵרְשָׁהּ כְּשֶׁהָיְתָה מְעֻבֶּרֶת וְהֶחֱזִירָהּ כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת, אוֹ גֵרְשָׁה כְּשֶׁהִיא מֵינֶקֶת וְהֶחֱזִירָהּ כְּשֶׁהִיא מֵינֶקֶת. וְאִם עָבַר וּכְנָסָהּ קֹדֶם, מֻתָּרִין לְהִתְיַחֵד, דְּכֵיוָן שֶׁכְּבָר בָּא עָלֶיהָ, תּוּ לָא תַקִּיף יִצְרֵהּ כָּל כָּךְ.
סעיף ה’
צְרִיכִין לִזָּהֵר בִּמְאֹד מְאֹד, שֶׁלֹּא יִשְׁכַּב הֶחָתָן אֵצֶל הַכַּלָה עַד הַלַּיְלָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִבְעֹל.
סעיף ו’
הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה, בּוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד, גּוֹמֵר בִּיאָתוֹ כִּרְצוֹנוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אֲבָל לְאַחַר שֶׁגָּמַר בִּיאָתוֹ, פּוֹרֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִמֶּנָה. וְהִיא טְמֵאָה. וַאֲפִלּוּ לֹא נִרְאֶה שׁוּם דָּם, חָיְֹשֵׁינָן שֶׁמָּא יָצְאָה טִפַּת דָּם וְנֶחְפְּתָה בְשִׁכְבַת זֶרַע, וְעַל כֵּן מַחֲזִיקִין אוֹתָהּ כְּנִדָּה גְמוּרָה.
סעיף ז’
בְּתוּלָה, שֶׁלְאַחַר הַבְּעִילָה הָרִאשׁוֹנָה טָבְלָה, וְגַם בַּבְּעִילָה הַשְּׁנִיָה רָאֲתָה דָם, וְכֵן בְּפַעַם שְׁלִישִית וּרְבִיעִית, יֵשׁ בָּזֶה שְׁאֵלָה אִם מֻתֶּרֶת לְהִשָׁאֵר אֵצֶל בַּעְלָהּ.
סעיף ח’
מֻתָּר לִבְעֹל בְּתוּלָה בְשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶֹה חַבּוּרָה (וְעַיֵּן לעיל ס’ קמח ס”ד).
סימן קנח – דין יולדת ומפלת ובו ד’ סעיפים:
סעיף א’
יוֹלֶדֶת, בֵּין יָלְדָה וָלָד חַי בֵּין וָלָד מֵת, וָאֲפִלּוּ נֵפֶל, אֲפִלּוּ לֹא רָאֲתָה דָם, הֲרֵי הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת לֵדָה. וּמִצַּד הַדִּין אִם הָיָה הַוָּלָד זָכָר, הִיא טְמֵאָה שִׁבְעַת יָמִים מִשּׁוּם לֵדָה, וְאַחַר כָּךְ יְכוֹלָה לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִים וְתִטְבֹּל. וְאִם הָיָה נְקֵבָה, הִיא טְמֵאָה אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם מִשּׁוּם לֵדָה, וְאַחַר כָּךְ סוֹפֶרֶת שִׁבְעָה נְקִיִים וְטוֹבֶלֶת. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין שֶׁאֵינָן טוֹבְלוֹת תּוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם לְזָכָר וּשְׁמוֹנִים יוֹם לִנְקֵבָה. וּבְמָקוֹם שֶׁהַמִּנְהָג הַזֶה הוּא מֻסְכָּם אֵצֶל כֻּלָם, אֵין לְהָקֵל, כִּי יֵשׁ קְצָת טַעַם בָזֶה. וְעַל כָּזֶה נֶאֱמַר, שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. אֲבָל בִּמְדִינוֹתֵינוּ, אֵין בָּזֶה מִנְהָג קָבוּעַ. וּמַה שֶׁיֵשׁ בִּקְצָת מְקוֹמוֹת מִנְהָג, שֶׁלֹּא לִטְבֹּל עַד לְאַחַר שִׁשָׁה שָׁבוּעוֹת לְזָכָר וְתִשְׁעָה שָׁבוּעוֹת לִנְקֵבָה וְכַדּוֹמֶה, לְמִנְהָגִים כָּאֵלּוּ אֵין לָהֶם שׁוּם טַעַם, וּכְבָר נִתְבַּטְלוּ בִּקְהִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת עַל יְדֵי גְאוֹנִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
סעיף ב’
יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁצָּרִיךְ לִפְרוֹשׁ מֵאִשְׁתּוֹ לֵיל אַרְבָּעִים וְאֶחָד לְזָכָר וְלֵיל שְׁמוֹנִים וְאֶחָד לִנְקֵבָה, מִפְּנֵי שֶׁאָז אִכָּא חֲשָׁשָׁא, שֶׁמָּא תִרְאֶה דָם כְּמוֹ בִּשִׁעַת וֶסְתָּהּ, וְיֵשׁ חוֹלְקִין. וּבַעַל נֶפֶשׁ יָחוּשׁ לְעַצְמוֹ. וְאִם הִפִּילָה סָפֵק זָכָר סָפֵק נְקֵבָה, יִפְרוֹשׁ לֵיל אַרְבָּעִים וְאֶחָד וְלֵיל שְׁמוֹנִים וְאֶחָד.
סעיף ג’
אִשָּׁה שֶׁהִפִּילָה אֵיזֶה דָבָר, אֲפִילּוּ אֵין בּוֹ צוּרַת וָלָד כְּלָל, אֶלָּא כְּמוֹ חֲתִיכַת בָּשָׂר אוֹ עוֹר וְכַדּוֹמֶה, צְרִיכָה לְהַחְמִיר וּלְהַחֲזִיק אֶת עַצְמָה בְטֻמְאַת לֵדַת נְקֵבָה, אוֹ תַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם, כִּי לִפְעָמִים יֵש לְהָקֵל. וְכֵן אִם הִפִּילָה וָלָד וְאַחַר כָּךְ שִׁלְיָא, אַף עַל פִּי שֶׁהַוָּלָד הָיָה זָכָר, צְרִיכָה לָחוּשׁ לְטֻמְאַת לֵדַת נְקֵבָה מִשּׁוּם הַשִּׁלְיָא, אוֹ תַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם.
סעיף ד’
אִשָּׁה שֶׁבָּרוּר לָה שֶׁאֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת וְטָבְלָה לְבַעְלָהּ, וּבְתוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם הִפִּילָה, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לְלֵדָה, כִּי אֵין הַוָּלָד נוֹצָר בְפָחוֹת מֵאַרְבָּעִים יוֹם, אֲבָל טְמֵאָה נִדָּה. וַאֲפִלוּ לֹא נִרְאָה דָם, מִסְּתָמָא הָיָה קְצָת דָּם, אֶלָּא שֶׁנֶּאֱבַד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הָרֶחֶם בְּלֹא דָם.
סימן קנט – דיני לבישת הלבון וספירת הנקיים ובו י’ סעיפים:
כט סיון
סעיף א’
כָּל אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה דָם בִּימֵי טָהֳרָתָהּ, צְרִיכָה לִמְנוֹת חֲמִשָׁה יָמִים עִם יוֹם זֶה, דְּהַיְנוּ יוֹם הָרְאִיָה וְעוֹד אַרְבָּעָה יָמִים. וַאֲפִלּוּ רָאֲתָה בְּסוֹף הַיּוֹם לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלְלוּ הַקָהָל וְגַם הִיא עַרְבִית, אוֹ קִבְּלוּ שַׁבָּת, אִם עֲדַיִן הוּא יוֹם, עוֹלֶה לָהּ יוֹם זֶה לְמִנְיָן. וּבַיוֹם הַחֲמִישִׁי לְעֵת עֶרֶב קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת תִּבְדֹּק אֶת עַצְמָּה הֵיטֵב וְתִרְחַץ לְכָל הַפָּחוֹת פָּנֶיהָ שֶׁלְּמַטָּה, וְתִּלְבַּשׁ כֻּתֹּנֶת לְבָנָה וּנְקִיָה, וְגַם שְׁאָר בְגָדֶיהָ יִהְיוּ נְקִיִים, וְזֶה נִקְרָא הֶפְסֵק טָהֳרָה. וּבַלַּיְלָה, תַּצִּיעַ עַל מִטָּתָהּ גַם כֵּן סָדִין לָבָן וְנָקִי, וְגַם הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת כֻּלָם יִהְיוּ נְקִיִים, וּמִיוֹם הַמָּחֳרָת מַתְחֶלֶת לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִים. וְאֵין חִלּוּק בֵין רְאִיָה מְרֻבָּה לִרְאִיָה מֻעֶטֶת, שֶׁאֲפִילּוּ לֹא רָאֲתָה אֶלָּא טִפָּה אַחַת, אוֹ שֶׁמָּצְאָה רַק כֶּתֶם בִּימֵי טָהָרָתָהּ, לְעוֹלָם צְרִיכָה לְהַמְתִּין חֲמִשָּׁה יָמִים. וְכֵן אֲפִלוֹ רָאֲתָה דָם כָּל חֲמֵשֶׁת הַיָמִים. אֶלָּא שֶׁפָּסְקָּה קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת, מִיָד לְאַחַר שֶׁפָּסַק הַדָּם, יְכוֹלָה לְהפְסִיק בְּטָהֳרָה.
סעיף ב’
בִּשְׁעַת הַדְּחָק, כְּגוֹן שֶׁהִיא בַדֶּרֶךְ וְאֵין לָה מַיִם כְלָל אֲפִלוּ לִרְחוֹץ פָּנֶיהָ שֶׁלְמַטָּה, אֵינוֹ מְעַכֵּב, רַק שֶׁתְּקַנֵחַ אֶת עַצְמָהּ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. וְאִם יְכוֹלָה לִרְחוֹץ בְּמֵי רַגְלַיִם, שַׁפִּיר דָּמֵי. וְאִם אֵין לָהּ כֻּתֹּנֶת לְבָנָה, יְכוֹלָה לִלְּבּוֹשׁ גַּם כֻּתֹּנֶת יְשָׁנָה, רַק שֶׁתְּהֵא בְּדוּקָה, שֶׁאֵין עָלֶיהָ כִּתְמֵי דָם.
סעיף ג’
יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאִם הִתְפַּלְּלוּ הַקָּהָל עַרְבִית, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹד הַיוֹם גָּדוֹל, אֵינָהּ יְכוֹלָה עוֹד לְהַפְסִיק בְּטָהֳרָה, שֶׁתִּמְנֶה מִיּוֹם הַמָּחֳרָת, מֵאַחַר שֶׁהַקָּהָל כְּבָר עָשׂוּ אוֹתוֹ, לָיְלָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְמֻתֶּרֶת, וַאֲפִלּוּ עָשׂוּ הַקָּהָל שַׁבָּת. וְיֵשׁ לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה. וּבְדִיעַבַד אֵין לְהַחְמִיר, וִיכוֹלָה לְהַפְסִיק בְּטָהֳרָה כֹּל שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת אֲבָל אִם גַּם הִיא הִתְפַּלְּלָה עַרְבִית, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהִדְלִיקָה נֵרוֹת לְשַׁבָּת אוֹ לְיוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הַיּוֹם גָּדוֹל. אֵינָהּ יְכוֹלָה עוֹד לְהַפְסִיק בְּטָהֳרָה. בַּקַּיִץ אֲשֶׁר בְּהַרְבֵּה קְהִלוֹת מִתְפַּלְּלִין עַרְבִית בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְכַתְּחִלָּה לְהַפְסִיק בְּטָהֳרָה קֹדֶם לָכֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, אֲזַי כְּשֶׁיַגִּיעַ סָמוּךְ לְבֵין הַשְׁמָשׁוֹת, יֵשׁ לָהּ לִבְדֹּק אֶת עַצְמָהּ עוֹד הַפַּעַם, כִּי עִקַּר הֶפְסֵק טָהֳרָה הוּא בָּעֵת הַיוֹתֵר סְמוּכָה לְבֵין הַשְׁמָשׁוֹת וּבְדִיעֲבַד, אִם לֹא בָדְקָה אֶת עַצְמָה שֵׁנִית, אֵין לְהַקְפִּיד. וַאֲפִלּוּ לֹא בָּדְקָה אֶת עַצְמָהּ אֶלָּא שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְהוֹרָה, בְּדִיעֲבַד סַגִי בְּכָךְ.
סעיף ד’
לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְהַחְמִיר לְכַתְחִלָּה, שֶׁתְּהֵא בְּדִיקַת הֶפְסֵק טָהֳרָתָהּ בְּמוֹךְ דָּחוּק, וְשֶׁיְהֵא שָׁם כָּל בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת, שֶׁבְּדִיקָה זוֹ מוֹצִיאָה מִידֵי כָּל סָפֵק.
סעיף ה’
יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים, שֶׁאִם זְמַן לְבִישַׁת לְבָנִים הוּא בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב, דוֹחִין עַד לְאַחַר כָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין כָּל אִשָּׁה יוֹדַעַת לִזָּהֵר בְאִסּוּר רְחִיצָה וְאִסּוּר סְחִיטָה. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לְהָקֵל, אִם רוֹחֶצֶת בְצוֹנֵן, יְכוֹלָה לִרְחוֹץ אֲפִלּוּ כָּל גוּפָהּ. אֲבָל בְּחַמִּין, צְרִיכָה לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִרְחוֹץ אֶלָּא בְאוֹתוֹ מָקוֹם ובֵין יְרֵכוֹתֶיהָ, וְדַוְקָא בְּחַמִּין שֶהוּחַמוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבְעֶרֶב יוֹם טוֹב. גַּם צְרִיכָה לִזָּהֵר מֵאִסּוּר סְחִיטָה, שֶׁלֹּא תִרְחַץ בְּבֶגֶד, רַק בְּיָדֶיהָ. וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא תִרְחַץ כְּלָל, רַק תְּקַנַּח אֶת עַצְמָהּ יָפֶה יָפֶה, (דַּהֲוֵי שְׁעַת הַדְּחָק, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בִּסָעִיף ב, דְּהָא אֲסוּרָה בִּרְחִיצָה) וְתִלְבַּשׁ כֻּתֹּנֶת לְבָנָה. וּבְתִשְׁעָה בְאָב וְכֵן בְּשִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלָהּ, גַּם כֵּן לֹא תִרְחַץ, רַק תְקַנֵּחַ. וְגַם כֻּתֹּנֶת לְבָנָה לֹא תִלְבַּשׁ, רַק כֻּתֹּנֶת יְשָּׁנָה, שֶׁהִיא בְדוּקָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ כִּתְמֵי דָם (עַיֵן אֵלִיָהוּ רַבָּא שִימָן תקנא סָעִיף קָטָן ב). אֲבָל לְאַחַר שִׁבְעָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֲסוּרָה בִּרְחִיצָה כָּל שְׁלֹשִׁים, מִכָּל מָקוֹם יְכוֹלָה לִרְחוֹץ קְצָת לְצֹרֶךְ לְבִישַׁת לְבָנִים, וְתוּכַל לִלְבּוֹשׁ כֻּתֹּנֶת לְבָנָה.
סעיף ו’
בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסְּפִירָה, צְרִיכָה לְכַתְּחִלָּה לִבְדֹּק אֶת עַצְמָהּ שְׁתֵּי פְעָמִים בְּכָל יוֹם, אַחַת שַׁחֲרִית וְאַחַת סָמוּךְ לְבֵין הַשְׁמָשׁוֹת. וּבְדִיעֲבַד, אֲפִלּוּ לֹא בָדְקָה רַק פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּפַעַם אַחַת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יֵשׁ לְהָקֵל. וְדַוְקָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אֲבָל אִם בָּדְקָה בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, אֵין לָה אֶלָּא יוֹם שְׁמִינִי בִּלְבָד, וּצְרִיכָה לְהוֹסִיף עוֹד שִׁשָּׁה יָמִים.
ל סיון
סעיף ז’
כָּל בְּדִיקוֹת אֵלּוּ, בֵּין בְּהֶפְסֵק טָהֳרָה בֵּין בְּשִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִים, צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּבֶגֶד פִּשָׁתָּן לָבָן אוֹ בְּצֶמֶר גֶפֶן אוֹ בְצֶמֶר לָבָן, נָקִי וָרַךְ, וְתַכְנִסֶנּוּ בְּעֹמֶק לְחוֹרִים וְלִסְדָקִים עַד מְקוֹם שֶׁהַשַּׁמָּשׁ דָּשׁ, וְתִרְאֶה אִם אֵין בּוֹ אֵיזֶה מַרְאֶה אַדְמוּמִית. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהַכְנִיס כָּל כָּךְ בְּעֹמֶק, תִּבְדֹּק עַל כָּל פָּנִים כְּפִי כֹחָהּ הָאֶפְשָׁרִי. וְטוֹב שֶׁלְּכָל הַפָּחוֹת. בְּדִיקָה אַחַת תִּהְיֶה עַד מְקוֹם שֶהַשַּׁמָּשׁ דָּשׁ. (וְצָרִיךְ כָּל אִישׁ לְלַמֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ דִּין הַבְּדִיקוֹת, כִּי הַרְבֵּה אֵינָן יוֹדְעוֹת). וּבְתוּלוֹת שֶׁבּוֹדְקוֹת קֹדֶם הַנִּשׂוּאִין, יִבְדְּקוּ גַם כֵּן כְּפִי כֹחָן הָאֶפְשָׁרִי.
סעיף ח’
הַבְּדִיקוֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת לְאוֹר הַיוֹם, וְלֹא לְאוֹר הַנֵר. וְיֵשׁ מַחְמִירִין אֲפִלּוּ בְדִיעֲבַד אִם לֹא הָיְתָה לְכָל הַפָּחוֹת בְּדִיקָה אַחַת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבְדִיקָה אַחַת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְאוֹר הַיּוֹם.
סעיף ט’
אִם מָצְאָה כֶּתֶם בִּימֵי סְפִירַת הַנְּקִיִים, אוֹ אֲפִלּוּ רָאֲתָה דָם מַמָּשׁ, יְכוֹלָה לְהַפְסִיק בְּטָהֳרָה וְלִלְבּוֹשׁ לְבָנִים גַּם בְּיוֹם זֶה, כֹּל שֶׁפָּסְקָה קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת, וּמִיּוֹם הַמָּחֳרָת תִּסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִם מֵחָדָשׁ.
סעיף י’
וְכֵן כַּלָּה שֶרָאֲתָה דָם קֹדֶם הַנִּשׂוּאִין, וְאִם תַּמְתִּין חֲמִשָּׁה יָמִים, יִהְיֶה יוֹם הַנִּשֹוּאִין קֹדֶם זְמַן טְבִילָתָהּ וְקָֹשֶה לָהֶם לִדְחוֹת הַנִּשׂוּאִין, אֲזַי תּוּכַל לְהַפְסִיק בְּטָהֳרָה מִיָד בְּיוֹם שֶׁפָּסְקָה קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת וְלִסְפֹּר מִמָּחֳרָת שִׁבְעָה נְקִיִים, כְּדֵי שֶתּוּכַל לִטְבֹּל קֹדֶם הַחֻפָּה. וְזֶה עָדִיף טְפֵי מִלַּעֲשֹוֹת הַחֻפָּה בְּעוֹדָה נִדָּה.
סימן קס – הלכות חפיפה ובו ו’ סעיפים:
סעיף א’
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּעוֹד יוֹם קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת תִּרְחַץ בְּחַמִּין כָּל גּוּפָהּ הֵיטֵיב, וּבִפְרָט בִּמְקוֹמוֹת הַקְּמָטִין וּבְבֵית הַסְּתָרִים תִּרְחַץ הֵיטֵב, וְתִבְדֹּק כָּל גּוּפָהּ בְּמָקוֹם שֶׁיְכוֹלָה לִרְאוֹת וּלְמַשְׁמֵשׁ בְּיָדֶיהָ הֵיטֵב, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר עָלֶיהָ שׁוּם חֲצִיצָה אוֹ שׁוּם לִכְלוּךְ, וְגַם תָחֹף וְתִסְרֹק הֵיטֵב בְּמַסְרֵק כָּל שַׂעֲרוֹתֶיהָ וּתְפַסְפְּסֵן, שֶׁלֹּא תִהְיֶינָה מְדֻבָּקוֹת אוֹ קְשׁוּרוֹת. וְזֹאת נִקְרֵאת חֲפִיפָה. וּצְרִיכָה לַעֲסֹק בַּחֲפִיפָה עַד שֶׁתֶּחְשַךְ, שֶׁתִּטְבֹּל מִיָד לְאַחַר הַחֲפִיפָה, כִּי לְכַתְחִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת הַחֲפִיפָה סָמוּךְ לַטְבִילָה, וְגַם שֶׁתְּהֵא הַחֲפִיפָה בַּיּוֹם. עַל כֵּן הַמִּנְהָג הַכָּשֵׁר הוּא, שֶׁתַּתְחִיל בַּחֲפִיפָה בְּעוֹד יוֹם וְתַמְשִׁיךְ עַד הַלָּיְלָה.
סעיף ב’
חֲפִיפָה שֶׁבִּמְקוֹם הַשְּׂעָרוֹת, לֹא תְהֵא בְּדָבָר שֶׁמְּסַבֵּךְ אֶת הַשְׂעָרוֹת. וּבְבוֹרִית שֶׁאָנוּ קוֹרִין זֵייף [סַבּוֹן], נוֹהֲגִין לְהָקֵל, שֶׁהוּא מְנַקֶּה הֵיטֵב וְאֵינוֹ מְסַבֵּךְ.
סעיף ג’
בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מֶרְחָץ בְּבֵית הַטְּבִילָה, אֶלָּא שֶׁחוֹפֶפֶת בְּבֵיתָהּ וְאַחַר כָּךְ הוֹלֶכֶת לִטְבֹּל, תִּשָׂא עִמָּה מַסְרֵק וְתִסְרֹק שָׁמָּה שַׂעֲרוֹתֶיהָ עוֹד הַפָּעַם.
סעיף ד’
בִּשְׁעַת הַדְּחָק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לַעֲשׂוֹת הַחֲפִיפָה בַּיוֹם, תּוּכַל לַעֲשׂוֹתָהּ בַּלַּיְלָה, רַק תִּזָּהֵר לָחֹף כָּרָאוּי וְלֹא תְמַהֵר. וְכֵן אִם אִי אֶפְשָׁר לָה לָחֹף גַּם בַּלַּיְלָה, תּוּכַל לַעֲשׂוֹת כָּל הַחֲפִיפָה בַּיּוֹם.
סעיף ה’
חָלָה טְבִילָתָהּ בְּלֵיל שַׁבָּת, תַּעֲשֶׂה הַחֲפִיפָה בַּיוֹם, וְתִזָּהֵר מְאֹד לִגְמֹר כָּל הַחֲפִיפָה קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת, שֶׁלֹּא תָבוֹא חַס וְֹשָלוֹם לִידֵי חִלוּל שַׁבָּת. וּלְעִנְיַן הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, הַמֻּבְחָר הוּא, אִם אֶפְשָׁר, שֶתֵּלֵךְ לְבֵיתָהּ לְאַחַר הַחֲפִיפָה, אוֹ שֶׁתַּעֲשֶׂה הַחֲפִיפָה בְּבֵיתָהּ, וּלְאַחַר הַחֲפִיפָה קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת, תַּדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת, וְאַחַר כָּךְ תִּטְבֹּל. וְאִם אִי אֶפְשָׁר, יַדְלִיק הַבָּעַל. וְאִם גַּם זֹאת אִי אֶפְשָׁר, תַּדְלִיק וּתְבָרֵךְ עַל הַנֵרוֹת בְּעוֹד הַיוֹם גָּדוֹל, וְתֹאמַר קֹדֶם הַהַדְלָקָה שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת שַׁבָּת בְּהַדְלָקָה זֹאת, כִּי בִּמְקוֹם הַצֹּרֶךְ, מַהֲנֵי תְנַאי (כְדְלְעֵיל סִימָן עה סָעִיף ד). אֲבָל מַה שֶׁקְּצָת נוֹהֲגוֹת לְבָרֵךְ אַחַר הַטְּבִילָה עַל נֵרוֹת דּוֹלְקִים, צְרִיכִין לְבַטֵּל, כִּי הִיא מְבָרֶכֶת בְרָכָה לְבַטָּלָה.
א תמוז
סעיף ו’
בְּמָקוֹם שֶׁנוֹהֲגִין לִטְבֹּל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, צְרִיכִין לִשְׁאֹל לְמוֹרֶה הוֹרָאָה אֵיךְ יִתְנַהֲגוּ בַּחֲפִיפָה.
סימן קסא – דיני חציצה ובו כ’ סעיפים:
סעיף א’
צְרִיכָה שֶׁתִּטְבֹּל כָּל גוּפָה עִם כָּל שַׂעֲרוֹתֶיהָ בְּפַעַם אֶחָת. וְלָכֵן צְרִיכָה לְהַשְׁגִיחַ בִמְאֹד מְאֹד, שֶׁלֹּא יְהֵא עָלֶיהָ בִּשְׁעַת טְבִילָה שׁוּם דָּבָר הַחוֹצֵץ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא מַשֶּׁהוּ, לִפְעָמִים הוּא חוֹצֵץ, וְלֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה. לֹא מִבַּעְיָא עַל גּוּפָה מִבַּחוּץ שֶׁצְּרִיכִין הַמַּיִם לָבוֹא שָׁמָּה, וְכֵיוָן שֶׁיֵשׁ חֲצִיצָה, הֲרֵי אֵין הַמַּיִם בָּאִים שָמָּה, אֶלָּא אֲפִלּו בְבֵית הַסְּתָרִים, שֶׁאֵין הַמַּיִם בָּאִים שָׁמָּה, מִכָּל מָקוֹם צְרִיכִין שֶיִהְיוּ רְאוּיִים לְבִיאַת מָיִם. דֶרֶךְ מָשָל, הַשִּׁנַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין צְרִיכִין שֶׁיָבוֹאוּ הַמַּיִם לְתוֹךְ פִּיהָ, מִכָּל מָקוֹם אִם יֵשׁ חֲצִיצָה בֵּין שִׁנֶּיהָ, לֹא עָלְתָה לָה טְבִילָה, כַּאֲשֶר יְבֹאַר אִם יִרְצֶה הַשֵׁם. וּצְרִיכָה כָּל אִשָּׁה לָדַעַת כְּלָל זֶה, שֶׁכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבְּגוּפָהּ, צְרִיכִין שֶיִהְיוּ נְקִיִים וּרְאוּיִין לְבִיאַת הַמַּיִם בִּשְׁעַת טְבִילָה.
סעיף ב’
צוֹאַת הָעַיִן שֶׁחוּץ לָעַיִן, חוֹצֶצֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא לַחָה. וְשֶׁבְּתוֹךְ הָעַיִן, לַחָה אֵינָהּ חוֹצֶצֶת. וִיבֵשָׁה שֶׁהִתְחִילָה לְהוֹרִיק, חוֹצֶצֶת.
סעיף ג’
הָדָּם הַיָבֵשׁ שֶׁעַל הַמַּכָּה, חוֹצֵץ. וְרִיר שֶׁבְּתוֹכָה, אֵינוֹ חוֹצֵץ. יָצָא הָרִיר, אִם לַח, אֵינוֹ חוֹצֵץ. יָבֵשׁ, חוֹצֵץ. לְפִיכָךְ אִֹשָּה בַּעֲלַת חֲטָטִים, צְרִיכָה לָחֹף אוֹתָם בְּמַיִם עַד שֶיִתְרַכְּכוּ. וְכֵן גֶלֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה, אֲפִלּוּ אִם הִיא מִצְטַעֶרֶת לַהֲסִירוֹ, אוֹ אֲבַעְבּוּעוֹת שְׁחִין, צְרִיכָה לַהֲסִירָן אוֹ לְרַכְּכָן הֵיטֵב בַּמָּיִם.
סעיף ד’
רְטִיָה שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה, חוֹצֶצֶת. וְגַם רְטִיּוֹת שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתָן לִזְמַן שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וְאַחַר כָּךְ נוֹפְלוֹת מֵעַצְמָן וּבְתוֹךְ הַזְּמָן אִי אֶפְשָׁר לַהֲסִירָן אֶלָּא בִּקְרִיעַת הָעוֹר עִמָּהֶן וְהָאִשָּׁה אוֹמֶרֶת שֶׁהֻרְגְּלָה עִמָּהֶן וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת, מִכָל מָקוֹם חוֹצְצוֹת. וְכֵן אִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָה מַכָּה וְנִפְתְּחָה, וְנוֹתְנִים בְּתוֹךְ הַנֶּקֶב תַּחַת הָרְטִיָה גֶּרֶר מִבְּגָדִים עִדִּים שֶל פִּשְתָּן, וְאַף כְּשֶׁמְּסִירִין אֶת הָרְטִיָה אֵינוֹ נִרְאֶה, כִּי הוּא בָּעֹמֶק, מִכָּל מָקוֹם חוֹצֵץ.
סעיף ה’
לִכְלוּכֵי צוֹאָה שֶׁעַל הַבָּשָׂר שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵחֲמַת זֵעָה, אִם נִתְיַבְּשׁוּ, חוֹצְצִין. מִלְמוּלִין שֶׁעַל הַבָּשָׂר, וְהוּא מַה שֶּׁלִּפְעָמִים יָדָיו שֶׁל אָדָם מְלֻכְלָכוֹת בְּטִיט אוֹ בְבָצֵק אוֹ בְזֵעָה, וּמוֹלֵל יָדוֹ הָאַחַת עַל חֲבֶרְתָּהּ וְנַעֲשִׂים כְּעֵין גַּרְגְּרִין, חוֹצְצִין.
סעיף ו’
הַדּיוֹ, הֶחָלָב וְהַדְּבַשׁ, שְׂרַף הַתְּאֵנָה וּשְׂרַף הַתּוּתּ וּשְׂרַף הֶחָרוּב וּשְֹרַף הַשִּקְמָה (הוּא מִין תְּאֵנָה), יְבֵשִׁים, חוֹצְצִין. וּשְׁאָר כָל הַשְּׂרָפִים, אֲפִלּוּ לַחִים, חוֹצְצִין. וְכֵן הַדָּם, אֲפִלּוּ לַח, חוֹצֵץ.
סעיף ז’
צֶבַע שֶׁצּוֹבְעוֹת הַנָּשִׁים פְּנֵיהֶן וִידֵיהֶן וּשְׂעַר רֹאשָׁן, אֵינוֹ חוֹצֵץ. וְכֵן אִשָּׁה שֶׁאֻמָּנוּת שֶׁלָּהּ לִצְבֹּעַ בְּגָדִים וְכַדּוֹמֶה, וּמֵחֲמַת זֶה יָדֶיהָ צְבוּעוֹת, וְכָל הַנָּשִׁים שֶׁיֵשׁ לָהֶן אֻמָּנוּת זוֹ דַּרְכָּן שֶׁלֹּא לְהַקְפִּיד בְּכָךְ, אֵינוֹ חוֹצֵץ.
סעיף ח’
בְּצוֹאָה שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, יֵשׁ חִלּוּקִים. וּכְבָר נָהֲגוּ לַחְתֹּךְ צִפָּרְנֵי יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן קֹדֶם הַטְּבִילָה. וְתִזָּהֵר לְשָׂרְפָן, כִּי אִם יִדְרֹךְ עֲלֵיהֶן בַּעְלָהּ אוֹ אָדָם אַחֵר, מְסֻכָּן. וּבְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אִם שָׁכְחָה לְחָתְכָן קֹדֶם, יֵשׁ מַתִּירִין לְחָתְכָן עַל יְדֵי גוֹיָה. אִם יֵשׁ לָה נֶפַח עַל מְקוֹם הַצִּפֹּרֶן, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לֹא לְחָתְכוֹ וְלֹא לְנַקֵּר תַּחְתָּיו, אִם נָפוּחַ כָּל כָּךְ שֶׁאֵין הַטִּיט שֶׁתַּחְתָּיו נִרְאֶה, אֵינוֹ חוֹצֵץ. אִשָּׁה שֶׁשָּׁכְחָה לַחְתֹּךְ צִפֹּרֶן וְטָבְלָה כָּךְ, אִם נִזְכְּרָה קֹדֶם שֶׁנִּזְקְקָה לְבַעְלָהּ, צְרִיכָה טְבִילָה אַחֶרֶת. וְאִם לֹא נִזְכְּרָה עַד לְאַחַר שֶׁנִּזְקְקָּה לְבַעְלָהּ, תַּעֲשָׂה שְׁאֵלַת חָכָם.
ב תמוז
סעיף ט’
תִּזָּהֵר לְהָסִיר קֹדֶם טְבִילָה, הַנְּזָמִים וְהַטַּבָּעוֹת.
סעיף י’
צְרִיכָה לְנַקֵּר שִׁנֶּיהָ קֹדֶם טְבִילָה, מִשּׁוּם דְּמָצוּי הוּא שֶׁיִמָצְאוּ בֵּין שִׁנֶּיהָ שִׁיוּרֵי מַאֲכָל. וְאִם טָבְלָה וְנִמְצָא אֵיזֶה דָבָר בֵּינֵיהֶן אוֹ דָבוּק בָּהֶן, לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה. וְיֵשׁ נוֹהֲגוֹת שֶלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּיוֹם לֶכְתָּן לְבֵית הַטְּבִילָה, מִפְּנֵי שֶהַבָּשָׂר נִכְנָס בֵּין הַשִּׁנַיִם יוֹתֵר מִשְּׁאָר אֹכֶל, וְיֵשׁ לָחוּשׁ, שֶׁאֲפִלּוֹ תְּנַקֵּר שִנֶּיהָ, שֶׁמָּא יִשָּׁאֵר מִמֶּנוּ, וּמִנְהָג יָפֶה הוּא. וּבְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁאוֹכְלִין בָּשָׂר, תִּזָּהֵר לְנַקֵּר בְּיוֹתֵר. וּצְרִיכָה כָּל אִשָּׁה לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא תֹאכַל שׁוּם מַאֲכָל בֵּין הַחֲפִיפָה לַטְּבִילָה. וְכָל יוֹם הַטְּבִילָה לֹא תַעֲסֹק בְּבָצֵק אוֹ בְּנֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה, שֶׁלֹּא יִדָּבֵק בָּהּ שׁוּם דָּבָר. אַךְ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אִם דַּרְכָּהּ לָלוּשׁ בְּעַצְמָהּ לִכְבוֹד שַׁבָּת, אַל תִּמָּנַע, רַק תִּזָּהֵר לִרְחוֹץ אַחַר כָּךְ יָדֶיהָ יָפֶה יָפֶה.
סעיף יא’
אִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָהּ שֵׁן תּוֹתֶבֶת, תִּשְׁאַל לְמוֹרֵה הוֹרָאָה אֵיךְ תִּתְנַהֵג בַּטְּבִילָה. (עַיֵן בְסֵפֶר גִּדּוּלֵי טָהֳרָה שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת אִמְרֵי אֵשׁ סִימָן עה עו, וּבְסֵפֶר חָכְמַת אָדָם, וְעַיֵּן שָׁם בְּאִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָהּ סְתִימַת אֲבָר [מַתֶּכֶת] (פְּלָאמְבֶּע) בְּנִקְבֵי שִׁנֶיהָ. וְעַיֵּן בְּסֵפֶר מֵי נִדָּה סִימָן קצח, וּבְסֵפֶר שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת בִּנְיַן צִיוֹן הַחֲדָשׁוֹת סִימָן נז). וְכֵן אִשָּׁה שֶׁהִיא מֻכָּה בְּשֶּׁבֶר וְנוֹשֵׂאת טַבַּעַת בְּרַחְמָהּ, תַּעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם. (עַיֵן נוֹדָע בִּיהוּדָה קַמָּא סִימָן סד, וְתִנְיָנָא סִימָן קלה, וְסִדְרֵי טָהֳרָה סִימָן קצח סָעִיף קָטָן כג).
סעיף יב’
לֹא תֹאחַז בָּהּ חֲבֶרְתָּהּ בִּשְׁעַת טְבִילָה, לְפִי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ הַמַּיִם בִּמְקוֹם הָאֲחִיזָה. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, תַּטְבִּיל הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא רוֹצָה לֶאֱחוֹז אוֹתָהּ, תְּחִלָּה יָדֶיהָ בַּמִּקְוֶה, וְאַחַר כָּךְ תֹּאחַז אוֹתָהּ, לֹא בְכֹחַ וּבְדִבּוּק חָזָק. אֶלָּא בְּדִבּוּק בֵּינוֹנִי כְּדֶרֶךְ כָּל אָדָם.
סעיף יג’
הֵיכָא דְאֶפְשָׁר, אֵין לִטְבֹּל בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ בְּקַרְקָעִיתוֹ טִיט, מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ חֲצִיצָה. וּבִשְׁעַת הַדְחָק נוֹהֲגִין לְהָקֵל, מִשּׁוּם דִּסְתָם טִיט שֶׁבַּמַּיִם אֵינוֹ עָב כָּל כָּךְ. אֲבָל הַטִּיט שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר שֶׁמִּתְדַּבֵּק בְּרַגְלֶיהָ, הֲוֵי חֲצִיצָה. וְלָכֵן צְרִיכָה לִזָּהֵר, שֶׁבְּבוֹאָהּ אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר, קֹדֶם שֶׁתִּטְבֹּל, תָּדִיחַ הֵיטֵב רַגְלֶיהָ מִן הַטִּיט שֶׁנִּדְבַּק בָּהּ בִּשְּׂפַת הַנָּהָר. אִם תִּרְצֶה לְהַנִּיחַ בְּתוֹךְ הַנָּהָר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ אֵיזֶה דָבָר שֶׁתַּעֲמֹד עָלָיו בִּשְׁעַת טְבִילָה, צְרִיכָה לִשְׁאֹל לְמוֹרֵה הוֹרָאָה כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה דְבָרִים שֶׁאָסוּר לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת טְבִילָה.
סעיף יד’
לֹא תִטְבֹּל בְקוֹמָה זְקוּפָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמִּסְתַּתְּרִים בָּהּ עַל יְדֵי כָּךְ. וְאַל תִּשְׁחֶה הַרְבֵּה עַד שֶיִדְבְּקו סְתָרֶיהָ זֶה בָזֶה, אֶלָּא שׁוֹחָה מְעַט, עַד שֶׁיִהְיוּ סִתְרֵי בֵית הָעֶרְוָה נִרְאִים, כְּדֶרֶךְ שֶנִּרְאִים בְּשָׁעָה שֶׁהִיא לָשָׁה אֶת הַפַּת שֶׁמְּפַסֶּקֶת רַגְלֶיהָ מְעַט לְהִתְחַזֵק וְלָלוּשׁ בְּחֹזֶק. וְתַחַת דַּדֶּיהָ יְהֵא נִרְאֶה, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּרְאֶה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מֵינִיקָה אֶת הַתִּינוֹק. וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְהַרְחִיק יַרְכוֹתֶיהָ זֶה מִזֶּה יוֹתֵר מִדַּי, וְגַם לֹא לְהַרְחִיק זְרוֹעוֹתֶיהָ מֵהַגּוּף יוֹתֵר מִדַּי, אֶלָּא יִהְיוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵם בְּעֵת הִלּוּכָהּ. וְאִם שָׁחָה בְיוֹתֵר אוֹ זָקְפָה בְיוֹתֵר, לֹא עָלְתָה לָּהּ טְבִילָה, מִפְּנֵי שֶׁנַעֲשִֹים קְמָטִים בְּגוּפָה וְאֵין הַמַּיִם בָּאִים שָׁמָּה. וְלָכֵן צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁיִהְיוּ הַמַּיִם לְמַעְלָה מִטַּבּוּרָהּ שְׁלשָׁה טְפָחִים, דְּבְעִנְיָן זֶה יְכוֹלָה לִטְבּוֹל כָּרָאוּי. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק שֶׁאֵין הַמַּיִם גְבוֹהִים כָּל כָּךְ, תֵּשֵׁב מִּתְּחִלָּה לְאַט לְאַט בַּמַּיִם עַד צַוָּארָהּ וְאַחַר כָּךְ תִּטְבֹּל, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִתְהַוֶּה תְחִלָּה בְגוּפָהּ שֶׁחוּץ לַמַּיִם שׁוּם קֶמֶט. וּמַה שֶּׁנַּעֲשָֹה אַחַר כָּךְ אֵיזֶה קֶמֶט בְּגוּפָהּ שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּיִם, אֵינוֹ מַזִּיק, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר קָדְמוּ הַמַּיִם שָׁם. וְאִם הַמִַּיִם נְמוּכִים מְאֹד, בִּשְׁעַת הַדְּחָק תִּטְבֹּל בִּשְׁכִיבָה כְּמוֹ דָג, רַק שֶׁיִתְכַּסֶּה כָּל גוּפָהּ עִם שַׂעֲרוֹתֶיהָ בְּפַעַם אַחַת בַּמָּיִם.
סעיף טו’
אֵינָהּ צְרִיכָה לִפְתּוֹחַ פִּיהָ כְּדֵי שֶׁיִכָּנְסוּ הַמַיִם, וְלֹא תִקְפֹּץ אוֹתוֹ יוֹתֵר מִדָי. וְאִם קָפְצָה, לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִלָה, אֶלָּא תַּשִּׁיק שִׂפְתוֹתֶיהָ זוֹ לָזוֹ דִּבּוּק בֵּינוֹנִי. נָתְנָה שְׂעָרָהּ בְּפִיהָ וְטָבְלָה, לֹא עָלְתָה לָה טְבִילָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָאוּ הַמַּיִם עַל שְׂעָרָהּ.
סעיף טז’
לֹא תַעֲצוֹם עֵינֶיהָ בְּיוֹתֵר, כִּי עַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂים קְמָטִים לְמָטָּה. וְגַם לֹא תִפְתְּחֵם בְּיוֹתֵר, כִּי נַעֲשִׂים קְמָטִים לְמַעְלָה, אֶלָּא תִּסְגְּרֵן בְּרִפְיוֹן.
סעיף יז’
צְרִיכָה לְהָסִיר הַצּוֹאָה מִשְּׂפַת הַחֹטֶם גַּם מִבִּפְנִים. אֲבָל מַה שֶׁהִיא לְמַעְלָה בְּתוֹךְ הַחֹטֶם, לָא חָיִיץ. וְכֵן צְרִיכָה לְהוֹצִיא צוֹאַת הָאֹזֶן. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָאִשָּׁה צְרִיכָה לְהַטִּיל מַיִם קֹדֶם טְבִילָה אִם הִיא צְרִיכָה לְכָךְ. גַּם צְרִיכָה לִבְדּוֹק עַצְמָהּ בַּגְּדוֹלִים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁלֹּא תְהֵא צְרִיכָה לַעֲצוֹר עַצְמָהּ וְלֹא יִהְיוּ רְאוּיִים לְבִיאַת מָיִם. וּבְדִיעֲבַד, אֵינוֹ מְעַכֵּב.
ג תמוז
סעיף יח’
לֹא תִטְבֹּל בָאָבָק שֶׁעַל רַגְלֶיהָ. וְאִם טָבְלָה, אִם הָיָה אָבָק דַּק שֶהֶעֱבִירוּהוּ הַמַּיִם, עָלְתָה לָהּ טְבִילָה.
סעיף יט’
סְתָם כִּנִּים וּפַרְעוֹשִׁים, אֵינָם נִדְבָּקִים בַּגוּף, וְהַמַּיִם נִכְנָסִים שָׁמָּה וְלָא חָיְצֵי. אֲבָל מִין כִּנִּים הַדְּבוּקִים בַּבָּשָׂר וְנוֹשְׁכִים בָּעוֹר בִּמְקוֹם שֵׂעָר וְנִדְבָּקִים בְּחֹזֶק בַּבָּשָׂר, צְרִיכָה לַהֲסִירָן עַל יְדֵי חַמִּין וּלְגָּרְרָן בַצִּפֹּרֶן. וְאִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַהֲסִירָן, אֵינָן חוֹצְצִין. וְאוֹתָן כִּנִּים קְטַנִּים הַדְּבוּקִים בַּשְּׂעָרוֹת, צְרִיכָה לַהֲסִירָן, מִשּׁוּם דְּהַוְיָן חֲצִיצָה.
סעיף כ’
אִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָה קְלִיעוֹת שְֹעָרוֹת דְּבוּקוֹת זוֹ בָזוֹ, שֶׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז מאָהר צֶעפּ אוֹ מאָר לאָקֶען, וּבִלְשׁוֹן פּוֹלִין וְרוּסִיָא קאלטניס, וְיֵשׁ סַכָּנָה לְגַלְּחָן, לָא חָיְצֵי. וַאֲפִלוּ יֵשׁ בְּתוֹכָן אֵיזֶה חוּטִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲסִירָן, אִם אֵינָן נִרְאִין מִבַּחוּץ, לָא חָיְצֵי.
סימן קסב – הלכות טבילה ובו י”ד סעיפים:
סעיף א’
אִם בַּעְלָה בָּעִיר, מִצְוָה עַל הָאִשָּׁה שֶׁתִּטְבֹּל בִּזְמַנָּהּ, שֶׁלֹּא לְבַטֵּל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָה אֲפִלּוּ לַיְלָה אֶחָד, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל שֶׁבִּטֵל אֶת יִשְֹרָאֵל מִפְּרִיָה וּרְבִיָה לַיְלָה אֶחָד. וְאִשָּׁה שֶׁמִּתְאַחֶרֶת מִלִּטְבֹּל כְּדֵי לְצַעֵר אֶת בַּעְלָה, עָנְשָׁהּ גָּדוֹל מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.
סעיף ב’
אֲסוּרָה לְטְבֹּל בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. וַאֲפִלּוּ לִטְבֹּל סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תָבוֹא לְבֵיתָה עַד שֶתֶּחְשַׁךְ, נַמִּי אָסוּר. וַאֲפִלּוּ נִתְאַחֲרָה שֶׁלֹּא טָבְלָה בַּלַיְלָה שֶלְּאַחַר יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְטוֹבֶלֶת אַחַר כָּךְ, אֲסוּרָה גַם כֵּן לִטְבֹּל בַּיוֹם. וְגַם בְּעִנְיָן זֶה, יֵשׁ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא תִטְבֹּל אֲפִלּוּ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, וְשֶׁלֹּא תָבוֹא לְבֵיתָהּ עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ, אֶלָּא תִטְבֹּל דַּוְקָא בַּלָּיְלָה. וְהַכַּלּוֹת הַטּוֹבְלוֹת קֹדֶם הַחֻפָּה, יְכוֹלוֹת לִטְבֹּל בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי אוֹ אַחַר כָּךְ בַּיּוֹם. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק אֲפִילּוּ אִם טוֹבֶלֶת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יְכוֹלָה גַם כֵּן לִטְבֹּל בַּיּוֹם, וַאֲפִלּוּ בַּבֹּקֶר לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, אֲבָל לֹא יַעֲמִידוּ אֶת הַחֻפָּה עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. אֲבָל אִם טוֹבֶלֶת לְאַחַר הַחֻפָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְבִילָה הָרִאשׁוֹנָה לְבַעְלָהּ, דִּינָהּ כְּמוֹ שְׁאָר אִשָּׁה.
סעיף ג’
הֵיכָא דְאִכָּא אֹנֶס, כְּגוֹן שֶׁיְרֵאָה לִטְבֹּל בַּלַּיְלָה מֵחֲמַת צִנָּה אוֹ פַחַד אוֹ שֶׁבֵּית הַטְּבִילָה הוּא חוּץ לָעִיר וְשַׁעֲרֵי הָעִיר נִנְעָלִין בַּלַּיְלָה, יְכוֹלָה לִטְבֹּל בַּשְּׁמִינִי בְּעוֹד יוֹם. אַבָל בַּשְּׁבִיעִי, לֹא תִטְבֹּל בַּיּוֹם אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם אֹנֶס. וְהָא דְמֻתֶּרֶת לִטְבֹּל בִּמְקוֹם אֹנֶס בַּשְׁמִינִי בַּיּוֹם, דַּוְקָא שֶתַּעֲשֶׂה גַּם הַחֲפִיפָה אָז סָמוּךְ לַטְבִילָה. אֲבָל אִם יוֹם הַשְּׁמִינִי הוּא שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב שֶׁתִּצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת הַחֲפִיפָה בַּיּוֹם שֶׁקֹּדֶם הַטְּבִילָה וְגַם תִּטְבֹּל בַּיּוֹם, זֶהוּ אָסוּר, מִשּׁוּם דִּתְרֵי קֻלֵּי בַּהֲדָדֵי לָא מְקִלֵּינָן (דְהַיְנוּ טְבִילָה בַיּוֹם וְגַם הַרְחָקַת חֲפִיפָה מִטְּבִילָה).
סעיף ד’
לֹא תַעֲמֹד עַל שׁוּם דָּבָר בִּשְׁעַת טְבִילָה. וְאִם מֵי הַמִּקְוֶה עֲמֻקִּים וּצְרִיכָה לַעֲמֹד עַל שְׁלִיבָה, תַּעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם.
סעיף ה’
לֹא תִטְבֹּל בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִרְאוּ אוֹתָהּ בְּנֵי אָדָם, מִפְּנֵי שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ הִיא מְמַהֶרֶת לִטְבֹּל, וְחָיְשֵׁינָן שֶׁמָּא לֹא תִטְבֹּל יָפֶה. וּבְדִיעֲבַד אִם טָבְלָה וְיָדְעֵינָן בְּבֵרוּר שֶטָּבְלָה כָרָאוּי, עָלְתָה לָּהּ טְבִילָה.
ד תמוז
סעיף ו’
כְּשֶׁהִיא טוֹבֶלֶת, צְרִיכָה לַעֲמֹד אֶצְלָהּ אִשָּׁה יְהוּדִית גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, שֶׁתִּרְאֶה שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מִשְּׂעַר רֹאשָׁהּ צָף עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וְאִם אֵין לָהּ אִשָּׁה, יָכוֹל גַּם בַּעְלָהּ לַעֲמֹד אֶצְלָהּ לִרְאוֹת שֶׁתִּטְבֹּל יָפֶה.
סעיף ז’
מֻתֶּרֶת לִטְבֹּל בְּלֵיל שַׁבָּת (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן פו), אִם עַתָּה הִגִיעַ זְמַן טְבִילָתָה שֶׁלֹּא יָכְלָה לִטְבֹּל מִקֹּדֶם, וּבַעְלָה בָּעִיר. אֲבָל אִם אֵין בַּעְלָה בָּעִיר, אוֹ שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לִטְבֹּל קֹדֶם, אֲסוּרָה לִטְבֹּל בְּלֵיל שַׁבָּת. וְאִם הִיא אַחַר לֵדָה, יֵשׁ חִלּוּקֵי דִינִים אִם מֻתֶּרֶת לִטְבֹּל בְּלֵיל שַׁבָּת אוֹ לֹא, וְתַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם. וְאִשָּׁה שֶׁזְּמַן טְבִילָתָהּ בָּא קֹדֶם, אֶלָּא שֶׁלֹּא טָבְלָה, מֵחֲמַת שֶלֹּא הָיָה בַעְלָהּ בָּעִיר, וּבָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּחְמִירִין שֶׁלֹּא לִטְבֹּל בְּלֵיל שַׁבָּת. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג קָבוּעַ, אֵין לְהַחְמִיר. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַחְמִיר בְּלֵיל שַׁבָּת, גַּם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לֹא תִטְבֹּל. וְאַלְמָנָה שֶנִּשֵּׂאת, אֲסוּרָה לִטְבֹּל טְבִילָה הָרִאשׁוֹנָה בְּלֵיל שַׁבָּת, דְּהָא אָסוּר לָבוֹא עָלֶיהָ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה בַּשַׁבָּת (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קמח). וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת יֵשׁ מְקִלִּין שֶׁתִּטְבֹּל.
סעיף ח’
לְאַחַר שֶׁטָּבְלָה כָּרָאוּי, בְּעוֹדָהּ עוֹמֶדֶת תּוֹךְ הַמַיִם, תְּבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַטְּבִילָה. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר שֶׁקֹּדֶם הַבְּרָכָה תְּכַסֶּה אֶת עַצְמָה לְמַטָּה בְּאֵיזוֹ מִטְפַּחַת, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת תְּחַבֵּק זְרוֹעוֹתֶיהָ עַל גוּפָהּ לְהַפְסִיק. וְלֹא תִסְתַּכֵּל לְתוֹךְ הַמַּיִם בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מְבָרֶכֶת. וְאִם טוֹבֶלֶת בְמָקוֹם שֶׁתּוּכַל לַעֲכֹר אֶת הַמַּיִם בְּרַגְלֶיהָ, טוֹב לַעֲשׂוֹת כֵּן קֹדֶם הַבְּרָכָה. יֵשׁ נוֹהֲגוֹת שֶׁלְּאַחַר הַבְּרָכָה טוֹבֶלֶת עוֹד פַּעַם אַחַת, וּמִנְהָג נָכוֹן הוּא, רַק תַּשְׁגִּיחַ שֶׁגַּם הַטְּבִילָה הַשְׁנִיָה תִּהְיֶה כְּהֹגֶן.
סעיף ט’
לְאַחַר שֶׁטָּבְלָה בַּמִּקְוֶה כָּרָאוּי, מֻתֶּרֶת לִכָּנֵס לְבֵית הַמֶּרְחָץ לְחַמֵּם אֶת עַצְמָהּ, וַאֲפִלּוּ הוּא מֶרְחָץ שֶׁל זֵעָה. אֲבָל לַחֲזוֹר וְלִרְחוֹץ בְּאַמְבָּטִי, יֵשׁ אוֹסְרִים, וְכֵן נָהֲגוּ. וְלִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ מַיִם חַמִּים לְחַמֵּם אֶת גוּפָה, יֵשׁ לְהָקֵל. אַךְ בְּמָקוֹם שֶׁנָהֲגוּ לֶאֱסֹר גַּם זֹאת, אֵין לְהָקֵל.
סעיף י’
יֵשׁ לָאִשָּׁה לִהְיוֹת צְנוּעָה בִּטְבִילָתָהּ לְהַסְתִּיר לֵיל טְבִילָתָהּ, וְלֹא תֵלֵךְ בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָה בְּנֵי אָדָם. וּמִי שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה כֵן, נֶאֱמַר עָלֶיהָ, אָרוּר שׁוֹכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה. עוֹד יֶשׁ לָה לִזָּהֵר, כְּשֶׁתֵּצֵא
מִן הַטְּבִילָה, שֶׁתִּפְגַּע בָּהּ חֲבֶרְתָּהּ וְתִגַּע בָּהּ, שֶׁלֹּא יִפְגַּע בָּהּ תְּחִלָּה דָּבָר טָמֵא, כְּגוֹן כֶּלֶב אוֹ חֲמוֹר אוֹ חֲזִיר אוֹ סוּס אוֹ מְצֹרָע וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, אוֹ עַם הַאָרֶץ אוֹ גוֹי. וְאִם פָּגְעוּ בָהּ דְּבָרִים אֵלּוּ, אִם הִיא יִרְאַת שָׁמַיִם, תַּחֲזוֹר וְתִטְבּוֹל. מִי שֶׁפָּגַע בְּאִשָּׁה יוֹצֵאת מִן הַטְּבִילָה, אִיכָּא לְמֵיחָשׁ, חָס וְשָלוֹם, לְתַקָּלָה. וְהַתַּקָּנָה הִיא שֶׁיֹּאמַר שְׁנֵי פְסוּקִים אֵלּוּ, שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ (תהלים קז), שׁוֹפֵךְ בוּז עַל נְדִיבִים וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה (איוב יב).
סעיף יא’
לְחַמֵּם אֶת מֵי הַמִּקְוֶה, יֵשׁ אוֹסְרִין וְיֵשׁ מַתִּירִין. וּכְבָר נִתְפַּשֵׁט הַמִּנְהָג בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת לְהֶתֵּר. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, אֵין לְהָקֵל. וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהָקֵל, צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁבְּלֵיל שַׁבָּת כְּשֶׁטּוֹבְלִין, לֹא יִהְיוּ הַמַיִם חַמִין מַמָּשׁ, אֶלָּא פּוֹשְׁרִים.
ה תמוז
סעיף יב’
בְּעִנְיַן הַטְּבִילָה בַּנְּהָרוֹת, לְדַעַת הַרְבֵּה גְדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵין הַטְּבִילָה מוֹעֶלֶת בַּנָּהָר אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוּא קָטֹן כָּל כָּךְ, שֶׁיָדוּעַ בְּבֵרוּר, שֶׁלֹּא נִתְגַּדֵּל מֵחֲמַת מֵי גְשָׁמִים אוֹ מֵי שְׁלָגִים, כִּי מֵי גְשָׁמִים וּמֵי שְׁלָגִים אֵינָם מְטַהֲרִין אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהֵם נִקְוִים וְעוֹמְדִים כַּמִּקְוֶה. אֲבָל כְּשֶׁהֵם זוֹחֲלִים עַל הַאָרֶץ, אֵינָם מְטַהֲרִין, אֶלָּא מֵי מַעְיָן מְטַהֲרִין גַּם בְּזוֹחֲלִין. וְאַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִקְוֶה, נוֹהֲגִין לְהָקֵל וְלִסְמֹךְ עַל הַפּוֹסְקִים דִּסְבִירָא לְהוּ כְּמָאן דְּאָמַר, דַּאֲפִלּוּ רוֹאִים שֶׁהַנָּהָר מִתְגַּדֵּל מִן הַגְּשְׁמִים, מִכָּל מָקוֹם עִקַּר גִּדּוּלוֹ הוּא מִמְּקוֹרוֹ מִן הַתְּהוֹם, כִּי בְעֵת הַגְּשָׁמִים, הָאֲוִיר מְלֻחְלָח וּמְקוֹרֵי הַמַּעְיָנּוֹת מִתְרַבִים וּמִתְגַּבְּרִים, וְנִמְצָא לְעוֹלָם, שֶׁהַמַּיִם שֶׁבַּנָּהָר רֻבָּם מִמַּעְיָן, וּמֵי הַגְּשָׁמִים מִתְבַּטְּלִים בְּתוֹכוֹ, וּמְטַהֲרִין גַּם בְּזוֹחֲלִין. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ מִקּוְה, חָלִילָה לְהָקֵל. וְגַם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִקְוֶה, אִם בְּאֶפְשָׁרִי, יֵשׁ לְהַחְמִיר, שֶׁאִם הַנָּהָר נִתְרַבָּה מִמֵּי גְּשָׁמִים, תַּמְתִּין בִּטְבִילָתָהּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה יָמִים, עַד שֶׁיָשוּב לְאֵיתָנוֹ. וְטוֹב אִם בְּאֶפְשָׁרִי, שֶׁלֹּא תִטְבּוֹל בִּמְקוֹם שֶׁנִּתְרַחֵב, אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ תָּמִיד, דְּבָזֶה יֵשׁ קְצָת לְהָקֵל טְפֵי.
סעיף יג’
וּבְנָהָר שֶׁמִּתְהַוֶּה לְגַמְרֵי עַל יְדֵי גְּשָׁמִים וְלִפְעָמִים מִתְיַבֵּשׁ, אַף עַל פִּי שֶבִּשְׁעַת הַגְּשָּׁמִים גַּם שְׁאָר נְהָרוֹת שׁוֹפְכִים לְתוֹכוֹ, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְלִפְעָמִים פּוסֵק לְגַמְרֵי, אֵין שׁוּם הֶתֵּר לִטְבּוֹל בּוֹ כְּשֶׁהוּא זוֹחֵל, עַד שֶׁיִקָּווּ הַמַיִם וְיַעֲמֹדוּ.
סעיף יד’
דִּינֵי הַמִּקְוֶה, רַבִּים הֵם מְאֹד. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין מִקְּוֶה, אֵין לַעֲשׂוֹתוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי רַב מֻמְחֶה לָרַבִּים, גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאָה. וְכַאֲשֶׁר יִתְהַוֶּה בוֹ אֵיזֶה שִׁנּוּי גָּדוֹל אוֹ קָטָן, יַעֲשׂוּ מִיָד שְׁאֵלַת חָכָם. וְכֵן כַּאֲשֶׁר יִצְטָרְכוּ לִשְׁאֹב אוֹתוֹ לְנַקּוֹתוֹ, יִשְׁאֲלוּ אֵיךְ יִתְנַהֲגוּ.
סימן קסג – הלכות מילה ובו ח’ סעיפים:
סעיף א’
מִצְוַת עֲשֵׂה עַל הָאָב לָמוּל אֶת בְּנוֹ, אוֹ לְכַבֵּד וְלַעֲשׂוֹת שְּׁלִיחַ לְיִשְֹרָאֵל אַחֵר שֶׁיָמוּל אוֹתוֹ. וְיֶשׁ לוֹ לְהָאָב לָתֵת אֶת הַיֶלֶד עַל בִּרְכֵּי הַסַּנְדָּק (עַיֵן שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה סִימָן תקנא סָעִיף קָטָן ג) וּלְהושִׁיט אֶת הָאִזְמֵל לִידֵי הַמּוֹהֵל, וְלַעֲמֹד אֶצְלוֹ בִּשְׁעַת הַמִּילָה לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ. וּבֵין חִתּוּךְ לִפְרִיעָה, מְבָרֵךְ הָאָב אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ וְכוּ’. וְיֵשׁ לְאָדָם לַחֲזוֹר וּלְהַדֵּר אַחַר מוֹהֵל וְסַנְדָּק הַיוֹתֵר טוֹב וְצַדִּיק. נוֹהֲגִין שֶׁאֵין נוֹתְנִין סַנְדְּקָּאוּת לְאִישׁ אֲשֶׁר כְּבָר הָיָה אֶצְלּוֹ סַנְדָּק בְּבֵן אַחֵר. אִם כִּבֵּד לְמוֹהֵל אֶחָד, אָסוּר לַחֲזוֹר בּוֹ וּלְכַבֵּד לְאַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר,
שְׁאֵרִית יִשְֹרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב. וְאִם כִּבֵּד לְאֶחָד וּבְתוֹךְ כָּךְ הָלַךְ זֶה הַמּוֹהֵל מִן הָעִיר וְחָשַׁב הָאָב כִּי לֹא יָבוֹא לִזְמַן הַמִּילָה וְעַל כֵּן כִּבֵּד לְאַחֵר וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּא הָרִאשׁוֹן, יְמוּלֶנּוּ הָרִאשׁוֹן.
סעיף ב’
נוֹהֲגִין שֶׁכָּל הָעָם שֶׁאֵצֶל הַמִּילָה, עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֶמַר, וַיַעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית, מִלְּבַד הַסַּנְדָּק שֶׁהוּא תוֹפֵס אֶת הַתִּינוֹק, וְהוּא יוֹשֵׁב. וּלְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ הָאָב לְהַכְנִיסוֹ וְעָנוּ אָמֵן, אוֹמְרִים כֻּלָּם, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לַתּוֹרָה וְלַחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.
סעיף ג’
הַמּוֹהֵל, צָרִיךְ שֶׁיֵדַע הִלְכוֹת מִילָה (הַמְּבֹאָרוֹת בְּיוֹרֶה דֵעָה). וְצָרִיךְ שֶׁיַחְקֹר אִם הַיֶלֶד הוּא בָרִיא. וְגַם לְהַמְיַלֶּדֶת יֵשׁ לְהַזְהִיר, שֶׁאִם תִּרְאֶה אֵיזֶה מֵחוֹשׁ בַּיֶלֶד, תּוֹדִיעַ.
סעיף ד’
וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בִּמְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא לָמוּל וָלָד שֶׁיֵשׁ בּוֹ חֲשַׁשׁ חֹלִי, כִּי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַכֹּל, שֶׁאֶפְשָּר לוֹ לָמוּל לְאַחַר זְמָן, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר נֶפֶשׁ אַחַת מִיִשְֹרָאֵל לְעוֹלָם. וְעַיֵּן יוֹרֶה דֵעָה סִימָן רסב וְסִימָן רסג, מָתַי מָלִין תִּינוֹק שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְהִיבְרִיא. וּמִיָד כְּשֶׁהַתִּינוֹק רָאוּי לִמּוֹל, אָסוּר לְעַכֵּב אֶת הַמִּצְוָה מֵאֵיזֶה טַעַם לְהַרְבּוֹת שִׂמְחָה וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא יָמוּל מִיָד כְּשֶׁהוּא רָאוּי (תשובת דב”ש סִימָן קצב) אַךְ לֹא בַשַׁבָּת וְלֹא בְיוֹם טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן רסו.
ו תמוז
סעיף ה’
אִשָּׁה שֶׁמֵּתוּ שְׁנֵי בָנֶיהָ מֵחֲמַת מִילָה, שֶׁנִּרְאֶה כִּי הַמִּילָה הִכְחִישָה אֶת כֹּחָם, אֵין מָלִין אֶת הַשְׁלִישִׁי, עַד שֶׁיִגְדַּל וְיִתְחַזֵּק כֹּחוֹ. וְכֵן אִשָּׁה שֶׁמֵּת לָהּ יֶלֶד אֶחָד מֵחֲמַת מִילָה וְגַם לַאֲחוֹתָה אֵרַע כֵּן, אֲזַי גַּם שְׁאָר הָאֲחָיוֹת לֹא יָמוּלוּ בְנֵיהֶן, עַד שֶׁיִגְדְּלוּ וְיִתְחַזָּקוּ.
סעיף ו’
תִּינוֹק שֶׁנוֹלַד בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת אוֹ קְצָת קֹדֶם, יַעֲשׂוּ שְׁאֵלַת חָכָם, מָתַי יִמּוֹל.
סעיף ז’
תִּינוֹק שֶׁמֵּת קֹדֶם שֶׁנִּמּוֹל (בֵּין בְּתוֹךְ שְׁמוֹנָה יָמִים בֵּין אַחַר כָּךְ), מָלִין אוֹתוֹ אֵצֶל קִבְרוֹ לְהָסִיר חֶרְפָּתוֹ מִמֶּנוּ, שֶׁלֹּא יִקָּבֵר בְּעָרְלָתוֹ, כִּי חֶרְפָּה הִיא לוֹ. וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַמִּילָה, אֲבָל קוֹרְאִין לוֹ שֵׁם, לְזֵכֶר שֶׁיְרַחֲמוּהוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְיִחְיֶה בִּתְחִיַת הַמֵּתִים, וְתִהְיֶה בוֹ דֵעָה לְהַכִּיר אָבִיו וְאִמּוֹ. (וְאִם מֵת בְּיוֹם טוֹב, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן ר סָעִיף ח וְסָעִיף ט). אִם שָׁכְחוּ לְמוּלוֹ וּקְבָרוּהוּ בְּעָרְלָתוֹ, אִם נִזְכְּרוּ מִיָד, שֶׁעֲדַיִן אֵין לָחוּש שֶׁנִּתְנַוֵּל בַּקֶּבֶר, צְרִיכִין לִפְתֹּחַ אֶת הַקֶּבֶר וּלְמוּלוֹ. אֲבָל אִם לֹא נִזְכְּרו עַד אֵיזֶה יָמִים לְאַחַר מוֹתוֹ, אֵין לִפְתֹּחַ אֶת הקֶּבֶר (נוֹדַע בִּיהוּדָה תִּנְיָנָא סִימָן קסד).
סעיף ח’
נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה בְּיוֹם הַמִּילָה. שֶׁכָּל מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְֹרָאֵל בְּשִׂמְחָה (כְּמוֹ מִצְוַת מִילָה), עֲדַיִן עוֹשִׂין בְּשִׂמְחָה. וּכְתִיב, שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ וְגוֹ’, וְדָרְשֵׁינָן, זוֹ מִילָה. וּמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה הֲגוּנָה וּמְקַמֵּץ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בְּקַאפֶע וּמִינֵי מְתִיקָה וְכַדּוֹמֶה, לֹא יָפֶה עוֹשֶׂה. מִי שֶמַּזְמִינִין אוֹתוֹ לִסְעוּדַת בְּרִית מִילָה, וְיוֹדֵעַ שֶׁיֵשׁ שָׁם אֲנָשִּׁים מְהֻגָּנִים, מְחֻיָּב גַּם הוּא לָלֶכֶת. עוֹד נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה בְּמִינֵי פֵרוֹת וּמַשְׁקִין בְּלֵיל שַׁבָּת שֶׁקֹּדֶם הַמִּילָה, וְגַם זוֹהִי סְעוּדַת מִצְוָה. עוֹד נוֹהֲגִין, שֶׁבַּלַּיְלָה שֶׁלִפְנֵי הַמִּילָה, מִתְקַבְּצִין בְּבֵית הַתִּינוֹק וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וְעוֹשִֹין קְצָת סְעוּדָה, וְזוֹ אֵין לָהּ דִּין סְעוֹדַת מִּצְוָה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִנְהָג בְּעָלְמָא.
סימן קסד – הלכות פדיון בכור ובו י’ סעיפים:
סעיף א’
מִצְוַת עֲשֵׂה עַל כָּל אִישׁ מִיִשְֹרָאֵל, שֶיִפְדֶּה מִכֹּהֵן אֶת בְּנוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר לְאִמּוֹ בַּחֲמִשָּׁה סְלָעִים. וּבְמַטְבְּעוֹת שֶׁלָּנוּ צָרִיךְ שֶׁיִהְיוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיְהֵא בְּכֻלָּם חֲמִשָּׁה לוּיט וּשְׁלִישׁ כֶּסֶף צָרוּף (בראַנדזילבער) (עַיֵן חֲתַ”ם סוֹפֵר סִימָן רפט). וְיָכוֹל לִתֵּן לַכֹּהֵן, אֲפִלּוּ שְׁאָר חֲפָצִים שֶׁיִהְיוּ שָׁוִים כָּךְ, אֲבָל לֹא קַרְקָעוֹת אוֹ שְׁטָרוֹת. וְלָכֵן אֵין פּוֹדִין [שְׁטָרוֹת כֶּסֶף]. וְנוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לְמִצְוָה זֹאת.
סעיף ב’
אָמַר לְכֹהֵן אֶחָד שֶׁיִפְדֶּה מִמֶּנוּ אֶת בְּנוֹ, אָסוּר לַחֲזוֹר בּוֹ. וְאִם חָזַר וּפָדָה אוֹתוֹ מִכֹּהֵן אַחֵר, הֲרֵי זֶה פָּדוּי.
סעיף ג’
אֵין פּוֹדִין אֶת הַבְּכוֹר, עַד שֶׁיַעַבְרו עָלָיו שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּבְיוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יִפְדֵּהוּ מִיָּד, שֶׁלֹּא לְהַשְׁהוֹת אֶת הַמִּצְוָה. וְאֵין פּוֹדִין בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב. אֲבָל בְּחֹל הַמּוֹעֵד פּוֹדִין. נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת אֶת הַפִּדְיוֹן בַּיּוֹם. וּמִכָּל מָקוֹם אִם עָבַר יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד וְלֹא פָדָה, אוֹ שֶׁחָל בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב אוֹ בְּתַעֲנִית, יֵשׁ לִפְדּוֹתוֹ תֵּכֶף בַּלַיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְלֹא יַמְתִּינוּ עַד לְמָחָר לְהַשְׁהוֹת הַמִּצְוָה יוֹתֵר.
סעיף ד’
הָאָב, מַיְיתֵי לֵהּ לַבְּכוֹר קַמֵי כֹּהֵן, וּמוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם לְאִמּוֹ הַיִשְֹרָאֵלית. וּמַיְיתֵי כֶסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף חֲמִשָּׁה סְלָעִים וּמַנִּיחַ לִפְנֵי הַכֹּהֵן, וְאוֹמֵר לַכֹּהֵן, זֶה בְּנִי בְכוֹרִי וְכוּ’, וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן, וְהַכֹּהֵן שׁוֹאֵל אוֹתוֹ, בְּמַאי בָּעִית טְפֵי לִתֵּן לִי בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ וְכוּ’. וְהוּא מֵשִׁיב לוֹ וְאוֹמֵר, חָפֵץ אֲנִי לִפְדּוֹת אֶת בְּנִי וְכוּ’. וּבְעוֹד שֶׁהָאָב מַחֲזִיק אֶת הַמַּטְבְּעוֹת בְּיָדוֹ, קֹדֶם שֶׁיִּתְּנֵם לַכֹּהֵן, מְבָרֵךְ, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן, וְגַם שֶׁהֶחֱיָנוּ, וְנוֹתֵן מִיָד אֶת הַמַּטְבְּעוֹת לַכֹּהֵן, וְהַכֹּהֵן נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף וּמוֹלִיכוֹ בְּיָדוֹ עַל רֹאשׁ הַבֵּן, וְאוֹמֵר, זֶה תַּחַת זֶה וְכוּ’. וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַבֵּן וּמְבָרְכוֹ וְאוֹמֵר, יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים וְגוֹ’, יְבָרֶכְךָ ה’ וְיִשְׁמְרֶךָ וְגוֹ’, כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְגוֹ’, ה’ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע וְגוֹ’. וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ הַכֹּהֵן עַל כּוֹס יָיִן. וְאִם אֵין יַיִן, מְבָרֵךְ עַל שְׁאָר מַשְׁקֶה שֶׁרְגִילִין לִשְׁתּוֹת שָׁם, אֲבָל אָז צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת הַפִּדְיוֹן קֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה, כִּי בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה אֵין מְבָרְכִין עַל שְׁאָר מַשְׁקִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁיֵשׁ יַיִן, שֶׁאָז עוֹשִׂין הַפִּדְיוֹן אַחַר בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא.
ז תמוז
סעיף ה’
אִם אֵין הָאָב בִּמְקוֹם הַיֶלֶד, יָכוֹל גַּם כֵּן לִפְדּוֹתוֹ מִכֹּהֵן בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. וְאוֹמֵר לַכֹּהֵן, יֶשׁ לִי בֵּן בְּכוֹר לִפְדּוֹתוֹ. וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר לוֹ, בְּמַאי בָּעִית טְפֵי וְכוּ’.
סעיף ו’
בְּעִנְיַן מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין, שֶׁהַכֹּהֵן מַחֲזִיר אַחַר כָּךְ אֶת דְּמֵי הַפִּדְיוֹן כֻּלּוֹ אוֹ מִקְצָתוֹ לָאָב, כָּתַב טוּרֵי זָהָב טַעַם (וְצָרִיךְ עִיּוּן). וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה כִּדְבָעֵי לְמֶהֱוֵי, יִבְחַר לוֹ כֹּהֵן עָנִי בַּעַל תּוֹרָה וְיִרְאָה, וְהָאָב וְגַם הַכֹּהֵן יִגְמְרוּ בְּדַעְתָּם שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר אוֹ יִתֶּן לוֹ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר (עַיֵּן מגדל עוז למהריעב”ץ זכרונו לברכה).
סעיף ז’
הָאֵם, אֵינָהּ חַיֶבֶת לִפְדּוֹת אֶת בְּנָהּ. וְאִם מֵת הָאָב, בֵּית הַדִּין פּוֹדִין אוֹתוֹ (עַיֵן נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף).
סעיף ח’
עָבַר הָאָב וְלֹא פָדָה אֶת בְּנוֹ, אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב וּבֵית הַדִין לֹא פָדוּ אוֹתוֹ, חַיָּב הוּא בְּעַצְמוֹ לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּשֶׁיִגְדָּל, וּמְבָרֵךְ, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן בְּכוֹר, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ (וְעַיֵּן בְּסֵפֶר תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה).
סעיף ט’
כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, פְּטוּרִים מִפִּדְיוֹן הַבֵּן. וַאֲפִלּוּ בַת כֹּהֵן אוֹ בַּת לֵוִי שָׁנִּשְׂאָה לְיִשְֹרָאֵל, הַבֵּן פָּטוּר מִפִּדְיוֹן. וְאִם בַּת כֹּהֵן נִבְעֲלָה לַגּוֹי וְנִתְעַבְּרָה מִמֶּנוּ, אוֹ אֲפִלּוּ נִתְעַבְּרָה אַחַר כָּךְ בְּהֶתֵּר, הַבֵּן חַיָב בְּפִדְיוֹן, שֶׁהֲרֵי אִמּוֹ נִתְחַלְּלָה מִן הַכְּהֻנָּה עַל יְדֵי בְעִילַת הַגּוֹי. וְכֵן עַל יְדֵי שְׁאָר בְּעִילַת אִסּוּר, שֶׁהִיא מִתְחַלֶּלֶת.
סעיף י’
אִשָּׁה שֶׁהִפִּילָה וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה בֶּן קַיָמָא, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלָה.
סימן קסה – דין חנוך קטנים וקצת דיני מלמד ובו ט”ז סעיפים:
סעיף א’
כָּל אָב, חַיָב לְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו הַקְּטַנִּים בְּכָל הַמִצְוֹת, בֵּין בְּמִצְוָה דְאוֹרָיְתָא בֵּין בְּמִצְוָה דְרַבָּנָן, כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה לְפִי דַעַת הַקָּטָן וְהַקְּטַנָּה. וְכֵן לְהַפְרִישָׁם מִכָּל דְּבַר אִסּוּר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ וְגוֹ’. וְאִם לֹא יִוָּסֵר בִּדְבָרִים, יַכֵּהוּ בַּשֵּׁבֶט וְכַדּוֹמֶה, אֲבָל לֹא יַכֵּהוּ מַכּוֹת אַכְזָרִיוֹת כְּמוֹ הַשּׁוֹטִים. וְכָל עָרוּם יַעֲשֶֹה בְדָעַת. וּבְיוֹתֵר צְרִיכִים לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ שְׁקָרִים, וּלְלַמֵּד לְשׁוֹנָם דִּבְרֵי אֱמֶת, וּלְהַרְחִיקָם מִן הַשְּׁבוּעוֹת (עַיֵּן לְעֵיל סִימָן סז סָעִיף ט). וּדְבָרִים אֵלּוּ מֻטָּלִים עַל הָאָבוֹת וְעַל הַמְלַמְּדִים.
סעיף ב’
הַגָּעַת זְמַן הַחִנּוּךְ לְמִצְוֹת עֲשֵׂה, הִיא בְּכָל תִּינוֹק לְפִי חָכְמָתוֹ וַהֲבָנָתוֹ. כְּגוֹן הַיּוֹדֵעַ מֵעִנְיַן שַׁבָּת, חַיָב לִשְׁמוֹעַ קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה, וְכֹל כַּיּוֹצֵא בָזֶה. וְהַחִנּוּךְ בְמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין בִּדְאוֹרַיְתָא בֵּין בִּדְרַבָּנָן, הוּא בְּכָל תִּינוֹק שֶׁהוּא בַר הֲבָנָה שֶׁמֵּבִין כְּשֶׁאוֹמְרִים לוֹ שֶׁזֶּה אָסוּר לַעֲשׂוֹת אוֹ אָסוּר לֶאֱכוֹל. וְיֵשׁ לְחַנֵּךְ הַקְּטַנִּים שֶׁיַעֲנוּ בְבֵית הַכְּנֶסֶת אָמֵן וּשְׁאָר הַדְבָרִים. וּמִשָּׁעָה שֶׁהַתִּינוֹק עוֹנֶה אָמֵן, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּצְרִיכִים לְחַנְּכָם שֶׁיַעַמְדוּ בְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה. אֲבָל אוֹתָן שֶׁהֵם רָצִים וְשָׁבִים וּמְבַלְבְּלִים, מוּטָב שֶלֹּא לַהֲבִיאָם.
סעיף ג’
אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ אָבִיו שֶל קָטָן, אָסוּר לוֹ שֶׁיִתֵּן לוֹ דְּבַר אִסוּר לְאָכְלוֹ, אוֹ לְצוֹצוֹ, שֶׁיַעֲשֶׂה אֵיזֶה אִסּוּר. וּלְרֹב הַפּוֹסְקִים אֲפִלּוּ דָבָר הָאָסוּר רַק מִדְּרַבָּנָן, אָסוּר לִתֵּן לוֹ לֶאֱכוֹל אוֹ לְצַוּוֹתוֹ שֶׁיַעֲשֶׂה. וְאִם הַתִּינוֹק חוֹלֶה קְצָת וְצָרִיךְ לֶאֱכוֹל דְּבַר אִסּוּר, יֵשׁ לְהַתִּיר לָתֵת לוֹ עַל יְדֵי גוֹי דָבָר שֶׁאֵינוֹ אָסוּר רַק מִדְּרַבָּנָן. (וּלְעִנְיָן חָמֵץ בַּפֶּסַח, עַיֵן בְּהִלְכוֹת פֶּסַח).
ח תמוז
סעיף ד’
דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ אִסּוּר מִצַּד עַצְמוֹ אֶלָּא שֶׁהַיוֹם גּוֹרֵם, אֵין בּוֹ מִצְוַת חִנּוּךְ. וּלְפִיכָךְ מֻתָּר לִתֵּן לְתינוֹק לֶאֱכֹל קֹדֶם קִדּוּשׁ, אַף עַל גַּב דְּחַיָב לְחַנְּכוֹ בְּקִדּוּשׁ. אֲבָל אָסוּר לִתֵּן לוֹ לֶאֱכֹל חוּץ לַסֻּכָּה. דְּדַוְקָא בַּקִּדּוּשׁ שֶׁהוּא כְּמוֹ אִסּוּר לָאו, שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל קֹדֶם קִדּוּשׁ, בָּזֶה קִיל. אֲבָל לַעֲבוֹר עַל עֲשֵׂה, אָסוּר לִתֵּן לוֹ.
סעיף ה’
אָסוּר לִתֵּן לְתִינוֹק, אֲפִלּוּ הוּא פָחוֹת מִתֵּשַׁע שָׁנִים, שֶׁיּוֹצִיא אֵיזֶה דָבָר בַּשַׁבָּת אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן סִדּוּר וְחֻמָּשׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְכַדּוֹמֶה (תְּשׁוּבוֹת רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר סִימָן טו, עַיֵן שָׁם).
סעיף ו’
קָטֹן שֶׁגָּנַב אֵיזֶה דָבָר, אִם הוּא בְעָיִן, מְחֻיָבִין לְהַחֲזִירוֹ. וְאִם אֵינוֹ בְעָיִן, פָּטוּר מִדִינֵי אָדָם אַף לְאַחַר שֶׁיִגְדַּל. אַךְ לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם, חַיָב לְשַׁלֵם כְּשֶׁיִגְדָּל. וְכֵן אִם עָשָׂה שְׁאָר עֲבֵרוֹת בְקַטְנוּתוֹ כְּשֶׁהוּא בַּר הֲבָנָה, טוֹב שֶׁיְקַבֵּל עָלָיו אֵיזֶה דָבָר לִתְשׁוּבָה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב.
סעיף ז’
לֹא יְאַיֵם עַל הַתִּינוֹק שֶׁיַכֵּהוּ לְאַחַר זְמָן. אֶלָּא אִם רוֹאֵהוּ עוֹשֶׂה אֵיזֶה מַעֲשֶׂה, יַכֵּהוּ מִיָד אוֹ יִשְׁתֹּק לְגַמְרֵי. מַעֲשֶׂה בְּתִינוֹק שֶׁבָּרַח מִבֵּית הַסֵּפֶר, וְהִפְחִידוֹ אָבִיו שֶׁיַכֵּהוּ, הָלַךְ הַתִּינוֹק וְהֵמִית אֶת עַצְמוֹ (מַסֶּכֶת שְׂמָחוֹת פֶרֶק שֵנִי). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יֵצֶר, תִּינוּק, וְאִשָּׁה, תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת. לֹא יַעֲשֶׂה מוֹרָא לְתִינוֹק בְּדָבָר טָמֵא (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל סִימָן לג סָעִיף יד)
סעיף ח’
מִדִּינָא, מֻתָּר לְתִינוֹק יִשְֹרָאֵל לִינֹק מִגּוֹיָה (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קסז סָעִיף יח). מִכָּל מָקוֹם אִם אֶפְשָׁר עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵלית, לֹא יַנִּחוּהוּ לִינֹק מִגּוֹיָה, מִשּׁוּם דִּמְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב וּמוֹלִיד מֶזֶג רָע. וְכֵן מֵינֶקֶת יִשְֹרָאֵלית שֶׁצְּרִיכָה לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי אִסּוּר לִרְפוּאָה, אִם אֶפְשָׁר, לֹא תֵנִיק בַּיָמִים הָהֵם אֶת הַתִּינוֹק.
סעיף ט’
כָּל אָב, מְחֻיָּב לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם. וּכְשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ, כָּךְ מִצְוָה לְלַמֵּד אֶת בֶּן בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.
סעיף י’
מִיָד כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, יְלַמְּדוֹ הַפָּסוּק תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה וְגוֹ’, וְכֵן פָּסוּק שְׁמַע יִשְֹרָאֵל וְגוֹ’ (רַק יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיְהֵא הַתִּינוֹק נָקִי בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְלַמֵּד אוֹתוֹ) (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ה סָעִיף ג). וְכֵן מְלַמְּדוֹ מְעַט מְעַט אֵיזֶה פְסוּקִים עַד שֶׁיַגִּיעַ בְכֹחוֹ לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַסֵפֶר, וְאָז ישְׂכֹּר לוֹ מְלַמֵּד. וִידַקְדֵּק לִבְחוֹר מְלַמֵּד שֶׁהוּא יְרֵא שָמַיִם, לְמַעַן יַרְגִּיל אֶת הַתִּינוֹק מִנְעוּרָיו בְּיִרְאַת שָׁמָיִם. וּכְשֶׁהִגִיעַ הַתִּינוֹק לִלְמֹד מִקְרָא, נוֹהֲגִין לְהַתְחִיל עִמּוֹ פָּרָשָׁת וַיִקְרָא, שֶׁהִיא פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת, דְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יָבוֹאוּ טְהוֹרִים (דְהַיְנוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן) וְיַעַסְקוּ בַּטְּהוֹרִים.
סעיף יא’
הַמְלַמֵּד, צָרִיךְ לֵישֵׁב וּלְלַמֵּד אֶת הַתִּינוֹקוֹת כָּל הַיּוֹם וּקְצָת מִן הַלַּיְלָה, כְּדֵי לְחַנְּכָם לִלְמֹד בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה. וְלֹא יְבַטְּלוּ הַתִּינוֹקוֹת כְּלָל, חוּץ מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְעֶרֶב יוֹם טוֹב בְּסוֹף הַיוֹם. אֵין מְבַטְּלִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת אֲפִלוּ לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
ט תמוז
סעיף יב’
מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁמַּנִּיחַ אֶת הַתִּינוֹקוֹת וְיוֹצֵא, אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מְלָאכָה אַחֶרֶת עִמָּהֶם, אוֹ שֶׁמִּתְרַשֵּׁל בְּתַלְמוּדוֹ, הֲרֵי זֶה בִּכְלַל אָרוּר עוֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה’ רְמִיָה. לְפִיכָךְ אֵין לְהוֹשִׁיב מְלַמֵּד אֶלָּא בַּעַל יִרְאָה, מָהִיר לִקְרֹא וּלְדַקְדֵּק. וְאֵין לַמְלַמֵּד לִהְיוֹת נֵעוֹר בַּלַיְלָה יוֹתֵר מִדַּי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָצֵל בַּיּוֹם לְלַמֵּד. וְכֵן לֹא יִתְעַנֶּה אוֹ יַעֲצֹר אֶת עַצְמוֹ מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה אוֹ יֹאכַל יוֹתֵר מִדַּי, כִּי כָּל אֵלּוּ הַדְבָרִים, גוֹרְמִים שֶׁלֹּא יוּכַל לְלַמֵּד הֵיטֵב. וְכָל הַמְשַׁנֶה, יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה וּמְסַלְּקִין לֵהּ.
סעיף יג’
לֹא יַכֶּה אוֹתָם מַכַּת אוֹיֵב, מוּסָר אַכְזָרִי, לֹא בְשׁוֹטִים וְלֹא בְמַקֵּל, אֶלָּא בִּרְצוּעָה קְטַנָה.
סעיף יד’
אֵין מְלַמְּדִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת בַּשַׁבָּת דָּבָר חָדָשׁ מַה שֶׁלֹּא לָמְדוּ עֲדַיִן, מִשׁוּם טֹרַח שַׁבָּת. אֲבָל מַה שֶׁקָרְאוּ פַּעַם אַחַת, שׁוֹנִים אוֹתוֹ לָהֶם בַּשַׁבָּת (עַיֵן עוֹד יוֹרֶה דֵעָה סִימָן רמה, וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנב סָעִיף ז).
סעיף טו’
קָטָן שֶׁמָּצָא מְצִיאָה, וּמִכָל שֶׁכֵּן אִם נָתַן לוֹ אַחֵר אֵיזֶה דָבָר בְּמַתָּנָה, אָסוּר לְגָזְלוֹ מִמֶּנּוּ.
סעיף טז’
אֵין מוֹסְרִין תִּינוֹק לַגּוֹי לְלַמְדוֹ סֵפֶר אוֹ לְלַמְדוֹ אֻמָּנוּת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לְמָסְרוֹ לְאֶפִּיקוֹרוֹס יִשְֹרָאֵל, דְּגָרַע טְפֵי, וְאִיכָּא לְמֵיחָשׁ דִּלְמָא מַמְשִׁיךְ אֲבַתְרֵהּ.
סימן קסו – שלא לנחש לעונן ולכשף ובו ה’ סעיפים:
סעיף א’
כְּתִיב, לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ. כֵּיצַד הוּא מְנַחֵשׁ. הָאוֹמֵר, הוֹאִיל וְנָפְלָה פִּתִּי מִפִּי, אוֹ נָפַל מַקְלִי מִיָדִי, אוֹ בְּנִי קָרָא לִי מֵאֲחוֹרַי, עוֹרֵב קָרָא לִי, צְבִי הִפְסִיקַנִי בַּדֶרֶךְ, נָחָשׁ מִימִינִי, שוּעָל מִשְּׂמֹאלִי, לֹא אֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה כִּי לֹא אַצְלִיחַ: וְכֵן אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹמְעִים צִפְצוּף הָעוֹף וְאוֹמְרִים, יִהְיֶה כָּךְ אוֹ לֹא יִהְיֶה כָּךְ, טוֹב לַעֲשׂוֹת דָבָר זֶה וְרַע לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה: וְכֵן מִי שֶׁמְּבַקְשִין מִמֶּנּוּ מָעוֹת, וְאוֹמֵר, בְּבַקָשָׁה מִמְּךָ הַנִּיחֵנִי, עַתָּה שַׁחֲרִית הִיא, וְלֹא אַתְחִיל תְּחִלַּת הַיוֹם בְפֵרָעוֹן, אוֹ מוֹצָאֵי שַׁבָּת הוּא, אוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוא: וְכֵן אֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִים, צְרִיכִין לִשְׁחוֹט תַּרְנְגוֹל זֶה, מִפְּנֵי שֶׁקָּרָא עַרְבִית, אוֹ תַּרְנְגֹלֶת זֹאת, מִפְּנֵי שֶׁקָּרְאָה כְּמוֹ תַרְנְגוֹל, וְכֵן כָּל כַּיוֹצֵא בִדְבָרִים אֵלּוּ הַכֹּל אָסוּר. וְהָעוֹשֶׂה דָבָר מִדְּבָרִים אֵלּו, עוֹבֵר בְּלָאו. יֵשׁ אוֹמְרִים, דְאִם אֵינוֹ אוֹמֵר הַטַּעַם לָמָּה הוּא מְצַוֶּה לִשְׁחוֹט אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת אוֹ אֶת הַתַּרְנְגוֹל, אֶלָּא אוֹמֵר סְתָם, שַׁחֲטוּ תַּרְנְגֹלֶת זֹאת אוֹ תַּרְנְגוֹל זֶה, מֻתָּר לְשָׁחֳטָם. וְכֵן הוּא הַמִּנְהָג.
סעיף ב’
בַּיִת, תִּינוֹק, וְאִשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נִחוּשׁ, יֵש סִימָן. פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם בָּנָה בַיִת, אוֹ נוֹלַד לוֹ תִינוֹק, אוֹ נָשָׂא אִשָּׁה, אִם הִצְלִיחַ אַחַר כָּךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹ לֹא, הוּא סִימָן לוֹ לְהַבָּא, וְיָכוֹל לוֹמַר, בַּיִת זֶה מַצְלִיחַ לִי וְכוּ’. וְכֵן מֻתָּר לִשְׁאֹל לְתִינוֹק, אֵיזֶה פָסוּק לָמַד, וְלִסְמֹךְ עָלָיו לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, דְּחָשִׁיב קְצָת כְּמוֹ נְבוּאָה. יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת לוֹ סִימָן בְּדָבָר שֶׁיָבוֹא לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם אוֹ יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל, וְיֵש אוֹסְרִין. וְהַהוֹלֵךְ בְּתֹם וּבוֹטֵחַ בַה’, חֶסֶד יְסוֹבְבֶנוּ.
סעיף ג’
אֵיזֶהוּ מְעוֹנֵן. זֶה שֶׁנּוֹתֵן עִתִּים, שֶׁאוֹמֵר בְאִצְטַגְנִינוּת, יוֹם פְּלוֹנִי טוֹב וְיוֹם פְּלוֹנִי רָע, יוֹם פְּלוֹנִי רָאוּי לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה פְלוֹנִית, שָׁנָה פְלוֹנִית אוֹ חֹדֶש פְּלוֹנִי רַע לְדָבָר פְּלוֹנִי. וּמַה שֶׁנּוֹהֲגִין שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים אֶלָּא בְּמִלּוּי הַלְּבָנָה, אֵין זֶה בִּכְלַל מְנַחֵשׁ וּמְעוֹנֵן, שֶׁאֵין עוֹשִׂין זֹאת אֶלָּא לְסִימָן טוֹב, כְּדֶרֶךְ שֶמּוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים עַל הַמַעְיָן לְסִימָן שֶׁתִּמָּשֵךְ מַלְכוּתָם, כֵּן עוֹשִׂין לְסִימָן טוֹב כְּמוֹ שֶׁהַלְּבָנָה הוֹלֶכֶת וּמִתְמַלֵּאת. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לְעַכֵּב אֶת הַנִּשׂוּאִין בִּשְׁבִיל זֶה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת חֻפַּת נִדָה בַּעֲבוּר זֶה. וְכֵן נוֹהֲגִין לְהַתְחִיל לִלְמֹד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּמַה שֶׁנּוֹהֲגִין שֶׁאֵין מַתְחִילִין בַּשֵּׁנִי וּבָרְבִיעִי, יֵשׁ מַתִּירִין גַם כֵּן.
י תמוז
סעיף ד’
עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵיזֶהוּ מְעוֹנֵן, זֶה הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינָיִם. פֵּרוּשׁ, שֶׁהוּא כְּאִלּוּ אוֹחֵז עֵינֵי בְנֵי אָדָם וְסוֹגְרָן, שֶׁהוּא מַטְעֶה אוֹתָן, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה דְבָרִים נִפְלָאִים חוּץ מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּלוּם, אֶלָּא בְּקַלּוּת יָדָיו וּבְתַחְבּוּלוֹת הוּא מַטְעֶה אוֹתָן. וְהַבַּדְחָנִין שֶׁעושִׁין כְּמַעֲשִׂים אֵלּוּ בַּחֲתֻנּוֹת, עוֹבְרִים בְּלָאו. וְהַמְצַוֶּה לַעֲשׂוֹתָן, עוֹבֵר עַל לִפְנֵי עִוֵּר. וְלָכֵן מִי שֶׁיֵשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת, מְחֻיָב לִמְחוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹתָן. אֲבָל אִם נָכְרִי עוֹשֶׂה כֵּן, מֻתָּר לִרְאוֹת.
סעיף ה’
אָסוּר לִדְרוֹשׁ בִּמְכַשְּׁפִים אֶלָּא בִּמְקוֹם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, אוֹ אִם בָּא לוֹ אֵיזֶה חֳלִי עַל יְדֵי כִשּׁוּף אוֹ מִקְרֶה וְרוּחַ רָעָה, מֻתָּר לְהִתְרַפְּאוֹת עַל יְדֵי מְכַשֵׁף גּוֹי.
סימן קסז – הלכות עבודה זרה ובו כ’ סעיפים:
סעיף א’
עֲבוֹדָה זָרָה, אֲסוּרָה בַהֲנָאָה, הִיא וְתַשְׁמִישָׁה וְנוֹיָה וְתִקְרָבְתָּהּ. וְאִם נִתְעָרֵב מִדְּבָרִים אֵלּוּ אֲפִלּוּ אֶחָד בְּאֶלֶף שֶׁל הֶתֵּר, אוֹסֵר אֶת כָּל הַתַּעֲרוֹבוֹת בַּהֲנָאָה. אֵיזֶהוּ תַשְׁמִישָׁהּ. הַכֵּלִים שֶׁהַכֹּהֵן מַקְטִיר בָּהֶם לְפָנֶיהָ, כְּגוֹן הַמַּחְתָּה וְהַגְּבִיעִים, וְכֵן הַבַּיִת שֶׁמְּיַחֲדִים לָהּ, וְהַבָּסִיס ֹשֶמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ עָלָיו, וְכֵן כְּלֵי הַשִּׁיר שֶׁמְּזַמְּרִים בָּהֶם לְפָנֶיהָ וְכַדּוֹמֶה. וְאֵיזֶהוּ נוֹיָהּ. כְּגוֹן הַנֵּרוֹת שֶׁמַּדְלִיקִין לְפָנֶיהָ, וְהַמַלְבּוּשִׁים שֶׁמַּלְבִּישִׁים אוֹתָהּ, אוֹ שֶׁשָּׁטַח לְפָנֶיהָ בְּגָדִים וְכֵלִים נָאִים לְנוֹי, וְכֵן הָאִילָנוֹת שֶׁרְגִּילִין לִטַע לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה לִהְיוֹת לָהּ לְנוֹי, הַוְיָן נוֹיֶיהָ, וַאֲסוּרִין בַּהֲנָאָה, וְלָכֵן אָסוּר לֵישֵׁב בְּצִלָּן. וְאֵיזוֹהִי תִקְרָבְתָּהּ, כְּגוֹן מִנֵי מַאֲכָל שֶׁמַּנִּיחִין לְפָנֶיהָ. (עַיֵן יוֹרֶה דֵעָה סִימָן קלט וסִימָן ק”מ סָעִיף א’).
סעיף ב’
עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל גּוֹי, וְכֵן תַּשְׁמִישָׁהּ וְנוֹיָהּ, יֵשׁ לָהֶן בִּטּוּל. כְּשֶׁמְּבַטֵּל אוֹתָהּ הַגּוֹי בְּיָדַיִם, שֶׁלֹּא תְהֵא עוֹד עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ תַשְׁמִישׁ אוֹ נוֹי לַעֲבוֹדָה זָרָה, הֻתָּרוּ. וְֹשֶל יִשְֹרָאֵל מוּמָר, אֵין לָהֶם בִּטוּל.
סעיף ג’
נֵרוֹת שֶׁהִדְלִיקוּ לְפָנֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ כִּבָּן הַגּוֹי לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ וּמְכָרָן לְיִשְֹרָאֵל, מֻתָּרִין, דְּכֵיוָן שֶׁכִּבָּן לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, זֶהוּ בִּטּוּלָן. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לַעֲשׂוֹת מֵהֶן נֵרוֹת שֶׁל מִצְוָה. וְכֵן כָּל דָבָר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְבַּטֵּל וּמֻתָּר לְהֶדְיוֹט, אָסוּר לִדְבַר מִצְוָה, מִשּׁוּם דִמְאִיסֵי לִגְּבוֹהַ.
סעיף ד’
הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁלּוֹבְשִים הַכֹּהֲנִים כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה, יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּנוֹי שֶׁלָּהֶם הֵן, וְלֹא נוֹי שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵינָן צְרִיכִין בִּטּוּל. וְיֵשׁ שֶמַּצְרִיךְ בִּטּוּל.
סעיף ה’
צוּרַת שְׁתִי וָעֶרֶב שֶמִּשְׁתַּחֲוִים לָהּ, אֲסוּרָה בְּלֹא בִטּוּל. אֲבָל שְׁתִי וָעֶרֶב שֶׁתּוֹלִין בַּצַוָּאר לְזִכָּרוֹן בְּעָלְמָא, מֻתָּר.
סעיף ו’
אָסוּר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲפִלּוּ חַלּוֹנוֹת לְהַבָּיִת. וְאָסוּר לִמְכֹּר לָהֶם סְפָרִים הַמְיֻחָדִים לַעֲבוֹדָה זָרָה. [וְכֵן סִפְרֵי תנ”ך הַמֻּעְתָּקִים בְּשִׁנּוּיִים, כְּדֵי לְפָקְרָם וּלְהַחֲזִיק אֱמוּנָתָם]. וְכֵן לִמְכֹּר לָהֶם דָּבָר לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָתָם, אָסוּר אִם לֹא יוּכְלוּ לִקְנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר. וְיֵשׁ אוֹסְרִין אֲפִילּוּ אִם יוּכְלוּ לִקְנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכָל בַּעַל נֶפֶשׁ, יַחְמִיר לְעַצְמוֹ.
סעיף ז’
אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּאֱלִיל וּבַנוֹי שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. וּצְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִן הַבַּיִת וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִן הָאֱלִיל עַצְמוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁלֹּא לַעֲבֹר שָׁם. וְאָסוּר לִשְמֹעַ כְּלִי הַשִׁיר אוֹ לְהָרִיחַ בְּרֵיחַ שֶׁלָּהֶם. וְאִם שׁוֹמֵעַ כְּלִי הַשִּׁיר, יַאְטֵם אָזְנָיו. וְכֵן אִם בָּא רֵיחַ, יְכַוֵּן שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ.
סעיף ח’
הָרוֹאֶה בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה בְּיִשׁוּבָן, אוֹמֵר, בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה’ (משלי טו). בְּחֻרְבָּנָן, אוֹמֵר, אֵל נְקָמוֹת ה’, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ (תהלים צד).
סעיף ט’
יָשַׁב לוֹ קוֹץ בְּרַגְלוֹ, אוֹ נִתְפַּזְּרו לוֹ מָעוֹת בִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא יָֹשֹחַ לְהָסִיר אֶת הַקּוֹץ אוֹ לִטּוֹל אֶת הַמָּעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ. וַאֲפִלּוּ אֵין אָדָם רוֹאֶה, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר, אֶלָּא יֵשֵׁב אוֹ יַפְנֶה אֲחוֹרָיו אוֹ צִדּוֹ לְצַד הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה, וְאַחַר כָּךְ יִטּוֹל.
סעיף י’
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאָסוּר לְהַלְווֹת לְצֹרֶךְ בִּנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ לְתַכְשִׁיטֶיהָ אוֹ לִמְשַׁמְּשֶׁיהָ, וְכָל שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לִמְכֹּר לָהֶם תַּשְׁמִיֹשִׁים. וְהַנִּמְנָע, מַצְלִיחַ. וְאֵין לִכְרֹךְ סִפְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, חוּץ מִסִּפְרֵי הַדַּיָנִים וְהַסּוֹפְרִים. וְאִם חושׁשׁ מִשׁוּם אֵיבָה, עַל כָּל פָּנִים כָּל מַה שֶׁיָכוֹל לְהִשָּׁמֵט, יִשָּׁמֵט.
סעיף יא’
מָקוֹם שֶׁמִּתְקַבְּצִים גּוֹיִם וְאוֹמְרִים שֶׁשָׁם מוֹחֲלִים לָהֶם עֲוֹנוֹתֵיהֶם, אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת שָׁם עִמָּהֶם (כֵּן כָּתַב הַטּוּרֵי זָהָב, וּבְחָכְמַת אָדָם כְּלָל פז סִימָן ה כָּתַב דְּצָרִיךְ עִיּוּן).
סעיף יב’
אָסוּר לְהַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין לְצֹרֶךְ, כְּגוֹן לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ, הַמְתֵּן לִי בְּצַד עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית, בֵּין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירו. וְאָסוּר לִגְרֹם לַגּוֹי, שֶיַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ, לֹא יִשָּׁמַע בִּגְרָמָא שֶׁלָּךְ. וְאִם נִתְחַיֵב לוֹ הַגּוֹי שְׁבוּעָה, יֵשׁ מְקִלִּין לְהַנִּיחַ לוֹ לִשָּׁבֵע (עַיֵּן אוֹרַח חַיִּים סִימָן קנו). שֵׁם הַחַגִּים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כִּשְׁמוֹת בְּנֵי אָדָם, אֵין חֲשָׁשׁ לְהַזְכִּירָם. וְהוּא, שֶׁלֹּא יִקְרָאֵם כְּמוֹ שֶׁהַגּוּיִם מַזְכִּירִים אוֹתָם בִּלְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת.
יא תמוז
סעיף יג’
כָּל לֵצְנוּתָא אֲסִירָא, חוּץ מִלֵּצָנוּתָא דַעֲבוֹדָה זָרָה דְשַׁרְיָא.
סעיף יד’
אָסוּר לִתֵּן מַתְּנַת חִנָם לְגוֹי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ, דִּכְתִיב, וְלֹא תְחָנֵם, וְדָרְשֵׁינָן לֹא תִתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָם. אֲבָל אִם הוּא מַכִּירוֹ, לֹא הֲוֵי מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁגַּם הוּא יְשַּׁלֵּם גְּמוּלוֹ, אוֹ כְּבָר שִׁלַּם לוֹ, וַהֲוֵי כְּמוֹ מְכִירָה.
סעיף טו’
אָסוּר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָן, אֲפִלּוּ לוֹמַר, כַּמָּה נָאָה גּוֹי זֶה בְּצוּרָתוֹ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְספֵּר בְּשֶׁבַח מַעֲשָׂיו אוֹ שֶׁיְחַבֵב דָּבָר מִדְבָרָיו, שֶׁזֶּהוּ גַם כֵּן בִּכְלַל וְלֹא תְחָנֵם, לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן. אֲבָל אִם מְכַוֵּן בְּשִׁבְחוֹ לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּרָא בְּרִיָה נָאָה כָּזוֹ, מֻתָּר.
סעיף טז’
מֻתָּר לְפַרְנֵס עֲנִיֵיהֶם וּלְבַקֵּר חוֹלֵיהֶם וְלִקְבּוֹר מֵתֵיהֶם וּלְהַסְפִּידָן וּלְנַחֵם אֲבֵלֵיהֶם, מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָלוֹם.
סעיף יז’
לֹא יִתְיַחֵד יִשְֹרָאֵל עִם גּוֹי, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֲֹשוּדִים עַל שְׁפִיכוּת דָמִים (וְעַיֵּן יוֹרֶה דֵעָה סִימָן קנג)
סעיף יח’
גּוֹיָה לֹא תַנִיק לְיֶלֶד יִשְֹרָאֵל בְּבֵיתָה, וַאֲפִלּוּ אֲחֵרִים עוֹמְדִים עַל גַּבָּהּ. אֲבָל בְּבֵית יִשְֹרָאֵל, מֻתֶּרֶת לְהֵנִיקוֹ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קסה סָעִיף ח) אִם אֲחֵרִים עוֹמְדִים עַל גַּבָּהּ אוֹ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים. וְהוּא שֶׁלֹּא יַנִּיחֶנּוּ עִמָּה לְבַדּוֹ בַּלָיְלָה.
סעיף יט’
יִשְֹרָאֵלית לֹא תְיַלֵּד לַגּוֹיָה, אֶלָּא אִם כֵּן הִיא יְדוּעָה לִמְיַלֶּדֶת, שֶׁאָז מֻתֶּרֶת (מִשּׁוּם אֵיבָה). וְדַוְקָא בְּשָׂכָר וּבְחֹל. וְלֹא תֵנִיק יִשְֹרָאֵלית לְבֶן גוֹיָה אֲפִלּוּ בְּשָׂכָר, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לָהּ חָלָב הַרְבֵּה וּמְצַעֵר אוֹתָהּ, אָז מֻתֶּרֶת לְהֵנִיקוֹ.
סעיף כ’
אָסוּר לְלַמֵּד אֻמָּנוּת לַגוֹי.
סימן קסח – צורות האסורות ובו ז’ סעיפים:
סעיף א’
כְּתִיב, לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וְגוֹ’, וְקִבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּזוֹהִי אַזְהָרָה שֶׁלֹּא לְצַיֵר צוּרוֹת שֶׁבַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן וְשֶבַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן, וְהַיְנוּ, לֹא תַעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַי הַמְשַׁמְּשִׁין לְפָנָי. וְלָכֵן אָסוּר לְצַיֵר צוּרוֹת אַרְבָּעָה פָנִים שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה וְצוּרוֹת שְׂרָפִים וְאוֹפַנִים וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְכֵן אָסוּר לְצַיֵר צוּרוֹת חַמָּה וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים. וַאֲפִלּוּ אֵינָן בּוֹלְטוֹת, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל גּוֹי. אֲבָל לְהַשְׁהוֹתָן בַּבַּיִת, אִם אֵינָן בּוֹלְטוֹת, מֻתָּר, רַק שֶׁלֹּא יֹאמַר לַגּוֹי לַעֲשׂוֹתָן. מִשּׁוּם דַאֲמִירָה לַגּוֹי, אֲסוּרָה בְּכָל הָאִסּוּרִין כְּמוֹ בְּאִסּוּרֵי שַׁבָּת.
סעיף ב’
וְכֵן אָסוּר לְצַיֵר צוּרַת אָדָם. וַאֲפִלּוּ רַק פַּרְצוּף פְּנֵי אָדָם לְחוּד, נַמִּי אָסוּר. וַאֲפִלּוּ לְהַשְׁהוֹתָהּ, אָסוּר, עַד שֶׁיְקַלְקֵל אוֹתָה קְצָת. וְדַוְקָא בְּצוּרָה שְׁלֵמָה, דְּהַיְנוּ בִּשְׁתֵּי עֵינַיִם וְחֹטֶם שָׁלֵם. אֲבָל אִם אֵינָהּ רַק חֲצִי הַצוּרָה מִצַד אֶחָד, כְּדֶרֶךְ קְצָת הַמְצַיְרִים צַד אֶחָד שֶׁל הַצּוּרָה, זֶה אֵינוֹ אָסוּר.
סעיף ג’
טַבַּעַת שֶׁיֵשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם שֶׁהוּא צוּרַת אָדָם, אִם הָיְתָה הַצּוּרָה בּוֹלֶטֶת, אָסוּר לְהַשְׁהוֹתָה, וּמֻתָּר לַחְתֹּם בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁנַעֲשֵׂית שְׁקוּעָה. וְאִם הָיְתָה הַצּוּרָה שׁוֹקַעַת, מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתָהּ, וְאָסוּרּ לַחְתֹּם בָּה, מִפְּנֵי שֶׁנַעֲשֵׂית בּוֹלֶטֶת.
סעיף ד’
אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּצוּרַת אָדָם, שֶׁהֲרֵי נִקְרָא פֶסֶל, וְעוֹבֵר מִשּׁוּם, אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. אֲבָל בְּצוּרוֹת שֶׁעַל הַמַּטְבְּעוֹת, כֵּיוָן שֶׁרְגִילִין בָּהֶן, מֻתָּר. וְהֶחָסִיד נִזְהָר גַּם בָּזֶה
סעיף ה’
אָסוּר לַעֲשׂוֹת בַּיִת תַּבְנִית הֵיכָל כְּשִׁעוּר אָרְכּוֹ וְגָּבְהוֹ וְרָחְבּוֹ, אַכְסַדְרָה תַּבְנִית אוּלָם, חָצֵר תַּבְנִית עֲזָרָה, שֻׁלְחָן תַּבְנִית הַשֻּׁלְחָן שֶׁהָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, מְנוֹרָה תַּבְנִית הַמְּנוֹרָה שֶׁהָיְתָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבָל עושֶׁה שֶׁל חֲמִשָּׁה קָנִים אוֹ שֶל שִׁשָּׁה אוֹ שֶׁל שְׁמוֹנָה. אֲבָל שֶׁל שִׁבְעָה לֹא יַעֲשֶׂה, אֲפִלּוּ מִשְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא גְבִיעִים וְכַפְתּוֹרִים וּפְרָחִים, וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ גְּבוֹהָה שְׁמוֹנָה עָשָׂר טְפָחִים, מִשּׁוּם דְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, גַּם בַּמְּנוֹרָה שֶׁבַּמִּקְדָּש לֹא הָיוּ מְעַכְּבִין.
יב תמוז
סעיף ו’
יֵשׁ נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת מְנוֹרָה לְשִׁבְעָה נֵרוֹת, דְּהַיְנוּ שִׁשָׁה בְּעִגּוּל וְאֶחָד בָּאֶמְצַע. אֲבָל הַרְבֵּה פּוֹסְקִים אוֹסְרִים זֹאת. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר בִּסְפֵק אִסּוּר דְאוֹרָיְתָא.
סעיף ז’
הָעושֶׁה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בְּמַעֲשֶׂה וּבְמִשְׁקָל הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, חַיָב כָּרֵת. וּבְשׁוֹגֵג, חַיָּב חַטָּאת, וְהוּא שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּדֵי לְהִמָּשֵׁחַ. וְהָעוֹשֶׂה קְטֹרֶת מֵאַחַד עָשָׂר סַמְמָנִין שֶׁבַּתּוֹרָה לְפִי הַמִּשְׁקָל, אֲפִלּוּ לֹא עָשָׂה אֶלָּא חֶצְיָהּ אוֹ שְׁלִיֹשִיתָהּ, חַיָּב כָּרֵת. עָשָׂה לְהִתְלַמֵּד בָּהּ, פָּטוּר.
סימן קסט – אסור כתבת קעקע וקרחה על מת ובו ג’ סעיפים:
סעיף א’
כָּתוּב בַּתּוֹרָה, וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָכֶם. מַהִי כְּתֹבֶת קַעֲקַע. כְּתָב הַמְחֻקֶּה וְשָׁקוּעַ שֶׁאֵינוֹ נִמְחָק לְעוֹלָם, זֶהוּ הַשּׂוֹרֵט עַל בְּשָׂרוֹ וּמְמַלֵּא מְקוֹם הַשְּׂרִיטָה בִכְחוֹל אוֹ בִּדְיוֹ אוֹ בִּשְׁאָר צִבְעוֹנִים הָרוֹשְׁמִים. וְכֵן אִם צוֹבֵעַ תְּחִלָה בְּצֶבַע וְאַחַר כָּךְ שׂוֹרֵט בִּמְקוֹם הַצֶבַע, עוֹבֵר בְּלָאו. וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּר לִתֵּן אֵפֶר וּשְׁאָר דְּבָרִים עַל הַמָּכָּה לִרְפוּאָה, אַף עַל פִּי שֶׁיִֹשָּׁאֵר הָרשֶׁם, כִּי גַם מִמַּכָּתוֹ יִשָּׁאֵר רשֶׁם הַמּוֹכִיחַ עָלָיו, שֶׁלֹּא עָשָׂה מִשּׁוּם כְּתֹבֶת קַעְקַע.
סעיף ב’
כְּתִיב, וְשֶׂרֶט לָנֶפֶש לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם. וּכְתִיב, לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת. וּגְדִידָה וּשְׂרִיטָה אַחַת הֵן, וַאֲסוּרוֹת בֵּין בְּפְנֵי הַמֵּת בֵּין שֶׁלֹּא בִפְנֵי הַמֵּת. וַאֲפִלּוּ לְהַכּוֹת בְּיָדוֹ עַל בְּשָׂרוֹ עַד שֶׁדָּם יוֹצֵא, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ עַל צַעַר אַחֵר, אָסוּר.
סעיף ג’
קָרְחָה, הוּא שֶׁתּוֹלֵֹשׁ מִשַּׂעַר רֹאשׁוֹ עַל מֵת. וַאֲפִלּוּ בְּשַׂעֲרָה אַחַת, אִיכָּא אִסּוּרָא, וְגַם הַנָּשִׁים מֻזְהָרוֹת בְּבַל יקְרְחוּ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּבַל יִשְׂרְטוּ.
סימן קע – אסור גלוח פאות הראש והזקן ובו ב’ סעיפים:
סעיף א’
פְּאוֹת הָרֹאשׁ הֵן שְׁתַּיִם בְּסוֹף הָרֹאשׁ, וְהוּא מְקוֹם חִבּוּרוֹ לַלֶּחִי מִיָמִין וּמִשְׂמֹאל אֵצֶל הָאֹזֶן. וַאֲפִלּוּ לְגַלְּחָן בְּמִסְפָּרַיִם כְּעֵין תַּעַר, דְּהַיְנוּ סָמוּךְ לַבָּשָׂר, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁיֵר כְּלוּם מִן הַשְּׂעָרוֹת סָמוּךְ לַבָּשָׂר, יֵש אוֹסְרִין. וְלָכֵן אִם צָרִיךְ לְגַלְּחָן לִרְפוּאָה, יִזָּהֵר שֶלֹּא לְגַלְּחֵן סָמוּךְ לַבָּשָׂר מַמָּשׁ. וְשִׁעוּר הַפֵּאָה מִכְּנֶגֶד שֵׂעָר שֶׁעַל פַּדַּחְתּוֹ וְעַד לְמַטָּה מִן הָאֹזֶן, מְקוֹם שֶׁהַלְּחִי הַתַּחְתּוֹנָה יוֹצֵאת וּמִתְפָּרֶדֶת שָׁם.
סעיף ב’
פְּאוֹת הַזָּקָן לֹא אָסְרָה תוֹרָה לְהַשְׁחִית אֶלָּא בְּתַעַר. וְהַפֵּאוֹת הֵן חָמֵשׁ, וְרַבּוּ בָהֶן הַדֵּעוֹת, לְפִיכָךְ יְרֵא שָׁמַיִם לֹא יַעֲבִיר תַּעַר עַל כָּל זְקָנוֹ כְּלָל, וַאֲפִלּוּ עַל הַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה אוֹ תַּחַת הַגָּרוֹן. וְאֵין חִלּוּק בֵּין תַּעַר לְאֶבֶן חַדָּה שֶׁחוֹתֶכֶת אֶת הַשְּׂעָרוֹת, כְּגוֹן פִּיגְמֶאנְטְ אוֹ פִּימְסֶענְשְטֵיין, שֶׁאָסוּר גַּם כֵּן. וְאוֹתָן שֶׁמְּסִירִין שְׂעַר הַזָּקָן עַל יְדֵי מִשְׁחָה מִסִּיד עִם אַוִירעם, יֵשׁ לָהֶם לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לִגְרֹר אֶת הַמִּשְׁחָה בְּסַכִּין, שֶׁמָּא יַחְתֹּךְ שֵׂעָר, רַק יִגְרְרוּ בְּקֵיסָם וְכַדּוֹמֶה (נוֹדָע בִּיהוּדָה תִנְיָנָא סִימָן פ).
סימן קעא – דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה ובו ג’ סעיפים:
סעיף א’
אָסוּר לְאִישׁ לִלְבּושׁ אֲפִלּוּ מַלְבּוּשׁ אֶחָד שֶל אִשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נִכָּר בִּשְׁאָר מַלְבּוּשָׁיו שֶׁהוּא אִישׁ. וְכֵן אָסוּר לְאִשָּׁה לִלְבּושׁ אֲפִלּוּ מַלְבּוּשׁ אֶחָד שֶל אִיש. וְלֹא לְבַד מַלְבּוּשׁים אֲסוּרִים, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל תַּכְשִׁיט וְכָל תִּקוּן נוֹי וְיֹפִי הַמְיֻחָד לְאִשָּׁה לְפִי מִנְהַג הַמָּקוֹם, אָסוּר לְאִישׁ שֶׁיִּתְקַשֵּׁט וְיִתְיַפֶּה בּוֹ. וְכֵן כָּל מַה שֶׁמְּיֻחָד לְאִישׁ, אָסוּר לְאִשָּׁה.
יג תמוז
סעיף ב’
אָסוּר לְאִישׁ לְהַעֲבִיר שְׂעַר בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה אֲפִלּוּ בְּמִסְפָּרַיִם כְּעֵין תַּעַר, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּגַלְחָן סָמוּךְ לַבָּשָׂר מַמָּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּן לַנָּשִׁים. וְאָסוּר לָחֹךְ בְּיָדוֹ בִּשְׂעַר בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה כְּדֵי לְהַשִּׁירָן. אֲבָל עַל יְדֵי בִגְדוֹ, מֻתָּר. וּמִי שֶׁיֵשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּבֵית הַשֶּׁחִי וּבְבֵית הָעֶרְוָה וּמִצְטַעֵר מֵחֲמַת הַשְׂעָרוֹת, מֻתָּר לְהַעֲבִירָן.
סעיף ג’
אָסוּר לְאִישׁ לְלַקֵּט אֲפִלּוּ שְׂעָרָה אַחַת לְבָנָה מִתּוֹךְ הַשְּׁחוֹרוֹת, שֶׁזֶּהוּ נוֹי אִשָּׁה, וְאָסוּר מִשּׁוּם לֹא יִלְבַּשׁ גֶבֶר. וְכֵן אָסוּר לוֹ לִצְבּוֹעַ אֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת לְבָנָה שֶׁתְּהֵא שְׁחוֹרָה. וְכֵן אָסוּר לְאִישׁ לְהִסְתַּכֵּל בַּמַּרְאֶה. וְאִם רוֹאֶה מִשּׁוּם רְפוּאָה, אוֹ שֶׁמְּסַפֵּר אֶת עַצְמוֹ, אוֹ כְּדֵי לְהָסִיר הַכְּתָמִים מֵעַל פָּנָיו אוֹ הַנּוֹצוֹת מֵרֹאשׁוֹ, מֻתָּר. וּבְמָקוֹם שֶהַדֶרֶךְ הוּא שֶׁגַּם הָאֲנָשִׁים רוֹאִים בַּמַּרְאֶה, בְּכָל עִנְיָן מֻתָּר.
סימן קעב – הלכות חדש ובו ג’ סעיפים:
סעיף א’
כְּתִיב, וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְגוֹ’. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֲסוּרִין לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים עַד לְאַחַר הַקְרָבַת הָעֹמֶר שֶׁהִקְרִיבוּ בְּשִׁשָׁה עָשָר בְּנִיסָן. וּבִזְמַן שֶׁאֵין עֹמֶר, כָּל הַיוֹם אֲסוּרִין. וְּלִבְנֵי חוּץ לַאָרֶץ שֶׁעוֹשִין יוֹם טוֹב שְׁנֵי יָמִים מֵחֲמַת סְפֵקָא, גַּם כָּל יוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר, אָסוּר עַד תְּחִלַּת לֵיל שְׁמוֹנָה עָשָׂר. וּתְבוּאָה שֶׁנִּזְרְעָה וְנִשְׁרְשָׁה קֹדֶם ט”ז בְּנִיסָן, הַעֹמֶר הַזֶה הִתִּירָהּ, וּמֻתֶּרֶת מִיָד לְאַחַר קְצִירָתָהּ. אֲבָל אִם לֹא נִשְׁרְשָׁה קֹדֶם שִׁשָׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, אֲסוּרָה עַד שֶׁיָבוֹא הָעֹמֶר הַבָּא.
סעיף ב’
לְדַעַת רֹב גְּדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים, אִסּוּר זֶה גַּם בְּחוּץ לָאָרֶץ הוּא מִן הַתּוֹרָה. וְלָכֵן צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ מְאֹד בִּתְבוּאָה שֶׁנִזְּרְעָה לִפְעָמִים אַחַר הַפֶּסַח אוֹ סָמוּךְ לִפְנֵי הַפֶּסַח, שֶלֹּא הִשְׁרִישָׁה קֹדֶם שִׁשָׁה עָשָֹר בְּנִיסָן, כְּגוֹן שְׂעוֹרִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וּבִקְצָת מְקוֹמוֹת גַּם חִטִּין, שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת עַד לְאַחַר שִׁבְעָה עָשָׂר בְּנִיסָן הַבָּא. (וְאִם הִשְׁרִישָׁה בְּיוֹם שִׁשָׁה עָשָׂר, מֻתֶּרֶת בִּתְחִלַּת לֵיל שִׁבְעָה עָשָׂר בְּנִיסָן הַבָּא, מִכֹּחַ מִמַּה נַפְשָׁךְ). וְגַם הַשֵּׁכָר שֶׁנַּעֲשָׂה מִתְּבוּאָה זוֹ, אָסוּר עַד לְאַחַר הַפֶּסַח הַבָּא. וְכֵן הַשְּׁמָרִים, אֲסוּרִים. וְאִם חִמְּצוּ בָהֶם עִסָּה, אֲפִלּוּ מִתְּבוּאָה יְשָׁנָה, כָּל הָעִסָּה אֲסוּרָה מֵחֲמַת הַשְּׁמָרִים. תְּבוּאָה שֶׁמִּסְתַּפְּקִים בָּהּ אִם הִיא יְשְׁנָה אוֹ חֲדָשָׁה, יַעֲשׂוּ עָלֶיהָ שְׁאֵלַת חָכָם.
סעיף ג’
יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאֵין אִסּוּר חָדָשׁ אֶלָּא בִּתְבוּאָה שֶׁגָּדְלָה בִּרְשׁוּת יִשְֹרָאֵל. וַאֲפִלּוּ הַשָֹּדֶה שַׁיֶכֶת לַגּוֹי, אֶלָּא שֶׁהַיִשְֹרָאֵל שְׂכָרָהּ, יֵשׁ בִּתְבוּאָה זוֹ אִסּוּר חָדָשׁ. אֲבָל בִּתְבוּאָה שֶׁגָּדְלָה בּרְשׁוּת הַגּוֹי, אֵין בָּהּ אִסּוּר חָדָשׁ. וְעַל זֶה סוֹמְכִים הַרְבֵּה בִּשְׁעַת הַדְחָק. וּמִכָּל מָקוֹם בִּתְבוּאָה שֶׁגָּדְלָה בִּרְשׁוּת ִיִשְֹרָאֵל, אֵין שׁוּם הֶתֵּר. אֲבָל רַבּוּ הַחוֹלְקִים וְאוֹמְרִים, דְּגַם בְּשֶׁל גּוֹי אִיכָּא אִסּוּר חָדָשׁ. וְהַמַּחְמִיר תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה.
סימן קעג – הלכות ערלה ובו ד’ סעיפים:
סעיף א’
כָּל עֵץ מַאֲכָל, בֵּין שֶׁל יִשְֹרָאֵל בֵּין שֶׁל גּוֹי, וַאֲפִלּוּ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת מִנְּטִעָתוֹ, הַפֵּרוֹת וְהַגַּרְעִינִין וְהַקְּלִפּוֹת, הַכֹּל אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵלּוּ, אֵין מוֹנִים מִיּוֹם לְיוֹם, אֶלָּא אִם נָטַע קֹדֶם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, כֵּיוָן שֶׁיֵשׁ אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נֶחְשֶׁבֶת לוֹ הַשָּׁנָה, מִשּׁוּם דְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם הֵמָּה יְמֵי קְלִיטָה, וְאַחַר כָּךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָׁנָה נֶחְשָׁבִים שָׁנָה, וְשׁוּב מוֹנֶה שְׁתֵּי שָׁנִים מִתִּשְׁרֵי. אֲבָל אִם נָטַע מִיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְאֵילַךְ, לֹא נֶחְשֶׁבֶת שָׁנָה זֹאת לִכְלוּם, וּמוֹנֶה מִתִּשְׁרֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
יד תמוז
סעיף ב’
בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, נִקְרְאוּ הַפֵּרוֹת נֶטַע רְבָעִי, וּצְרִיכִין פִּדְיוֹן. כֵּיצַד פּוֹדֶה אוֹתָן. תּוֹלְשָׁן לְאַחַר שֶׁנִגְמְרוּ כָּל צָרְכָּן, וְנוֹטֵל מַטְבֵּעַ כֶּסֶף אוֹ פֵּרוֹת שֶׁל הֶתֵּר שָׁוִּין פְּרוּטָה, וְאוֹמֵר, בָּזֶה אֲנִי פוֹדֶה פֵּרוֹת נֶטַע רְבָעִי אֵלּוּ. וְנוֹטֵל הַמַּטְבֵּעַ אוֹ הַפֵּרוֹת וְשּׁוֹחֲקָן וְזוֹרְקָן בַּנָּהָר. וְאֵין מְבָרְכִין בְּחוּץ לָאָרֶץ עַל הַפִּדְיוֹן.
סעיף ג’
אֶחָד הַנּוֹטֵעַ גַּרְעִין אוֹ עָנָף אוֹ שֶׁעָקַר אִילָן וּנְטָעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, חַיָבִים בָּעָרְלָה. אֲבָל הַמַּרְכִּיב עָנָף בְּאִילָן אַחֵר, וְכֵן הַמַּבְרִיךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׁה גּוּמָא בָּאָרֶץ וּמַשְׁפִּיל אֶחָד מֵעַנְפֵי הָאִילָן וּמַטְמִין אֶמְצָעוּתוֹ בָאָרֶץ וְרֹאשׁוֹ יוֹצֵא מִצַּד אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁחֲתָכוֹ מִֵעִקַּר הָאִילָן, בְּחוּץ לַאָרֶץ אֵין בּוֹ מְשׁוּם עָרְלָה.
סעיף ד’
אִילָן שֶׁנִּקְצַץ, אִם נִשְׁאַר גָבוֹהַּ מֵהָאָרֶץ טֶפַח, אֲזַי מַה שֶּׁגָּדַל אַחַר כָּךְ, אֵינוֹ חַיָב בָּעָרְלָה. אֲבָל אִם לֹא נִשְׁאַר טֶפַח, חַיָב בָּעָרְלָה. וּמוֹנִין הַשָּׁנִים מִשְּׁעַת הַקְּצִיצָה. וְאִילָן שֶׁנֶּעֶקַר וְנִשְּׁאַר מִשָּׁרָשָיו מְחֻבָר, אֲפִלּוּ רַק כָּעֳבִי הַמַּחַט שֶׁמּוֹתְחִין בָּהּ הַבֶּגֶד, לְאַחַר אֲרִיגָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיָכוֹל לִחְיוֹת בְּלִי תוֹסֶפֶת עָפָר וּפָטוּר, וַאֲפִלּוּ הוֹסִיף עָלָיו עָפָר הַרְבֵּה.
סימן קעד – הלכות כלאי אילן ובו ג סעיפים:
סעיף א’
כִּלְאֵי אִילָנוֹת, הֲרֵי הֵם בִּכְלַל מַה שֶׁנֶּאֱמַר, שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם. וְעַל כֵּן אָסוּר לְהַרְכִּיב מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כְּגוֹן עָנָף שֶׁל תַּפּוּחַ בְּאֶתְרוֹג, אוֹ אֶתְרוֹג בְּתַפּוּחַ. וַאֲפִלּוּ מִינִים הַדּוֹמִים זֶה לָזֶה, כְּגוֹן תַּפּוּחַ בְּתַפּוּחַ יַעֲרִי וְכַיוֹצֵא, כֵּיוָן שֶׁהֵם שְׁנֵי מִינִים, אֲסוּרִים זֶה בָזֶה. וְאָסוּר לְיִשְֹרָאֵל לְהַנִּיחַ לַגּוֹי שֶׁיַרְכִּיב לוֹ אִילָנוֹ כִּלְאָיִם.
סעיף ב’
אָסוּר לְקַיֵם הַמֻּרְכָּב כִּלְאָיִם. אֲבָל הַפְּרִי הַגָּדֵל מִמֶּנּוּ, מֻתָּר. וּמֻתָּר לִקַּח עָנָף מִן הַמֻּרְכָּב וּלְנָטְעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר.
סעיף ג’
כִּלְאֵי הַכֶּרֶם וְכִלְאֵי זְרָעִים אֵינָם אֲסוּרִים בְּחוּץ לָאָרֶץ, אֶלָּא אִם כֵּן זָרַע שְׁנֵי מִינֵי תְבוּאָה אוֹ שְׁנֵי מִינֵי יֶרֶק עִם זֶרַע הַכֶּרֶם בְּיָחַד.
סימן קעה – הלכות כלאי בהמה ובו ו’ סעיפים:
סעיף א’
אָסוּר לְהַרְכִּיב זָכָר עַל נְקֵבָה מִשְּׁנֵי מִינִים, בֵּין בִּבְהֵמוֹת בֵּין בְּחַיּוֹת בֵּין בְּעוֹפוֹת. וַאֲפִלּוּ לִגְרוֹם שֶׁיַּרְכִּבוּ, אָסוּר.
סעיף ב’
אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינִים, כְּגוֹן לַחֲרוֹשׁ אוֹ שֶׁיִמְשְׁכוּ אֶת הַקָּרוֹן. וַאֲפִלּוּ לְהַנְהִיגָם בְּקוֹל בִּלְבַד, שֶׁהוּא צוֹעֵק עֲלֵיהֶם, אָסוּר, אִם הֵם קְשׁוּרִים יָחַד. וְלָכֵן עֲגָלָה שֶׁל גּוֹי שֶׁכִּלְאַיִם מוֹשְׁכִים אוֹתָהּ, וּמַשָּׂא שֶׁל יִשְֹרָאֵל עַל הָעֲגָלָה, אָסוּר לִיִשְֹרָאֵל שֶׁיֵלֵךְ סָמוּךְ לְהָעֲגָלָה, דְּחָיְשֵׁינָן שֶׁמָּא יִצְעַק עֲלֵיהֶם שֶׁיֵלְכוּ מַהֵר, וְזֶה אָסוּר מִשּׁוּם מַנְהִיג בְּכִלְאָיִם.
סעיף ג’
עֲגָלָה שֶׁהַכִּלְאַיִם מוֹשְׁכִים אוֹתָהּ, אָסוּר לֵישֵׁב בָּהּ, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מַנְהִיג.
טו תמוז
סעיף ד’
עֲגָלָה שֶׁמּוֹשֵׁךְ אוֹתָהּ מִין אֶחָד, לֹא יִקְשֹׁר מִין אַחֵר לֹא בְצִדָּהּ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ.
סעיף ה’
אָסוּר לִקְשֹׁר שְׁנֵי מִינִים יַחַד, אֲפִלּוּ רַק מִשּׁוּם שְׁמִירָה שֶׁלֹּא יִבְרָחוּ. וְיֵשׁ לִזָּהֵר בָּזֶה בְּעוֹפוֹת, שֶׁלֹּא לִקְשֹׁר שְׁנֵי מִינִים יַחַד, שֶׁקְּצָת טוֹעִין בָּזֶה.
סעיף ו’
פֶּרֶד, הוּא הַבָּא מִן הַסּוּס וְהַחֲמוֹר, וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי מִינִים. יֵשׁ שֶׁאָבִיו סוּס וְאִמּוֹ חֲמוֹרָה, וְיֵשׁ שֶׁאִמּוֹ סוּסָה וְאָבִיו חֲמוֹר, וְהֵם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. וְלָכֵן הַבָּא לִקְשֹׁר שְׁתֵּי פְרָדוֹת, בּוֹדֵק בְּסִימָנֵי אָזְנַיִם וְזָנָב וְקוֹל, אִם דּוֹמִין זֶה לָזֶה, בְּיָדוּעַ שֶׁאִמָּן מִמִּין אֶחָד, וּמֻתָּרִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דַּאֲפִלּוּ פֶּרֶד אֶחָד, הֲוֵי כִּלְאַיִם, מִשּׁוּם דְּבָא מִשְּׁנֵי מִינִים, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה אוֹ לִרְכֹּב עָלָיו.
סימן קעו – הלכות כלאי בגדים (שעטנז) ובו ח’ סעיפים:
סעיף א’
צֶמֶר רְחֵלִים וְאֵילִים עִם פִּשְׁתָּן, אָסוּר מִשוּם כִּלְאַיִם, בֵּין שֶׁתָּפַר בֶּגֶד צֶמֶר עִם בֶּגֶד פִּשְׁתָן אֲפִלּוּ בְחוּטֵי מֶשִׁי אוֹ בְּחוּטֵי קַנַבּוֹס, בֵּין שֶׁתָּפַר בֶּגֶד צֶמֶר בְּחוּטֵי פִֹשְתָּן אוֹ בְּהִפּוּךְ, בֵּין שֶׁקָּשַר חוּטֵי פִשְׁתָּן עִם חוּטֵי צֶמֶר אוֹ שֶׁקְּלָעָן יַחַד, כָּל אֵלּוּ אֲסוּרִין מִשּׁוּם כִּלְאָיִם. הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת וְקָשָׁר אוֹ שֶׁתָּכַף שְׁתֵּי תְכִיפוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָשַׁר, הֲוֵי חִבּוּר לְכִלְאָיִם. וְעַל כֵּן אָסוּר לְחַבֵּר בֶּגֶד צֶמֶר בְּבֶגֶד פִּשְׁתָּן אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מַחַט (שפיננאדל) בְּלֹא חוּט (חוות יאיר קמג).
סעיף ב’
עוֹרוֹת הַכְּבָשִׂים שֶׁעוֹשִׂין מֵהֶן בְּגָדִים, מֻתָּר לְתָפְרָן בְּחוּטֵי פִשְׁתָּן וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְנִימוֹת שֶל הַצֶמֶר אֵינָן חוּטִין, וְלָא חֲשִׁיבֵי, וּבָטְלֵי.
סעיף ג’
לְחַבֵּר צֶמֶר וּפִשְׁתָּן עַל יְדֵי אֶמְצָעִי, דְּהַיְנוּ חֲתִיכַת עוֹר, לִתְפֹּר אוֹ לִקְשֹׁר מִצִּדּוֹ הָאֶחָד צֶמֶר וּמִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי פִּשְׁתָּן, לְהָרַמְבַּ”ם אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ מְקִלִּין. וְלָכֵן לְדִידְהוּ עוֹרוֹת הַתְּפוּרִין יַחַד בְּחוּטֵי פִשְׁתָּן, מְֻתָּר לְחַבְּרָם תַּחַת בֶּגֶד צֶמֶר, (וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַחוּט שֶׁל קַנַּבּוֹס, שֶׁהוּא תוֹפֵר אֶת הָעוֹרוֹת תַּחַת הַבֶּגֶד שֶׁל צֶמֶר, יִכָּנֵס בְּתוֹךְ חוּטֵי פִשְׁתָּן שֶׁתְּפוּרִין בָהֶן הָעוֹרוֹת, לֵית לָן בָּהּ), וְהָכִי נוֹהֲגִין. אֲבָל בַּעַל נֶפֶשׁ, יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר כְּדַעַת הָרַמְבַּ”ם.
סעיף ד’
אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה מַצָּעוֹת זֶה עַל גַּב זֶה, וְהַתַּחְתּוֹן כִּלְאַיִם, אָסוּר לֵישֵׁב עַל הָעֶלְיוֹן.
סעיף ה’
בֶּגֶד גָּדוֹל, שֶׁכִּלְאַיִם בְּקָצֶה אֶחָד מִמֶּנוּ, אָסוּר לְכַסּוֹת עַצְמוֹ בּוֹ אֲפִלּוּ בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי, אַף עַל פִּי שֶׁהַכִּלְאַיִם מֻנָּחִים עַל הָאָרֶץ.
סעיף ו’
הַתּוֹפֵר כְּסוּת כִּלְאַיִם בִּשְׁבִיל גּוֹי, תּוֹפְרוֹ כְּדַרְכּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַכְּסוּת מֻנַּחַת עַל אַרְכּוּבוֹתָיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן לֵהָנוֹת מִמַּה שֶׁמֻּנַּחַת עָלָיו. וְכֵן מוֹכְרֵי כְסֻיוֹת שֶׁנּוֹשְׂאִין אוֹתָן עַל כִּתְפֵיהֶן לְמָכְרָן, מֻתָּר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוְּנוּ שֶׁיָגֵנוּ עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַצִּנָה אוֹ מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וּמִכָּל מָקוֹם, הַיְרֵאִים נוֹשְׂאִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי מַקֵּל.
סעיף ז’
מִטְפַּחַת הַיָדַיִם, וְכֵן מִטְפַּחַת שֶׁמְּקַנְחִין בָּהּ אַחַר הָרְחִיצָה, וּמִטְפַּחַת הַשֻׁלְחָן שֶׁאוֹכְלִין עָלָיו וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, וְכֵן מַפָּה שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁקּוֹרִין עָלָיו, אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאָיִם. וְכֵן וִילוֹן, אָסוּר לַעֲשׂוֹת מִכִּלְאָיִם. אֲבָל פָּרֹכֶת שֶׁלִּפְנֵי אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, מֻתָּר.
טז תמוז
סעיף ח’
עֲגָלוֹת (קוטש, קאללעס) שׁיֵשׁ לָהֶן מִכְסֶה שֶׁהַשָׂרִים הוֹלְכִין בָּהֶן, וְיֵשׁ מֵהֶן מְחֻפּוֹת מִבִּפְנִים בְּבִגְדֵי צֶמֶר שֶׁהֵם כִּלְאַיִם, כִּי מִסְּתָמָא נִתְפְּרוּ בְּחוּטֵי פִשְתָן, מֻתָּר לָלֶכֶת בָּהֶם, וּבִלְבַד שֶׁיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִשָּׁעֵן בַּצְּדָדִים שֶׁיֵשׁ שָׁם כִּלְאָיִם. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת עַל הַכָּרִים, שֶׁהֵן כִּלְאָיִם (עַיֵּן באר היטב סִימָן שא סָעִיף קטן ב). וְיֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ לֵישֵׁב עַל הַכָּרִים, כֵּיוָן שֶׁעֲשׂוּיִים בְּאֹפֶן שֶׁאֵינָם נִכְפָּפִים עַל צְדָדֵי הָאָדָם (עַיֵּן פתחי תשובה בשם פנים מאירות).
סימן קעז – הלכות בכור בהמה טהורה ובו ט”ו סעיפים:
סעיף א’
יִשְֹרָאֵל שֶׁיָלְדָה לוֹ בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁלּוֹ בְּכוֹר, מִצְוָה לְהַקְדִּישׁוֹ וְלוֹמַר, הֲרֵי זֶה קֹדֶשׁ, שֶנֶּאֱמַר, תַּקְדִּישׁ לה’ אֱלֹהֶיךָ. וְאִם לֹא הִקְדִּישׁוֹ, מִתְקַדֵּשׁ מֵאֵלָיו מֵרָחֶם. וְנוֹתְנִים אוֹתוֹ לַכֹּהֵן, בֵּין שֶׁהוּא תָם, בֵּין שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם, וַאֲפִלּוּ נוֹלַד בְּמוּמוֹ. אֲבָל לֹא יִתְּנֵהוּ לַכֹּהֵן בְּעוֹדוֹ קָטֹן מְאֹד, שֶׁאֵין זוֹ גְדֻלָּה לַכֹּהֵן, אֶלָּא הַבְּעָלִים מְטַפְּלִים בּוֹ עַד שֶׁיִגְדַּל מְעַט, דְּהַיְנוּ, בְּדַקָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבְגַסָּה חֲמִשִּׁים יוֹם. וְאִם אֵין לוֹ כֹּהֵן מָצוּי, חַיָב לְטַפֵּל בּוֹ עַד שֶׁיִזְדַּמֵּן לוֹ כֹּהֵן.
סעיף ב’
אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן תּוֹךְ הַזְּמָן, תְּנֵהו לִי וַאֲנִי אֲטַפֵּל בּוֹ, אִם אֵין בּוֹ מוּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לִתְּנוֹ לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁזֶּהוּ כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׁה לוֹ טוֹבָה לְיִשְֹרָאֵל, (שֶׁהוּא יְטַפֵּל בּוֹ תַּחְתָּיו), בִּשְׁבִיל שֶׁיִתְּנֵהוּ לוֹ, וְזֶה אָסוּר, דַּהֲוֵי כְגוֹזֵל אֲחֵרִים. אֲבָל אִם נָפַל בּוֹ מוּם תּוֹךְ הַזְּמָן וְאָמַר לוֹ הַכֹּהֵן תְּנֵהוּ לִי שֶׁאוֹכֲלֶנּוּ, מֻתָּר, שֶׁהֲרֵי יָכוֹל לְשָׁחֳטוֹ מִיָד.
סעיף ג’
אִם הַכֹּהֵן אֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבְּלוֹ, מִפְּנֵי כִּי בַּזְּמַן הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ טֹרַח גָּדוֹל לְגַדְּלוֹ עַד שֶׁיִפּוֹל בּוֹ מוּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְבַזֶּה מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה. וּמִכָּל מָקוֹם הַיִשְֹרָאֵל אָסוּר לוֹ לִתְּנוֹ לַכֹּהֵן כְּדֵי לְהַקְנִיטוֹ אוֹ לִנְקֹם מִמֶּנוּ. וְאִם עוֹשֶה כֵן, אֵין הַכֹּהֵן צָרִיךְ לְקַבְּלוֹ. וְכֵן אִם פָּשַׁע הַיִשְֹרָאֵל, שֶׁהָיָה יָכוֹל לִמְכֹּר אֶת הַבְּהֵמָה לַגּוֹי קֹדֶם שֶׁיָלְדָה וְלֹא מְכָרָהּ, אֵין הַכֹּהֵן צָרִיךְ לְקַבֵּל אֶת הַבְּכוֹר, אֶלָּא הוּא בְעַצְמוֹ יְטַפֵּל בּוֹ עַד שֶׁיִפּוֹל בּוֹ מוּם, וְאָז יִתְּנֵהוּ לַכֹּהֵן (עַיֵן חוּט הַשָנִי סִימָן כו).
סעיף ד’
הַבְּכוֹר בַּזְּמַן הַזֶּה, צְרִיכִין לְהַשְׁהוֹתוֹ עַד שֶׁיִפּוֹל בּוֹ מוּם. וּכְשֶׁנָפַל בּוֹ מוּם, מַרְאִין אוֹתוֹ לִשְׁלשָׁה בַּעֲלֵי תוֹרָה, וְאֶחָד מֵהֶם יִהְיֶה בָקִי לָדַעַת אִם הוּא מוּם קָבוּעַ, וּמַתִּירִין אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ. וְאִם הוּא כָּשֵׁר, אוֹכְלִין אוֹתוֹ, וּמֻתָּר גַם לְיִשְֹרָאֵל. אֲבָל אֵינוֹ נִמְכָּר בְּמָקוֹלִין, וְאֵינוֹ נִשְׁקָל בְּלִיטְרָא, וְאֵין נוֹתְנִין מִמֶּנוּ לַכְּלָבִים, וְאֵין מוֹכְרִין אוֹ נוֹתְנִין מִמֶּנוּ לַגּוֹי.
סעיף ה’
הַבְּכוֹר שֶׁנּוֹלַד בּוֹ מוּם, אִם יֵשׁ בַּמָּקוֹם הַהוּא אֲנָשִׁים הָרְאוּיִים לְהַתִּירוֹ, מַרְאִין אוֹתוֹ לָהֶם מִיָד. וּמִשֶּׁהֻתַּר, אֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה, אֶלָּא אִם הֻתַּר תּוֹךְ שְׁנָתוֹ, יְכוֹלִין לְהַשְׁהוֹתוֹ עַד שֶׁתְּהֵא לוֹ שָׁנָה. וְאִם הֻתַּר סָמוּךְ לִשְׁנָתוֹ אוֹ לְאַחַר שְׁנָתוֹ, אֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. עָבַר וְהִשְׁהָה אוֹתוֹ יוֹתֵר, אֵינוֹ נִפְסַל בָּכָךְ.
סעיף ו’
הַכֹּהֵן צָרִיךְ לְגַדֵל אֶת הַבְּכוֹר עַד שֶׁיִפֹּל בּוֹ מוּם. וְיָכוֹל לְמָכְרוֹ לְיִשְֹרָאֵל, בֵּין שֶׁיֵשׁ בּוֹ מוּם בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ מוּם, רַק שֶׁהַיִשְֹרָאֵל יִנְהַג בּוֹ בִּקְדֻשַּׁת בְּכוֹרָה, וְגַם לֹא יִקְנֵהוּ לִסְחוֹרָה.
סעיף ז’
אֵין מַרְגִּילִין בַּבְּכוֹר, דְּהַיְנוּ לְהַפְשִׁיט עוֹרוֹ שָׁלֵם דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹתָיו, דְּנִרְאֶה כְבִזָּיוֹן, שֶׁבְּעוֹד שֶׁהָעוֹר עַל הַקֳּדָשִים, חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת מִמֶּנוּ מַפּוּחַ.
סעיף ח’
שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא טְרֵפָה, עוֹרוֹ וּבְשָׂרוֹ אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה, וְטָעוּן קְבוּרָה. וְהוּא הַדִּין אִם מֵת מֵעַצְמוֹ, טָעוּן קְבוּרָה. וְנוֹהֲגִין שֶׁכּוֹרְכִין אוֹתוֹ בְּסָדִין וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת בָּעֹמֶק (תשובה מאהבה)
יח תמוז
סעיף ט’
הַבְּכוֹר, בֵּין תָּם בֵּין בַּעַל מוּם, אָסוּר בְגִזָּה וַעֲבוֹדָה. וַאֲפִלוּ נִתְלַשׁ מִמֶּנוּ צֶמֶר מֵעַצְמוֹ, אוֹתוֹ הַצֶמֶר, אָסוּר בַהֲנָאָה לְעוֹלָם. אֲבָל הַצֶּמֶר שֶׁעַל גּוּפוֹ, אִם נִשְׁחַט בְּמוּמוֹ, הַשְּׁחִיטָה מַתֶּרֶת גַּם אֶת הַצֶּמֶר, כְּמוֹ שֶׁהִיא מַתֶּרֶת אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הָעוֹר.
סעיף י’
הַבְּכוֹר, אֵין לוֹ הֶתֵּר אֶלָּא בְּמוּם. וְאָסוּר לְכָנְסוֹ לְכִפָּה כְּדֵי שֶׁיָמוּת מֵעַצְמוֹ, מִשּׁוּם דְמַפְסִיד קָדָשִׁים.
סעיף יא’
אָסוּר לַעֲשׂוֹת מוּם בַּבְּכוֹר. וַאֲפִלּוּ לִגְרֹם לוֹ מוּם, כְּגוֹן לִתֵּן בָּצֵק עַל גַּבֵּי אָזְנוֹ כְּדֵי שֶׁיִטְּלֶנוּ הַכֶּלֶב מִשָּׁם וְיִקְטַע אָזְנוֹ עִמּוֹ, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, אוֹ שֶׁיֹּאמַר לַגּוֹי לַעֲשׂוֹת בּוֹ מוּם, אָסוּר. וּמֻתָּר לִתְּנוֹ לַגּוֹי לְגַדְּלוֹ אוֹ לְשָׁמְרוֹ.
סעיף יב’
הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מִן הַגּוֹי, וְאֵין יָדוּעַ אִם כְּבָר יָלְדָה אוֹ לֹא, וְיָלְדָה עַתָּה בְּבֵית יִשְֹרָאֵל, הֲרֵי זֶה סְפֵק בְּכוֹר. וַאֲפִלּוּ הַגּוֹי מֵסִיחַ לְפִי תֻמּוֹ שֶׁכְּבָר יָלְדָה, לא מַהֲנֵי. וְגַם הַסִּימָנִים שֶׁבְּסִדְקֵי קַרְנַיִם, לָא מַהֲנֵי. וַאֲפִלּוּ אִם הִיא חוֹלֶבֶת, לָא מַהֲנֵי, אֶלָּא אִם כֵּן רוֹאִין שֶׁמֵּנִיקָה עֵגֶל. וְאִם הִיא חוֹלֶבֶת וְגַם הַגּוֹי מֵסִיחַ לְפִי תֻמוֹ שֶׁלֹּא לְהַשְּׁבִּיחַ אֶת מִקָּחוֹ וְאוֹמֵר שֶׁכְּבָר יָלְדָה, מַהֲנֵי בְפָרוֹת, אֲבָל לֹא בְּעִזִּים (שטז).
סעיף יג’
כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, חַיָבִים גַּם כֵּן בִּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אֶלָּא שֶׁהַכֹּהֵן מַפְרִישׁוֹ וּמְעַכְּבוֹ לְעַצְמוֹ וּמַחֲזִיקוֹ בִּקְדֻשַׁת בְּכוֹר.
סעיף יד’
אִם יֵש לַגּוֹי שֻׁתָּפוּת עִם יִשְֹרָאֵל בִּבְהֵמָה, וְכֵן הַמְקַבֵּל בְּהֵמָה מִן הַגּוֹי לְגַדְּלָה וְשֶׁיַחְלְקו בִּוְלָדוֹת, פְּטוּרִין מִן הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְֹרָאֵל, עַד שֶׁיִהְיֶה הַכֹּל מִיִשְֹרָאֵל. וְגוֹי הַמְקַבֵּל בְּהֵמָה מִיִשְֹרָאֵל לְגַדְלָה וְשֶׁיַחְלְקוּ בִּוְלָדוֹת, לְהַרְבֵּה פוֹסְקִים לָא מַהֲנֵי. אֶלָּא צָרִיךְ הַיִשְֹרָאֵל לִמְכֹּר אֶת הָאֵם לַגּוֹי.
סעיף טו’
מִצְוָה לִמְכֹּר לַגּוֹי אֶת הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה אוֹ לְהִשְּׁתַּתֵּף עִמוֹ בָּהּ קֹדֶם שֶׁתֵּלֵד, כְּדֵי לְפָטְרָהּ מֵהַבְּכוֹרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּפְקִיעַ קְדֻשַּׁת הַבְּכוֹר, הָכִי עָדִיף טְפֵי, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִדֵי מִכְשׁוֹל בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה. וְאִם יַקְנֶה לַגּוֹי אֶת הָעֻבָּר, לֹא מַהֲנֵי, כֵּיוָן דַּהֲוֵי דָבָר שֶׁלֹא בָא לָעוֹלָם, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַקְנוֹת לוֹ אֶת הָאֵם. וְהַקִּנְיָן יהְיֶה בְּאֹפֶן זֶה, יִשְׁתַּוֶּה עִם הַגּוֹי עַל מְחִיר הַפָּרָה, וְגַם יַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶר הַפָּרָה עוֹמֶדֶת שָׁם, וְהַגּוֹי יִתֵּן לוֹ פְּרוּטָה, וְיֹאמַר לוֹ הַיִשְֹרָאֵל, בְּזוֹ הַפְּרוּטָה, תִּקְנֶה אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הַפָּרָה עוֹמֶדֶת שָׁמָּה, וְהַמָּקוֹם הַזֶּה יַקְנֶה לְךָ אֶת הַפָּרָה. אוֹ יַעֲשֶׂה כֵּן, שֶׁלְּאַחַר שֶׁהִשְׁתַּוּוּ עַל מְחִיר הַפָּרָה, יִתֶּן לוֹ הַגּוֹי פְּרוּטָה, וְגַם יִמְשֹׁךְ הַגּוֹי אֶת הַפָּרָה לִרְשׁוּתוֹ אוֹ לְסִמְטָא, וְקוֹנֶה אוֹתָהּ בִּמְשִׁיכָה וּמָעוֹת. וַאֲפִלּוּ אִם מַחֲזִירָהּ אַחַר כָּךְ לִרְשׁוּת יִשְֹרָאֵל, לֹא אִכְפַּת לָן.
סימן קעח – הלכות פטר חמור ובו ה’ סעיפים:
סעיף א’
יִשְֹרָאֵל שֶׁיֵשׁ לוֹ חֲמוֹרָה וְיָלְדָה בְכוֹר, מִצְוָה לִפְדוֹתוֹ. וּבַמֶּה פּוֹדֶה אוֹתוֹ. בְּשֶׂה מִן הַכְּבָשִׂים אוֹ מִן הָעִזִּים, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה, בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן, בֵּין תָּם בֵּין בַּעַל מוּם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא טְרֵפָה וְלֹא שָׁחוּט וְלֹא בֶּן פְּקוּעָה, וְיִתֵּן אֶת הַשֶּׂה לַכֹּהֵן. וּמֵאֵימָתַי חַיָב לִפְדוֹתוֹ. מִשֶׁיִוָּלֵד עַד שֶׁיָמוּת, אֶלָּא שֶׁמִּצְוָה לִפְדוֹתוֹ מִיָד, שֶׁלֹּא לְהַשְׁהוֹת אֶת הַמִּצְוָה. וּלְאַחַר שֶׁפָּדָה אוֹתוֹ, הֲרֵי הוּא בְּיַד הַיִשְֹרָאֵל חֻלִּין גְמוּרִים, וְגַם הַשֶּׂה הוּא בְיַד הַכֹּהֵן חֻלִּין גְמוּרִים.
סעיף ב’
מִיָּד כְּשֶׁהִפְרִישׁ אֶת הַטָּלֶה שֶׁיְהֵא תַּחַת פֶּטֶר הַחֲמוֹר, נַעֲשָׂה פֶּטֶר הַחֲמוֹר חֻלִין, אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁנָּתַן אֶת הַטָּלֶה לַכֹּהֵן. לְפִיכָךְ מִיָד כְּשֶׁמַּפְרִישׁוֹ, מְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר.
סעיף ג’
קֹדֶם שֶׁנִּפְדֶּה, אָסוּר בַּהֲנָאָה, וַאֲפִלּוּ נְתָנוֹ לַכֹּהֵן. גַּם הַכֹּהֵן אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, עַד שֶׁיִפְדֶּה אוֹתוֹ וְיִקַּח אֶת הַשֶּׂה לְעַצְמוֹ. וְאִם מֵת קֹדֶם שֶׁנִפְדָּה, יִקָּבֵר.
יט תמוז
סעיף ד’
אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִפְדוֹתוֹ, מַכֵּהוּ בְּקופִיץ בְּעָרְפּוֹ עַד שֶׁיָמוּת וְיִקְבְּרֶנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה. וּמִצְוַת פְּדִיָה, קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת עֲרִיפָה.
סעיף ה’
כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, פְּטוּרִים מִפֶּטֶר חֲמוֹר. וְכֵן בַּת כֹּהֵן וּבַת לֵוִי. אֲבָל בַּעֲלֵיהֶן, חַיָבִים בְּפֶטֶר חֲמוֹר שֶׁלָּהֶם. וְֹשֻתָּפוּת כֹּהֵן וְלֵוִי וְכֵן שֻׁתָּפוּת גּוֹי, גַּם כֵּן פוֹטֶרֶת. אֲבָל אָסוּר לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָהֶם אוֹ לִמְכֹּר לָהֶם כְּדֵי לְהַפְקִיעַ קְדֹֻשָתוֹ, כֵּיוָן דְאֶפְֹשָר בִּפְדִיָה אוֹ בַעֲרִיפָה.
סימן קעט – הלכות הלואה ובו ט”ו סעיפים:
סעיף א’
מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַלְווֹת לַעֲנִיֵי יִשְֹרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר, אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ וְגוֹ’. וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב אִם, קִבְּלוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּאִם זֶה, אֵינוֹ רְשׁוּת אֶלָּא חוֹבָה. הָכִי אָמְרִינָן בִּמְכִלְתָּא, אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, חוֹבָה. אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת (מִדִּכְתִיב אִם), תַּלְמוּד לוֹמַר, הַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנוּ, חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת. וְהָא דִכְתִיב בִּלְשׁוֹן אִם, פֵּרוּשׁוֹ, אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה, אֶת עַמִּי תַּלְוֵהוּ וְלֹא לַגּוֹי. וּלְאֵיזֶה מֵעַמִּי, לְאוֹתוֹ שֶׁעִמָּךְ. מִכָּאן אָמְרוּ, עָנִי שֶׁהוּא קְרוֹבוֹ, קוֹדֶם לַעֲנִיִּים אֲחֵרִים. וַעֲנִיֵי עִירוֹ, קֹדְמִים לַעֲנִיֵי עִיר אַחֶרֶת. וּגְדוֹלָה מִצְוַת הַלְוָאָה לְעָנִי, יוֹתֵר מִמִצְוַת צְדָקָה לְעָנִי הַשּׁוֹאֵל, שֶׁזֶה כְּבָר נִצְרַךְ לִשְׁאֹל, וְזֶה עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְמִדָּה זוֹ. וְהַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל מִי שֶׁהוּא נִמְנָע מִלְּהַלְווֹת לְעָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְגוֹ’. וְהַמַּלְוֵה לְעָנִי בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר, אָז תִּקְרָא וה’ יַעֲנֶה.
סעיף ב’
אֲפִלּוּ עָשִׁיר, אִם צָרִיךְ לִלְווֹת, מִצְוָה לְהַלְווֹת לוֹ וּלְהַנּוֹתוֹ אַף בִּדְבָרִים וּלְיָעֳצוֹ עֵצָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ.
סעיף ג’
אָסוּר לְהַלְווֹת בְּלֹא עֵדִים וַאֲפִלּוּ לְתַלְמִיד חָכָם, אֶלָּא אִם כֵּן מַלְוֵהוּ עַל הַמַּשְׁכּוֹן. וְהַמַּלְוֵה בִּשְׁטָר, מְשֻׁבָּח יוֹתֵר.
סעיף ד’
אָסוּר לִנְגֹּשׂ אֶת הַלֹּוֶה כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ לִפְרֹעַ. וַאֲפִלּוּ לַעֲבוֹר לְפָנָיו, אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִכְלָם בִּרְאוֹתוֹ לַמַּלְוֶה וְאֵין יָדוֹ מַשֶׂגֶת לִפְרֹעַ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר, לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה.
סעיף ה’
וּכְשֵׁם שֶׁאָסוּר לַמַּלְוֶה לִנְגֹּשׂ אֶת הַלֹּוֶה, כָּךְ אָסוּר לַלֹּוֶה לִכְבּוֹשׁ מָמוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁבְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ, לֵךְ וָשׁוּב, כְּשֶׁיֵשׁ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב.
סעיף ו’
אָסוּר לַלֹּוֶה לִקַּח אֶת הַהַלְוָאָה וּלְהוֹצִיאָהּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ עַד שֶׁתּוּכַל לְהֵאָבֵד וְלֹא יִמְצָא הַמַּלְוֵה מִמַּה לִּגְבּוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם הַמַּלְוֵה הוּא עָשִׁיר גָדוֹל. וְהָעוֹשֶׂה כֵּן, נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֶמַר, לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם. וְצִוּוּ חֲכָמִים, יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָךְ. וּכְשֶׁהַמַּלְוֵה מַכִּיר אֶת הַלֹּוֶה שֶׁהוּא בַּעַל מִדָּה זֹאת שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ עַל מָמוֹן אֲחֵרִים, מוּטָב שֶׁלֹּא לְהַלְווֹת לוֹ, מִמַּה שֶׁיַלְוֵהוּ וְיִצְטָרֵךְ לְנָגְשׂוֹ אַחַר כָּךְ וְיַעֲבוֹר בְּכָל פַּעַם מִשּׁוּם לֹא תִהְיֶה לוֹ כְנשֶׁה.
סעיף ז’
הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹ רִבִּית. וְאִם הִלְוָה לְעָנִי עַל מָרָא וְקַרְדֹּם וְכַיוֹצֵא בוֹ, שֶׁשְׂכָרוֹ מְרֻבָּה וְאֵינוֹ נִפְחָת אֶלָּא מְעַט, יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ אַף בְּלִי נְטִילַת רְשׁוּת מֵהַלֹּוֶה, וּלְנַכּוֹת לוֹ דְמֵי הַשְּׂכִירוּת בְּחוֹבוֹ, דְמִסְּתָמָא נִיחָא לֵהּ לַלֹּוֶה בְּכָךְ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּדַוְקָא לַאֲחֵרִים יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ, אֲבָל לֹא לְעַצְמוֹ, שֶלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ דְמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּחִנָם, רַק בִּשְׁבִיל הַהַלְוָאָה.
סעיף ח’
אִם רוֹצֶה הַמַּלְוֵה לָקַחַת מַשְִׁכּוֹן מִן הַלֹּוֶה שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה אֶלָּא אַחַר כָּךְ, לֹא יַעֲשֶׂה כִּי אִם עַל פִּי בֵּית דִין.
כ תמוז
סעיף ט’
לְעוֹלָם יַרְחִיק אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הָעֲרֵבוּת וּמִן הַפִּקְדוֹנוֹת בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר.
סעיף י’
מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ שְׁטַר חוֹב עַל חֲבֵרוֹ, וְהַשְׁטָר בָּלָה וְהוֹלֵךְ לְהִמָּחֵק, יָבוֹא
לִבֵית דִּין וְיַעֲשׂוּ לוֹ קִיּוּם.
סעיף יא’
אָסוּר לְהַשְׁהוֹת שְׁטָר פָּרוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה.
סעיף יב’
כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר בִּשְׁמִירַת פִּקָּדוֹן, כָּךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּשְׁמִירַת הַמַּשְׁכּוֹן בְּיוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹ שׁוֹמֵר שָׂכָר עַל הַמַּשְׁכּוֹן. וּכְשֵׁם שֶׁהַנִּפְקָד אֵינוֹ רַשַׁאי לִמְסֹר אֶת הַפִּקָּדוֹן לְאַחֵר לְשָׁמְרוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִתְבָּאֵר בְּסִימָן קפח, כָּךְ אֵין הַמַּלְוֵה רַשַּׁאי לְהַפְקִיד אֶת הַמַּשְׁכּוֹן בְּיַד אַחֵר אוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים.
סעיף יג’
הַמַּלְוֵה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן, שֶׁאִם לֹא יִפְרָעֶנּוּ לִזְמַן פְּלוֹנִי, יְהֵא הַמַּשְׁכּוֹן חָלוּט לוֹ, יִזָּהֵר לוֹמַר לוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָה, אִם לֹא תִפְדֶה אוֹתוֹ עַד זְמַן פְּלוּנִי, יְהֵא קָנוּי לִי מֵעַכְשָׁו.
סעיף יד’
מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁחַיָּב לַחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ אוֹמֵר לוֹ, וַדַּאי לִי שֶׁאֵינְךָ חַיָב לִי, פָּטוּר מִלְשַׁלֵּם לוֹ, שֶהֲרֵי מָחַל לוֹ.
סעיף טו’
לֹוֶה שֶׁבָּא לִפְרוֹעַ לַמַּלְוֶה עַל יְדֵי שְּׁלִיחַ, מִיָד כְּשֶׁמָּסַר אֶת הַמָּעוֹת לִידֵי הַשְּׁלִיחַ, זָכָה הַשְּׁלִיחַ בַּמָּעוֹת עֲבוּר הַמַּלְוֶה, וּכְשֶׁהַלֹּוֶה מִתְחָרֵט וְרוֹצֶה לְקַחְתָּן מִיַּד הַשְּׁלִיחַ וְשְׁיִפְרַע לוֹ אַחַר כָּךְ, אָסוּר מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵהּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת, וְגַם עַל הַשְּׁלִיחַ יֵשׁ אִסּוּר לְהַחֲזִירָן לַלֹּוֶה.
סימן קפ – הלכות שמטת כספים ובו ט”ז סעיפים:
סעיף א’
הַסְכָּמַת רֹב הַפּוֹסְקִים דִּשְׁמִטַּת כְּסָפִים נוֹהֶגֶת גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ. וְהָעוֹלָם נָהֲגוּ לְהָקֵל. וּכְבָר הִרְעִישׁוּ עַל זֹאת גְּדוֹלֵי יִשְֹרָאֵל זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּקְצָת מֵהֶם טָרְחוּ לְלַמֵּד זְכוּת עַל הַמִּנְהָג שֶׁסּוֹמְכִין עַל קְצָת מְקִלִין. אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַקְדֵּק בַּמִצְוֹת, בְּוַדַּאי מְחֻיָב לַעֲשׂוֹת כְּדַעַת רֹב הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּבִפְרָט שֶׁיוּכַל לְתַקֵּן אֶת הַדָּבָר עַל יְדֵי פְּרוֹזְבּוּל וְלֹא יָבוֹא לִידֵי פְסִידָא. וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה הָיְתָה בִֹּשְנַת תרל”ה, וְתִהְיֶה אִם יִרְצֶה הַשֵׁם בִּשְׁנַת תרמ”ב. [וְהַבָּאוֹת, אי”ה, תש”מ, תשמ”ז, תשנ”ד, תשס”א, תשס”ח, תשע”ה, תשפ”ב, תשפ”ט, תשצ”ו, תת”ג. וְכוּ’].
סעיף ב’
שְׁבִיעִית, מְשַׁמֶּטֶת כָּל מִלְוֶה, בֵּין מִלְוֶה עַל פֶּה, בֵּין מִלְוֶה בִּשְׁטָר, וַאֲפִלּוּ יֶשׁ בּוֹ אַחֲרָיוּת נְכָסִים. וּמִי שֶׁנָּתַן לַחֲבֵרוֹ מָעוֹת בְּתוֹרַת עִסְקָא, שֶׁהַדִּין הוּא שֶׁחֶצְיָן מִלְוֶה וְחֶצְיָן פִּקָּדוֹן, הַחֵצִי שֶׁהוּא מִלְוֶה מְשַׁמֵּט, וְהַחֵצִי שֶׁהוּא פִקָּדוֹן אֵינוֹ מְשַׁמֵּט.
סעיף ג’
הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן, אֵינוֹ מְשׁמֵּט. וְאִם הִלְוָהוּ עַל מַשְׁכּוֹן קַרְקַע, יֵשׁ בָּזֶה חִלוּקֵי דִינִים.
סעיף ד’
עָרֵב שֶׁפָּרַע לַמַּלְוֶה, וְקֹדֶם שֶׁפָּרַע הַלֹּוֶה לְהֶעָרֵב הִגִּיעָה שְׁנַת הַשְׁמִטָּה, מְשַׁמֵּט.
סעיף ה’
מִי שֶׁנִּתְחַיֵב לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה עַל מָמוֹן, שֶׁאִלּוּ הָיָה מוֹדֶה לוֹ הָיְתָה שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַמָּמוֹן, מְשַׁמֶּטֶת גַּם כֵּן אֶת הַשְׁבוּעָה.
סעיף ו’
מִי שֶׁהָיָה חַיָב לַחֲבֵרוֹ מָמוֹן וְכָפַר, וְעָמְדוּ לַדִּין וְנִתְחַיֵב, וְכָתְבוּ בֵּית הַדִּין פְּסַק דִּין וּנְתָנוּהוּ לִדֵי הַמַּלְוֶה, אֵין הַשְּׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ.
סעיף ז’
הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא תְשַׁמְּטֶנּוּ שְׁבִיעִית, אֲפִלּוּ הָכִי מְשַׁמַּטְתּוֹ. אֲבָל אִם הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא יַשְׁמִיט הוּא חוֹב זֶה, אֲפִלּוּ הָיָה זֶה בִּשְׁנַת הַשְׁמִטָּה, אֵינָהּ מְשַׁמַּטְתּוֹ. וְכֵן אִם כָּתַב בִּשְׁטָר לְשׁוֹן פִּקָּדוֹן, אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת.
סעיף ח’
הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ לְאֵיזֶה שָׁנִים וְהִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן לְאַחַר שְׁמִטָּה, אֵינָהּ מְשַׁמַּטְתּוֹ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְתָבְעוֹ קֹדֶם.
כא תמוז
סעיף ט’
הַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין וְאָמַר לָהֶם, אַתֶּם גְּבוּ לִי חוֹבִי, אֵינוֹ נִשְׁמָט.
סעיף י’
הַמּוֹכֵר אֵיזֶה דָבָר לַחֲבֵרוֹ בְּהַקָּפָה, הֲוֵי לֵהּ כְאִלּוּ הִלְוָהוּ מָעוֹת, וּמְשַׁמֵּט. אֲבָל חֶנְוָנִי הַמּוֹכֵר לַאֲחֵרִים בְּהַקָּפָה, וְאֵין דַּרְכּוֹ לִתְבֹּעַ עַד שֶׁמִּתְקַבֵּץ אֵיזֶה סַךְ, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. וְאִם זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁחָשַב הַכֹּל בְּיַחַד וְכָתַב בְּפִנְקָסוֹ סַךְ הַכּוֹלֵל, אֲזַי הֲוֵי כְּהַלְוָאָה וּמְשַׁמֵּט.
סעיף יא’
שְׂכַר שָׂכִיר, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. וְאִם זְקָפוֹ עָלָיו בְּמִלְוֶה, מְשַׁמֵּט.
סעיף יב’
הַבָּא מִכֹּחַ הַגּוֹי, הֲרֵי הוּא כַּגּוֹי. לָכֵן מִי שֶׁקָּנָה מִגּוֹי שְׁטַר חוֹב עַל יִשְֹרָאֵל, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט, שֶׁהֲרֵי הַגּוֹי הָיָה גוֹבֶה בִּשְׁטָרוֹ לְעוֹלָם. וְכֵן מִי שֶׁעָרַב לַגּוֹי בְּעַד יִשְֹרָאֵל, וְלֹא פָרַע הַיִשְֹרָאֵל, וְהֻצְרַךְ הַיִשְֹרָאֵל הֶעָרֵב לִפְרֹעַ לַגּוֹי, וְנָטַל מִן הַגּוֹי אֶת הַשְׁטָר שֶׁעַל הַלֹּוֶה, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. אֲבָל אִם לֹא הָיָה שְׁטָר, אֶלָּא שֶׁתּוֹבֵעַ לַחֲבֵרוֹ בְּעַל פֶּה, עַל שֶׁהֻצְרַךְ לִפְרֹעַ בַּעֲדוֹ לַגּוֹי, הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
סעיף יג’
אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת כְּסָפִים, אֶלָּא בְּסוֹפָהּ. לְפִיכָךְ הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה עַצְמָהּ, גּוֹבֶה חוֹבוֹ כָּל הַשָׁנָה. וּכְשֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָׁנָה, אָבַד הַחוֹב.
סעיף יד’
לֹוֶה שֶׁבָּא לִפְרֹעַ לַמַּלְוֶה חוֹב שֶׁעָבַר עָלָיו שְׁמִטָּה, יֹאמַר לוֹ הַמַּלְוֶה, מְשַׁמֵּט אֲנִי אֶת הַחוֹב וּכְבָר נִפְטַרְתָּ מִמֶּנִי. אִם אָמַר לוֹ הַלֹּוֶה, אַף עַל פִּי כֵן רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתְּקַבֵּל מִמֶּנִּי, מֻתָּר לַמַּלְוֶה לְקַבְּלוֹ מִמֶּנוּ. וְאַל יֹאמַר הַלּוֶֹה, בְּחוֹבִי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ, אֶלָּא יֹאמַר לוֹ, שֶׁלִּי הֵם וּבְמַתָּנָה אֲנִי נוֹתְנָם לָךְ. וְיָכוֹל הַמַּלְוֶה לַעֲשוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת וְהִתְפָּעֲלוּת, שֶׁיֹּאמַר הַלֹּוֶה שֶׁהוּא נוֹתְנָם לוֹ בְּמַתָּנָה. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לִפְעֹל זֹאת, אַל יִקָּחֵם.
סעיף טו’
פְּרוֹזְבּוּל אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. וּמַהוּ פְּרוֹזְבּוּל. הַמַּלְוֶה הוֹלֵךְ אֵצֶל שְׁלשָׁה בְּנֵי תוֹרָה שֶׁיִהְיוּ בֵּית דִּין, וְיֹאמַר אֲלֵיהֶם, אַתֶּם דַּיָנִים, מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל חוֹב שֶׁיֶּשׁ לִי עַל פְּלוֹנִי וְעַל פְּלוֹנִי, שֶׁאֶגְבֶּה אוֹתָן חוֹבוֹת כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה. וְהֵמָּה כּוֹתְבִים לוֹ פְּרוֹזְבוּל בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן, בְמוֹתַב תְּלָתָא כַחֲדָא הָוֵינָא, וַאֲתָא פְּלוֹנִי הַמַּלְוֵה וְאָמַר לְפָנֵינוּ, מוֹסֵר אֲנִי וְכוּ’. וּשְׁלָשְׁתָּן חוֹתְמִין לְמַטָּה, בִּלְשׁוֹן דַּיָּנִים אוֹ בִּלְשׁוֹן עֵדִים. וִיכוֹלִין לַעֲשׂוֹת זֹאת גַּם בְּסוֹף הַשָּׁנָה, דְּהַיְנוּ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָׁנָה קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁאֵינָן צְרִיכִין דַוְקָא לִכְתֹּב אֶת הַפְּרוֹזְבּוּל, אֶלָּא דַּי בְּמַה שֶׁהוּא אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ אִם אֵין בִּמְקוֹמוֹ בֵּית דִּין, יָכוֹל לוֹמַר, אֲנִי מוֹסֵר שְׁטָרוֹתַי לְבֵית דִּין שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי.
סעיף טז’
לֹא מַהֲנֵי פְּרוֹזְבּוּל אֶלָּא אִם יֵשׁ לַלֹּוֶה קַרְקַע. וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, סַגֵּי. וַאֲפִלּוּ אֵין לוֹ אֶלָּא עָצִיץ נָקוּב, סַגֵי. וַאֲפִלּוּ אֵין לַלֹּוֶה כְּלוּם, אֶלָּא שֶׁיֵשׁ לֶעָרֵב אוֹ שֶׁיֵשׁ לְמִי שֶׁהוּא חַיָב לוֹ לְלֹוֶה זֶה, נַמֵּי מַהֲנֵי. וְאִם גַּם לְאֵלּוּ אֵין לָהֶם כְּלָל, אִם יֵש לַמַּלְוֶה קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, יָכוֹל לְזַכּוֹת לוֹ לַלֹּוֶה, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אַחֵר, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְפָנָיו, וּמַהֲנֵי לִפְרוֹזְבּוּל.
סימן קפא – הלכות טוען ונטען ועדות ובו כ”ב סעיפים:
סעיף א’
כְּשֶׁנָפַל בֵּין שְׁנֵי בְנֵי אָדָם אֵיזֶה סִכְסוּךְ, רָאוּי לָהֶם לְהִתְפַּשֵּׁר בְּטוֹב וְשֶׁיְוַתֵּר כָּל אֶחָד נֶגֶד חֲבֵרוֹ, כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מִזִּילוּתָא דְבֵי דִינָא בָּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר.
סעיף ב’
אִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְפַּשֵׁר בְּטוֹב, וּמֻכְרָחִים לָבוֹא בַּמִּשְׁפָּט, יָבוֹאוּ לִפְנֵי בֵית דִּין יִשְֹרָאֵל. וְאָסוּר לִדּוֹן בִּפְנֵי דַיָנֵי גוֹיִם וּבְעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲפִלּוּ בְּדִין שֶׁדָּנִים כְּדִינֵי יִשְֹרָאֵל. וַאֲפִלּוּ נִתְרַצּוּ שְׁנֵי בַעֲלֵי דִינִים לִדּוֹן בִּפְנֵיהֶם, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ נִתְקַשְׁרוּ בְּקִנְיָן עַל זֶה אוֹ שֶׁכָּתְבוּ כֵן בִּשְׁטָר, אֵינוֹ כְלוּם. וְכָל הַבָּא לִדּוֹן בִּפְנֵיהֶם, הֲרֵי זֶה רָשָׁע, וּכְאִלּוּ חֵרֵף וְגִדֵּף וְהֵרִים יָד בְּתוֹרַת משׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וַאֲפִלּוּ בְּדָבָר הַמֻּתָּר לְמֶעְבָּד דִּינָא לְנַפְשֵׁהּ, כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר אִם יִרְצֶה הַשֵׁם בְּסָעִיף ט, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ עַל יְדֵי גּוֹיִם. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ דָן לִפְנֵי הַגּוֹיִם, אֶלָּא שֶׁכּוֹפֵהוּ עַל יְדֵי גוֹי שֶׁיַעֲמֹד עִמּוֹ לְדִין יִשְֹרָאֵל, רָאוּי לְמָתְחוֹ עַל הָעַמּוּד.
סעיף ג’
הָיְתָה יָדָם תַּקִּיפָה וּבַעַל דִּינוֹ גֶבֶר אַלָּם, יִתְבָּעֶנוּ לְדַיָּנֵי יִשְֹרָאֵל תְּחִלָּה. אִם לֹא רָצָה לָבוֹא, נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין וּמַצִּיל בְּדִינֵיהֶם.
סעיף ד’
מִי שֶׁתּוֹבְעִים אוֹתוֹ מָמוֹן שֶׁהוּא מֻחְזָק בּוֹ, אָסוּר לוֹ לְבַקֵּשׁ צְדָדִים לְהִשָּׁמֵט, כְּדֵי שֶׁיִתְרַצֶה הַלָּה לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ פְשָׁרָה וְיִמְחוֹל לוֹ עַל הַשְּׁאָר. וְאִם עָבַר וְעָשָׂה כֵן, אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי שָׁמַיִם, עַד שֶׁיִתֵּן לוֹ אֶת שֶׁלּוֹ.
כב תמוז
סעיף ה’
אָסוּר לְבַעַל דִּין לְסַפֵּר עִנְיַן הַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדַּיָן שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַעַל הַדִּין חֲבֵרוֹ. וְלֹא יַקְדִּים אֶת עַצְמוֹ לָבוֹא לִפְנֵי הַדַּיָן קֹדֶם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא נֶחְשָׁד שֶׁמַּקְדִּים כְּדֵי לְסַדֵּר טַעֲנוֹתָיו שֶׁלֹּא בִפְנֵי חֲבֵרוֹ (ספר מאירת עינים).
סעיף ו’
כְֹּשֵם שֶׁהַדַּיָן הַלּוֹקֵחַ שֹׁחַד אֲפִלוּ לְזַכּוֹת אֶת הַזַכַּאי עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, כָּךְ הַנּוֹתֵן אֶת הַשֹּׁחַד עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה דְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל.
סעיף ז’
אָסוּר לִטְעֹן שֶׁקֶר בְּכָל עִנְיָן. וַאֲפִלוּ אִם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא זַכַּאי, וְאִם יִטְעַן הָאֱמֶת יִתְחַיֵב בַּדִּין, מִכָּל מָקוֹם לֹא יִטְעַן שֶׁקֶר. הָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא, תָּנוּ רַבָּנָן, מִנַּיִן לְנוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ (פֵּרוּשׁ שֶׁהִלְוָה לַחֲבֵרוֹ) מָנָה, שֶׁלֹּא יֹאמַר אֶטְעֲנֶנּוּ בְּמָאתַיִם כְּדֵי שֶׁיּוֹדֶה לִי בְּמָנֶה וְיִתְחַיֵב לִי שְׁבוּעָה וַאֲגַלְגֵּל עָלָיו שְׁבוּעָה מִמָּקוֹם אַחֵר תַּלְמוּד לוֹמַר, מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִנַיִן לְנוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָנֶה וּטְעָנוֹ מָאתַיִם. שֶׁלֹּא יֹאמַר הַלֹּוֶה, אֶכְפְּרֶנּוּ בְּבֵית דִּין וְאוֹדֶה לוֹ חוּץ לְבֵית הַדִּין כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵב לוֹ שְׁבוּעָה וְלֹא יְגַלְגֵּל עָלַי שְׁבוּעָה מִמְּקוֹם אַחֵר תַּלְמוּד לוֹמַר, מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִנַּיִן לִשְׁלשָׁה שֶׁנּוֹשִׁין מָנֶה בְּאֶחָד, שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד בַּעַל דִּין וּשְׁנַיִם עֵדִים כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיאוּ הַמָּנֶה וְיַחֲלֹקוּ תַּלְמוּד לוֹמַר, מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק.
סעיף ח’
לִפְעָמִים בַּעֲלֵי הַדִּין בּוֹרְרִים לָהֶם אֲנָשִׁים שֶׁיַעֲשׂוּ פְשָׁרָה בֵּינֵיהֶם, אִם בְּצֵרוּף בֵּית הַדִין אוֹ שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין. וְדָבָר זֶה, הָגוּן הוּא, שֶׁכָּל אֶחָד הוּא מְצַדֵּד בִּזְכוּתוֹ שֶׁל זֶה אֲשֶׁר בְּחָרוֹ וְיֵצֵא הַפֶּשֶׁר כָּרָאוּי. וְדַוְקָא לְצַדֵּד בַּדֶּרֶךְ הַיָשָׁר. אֲבָל חָלִילָה לּוֹ לְעַוֵּת אֶת הַפֶּשֶׁר. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמֻּזְהָרִין שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת אֶת הַדִּין, כָּךְ מֻזְהָרִין שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת אֶת הַפֶּשֶׁר.
סעיף ט’
יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת דִּין לְעַצְמוֹ. אִם רוֹאֶה חֵפֶץ שֶׁלּוֹ בְּיַד אַחֵר שֶׁגְּזָלוֹ, יָכוֹל לְקַחְתּוֹ מִיָדוֹ. וְאִם הָאַחֵר עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, יָכוֹל לְהַכּוֹתוֹ עַד שֶׁיַנִּיחֶנוּ, אִם לֹא יוּכַל לְהַצִיל בְעִנְיָן אַחֵר, אֲפִלּוּ הוּא דָבָר שֶׁאֵין בּוֹ הֶפְסֵד, אִם יַמְתִּין עַד שֶׁיַעֲמִידֶנּו בַּדִין. וְאִם יֵשׁ עֵדִים הָרוֹאִים שֶׁהוּא תופֵס אֶת הַחֵפֶץ מִיַד הָאַחֵר, אֵינוֹ יָכוֹל לְתָפְסוֹ עַל יְדֵי הַכָּאָה, אֶלָּא אִם כֵּן יָכוֹל לְבָרֵר אַחַר כָּךְ שֶׁנָּטַל אֶת שֶׁלּוֹ. כִּי אִם לֹא יְבָרֵר, לֹא מַהֲנֵי לֵהּ תְּפִיסָתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ עֵדִים בַּדָבָר. אֲבָל אִם אֵין עֵדִים, דְּאָז מַהֲנֵי תְפִיסָתוֹ, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יוּכַל לְבָרֵר.
סעיף י’
בְּנֵי הָעִיר שֶׁמַּעֲמִידִין לָהֶם בֵּית דִּין, צְרִיכִין לֵידַע שֶׁיֵשׁ בְּכָל אֶחָד מֵהֶם שִׁבְעָה דְבָרִים אֵלּוּ, חָכְמָה בַתּוֹרָה, עֲנָוָה, יִרְאָה, שִׂנְאַת מָמוֹן אֲפִלּוּ שֶׁלָּהֶם, אַהֲבַת הָאֶמֶת, אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת לָהֶם, בַּעֲלֵי שֵׁם טוֹב בְּמַעֲשֵׂיהֶם. וְכָל הַמַּעֲמִיד דַּיָן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תַכִּירו פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כְּלוֹמַר, לֹא תַכִּירוּ פְנֵי הָאִישׁ לוֹמַר, פְּלוֹנִי עָשִׁיר הוּא, קְרוֹבִי הוּא, אוֹשִׁיבֶנּוּ בַדִין. וְכָל דַּיָן שֶׁנִּתְמַנָּה בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב, אָסוּר לַעֲמֹד לְפָנָיו אוֹ לְכַבְּדוֹ בִּשְׁאָר כִּבּוּד, וְעָלָיו דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם.
סעיף יא’
עֲיָרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם חֲכָמִים הָרְאוּיִים לִהְיוֹת דַּיָּנִים, מְמַנִּים הַטּוֹבִים וְהַחֲכָמִים שֶׁבָּהֶם לְדַעַת אַנְשֵׁי הָעִיר, וְהֵם יָדוּנוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְדַיָנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵלְכוּ לִפְנֵי עַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם. וְכֵיוָן שֶׁקִבְּלוּם עֲלֵיהֶם בְּנֵי הָעִיר, אֵין אַחֵר יָכוֹל לְפָסְלָן. וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם.
סעיף יב’
כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ עֵדוּת לַחֲבֵרוֹ וְרָאוּי לְהָעִידוֹ וְיֵשׁ לַחֲבֵרוֹ תּוֹעֶלֶת בְעֵדוּתוֹ וְהוּא תוֹבְעוֹ שֶׁיָעִיד לוֹ בִּפְנֵי בֵּית דִּין חַיָב לְהָעִיד לוֹ, בֵּין שֶׁיֵשׁ עוֹד עֵד אַחֵר עִמּוֹ, בֵּין שֶׁהוּא לְבַדּוֹ. וְאִם כָּבַשׁ עֵדוּתוֹ, חַיָב בְּדִינֵי שָׁמָיִם. וְאָסוּר לְאָדָם לְהָעִיד בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְשַׁקֵּר. וַאֲפִלּו אָמַר לוֹ בַּעַל הַדִּין, בּוֹא וַעֲמֹד עִם עֵד אֶחָד שֶׁיֵשׁ לִי, וְלֹא תָעִיד, רַק שֶׁיִפְחַד בַּעַל חוֹבִי וְיִסְבּוֹר שֶׁיֵשׁ לִי שְׁנֵי עֵדִים, וְיוֹדֶה לִי לֹא יִשְׁמַע לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק.
סעיף יג’
הָא דְּעֵד אֶחָד מֵעִיד, זֶהוּ דַוְקָא בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן, דְּמַהַנֵי גַם עֵד אֶחָד לְעִנְיַן שְׁבוּעָה. וְכֵן בִּדְבַר אִסוּר, אִם עֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה הָאִסּוּר, יָעִיד כְּדֵי לְאַפְרוּשֵׁי מֵאִסּוּרָא. אֲבָל אִם כְּבָר נַעֲשֶׂה הָאִסּוּר, לֹא יָעִיד עֵד אֶחָד. דְּכֵיוָן דְּעֵד אֶחָד אֵינוֹ נֶאֱמָן, אֵינוֹ אֶלָּא כְּמוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ.
כג תמוז
סעיף יד’
הַנּוֹטֵל שָׂכָר לְהָעִיד, עֵדוּתוֹ בְּטֵלָה. וְדַוְקָא כְּשֶׁכְּבָר רָאָה הַמַּעֲשֶׂה, דִּמְחֻיָּב לְהָעִיד בְּחִנָּם. אֲבָל לֵילֵךְ לִרְאוֹת אֶת הָעִנְיָן שֶׁיִהְיֶה אַחַר כָּךְ עֵד בַּדָבָר, מֻתָּר לוֹ לִקַּח שָׂכָר, אֲבָל רַק שָׂכָר הָרָאוּי לְפִי הַטִּרְחָא שֶׁלּוֹ וְלֹא יוֹתֵר. וְכֵן אִם יֶשׁ לוֹ טִרְחָא לָלֶכֶת לִפְנֵי בֵית הַדִּין, יָכוֹל לִטּוֹל שְׂכַר טִרְחָא כְּפִי הָרָאוּי בְּעַד טִרְחָא זוֹ, וְלֹא יוֹתֵר.
סעיף טו’
כָּל עֵדוּת שֶׁיֵשׁ לְאָדָם הֲנָאָה בָהּ, וְאֵיזֶה צַד נְגִיעָה אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, פָּסוּל לְהָעִיד.
סעיף טז’
כְּתִיב, וַאֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו, וְדָרְשֵׁינָן, זֶה הַבָּא בְּהַרְשָׁאָה וּמִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹא לוֹ. וְדַוְקָא כְּשֶׁשְּׁנֵי בַּעֲלֵי הַדִּין הֵמָּה בָעִיר, אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁהַלֹּוֶה הוּא אַלָּם וּבַעַל טְעָנוֹת, וְיָרֵא הַמַּלְוֵה לִטְעֹן עִמּוֹ וּמַרְשֶׁה לְאַחֵר, זֶהוּ מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹא לוֹ. אַבָל אִם הַנִּתְבָּע הוּא בְּעִיר אַחֶרֶת, וְהַתּוֹבֵעַ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ וּמַרְשֶׁה לְאַחֵר, זֶה הַמֻּרְשֶׁה מִצְוָה קָעֲבֵיד לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַד עוֹשְׁקוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּהַבָּא בְהַרְשָׁאָה כְּדֵי לֵהָנוֹת מִן הַשָּׂכָר וְלֹא בִּשְׁבִיל אַלָּמוּת, מֻתָּר.
סעיף יז’
לְעוֹלָם יַרְחִיק אָדָם אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ מִשְּׁבוּעַת אֱמֶת בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר.
סעיף יח’
מִי שֶׁחֲבֵרוֹ נִתְחַיֵב לוֹ שְׁבוּעָה, וְרוֹאֶה בוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשָׁבַע לַשֶּׁקֶר, חַס וְשָׁלוֹם יִתְפַּשֵּׁר עִמוֹ כְּפִי הָאֶפְשָׁרִי וְלֹא יַנִּיחֶנּוּ לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר, שְׁבוּעַת ה’ תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְדָרְשֵׁינָן, מְלַמֵּד שֶהַשְׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁנֵיהֶם.
סעיף יט’
יִשְֹרָאֵל הַיּוֹדֵעַ עֵדוּת לַגּוֹי לוֹ דִין עִם יִשְֹרָאֵל בְּעַרְכָּאוֹתֵיהֶם, אִם יִגְרֹם בְּעֵדוּתוֹ לְחַיֵב אֶת הַיִשְֹרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָיָה חַיָב בְּדִינֵי יִשְֹרָאֵל, אָסוּר לְהָעִיד לוֹ. וְאִם לָאו, מֻתָּר לְהָעִיד לוֹ. וְאִם מִתְּחִלָּה יִחֲדוֹ הַגּוֹי לְהַיִשְֹרָאֵל שֶׁיִהְיֶה לוֹ עֵד, הוֹאִיל וְיִהְיֶה חִלוּל הַשֵׁם אִם לֹא יָעִיד לוֹ, יָעִיד לוֹ בְּכָל עִנְיָן.
סעיף כ’
כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם זוֹכֵר, יָכוֹל לְהָעִיד לְעוֹלָם, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָא מִתּוֹךְ שֶׁנִתְיַשֵׁן הַדָּבָר הַרְבֵּה אֵינוֹ זוֹכְרוֹ עַל בֻּרְיוֹ. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ נִזְכָּר לָעֵדוּת אֶלָּא מִתּוֹךְ הַכְּתָב, שֶׁכְּשֶמְּסָרוּהוּ לוֹ, כְּתָבוּ בְּפִנְקָסוֹ לְזִכְרוֹן דְּבָרִים וְשָׁכַח אֶת הַדָּבָר וְאֵינוֹ נִזְכָּר אֶלָּא מִתּוֹךְ הַכְּתָב יָכוֹל לְהָעִיד. וְדַוְקָא שֶׁכַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת הַכְּתָב נִזְכַּר בַּדָּבָר. וְכֵן אִם נִזְכַּר בַּדָּבָר עַל יְדֵי אַחֵר שֶׁהִזְכִּרוֹ לוֹ, יָכוֹל לְהָעִיד, וַאֲפִלּוּ הָיָה הַמַּזְכִּיר הָעֵד הַשֵּׁנִי. אֲבָל אִם בַּעַל הַדִּין בְּעַצְמוֹ מַזְכִּירוֹ וְנִזְכַּר, לֹא יָעִיד. אַךְ יָכוֹל בַּעַל הַדִּין לִמְסֹר אֶת הַדְּבָרִים לְאַחֵר וְהוּא יַזְכִּירוֹ, דַּהֲוֵי לֵהּ נִזְכָּר עַל יְדֵי אַחֵר.
סעיף כא’
עֵד שֶׁהוּא קָרוֹב לְאֶחָד מִבַּעֲלֵי הַדִּין, אוֹ לְאֶחָד מֵהַדַּיָנִים, אוֹ שֶׁהָעֵדִים קְרוֹבִים זֶה לָזֶה, וַאֲפִלּוּ קֻרְבָה עַל יְדֵי נְשׁוֹתֵיהֶם לִפְעָמִים פְּסוּלִים לְהָעִיד. וַאֲפִלּוּ קְרוֹבִים רַק לֶעָרֵב וְלֹא לַלֹּוֶה, גַּם כֵּן פְּסוּלִים לְהָעִיד לַלֹּוֶה. וְזֶה שֶׁפָּסְלָה הַתּוֹרָה עֵדוּת הַקְּרוֹבִים, לֹא מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁהֲרֵי פסוּלִים לְהָעִיד, בֵּין לִזְכוּתוֹ בֵּין לְחוֹבָתוֹ, אֶלָּא גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא. וַאֲפִלּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, לֹא הָיוּ כְשֵׁרִים לְהָעִיד זֶה לָזֶה. לָכֵן כָּל עֵד שֶׁיֵשׁ לוֹ אֵיזֶה קֻרְבָה לְאֶחָד מִן הַנִּזְכָּרִים אוֹ שֶׁהָיָה קָרוֹב וְנִתְרַחֵק וְהַדַּיָנִים אֵינָם יוֹדְעִים, צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָהֶם, וְהֵם יַגִּידוּ לוֹ עַל פִּי הַתּוֹרָה אִם יֵשׁ בְּקֻרְבָה זוֹ כְּדֵי לְפָסְלוֹ אוֹ לֹא.
סעיף כב’
שְׁנֵי עֵדִים, שֶׁאֶחָד יוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רָשָׁע וּפָסוּל לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה וְאֵין הַדַּיָנִים מַכִּירִים בְּרִשְׁעוֹ, אָסור לוֹ לְהָעִיד עִמּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עֵדוּת אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיוֹת עֵד חָמָס. וּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא, שֶׁכָּל הָעֵדוּת בְּטֵלָה, אֲפִלּוּ הֵם רַבִּים, אִם אֶחָד בֵּינֵיהֶם פָּסוּל. וְאֵיזֶהוּ רָשָׁע שֶׁפָּסוּל לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה. כֹּל שֶׁעָבַר עַל דָּבָר שֶׁפָּשַט בְּיִשְֹרָאֵל שֶׁהוּא עֲבֵרָה, וְהוּא דָבָר שֶׁבְּלֹא תַעֲשֶה מִן הַתּוֹרָה, וְעָבַר בְּזָדוֹן וְלֹא עָשָׂה תְשׁוּבָה. אֲבָל אִם יֵשׁ לִתְלוֹת שֶׁעָשָֹה בִשְׁגָגָה אוֹ בְטָעוּת, שֶׁלֹּא יָדַע אֶת הָאִסּוּר, לֹא נִפְסָל לְעֵדוּת.
סימן קפב – הלכות גנבה וגזלה ובו ט”ז סעיפים:
סעיף א’
אָסוּר לִגְזוֹל אוֹ לִגְנוֹב אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, בֵּין מִיִשְֹרָאֵל בֵּין מִגּוֹי. אִיתָא בְּתַנָּא דְבֵי אֵלִיָהוּ, מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁסִּפֵּר לִי, שֶׁעָשָׂה עַוְלָה לַגּוֹי בִּמְדִידַת הַתְּמָרִים שֶׁמָּכַר לוֹ, וְאַחַר כָּךְ קָנָה בְּכָל הַמָּעוֹת שֶׁמֶן, וְנִשְׁבַּר הַכַּד וְנִשְׁפַּךְ הַשֶׁמֶן. וְאָמַרְתִּי, בָּרוךְ הַמָּקוֹם שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא פָּנִים. הַכָּתוּב אוֹמֵר, לֹא תַעֲשׂק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל. וְגֵזֶל הַנָכְרִי, גָּזֵל.
כד תמוז
סעיף ב’
אִם הוּא דָבָר מֻעָט כָּל כָּךְ שֶׁאֵין מִי שֶׁיַקְפִּיד עָלָיו כְּלָל, כְּגוֹן לִטּוֹל מֵהַחֲבִילָה קֵיסָם לַחֲצוֹץ בּוֹ שִׁנָּיו, מֻתָּר. וּמִדַּת חֲסִידוּת לְהִמָּנַע גַּם מִזֶה.
סעיף ג’
אֲפִלּוּ לִגְנוֹב עַל דַּעַת לְהַחֲזִיר, אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לְצַעֲרוֹ קְצָת אוֹ בְּדֶרֶךְ שְׂחוֹק, גַּם כֵּן אָסוּר.
סעיף ד’
אָסוּר לַעֲשׂק אֶת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תַעֲשׂק אֶת רֵעֲךָ. וְאֵיזֶהוּ עושֵׁק. זֶה שֶׁבָּא מָמוֹן חֲבֵרוֹ לְיָדוֹ בִּרְצוֹן חֲבֵרוֹ, כְּגוֹן שֶׁיֵשׁ לוֹ בְיָדוֹ הַלְוָאָה אוֹ שְׂכִירוּת, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁלֵּם לוֹ, אוֹ שֶׁדּוֹחֵהוּ בְּלֵךְ וָשׁוּב, לֵךְ וָשׁוּב. וְכֵיוָן דִּכְתִיב רֵעֲךָ, אֵינוֹ אָסוּר בַּגּוֹי. וְהוּא שֶׁאֵין חִלוּל הַשֵּׁם בַּדָּבָר, כְּגוֹן שֶׁלָּוָה מִגּוֹי וָמֵת, רַשַׁאי לְכַחֵשׁ לִבְנוֹ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר. אֲבָל כְּשֶׁהַגּוֹי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְשַּׁקֵּר, אָסוּר, מִפְּנֵי חִלוּל הַשֵּׁם. וְאַף בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, אֵינוֹ רַשַׁאי אֶלָּא לְהַפְקִיעַ הַלְוָאָתוֹ אוֹ שְׁאָר חוֹב שֶׁהוּא חַיָב לוֹ. אֲבָל חֵפֶץ שֶׁהוּא בְעָיִן, אָסוּר לִכְפֹּר, שֶׁהֲרֵי זֶה הֲוֵי גָזֵל מַמָּשׁ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ קָנָה מִמֶּנוּ חֵפֶץ, אָסוּר לְהַטְעוֹת אוֹתוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן בִּנְתִינַת הַמָּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְחִשַּׁב עִם קוֹנֵהוּ, דְּמַיְרֵי בַּגּוֹי, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מַקְנֶה לוֹ הַחֵפֶץ אֶלָּא בְּעַד הַסְּכוּם שֶהִשְׁתַּוּוּ. וְהַמַּטְעֵהוּ בְּחֶשְׁבּוֹן הַמָּעוֹת, הֲרֵי זֶה כְּגוֹנֵב אֶת הַחֵפֶץ וְלֹא כְּמַפְקִיעַ חוֹבוֹ. וַאֲפִלּוּ גְנֵבַת דַּעַת שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן מָעוֹת, אָסוּר בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְסִימָן סג. וּמִכָּל מָקוֹם אִם הַגּוֹי טָעָה בְעַצְמוֹ, מֻתָּר אִם לֹא יִהְיֶה חִלוּל הַשֵׁם בַּדָּבָר, שֶׁלֹּא יִוָּדַע לוֹ. וְנָכוֹן שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַיִשְֹרָאֵל, רְאֵה שֶעַל חֶשְׁבּוֹנְךָ אֲנִי סוֹמֵךְ.
סעיף ה’
כָּל הַחוֹמֵד בֵּיתוֹ אוֹ כֵּילָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ, אוֹ כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בְּדַעַת חֲבֵרוֹ לְמָכְרוֹ, וְהוּא הִרְבָּה עָלָיו רֵעִים אוֹ שֶׁהִפְצִיר בּוֹ בְעַצְמוֹ עַד שֶׁמְּכָרוֹ לוֹ, הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַחְמֹד. וּמִשָּׁעָה שֶׁנִּפְתָּה בְּלִבּוֹ וְחָשַׁב אֵיךְ יִקְנֶה חֵפֶץ זֶה, עָבַר בְּלֹא תִתְאַוֶּה, כִּי אֵין תַּאֲוָה אֶלָּא בַלֵּב בִּלְבָד, וְהַתַּאֲוָה מְבִיאָה לִידֵי חִמּוּד. וְהַקּוֹנֶה אֶת הַדָּבָר שֶׁהִתְאַוָּה לוֹ, עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין. וּלְכָךְ נֶאֱמַר, לֹא תַחְמֹד וְלֹא תִתְאַוֶּה.
סעיף ו’
מִצְוַת עֲשֵׂה עַל הַגּוֹזֵל לְהַחֲזִיר אֶת הַגְּזֵלָה עַצְמָהּ אִם הִיא בְעֵינָהּ וְלֹא נִשְּׁתַּנֵית, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל. וְהוּא הַדִין לְגַנָּב. וְאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּנְתִינַת דָּמִים, אֲפִלּוּ אִם כְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. אֲבָל אִם אָבְדָה אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנִית בְּשִׁנוּי שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר לִבְרִיָתוֹ אוֹ שֶׁשִקְעָהּ בַּבִנְיָן, שֶׁיִהְיֶה לוֹ הֶפְסֵד גָּדוֹל לִסְתֹּר אֶת הַבִּנְיָן, יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּנְתִינַת דָּמִים, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה שָוֶה בִּשְׁעַת הַגְּזֵלָּה. וְאִם הַנִּגְזָה הוּא בְּמָקוֹם אַחֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁלוֹחַ אֶת הַמָּעוֹת לִמְקוֹמוֹ, אֶלָּא מוֹדִיעוֹ שֶׁיָבוֹא וִישַׁלֵּם לוֹ. אִם מֵת הַנִּגְזָל, יַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו.
סעיף ז’
הַגּוֹזֵל אֶת הָרַבִּים, כְּגוֹן שֶׁהָיָה חֶנְוָנִי וּמָדַד בְּמִדָּה חֲסֵרָה אוֹ שֶׁשָּׁקַל בְּמִשְׁקָל חָסֵר וְכַדּוֹמֶה, אוֹ שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה בַּקָּהָל וְהֵקֵל עַל קְרוֹבָיו וְהִכְבִּיד עַל אֲחֵרִים, וְכֵן מִי שֶׁנָטַל רִבִּית מֵרַבִּים, תְּשׁוּבָתוֹ קָשָה. לְפִיכָךְ יַעֲשֶׂה צָרְכֵי רַבִּים, שֶׁגַּם הַנִּגְזָלִים יֵהָנוּ מֵהֶם. וּמִכָּל מָקוֹם לָאֵלֶּה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁגָּזַל מֵהֶם, מְחֻיָב לְהַחֲזִיר לָהֶם, וְאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַה שֶׁעָשָׂה צָרְכֵי רַבִּים.
סעיף ח’
אָסוּר לִקְנוֹת מֵהַגַנָּב אוֹ מֵהַגַּזְלָן אֶת הַחֵפֶץ שֶׁגָּנַב אוֹ גָזָל. וְאֵין חִלּוּק בֵּין שֶׁהוּא יִשְֹרָאֵל אוֹ נָכְרִי, כִּי גַם הַנָּכְרִי נִצְטַוֶּה עַל אִסּוּר גְּנֵבָה וּגְזֵלָה אֲפִלּוּ מִנָּכְרִי חֲבֵרוֹ, וְהוּא מִשֶּׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם. וְעָוֹן גָּדוֹל הוּא לִקְנוֹת מִן הַגַּנָּב אוֹ מִן הַגַּזְלָן, שֶׁהֲרֵי הוּא מַחֲזִיק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, וְגוֹרֵם לַגַּנָּב שֶׁיִגְנוֹב עוֹד גַּם גְּנֵבוֹת אֲחֵרוֹת, וְאִם לֹא יִמְצָא לוֹקֵחַ, לֹא יִגְנוֹב. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹלִיךְ אֶת הַגְּנֵבָה לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, אֵין זֶה מָצוּי לוֹ כָּל כָּךְ. וְאִם הַקּוֹנֶה מִתְכַּוֵּן לְטוֹבַת הַבְּעָלִים לְהַחֲזִירוֹ לָהֶם כְּשֶׁיַחֲזִירוּ לוֹ מְעוֹתָיו, מֻתָּר. וְדַוְקָא כְּשֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁרִי לַבְּעָלִים בְּעַצְמָם לְהַצִיל. וְכֵן אָסוּר לְקַבֵּל בְּפִקָּדוֹן דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהוּא גָנוּב אוֹ גָזוּל.
סעיף ט’
אֲפִלוּ לֵהָנוֹת שׁוּם הֲנָאָה מִן הַגְּנֵבָה אוֹ מִן הַגְּזֵלָה כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּיַד הַגַּנָב אוֹ הַגַּזְלָן, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ הֲנָאָה מֻעֶטֶת שֶׁגַּם בְּעָלֶיהָ לֹא הָיוּ מַקְפִּידִים עָלֶיהָ, כְּגוֹן חִלּוּף מַטְבְּעוֹת בְּשָׁוְיָן, אָסוּר בְּמָעוֹת גְּנוּבוֹת אוֹ גְּזוּלוֹת. וְכֵן לִכָּנֵס לְבַיִת גָּזוּל, בַּחַמָּה מִפְנֵי הַחַמָּה וּבַגְשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְשָׁמִים, אוֹ לַעֲבוֹר בְּשָׂדֶה גְזוּלָה, אָסוּר.
סעיף י’
וְלָכֵן מִי שֶׁהוּא גַנָּב אוֹ גַזְלָן מְפֻרְסָם, שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת אֶלָּא זֹאת, וְכָל מְמוֹנוֹ בְּחֶזְקַת גָנוּב אוֹ גָזוּל, אָסוּר לֵהָנוֹת מִמֶּנוּ, וְאָסוּר לְעָנִי לָקַחַת מִמֶּנּוּ צְדָקָה.
סעיף יא’
וְכֵן אִם אֶחָד רוצֶה לִמְכֹּר אֵיזֶה חֵפֶץ שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהוּא גָנוּב, כְּגוֹן שׁוֹמְרֵי פֵּרוֹת שֶׁמּוֹכְרִים פֵּרוֹת בְּמָקוֹם צָנוּעַ, אוֹ מוֹכֵר אַחֵר שֶׁנּוֹשֵׂא אֵיזֶה דָבָר בְּהַצְנֵעַ לְמָכְרוֹ, אוֹ שֶׁאוֹמֵר לְהַקּוֹנֶה, הַטְמֵן, אָסוּר לִקְנוֹת. וַאֲפִלּוּ לִקְנוֹת מֵאִשָּׁה אֵיזֶה דָבָר שֶׁיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁהִיא מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא מִדַּעַת בַּעְלָּה, אוֹ לִקְנוֹת מֵאִישׁ דָּבָר מִתַּכְשִׁיטֵי הָאִשָּׁה וּמַלְבּוּשֶׁיהָ, שֶׁיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁהוּא מוֹכְרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת אִשְׁתּוֹ, אָסוּר.
כה תמוז
סעיף יב’
מִי שֶׁנִּתְחַלְפוּ לוֹ כֵּלָיו בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה וְכַדּוֹמֶה, הַרֵי זֶה לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֵלִים אֵלוּ שֶׁבָּאוּ לְיָדוֹ וְאֵינָם שֶׁלּוֹ. וּכְשֶׁיָבוֹא בַּעַל הַחֵפֶץ, צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ לוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַחֵפֶץ שֶׁלּוֹ נֶאֱבָד. וְכֵן כּוֹבֶסֶת הַמְכַבֶּסֶת לְרַבִּים וְהֵבִיאָה לוֹ חָלוּק שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אָסוּר לְלָבְשוֹ, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ לִבְעָלָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁשֶּׁלּוֹ נֶאֱבָד. אַךְ אִם מֻנָּח אֶצְלוֹ יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא חָקְרוּ הַבְּעָלִים בֵּינְתַיִם אַחַר שֶׁלָּהֶם, אָז מֻתָּר לוֹ לְלָבְשוֹ, כִּי מִסְּתָמָא סִלְּקָה הַכּוֹבֶסֶת אֶת בְּעָלָיו וְשִׁלְּמָה בְּעַד הֶחָלוּק הַזֶה.
סעיף יג’
אָסוּר לֵהָנוֹת מִשׁוּם דָּבָר שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁבָּרוּר לוֹ שֶׁכְּשֶיִוָּדַע לִבְעָלָיו יִשְׂמְחוּ וְיָגִילוּ מִפְנֵי אַהֲבָתָם אוֹתוֹ. מִכָּל מָקוֹם אָסוּר. לְפִיכָךְ הַנִּכְנָס לְפַרְדֵּס אוֹ לְגִנַּת חֲבֵרוֹ, אָסוּר לוֹ לִלְקֹט פֵּרוֹת שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים. אַף עַל פִּי שֶׁבַּעַל הַפַּרְדֵּס וּבַעַל הַגִּנָּה אוֹהֲבוֹ וְרֵעוֹ אֲשֶׁר כְּנַפְשוֹ, וּבְּוַדַּאי יִשְׂמַח וְיָגִיל כְּשֶׁיִוָּדַע לוֹ שֶׁנֶּהֱנָה זֶה מִפֵּרוֹתָיו, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁעַכְשָו אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִזֶה, הֲרֵי הוּא נֶהֱנֶה בְּאִסּוּר. וְצָרִיךְ לְהַזְהִיר לָרַבִּים, שֶׁנִּכְשָׁלִין בָּזֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן יְדִיעָה.
סעיף יד’
וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּר לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם לִתֵּן פְּרוּסָה לְעָנִי אוֹ לִבְנוֹ שֶׁל אוֹהֲבוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, לְפִי שֶׁכָּךְ נָהֲגוּ בַּעֲלֵי הַבָּתִּים. וְאֵין זֶה נִקְרָא שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ נָהֲגוּ, וְהַבְּעָלִים יוֹדְעִין מִזֶּה הַמִּנְהָג. וּמִטַּעַם זֶה, מֻתָּר לְקַבֵּל צְדָקָה מִן הַנָּשִׁים דָּבָר מֻעָט שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים, הוֹאִיל וְדַרְכָּן בְּכָךְ, וְיוֹדְעִין הַבְּעָלִים שֶׁדַּרְכָּן בְּכָךְ. וְכֵן בְּפַרְדֵּס, אִם הוּא רָגִיל בּוֹ לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹתָיו מִדַּעַת הַבְּעָלִים, מֻתָּר. וְכֵן כָּל כַּיוֹצֵא בָזֶה.
סעיף טו’
הַמּוֹצֵא פֵרוֹת בַּדֶּרֶךְ תַּחַת אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה עַל הַדֶּרֶך, אִם הֵם פֵּרוֹת שֶׁדַּרְכָּן לִפּוֹל מִן הָאִילָן וּבִנְפִילָתָם הֵם נִמְאָסִים, אוֹ אֲפִלּוּ אֵינָם נִמְאָסִים אֶלָּא שֶׁרֹב הָעוֹבְרִים שָׁמָּה הֵמָּה גוֹיִם, אוֹ שֶׁהֵם פֵּרוֹת שֶׁדֶּרֶךְ הַבְּהֵמוֹת לֶאֱכֹל אוֹתָם, וְהֵן עוֹבְרוֹת דֶרֶךְ שָׁם, הֲרֵי הַבְּעָלִים כְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ מֵהֶם וּמֻתָּרִים. אֲבָל אִם הֵם פֵּרוֹת שֶׁאֵינָם נִמְאָסִים בִּנְפִילָתָם, וְרֹב הָעוֹבְרִים שָׁמָּה הֵמָּה יִשְׂרְאֵלִים, אֲסוּרִים מִשׁוּם גָּזֵל. וְאִם הֵם שֶׁל יְתוֹמִים קְטַנִּים, אֲסוּרִים בְּכָל עִנְיָן, כִּי הַקְּטַנִּים, אֵין הַיֵאוּשׁ וְהַמְּחִילָה שֶׁלָּהֶם כְּלוּם
סעיף טז’
דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא.
סימן קפג – הלכות נזקי ממון ובו ז’ סעיפים:
סעיף א’
אָסוּר לְהַזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ עַל דַּעַת לְשַׁלֵּם, כְּמוֹ שֶׁאָסוּר לִגְנֹב וְלִגְזֹל עַל דַּעַת לְשַׁלֵּם. וַאֲפִלּוּ לִגְרֹם נֶזֶק לַחֲבֵרוֹ, בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּדִבּוּר, אָסוּר, כְּגוֹן רְאוּבֵן שֶׁמּוֹכֵר סְחוֹרָה לַגּוֹי, וּבָא שִׁמְעוֹן וְאוֹמֵר לוֹ, שֶׁאֵינָהּ שָׁוָה כָּל כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁהָאֱמֶת כֵּן, אָסוּר, שֶׁהֲרֵי אוֹנָאָתוֹ מֻתֶּרֶת. וְכָל הַגּוֹרֵם נֶזֶק לַחַבֵרוֹ, אֲפִלּוּ בְּעִנְיָן שֶׁפָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, חַיָב בְּדִינֵי שָׁמַיִם, עַד שֶׁיְפַיֵס אֶת חֲבֵרוֹ.
סעיף ב’
אֲפִלּוּ מִי שֶׁבָּא אֵיזֶה נֶזֶק עָלָיו, אָסוּר לְסַלְּקוֹ מֵעָלָיו, אִם עַל יְדֵי זֶה יִגְרוֹם שֶׁיָבוֹא עַל חֲבֵרוֹ, כִּי אָסוּר לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ בִּגְרַם נֶזֶק מָמוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ. אֲבָל קֹדֶם שֶׁבָּא הַנֶּזֶק עָלָיו, מֻתָּר לִדְחוֹתוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָבוֹא עַל חֲבֵרוֹ. כְּגוֹן אַמַּת הַמַּיִם שֶׁבָּאָה לִשְׁטֹף שָׂדֵהוּ, עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסָה לְשָׂדֵהוּ, מֻתָּר לִגְדֹּר בְפָנֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי זֶה הִיא שׁוֹטֶפֶת שְׂדֵה חֲבֵרוֹ. אֲבָל מִשֶּׁנִּכְנְסָה לְשָׂדֵהוּ, אָסוּר לְהוֹצִיאָה בְעִנְיָן שֶׁתַּגִּיעַ לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַנֶּזֶק מֻטָּל עָלָיו, אֵינוֹ רַשַׁאי לְסַלְּקוֹ מֵעָלָיו וּלְהַטִּילוֹ עַל חֲבֵרוֹ.
סעיף ג’
וְכֵן חֵיל מֶלֶךְ שֶׁבָּא לְעִיר, וּבְנֵי הָעִיר מְחֻיָּבִים לָתֵת לָהֶם אַכְסַנְיָא, אָסוּר לְאֶחָד לִתֵּן שָׂכָר לְשַֹר הַחַיִל לְפָטְרוֹ, כִּי עַל יְדֵי זֶה יִגְרֹם נֶזֶק לְיִשְֹרָאֵל אַחֵר. וְכֵן בְּכָל שְׁאָר עִנְיְנֵי מִסִּים, אָסוּר לְהִשְׁתַּדֵּל אֵצֶל הַשַּׂר לְפָטְרוֹ, אִם עַל יְדֵי זֶה יַכְבִּיד עַל אֲחֵרִים. וְהָעוֹשֶׂה כֵּן, נִקְרָא מָסוֹר.
כו תמוז
סעיף ד’
אָסוּר לִמְסֹר יִשְֹרָאֵל בְּיַד גּוֹיִם, בֵּין גּוּפּוֹ בֵּין מָמוֹנוֹ, בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּדִבּוּר, לְהַלְשִׁין עָלָיו אוֹ לְגַלוֹת מַצְפּוּנָיו. וְכָל הַמּוֹסֵר, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וַאֲפִלּוּ רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת, אָסוּר לְמָסְרוֹ לֹא גוּפּוֹ וְלֹא מָמוֹנוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא מֵצֵר לוֹ וּמְצַעֲרוֹ תָמִיד בִּדְבָרִים. אֲבָל אִם חֲבֵרוֹ מוֹסֵר אוֹתוֹ וְאִי אֶפְֹשָר לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁיִמְסֹר אוֹתוֹ, מֻתָּר.
סעיף ה’
אָסוּר לִכָּנֵס לְתוֹךְ שְׂדֵה נִיר שֶׁל חֲבֵרוֹ, מִפְנֵי שֶׁהוּא דָשׁ נִירוֹ וּמְקַלְקְלוֹ.
סעיף ו’
אָסוּר לַעֲמֹד עַל שְׂדֵה חֲבֵרוֹ לְהִסְתַּכֵּל בָּה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ, שֶׁלֹּא יַזִּיקֶנָּה בְּעַיִן הָרָע. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּחֲבֵרוֹ בְּעִנְיָן שֶׁיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיַזִּיקֶנּוּ בְּעַיִן הָרָע. וַאֲפִלוּ בַּעֲסָקָיו וּבְמַעֲשָׂיו שֶׁאֵין בָּהֶם חֲשַׁשׁ הֶזֵּק עַיִן הָרָע, אִם עוֹשֶׂה בְבֵיתוֹ וּבִרְשׁוּתוֹ, אָסוּר לִרְאוֹת שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, כִּי שֶׁמָּא אֵינוֹ חָפֵץ שֶׁיֵדְעוּ אֲחֵרִים מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו. וְדֶרֶךְ אֶרֶץ הוּא כְּשֶׁאֶחָד רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, יְבָרְכֶנּוּ וְיֹאמַר לוֹ, תַּצְלִיחַ בְּמַעֲשֶׂיךָ.
סעיף ז’
אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת בּרְשׁוּת שֶׁלּוֹ דָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיק לִשְׁכֵנוֹ, אָסוּר. לֹא יַנִּיחַ בַּחֲצֵרוֹ סָמוּךְ לְכֹתֶל שֶׁל חֲבֵרוֹ כָּל דָּבָר שֶׁיֵשׁ בּוֹ חֲמִימוּת וּמוֹצִיא הֶבֶל וּמַזִיק אֶת הַחוֹמָה, כְּגוֹן זֶבֶל וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק שְׁלשָׁה טְפָחִים. וְכֵן צָרִיךְ לְהַרְחִיק שֶׁלֹּא לִשְׁפֹּךְ מַיִם סָמוּךְ לְכֹתֶל חֲבֵרוֹ. וְלָכֵן צִנּוֹר הַמְקַלֵּחַ מִן הַגַּג, צָרִיךְ לְהַרְחִיקוֹ מִכֹּתֶל חֲבֵרוֹ שְׁלשָׁה טְפָחִים. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לִשְׁפֹּךְ עָבִיט שֶל מֵי רַגְלַיִם סָמוּךְ לְכֹתֶל חֲבֵרוֹ. וּלְהַשְׁתִּין מַיִם סָמוּךְ לְכֹתֶל חֲבֵרוֹ, אִם הוּא כֹּתֶל שֶׁל אֲבָנִים אוֹ שֶׁל עֵץ בְּלִי טִיט, דַּי כְשֶׁמַּרְחִיק טֶפַח אֶחָד. וְאִם הָיוּ הָאֲבָנִים צְחִיחַ סֶלַע, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַרְחִיק כְּלָל, וּמַשְׁתִּין אֲפִלּוּ עַל הַכֹּתֶל. וְאִם הוּא כֹּתֶל שֶׁל לְבֵנִים אוֹ שֶׁל עֵץ מְחֻפֶּה בְּטִיט, צָרִיךְ לְהַרְחִיק שְׁלשָׁה טְפָחִים. וְעַיֵּן עוֹד בְּסִימָן שֶׁאַחַר זֶה.
סימן קפד – הלכות נזקי הגוף ובו י”א סעיפים:
סעיף א’
אָסוּר לְאָדָם לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ. וְאִם הִכָּהוּ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְגוֹ’, אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף וְגוֹ’, אִם הִקְפִּידָה הַתּוֹרָה בְּהַכָּאַת הָרָשָׁע שֶׁלֹּא לְהַכּוֹתוֹ יוֹתֵר עַל רִשְׁעוֹ, קַל וָחֹמֶר בְּהַכָּאַת צַדִּיק. וְכָל הַמֵּרִים יַד עַל חֲבֵרוֹ לְהַכּוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶאֱמַר, וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ, לָמָּה הִכִּיתָ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא לָמָּה תַכֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִכָּהוּ, נִקְרָא רָשָׁע. וְכָל מִי שֶׁהִכָּה אֶת חֲבֵרוֹ, הֲרֵי הוּא מָחֳרָם בְּחֵרֶם הַקַּדְמוֹנִים, וְאֵין לְצָרְפוֹ לְמִנְיַן עֲשָׂרָה לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁיַתִּירוּ לוֹ בֵּית דִּין אֶת הַחֵרֶם, כְּשֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו לִשְׁמֹעַ דִּינָם. וְאִם אֶחַד מַכֶּה אוֹתוֹ אוֹ לְיִשְֹרָאֵל אַחֵר וְאִ אֶפְשָׁר לְהַצִיל אֶת עַצְמוֹ אוֹ אֶת חֲבֵרוֹ מִיַד מַכֵּהוּ אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁיַכֶּה אוֹתוֹ, מֻתָּר לְהַכּוֹתוֹ.
סעיף ב’
אֲפִלּוּ מְשָׁרְתוֹ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלוֹ, אָסוּר לְהַכּוֹתוֹ. אֲבָל מֻתָּר לְהַכּוֹת בָּנָיו הַקְּטַנִּים אוֹ יָתוֹם שֶׁהוּא מְגַדֵּל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּדֵי לְהַדְרִיכָם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, שֶׁזּוֹהִי טוֹבָתָם.
סעיף ג’
צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַשְלִיךְ שִׁבְרֵי כְּלֵי זְכוּכִית וְכַדּוֹמֶה בְּמָקוֹם שֶׁיּוּכְלוּ לְהַזִּיק.
סעיף ד’
אִם יֵשׁ לִשְׁכֵנוֹ חֳלִי הָרֹאשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְקוֹל הַהַכָּאָה מַזִּיק לוֹ, לֹא יכְתּוֹשׁ אֲפִלּוּ בְבֵיתוֹ רִיפוֹת וְכַיוֹצֵא בָהֶן, דְּבָרִים שֶׁקּוֹל הַכָּאָתָם מַגִּיעַ לְבֵית שְׁכֵנוֹ וּמַזִּיק לוֹ.
סעיף ה’
יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה דְבָרִים בְּעִנְיַן נִזְקֵי שְׁכֵנִים אוֹ לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים. וְהַכְּלָל הוּא, שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר אֲפִלּוּ בִרְשׁוּתוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, דָּבָר שֶׁיָכוֹל לְהַגִּיעַ מִמֶּנוּ אֵיזֶה הֶזֵּק לִשְׁכֵנוֹ אוֹ לְעוֹבְרִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אִם לֹא בְדָבָר שֶׁפָּשַט הַמִּנְהָג שֶעוֹשֶׂה כֵּן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה, שֶׁהֲרֵי זֶה, כְּאִלּוּ מָחֲלוּ כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לַעֲשׂוֹת כֵּן כְּשֶׁיִצְטָרֵךְ לָזֶה, הוּא אוֹ בָנָיו אַחֲרָיו.
כז תמוז
סעיף ו’
הַמַּבְעִית אֶת חֲבֵרוֹ, כְּגוֹן שֶׁצָּעַק עָלָיו מֵאֲחֲרָיו אוֹ שֶׁנִּרְאָה לוֹ בַּאֲפֵלָה וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, חַיָב בְּדִינֵי שָׁמָיִם.
סעיף ז’
הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן אֶת הַמָּמוֹן לְנֶּחְבָּל מָה שֶׁנִּתְחַיֵב לוֹ עֲבוּר הַחֲבָלָה, וְכֵן גַנָּב אוֹ גַזְלָן, אַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִירוּ אוֹ שִׁלְּמוּ, מִכָּל מָקוֹם אֵין מִתְכַּפֵּר לָהֶם עַד שֶׁיְבַקְשוּ מְחִילָה מֵאֵת הַנֶּחְבָּל אוֹ הַנִּגְזָל אוֹ הַנִּגְנָב עַל הַצַּעַר שֶׁהָיָה לָהֶם. וְהֵם יִמְחֲלוּ וְלֹא יִהְיוּ אַכְזָרִים. (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קלא סָעִיף ד)
סעיף ח’
הָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּצָרָה, רַחְמָנָא לִצְּלָן, וְיָכוֹל לְהַצִּילוֹ הוּא בְעַצְמוֹ אוֹ לִשְׂכֹּר אֲחֵרִים לְהַצִּילוֹ, חַיָב לִטְרֹחַ וְלִשְׂכֹּר וּלְהַצִּילוֹ, וְחוֹזֵר וְנִפְרָע מִמֶּנּוּ אִם יֶשׁ לוֹ. וְאִם אֵין לוֹ, מִכָּל מָקוֹם לֹא יִמָּנַע בִּשְׁבִיל זֶה, וְיַצִּילֶנּוּ בְמָמוֹן שֶׁלּוֹ. וְאִם נִמְנַע, עוֹבֵר עַל לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ. וְכֵן אִם שָׁמַע מֵאֵיזֶה רְשָׁעִים מְחַשְׁבִים רָעָה עַל חֲבֵרוֹ אוֹ טוֹמְנִים לוֹ פַח וְלֹא גִלָּה אָזְנוֹ לְהוֹדִיעוֹ, אוֹ שֶׁיָכוֹל לְפַיְסָם בְּמָמוֹן בִּגְלַל חֲבֵרוֹ וּלְהָסִיר מַה שֶׁבִּלְבָבָם וְלֹא פַיְסָם, וְכַיּוֹצֵא בַּדְבָרִים אֵלּוּ, עוֹבֵר עַל לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ. וְכָל הַמְקַיֵם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִשְֹרָאֵל, כְּאִלּוּ קִיֵם עוֹלָם מָלֵא (וְעַיֵּן יורה דעה סִימָן קנח).
סעיף ט’
מִי שֶׁעוֹסֵק בְזִיּוּפִים וְיֵש לָחוּשׁ שֶׁיְסַכֵּן בָּזֶה רַבִּים, דִּינוֹ כְּמוֹ רוֹדֵף, וּמַתְרִין בּוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה. וְאִם אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ, מֻתָּר לְמָסְרוֹ לְמַּלְכוּת וְלוֹמַר, שֶׁאֵין אַחֵר מִתְעַסֵּק בָּזֶה אֶלָּא פְלוֹנִי לְבַדּוֹ. וְכֵן יָחִיד שֶׁמַּעֲלִילִים עָלָיו בִּגְלָלוֹ, יָכוֹל לוֹמַר לָהֶם, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה, אֶלָּא פְלוֹנִי לְבַדּוֹ.
סעיף י’
נוֹהֲגִין שֶׁשִּׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר דָּנִין דִינֵי קְנָסוֹת, כְּגוֹן עַל חֲבָלוֹת וְחֵרוּפִים וְכַדּוֹמֶה, וְאֵין לָהֶם לַעֲשׂוֹת דָּבָר בְּלִי בֵית דִּין, כִּי יֵשׁ בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ הַרְבֵּה חִלוּקֵי דִינִים, וְאֵין לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִן הָרָאוּי עַל פִּי הַדָּת, וְאַל יְהִי קַל בְּעֵינֵיהֶם כְּבוֹד הַבְּרִיוֹת.
סעיף יא’
מְעֻבֶּרֶת שֶׁהִיא מַקְשָה לֵילֵד, כָּל זְמַן שֶהָעֻבָּר בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, מֻתָּרִין לְחַתְּכוֹ בֵּין בְסַם בֵּין בְּיָד, שֶׁכֹּל שֶׁלֹּא יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, אֵין שֵׁם נֶפֶשׁ עָלָיו. וּבִשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הָאֵם, מֻתָּרִין לְחַתְּכוֹ, מִשׁוּם דַּהֲוֵי לֵהּ כְּמוֹ רוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהוֹצִיא רֹאשׁוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ, וְזֶהוּ טִבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם.
סימן קפה – הלכות שאלה ושכירות ובו ו’ סעיפים:
סעיף א’
הַשׁוֹאֵל אוֹ הַשּׂוֹכֵר בְּהֵמָה אוֹ מִטַּלְטְלִין מֵחֲבֵרוֹ, אֵינוֹ רַשַּׁאי, לֹא לְהַשְׁאִילָם וְלֹא לְהַשְׂכִּירָם לְאַחֵר שֶׁלֹּא מִדַּעַת בְּעָלִים. אֲפִלּוּ סְפָרִים שֶׁיֵשׁ מִצְוָה בְּהַשְׁאָלָתָן, אֵין אוֹמְרִים, מִן הַסְּתָם נִיחָא לַבְּעָלִים שֶׁתֵּעָשֶׂה מִצְוָה בְּמָמוֹנָם, כִּי שֶׁמָּא אֵין רְצוֹנָם שֶׁיְהֵא דָבָר שֶׁלָּהֶם בְּיַד אַחֵר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן בְּעֵינֵיהֶם. אֲבָל מֻתָּר לַשּׁוֹאֵל סֵפֶר לְהַנִּיחַ לְאַחֵר לִלְמֹד בּוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְמַד, רַק יְחִידִי, וְלֹא שְׁנֵיהֶם בְּיָחַד. וְאִם יָדוּעַ שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל הַבְּעָלִים לְהַאֲמִין לָזֶה הַשֵּׁנִי בִּדְבָרִים כָּאֵלּוּ, מֻתָּר הַשּׁוֹאֵל לְהַשְּׁאִיל לוֹ וְהַשּׂוֹכֵר לְהַשְּׂכִּיר לוֹ.
סעיף ב’
מִצְוָה לָתֵת שְׂכַר פְּעֻלַּת שָׂכִיר בִּזְמַנּוֹ. וְאִם אֵחַר, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶאֱמַר, בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶׁמֶשׁ. וּכְמוֹ כֵן מִצְוָה לָתֵת שְׂכַר בְּהֵמָה אוֹ כְלִי בִּזְמַנּוֹ. וְאִם אַחֲרוֹ, עוֹבֵר בְּלָאו, שֶנֶּאֱמַר, לֹא תַעֲשׂק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן וְגוֹ’ בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ. וְאֵיזֶהוּ זְמַנּוֹ. אִם כָּלְתָה הַמְּלָאכָה בַּיּוֹם, זְמַנּוֹ כָּל הַיּוֹם. וְאִם עָבַר הַיּוֹם וְלֹא נָתַן לוֹ, עוֹבֵר עַל בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶׁמֶשׁ. וְאִם כָּלְתָה הַמְּלָאכָה לְאַחַר שֶׁיָצָא הַיוֹם וְנִכְנַס הַלַּיְלָה, זְמַנוֹ כָּל הַלָּיְלָה. עָבַר הַלַּיְלָה וְלֹא נָתַן לוֹ, עוֹבֵר עַל לֹא תָלִין פְּעֻלַת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר. וְכֵן שְׂכִיר שָׁבוּעַ, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, יָצָא מִמְּלַאכְתּוֹ בַיוֹם, יֶשׁ לוֹ זְמָן כָּל הַיוֹם. יָצָא מִמְּלַאכְתּוֹ בַלַּיְלָה, יֶשׁ לוֹ זְמָן כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא יוֹתֵר.
סעיף ג’
וְכֵן אִם נָתַן טַלִיתוֹ לְאֻמָּן לְתַקְּנָהּ בְּקַבְּלָנוּת וֶהֱבִיאָהּ לוֹ בַיוֹם, יֶשׁ לוֹ זְמָן כָּל הַיוֹם בִּלְבָד. הֱבִיאָהּ לוֹ בַלַּיְלָה, יֶשׁ לוֹ זְמָן כָּל הַלַּיְלָה בִּלְבָד. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהַטַּלִּית בְּיַד הָאֻמָּן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְמְרָה וְכָלְתָה מְלַאכְתָּהּ, אֵין בַּעַל הַבַּית עוֹבֵר, אֲפִלּוּ הִיא אֵצֶל הָאֻמָּן כַּמָּה יָמִים. וַאֲפִלּוּ הוֹדִיעוֹ שֶׁיָבִיא לוֹ מָעוֹת וְיִטּוֹל אֶת שֶׁלּוֹ, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ עוֹבֵר.
סעיף ד’
אֵינוֹ עוֹבֵר משּׁוּם בַּל תָּלִין וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּא אִם כֵּן תְּבָעוֹ הַשָּׂכִיר וְיֶשׁ לוֹ מָעוֹת לִתֵּן לוֹ. אֲבָל אִם לֹא תְבָעוֹ הַשָּׂכִיר, אוֹ שֶׁתְּבָעוֹ וְאֵין לוֹ מָעוֹת, אֵינוֹ עוֹבֵר. וּמִכָּל מָקוֹם מִדַּת חֲסִידוּת הִיא לִלְווֹת וְלִפְרֹעַ לַשָּׂכִיר בִּזְמַנּוֹ, כִּי הוּא עָנִי וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׁא אֶת נַפְשׁוֹ. וּמִי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁלֹּא לִפְרֹעַ לַפּוֹעֲלִים עַד לְאַחַר הַחֶשְׁבּוֹן, אֲפִלּוּ תָבְעוּ מִמֶּנּוּ דָבָר מֻעָט שֶׁבְּוַדַּאי מַגִּיעַ לָהֶם, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ עוֹבֵר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָדוּעַ שֶׁדַּרְכּוֹ כֵן, עַל דַּעַת כֵּן נִשְׂכְּרו אֶצְלוֹ.
כח תמוז
סעיף ה’
שָׂכִיר שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה לְבַעַל הַבַּיִת וְהִפְסִידָהּ, אֲפִלּוּ בִפְשִׁיעָה, בְּאֹפֶן שֶׁעַל פִּי הַדִין הוּא חַיָב בְּתַשְׁלוּמִין, מִצְוָה עַל בַּעַל הַבַּיִת לְהִכָּנֵס עִמּוֹ לִפְנִים מִשׁוּרַת הַדִּין וְלִמְחוֹל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים. וְאִם הַשָׂכִיר עָנִי הוּא וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, מִצְוָה לִתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֶמַר, וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר. וְזֶה הוּא אֹרַח צַדִּיקִים, לִשְׁמֹר דֶרֶךְ ה’ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לִפְנִים מִשׁוּרַת הַדִּין.
סעיף ו’
כְּדֶרֶךְ שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מֻזְהָר שֶׁלֹּא לִגְזֹל שְׂכַר הֶעָנִי וְלֹא לְאַחֲרוֹ, כָּךְ הֶעָנִי מֻזְהָר שֶׁלֹא יִבָּטֵל מִמְּלֶאכֶת בַּעַל הַבָּיִת. וְחַיָב לַעֲבוֹד בְּכָל כֹּחוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן. לְפִיכָךְ אֵין הַפּוֹעֵל רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַלַּיְלָה וּלְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ בַיּוֹם, (שֶׁכְּבָר נֶחֱלַשׁ מֵהַלַּיְלָה), וְכֵן אֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּבְהֶמְתּוֹ בַלַּיְלָה וּלְהַשְׂכִּירָהּ בַּיוֹם. וְאֵין הַפּוֹעֵל רַשַּׁאי לְהַרְעִיב וּלְסַגֵּף עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי מַחֲלִישׁ כֹּחוֹ וְלֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת בַּעַל הַבִַּיִת כָּרָאוּי. וְכֵן הוּא דִּין הַמְלַמֵּד (עַיֵּן לְעֵיל סִימָן קסה סָעִיף יב).
סימן קפו – הלכות לא תחסם ובו ד’ סעיפים:
סעיף א’
כָּל הַמּוֹנֵעַ אֶת הַבְּהֵמָה מִלֶּאֱכֹל בִּשְׁעַת מְלַאכְתָּהּ, לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. אֶחָד שׁוֹר וְאֶחָד כָּל מִינֵי בְהֵמָה וְחַיָה, בֵּין טְמֵאִים בֵּין טְהוֹרִים, וְאֶחָד הַדִּישָׁה וְאֶחָד כָּל שְׁאָר מְלָאכוֹת שֶׁל גִּדּוּלֵי קַרְקַע. וְלֹא נֶאֱמַר שׁוֹר בְּדִישׁוֹ, אֶלָא בַּהֹוֶה. וַאֲפִלּוּ חֲסָמָהּ בְּקוֹל, דְהַיְנוּ שֶׁצָּעַק עָלֶיהָ וְעַל יְדֵי זֶה לֹא תֹאכַל, חַיַב מַלְקוֹת.
סעיף ב’
יִשְֹרָאֵל הַדָּשׁ אֲפִלּוּ בְּפָרָתוֹ שֶׁל גּוֹי וּתְבוּאָה שֶׁל גּוֹי, עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תַחְסֹם.
סעיף ג’
אִם הַבְּהֵמָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לֶאֱכֹל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא צְמֵאָה, צָרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ.
סעיף ד’
בְּהֵמָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה בְּדָבָר שֶׁהוּא רַע לִבְנֵי מֵעֶיהָ, מֻתָּר לְחָסְמָה, שֶׁלֹּא הִקְפִּידָה הַתּוֹרָה אֶלָּא עַל הֲנָאָתָהּ, וַהֲרֵי אֵינָהּ נֶהֱנֵית.
סימן קפז – הלכות אבדה ומציאה ובו ה’ סעיפים:
סעיף א’
הָרוֹאֶה אֲבֵדַת יִשְֹרָאֵל, חַיָב לִטַּפֵּל בָּהּ לַהֲשִׁיבָהּ לִבְעָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר, הָשֵב תְּשִׁיבֵם. וְכֵן כָּל מָמוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁאָדָם יָכוֹל לְהַצִּיל שֶׁלֹּא יֹּאבַד, חַיָב לְהַצִּיל, וְהוּא בִּכְלַל הֲשָׁבַת אֲבֵדָה.
סעיף ב’
אַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַדִין בְּמָקוֹם שֶׁרֹב גּוֹיִם מְצוּיִים, אֲפִלוּ נָתַן בָּהּ יִשְֹרָאֵל סִימָן, אֵינוֹ חַיָב לְהַחֲזִיר, מִשּׁוּם דְמִסְּתָמָא כְּבָר נִתְיָאֵשׁ הֵימֶנָּה, מִכָּל מָקוֹם טוֹב וְיָשָׁר לַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין לְהַחֲזִיר לְיִשְֹרָאֵל שֶׁנָּתַן בָּהּ סִימָן. וְכוֹפִין עַל זֶה. וְאִם הַמּוֹצֵא הוּא עָנִי, וּבַעַל הָאֲבֵדָה הוּא עָשִׁיר, אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִין. וּבְמָקוֹם שֶׁיֵשׁ דִּינָא דְמַלְכוּתָא לְהַחֲזִיר אֲבֵדָה, חַיָב בְּכָל עִנְיָן לְהַחֲזִיר.
סעיף ג’
כָּל הַמּוֹצֵא אֲבֵדָה, בֵּין שֶׁיֵשׁ בָּהּ סִימָן בֵּין שֶׁאֵין בָּהּ סִימָן, אִם מְצָאָהּ דֶּרֶךְ הַנָּחָה, כְּגוֹן טַלִּית וְקַרְדֹּם בְּצַד הַגָּדֵר, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם הִנִּיחָם שָׁם בְּכַוָּנָה אוֹ אִבְּדָם שָׁם, אָסוּר לִגַּע בָּהֶם.
סעיף ד’
מִי שֶׁהוּא זָקֵן מְכֻבָּד, וּמָצָא אֲבֵדָה וְהוּא דָבָר מְבֻזֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה שֶׁלּוֹ, לֹא הָיָה נוֹטְלוֹ לַהֲבִיאוֹ לְבֵיתוֹ, מִשּׁוּם דַהֲוֵי לֵהּ בִּזָּיוֹן, אֵינוֹ חַיָב לְטַּפֵּל בָּהּ. וּמִכָּל מָקוֹם יֶשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִין וּלְטַפֵּל בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ.
סעיף ה’
מָצָא מְצִיאָה וְאֵינוֹ יוֹדֵע מִי אִבְּדָהּ, בֵּין שֶׁיֵשׁ בָּה סִימָן בֵּין שֶׁאֵין בָּהּ סִימָן, יֵשׁ בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ הַרְבֵּה חִלּוּקֵי דִינִים, וְיַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם אֵיךְ יַעֲשֶׂה.
סימן קפח – הלכות פקדון ובו ה’ סעיפים:
כט תמוז
סעיף א’
הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ, עַתָּה בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁכָּל עֲסָקֵינוּ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְהַכֹּל צְרִיכִין לְמָעוֹת, מִן הַסְּתָם נִתְרַצָּה הַמַּפְקִיד, שֶׁהַנִּפְקָד יוֹצִיאֵן כְּשֶׁיִצְטָרֵךְ. וְלָכֵן מֻתָּר לוֹ לְהוֹצִיאָן, וַהֲרֵי הֵן אֶצְלוֹ כְּמוֹ מִלְוֶה, אֶלָּא אִם כֵּן גִּלָּה הַמַּפְקִיד דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ בְּכָךְ, כְּגוֹן שֶׁחֲתָמָן אוֹ קְשָרָן בְּקֶשֶׁר מְשֻׁנֶּה, אָז אֵין הַנִּפְקָד רַשַּׁאי לְהוֹצִיאָן.
סעיף ב’
הַמַּפְקִיד שְׁאָר חֵפֶץ אֵצֶל חֲבֵרוֹ, אָסוּר לְהַנִּפְקָד לְהִשְּׁתַּמֵּשׁ בְּחֵפֶץ זֶה לְצָרְכּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֵפֶץ מִתְקַלְקֵל כְּלָל בְּתַשְׁמִישׁ זֶה, מִכָּל מָקוֹם הֲוֵי שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדָּעַת. וְשׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת, גַּזְלָן הוּא. וְאִם יָדוּעַ בְּבֵרוּר שֶׁאֵין הַמַּפְקִיד מַקְפִּיד עָלָיו, מֻתָּר. וְיֵשׁ אוֹסְרִין גַּם בָּזֶה, מִשּׁוּם דְּפִקָּדוֹן אֲפִלּוּ בְדָבָר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד, אָסוּר, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי שׁוֹלֵחַ יָד בַּפִּקָּדוֹן גַּם בִּכְהַאי גַּוְנָא. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר.
סעיף ג’
חַיָב לִשְׁמֹר אֶת הַפִּקָּדוֹן בְּאֹפֶן הַיוֹתֵר טוֹב כְּפִי הַדֶּרֶךְ לִשְׁמֹר חֲפָצִים כָּאֵלּוּ. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא אֵינוֹ מְדַקְדֵק כָּל כָּךְ בִּשְׁמִירַת חֲפָצִים שֶׁלּוֹ בַּפִּקָּדוֹן, חַיָב לְדַקְדֵּק יוֹתֵר.
סעיף ד’
אֵין הַנִּפְקָד רַשַּׁאי לְהַפְקִיד אֶת הַפִּקָּדוֹן בְּיַד אֲחֵרִים, אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וְנֶאֱמָנִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן הַמַּפְקִיד גַּם כֵּן רָגִיל לְהַפְקִיד דְּבָרִים כָּאֵלּוּ אֶצְלָם.
סעיף ה’
כְּשֶׁבָּא לְהַחֲזִיר אֶת הַפִּקָּדוֹן, לֹא יַחֲזִירֶנּוּ לְאֶחָד מִּבְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁל הַמַּפְקִיד שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. וְכֵן כְּשֶׁבָּא לְהַחֲזִיר לוֹ אֵיזֶה חֵפֶץ שֶׁהִשְׁאִיל לוֹ אוֹ לִפְרֹעַ חוֹבוֹ. אֲבָל יָכוֹל לְהַחֲזִיר לְאִשְׁתּוֹ, כִּי מִן הַסְּתָם הִיא נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְהַבַּעַל מַפְקִיד כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדָהּ.
סימן קפט – הלכות פריקה וטעינה ובו ו’ סעיפים:
סעיף א’
מִי שֶׁפָּגַע בַּחֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ וּבְהֶמְתּוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ, בֵּין שֶׁהָיָה עָלֶיהָ מַשָּׂא הָרָאוּי לָהּ, בֵּין שֶׁהָיָה עָלֶיהָ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁרָאוּי לָהּ, הֲרֵי זֶה מְצֻוֶה לְסַיְעוֹ לִפְרֹק מֵעָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר, עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ. וּלְאַחַר שֶׁפָּרַק, לֹא יַנִּיחַ אֶת חֲבֵרוֹ בְּצַעַר וְיֵלֵךְ לוֹ, אֶלָּא יַעֲזוֹר לוֹ לַחֲזוֹר וְלִטְעוֹן עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר, הָקֵם תָּקִים. וְאִם הִנִּיחַ אֶת חַבֵרוֹ וְלֹא פָרַק וְלֹא טָעַן, בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ וְגוֹ’.
סעיף ב’
פָּרַק וְטָעַן וְחָזַר וְנָפַל, חַיָב לִפְרֹק וְלִטְעֹן פַּעַם אַחֶרֶת, וַאֲפִלּוּ מֵאָה פְעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר, עָזֹב תַּעֲזֹב, הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לֵילֵךְ עִמּוֹ עַד פַּרְסָה, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן אוֹמֵר לוֹ בַּעַל הַמַּשָּׂא, אֵינִי צָרִיךְ לָךְ.
סעיף ג’
מִצְוַת פְּרִיקָה, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּחִנָּם. אֲבָל לִטְעֹן, אֵינוֹ מְחֻיָב אֶלָּא בְּשָׂכָר, וְכֵן בְּעַד מַה שֶּׁהוֹלֵךְ עִמּוֹ, מְחֻיָב לְֹשַלֵּם לוֹ.
סעיף ד’
בֶּהֱמַת גוֹי, אִם הָיָה הַגּוֹי מְחַמֵּר אַחַר בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין שֶׁהַמַּשָׂא הוּא שֶׁל יִשְֹרָאֵל בֵּין שֶׁהוּא שֶׁל גּוֹי, אֵינוֹ חַיָב, רַק לִפְרֹק, מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְיָכוֹל לְקַבֵּל שָׂכָר עַל זֶה. אֲבָל לִטְעֹן, אֵינוֹ חַיָב כְּלָל, רַק אִי אִיכָּא מִשּׁוּם אֵיבָה. וְאִם אֵין שָׁם גּוֹי, אֶלָּא יִשְֹרָאֵל מְחַמֵּר אַחַר הַבְּהֵמָה, חַיָב גַּם כֵּן לִטְעֹן מִשּׁוּם צַעַר הַיִשְֹרָאֵל. וְכֵן בֶּהֱמַת יִשְֹרָאֵל וְהַמַּשָּׂא שֶׁל גּוֹי, חַיָב לִפְרֹק וְלִטְעֹן מִשּׁוּם צַעַר הַיִשְֹרָאֵל.
סעיף ה’
כְּתִיב, כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְגוֹ’, שׂוֹנֵא זֶה לֹא מֵהַגּוֹיִם הוּא, (שֶׁהֲרֵי אֵינָם בְּמִצְוַת טְעִינָה וּפְרִיקָה, אֶלָּא מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים), אֶלָּא מִיִשְֹרָאֵל. וְהֵיאַךְ יִהְיֶה יִשְֹרָאֵל שׂוֹנֵא לְיִשְֹרָאֵל, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר, לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ. אָמְרוּ חֲכָמִים, כְּגוֹן שֶׁהוּא לְבַדּוֹ רָאָהוּ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְהִתְרָה בוֹ וְלֹא חָזַר, הֲרֵי מְצֻוֶּה לִשְׂנֹאתוֹ עַד שֶׁיַעֲשֶה תְשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵרִשְׁעָתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשָׂה תְשׁוּבָה, אִם מְצָאוֹ בְּצַעַר עַל מַשָּׂאוֹ, מִצְוָה לִפְרֹק וְלִטְעֹן עִמּוֹ וְלֹא יַנִּיחֶנּוּ כָּךְ, כִּי שֶׁמָּא יִשְׁהֶה בִּשְׁבִיל מָמוֹנוֹ וְיָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה, וְהַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל נַפְשׁוֹת יִשְֹרָאֵל, בֵּין רְשָׁעִים בֵּין צַדִּיקִים, מֵאַחַר שֶׁהֵם נִלְוִים אֶל ה’ וּמַאֲמִינִים בְעִקַּר הַדָּת, שֶׁנֶּאֱמַר, אֱמוֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם ה’ אֱלֹהִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַרְכּוֹ וְחָיָה.
א מנחם אב
סעיף ו’
בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאֵרַע לְאֶחָד מֵהֶם שֶׁרַגְלֵי חֲמוֹרוֹ רָעוּעוֹת, אֵין בְּנֵי חֲבוּרָה רַשָּׁאִים לִפָּרֵד עִם חֲמוֹרֵיהֶם וּלְהַנִּיחוֹ לְבַדּוֹ בַדָּרֶך. אֲבָל אִם נָפַל חֲמוֹרוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לֵילֵךְ כְּלָל, רַשָּׁאִים לִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וְאֵין צְרִיכִין לְהִתְעַכֵּב בִּשְׁבִילוֹ יוֹתֵר מִדָּי. וְכֵן בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁנּוֹסְעִין בַּעֲגָלוֹת, וְאֵרַע לְאֶחָד מֵהֶם אֵיזֶה קִלְקוּל, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁהוֹת מְעַט לְתַקֵן, אֵין חֲבֵרָיו רַשָּׁאִים לִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן צָרִיךְ לְהִתְעַכֵּב הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדָּי.
סימן קצ – הלכות [מעקה] שמירת הגוף ובל תשחית ובו ג’ סעיפים:
סעיף א’
מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה לְגַגּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְעָשִׂיתָ מַּעֲקֶה לְגַגֶּךָ. גֹּבַהּ הַמַּעֲקֶה אֵינוֹ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וִיהֵא חָזָק כְּדֵי שֶׁיִשָׁעֵן אָדָם עָלָיו וְלֹא יִפּוֹל. גַגּוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵין מִשְׁתַּמְשִׁין בָּהֶם, פְּטוּרִין. וְאָמְנָם לֹא הַגַּג בִּלְבַד חַיָב בַּמַּעֲקֶה, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁיֶשׁ בּוֹ סַכָּנָה, שֶׁיִכָּשֵל בּוֹ אָדָם וְיָמוּת, חַיָב בְּמַעֲקֶה וְתִקּוּן. וְכָל הַמַּנִּיחוֹ בְּלִי מַעֲקֶה, בִּטֵל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ. כְּגוֹן מִי שֶׁיֶשׁ לוֹ בּוֹר בְּתוֹךְ חֲצֵרוֹ, חַיָב לַעֲשֹוֹת לוֹ חֻלְיָא גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ כִּסּוּי שֶׁלֹא יִפּוֹל בּוֹ אָדָם.
סעיף ב’
וְכֵן כָּל מִכְשׁוֹל שֶׁיֶשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, מִצְוַת עֲשֵׂה לַהֲסִירוֹ וּלְהִשָׁמֵר מִמֶּנּוּ וּלְהִזָּהֵר בַּדָּבָר יָפֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד. וְאִם הִנִּיחַ וְלֹא הֵסִיר אֶת הַמִּכְשׁוֹלִים הַמְבִיאִים לִידֵי סַכָּנָה, בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר בְּלֹא תָשִׂים דָּמִים, כְּגוֹן אִם סֻלָּם רָעוּעַ עוֹמֵד בְּבֵיתוֹ וַחֲצֵרוֹ, וְכֵן הַמְגַדֵּל כֶּלֶב רָע.
סעיף ג’
כְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בְּגוּפוֹ שֶׁלֹּא לְאַבְּדוֹ וְשֶׁלֹּא לְקַלְקְלוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַזִּיקוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּמָמוֹנוֹ שֶׁלֹּא לְאַבְּדוֹ וְשֶׁלֹּא לְקַלְקְלוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַזִּיקוֹ. וְכָל הַמְשַּׁבֵּר כְּלִי, אוֹ קוֹרֵעַ בֶּגֶד, אוֹ מְאַבֵּד מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה אוֹ מְמָאֲסָם, אוֹ זוֹרֵק מָעוֹת לְאִבּוּד, וְכֵן הַמְקַלְקֵל שְׁאָר כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיֵהָנוּ בוֹ בְּנֵי אָדָם, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָּהּ וְגוֹ’.
סימן קצא – אסור צער בעלי חיים ואסור סרוס ובו ו’ סעיפים:
סעיף א’
אָסוּר מִן הַתּוֹרָה לְצַעֵר כָּל בַּעַל חָי. וְאַדְּרַבָּא, חַיָב לְהַצִּיל כָּל בַּעַל חַי מִצַּעַר, אֲפִלּוּ שֶׁל הֶפְקֵר, וַאֲפִלּוּ שֶׁל נָכְרִי. אַךְ אִם הֵם מְצַעֲרִין לְאָדָם, אוֹ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לָהֶם לִרְפוּאָה אוֹ לִשְׁאָר דָּבָר, מֻתָּר אֲפִלּוּ לְהָרְגָן, וְאֵין חוֹשְׂשִׁין לְצְַעֲרָן, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הִתִּירָה שְׁחִיטָה. וְלָכֵן מֻתָּר לִמְרֹט נוֹצוֹת מֵאַוָּזוֹת חַיּוֹת אִם אֵין לוֹ נוֹצָה אַחֶרֶת, רַק שֶׁהָעוֹלָם נִמְנָעִים מִשּׁוּם אַכְזְרִיוּת.
סעיף ב’
סוּסִים הַמּוֹשְׁכִים בַּעֲגָלָה וְהִגִּיעוּ לְמָקוֹם מְקֻלְקָל אוֹ לְהַר גָּבוֹהַּ, וְאֵינָן יְכוֹלִין לִמְשֹׁךְ בְּלִי עֵזֶר, מִצְוָה לַעֲזוֹר אַף לַנָּכְרִי מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, שֶׁלֹּא יַכֶּה אוֹתָם הַנָּכְרִי מַכָּה רַבָּה לִמְשֹׁךְ יוֹתֵר מֵאֲֹשֶר בְּכֹחָם.
סעיף ג’
אָסוּר לִקְשֹּׁר רַגְלֵי בְּהֵמָה חַיָה וָעוֹף בְעִנְיָן שֶׁיִהְיֶה לָהֶם צַעַר (עַיֵן לְעֵיל סִימָן פז סָעִיף ז).
סעיף ד’
אָסוּר לְהוֹשִׁיב עוֹף עַל בֵּיצִים מִשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים.
סעיף ה’
אָסוּר לְסָרֵס בֵּין אָדָם וּבֵין בְּהֵמָה חַיָה וָעוֹף, אֶחָד טְמֵאִים וְאֶחָד טְהוֹרִים, בֵּין בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ. וְכָל הַמְסָרֵס, חַיַב מַלְקוֹת. וַאֲפִילוּ לְהַשְּׁקוֹת כּוֹס שֶל עִקָּרִין לְאִישׁ אוֹ לִשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים הַזְכָרִים, אָסוּר.
סעיף ו’
אָסוּר לוֹמַר לַגּוֹי לְסָרֵס בְּהֵמָה שֶׁלָּנוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דַּאֲפִלּוּ לְמָכְרָהּ לַגּוֹי אוֹ לִתְּנָהּ לוֹ לְמַחֲצִית שָׂכָר, אִם יָדוּעַ שֶׁיְסָרְסֶנָּה, אָסוּר. מִשּׁוּם דְּגוֹי גַּם כֵּן מְצֻוָה עַל אִסּוּר סֵרוּס, וְאִם כֵּן הַיִשְֹרָאֵל עוֹבֵר עַל לִפְנֵי עִוֵּר. וּמִיהוּ אִם אֵין הַגּוֹי הַקּוֹנֶה מְסָּרֵס בְּעַצְמוֹ, רַק נוֹתֵן לְגוֹי אַחֵר לְסָרֵס, לְכֻלֵּי עָלְמָא שָׁרֵי, דְאָז הֲוֵי לִפְנֵי דְלִפְנֵי וּמֻתָּר.
סימן קצב – דין החולה והרופא ובמה מתרפאין ובו י’ סעיפים:
יב מנחם אב
סעיף א’
אָמַר רַב יִצְחָק בְּרֵהּ דְּרַב יְהוּדָה, לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה. שֶׁאִם חָלָה, אוֹמְרִים לוֹ, הָבֵא זְכוּת וְהִפָּטֵר. אָמַר מַר עֻקְבָא, מַאי קְרָאָהּ. כִּי יִפֹּל הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ, מִמֶּנּוּ לְהָבִיא רְאָיָה. פֵּרוּשׁ, מֵאַחַר שֶׁהוּא נוֹפֵל, צָרִיךְ לִמְצוֹא מִמֶּנּוּ וּמִמַּעַשָיו רְאָיָה לִזְכוּת. עוֹד אִיתָא בַגְּמָרָא, חָשׁ בְּרֹאשּׁוֹ, יְהִי דוֹמֶה בְעֵינָיו כְּמִי שֶׁנְּתָנוּהוּ בְקוֹלָר. עָלָה לַמִּטָּה וְנָפַל לְמִשְּׁכָּב, יְהִי דוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶהֶעֱלוּהוּ לְגַרְדּוֹם (מָקוֹם שֶׁדָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת) לִדוֹן, שֶכָּל הָעוֹלֶה לְגַרְדּוֹם לִדוֹן, אִם יֶשׁ לוֹ פְּרַקְלִיטִין גְּדוֹלִים, נִצּוֹל. וְאִם לָאו, אֵינוֹ נִצּוֹל. וְאֵלּוּ הֵן פְּרַקְלִיטִין שֶׁל אָדָם, תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַאֲפִלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מְלַמְּדִים עָלָיו חוֹבָה, וְאֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, נִצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר, אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ, וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר, פְּדָעֵהוּ מִרֶדֶת שַׁחַת וְגוֹ’.
סעיף ב’
דָּרַשׁ רַבִּי פִּינְחָס בַּר חָמָא, כָּל מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר, חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת, וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה. וְנוֹהֲגִין לָתֵת צְדָקָה לַעֲנִיִים בַּעֲדוֹ, כִּי תְּשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה, מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה. גַּם נוֹהֲגִין לְבָרֵךְ אֶת הַחוֹלִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאִם הוּא מְסֻכָּן, מְבָרְכִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. וְלִפְעָמִים מְשַׁנִּים אֶת שֵׁם הַחוֹלֶה, כִּי גַּם שִׁנּוּי הַשֵׁם, קוֹרֵעַ גְּזַר דִּינוֹ.
סעיף ג’
הַתּוֹרָה נָתְנָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא שֶׁיְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר, וְרַפֹּא יְרַפֵּא. וְלָכֵן אֵין לוֹ לַחוֹלֶה לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס, אֶלָּא חַיָב לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם לִקְרוֹא לְרוֹפֵא שֶׁיְרַפֵּהוּ. וּכְבָר כַּמָה חֲסִידֵי עוֹלָם נִתְרַפְּאוּ עַל יְדֵי רוֹפְאִים. וּמִי שֶׁמּוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ מִלִּקְרוֹא לָרוֹפֵא, שְׁתַּיִם רָעוֹת הִנֵּהוּ עוֹשֶׂה, הָאַחַת, דְּאָסוּר לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה, וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם שֶׁיִזָּכְרוּ עֲוֹנוֹתָיו בִּשְׁעַת חָלְיוֹ. וְעוֹד, דַּהֲוֵי יֻהֲרָא וְגֵאוֹת שֶׁסּוֹמֵךְ עַל צִדְקָתוֹ שֶׁיִתְרַפֵּא בְּדֶרֶךְ הַנֵּס. וְיֶשׁ לוֹ לִקְרוֹא לָרוֹפֵא הַיוֹתֵר מֻמְחֶה, וּבְכָל זֹאת לִבּוֹ יְהֵא לַשָׁמַיִם, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת הָרוֹפֵא הַנֶּאֱמָן יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאַךְ בּוֹ יִבְטַח לִבּוֹ (ברכי יוסף) (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן סא סָעִיף ד).
סעיף ד’
וּמִצְוָה הוּא עַל הָרוֹפֵא הַבָּקִי לְרַפֵּא, וּבִכְלַל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ הוּא. וְאִם מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לַחוֹלֶה רוֹפֵא אַחֵר, כִּי לֹא מִן כָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְרַפֵּא, וְאוּלַי הוּא מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיִתְרַפֵּא עַל יָדוֹ. אֲבָל לֹא יִתְעַסֵּק בִּרְפוּאוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בָקִי, וְאֵין שָׁם גָּדוֹל מִמֶּנוּ, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים.
סעיף ה’
חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אִם יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת בִּדְבַר הֶתֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁהוֹת קְצָת עַד שֶיַשִּׂיגוּהוּ, אֵין מַתִּירִין לוֹ שׁוּם דְּבַר אִסּוּר. וְאִם צָרִיךְ דַּוְקָא לִדְבַר אִסּוּר, אִם צָרִיךְ לְאָכְלוֹ כְּמוֹ שֶׁהַדֶּרֶךְ הוּא לֶאֱכֹל דָּבָר זֶה, אָסוּר לוֹ לְאָכְלוֹ, אֲפִלּוּ הוּא רַק אִסּוּר דְּרַבָּנָן, כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה. אֲבָל שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ הֲנָאָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁמְּעָרֵב בּוֹ דָבָר מַר, וְכֵן לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ רְטִיָה וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר, אֲפִלּוּ הוּא דָבָר הָאָסוּר בַּהֲנָאָה מִדְּאוֹרָיְתָא, חוּץ מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם וּבָשָׂר בְּחָלָב, שֶׁאֲסוּרִין אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין סַכָּנָה. (דִּין הַבְּרָכָה עַל מַה שֶּׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה לִרְפוּאָה, עַיֵן לְעֵיל סִימָן ג סָעִיף ח וְסִימָן סא סָעִיף ד. וְדִין תִּינוֹק שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח, עַיֵן לְעֵיל סוֹף סִימָן קיז).
סעיף ו’
יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּכָל אִסּוּרֵי הֲנָאָה מִדְּרַבָּנָן מֻתָּר לְהִתְרַפְּאוֹת בָּהֶן, אֲפִלּוּ חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, וַאֲפִלּוּ כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן (עַיֵּן לְעֵיל סִימָן מז סָעִיף ב), וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה אֶת הָאִסּוּר.
סעיף ז’
חוֹלֶה שֶׁיֵשׁ בּוֹ סַכָּנָה, מִתְרַפֵּא בְּכָל הָאִסּוּרִין, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי פִקּוּחַ נֶפֶשׁ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צב), חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁהֵן בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר, וְאֵין מִתְרַפְּאִין בָּהֶן.
יג מנחם אב
סעיף ח’
מֻתָּר לָרוֹפֵא לְהַקִיז דָּם וּלְמַשֵּׁשׁ הַדֹּפֶק וּשְׁאָר מְקוֹמוֹת שֶׁבְּאִשָּׁה, אֲפִלּוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, וַאֲפִלּוּ בִּמְקוֹם תָּרְפָּהּ כְּדֶרֶךְ הָרוֹפְאִים, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה דֶּרֶךְ תַּאֲוָה וְחִבָּה, אֶלָּא שֶּׁבִּמְלַאכְתּוֹ הוּא עוֹסֵק. וְאַךְ בְּאִשְׁתּוֹ נִדָּה, יֵשׁ לְהַחְמִיר כְּשֶׁאֵין סַכָּנָה בַדָּבָר וְיֶשׁ שָׁם רוֹפֵא אַחֵר בָּקִי כָמוֹהוּ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנג סָעִיף יד וְשָׁם מְבֹאָר, אִם אִשָׁה נִדָּה יְכוֹלָה לְשַׁמֵּשׁ אֶת בַּעְלָהּ כְּשֶׁהוּא חוֹלֶה אוֹ הוּא אוֹתָהּ. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קמג סָעִיף טו, אִם הַבֵּן מֻתָּר לְהַקִּיז דָּם לְאָבִיו וְכַיוֹצֵא בּוֹ).
סעיף ט’
בָּחֳלִי מֵעַיִם, אֵין הָאִישׁ מְשַׁמֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה, פֶּן יִתְגַּבֵּר יִצְרוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא בָרִיא. אֲבָל הָאִשָּׁה, מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָאִישׁ, כֵּיוָן שֶׁהוּא חוֹלֶה.
סעיף י’
מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ סַמְמָנִים, וַחֲבֵרוֹ חוֹלֶה וְצָרִיךְ לָהֶם, אָסוּר לוֹ לְהַעֲלוֹת בְּדָמֵיהֶם יוֹתֵר מִן הָרָאוּי.
סימן קצג – הלכות בקור חולים ובו י”ד סעיפים:
סעיף א’
כְּשֶׁחָלָה הָאָדָם, מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לְבַקְרוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּהַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמְּבַקֵּר חוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּפָסוּק וַיֵרָא אֵלָיו ה’ בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא, מְלַמֵּד שֶׁבָּא אֵלָיו לְבַקֵּר הַחוֹלֶה. הַקְּרוֹבִים וְהַחֲבֵרִים שֶׁרְגִילִים לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ תָמִיד, הֵמָה הוֹלְכִים לְבַקְּרוֹ מִיָד כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהוּא חוֹלֶה. אֲבָל הָרְחוֹקִים שֶׁאֵינָם רְגִילִים בְּבֵיתוֹ, לֹא יִכָּנְסוּ מִיָד, כִּי הֵיכִי דְלָא לִתְרַע מַזָּלֵהּ לְהַטִּיל עָלָיו שֵׁם חוֹלֶה. וְאֵינָם נִכְנָסִים עַד לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים. וְאִם קָפַץ עָלָיו הַחוֹלִי, גַּם הָרְחוֹקִים נִכְנָסִים מִיָד. אֲפִלּוּ הַגָּדוֹל, יֵלֵךְ לְבַקֵּר אֶת הַקָּטָן, וַאֲפִלּוּ כַּמָּה פְעָמִים בַּיוֹם. וְכָל הַמּוֹסִיף, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָטֹרַח עַל הַחוֹלֶה. הַשּׂוֹנֵא לֹא יְבַקֵּר אֶת שׂוֹנְאוֹ הַחוֹלֶה, וְלֹא יְנַחֲמֶנּוּ כְּשֶׁהוּא אָבֵל, שֶלֹּא יַחְשׂב שֶׁשָּׂמֵחַ לְאֵידוֹ. אֲבָל מֻתָּר לְלַוּותוֹ, וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ, שֶׁיֹּאמְרוּ כִּי הוּא שָׂמֵחַ לְאֵידוֹ, בַּאֲשֶׁר זֶהוּ סוֹף כָּל אָדָם. (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן רז סָעִיף ב, דְּהַחוֹלֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲמֹד אֲפִלּוּ מִפְּנֵי נָשִׂיא. וְאִם רוֹצֶה לַעֲמֹד, אֵין אוֹמְרִים לוֹ שֵׁב).
סעיף ב’
כְּשֶׁהַחוֹלֶה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ, לֹא יֵשֵׁב הַמְבַקֵּר עַל גַּבֵּי כִסֵּא שֶׁגָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶהַשְׁכִינָה לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, ה’ יִסְעָדֶנוּ עַל עֶרֶשׂ דְוָי. אֲבָל כְּשֶׁהַחוֹלֶה שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה, מֻתָּר לַמְבַקֵּר לֵישֵׁב עַל כִּסֵּא וְסַפְסָל (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן רז סָעִיף ב).
סעיף ג’
עִקַּר מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים הוּא לְעַיֵן בְּצָרְכֵי הַחוֹלֶה מַה הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ, וְשֶׁיִמְצָא נַחַת רוּחַ עִם חֲבֵרָיו, וְגַם שֶׁיִתֵּן דַעְתּוֹ עָלָיו וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָיו. וְאִם בִּקֵּר וְלֹא בִקֵּשׁ, לֹא קִיֵם אֶת הַמִּצְוָה. וְלָכֵן אֵין מְבַקְּרִין בְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַיוֹם, מִפְּנֵי שֶׁאָז כָּל חוֹלֶה מֵקֵל עָלָיו חָלְיוֹ וְלֹא יָחוּשׁ לְבַקֵש עָלָיו רַחֲמִים. וְלֹא בְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַיוֹם, שֶׁאָז מַכְבִּיד עָלָיו חָלְיוֹ וְיִתְיָאֵשׁ מִלְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים.
סעיף ד’
כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, אִם מְבַקֵּשׁ בְּפָנָיו, יָכוֹל לְבַקֵּשׁ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִרְצֶה, שֶׁהֲרֵי מְבַקֵּשׁ כִּבְיָכוֹל לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא אֵצֶל הַחוֹלֶה. אֲבָל כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, דְּאָז מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִזְקָקִין לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ, וְאֵינָם נִזְקָקִין לְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת, עַל כֵּן יְבַקֵּשׁ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְיִכְלוֹל אוֹתוֹ בְּתוֹךְ כָּל חוֹלֵי יִשְֹרָאֵל, שֶׁמִתּוֹךְ שֶׁכּוֹלְלוֹ עִם הָאֲחֵרִים, תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת יוֹתֵר בִּזְכוּתָן שֶׁל רַבִּים. וְיֹאמַר, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ בְּתוֹךְ כָּל חוֹלֵי יִשְֹרָאֵל. וּבַשַׁבָּת יֹאמַר, שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק, וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא, וְרַחֲמָיו מְרֻבִּים, וְשִׁבְתוּ בְּשָלוֹם.
סעיף ה’
הַמְבַקְּרִים יְדַבְּרוּ אִתּוֹ בְּהַשְׂכֵּל וָדַעַת, וְיֹאמְרוּ לוֹ, דְבָרִים מְחַיִּים, וְלֹא דְבָרִים מְמִיתִים. וְיֹאמְרוּ לוֹ, שֶׁיִתֵּן דַּעְתּוֹ עַל עִנְיָנָיו, אִם הִלְוָה אוֹ הִפְקִיד אֵצֶל אֲחֵרִים אוֹ אֲחֵרִים אֶצְלוֹ, וְאַל יְפַחֵד מִפְּנֵי זֶה מֵהַמָּוֶת.
יד מנחם אב
סעיף ו’
אֵין לִתֵּן נְכָסָיו בְּמַתָּנָה לַאֲחֵרִים וַאֲפִלּוּ לִצְדָקָה וּלְהַנִּיחַ אֶת הַיּוֹרְשִׁים בְּלֹא כְלוּם. וְכָל הָעוֹשֶׂה כֵּן, אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וַאֲפִלּוּ אֵין הַיּוֹרְשִׁים נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה. אֲבָל אִם מַנִּיחַ גַּם לַיּוֹרְשִׁים דָּבָר הַמַּסְפִּיק לָהֶם, מֻתָּר (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן לד סָעִיף ד). וּמִדַּת חֲסִידוּת, שֶׁלֹּא לַחְתֹּם אֶת עַצְמוֹ עֵד וְלֹא לִהְיוֹת בְּעֵצָה בְּצַוָּאָה שֶׁמַּעֲבִירִין בָּהּ אֶת הַיְרֻשָׁה מֵהַיּוֹרֵשׁ, אֲפִלּוּ מִבֵּן שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשׁוּרָה, לְאָחִיו חָכָם וְנוֹהֵג כַּשׁוּרָה, כִּי שֶׁמָּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ זֶרַע טוֹב וְהָגוּן. וַאֲפִלּוּ לְמַעֵט מִזֶּה וּלְהַרְבּוֹת לָזֶה, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר, וְרָאוּי לָחוּשׁ לִדְבָרָיו. עַיֵן סוֹף סִימָן כו.
סעיף ז’
אִם יֶשׁ לוֹ בָּנִים קְטַנִים, אוֹ קְטַנִּים וּגְדוֹלִים, אוֹ שֶׁאִשְתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, צָרִיךְ לְמַנוֹת אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁיִתְעַסֵּק בִּשְׁבִיל הַקְּטַנִּים עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ.
סעיף ח’
חוֹלֶה שֶׁבִּקֵּש לַעֲשׂוֹת קַבָּלַת קִנְיָן לְחַזֵק אֶת הַצַוָּאָה, קוֹנִין מִמֶּנוּ אֲפִלּוּ בַּשַׁבָּת. וְכֵן אִם מְבַקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ לִקְרוֹבָיו, מֻתָּר לִשְׂכֹּר גּוֹי בַּשַׁבָּת וּלְשָׁלְחוֹ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ סָעִיף יט).
סעיף ט’
חוֹלֶה שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, אֵין מוֹדִיעִין לוֹ, שֶׁלֹּא תִטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו. וַאֲפִלּוּ נוֹדַע לוֹ, אֵין אוֹמְרִים לוֹ לִקְרֹעַ, שֶׁמָּא תִגְדַּל דַּאֲגָתוֹ. ואֵין בּוֹכִין וְאֵין מַסְפִּידִין בְּפָנָיו, בֵּין עַל מֵתוֹ בֵּין עַל מֵת אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קְרוֹבוֹ, פֶּן יִפְחַד שֶׁגַּם הוּא יָמוּת. וּמַשְׁתִּיקִין אֶת הַמְנַחֲמִים בְּפָנָיו.
סעיף י’
אֵין מְבַקְּרִין לֹא לְחוֹלֵי מֵעַיִם, מִשּׁוּם כִּסּוּפָא, וְלֹא לְחוֹלֵי הָעַיִן, וְלֹא לְחוֹלֵי הָרֹאשׁ. וְכֵן כָּל חוֹלֶה דְתַקִּיף לֵהּ עָלְמָא וְקָשֶּׁה לֵהּ דִּבּוּרָא, אֵין מְבַקְּרִין אוֹתוֹ בְּפָנָיו, אֶלָּא נִכְנָסִין לַבַּיִת הַחִיצוֹן וְשׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בּוֹ אִם צָרִיךְ לְאֵיזֶה דָבָר, וְשׁוֹמְעִין צַעְרוֹ, וּמְבַקְשִׁים עָלָיו רַחֲמִים.
סעיף יא’
מִי שֶׁיֵשׁ לְפָנָיו שְׁתֵּי מִצְוֹת, בִּקּוּר חוֹלִים וְנִחוּם אֲבֵלִים, אִם אֶפְשָׁר לוֹ לְקַיֵם שְׁתֵּיהֶן, בִּקּוּר חוֹלִים קוֹדֵם, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָיו. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַיֵם שְׁתֵּיהֶן, נִחוּם אֲבֵלִים קוֹדֵם, שֶׁהוּא גְמִילוּת חֶסֶד עִם הַחַיִּים וְעִם הַמֵּתִים.
סעיף יב’
מְבַקְרִין חוֹלֶה גוֹי, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.
סעיף יג’
תַּנְיָא בְּסִפְרֵי, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא וְהִתְוַדָּה, זֶה בָּנָה אָב עַל כָּל הַמֵּתִים שֶׁיִטָּעֲנוּ וִדּוּי. וְאִיתָא בַּמִּשְׁנָה, שֶכָּל הַמִּתְוָדֶּה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעָכָן, שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ, בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַה’ אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי. וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַה אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי. וּמִנַּיִן שֶׁכִּפֶּר לוֹ וִדּוּיוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר, וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכֳּרְךָ ה’ בַּיּוֹם הַזֶּה, בַּיוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר, וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא. לָכֵן חוֹלֶה שֶׁרוֹאִין בּוֹ שֶׁהוּא נוֹטֶה לָמוּת, מְסַבְּבִים עִמּוֹ בִּדְבָרִים וְאוֹמְרִים לוֹ, הִתְוַדֵּה וְאַל תִּדְאַג מִזֶּה, הַרְבֵּה הִתְוַדוּ וְעָמְדוּ מֵחָלְיָם וְהֵמָה בַּחַיִּים, וְהַרְבֵּה שֶׁלֹּא הִתְוַדּוּ וּמֵתוּ. וּבִשְׂכַר שֶׁאַתָּה מִתְוַדֶּה, אַתָּה חָי. וְכָל הַמִּתְוַדֶה, יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת בְּפִיו, יִתְוַדֶה בְּלִבּוּ. וְאִם יָכוֹל לְדַבֵּר אַךְ מְעַט, אוֹמְרִים לוֹ, אֱמֹר, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתָי. וְגַם יֹאמְרוּ לוֹ, שֶׁיְבַקֵּשׁ מְחִילָה מִכָּל אָדָם שֶׁחָטָא כְּנֶגְדּוֹ, בֵּין בְּמָמוֹן בֵּין בִּדְבָרִים. וְכָל אֵלוּ הַדְּבָרִים, אֵין אוֹמְרִים לוֹ, לֹא בִפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ, וְלֹא בִּפְנֵי נָשִּׁים, וְלֹא בִּפְנֵי קְטַנִּים, שֶׁמָּא יִבְכוּ וְיִשְׁבְּרוּ לִבּוֹ.
סעיף יד’
סֵדֶר הַוִדוּי בִּקְצָרָה, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁרְפוּאָתִי בְּיָדְךָ וּמִיתָתִי בְּיָדֶךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ שֶׁתִּרְפָּאֵנִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְאִם אָמוּת, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, וְתֵן חֶלְקִי בְּגַן עֵדֶן, וְזַכֵּנִי לָעוֹלָם הַבָּא הַצָפוּן לַצַדִיקִים. וְאִם רוֹצֶה לְהַאֲרִיךְ כְּוִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וּכְבָר מְסֻדָּרִים הַוִדּוּיִים בַּסֵּפֶר מַעֲבַר יַבֹּק. וּבְסֵפֶר חָכְמַת אָדָם הֶעְתִּיק גַם כֵּן סֵדֶר הַוִּדּוּי מֵהָרַמְבַּ”ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
סימן קצד – דיני גוסס ושמירת המת ובו י”ב סעיפים:
טו מנחם אב
סעיף א’
הַגּוֹסֵס (פֵּרוּשׁ, הַמַּעַלֶה לֵחָה בִּגְרוֹנוֹ מִפְּנֵי צָרוּת הֶחָזֶה, וְזֶה יִקְרֶה סָמוּךְ לַמִּיתָה, וּלְשׁוֹן גוֹסֵס הוּא מִלְּשׁוֹן מֵגִיס בִּקְדֵרָה, שֶׁהַלֵּחָה מִתְהַפֶּכֶת בִּגְרוֹנוֹ, כְּמוֹ הַמֵּגִיס בִּקְדֵרָה תוספת יום טוב, פרק א דערכין) הֲרֵי הוּא כְּחַי לְכָל דְבָרָיו. וְלָכֵן אָסוּר לִגַּע בּוֹ, שֶׁכָּל הַנּוֹגֵעַ בּוֹ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָמִים. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְנֵּר מְטַפְטֵף, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנּוֹגֵעַ בּוֹ אָדָם, מִיָד נִכְבֶּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא גוֹסֵס זְמַן אָרֹךְ וְיֵשׁ צַעַר גָדוֹל לוֹ וְלִקְרוֹבָיו, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לִגְרֹם שֶׁיָמוּת מְהֵרָה, כְּגוֹן לְהַשְׁמִיט הַכַּר וְהַכֶּסֶת מִתַּחְתָּיו, מֵחֲמַת שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁיֵשׁ נוֹצוֹת מִקְּצָת עוֹפוֹת שֶׁגּוֹרְמִים לְעַכֵּב אֶת הַמִּיתָה, אוֹ לָשׂוּם מַפְתְּחוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת תַּחַת רֹאשׁוֹ, כָּל זֶה אָסוּר. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם דָּבָר שֶׁגּוֹרֵם עִכּוב יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ, כְּגוֹן קוֹל דוֹפֵק וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, מֻתָּר לַהֲסִירוֹ, דְּאֵין בָּזֶה מַעֲשֶׂה, אֶלָּא שֶׁמֵּסִיר אֶת הַמּוֹנֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ בּוֹ.
סעיף ב’
אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לִגַּע בַּגוֹסֵס, מִכָּל מָקוֹם אִם נָפְלָה דְלֵקָה, אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ בַּבַּיִת, אֶלָּא מוֹצִיאִין אוֹתוֹ. וְהוּא קוֹדֵם לְהַצָלַת סִפְרֵי קֹדֶשׁ. (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן פח סָעִיף טז)
סעיף ג’
הָעוֹמְדִים אֵצֶל הַגּוֹסֵס, יַשְׁגִּיחוּ שֶׁלֹּא יוֹצִיא שׁוּם אֵבֶר חוּץ לַמִּטָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיַעֲקֹב, וַיֶאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה. וְלָכֵן יַעֲמִידוּ כִּסְאוֹת אֵצֶל הַמִּטָּה, שֶלֹּא יוּכַל לְהוֹצִיא יָד אוֹ רָגֶל. וּמִכָּל מָקוֹם אִם לֹא עָשׂוּ כֵן וְהוֹצִיא, אָסוּר לִגַּע בּוֹ לְהַחֲזִירוֹ.
סעיף ד’
כֵּיוָן שֶׁנָּטָה אָדָם לָמוּת, אֵין שׁוּם אָדָם רַשַּׁאי לִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹא תֵצֵא נַפְשׁוֹ וְהוּא יְחִידִי, מִפְּנֵי שֶׁהַנֶפֶשׁ מִשְׁתּוֹמֶמֶת בְּשָׁעָה שֶׁיוֹצֵאת מִן הַגּוּף, וּמִצְוָה לַעֲמֹד עַל הָאָדָם בִּשְׁעַת יְצִיאַת נְשָׁמָה, שֶׁנֶאֱמַר, וִיחִי עוֹד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ, וְגוֹ’. וְרָאוּי לְקַבֵּץ עֲשָׂרָה, שֶׁיִהְיוּ בִּשְׁעַת יְצִיאַת נְשָׁמָה, וְלֹא יַעַסְקוּ, חס וְשָׁלוֹם, בְּדְבָרִים בְּטֵלִים אֶלָא יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה וּבַתְּהִלִּים וּבִשְׁאָר מִזְמוֹרִים, כִּמְסֻדָּר בְּסֵפֶר מַעֲבַר יַבֹּק. וְנוֹהֲגִין לְהַדְלִיק נֵרוֹת בִּפְנֵי הַגּוֹסֵס.
סעיף ה’
לְאַחַר יְצִיאַת נְשָׁמָה, מַנִּיחִין אֵצֶל חָטְמוֹ נוֹצָה קַלָּה, וְאִם אֵינָהּ מִתְנַדְנֶדֶת, בְּיָדוּעַ שֶׁמֵת, וְאָז פּוֹתְחִין אֶת הַחֲלּוֹנוֹת, וְהָאֲבֵלִים אוֹמְרִים צִדּוּק הַדִּין, וּכְשֶׁמַּגִּיעִים לְבָרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת, אוֹמְרִים בְּשֵׁם וּמַלְכוּת וְקוֹרְעִין, כְּדִין שֶׁיִתְבָּאֵר בְּסִימָן שֶׁלְאַחַר זֶה.
סעיף ו’
וְכָל הָעוֹמְדִין עַל הַמֵּת בִּשְׁעַת יְצִיאַת נְשָׁמָה, חַיָבִין לִקְרֹעַ. הָא לְמַה זֶּה דוֹמֶה, לְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרָף, שֶׁאֵין רֵיק בְּיִשְֹרָאֵל שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַאֲפִלּוּ עַל קָטֹן שֶׁלָּמַד מִקְרָא אוֹ עַל אִשָּׁה חַיָבִין לִקְרֹעַ. וַאֲפִלוּ הָיָה זֶה הַמֵּת לִפְעָמִים עוֹשֶׂה עֲבֵרָה לְתֵּאָבוֹן, חַיָבִין לִקְרֹעַ עָלָיו. אֲבָל אִם הָיָה רָגִיל לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה, אֲפִלּוּ רַק לְתֵאָבוֹן, הֲרֵי זֶה בִּכְלַל הַפּוֹרְשִׁים מִדַּרְכֵי הַצִּבּוּר, שֶׁאֵין קוֹרְעִין עָלָיו. וּקְרִיעָה זוֹ שֶׁעַל הַמֵּת שֶׁאֵין מִתְאַבְּלִים עָלָיו אֶלָּא שֶׁקּוֹרְעִין מִפְּנֵי שֶׁעוֹמְדִין בִּשְׁעַת יְצִיאַת נְשָׁמָה, סַגֵּי בִּקְרִיאָה מֻעֶטֶת. וַאֲפִלּוּ מִן הַצַּד אוֹ בְּשׁוּלֵי הַבֶּגֶד סַגֵּי.
סעיף ז’
מַעֲצִמִין עֵינָיו שֶׁל הַמֵת. וּמִי שֶׁיֵשׁ לוֹ בָּנִים, יַעֲשֶׂה זֹאת בְּנוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ. וְאִם יֵשׁ בְּכוֹר, יַעֲשֶׂה הוּא.
סעיף ח’
כְּשֶׁנוֹשְׂאִין אוֹתוֹ מִמִּטָּתוֹ לְהַשְׁכִּיבוֹ עַל הָאָרֶץ, יַשְׁגִּיחוּ שֶׁיְהֵא מְכֻסֶּה, כִּי כֹּל מַה שֶּׁנוֹהֵג בַּחַי מִשׁוּם צְנִיעוּת, נוֹהֵג גַּם בַּמֵּת.
סעיף ט’
מִנְהָג לִשְׁפֹּךְ כָּל הַמַּיִם הַשְׁאוּבִים שֶׁבִּשְׁכוּנַת הַמֵּת, דְּהַיְנוּ שְׁלֹשָׁה בָתִּים (עִם הַבַּיִת אֲשֶׁר שָׁם הַמֵּת), וַאֲפִלּוּ מֵת יֶלֶד בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם לְלֵדָתוֹ. וּבַשַׁבָּת, אֵין צְרִיכִין לִשְׁפֹּךְ (וְהַבִּרְכֵּי יוֹסֵף כָּתַב, דְּיֵשׁ לְהַחְמִיר גַּם בַּשַׁבָּת).
סעיף י’
הַמְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת אֲפִלּוּ אֵינוֹ מֵתוֹ, פָּטוּר מִקְּרִיאת שְׁמַע וּמִתְּפִלָה וּמִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, כִּי הָעוֹסֵק בְּמִצְוָה, פָּטוּר מִמִּצְוָה אַחֶרֶת (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קצו סָעִיף ב). הָיוּ שְׁנַיִם, זֶה מְשַׁמֵר, וְזֶה קוֹרֵא וּמִתְפַּלֵּל.
סעיף יא’
אָסוּר לֶאֱכֹל בְּחֶדֶר שֶׁהַמֵת שָׁם, אִם לֹא עַל יְדֵי מְחִצָּה (כְּדִלְקַמָּן סִימָן קצו סָעִיף א). וַאֲפִלּוּ אֲכִילַת אַרְעַי. וַאֲפִלּוּ אֲכִילַת פֵּרוֹת אוֹ שְׁתִיַת מַיִם, אָסוּר. וּצְרִיכִין לְהַזְהִיר אֶת הַשׁוֹמְרִים עַל זֹאת. וְגַם אָסוּר לְבָרֵךְ שָׁם אֵיזוֹ בְרָכָה. (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קצט סָעִיף טו)
טז מנחם אב
סעיף יב’
אָסוּר לְטַלְטֵל אֶת הַמֵּת בְּשַׁבָּת (עין לעיל סִימָן פח סָעִיף טו, טז) אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ כֹּהֲנִים אוֹ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, רַק עַל יְדֵי גוֹיִם, אִם הַקְּרוֹבִים רוֹצִּים. (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן רב סָעִיף טז).
סימן קצה – הלכות קריעה ובו י”ד סעיפים:
סעיף א’
מִי שֶׁמֵת לוֹ מֵת שֶׁהוּא חַיָב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן רג), חַיָּב לִקְרֹעַ עָלָיו. וְחַיָב לִקְרֹעַ מְעֻמָּד, שֶׁנֶאֱמַר, וַיָקָם הַמֶּלֶךְ וַיִקְרַע אֶת בְּגָדָיו. וְאִם קָרַע מְיֻשָּׁב, לֹא יָצָא, וְצָרִיךְ לַחֲזוֹר וְלִקְרֹעַ מְעֻמָד. לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לִקְרֹעַ קֹדֶם שֶׁיִסָּתְמוּ פְּנֵי הַמֵּת בַּקֶּבֶר בְּעוֹד חִמּוּם צַעְרוֹ.
סעיף ב’
עַל הַמֵּתִים שֶׁהוּא מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם, צָרִיךְ לִקְרֹעַ בְּבֵית הַצַוָּאר לְפָנָיו. וְצָרִיךְ לִקְרֹעַ מִן הַשָׂפָה וּלְמַטָּה, וְלֹא לְרֹחַב הַבֶּגֶד. וְצָרִיךְ לִקְרֹעַ בְּמָקוֹם שֶׁהַבֶּגֶד שָׁלֵם מִתְּחִלָּתוֹ, וְלֹא בִּמְקוֹם הַתֶּפֶר.
סעיף ג’
חִלּוּקִים יֵשׁ בֵּין הַקְּרִיעָה שֶׁעַל אָבִיו וְאִמוֹ לַקְּרִיעָה שֶׁעַל שְׁאָר קְרוֹבִים. עַל כָּל הַמֵּתִים, קוֹרֵעַ טֶפַח בַּבֶּגֶד הָעֶלְיוֹן וְדַיּוֹ, וְאֵין לִקְרֹעַ יוֹתֵר, מִשׁוּם בַּל תַּשְׁחִית. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, צָרִיךְ לִקְרֹעַ כָּל הַבְּגָדִים עַד כְּנֶגֶד לִבּוֹ, (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן י סָעִיף ג, שֶׁהַלֵב הוּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר הַגָּבוֹהַּ שֶׁעַל הַזְרוֹעַ), חוּץ מִן הַכֻּתֹּנֶת שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵעַ. וְכֵן הַבֶּגֶד שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ רַק לְעִתִּים לְמַעְלָה מִכָּל בְּגָדָיו, וְלִפְעָמִים הוּא יוֹצֵא לַשּׁוּק גַם בִּלְעָדָיו, (כְּגוֹן מאנְטִיל מְעִיל), בֶּגֶד זֶה גַם כֵּן אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרֹעַ, וְאִם לֹא קָרַע כָּל בְּגָדָיו שֶׁהוּא צָרִיךְ לִקְרֹעַ לֹא יָצָא. וְהָאִשָׁה, מִשׁוּם צְנִיעוּת תִּקְרַע תְּחִלָה אֶת הַבֶּגֶד הַתַּחְתּוֹן לְפָנֶיהָ, וְתַחֲזִיר אֶת הַקֶּרַע לִצְדָדִין, וְאַחַר כָּךְ תִּקְרַע אֶת הַבֶּגֶד הָעֶלְיוֹן, שֶׁלֹא יִתְגַלֶּה לִבָּה, (וְאַף שֶׁהִיא לְבוּשָׁה חָלוּק, מִכָּל מָקוֹם אִיכָּא מִשׁוּם פְּרִיצוּת)
סעיף ד’
נוֹהֲגִין שֶׁעַל שְׁאָר קְרוֹבִים, קוֹרְעִין בְּצַד יָמִין, וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ בְּצַד שְׂמֹאל, לְפִי שֶׁצָרִיךְ לְגַלוֹת אֶת לִבּוֹ שֶׁהוּא בְצַד שְׂמֹאל. וּבְדִיעֲבַד, אֵין זֶה מְעַכֵּב.
סעיף ה’
עַל כָּל הַמֵּתִים, רָצָה קוֹרֵעַ בַּיָד, רָצָה קוֹרֵעַ בַּכֶּלִי. עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, דַּוְקָא בַּיָד. וְהַמִּנְהָג שֶׁאֶחָד מֵאַנְשֵׁי חֶבְרָא קַדִּישָא חוֹתֵךְ קְצָת בַּסַּכִּין, וְהָאָבֵל תּוֹפֵס בִּמְקוֹם הַחַתָךְ וְקוֹרֵעַ. וְצָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ, שֶׁיִקְרַע בְּאֹרֶךְ הַבֶּגֶד וְלֹא בְרָחְבּוֹ.
סעיף ו’
עַל כָּל הַמֵּתִים, אִם מַחֲלִיף בְּגָדָיו בְּתוֹךְ שִׁבְעָה, אֵינוֹ צָרִךְ לִקְרֹעַ בְּאֵלוּ שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ עָתָּה. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, אִם הוּא מַחֲלִיף בְּגָדָיו בִּימֵי הַחֹל שֶׁבְּתוֹךְ שִׁבְעָה, צָרִיךְ לִקְרֹעַ בָּהֶם. אַךְ לִכְבוֹד שַׁבָּת, יַחֲלִיף בְּגָדָיו וְלֹא יִלְבַּשׁ אֶת הַבֶּגֶד הַקָּרוּעַ. וְאִם אֵין לוֹ בְּגָדִים אֲחֵרִים לְהַחֲלִיף, יַחֲזִיר אֶת הַקֶּרַע לַאֲחוֹרָיו. וְהָא דְמַחֲלִיף בַּשַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁלּוֹבֵשׁ בִּגְדֵי חֹל אֲחֵרִים. אֲבָל לִלְבּושׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, אָסוּר. (כְּדִלְקַמָּן סִימָן ריא סָעִיף י).
סעיף ז’
עַל כָּל הַמֵּתִים, (מִצַּד הַדִּין) שׁוֹלֵל (דְּהַיְנוּ שֶׁתּוֹפֵר תְּפִירָה בִּלְתִּי שָׁוָה) לְאַחַר שִׁבְעָה, וּמְאַחֶה (דְּהַיְנוּ שֶׁתּוֹפְרוֹ כָּרָאוּי) לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, שׁוֹלֵל לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם. וַאֲפִילוּ אִם בָּא לַחְתֹּךְ סְבִיבוֹת הַקְּרִיעָה וְלָשׂוּם שָׁם חֲתִיכַת בֶּגֶד אַחֵר וּלְתָפְרוֹ, אָסוּר. אֲבָל נוֹהֲגִין, כִּי בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים, אֲפִילּוּ עַל שְׁאָר מֵתִים, אֲפִילוּ לִשְׁלֹל, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ לְחַבֵּר רָאשֵׁי הַקְּרִיעָה עַל יְדֵי מַחַט, אָסוּר. וְאִשָּׁה, אֲפִלּוּ עַל אָבִיהָ וְאִמָּהּ, שׁוֹלֶלֶת לְאַלְתֵּר, מִפְּנֵי הַצְּנִיעוּת. וְכָל הַקְּרָעִים שֶׁאֲסוּרִין לְתָפְרָן, אֲפִלּוּ אִם מָכַר אֶת הַבֶּגֶד לְאַחֵר, אָסוּר הַלּוֹקֵחַ לְתָפְרוֹ. וְלָכֵן צָרִיךְ הַמּוֹכֵר לְהוֹדִיעַ לַלּוֹקֵחַ. וְאָסוּר לְמָכְרוֹ לַגּוֹי.
יז מנחם אב
סעיף ח’
עַל כָּל הַמֵּתִים, אִם לֹא שָׁמַע עַד לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, אֵינוֹ קוֹרֵעַ. עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, קוֹרֵעַ לְעוֹלָם בְּגָדָיו שֶׁהֵם עָלָיו בִּשְׁעַת שְׁמִיעָה. אַךְ הַבְּגָדִים שֶׁהוּא מַחֲלִיף אַחַר כָּךְ, אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרֹעַ.
סעיף ט’
הָרֶגֶל מְבַטֵּל גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים גַּם לְעִנְיַן קְרִיעָה. וְלָכֵן אִם פָּגַע הָרֶגֶל בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים, בִּשְׁאָר קְרוֹבִים יָכוֹל לִתְפֹּר לְגַמְרֵי בְּעֶרֶב הָרֶגֶל לְאַחַר מִנְחָה. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, יָכוֹל לִשְׁלוֹל.
סעיף י’
קָרַע עַל מֵת, וּבְתוֹךְ שִׁבְעָה מֵת לּוֹ מֵת אַחֵר, מַרְחִיק כְּמוֹ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת מִן הַקֶּרַע הָרִאשׁוֹן וְקוֹרֵעַ טֶפַח, אוֹ שֶׁמּוֹסִיף עַל הַקֶּרַע הָרִאשׁוֹן טֶפַח. אֲבָל לְאַחַר שִׁבְעָה, כָּל זְמַן שֶׁהַבֶּגֶד הַקָרוּעַ עָלָיו, מוֹסִיף עָלָיו כָּל שֶׁהוּא וְדַיּוֹ. אַךְ אִם הָרִאשׁוֹן הָיָה מִשְּׁאָר הַקְּרוֹבִים, וְהַשֵּׁנִי הוּא אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, אֲזַי אֲפִלּוּ לְאַחַר שִׁבְעָה, צָרִיךְ לְהַרְחִיק שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וְלִקְרֹעַ כְּדִינָא, שֶׁאֵין דִּין אָבִיו וְאִמּוֹ בְּתוֹסֶפֶת. וְהוּא הַדִּין בְּמֵת אָבִיו תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ אִמּוֹ, אוֹ בְּהִפּוּךְ.
סעיף יא’
שָׁמַע בְּפַעַם אַחַת שֶׁמֵּתוּ אָבִיו וְאִמּוֹ אוֹ שְׁנֵי קְרוֹבִים אֲחֵרִים, קוֹרֵעַ קֶרַע אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם. אֲבָל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ עִם אֶחָד מִשְׁאַר הַקְּרוֹבִים, קוֹרֵעַ תְּחִלָּה עַל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַרְחִיק שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וְקוֹרֵעַ עַל הָאַחֵר.
סעיף יב’
חוֹלֶה שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, אִם דַּעְתּוֹ צְלוּלָה, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִקְרֹעַ מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְסֻכָּן בְּחָלְיוֹ, פָּטוּר אַחַר כָּךְ מִלִּקְרֹעַ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא עֲדַיִן בְּתוֹךְ שִׁבְעָה, דְּחָשִׁיב שְׁעַת חִמּוּם. אֲבָל אִם לֹא יָכוֹל לִקְרוֹעַ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיְתָה דַּעְתּוֹ צְלוּלָה, אֲזַי כְּשֶׁתָּבוֹא לוֹ דֵעָה צְלוּלָה, הֲוֵי אָז שְׁעַת חִמּוּם שֶׁלּוֹ, וְחַיָב אָז לִקְרוֹעַ אִם הוּא בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, לְעוֹלָם.
סעיף יג’
קָטָן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, אֲפִלּוּ לֹא הִגִיעַ לְחִנּוּךְ, מְקָרְעִין לוֹ קְרִעָה קְצָת, מִשּׁוּם עַגְמַת נֶפֶשׁ לְהַרְבּוֹת הָאֵבֶל. וְאִם הִגִיעַ לְחִנוּךְ, מִצְוָה לִקְרוֹעַ כְּמוֹ גְדוֹלִים.
סעיף יד’
בְּחֹל הַמּוֹעֵד, נוֹהֲגִים בִּמְדִינוֹת אֵלוּ, שֶׁאֵין קוֹרְעִין כִּי אִם עַל אָבִיו וְאִמוֹ, בֵּין בְּיוֹם הַקְּבוּרָה, בֵּין בְּיוֹם הַשְׁמוּעָה, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁמוּעָה רְחוֹקָה. אַךְ אִם מֵתוּ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם טוֹב, הוֹאִיל וְנִדְחֲתָה הַקְּרִיעָה, לֹא יִקְרַע בְּחֹל הַמּוֹעֵד עַד לְאַחַר הָרֶגֶל כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִתְאַבֵּל. וְעַל שְׁאָר קְרוֹבִים, אֵין קוֹרְעִין בְּחֹל הַמּוֹעֵד עַד לְאַחַר הָרֶגֶל. אַךְ אִם שָׁמַע בְּחֹל הַמּוֹעֵד שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, שֶׁלְּאַחַר יוֹם טוֹב תְּהֵא רְחוֹקָה, בְּכִי הַאי גַּוְנָא יִקְרַע בְּחֹל הַמּוֹעֵד. (אִסּוּר שְׂרִיטָה וְקָרְחָה עַל הַמֵּת, כָּתוּב בְּסִימָן קסט).
סימן קצו – הלכות אונן בחל ובשבת וביום טוב ובו כ”ב סעיפים:
סעיף א’
מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שֶׁהוּא חַיָב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו, הֲרֵי זֶה אוֹנֵן עַד לְאַחַר הַקְּבוּרָה. לֹא יִנְהַג קַלּוּת רֹאשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ עַל הַמֵּת, שֶׁהָיָה אָדָם קַל וְלָכֵן אֵין זֶה טָרוּד בִּקְבוּרָתוֹ וּבְאֶבְלוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ בְמִיתָתוֹ. וְזֶהוּ גְּנַאי גָּדוֹל לַמֵּת, וְהוּא בִּכְלַל לוֹעֵג לָרָשׁ, אֶלָּא יִתְרָאֶה לַכֹּל, שֶׁהוּא טָרוּד וְנִבְהָל עַל מִיתָתוֹ וּקְבוּרָתוֹ. לֹא יֹאכַל בַּחֶדֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ, אֶלָּא בְּחֶדֶר אַחֵר. וְאִם אֵין לוֹ חֶדֶר אַחֵר, יֹאכַל בְּבֵית חֲבֵרוֹ. וְאִם אֵין לוֹ בֵּית חָבֵר, יַעֲשֶׂה בִּפְנֵי הַמֵּת מְחִצָּה גְבֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְלֹא יְהֵא רֶוַח פָּתוּחַ תַּחְתֶּיהָ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וּתְהֵא רְאוּיָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָרוּחַ. וְאִם אֵין לוֹ דָבָר לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְחִצָה, מַחֲזִיר פָּנָיו וְאוֹכֵל. בֵּין כָךְ וּבֵין כָּךְ, וַאֲפִלּוּ הוּא בְעִיר אַחֶרֶת, אֵינוֹ מֵסֵב וְאוֹכֵל דֶּרֶךְ קְבִיעוּת, אֶלָּא דֶרֶךְ אַרְעַי, וְאֵינוֹ אוֹכֵל בָּשָׂר וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה יָיִן.
יח מנחם אב
סעיף ב’
אוֹנֵן, פָּטוּר מִכָּל הַמִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַמֵּת, כְּגוֹן שֶׁיֶשׁ לוֹ אֲחֵרִים שֶׁעוֹסְקִים בִּשְׁבִילוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם רוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ, אֵינוֹ רַשַּׁאי, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַמֵּת. אֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא הַמּוֹצִיא וְלֹא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וַאֲפִילוּ אִם אֲחֵרִים אוֹכְלִין וּמְבָרְכִין, אֵינוֹ עוֹנֶה אָמֵן. וְאֵינוֹ מִצְטָרֵף לֹא לַזִּמוּן וְלֹא לַעֲשָׂרָה. אֲבָל מַה שֶׁהוּא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, אֲפִילּוּ מִדְּרַבָּנָן, אָסוּר גַּם לוֹ. וְלָכֵן אִם בָּא לֶאֱכֹל פַּת, צָרִיךְ לִטּוֹל יָדָיו, וְלֹא יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם, כְּמוֹ שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא. וְכֵן בִּנְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית נוֹטֵל יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים כְּדַרְכּוֹ, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ (עַיֵּן בהלכות אונן להגאון מוהרא”ז מרגליות זצ”ל אות ו).
סעיף ג’
אִם אָכַל קֹדֶם שֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת, וּלְאַחַר שֶׁנִּקְבַּר עֲדַיִן לֹא נִתְעַכֵּל הַמָּזוֹן, יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְכֵן אִם עָשָׂה צְרָכָיו קֹדֶם הַקְּבוּרָה, יְבָרֵךְ אַחַר כָךְ בִּרְכַּת אֲשֶׁר יָצַר, אֲפִלּוּ כָּל הַיוֹם.
סעיף ד’
אִם הָאוֹנֵן הוּא בְּעִיר אַחֶרֶת, וּבִמְקוֹם הַמֵּת יֵשׁ גַּם כֵּן קְרוֹבִים שֶׁחַיָבִים לְהִתְאַבֵּל, אֲזַי עַל זֶה שֶׁהוּא בְּמָקוֹם אַחֵר, אֵין עָלָיו דִּין אוֹנֵן. אֲבָל אִם אֵין קְרוֹבִים בִּמְקוֹם הַמֵּת, חָל עַל זֶה דִּין אוֹנֵן.
סעיף ה’
בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ חֶבְרָא קַדִּישָׁא, וּלְאַחַר שֶׁהַקְּרוֹבִים נִתְעַסְּקוּ בְּצָרְכֵי הַקְּבוּרָה וְהִתְפַּשְּׁרוּ עִם אַנְשֵי חֶבְרָא קַדִּישָׁא, אֵין עֲלֵיהֶם שׁוּם דָּבָר לַעֲשׂוֹת, אַךְ אַנְשֵׁי חֶבְרָא קַדִּישָׁא עוֹשִׂין הַכֹּל, אֲזַי אֵין עוֹד עַל הַקְּרוֹבִים דִּין אוֹנֵן, וּמֻתָּרִין בְּבָשָׂר וָיַיִן, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁמֻתָּרִין וְחַיָבִין בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה וּבְכָל הַמִצְוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם נוֹהֲגִין שֶׁאֵין הָאוֹנְנִין מִתְפַּלְּלִין עַד לְאַחַר הַקְּבוּרָה, וְהַיְנוּ מִפְּנֵי שֶׁגַּם הֵם הוֹלְכִין וּמְלַוִין אֶת הַמֵּת עַד בֵּית הַקְּבָרוֹת. וְהָרוֹצֶה לְהַחְמִיר וּלְהִתְפַּלֵּל תֵּכֶף לְאַחַר שֶׁמָּסַר אֶת הַמֵּת לְאַנְשֵׁי חֶבְרָא קַדִּישָׁא, יָכוֹל לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ.
סעיף ו’
כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר הַמֵּת, אֵינוֹ חוֹלֵץ מִנְעָלָיו, וּמֻתָּר לָצֵאת מִבֵּיתוֹ לְצָרְכֵי הַמֵּת. אֲבָל אָסוּר לֵישֵׁב אוֹ לִישֹׁן עַל כִּסֵּא אוֹ מִטָּה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר בְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְאָסוּר בִּרְחִיצָה וְסִיכָה וְשִׂמְחָה וּשְׁאִילַת שָׁלוֹם וּבְתִסְפֹּרֶת וּבְתַלְמוּד תּוֹרָה, וְאָסוּר בִמְלָאכָה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וַאֲפִלּוּ בַּדָּבָר הָאָבֵד. וּבְהֶפְסֵד גָּדוֹל, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם (עַיֵן חָכְמַת אָדָם וּבְקֻנְטְרֵס הַנִּדְפָּס בְּתוֹךְ הַיּוֹרֶה דֵעָה הֶחָדָשׁ הִלְכוֹת אוֹנֵן לְהַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב אֶפְרַיִם זַלְמָן מַרְגָּלִיוֹת. זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. סָעִיף יח, יט, וּבַחֲתַם סוֹפֵר סִימָן שכד, וְצָרִיךְ עִיוּן).
סעיף ז’
מִי שֶׁהוּא אוֹנֵן בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, וּלְאַחַר שֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת עָבְרָה רְבִיעִית הַיוֹם שֶׁהוּא זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, מִכָּל מָקוֹם אוֹמֵר גַּם קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ (בְּלֹא תְפִלִּין) עַד שְׁלִישׁ הַיּוֹם. אֲבָל אִם עָבַר גַּם שְׁלִישׁ הַיּוֹם, אוֹמֵר קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא הַבְּרָכוֹת (עַיֵן לְעֵיל סִימָן יז סוֹף סָעִיף א, וְצָרִיךְ עִיוּן). וּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, מֻתָּר לְהִתְפַּלֵל עַד חֲצוֹת הַיוֹם. וּמוּסָף בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, יָכוֹל לְהִתְפַּלֵל גַם אַחַר כָּךְ, שֶׁזְּמַנָּה כָּל הַיּוֹם. וּמִבִּרְכוֹת הַשַׁחַר לֹא יֹאמַר כִּי אִם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גוֹי, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד, שֶלֹּא עָשַׂנִי אִשָׁה, וּבִרְכוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁאֵלּוּ זְמַנָּן כָּל הַיוֹם. וּשְׁאָר הַבְּרָכוֹת, לֹא יֹאמַר לְאַחַר שֶׁעָבַר זְמַנָן, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָן, הַיְנוּ בַבֹּקֶר, הָיָה פָטוּר. וְאִם נִקְבַּר הַמֵּת קֹדֶם שְׁלִישׁ הַיוֹם וּבֵיתוֹ רָחוֹק מִבֵּית הַקְּבָרוֹת שֶׁעַד שֶׁיַגִּיעַ לְבֵיתוֹ יַעֲבֹר שְׁלִישׁ הַיוֹם, טוֹב יוֹתֵר שֶׁיִכָּנֵס לְאֵיזֶה בַיִת סָמוּךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת לִקְרוֹא קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵל בַּזְמַן הָרָאוּי, אוֹ אֲפִלּוּ בַחוּץ בְּמָקוֹם נָקִי. וּמִיָד כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהַשְׁלִיךְ עָפָר עַל הַמֵּת, יָכוֹל לִקְרוֹא קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהָאֲבֵלוּת עֲדַיִן אֵינָהּ חָלָה (כְּדִלְקַמָּן רֵישׁ סִימָן רד)
סעיף ח’
מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, וְנַעֲשָׂה אוֹנֵן לְאַחַר שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית אוֹ מִנְחָה אוֹ עַרְבִית, וְהוּא לֹא הִתְפַּלֵּל מִקֹּדֶם שֶׁנַּעֲשָׂה אוֹנֵן, וְנִמְשְׁכָה הָאֲנִינוּת עַד לְאַחַר זְמַן הַתְּפִלָּה, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ צָרִיךְ תַּשְׁלוּמִין לְהִתְפַּלֵּל בִּתְפִלָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ שְׁתָּיִם.
יט מנחם אב
סעיף ט’
מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בַּשַׁבָּת, כֵּיוָן דְּאָסוּר לְקָבְרוֹ הַיוֹם, לֹא חָלָה עָלָיו אֲנִינוּת, וּמֻתָּר בְּבָשָׂר וָיַיִן, וְחַיָּב בְּכָל הַמִצְוֹת, חוּץ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה שֶׁאָסוּר לוֹ. וְגַם אָסוּר בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, דְּהַוְיָן דְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא. וְאִם הוּא שְּׁלִיחַ צִבּוּר, אִם יֵשׁ אַחַר לְהִתְפַּלֵל, לֹא יִתְפַּלֵל הוּא. וְאִי לֵיכָּא אַחֵר, יִתְפַּלֵל הוּא. אִם הַמֵּת הוּא אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, יָכוֹל לוֹמַר קַדִּישׁ בִּמְקוֹם שֶׁאֵין שְאָר אֲבֵלִים. אֲבָל בִּמְקוֹם שְׁאָר אֲבֵלִים, לֹא יֹאמַר קַדִּישׁ קֹדֶם הַקְּבוּרָה (עַיֵּן בספר שערי דעה). וְאִם הָאוֹנֵן הוּא אָבֵל מִכְּבָר עַל אָבִיו אוֹ עַל אִמּוֹ, אוֹ שֶׁיֶשׁ לוֹ יָארצֵייט, יֹאמַר קַדִּישׁ כְּמוֹ שְׁאָר אָבֵל אוֹ יָארצֵייט.
סעיף י’
סָמוּךְ לָעֶרֶב, קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא בְרָכוֹת, וְאֵינוֹ מִתְפַּלֵל עַרְבִית, וְאֵינוֹ מַבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וּמֻתָּר לּוֹ לֶאֱכֹל בְּלֹא הַבְדָּלָה. וּלְאַחַר שֶׁיִקָּבֵר הַמֵּת, יַבְדִּיל עַל הַכּוֹס. וַאֲפִלּוּ לֹא נִקְבַּר עַד לְמָחָר, יָכוֹל לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס, וְלֹא יְבָרֵךְ עַל הַנֵּר וְהַבְּשָׂמִים, דְּמֻתָּר לְהַבְדִּיל עַד יוֹם שְׁלִישִׁי בַשַׁבָּת (כְּדִלְעֵיל סִימָן צו). וּבִתְפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁהוּא מִתְפַּלֵל כְּשֶׁלֹּא עָבַר זְמַנָהּ, אֵינוֹ אוֹמֵר אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ.
סעיף יא’
אִם צָרִיךְ לְעֵת עֶרֶב לָלֶכֶת מִבֵּיתוֹ עַד סָמוּךְ לִתְחוּם שַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיֵלֵךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְמָקוֹם אַחֵר בִּשְׁבִיל צָרְכֵי הַמֵּת, אוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְעֵת עֶרֶב לֶאֱסֹף אֶת הַגַּבָּאִים דְּחֶבְרָא קַדִּישָׁא לְהִשְׁתַּוֹות עִמָּהֶם בְּעַד מְקוֹם הַקְּבוּרָה, אֲזַי מִיָד כְּשֶׁהִתְחִיל לָלֶכֶת וְלַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַמֵּת, חָלָה עָלָיו אֲנִינוּת.
סעיף יב’
מֵת בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְעֵת מִנְחָה, בְּעִנְיַן שֶׁאִי אֶפְשָר לְקָבְרוֹ קֹדֶם שַׁבָּת, מִתְפַּלֵל גַּם מִנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
סעיף יג’
מֵת בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם טוֹב, אִם רוֹצֶה לְקָבְרוֹ הַיוֹם עַל יְדֵי גּוֹי, חָלָה עָלָיו מִיָד אֲנִינוּת. וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּיוֹם שֵׁנִי, שֶׁיָכוֹל לְקָבְרוֹ גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּחָלָה עָלָיו מִיָד אֲנִינוּת, וַאֲפִלוּ הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְקָבְרוֹ הַיוֹם.
סעיף יד’
מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו בְּלֵיל יוֹם טוֹב שֵׁנִי, מָקוֹם שֶׁנָּהַגוּ לְקָבְרוֹ עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל, נוֹהֵג דִּין אֲנִינוּת אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה, וְאֵינוֹ אוֹמֵר קִדּוּשׁ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל בָּשָׂר, וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה יָיִן. אֲבָל בְּלֵיל יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, אוֹ אֲפִלּוּ בְּלֵיל יוֹם טוֹב שֵׁנִי בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהִתְעַסֵּק גַּם בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי דַּוְקָּא עַל יְדֵי גוֹיִם, אֵין לִנְהֹג דִּין אֲנִינוּת בַּלָּיְלָה.
סעיף טו’
מִי שֶׁהָיָה אוֹנֵן בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, יַבְדִּיל בְּיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, אֲבָל לֹא אַחַר כָּךְ, כִּי הַבְדָּלָה שֶׁל יוֹם טוֹב אֵין זְמַנָּהּ אֶלָּא עַד סוֹף הַיּוֹם שֶׁלְאַחֲרָיו.
סעיף טז’
אוֹנֵן שֶׁיֶשׁ לוֹ בֵּן לָמוּל, אִם אֶפְשָׁר לִקְבֹּר אֶת הַמֵּת קֹדֶם שֶׁיֵצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שַׁחֲרִית, אֲזַי יִתְפַּלְּלוּ הַקַּבְּרָנִים תְּחִלָּה, וְיִקְבְּרוּ אֶת הַמֵּת, וְיָמוּלוּ אֶת הַתִּינוֹק. וְאִם אִי אֶפְשָׁר, מִכָּל מָקוֹם יָמוּלוּ אֶת הַתִּינוֹק שַׁחֲרִית בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהַסַּנְדָּק יְבָרֵךְ בִּרְכַּת לְהַכְנִיסוֹ, מִשּׁוּם דְּמֵת וּמִילָה, מִילָה קוֹדֶמֶת.
סעיף יז’
אוֹנֵן בְּאוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן, יַעֲשֶׂה שְּׁלִיחַ לִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ, וְכָל חֲמִירָא וְכוּ’ יֹאמַר בְּעַצְמוֹ.
סעיף יח’
אוֹנֵן בְּלֵיל סְפִירַת הָעֹמֶר, לֹא יִסְפֹּר בַּלַיְלָה, אֶלָּא בַּיוֹם לְאַחַר הַקְּבוּרָה יִסְפֹּר בְּלֹא בְרָכָה. וּבִשְׁאָר הַלֵּילוֹת, יִסְפֹּר אַחַר כָּךְ בִּבְרָכָה. וְאִם רוֹאֶה בַּיוֹם כִּי הָאֲנִינוּת תִּמָּשֵׁךְ עַד הַלַּיְלָה, יִסְפֹּר אֲפִלּוּ בַאֲנִינוּת בְּלֹא בְרָכָה, כְּדֵי שֶׁיִסְפֹּר שְׁאָר הַלֵּילוֹת בִּבְרָכָה (אוֹנֵן בַּפּוּרִים, עַיֵן לְעֵיל סִימָן קמא סָעִיף כא).
סעיף יט’
מִי שֶׁמֵּת בִּתְפִיסָה וְהַמּוֹשֵׁל אֵינוֹ רוֹצֶה לִתְּנוֹ לִקְבוּרָה עַד שֶׁיִתְּנוּ לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה, לֹא חָלָה עַל הַקְּרוֹבִים אֲנִינוּת, וְגַם אֲבֵלוּת לֹא חָלָה עֲלֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשו מִלְּקָבְרוֹ, וּמְצַפִּים לְהִתְפַּשֵּׁר עִם הַמּוֹשֵׁל. וְכֵן אִם קְרוֹבֵי הַמֵּת הֵם בְּתְפִיסָה וְאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַמֵּת, אֵין אֲנִינוּת חָלָה עֲלֵיהֶם.
כ מנחם אב
סעיף כ’
בִּמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר נִתְּנָה הַדָּת שֶׁלֹּא לִקְבּוֹר אֶת הַמֵּת עַד לְאַחַר אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִפְטָר הָאוֹנֵן מִדִּין אֲנִינוּת, כֵּיוָן שֶׁלְּאַחַר עֲבוֹר הַזְמָן וַדַּאי יִקְבְּרוּהוּ, מֻטָל עֲלֵיהֶם בֵּינְתַיִם לְהִתְעַסֵּק בִּכְבוֹדוֹ, לְהָכִין תַּכְרִיכִין וְאָרוֹן, וּלְהָכִין אֲנָשִׁים. אַךְ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, יֵשׁ לְהָקֵל וּלְפָטְרוֹ מִדִּין אֲנִינוּת בָּזֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָבְרוֹ מֵחֲמַת פְּקֻדַּת הַמַּלְכוּת.
סעיף כא’
בִּמְקוֹמוֹת הַנִּזְכָּרִים, לְפִי שֶׁחוֹשְׁשִׁין שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ אֲנָשִׁים לְטַהֵר אֶת הַמֵּת בְּקֵרוּב שְׁנֵי מֵעֵת לְעֵת לְאַחַר מוֹתוֹ, וְעַל כֵּן הִמְצִיאוּ לְטַהֲרוֹ תֵּכֶף לְאַחַר מוֹתוֹ וּלְשׂוּמוֹ בְּאָרוֹן שָׁלֵם וְנָקוּב מִלְּמַטָּה, אֲזַי לְאַחַר שֶׁהוּשַׂם בָּאָרוֹן, פְּטוּרִין מִדִּין אֲנִינוּת, וְנוֹהֵג דִּין אֲבֵלוּת. וּמִכָּל מָקוֹם צְרִיכִין לִמְנוֹת שִׁבְעָה יָמִים מִשָּׁעָה שֶׁיִסָּתֵם הַגּוֹלֵל בַּקָּבֶר.
סעיף כב’
מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, אִם אֵין מִי שֶׁיִתְעַסֵּק בּוֹ, צְרִיכִין לְהַגִּיד לוֹ. אֲבָל אִם יֵשׁ מִתְעַסְּקִין אֲחֵרִים, אֵין לְהַגִּיד לוֹ עַד לְאַחַר שֶׁיִתְפַּלֵּל. וּמִי שֶׁלְּאִשְׁתּוֹ מֵת לָהּ מֵת, וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת, יֶשׁ לוֹ לְהַבַּעַל לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ (עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן רו סָעִיף ט, וַאֲנִינוּת חָמִיר טְפֵי).
סימן קצז – דין התכריכין והטהרה. ואסור הנאה במת ובו י”ג סעיפים:
סעיף א’
נוֹהֲגִין לְהַדֵּר אַחַר בִּגְדֵי פִשְׁתָּן לְבָנִים לְתַכְרִיכִין, וְיִהְיוּ נָאִים, לְסִימָן שֶׁמּוֹדִים בִּתְחִיַת הַמֵּתִים, דְּאָמַר רַב חִיָא בַּר יוֹסֵף, עֲתִידִין הַצַּדִּיקִים שֶׁיַעַמְדוּ בִּלְבוּשֵׁיהֶן. אֲבָל לֹא יִהְיוּ חֲשׁוּבִים יוֹתֵר מִדַּי, כִי זֶה אָסוּר. אֵין לַעֲשׂוֹת בַּתַּכְרִיכִין לֹא אִמְרָא וְלֹא שׁוּם קֶשֶׁר, הֵן בְּחוּטִין שֶׁתּוֹפְרִין בָּהֶם, הֵן בִּלְבִישָׁה. קוֹבְרִין אֶת הָאִישׁ בְּטַלִית שֶׁיֶשׁ בָּהּ צִיצִית, אַךְ פּוֹסְלִין אֶחָת. וְהַיוֹתֵר נָכוֹן, שֶׁכְּשֶׁמֻנָּח בַּקֶּבֶר, אָז יַכְנִיסוּ צִיצָה בְּתוֹךְ הַכָּנָף. אִם הָיְתָה לוֹ טַלִּית נָאֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל בָּהּ בְּחַיָיו, אֵינוֹ רָאוּי לְהַחֲלִיפָהּ לְאַחַר מוֹתוֹ בְּטַלִּית אַחֶרֶת שֶׁאֵינָהּ נָאֶה, כִּי נְיָחָ לוֹ לָאָדָם לְהִקָּבֵר בַּטַּלִית שֶׁהִתְפַּלֵּל בָּהּ בְּחַיָיו. כְּשֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הַמֵּת, יְכַוְּנוּ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהֵם מַלְבִּישִׁים אֶת הַגּוּף, כָּךְ תִּתְלַבֵּשׁ נִשְׁמָתוֹ בְּמַלְבּוּשִׁים רוּחָנִיִים בְּגַן עֵדֶן.
סעיף ב’
סֵדֶר הַטָּהֳרָה, מַרְחִיצִין בְּמַיִם חַמִּים כָּל גּוּפוֹ וְרֹאשׁוֹ, וּמְנַקִּין אוֹתוֹ הֵיטֵב בֵּין אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו וּבְכָל מָקוֹם, וְחוֹפְפִין אֶת רֹאשׁוֹ, וְסוֹרְקִין וְגוֹזְזִין שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ, וְנוֹטְלִין צִפָּרְנֵי יָדָיו וְרַגְלָיו (וּבִמְדִינָתֵנוּ אֵין נוֹהֲגִין זֹאת). וּצְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַהַפְכוּ אֶת הַמֵּת עַל פָּנָיו, שֶׁהוּא דֶרֶךְ בִּזָּיוֹן, אֶלָּא יַטּוּ עָלָיו תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם, דְהַיְנוּ שֶׁמַּעֲמִידִין אֶת הַמֵּת עַל הַקַּרְקַע אוֹ עַל גַּבֵּי קַשׁ וְשׁוֹפְכִין הַמַּיִם עַל רֹאשׁוֹ שֶׁיֵרְדו עַל כָּל גּוּפוֹ.
סעיף ג’
שִעוּר תִּשְׁעָה קַבִּין יֶשׁ בּוֹ מַחֲלֹקֶת. (וְיֵשׁ לִקַּח לְעֵרֶךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קְווָארְט פּוֹילִישׁ). וְאֵין צְרִיכִין שֶׁיִהְיוּ כֻלָם בְּכְלִי אֶחָד דַּוְקָא, אֶלָּא גַּם מִשֵּׁנֵי כֵלִים אוֹ מִשְׁלשָׁה, מִצְטָרְפִין, רַק שֶׁהַשֵּׁנִי יַתְחִיל לִצּוֹק בְּעוֹד שֶׁלֹּא הִפְסִיק הָרִאשׁוֹן, וְכֵן הַשְּׁלִישִׁי בְּעוֹד שֶׁלֹּא הִפְסִיק הַשֵּׁנִי. וְגַם אִם מְעָרֶה מִּכְּלִי אֶחָד, לֹא יַפְסִיק הַקִּלּוּחַ. וּמִתּוֹךְ אַרְבָּעָה כֵלִים, אֲפִלּוּ שׁוֹפְכִין בְּפַעַם אַחַת, אֵין מִצְטָרְפִין.
סעיף ד’
אַחַר כָּךְ טוֹרְפִין בֵּיצָה עִם יַיִן בְּיַחַד, וְטוֹרְפִין הַבֵּיצָה בִּקְלִפָּתָהּ, לְרַמֵּז שֶׁגַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם, (וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין יַיִן מָצוּי, לוֹקְחִין מַיִם) וּמַרְחִיצִין בּוֹ רֹאשׁוֹ. וּמַה שֶּׁנּוֹהֲגִין בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת שֶׁכָּל אֶחָד לוֹקֵחַ מְעַט וּמַזֶה עַל הַמֵּת, אֵין זֶה נָכוֹן, וְיֵשׁ לְבַטֵּל מִנְהָג זֶה, כִּי דוֹמֶה לְחֻקּוֹת הָעַמִּים, אֶלָּא יִרְחֲצוּ בוֹ רֹאשׁוֹ.
סעיף ה’
צְרִיכִין לְהַשְׁגִיחַ שֶׁלֹּא יִקְמֹץ הַמֵּת אֶצְבְּעוֹת יָדָיו. וּמַה שֶׁבִּקְּצָת מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין לִקְמֹץ אֶת הָאֶצְבָּעוֹת, יֵשׁ לְבַטֵל מִנְהָג זֶה. וּמַה שֶׁקְּצָת אוֹמְרִים, שֶׁמְּרַמְּזִים בָּזֶה שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים, דָבָר בָּדוּי הוּא. גַּם מַה שֶׁנּוֹתְנִין בְּיָדוֹ שַׁרְבִיטִין שֶׁקּוֹרִין גֶּעפְּלִיךְ, מִנְהָג שְׁטוּת הוּא. וְאִם רוֹצִים דַּוְקָא לָתֵת אוֹתָן, יַנִּיחוּם אֶצְלוֹ.
כא מנחם אב
סעיף ו’
לְאַחַר שֶׁטִּהֲרוּ אֶת הַמֵּת, לֹא יַנִּיחוּ אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁטִּהֲרוּהוּ, אֶלָּא יַשְּׁכִּיבוּהוּ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, לִפְנִים מִן הַבָּיִת. וְאֵין מְהַפְּכִין אֶת הַדָּף שֶׁטִּהֲרוּהוּ עָלָיו, כִּי יֵשׁ סַכָּנָה בַדָּבָר.
סעיף ז’
לֹא יְנַשֵּׁק אָדָם יְלָדָיו שֶׁמֵּתוּ, כִּי הִיא סַכָּנָה גְדוֹלָה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יֹאחַז בְּיָדוֹ שֶׁל מֵת וְיֹאמַר שֶׁיּוֹלִיכֵהוּ עִמּוֹ.
סעיף ח’
כְּשֶׁמּוֹצִיאִין אֶת הַמֵּת מִן הַבַּיִת, יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֵצֵא אָדָם רִאשׁוֹן. אַךְ הַמִּתְעַסְּקִים שֶׁצְּרִיכִין לֵילֵךְ רִאשׁוֹן מִן הַבַּיִת כְּדֵי לְנָשְׂאוֹ, אֵין קְפֵּידָא.
סעיף ט’
מִי שֶׁנָפַל מֵאֵלָיו וּמֵת מִיָד, אִם יֵשׁ פְּצָעִים בְּגוּפוֹ וְיָצָא מִמֶּנוּ דָם, וְאִם כֵּן יֵש לָחוּשׁ שֶׁמָּא נִבְלַע דַּם הַנֶּפֶשׁ בִּבְגָדָיו וּבְמִנְעָלָיו, לָכֵן אֵין מְטַהֲרִין אוֹתוֹ, אֶלָּא קוֹבְרִין אוֹתוֹ בִּבְגָדָיו וּבְמִנְעָלָיו, רַק לְמַעְלָה מִבְּגָדָיו כּוֹרְכִין אוֹתוֹ בְסָדִין שֶׁקּוֹרִין סוֹבֵב. וְנוֹהֲגִין לַחְפֹּר בַּקַּרְקַע שֶׁנָּפַל שָׁם אִם יֵשׁ שָׁם דָּם, וְכֵן בְּקָרוֹב לוֹ, וְקוֹבְרִין עִמּוֹ אֶת כָּל הֶעָפָר שֶׁיֶשׁ בּוֹ דָם. וְדַוְקָא בְּגָדָיו שֶׁהָיָה לָבוּש בָּהֶם, קוֹבְרִין עִמּוֹ. אֲבָל אִם נִתַּז מִן הַדָּם עַל שְׁאָר בְּגָדִים שֶׁאֵינוֹ מְלֻבָּשׁ בָּהֶם, וְכֵן אִם הִנִּיחוּהוּ עַל כָּרִים וּכְסָתוֹת וַעֲדַיִן הַדָּם יוֹצֵא, אֵינָן צְרִיכִין קְבוּרָה, אֶלָּא יְכַבְּסוּם הֵיטֵב עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בָּהֶם רֹשֶׁם דָּם, וְהַמַּיִם יִשְׁפְּכוּ לְתוֹךְ קִבְרוֹ. אִם לֹא יָצָא מִמֶּנוּ דָם, פּוֹשְׁטִין בְּגָדָיו, וּמְטַהֲרִין אוֹתוֹ, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ תַכְרִיכִין כִּשְׁאָר מֵתִים. וְכֵן מִי שֶׁנִטְּבַּע בַּיָּם, פּוֹשְׁטִין בְּגָדָיו, וְדִינוֹ כִּשְׁאָר מֵתִים. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לִקְבֹּר גַּם הַנִּטְבָּעִים בְּבִגְדֵיהֶם שֶׁנִּמְצְאוּ בָהֶם, וְהֵיכָא דְנָהוּג, נָהוּג.
סעיף י’
אֲפִלּוּ יָצָא מִמֶּנוּ דָם, אֶלָּא שֶׁכְּבָר פָּסַק, וּפָשְׁטוּ אֶת בְּגָדָיו, וְחַי אַחֲרֵי זֶה אֵיזֶה יָמִים, וְאַחַר כָּךְ מֵת, מְטַהֲרִין אוֹתוֹ, וְעוֹשִׂין לוֹ תַכְרִיכִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְלֻכְלָךְ מִדָם שֶׁיָצָא מִמֶּנּוּ, אֲפִלּוּ הָכִי מְטַהֲרִין אוֹתוֹ, כִּי אֵין לָחוּשׁ לְדָם שֶׁיָצָא מִמֶּנּוּ בַחַיִּים, אֶלָּא לְדָם שֶׁיָצָא מִמֶּנוּ בִשְׁעַת מִיתָה, חָיְשֵׁינָן שֶׁמָּא הוּא דַם הַנֶּפֶשׁ, אוֹ שֶׁמָּא נִתְעָרֵב בּוֹ דַּם הַנָּפֶשׁ.
סעיף יא’
יוֹלֶדֶת שֶׁמֵּתָה מֵחֲמַת לֵדָה, דִּינָה כְּהָרוּג, שֶׁאִם יָדוּעַ שֶׁיָצְאוּ מִמֶּנָּה דָּמִים מְרֻבִּים, אֵין מְטַהֲרִין אוֹתָהּ. אֲבָל אִם כְּבָר כָּלוּ הַדָּמִים לָצֵאת, וְאַחַר כָּךְ מֵתָה, שֶׁאֵין לְהִסְתַּפֵּק בְּדַם הַנֶּפֶשׁ, עוֹשִׂין לָהּ כְּמוֹ לִשְׁאָר מֵתִים. וּבְהַרְבֵּה קְהִלּוֹת נוֹהֲגִין לְטַהֵר כָּל יוֹלֶדֶת, וְעוֹד יֵשׁ אֵיזֶה מִנְהָגִים בְּיוֹלֶדֶת, וְהֵיכָא דְנָהוּג, נָהוּג.
סעיף יב’
הַנֶּהֱרָג עַל יְדֵי גוֹיִם, אֲפִלּוּ לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ דָם כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁנֶּחֱנַק, קוֹבְרִין אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת חֵמָה.
סעיף יג’
מֵת, בֵּין גּוֹי בֵּין יִשְֹרָאֵל, וְתַכְרִיכָיו, אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה. וְכֵן נוֹיֵי הַמֵּת הַמְחֻבָּרִים לְגוּפּוֹ, כְּגוֹן פֵּאָה נָכְרִית שֶׁהִיא קְשׁוּרָה אוֹ קְלוּעָה בְּתוֹךְ שַׂעֲרוֹתָיו, אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה. וְכֵן אִם הָיְתָה לוֹ שֵׁן תּוֹתֶבֶת, תִּקָּבֵר עִמּוֹ. אֲבָל נוֹי שֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר לְגוּפוֹ, מֻתָּר. וְכֵן נוֹי שֶׁאֵינוֹ כְּעֵין גוּפוֹ, כְּגוֹן הַתַּכְשִׁיטִין וְהַבְּגָדִים, מֻתָּרִים בְּכָל עִנְיָן.
סימן קצח – הלכות הוצאת המת והלויתו וצדוק הדין ובו ט”ז סעיפים:
סעיף א’
אִם יֵשׁ מֵת בָּעִיר, כָּל בְּנֵי הָעִיר אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה. וְאִם יֵשׁ בָּעִיר מְמֻנִּים לְהִתְעַסֵּק בַּמֵּת, אֵלּוּ שֶׁאֵינָן צְרִיכִין לְהִתְעַסֵּק בּוֹ, מֻתָּרִין בִּמְלָאכָה.
סעיף ב’
בִּכְפָר קָטָן, אִם יֵשׁ שָׁם מֵת, אֵין שׁוֹאֲלִין בְּשָׁלוֹם זֶה לָזֶה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִין בְּשָׁלוֹם בְּבֵית הַקְבָרוֹת, כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם מֵת, אֲפִלּוּ בְעִיר גְּדוֹלָה. אֲבָל כְּשֶׁאֵין שָׁם מֵת, שׁוֹאֲלִין בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַקְּבָרִים.
סעיף ג’
אָסוּר לְהָלִין אֶת הַמֵּת, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תָלִין וְגוֹ’ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיוֹם הַהוּא. וְאִם מְלִינוֹ מִשׁוּם כְּבוֹדוֹ לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין אוֹ שֶׁיָבוֹאוּ קְרוֹבָיו אוֹ סַפְדָּנִים, מֻתָּר, דְּלֹא אָסְרָה תוֹרָה אֶלָּא דֻמְיָא דְתָלוּי, שֶׁהוּא דֶרֶךְ בִּזָיוֹן. אֲבָל לֹא כְּשֶׁהוּא לִכְבוֹדוֹ. וְכֵן אִם נִמְצָא אֵיזֶה מֵת וְלֹא נוֹדַע בְּבֵרוּר מִי הוּא, מֻתָּר לַהֲלִינוֹ עַד שֶׁיָבוֹאוּ עֵדִים אוֹ אִשְׁתּוֹ לְהַכִּירוֹ.
כב מנחם אב
סעיף ד’
בְּכָל הַמֵּתִים, הַמְמַהֵר לְהוֹצִיאוֹ לִמְנוּחָתוֹ, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. אֲבָל בְּאָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁחַיָב לְהַסְפִּידָם וּלְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם הַרְבֵּה, הַמְמַהֵר לְהוֹצִיאָם, הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת אוֹ עֶרֶב יוֹם טוֹב, אוֹ שֶׁהָיוּ גְשָׁמִים מְזַלְפִים עַל הַמִּטָּה.
סעיף ה’
אִם יֵשׁ שְׁנֵי מֵתִים, זֶה שֶׁמֵּת תְּחִלָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אֶת הַשֵּׁנִי. וּלְאַחַר שֶׁקָּבְרוּ אֶת הָרִאשׁוֹן, אֵין עוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְעַכֵּב קְבוּרַת הַשֵׁנִי. אִם רוֹצִים לְהָלִין אֶת הָרִאשׁוֹן מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ, אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַשֵּׁנִי בִּשְׁבִיל זֶה, אֶלָּא קוֹבְרִין אוֹתוֹ מִיָד.
סעיף ו’
אִם אֶחָד תַּלְמִיד חָכָם וְאֶחָד עַם הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין אֶת הַתַּלְמִיד חָכָם תְּחִלָּה, אֲפִלּוּ אִם עַם הָאָרֶץ מֵת תְּחִלָּה. אִישׁ וְאִשָּׁה, מוֹצִיאִין אֶת הָאִשָּׁה תְחִלָּה, אֲפִלּו אִם הָאִישׁ מֵת תְחִלָּה, דִּכְתִיב, וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם, סָמוּךְ לְמִיתָה קְבוּרָה.
סעיף ז’
כָּל הַמּוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל אָדָם כָּשֵׁר שֶׁמֵּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹפְדָן וּמַנִּיחָן בְּבֵית גְּנָזָיו, וְיֵשׁ בָּזֶה תִּקּוּן לַעֲוֹן קֶרִי, וְהַצָּלָה לְבָנָיו הַקְּטַנִּים מִן הַמִּיתָה רַחֲמָנָא לִצְלָן.
סעיף ח’
הָרוֹאֶה אֶת הַמֵּת וְאֵינוֹ מְלַוֶּה אוֹתוֹ, עוֹבֵר מִשּׁוּם לוֹעֵג לָרָשׁ, וּבַר נִדּוּי הוּא. וּלְפָחוֹת יְלַוֵּהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. וּבִמְקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְלַוּוֹתוֹ (כְּדִלְקַמָּן סָעִיף ט), מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לַעֲמֹד בְּפָנָיו. וְלֹא לִפְנֵי הַמֵּת הוּא עוֹמֵד, אֶלָּא מִפְּנֵי הָעוֹסְקִים בּוֹ, שֶׁהֵם עֲסוּקִים בַּמִּצְוָה. וְכֵן הַדִּין בְּכָל דְּבַר מִצְוָה שֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בּוֹ, צְרִיכִין לַעֲמֹד בְּפָנָיו. וְכֵן הָיוּ בַעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת עוֹמְדִין בִּפְנֵי מְבִיאֵי בִכּוּרִים.
סעיף ט’
בִּזְמַן הַזֶּה מִסְּתָמָא כָּל אִישׁ יִשְֹרָאֵל לָמַד מִקְרָא וּמִשְׁנָה. וְלָכֵן כְּשֶׁמֵּת, מְבַטְלִין אֲפִלוּ תַלְמוּד תּוֹרָה כְדֵי לְלַוּוֹת אוֹתוֹ. אַךְ לְאִשָּׁה אוֹ לְתִינוֹק, נוֹהֲגִין לְהָקֵל, שֶׁלֹּא לְבַטֵּל תַּלְמוּד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל הַלְוָיָה. וְתִינוֹקוֹת שֶל בֵּית רַבָּן, לְעוֹלָם אֵין מְבַטְּלִין כְּלָל, דַּאֲפִלּוּ לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין מְבַטְּלִין אוֹתָם.
סעיף י’
צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, לְבַל יִתְרָאוּ הַנָּשִׁים עִם הָאֲנָשִׁים כְּשֶׁהוֹלְכִין לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּחֲזָרָתָן, כִּי יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, סַכָּנָה בַּדָּבָר.
סעיף יא’
נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה, אֵין לָהֶם לִנְעוֹל בְּרַגְלֵיהֶם סַנְדָּלִים, (שֶׁהֵם בְּלֹא עָקֵב, וִיכוֹלִין לִפּוֹל בְּקַל מֵעַל הָרֶגֶל). אֲבָל בְּמִנְעָלִים אֵין קְפֵּידָא.
סעיף יב’
כְּשֶׁמַּגִּיעִים עִם הַמֵּת לְעֵרֶךְ שְׁלֹשִׁים אַמָּה מִן הַקֶּבֶר, יַעַמְדוּ עִמּוֹ כָּל אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁיַעַמְדוּ שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד שִׁבְעָה מַעֲמָדוֹת, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעָה הֲבָלִים שֶׁבְּקֹהֶלֶת, וְשִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנָּם, וְשִׁבְעָה דִינִים הַחוֹלְפִים עַל הַמֵּת, וְיִשְׁהוּ מְעַט שָׁם, שֶׁזּוֹהִי קְצָת כַּפָרָה לַמֵּת. וּבְיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, אֵין צְרִיכִין לְהַעֲמִיד, כִּי אָז אֵין הַדִּין קָשֶׁה.
סעיף יג’
כְּשֶׁבָּאִים לְבֵית הַקְּבָרוֹת, מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַקְּבָרִים שְׁלֹשִׁים יוֹם, צָרִיךְ לְבָרֵךְ אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין וְכוּ’ (עַיֵּן לְעֵיל סִימָן ס סָעִיף יא), וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים אַתָּה גִבּוֹר וְכוּ’ עַד לְהַחֲיוֹת מֵתִים.
סעיף יד’
אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים צִדּוּק הַדִּין, הַצוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ וְכוּ’ (עַיֵּן בַּסִימָן שֶׁאַחַר זֶה סָעִיף ט). אֶחָד מִן הָאֲבֵלִים מַתְחִיל. וְאִם אֵין שָׁם אָבֵל, הַמֻּפְלָא אֲשֶׁר שָׁם מַתְחִיל. וּבַיָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן, אֵין אוֹמְרִים צִּדּוּק הַדִּין. וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְאַחַר חֲצוֹת הַיוֹם, וְכֵן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב. אֲבָל בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְעֶרֶב חַנֻכָּה וְעֶרֶב פּוּרִים, אוֹמְרִים גַּם לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם. וְעַל תַּלְמִיד חָכָם אוֹמְרִים גַּם בְּלַ”ג בָּעֹמֶר, וּבַיָמִים שֶׁלְּאַחַר רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן עַד שָׁבוּעוֹת, וּבְתִשִׁעָה בְּאָב, וּבְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָׁנָה קֹדֶם חֲצוֹת הַיוֹם.
כג מנחם אב
סעיף טו’
בַּלַּיְלָה, אֵין אוֹמְרִים לֹא צִדּוּק הַדִּין וְלֹא קַדִּישׁ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת (שם).
סעיף טז’
עַל תִּנוֹק פָּחוֹת מִשְׁלשִׁים יוֹם, אֵין אוֹמְרִים צִדּוּק הַדִּין.
סימן קצט – דין הקבורה ובית הקברות ובו י”ז סעיפים:
סעיף א’
קְבוּרָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, הִיא שֶׁיִּתֵּן אֶת הַמֵּת בַּקַּרְקַע מַמָּשׁ. וּבְהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין לְהַנִּיחַ אֶת הַמֵּת בְּאָרוֹן הֶעָשׂוּי מִנְּסָרִים וְכָךְ קוֹבְרִין אוֹתוֹ, דְּאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיוּ נְקָבִים בְּאָרוֹן זֶה, וְסַגֵּי בְּהָכִי. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹבְרִין בְּלֹא אָרוֹן, אֶלָּא מַנִּיחִין אוֹתוֹ עַל הַקַּרְקַע מַמָּשׁ בְלֹא דַף תַּחְתָּיו, אֶלָּא מִן הַצְּדָדִין נוֹתְנִים שְׁנֵי דַפִּים, וְעַל אֵלּוּ נוֹתְנִים עוֹד דַּף אֶחָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפּוֹל הֶעָפָר עַל גּוּף הַמֵּת, שֶׁזֶּה בִזָּיוֹן לוֹ. וְיֵשׁ עוֹד מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹבְרִין שְׁאָר מֵתִים כָּךְ בְּלֹא אָרוֹן, וְרַק לְכֹהֲנִים וּבְכוֹרִים שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים, עוֹשִׂים אָרוֹן. כְּשֶׁעוֹשִׂין אָרוֹן, יֵשׁ לִזָּהֵר בְּשִׁיּוּרֵי הַנְּסָרִים, שֶׁלֹּא לַעֲשֹוֹת מֵהֶם אֵיזֶה תַשְׁמִישׁ, וְיֵשׁ לְהַסִּיק בָּהֶן תַּחַת הַכְּלִי שֶׁמְּחַמְּמִים אֶת הַמַּיִם לְטָהֳרָה. טוֹבֵי לֵבָב שֶׁהֶאֱכִילוּ עֲנִיִים עַל שֻׁלְחָנָם, יֵש לַעֲשוֹת לָהֶם אָרוֹן מִן הַשֻׁלְחָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ.
סעיף ב’
מַנִּיחִין אֶת הַמֵּת עַל גַבָּיו וּפָנָיו לְמַעְלָה, וּמִי שֶׁיֶשׁ לוֹ עֲפַר אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, מְפַזְרִין קְצַת תַּחְתָיו וּקְצָת עָלָיו, עַל שֵׁם וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. וְהָעִקָּר לָתֵת עַל בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, וְגַם עַל פִּיו וְעַל עֵינָיו וְעַל כַּפָּיו.
סעיף ג’
אֵין קוֹבְרִין אֶת הַמֵּתִים זֶה אֵצֶל זֶה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה הַדֹּפֶן הַמַפְסִיק בֵּינֵיהֶם יָכוֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהוּא לַפָּחוֹת שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת. וְאִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לְהַחֲמִיר שֶׁיִהְיוּ שִׁשָׁה טְפָחִים בֵּין זֶה לָזֶה. אֲבָל הָאִישׁ אוֹ הָאִשָּׁה, נִקְבָּרִים עִם בְּנָם אוֹ בִתָּם, אוֹ עִם בֶּן אוֹ בַּת בְּנָם וּבִתָּם. זֶה הַכְּלָל, כָּל קָטֹן שֶׁיָשֵׁן עִמּוֹ בְּחַיָיו, נִקְבָּר עִמּוֹ בְּמוֹתוֹ. אֲבָל בֵּן גָּדוֹל עִם אָבִיו אוֹ בַּת גְדוֹלָה עִם אִמָּהּ, אֵינָם נִקְבָּרִים יָחַד. וַאֲפִלּוּ בִּקְטַנִּים, דַּוְקָא לִקְבֹּר שְׁנֵיהֶם בְבַת אַחַת, אֲבָל אִם כְּבָר נִקְבַּר אֶחָד, אָסוּר לִקְבֹּר אֶצְלוֹ אֶת הָאַחֵר.
סעיף ד’
כְּבָר מְבֹאָר בְּסִימָן קסג סָעִיף ז, דְּתִינוֹק שֶׁמֵּת, מָלִין אוֹתוֹ אֵצֶל קִבְרוֹ וְקוֹרְאִין לוֹ שֵׁם, וְכֵן לְתִינֹקֶת גַּם כֵּן צְרִיכִין לִקְרוֹא לָהּ שֵׁם. וּצְרִיכִין לְהַזְהִיר אֶת הַקַּבְּרָנִים עַל זֶה (השיב משה אוֹרַח חַיִּים סִימָן יג)
סעיף ה’
אֵין נוֹתְנִים שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת זֶה עַל זֶה, אֶלָּא אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן עָפָר שִׁשָּׁה טְפָחִים.
סעיף ו’
אֵין קוֹבְרִים רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק, שֶנֶּאֱמַר, אַל תֶּאֱסֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי. וַאֲפִלּוּ רָשָׁע חָמוּר אֵצֶל רָשָׁע קַל, אֵין קוֹבְרִים. וְכֵן אֵין קוֹבְרִין צַדִּיק וְכָל שֶּׁכֵּן בֵּינוֹנִי וְכָשֵׁר אֵצֶל חָסִיד מֻפְלָג. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה, אֵין לְקָבְרָם יַחַד, שֶׁגַּם בְּמוֹתָם אֵין לָהֶם מְנוּחָה יָחַד.
סעיף ז’
הַמִּנְהָג לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא לִקַּח מָרָא אוֹ חֲצִינָא מִיַד חֲבֵרוֹ כְּשֶׁקּוֹבְרִין אֶת הַמֵּת, אֶלָּא זֶה זוֹרְקוֹ מִיָדוֹ וְזֶה נוֹטְלוֹ.
סעיף ח’
לְאַחַר שֶׁהִנִּיחוּ אֶת הַמֵּת בַּקֶּבֶר, מְהַפְּכִין אֶת הַמִּטָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, כִּי מִטָּה בְּגִימַטְרִיָא דִין, לְרַמֵּז שֶׁיִתְהַפֵּךְ הַדִין לְרַחֲמִים וְהַהֶסְפֵּד לְמָחוֹל. זֵכֶר לַדָּבָר, הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי. וּבְיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, אֵין עוֹשִׂין זֹאת.
סעיף ט’
אִם יֵשׁ יָתוֹם בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲזַי לְאַחַר הַקְּבוּרָה (אִם הוּא יוֹם) מַרְחִיקִין לְכָל הַפָּחוֹת אַרְבַּע אַמּוֹת מֵהַקְּבָרִים, וְאוֹמְרִים אֶת הַמִּזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ וְגוֹ’ שִׁמְעוּ זֹאת וְגוֹ’ (תהלים מט). וּבְיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, אוֹמְרִים מִכְתָּם לְדָוִד וְגוֹ’ (תהלים טז), וְהַיָתוֹם אוֹמֵר קַדִּישׁ דְּהוּא עָתִיד לְאִתְחַדָּתָא, וְהַקָּהָל אוֹמְרִים עִמּוֹ עַד וִיקָרֵהּ. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין שֶׁגַּם הַקַּדִּישׁ אוֹמְרִים תְּחִלָּה קֹדֶּם הַקְּבוּרָה לְאַחַר צִדּוּק הַדִּין. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת, שֶׁגַּם צִדּוּקַ הַדִּין אֵין אוֹמְרִים עַד לְאַחַר הַקְּבוּרָה.
כד מנחם אב
סעיף י’
נוֹהֲגִין שֶׁכְּשֶׁהוֹלְכִין מִבֵּית הַקְּבָרוֹת, תּוֹלְשִׁין עֲשָׂבִים וּמַשְׂלִיכִין אַחֲרֵי גֵוָם וְאוֹמְרִים, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. וְגַם הוּא רֶמֶז לִתְחִיַת הַמֵּתִים, שֶׁיִחְיוּ מֵעֲפָרָם, עַל דֶּרֶךְ, וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶב הָאָרֶץ. וִיכוֹלִין לַעֲשׂוֹת כֵּן גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד (מבי”ט חלק א סִימָן רג). וְרוֹחֲצִין יְדֵיהֶם. וְיֵשׁ רֶמֶז, שֶׁאֵין טֻמְאָה זֹאת נִטְהֶרֶת אֶלָּא בִּשִׁלשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ, מַיִם וְאֵפֶר פָּרָה וְאֵזוֹב. אֵין לִרְחוֹץ אֶת הַיָדַיִם בַּנָּהָר אֶלָּא מִכֶּלִי (א”ר סוֹף סִימָן רכד). וְאֵין לִטּוֹל אֶת הַכְּלִי מִיַּד מִי שֶׁרָחַץ, אֶלָּא זֶה מַעֲמִידוֹ וְזֶה נוֹטְלוֹ. וְאֵין לְנַגֵּב אֶת הַיָדָיִם. יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁיּוֹשְׁבִים שֶׁבַע פְּעָמִים, מִפְּנֵי שֶׁהָרוּחוֹת מְלַוּוֹת אוֹתוֹ, וְכָל זְמַן שֶׁיּוֹשְׁבִין, בּוֹרְחִין מִמֶּנוּ. וּבִקְצָת מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין לֵישֵׁב רַק שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְאַחַר שֶׁרָחֲצוּ אֶת הַיָדַיִם, וְאוֹמְרִים בְּכָל פַּעַם וִיהִי נֹעַם וְגוֹ’. וְגַם כְּשֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת בְּיוֹם טוֹב, יְכוֹלִין לֵיֹשֵב כָּךְ שָׁלֹשׁ פְעָמִים כְּמוֹ בַּחֹל. וְנוֹהֲגִין לְהַקְפִּיד, אִם יִכָּנֵס אָדָם לְבֵיתוֹ קֹדֶם שֶׁיִרְחַץ יָדָיו וְיֵשֵׁב. וּמִנְהַג אֲבוֹתֵינוּ, תּוֹרָה.
סעיף יא’
אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַמֵּת מֵעִיר שֶׁיֶשׁ בָּהּ קְבָרוֹת לְעִיר אַחֶרֶת, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵּהּ בִּזָּיוֹן לְטַלְטְלוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֶלָּא מִחוּץ לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, אוֹ שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ לִמְקוֹם קִבְרוֹת אֲבוֹתָיו. וְכֵן אִם הוּא צִוָּה לְהוֹלִיכוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מֻתָּר.
סעיף יב’
אָסוּר לִפְתֹּחַ קֶבֶר לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּם הַגּוֹלֵל, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּבָר נָתְנוּ עָפָר עַל כִּסּוּי הָאָרוֹן. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נָתְנוּ עָפָר, מֻתָּר לְפָתְחוֹ מִשּׁוּם אֵיזֶה דָבָר. וְאִם מֵחֲמַת אֵיזֶה דָבָר צְרִיכִין לְפַנּוֹת אֶת הַמֵּת מִקִּבְרוֹ, יַעֲשׂוּ שְׁאֵלַת חָכָם.
סעיף יג’
אִם חָפְרוּ קֶבֶר, לֹא יַנִּיחוּהוּ פָתוּחַ בַּלַּיְלָה, כִּי יֵשׁ סַכָּנָה בַּדָּבָר. וְאִם אֵין פְּנַאי לִקְבֹּר אֶת הַמֵּת, עַד לְמָחָר, יְמַלְאוּ אֶת הַקֶּבֶר בֶּעָפָר.
סעיף יד’
אָסוּר לִדְרוֹךְ עַל גַבֵּי קְבָרִים, מִשּׁוּם דְּיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאָסוּר בַּהֲנָאָה. וּמִכָּל מָקוֹם אִם צָרִיךְ לְאֵיזֶה קֶבֶר וְאֵין לוֹ דֶרֶךְ אֶלָּא אִם כֵּן יִדְרוֹךְ עַל גַבֵּי קְבָרִים, מֻתָּר.
סעיף טו’
לֹא יֵלֵךְ בְּבֵית הַקְבָרוֹת אוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל מֵת וְכֵן בְּכָל הַחֶדֶר שֶׁהַמֵּת הוּא שָׁם כְּשֶׁתְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ אוֹ צִיצִית בְּבִגְדוֹ, מִשּׁוּם לוֹעֵג לָרָשׁ. וְאִם הֵם מְכֻסִּים, מֻתָּר. וְכֵן לֹא יִתְפַּלֵּל שָׁם וְלֹא יֹאמַר שָׁם מִזְמוֹרִים, אֶלָּא מַה שֶׁהוּא לִכְבוֹד הַמֵּת.
סעיף טז’
בֵּית הַקְּבָרוֹת, אֵין נוֹהֲגִין בּוֹ קַלּוּת רֹאשׁ, מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל הַמֵּתִים, כְּגוֹן לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת שָׁם אוֹ לְהִפָּנוֹת שָׁם. וְאֵין מַרְעִין שָׁם בְּהֵמוֹת, וְלֹא יְלַקֵּט מִמֶּנוּ עֲשָׂבִים. אֲבָל אִילָנוֹת הַנְּטוּעִין בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְאֵינָן עַל הַקְּבָרִים, מֻתָּר לְלַקֵּט פֵּרוֹתֵיהֶ.
סעיף יז’
יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין שֶׁאֵין מַצִּיבִין מַצֵבָה עַד לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, מִשּׁוּם דְּהַמַּצֵבָה נִרְאֵית לַחֲשִּׁיבוּתָא, וּבְתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ יֶשׁ לוֹ צַעַר. וְעוֹד, טַעַם הַמַּצֵבָה, שֶלֹּא יִשָּׁכַח מִן הַלֵּב, וְהַמֵּת אֵינוֹ נִשְׁכָּח, עַד לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ (א”ר סוֹף סִימָן רכד). וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין בָּזֶה.
סימן ר – דין הקבורה ביום טוב ובו י”א סעיפים:
סעיף א’
מֵת הַמֻטָּל לְקָבְרוֹ בְּיוֹם טוֹב, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לֹא יִתְעַסְּקוּ בוֹ יִשְֹרָאֵל. אֲפִלּוּ אִם אִי אֶפְשָׁר לְקָבְרוֹ עַל יְדֵי גוֹיִם וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יַסְרִיחַ עַד לְמָחָר, מִכָּל מָקוֹם לֹא יִקְבְּרוּהוּ יִשְֹרָאֵל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. אַךְ אִם אֶפְשָׁר, לְקָבְרוֹ עַל יְדֵי גוֹיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁהַגּוֹיִם יַעֲשׂוּ אֶת הַקֶּבֶר וְיַחְתְּכו אֶת הַדַּפִּין שֶׁל עֵץ, אוֹ יַעֲשׂוּ אָרוֹן בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ, וְגַם יִתְפְּרו אֶת הַתַּכְרִיכִין אִם צְרִיכִין. אֲבָל לְהַלְבִּישׁוֹ וּלְחַמֵּם מַיִם וּלְטַהֲרוֹ ולְהוֹצִיאוֹ ולְשׂוּמוֹ בַקֶּבֶר, מֻתָּר עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל. וְהַכִּסּוּי בֶּעָפָר, יַעֲשׂו גַם כֵּן עַל יְדֵי גוֹיִם, וְאִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לִזָּהֵר לְטַהֲרוֹ בְּלֹא בֶגֶד, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי סְחִיטָה.
סעיף ב’
יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי גוֹיִם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, אָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ עַד לְמָחָר כְּדֵי שֶׁיִתְעַסְּקוּ בוֹ יִשְֹרָאֵל. וַאֲפִלּוּ מֵת הַיּוֹם וִיכוֹלִין לְהַשְׁהוֹתוֹ עַד לְמָחָר, שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ, מִכָּל מָקוֹם יִקְבְּרוּהוּ הַיּוֹם עַל יְדֵי גוֹיִם. אַךְ יֶלֶד שֶׁמֵת, אַף עַל פִּי שֶׁחַי יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם שֶׁיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ נֵפֶל, מִכָּל מָקוֹם אִם הָעֵת קָרָה וְאֵין בִּזָּיוֹן לְהַשְׁהוֹתוֹ, דְּלָא אִשְׁתָּהֵי, אֵין לְקָבְרוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, אֶלָּא מַשְׁהֵינָן לֵהּ עַד יוֹם טוֹב שֵׁנִי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם בְּגָדוֹל אִי לָא אִשְׁתָּהֵי, מַשְׁהֵינָן לֵהּ עַד יוֹם טוֹב שֵׁנִי. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג יָדוּעַ, נִרְאֶה דְיֵשׁ לִנְהֹג כֵּן.
כה מנחם אב
סעיף ג’
בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל יוֹם טוֹב, וַאֲפִלּוּ שֶל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּלִי שִׁהוּי עַל יְדֵי גוֹיִם דְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, יַעֲשׂוּ עַל יְדֵי גוֹיִם, וּשְׁאָר הַדְּבָרִים יַעֲשׂוּ יִשְׂרְאֵלִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל. וִיכוֹלִין לְטַהֲרוֹ גַּם עַל יְדֵי בְגָדִים וּסְדִינִים, רַק שֶׁיִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְחִיטָה בְּיָדָיִם. וְאִם אִי אֶפְשָׁר עַל יְדֵי גוֹיִם, יִתְעַסְּקוּ בוֹ יִשְֹרָאֵל לְכָל מַה שֶׁצָרִיךְ כְּדַרְכָּם בַּחֹל, כִּי יוֹם טוֹב שֵׁנִי לְגַבֵּי מֵת, כַּחֹל שַׁוְיוּהוּ רַבָּנָן. וּמִכָּל מָקוֹם אִם יֵשׁ בַּמָּקוֹם הַהוּא מִי שֶׁהֵכִין לְעַצְמוֹ תַּכְרִיכִין, יִקְחוּ אוֹתָן הַמְתֻקָּנִים, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לִתְפֹּר. וְהָא דְמֻתָּרִין לְהִתְעַסֵּק בּוֹ, דַּוְקָא כְּשֶׁרוֹצִין לְקָבְרוֹ בּוֹ בַיוֹם. אֲבָל אִם אֵין רוֹצִין לְקָבְרוֹ בּוֹ בַיּוֹם, אֵין עוֹשִׂין בּוֹ שׁוּם דָּבָר. וַאֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל, אָסוּר.
סעיף ד’
הָא דְּשַׁוְיוּהוּ רַבָּנָן יוֹם טוֹב שֵׁנִי לְגַבֵּי מֵת כַּחֹל, זֶהוּ מִפְנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֵת. שֶׁלֹּא יְהֵא מֻטָּל בְּבִזָּיוֹן. אֲבָל לַעֲשׂוֹת שְׁאָר דָּבָר, אָסוּר. וְלָכֵן אָסוּר לִקְצֹץ עִם בַּעַל הַחֲנוּת דְּמֵי הַפִּשְׁתָּן שֶׁלּוֹקְחִין לְתַכְרִיכִין, אִם לֹא כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר, כְּגוֹן שֶׁלּוֹקְחִין מִגּוֹי. וְהַקַּבְרָנִים אֲסוּרִין לִקַּח שְׂכַר קַבְּרָנוּת בְּיוֹם טוֹב, כִּי שְׂכַר שַׁבָּת וּשְׂכַר יוֹם טוֹב, אָסוּר. וְאִם אֵינָם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת בְּחִנָּם, יִתְּנוּ לָהֶם שְׂכָרָם, וְהֵם עֲתִידִים לִתֵּן אֶת הַדִּין. וְאַנְשֵׁי חֶבְרָא קַדִּישָׁא, בְּעַד הַקַּרְקַע לֹא יִקְחוּ מָעוֹת, רַק מַשְׁכּוֹנוֹת בְּלִי קְצִיצַת דָּמִים.
סעיף ה’
אִם אֵין בְּעִירוֹ בֵּית קִבָרוֹת יִשְֹרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁיְכוֹלִין לִקְבֹּר שָׁם זֶה הַמֵּת, מִכָּל מָקוֹם מֻתָּר לְהוֹלִיכוֹ לְעִיר אַחֶרֶת, בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן עַל יְדֵי גוֹי, וּבְיוֹם טוֹב שֵׁנִי גַּם עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל, לְקָבְרוֹ בְּקִבְרוֹת יִשְֹרָאֵל. אֲבָל אִם לֹא יִקְבְּרוּהוּ הַיוֹם, אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל לְהוֹלִיכוֹ בְּיוֹם טוֹב לְקָבְרוֹ לְאַחַר יוֹם טוֹב.
סעיף ו’
מֻתָּר לְלַוּוֹת אֶת הַמֵּת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, וּבְיוֹם טוֹב שֵׁנִי אֲפִלּוּ חוּץ לַתְּחוּם, וּמֻתָּרִין גַּם כֵּן לַחֲזוֹר לְבֵיתָם בּוֹ בַיּוֹם. אֲבָל אָסוּר לִרְכֹּב עַל גַּבֵּי בְהֵמָה כְּדֵי לְלַוּוֹת אֶת הַמֵּת בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, וַאֲפִלּוּ הָאֲבֵלִים. אֲבָל הַקַּבְּרָנִים, אִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לֵילֵךְ בְּרַגְלֵיהֶם, מֻתָּרִים לִרְכֹּב בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִרְכְּבוּ בְּתוֹךְ הָעִיר.
סעיף ז’
מֵת בְּלֵיל יוֹם טוֹב שֵׁנִי, דְּמִתְעַסְּקִין בּוֹ יִשְֹרָאֵל אִם אֵין גּוֹי, מַשְׁכִּימִין עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, וְקוֹבְרִים אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר אוֹמֵר פִּיּוּטִים. וְאִם הוּא אָדָם חָשׁוּב שֶׁרַבִּים צְרִיכִין לְלַוּוֹתוֹ, קוֹבְרִין אוֹתוֹ לְאַחַר הַיְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת קֹדֶם הָאֲכִילָה, דְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל סְעוּדָה קְבוּעָה קֹדֶם שֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהָכִין כָּל צָרְכֵי הַקְּבוּרָה עַד הַזְּמַן הַהוּא, קוֹבְרִין אוֹתוֹ לְאַחַר הָאֲכִילָה.
סעיף ח’
יֶלֶד שֶׁמֵת לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ נֵפֶל, דִּינוֹ כְּמוֹ שְׁאָר מֵת. אַךְ אִם הוּא זָכָר וּמֵחֲמַת אֵיזוֹ סִבָּה עֲדַיִן לֹא נִמּוֹל, אַף עַל גַּב דְּאִשְׁתָּהֵי, אֵין קוֹבְרִים אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, מִשּׁוּם דִּצְרִיכִין לְהָסִיר עָרְלָתוֹ (כְּדִלְעֵיל סִימָן קסג סָעִיף ז), וְאֵין לַעֲשׂוֹת זֹאת עַל יְדֵי גוֹי, אֶלָּא מַשְׁהִינָן לֵהּ עַד יוֹם טוֹב שֵׁנִי, דְּמֻתָּר לַהֲלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ, וּבְיוֹם טוֹב שֵׁנִי מְסִירִין עָרְלָתוֹ וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ.
סעיף ט’
תִּינוֹק שֶׁמֵּת כְּשֶׁהוּא סָפֵק נֵפֶל (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן רג סָעִיף ג), אִי לָא אִשְׁתְּהִי, אֵין קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן אֲפִלּוּ עַל יְדֵי גוֹי, וּמַשְׁהִינָן לֵהּ עַד יוֹם טוֹב שֵׁנִי, וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ עַל יְדֵי גוֹי וְלֹא עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל. וְאִי אִשְׁתָּהֵי קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן עַל יְדֵי גוֹי. וְאִם מֵת בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, קוֹבְרִין אוֹתוֹ בּוֹ בַיּוֹם עַל יְדֵי גּוֹי וְלֹא עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל. אִם הוּא זָכָר וְעֲדַיִן לֹא נִמּוֹל, אֲפִלּוּ אִשְׁתְּהִי, אֵין קוֹבְרִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי גוֹי, אֶלָּא מַשְׁהִינָן לֵהּ עַד לְאַחַר יוֹם טוֹב, וּמְסִירִין עָרְלָתוֹ וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ.
כו מנחם אב
סעיף י’
בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, לֹא יִתְעַסְּקו בַּמֵּת כְּלָל, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי גוֹי (עַיֵן לְעֵיל סוֹף סִימָן קצד)
סעיף יא’
בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֵין לְהוֹצִיא אֶת הַמֵּת לְבֵית הַקְּבָרוֹת, עַד שֶׁהַקֶּבֶר מְתֻקָּן, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְהַעֲמִיד אֶת הַמִּטָה.
סימן רא – דין המאבד עצמו לדעת ושאר רשע שמת ובו ז’ סעיפים:
סעיף א’
הַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת, הוּא רָשָׁע שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם אֶדְרשׁ. וּבִשְׁבִיל יָחִיד, נִבְרָא הָעוֹלָם. וְכָל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִשְֹרָאֵל, מְאַבֵּד עוֹלָם מָלֵא. וְלָכֵן אֵין מִתְעַסְּקִין עִמּוֹ לְכָל דָּבָר. לֹא קוֹרְעִין וְלֹא מִתְאַבְלִין עָלָיו, וְאֵין מַסְפִּידִין אוֹתוֹ. אֲבָל קוֹבְרִין אוֹתוֹ, וּמְטַהֲרִין אוֹתוֹ, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ תַּכְרִיכִין. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, כֹּל שֶׁהוּא מִשּׁוּם כְּבוֹד הַחַיִּים עושִׁין לוֹ. (וּלְעִנְיַן אֲמִירַת קַדִישׁ, עַיֵן בַּחֲתַם סוֹפֵר יוֹרֶה דֵעָה סִימָן שכו, וְאִמְרֵי אֵשׁ סִימָן קכב. וְעַיֵּן תְּשׁוּבוֹת רד”ך בַּיִת ל).
סעיף ב’
מִסְּתָמָא, לָא מַחְזְקֵינָן אֱנָשֵׁי בְּרַשִׁיעֵי. וְלָכֵן אִם נִמְצָא אֶחָד חָנוּק אוֹ תָלּוּי וְכַדּוֹמֶה, כֹּל שֶׁאֶפְשָׁר לִתְלוֹת שֶׁמָּא אַחֵר עָשָׂה לוֹ זֹאת, לָא תָלֵינָן בֵּהּ.
סעיף ג’
קָטָן הַמְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ, חָשׁוּב כְּשֶׁלֹּא לָדָעַת. וְכֵן גָּדוֹל אִם נִרְאֶה שֶׁעָשָה הַדָּבָר מֵחֲמַת רוּחַ רָעָה אוֹ שִׁגָּעוֹן וְכַדוֹמֶה, הֲוֵי שֶׁלֹּא לָדָעַת. וְכֵן אִם עָשָׂה אֶת הַדָבָר מֵחֲמַת אֹנֶס, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מֵעִנּוּיִים קָשִׁים, כְּמוֹ שָׁאוּל שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ בוֹ הַפְּלִשְׁתִּים כִּרְצוֹנָם, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר מֵת, וְאֵין מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ שׁוּם דָּבָר.
סעיף ד’
כָּל הַפּוֹרְשְׁים מִדַּרְכֵי הַצִּבּוּר, וְהֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּרְקוּ עֹל הַמִצְוֹת מֵעַל צַוָּארָם, וְאֵין נִכְלָלִים בִּכְלַל יִשְֹרָאֵל בַּעֲשִׂיָתָם, אֶלָּא הֲרֵי הֵם כִּבְנֵי חוֹרִין לְעַצְמָן, וְכֵן הַמּוּמָרִים וְהַמּוֹסְרִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים, כָּל אֵלּוּ, אֵין אוֹנְנִים וְאֵין מִתְאַבְּלִים עֲלֵיהֶם, אֶלָּא אֲחֵיהֶם ושְׁאָר קְרוֹבֵיהֶם לוֹבְשִׁים לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִים לְבָנִים, וְאוֹכְלִים וְשוֹתִים וּשְׂמֵחִים עַל שֶׁאִבְּדוּ שׂוֹנְאוֹ שֶׁל מָקוֹם. וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר, הֲלֹּא מְשַׂנְאֶיךָ ה’, אֶשְׂנָא. וְאוֹמֵר, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. (יו”ד סימן שמ”ה).
סעיף ה’
אִם נֶהֱרַג, בֵּין בְּדִינָא דְמַלְכוּתָא בֵּין בְּעִנְיָן אַחֵר, אֲפִלּוּ הָיָה מוּמָר, מִתְאַבְּלִין עָלָיו, דְּכֵיוָן שֶׁנֶּהֱרַג בִּידֵי אָדָם וְלֹא מֵת כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, הֲוֵּי לֵהּ כַּפָּרָה.
סעיף ו’
מִי שֶׁהָיָה רָגִיל לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה אַחַת, אֲפִלּוּ רַק לְתֵאָבוֹן, וּמֵת, אִם לֹא הִתְוַדָּה קֹדֶם מוֹתוֹ, אֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו. אֲבָל אִם הִתְוַדָּה, מִתְאַבְּלִין עָלָיו, אֲפִלּוּ הָיָה גַנָּב אוֹ גַזְלָן.
סעיף ז’
קָטֹן בֶּן שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם שֶׁהֵמִיר עִם אָבִיו אוֹ עִם אִמּוֹ, וּמֵת, אֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו.
סימן רב – הלכות טמאת כהן ובו ט”ז סעיפים:
סעיף א’
הַכֹּהֵן מֻזְהָר שֶׁלֹא לְטַּמֵּא לְמֵת. וַאֲפִלּוּ נֵפֶל שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו בְּגִידִין, חָשׁוּב מֵת. (אֵךְ אִם הִפִּילָה תּוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם, לָא חָשִׁיב אֶלָּא כְּמַיָא בְעָלְמָא). וְלָאו דַּוְקָא לְמֵת שָׁלֵם, אֶלָּא אֲפִלּוּ לִדְבָרִים שֶׁנִּפְרָשִׁים מִמֶּנוּ, כְּמוֹ דָם וְכַדּוֹמֶה. וְכֵן אָסוּר לִטַמֵּא לְאֵבֶר מִן הַחַי, אִם יֵשׁ עָלָיו בָּשָׂר כָּל כָּךְ, שֶׁאִם הָיָה מְחֻבָּר, הָיָה רָאוּי לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה. וַאֲפִלּוּ לְאֵבֶר שֶׁל עַצְמוֹ, אָסוּר לוֹ לִטַּמֵּא. וְאָסוּר לְכֹהֵן לִכָּנֵס לְבַיִת שֶׁיֵשׁ שָׁם גּוֹסֵס. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַגּוֹסֵס הֲרֵי הוּא כְחַי לְכָל דָּבָר וְאֵינוֹ מְטַמֵּא. מִכָּל מָקוֹם עוֹבֵר הַכֹּהֵן עַל לֹא יְחַלֵּל, שֶׁהוּא מֻזְהָר שֶׁיִשְׁמֹר כְּהֻנָּתוֹ שֶׁלֹּא תִתְחַלֵּל, וְשֶׁמָּא יָמוּת זֶה תֵּכֶף.
כז מנחם אב
סעיף ב’
אָסוּר לַכֹּהֵן לִכָּנֵס תַּחַת אֹהֶל שֶׁיֵשׁ מֵת תַּחְתָיו, אֲפִלּוּ הוּא אֹהֶל גָּדוֹל מְאֹד. וַאֲפִלּוּ יֵש שְׁנֵי חֲדָרִים, אֲשֶׁר בְחֶדֶר אֶחָד יֵשׁ מֵת וְיֵשׁ בַמְּחִצָּה הַמַּפְסֶקֶת נֶקֶב שֶׁיֶשׁ בּוֹ טֶפַח עַל טֶפַח, אָסוּר לִכָּנֵס גַּם לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, כִּי נֶקֶב טֶפַח עַל טֶפַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וְכֵן אִם אֵצֶל הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי יֵשׁ עוֹד חֶדֶר שְׁלִישִׁי וּבֵינֵיהֶם גַּם כֵּן נֶקֶב טֶפַח עַל טֶפַח, הוֹלֶכֶת הַטֻּמְאָה גַם לַחֶדֶר הַשְׁלִישִׁי, וְכֵן לְעוֹלָם. וְנֶקֶב הֶעָשׂוּי לְאוֹרָה, אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ אֶלָּא כְּפוֹנְדְיוֹן, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה.
סעיף ג’
וְלָכֵן בִּמְדִינוֹתֵינוּ שֶׁגַּגּוֹת הַבָּתִּים בּוֹלְטִין לַחוּץ בְּרֹחַב טֶפַח, וְקָיְמָא לָן דְּרֹחַב טֶפַח מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, וְאִם כֵּן זֶה הַקָּצֶּה מִן הַגַּג, הֲוֵי אֹהֶל לְהָבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. לְפִי זֶה שְׁנֵי בָתִּים סְמוּכִין זֶה לָזֶה, אִם יֵשׁ מֵת בְאֶחָד מֵהֶן, הוֹלֶכֶת הַטֻּמְאָה דֶרֶךְ פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן תַּחַת הַקְּצָווֹת מִן הַגַּגִּין שֶׁבּוֹלְטִין לַחוּץ, וְנִכְנֶסֶת גַּם לְתוֹךְ הַבַּיִת הַשֵּׁנִי דֶּרֶךְ חַלּוֹן אוֹ פֶּתַח פָּתוּחַ, וְאָסוּר לַכֹּהֵן לִכָּנֵס גַּם לְתוֹךְ הַבַּיִת הַשֵּׁנִי. וְכֵן אֲפִלּוּ כַּמָּה בָתִּים הַסְּמוּכִים זֶה אֵצֶל זֶה.
סעיף ד’
וַאֲפִלּוּ הַגַּגִּין אֵינָן שָׁוִין, אֶלָּא זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וַאֲפִלּוּ הַגַּג שֶׁהַטֻּמְאָה שָׁם בַּבַּיִת הוּא גָּבוֹהַּ הַרְבֵּה מִן הַגַּג הַשֵּׁנִי אוֹ בְּהִפּוּךְ, הֲלָכָה לִמֹשֶׁה מִסִּינַי הִיא, דְּאָמְרִינָן, חֲבֹט רְמִי. פֵּרוּשׁ, שֶׁאָנוּ רוֹאִים כְּאִלּוּ הָעֶלְיוֹן נֶחְבָּט וְנִשְׁפָּל עַד לְמָטָּה. וּמֵאַחַר שֶׁאִם הָיָה נִשְׁפָּל עַד הַתַּחְתּוֹן, הָיָה נוֹגֵעַ בּוֹ, עַל כֵּן הוֹלֶכֶת הַטֻּמְאָה מִזֶּה לָזֶה. אֲבָל אִם יֵשׁ הֶפְסֵק בֵּינֵיהֶם אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, שוּב אֵינָהּ הוֹלֶכֶת הַטֻּמְאָה.
סעיף ה’
וְכֵן כְּשֶׁיֵשׁ קוֹרָה מֻנַּחַת עַל הַמָּבוּי, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂין לְעֵרוּב, וְהִיא רְחָבָה טֶפַח וְהַגַּגִּין מַאֲהִילִין עָלֶיהָ טֶפַח מִכָּאן וְטֶפַח מִכָּאן, אִם כֵּן בָּאָה הַטֻּמְאָה מִן תַּחַת הַגַּג אֶל תַּחַת הַקּוֹרָה, וְהִיא מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה אֶל תַּחַת גַּג הַבַּיִת שֶׁמִּצַּד הַשֵּׁנִי, וּמִתְפַּשֶּׁטֶת בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵשׁ אֹהֶל טֶפַח עַד הַמָּקוֹם שֶׁיֵשׁ הֶפְסֵק. וְכֵן כְּשֶׁיֵשׁ בֵּין שְׁנֵי בָתִּים כִּפָּה מִבִּנְיָן (גֶעוֶועלבּוּנְג), כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לְשַׁעַר הֶחַצֵר, הַדִּין כֵּן הוּא. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין עַל הַכִּפָּה גַּג בּוֹלֵט, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי בָאָה הַטֻּמְאָה מִתַּחַת גַּג הַבַּיִת לְתַחַת הַכִּפָּה. וְאוּלָם לִפְעָמִים בּוֹנִין אֶת הַכִּפָּה שֶׁיֵשׁ לָהּ כְּמוֹ רַגְלַיִם מִן הַקַּרְקַע וּלְמַעְלָה, וְאִם כֵּן יֵשׁ סְתִימָה אֵצֶל כָּתְלֵי הַבָּתִּים אִם אֵין עָלֶיהָ גַג בּוֹלֵט, וְהַסְּתִימָה שֶׁמִּן הַצַּד נִמְשֶׁכֶת יוֹתֵר מִן הַגַּג שֶׁלְּמַעְלָה, בְּזֶה הָעִנְיָן אֵין מָקוֹם לַטֻּמְאָה שֶׁתָּבוֹא, כֵּיוָן שֶׁיֵשׁ קְצָת הֶפְסֵק בְּלִי אֹהֶל. וְלִפְעָמִים יֵשׁ בֵּין בַּיִת לְבַיִת כֹּתֶל סָתוּם בְּלִי פֶתַח, אֶלָּא שֶׁיֵשׁ עָלָיו גַג בּוֹלֵט, וְהַטֻּמְאָה בָאָה מִגַּג לְגָג. וְיֵשׁ תַּקָּנָה לְעֵת הַצֹּרֶךְ לְהָסִיר אֶת הָרְעָפִים בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁיִהְיֶה קְצָת הֶפְסֵק בְּלִי אֹהֶל טֶפַח. וּצְרִיכִין לְהַשְׁגִיחַ אִם אֵין מֵהַחוֹמָה עַצְמָהּ בּוֹלֵט טֶפַח כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִין לִפְעָמִים בְּלִיטָה לַחוֹמָה (געזימס).
סעיף ו’
הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הִיא שֶׁהַפֶּתַח אֲשֶׁר עֲתִידִים לְהוֹצִיא דֶרֶךְ שָׁם אֶת הַמֵּת מִן הָאֹהֶל אֲשֶׁר הוּא שָׁם, שֶׁעַל יְדֵי הוֹצָאָה זֹאת יִטְהַר הָאֹהֶל, אַף עַל פִּי שֶׁהַפֶּתַח הַזֶּה הוּא סָתוּם, מִכָּל מָקוֹם נִדּוֹן כְּאִלּוּ הוּא פָתוּחַ, וְלָכֵן אָסוּר לַכֹּהֵן שֶׁיַעֲמֹד שָׁם תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁהַדֶּלֶת נְעוּלָה מִבִּפְנִים. וְכֵן אִם יֶשׁ שָׁם גַּג בּוֹלֵט טֶפַח נֶגֶד הַפֶּתַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לְכָל מָקוֹם שֶׁאֶפְשָר, כְּאִלּוּ הָיָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ. אַךְ אִם נִפְתַּח מִצַּד אַחֵר פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן שֶׁהוּא אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים, אָז לֹא נֶחְשָׁב הַפֶּתַח הַסָּתוּם כְּאִלּוּ הָיָה פָתוּחַ, וּמֻתָּר לַכֹּהֵן לַעֲמוֹד שָׁם אִם אֵין הַטֻּמְאָה יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ אֵלָיו דֶּרֶךְ הַפֶּתַח אוֹ הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ.
סעיף ז’
כֹּהֵן שֶׁהוּא בַבַּיִת אוֹ בְחֶדֶר שֶׁהַדְּלָתוֹת וְהַחַלּוֹנוֹת סְגוּרִין בְּאֹפֶן שֶׁאֵין בַּפֶּתַח פָּתוּחַ טֶפַח וּבַחַלּוֹן אֵין נֶקֶב כַּפֻּנְדְּיוֹן, וְשָׁמַע שֶׁיֵשׁ בִּשְׁכוּנָתוֹ מֵת, בְּאֹפֶן שֶׁאִם יִפְתַּח פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן, יְהֵא מָקוֹם לַטֻּמְאָה שֶׁתָּבוֹא עָלָיו, אָסוּר לִפְתּוֹחַ, אֶלָּא יִשָּׁאֵר שָׁם כְּמוֹ שֶׁהוּא עַד שֶׁיּוֹצִיאוּ אֶת הַמֵּת. כִּי כָל זְמַן שֶׁאֵין פּוֹתֵחַ טֶפַח, אֵין הַטֻּמְאָה נִכְנֶסֶת, וּכְשֶׁיִפְתַּח, תִּכָּנֵס.
סעיף ח’
אָסוּר לַכֹּהֵן לִקָּרֵב בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל מֵת אוֹ שֶׁל קֶבֶר. וְדַוְקָא כְּשֶׁהַמֵּת מֻנָּח בִּמְקוֹם קְבִיעָתוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהוּא בַמִּטָּה שֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתוֹ וּבְעֵת אֲמִירַת צִּדּוּק הַדִּין אַף כְּשֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתוֹ, אֵין שָׁם קְבִיעָתוֹ, וְאֵין צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק כִּי אִם אַרְבָּעָה טְפָחִים.
כח מנחם אב
סעיף ט’
כֹּהֵן שֶׁהוּא יָשֵׁן בְּאֹהֶל שֶׁיֵשׁ בּוֹ מֵת שֶׁהַטֻּמְאָה נִכְנֶסֶת בּוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לִסְגּוֹר בַּעֲדוֹ לִמְנוֹעַ אֶת הַטֻּמְאָה (כְּדִלְעֵיל סָעִיף ז), צְרִיכִין לַהֲקִיצוֹ וּלְהַפְרִישׁוֹ שֶׁיֵלֵךְ מִשָׁם. וְאִם הוּא שוֹכֵב עָרוּם, אֵין לְהַגִּיד לוֹ, אֶלָּא יִקְרְאוּ לוֹ סְתָם שֶׁיֵצֵא, בִּכְדֵי שֶׁיַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ תְּחִלָּה, דְּגָדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם לְאַחַר שֶּׁנּוֹדַע לוֹ מִן הַטֻּמְאָה, אָסוּר לִשְׁהוֹת שָׁמָּה עַד שֶׁיַּלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא צָרִיךְ לָצֵאת מִיָד.
סעיף י’
יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם מֵת גּוֹי מְטַמֵּא בָּאֹהֶל. וְיֵשׁ לִזָּהֵר כְּדִבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא לֵילֵךְ עַל קֶבֶר גּוֹי. וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא גַּם מוּמָר נִקְבַּר שָׁם, שֶׁהַמּוּמָר דִּינוֹ כְּיִשְֹרָאֵל. וְגַם הַוָּלָד שָׁיָלְדָה מוּמֶרֶת מִגּוֹי, דִּינוֹ כְּמוֹ יִשְֹרָאֵל.
סעיף יא’
מֻתָּר הַכֹּהֵן לִטַּמֵּא לַקְּרוֹבִים, וּמִצְוָה לוֹ לִטַּמֵּא לָהֶם. וְאֵלּוּ הֵן הַקְּרוֹבִים: אִשְׁתּוֹ הַרְאוּיָה לוֹ (שֶׁאֵינָהּ פְּסוּלָה לוֹ), אָבִיו וְאִמוֹ, בְּנוֹ וּבִתּוֹ, וְאָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו שֶׁהָיוּ בְּנֵי קַיָמָא. אֲבָל לְסָפֵק נְפָלִים, אֵינוֹ מִטַּמֵּא (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ר”ג סָעִיף ג). וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לְאִישׁ. יֵשׁ אוֹמְרִים הָא דְמֻתָּר וּמִצְוָה לִטַּמֵּא לַקְּרוֹבִים, דַּוְקָא לְצֹרֶךְ קְבוּרָה אוֹ לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין וְכַדּוֹמֶה. וְלָכֵן בַּשַׁבָּת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָבְרוֹ בּוֹ בַיוֹם, אָסוּר לִטַּמְּאוֹת לוֹ אֲפִלּוּ כְּדֵי לְשָׁמְרוֹ, וְנָכוֹן לְהַחְמִיר כֵּן. מִיהוּ לְצָרְכֵי קְבוּרָה, וַדַּאי מִצְוָה לִטַּמֵּא לָהֶם. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ חֶבְרָא קַדִּישָׁא הַמִּתְעַסְּקִים וְהוּא אֵינוֹ מִתְעַסֵּק כְּלָל, מֻתָּר לוֹ לִהְיוֹת שָׁם בַּבַּיִת, שֶׁמָּא יִצְטָרְכוּ לְאֵיזֶה דָבָר. וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לַקְּרוֹבִים אֶלָּא עַד שֶׁיִסָּתֵם הַגּוֹלֵל וְלֹא אַחַר כָּךְ.
סעיף יב’
כֹּהֵן שֶׁפֵּרְשׁוּ אֲבוֹתָיו מִדַּרְכֵי הַצִּבּוּר, אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶם, וְלֹא לְמִי שֶׁאִבֵּד עַצְמוֹ לָדָעַת. וְכֵן כָּל מִי שֶׁאֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו, אֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא לוֹ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן רא).
סעיף יג’
אֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא לְקָרוֹב אֶלָּא כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם וְלֹּא כְּשֶּׁהוּא חָסֵר. וְלָכֵן יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא לְהָרוּג, דְּמִקְרֵי חָסֵר. וְנָכוֹן לְהַחְמִיר.
סעיף יד’
יֵשׁ כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטִים נוֹהֲגִין לָלֶכֶת עַל קִבְרֵי צַדִיקִים, בְּאָמְרָם שֶׁקִּבְרֵי צַדִּיקִים אֵינָם מְטַמְּאִים, וְטָעוּת הִיא בִידֵיהֶם, וּצְרִיכִין לִמְחוֹת בָּהֶם (עַיֵן בְּסֵפֶר פְּאַת הַשֻּלְחָן).
סעיף טו’
כְּשֵׁם שֶׁהַכֹּהֵן מֻזְהָר שֶׁלֹּא לִטַּמֵּא, כָּךְ מֻזְהָרִים הַגְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר, אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ. וּמִדִּכְתִיב שְׁתֵּי אֲמִירוֹת, דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים. וְדַוְקָא לְטַמְּאוֹתָן בְּיָדָיִם. דְּהַיְנוּ לְהַכְנִיסָן לְאֹהֶל הַמֵּת. אֲבָל אִם הַקָּטָן מִטַּמֵּא מֵעַצְמוֹ, אֵין צְרִיכִין לְהַפְרִישׁוֹ. אַךְ אִם הִגִּיעַ לְחִנּוךְ, יֵשׁ לְהַפְרִישׁוֹ. וְאֵשֶׁת כֹּהֵן מְעֻבֶּרֶת, מֻתֶּרֶת לִכָּנֵס בְּאֹהֶל הַמֵּת.
סעיף טז’
הַכֹּהֲנִים אֵינָם יְכוֹלִים לְכוֹף קְרוֹבֵי הַמֵּת שֶׁיְמַהֲרוּ לְהוֹצִיא אֶת הַמֵּת מִמְקוֹמוֹ כְּדֵי שֶׁיִכָּנְסוּ לְבָתֵּיהֶם, אִם לֹא כְּשֶׁהַכֹּהֵן הוּא חוֹלֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִבֵּיתוֹ, כּוֹפִין אֶת הַקְּרוֹבִים לְהוֹצִיא אֶת הַמֵּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא הַחוֹלֶה לִידֵי אִסּוּר דְּאוֹרָיְתָא. וְאִם הַמֵּת הוּא נֵפֶל, כּוֹפִין אוֹתוֹ בְּכָל עִנְיָן וַאֲפִלּוּ בַשַׁבָּת, לְהוֹצִיאוֹ עַל יְדֵי גוֹי.
סימן רג – על איזה קרוב ותינוק מתאבלים ובו ה’ סעיפים:
סעיף א’
עַל שִׁבְעָה קְרוֹבִים חַיָבִים לְהִתְאַבֵּל, אָבִיו וְאִמּוֹ, בְּנוֹ וּבִתּוֹ, אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה אֲחוֹתוֹ נְשׂוּאָה לְאִישׁ; הָאִישׁ עַל אִשְׁתּוֹ, וְהָאִשָׁה עַל בַּעְלָהּ.
סעיף ב’
נוֹהֲגִין שֶׁגַּם שְׁאָר קְרוֹבִים, מַרְאִים קְצָת אֲבֵלוּת בְּעַצְמָם שָׁבוּעַ הַרִאשוֹן עַד אַחַר הַשַׁבָּת, שֶׁאֵין רוֹחֲצִין בְּחַמִּין, וְאֵין מְשַׁנִּין קְצָת בִּגְדֵיהֶם כְּמוֹ בִּשְׁאָר שַׁבָּת. וְאֵין כָּל הַקְּרוֹבִים שָׁוִין בָּזֶה. אִם הָיוּ שְׁנֵי בְשֵׁנִי, אוֹ בֶּן בְּנוֹ אוֹ בֶּן בִּתּוֹ, לוֹבֵשׁ כָּל בִּגְדֵי שַׁבָּת, חוּץ מִבֶּגֶד הָעֶלְיּוֹן. וְעַל חָמִיו וַחֲמוֹתוֹ, אוֹ עַל אֲבִי אָבִיו וַאֲבִי אִמּוֹ, וְכֵן הָאִשָּׁה עַל חָמִיהָ וַחֲמוֹתָהּ, וַאֲבִי אָבִיהָ אוֹ אֲבִי אִמָּהּ, אֵינָן לוֹבְשִׁין רַק כֻּתֹּנֶת לְבָנָה, וְהָאִשָּׁה גַּם צָעִיף לָבָן. וְכֵן הַמִּנְהָג שֶׁלֹּא לֵילֵךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְלֹא לָחֹף אֶת הָרֹאשׁ. גַּם אֵין לֶאֱכוֹל חוּץ לְבֵיתוֹ לֹא בִסְעוּדַת מִצְוָה וְלֹא בִּסְעוּדַת מְרֵעִים. וּלְאַחַר שַׁבָּת, מֻתָּר בְּכָל דָּבָר.
כט מנחם אב
סעיף ג’
תִּינוֹק, שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ אִם כָּלוּ חֳדָשָׁיו אִם לֹא, אִם מֵת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וַאֲפִלּוּ בְיוֹם הַשְׁלֹשִׁים, אֲפִלּוּ גָּמְרוּ שַׂעֲרוֹ וְצִפָּרְנָיו, אֵין קוֹרְעִין עָלָיו, וְאֵין אוֹנְנִין עָלָיו, וְאֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי סְפֵק נֵפֶל. וְאִם מֵת לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד קֹדֶם הַשָּׁעָה שֶׁנּוֹלַד בָּהּ (עַיֵּן חת”ס שמג), קוֹרְעִין עָלָיו, וְאוֹנְנִין עָלָיו, וּמִתְאַבְּלִין עָלָיו, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹדַע בְּבֵרוּר שֶׁהוּא רַק בֶּן שְׁמוֹנָה חֳדָשִים (דְּלָאו בַּר קַיָמָא הוּא) וְאִם יָדוּעַ בְּבֵרוּר שֶׁהוּא בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, כְּגוֹן שֶׁבָּעַל וּפֵרַשׁ וְנוֹלַד חַי לְתִשְׁעָה חֳדָשִים גְּמוּרִים, אֲפִלּוּ מֵת בְּיוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ, קוֹרְעִין עָלָיו, וְאוֹנְנִין עָלָיו, וּמִתְאַבְּלִין עָלָיו.
סעיף ד’
תְּאוֹמִים שֶׁמֵּת אֶחָד מֵהֶם תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים וַאֲפִלּוּ בַּיוֹם הַשְׁלֹשִׁים, וְהַשֵּׁנִי חַי לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, לֹא אָמְרִינָן מִדְּזֶה חַי לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, גַּם הָרִאשׁוֹן הָיָה בֶּן קַיָמָא, אֶלָּא אֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו.
סעיף ה’
גֵּר אוֹ גִּיֹּרֶת שֶׁנִּתְגַּיְרוּ עִם בְּנֵיהֶם, אֵין מִתְאַבְּלִין זֶה עַל זֶה, דְּגֵר שֶׁנִּתְגַיֵר, כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵּי, וְקֻרְבָה שֶׁהָיְתָה בְגוֹיּוּתָם אֵינָהּ קֻרְבָה.
סימן רד – אימתי מתחילה האבלות ובו י”א סעיפים:
סעיף א’
מִשֶּׁנִּקְבַּר הַמֵּת וְנִגְמְרָה סְתִימַת הַקֶבֶר בֶּעָפָר, מִיָד מַתְחִילָה הָאֲבֵלוּת, וְחוֹלֵץ הַמִּנְעָלִים שָׁם בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. וְאִם צָרִיךְ לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ בֵּין שְׁכוּנַת גּוֹים, יָכוֹל לְנָעֳלָם, אֶלָּא שֶׁיִּתֵּן בָּהֶם קְצָת עָפָר (כְּדִלְקַמָּן סִימָן רט סָעִיף ז).
סעיף ב’
אִם בֵּית הַקְּבָרוֹת סָמוּךְ לָעִיר, וְהָאָבֵל לֹא הָלַךְ שָׁמָּה אֶלָּא חָזַר לְבֵיתוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לִנְהוֹג אֲבֵלוּת, אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁאוֹמְרִים לוֹ שֶׁנִּסְּתַּם הַקֶּבֶר. וּמִכָּל מָקוֹם אִם הוּא סָמוּךְ לַלַּיְלָה וְרוֹצֶה שֶׁיַעֲלֶה לוֹ יוֹם זֶה, אֲזַי מִשָּׁעָה שֶׁהוּא מְשַׁעֵר שֶׁנִּסְתַּם הַקֶּבֶר, יָכוֹל לִנְהוֹג אֲבֵלּוּת (עַיֵן לְשוֹן הריטב”א בְּמַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן דף כב שֶׁכָּתַב, אֶלָּא מַמְתִּין עַד כְּדֵי שִעוּר וְכוּ’). וְאִם יֹּאמְרוּ לוֹ אַחַר כָּךְ שֶׁנִּסְתַּם הַקֶּבֶר קֹדֶם הַלַּיְלָה, עוֹלֶה לוֹ זֶה הַיוֹם. וְאִם הוּא עֶרֶב הָרֶגֶל, מְבַטֵּל הָרֶגֶל אֶת הָאֲבֵלוּת שֶׁל שִׁבְעָה.
סעיף ג’
בִּמְקוֹמוֹת שֶׁשּׁוֹלְחִים אֶת הַמֵּת לְקָבְרוֹ בְּעִיר אַחֶרֶת וְאֵינָם יוֹדְעִים מָתַי יִקְבְּרוּהוּ, אֲזַי הָאֲבֵלִים הַנִּשְׁאָרִים בְּעִירָם, מִיָד כְּשֶׁחָזְרוּ מִן הַלּוְיָה, מַתְחִילִין לְהִתְאַבֵּל, וּמוֹנִים מֵאָז שִׁבְעָה וְגַם שְׁלֹשִׁים. וְהַהוֹלְכִים עִם הַמֵּת עַד מְקוֹם קְבוּרָתוֹ, מוֹנִים מִשֶּׁיִקָּבֵר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאִם גְּדוֹל הַבַּיִת הוֹלֵךְ עִם הַמֵּת, אֲזַי גַּם הַנִּשְׁאָרִים אֵינָם מוֹנִים אֶלָּא מִשֶּׁיִקָּבֵר. וּמְשַׁעֲרִין לְפִי אֹמֶד הַדַּעַת מָתַי נִקְבַּר, וּמַתְחִילִין לְהִתְאַבֵּל. (וְהַיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם, דִּינָם כְּדִלְעֵיל סִימָן קצו סָעִיף ה’ וְסָעִיף ו’). וְדַוְקָא לְחֻמְרָא אָזְלֵינָן בָּתָר גְּדוֹל הַבַּיִת דְּגַם הַנִּשְׁאָרִים אֵינָם מוֹנִים אֶלָּא מִשֶּׁיִּקָּבֵר. אֲבָל אִם גְּדוֹל הַבַּיִת נִשְׁאַר בְּבֵיתוֹ, הַהוֹלְכִים עִם הַמֵּת אֵינָן נִגְרָרִין אַחֲרָיו, אֶלָּא מוֹנִין מִשֶּׁנִקְבָּר.
סעיף ד’
מִי שֶׁטָּבַע בַּמַיִם אוֹ שֶׁהֲרָגוּהוּ גוֹיִם וְאֵינוֹ נִמְצָא לְקָבְרוֹ, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ מִלְּבַקְשוֹ, לֹא חָלָה לֹא אֲנִינוּת וְלֹא אֲבֵלוּת, וּמֻתָּרִין אֲפִלּוּ בַּתַּשְׁמִישׁ. וּמִשָּׁעָה שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִלְּבַקְּשׁוֹ עוֹד, מַתְחִילִין לְהִתְאַבֵּל. וְאִם לְאַחַר יְמֵי הָאֵבֶל נִמְצָא וְהוּבָא לִקְבוּרָה, אֵינָן צְרִיכִין לִנְהוֹג אֲבֵלוּת עוֹד, אֶלָא שֶׁאִם הוּא אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. וּמִי שֶׁטָּבַע בַּמַּיִם וְיֶשׁ לוֹ אִשָּׁה וְהוּא בְעִנְיָן שֶׁאֵין מַתִּירִין אוֹתָהּ לְהִנָּשֵׂא, אֵין נוֹהֲגִין עָלָיו אֲבֵלוּת, וְאֵין אוֹמְרִים אַחֲרָיו קַדִּישׁ. וּמִכָּל מָקוֹם יִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲשוֹת נַחַת רוּחַ לַנְּשְׁמָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְרָקִים לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְלִקְרוֹת הַהַפְטָרָה, וּלְבָרֵךְ בְּזִמּוּן, וְלִתֵּן צְדָקָה, וְלִלְמוֹד אוֹ לִשְׂכּוֹר מִי שֶׁיִלְמַד עֲבוּרוֹ.
סעיף ה’
מִי שֶׁמֵּת לוֹ קָרוֹב וְהוּא אֵינֶנוּ שָׁם וְנוֹדַע לוֹ בְּמָקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם, מוֹנֶה לַעַצְמוֹ מִשָּׁעָה שֶנּוֹדַע לוֹ. וַאֲפִלּוּ בָּא אַחַר כָּךְ לִמְקוֹם הַמֵּת אֶל שְׁאָר הָאֲבֵלִים שֶׁהִתְחִילוּ מִקֹּדֶם לְהִתְאַבֵּל, לֹא יְקַצֵּר אֲבֵלוּתוֹ בִּשְׁבִיל זֶה. וְכֵן אֲפִלּוּ אִם לֹא נוֹדַע לוֹ עַד שֶׁבָּא אֶל הָאֲבֵלִים, אֶלָּא שֶׁהָאֲבֵלִים אֵינָם בִּמְקוֹם שֶׁמֵּת הַמֵּת וְלֹא בִמְקוֹם הַקְּבוּרָה, גַּם כֵּן מוֹנֶה לְעַצְמוֹ מִשָּׁעָה שֶׁנּוֹדַע לוֹ.
ל מנחם אב
סעיף ו’
אֲבָל אִם לֹא נוֹדַע לוֹ עַד שֶׁבָּא אֶל הָאֲבֵלִים שֶׁהֵם בִּמְקוֹם הַמֵּת אוֹ בִמְקוֹם הַקְּבוּרָה, אֲזַי אִם הָיָה בִּשְׁעַת קְבוּרָה בְּמָקוֹם קָרוֹב, דְהַיְנוּ לֹא יוֹתֵר מִמַּהֲלֵךְ עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת שֶׁהוּא מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ הָיָה כָּאן בִּשְׁעַת קְבוּרָה וּמוֹנֶה עִמָהֶם. וַאֲפִלּוּ בָּא בְיוֹם שְׁבִיעִי קֹדֶם יְצִיאַת בֵּית הַכְּנֶסֶת, כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן נוֹהֲגִין קְצָת אֲבֵלוּת, מוֹנֶה עִמָהֶם שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים. וְדַוְקָא כְּשֶׁגְּדוֹל הַבַּיִת אֶצְלָם שֶׁכֻּלָּם נִגְרָרִין אַחֲרָיו. אֲבָל אִם לֹא הָיָה שָׁם גְּדוֹל הַבַּיִת, מוֹנֶה לְעַצְמוֹ. וְכֵן אִם בָּא מִמָּקוֹם רָחוֹק, אַף עַל פִּי שֶׁיֶשׁ שָׁם גְּדוֹל הַבַּיִת, מִכָּל מָקוֹם מוֹנֶה לְעַצְמוֹ.
סעיף ז’
זֶה שֶׁהוּא מוֹנֶה עִם הַנִּמְצָאִים, אֲפִלּוּ הוּא חוֹזֵר לְבֵיתוֹ, מִכָּל מָקוֹם מוֹנֶה עִמָּהֶם.
סעיף ח’
גְּדוֹל הַבָּיִת שֶׁבָּא מִמָּקוֹם קָרוֹב אֵינוֹ נִגְרָר אַחַר הַקְּטַנִּים וּמוֹנֶה לְעַצְמוֹ.
סעיף ט’
מִי הוּא נִקְרָא גְּדוֹל הַבָּיִת? זֶה אֲשֶׁר עַל פִּי הָאֹמֶד, אִם הָיוּ עוֹסְקִין בְּעִזְבוֹן הַמֵּת, הָיוּ הַדְּבָרִים נֶחְתָּכִין עַל פִּיו, וְהָיוּ כֻלָם הוֹלְכִין אַחַר עֲצָתוֹ אֲפִלּוּ הוּא קָטָן בַשָּׁנִים, נִקְרָא גְּדוֹל הַבָּיִת. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ יוֹרֵשׁ, כְּגוֹן שֶׁהָאַלְמָנָה בְכָאן וְהִיא מַנְהֶגֶת אֶת הַבַּיִת, הִיא נִקְרֵאת גְּדוֹל הַבָּיִת. מִי שֶׁהוּא דָר אֵצֶל חָמִיו וּמֵתָה אִשְׁתּוֹ, חָמִיו הוּא הַגָּדוֹל.
סעיף י’
מִי שֶׁשָּׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, וּכְבָר הִתְפַּלְּלוּ הַצִּבּוּר עַרְבִית וַעֲדַיִן הוּא יוֹם, אִם הוּא עֲדַיִן לֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית, אֵינוֹ נִגְרָר אַחַר הַצִּבּוּר, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עוֹלֶה לוֹ. אֲבָל אִם הִתְפַּלֵּל עַרְבִית, שׁוּב אֵינוֹ עוֹלֶה לוֹ אוֹתוֹ הַיּוֹם, וּמוֹנֶה שִׁבְעָה וּשְׁלשִׁים מִיּוֹם הַמָּחֳרָת. וְדַוְקָא לְחֻמְרָא אָמְרִינָן הָכִי, וְלָא לְקֻלָּא. שֶׁאִם שָׁמַע בַּיּוֹם הַשְּׁלשִׁים לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלֵל עַרְבִית, לָא אָמְרִינָן שֶׁכְּבָר הוּא לַיְלָה וַהֲוֵי לֵהּ שְׁמוּעָה רְחוֹקָה (שֶׁיִתְבָּאֵר דִּינָהּ בְּסִימָן רו) לְהָקֵל עַלָיו, אֶלָּא חָשְׁבִינָן לָהּ לְיוֹם, וַהֲוֵי לֵהּ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, וְיוֹם זֶה עוֹלֶה לוֹ בְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ. וּלְעִנְיַן תְּפִלִין בִּשְׁאָר הַיָמִים, אִם שָׁמַע לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלֵל עַרְבִית וַעֲדַיִן הוּא יוֹם, יַנִּיחֵם לְמָחָר בְּלֹא בְרָכָה וִיכַסֶּה אוֹתָם. וְאִם הָיָה כֵן בַּיּוֹם הַשְׁלֹשִׁים, מֵנִּיחַ לְמָחָר תְּפִלִין וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בְּמִמַּה נַּפְשָךְ. וְאִשָּׁה שֶׁשָּׁמְעָה שֶׁמֵּת לָהּ מֵת וּכְבָר הִתְפַּלְּלוּ הַצִּבּוּר עַרְבִית, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן הוּא יוֹם, אִם אֵין דַרְכָּהּ לְהִתְפַּלֵל עַרְבִית, נִגְרֶרֶת אַחַר הַצִבּוּר לְחֻמְרָא, וְאוֹתוֹ הַיוֹם אֵינוֹ עוֹלֶה לָּה.
סעיף יא’
בִּשְׁעַת הַדֶּבֶר, רַחֲמָנָא לִצְלָן, נוֹהֲגִין שֶׁאֵין מִתְאַבְּלִין, מִשּׁוּם בִּעֲתוּתָא. וְאִם עָבַר הַזַעַם בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים, צָרִיךְ לְהִתְאַבֵּל אָז. אֲבָל אִם לֹא עָבַר עַד לְאַחַר שְׁלֹשִׁים אוֹ שֶׁהִפְסִיק רֶגֶל בֵּינְתַיִם, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְתְאַבֵּל אַחַר כָּךְ (עַיֵּן חת”ס סִימָן שמב).
סימן רה – דין סעודת הבראה ובו ט’ סעיפים:
סעיף א’
הָאָבֵל, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל סְעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה מִשֶּׁלּוֹ. וּמִצְוָה עַל שְׁכֵנָיו שֶׁיִשְׁלְחוּ לוֹ לִסְעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה, וְנִקְרֵאת סְעוּדַת הַבְרָאָה. וּתְחִלַּת הַסְּעוּדָה, תְּהֵא בְבֵצִים אוֹ עֲדָשִׁים שֶׁהֵן עֲגֻלּוֹת וְאֵין לָהֶן פֶּה, כְּמוֹ שֶׁהָאָבֵל אֵין לוֹ פֶּה. וְאַחַר זֹאת, מֻתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל כָּל מַאֲכָל וַאֲפִלּוּ בָשָׂר. וּמֻתָּר לִשְׁתּוֹת קְצָת יַיִן בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה כְּדֵי לִשְׁרוֹת הַמַּאֲכָל בְּמֵעָיו, אֲבָל לֹא לִרְוֹת. (יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּכָל הַיּוֹם הַרִאשׁוֹן, אָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל מִשֶּׁלּוֹ, אֲפִלּוּ אוֹכֵל כַּמָה פְעָמִים בַּיּוֹם).
סעיף ב’
אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לֶאֱכוֹל בַּיּוֹם עַד הַלַּיְלָה, כֵּיוָן שֶׁעָבַר הַיּוֹם, הֻתַּר לוֹ לֶאֱכוֹל מִשֶּׁלּוֹ. וְלָכֵן מִי שֶׁהוּא דָר יְחִידִי בִּכְפָר וְאֵין מִי שֶׁיִשְלַח לוֹ סְעוּדַת הַבְרָאָה, נָכוֹן שֶׁיִתְעַנֶה עַד הַלָּיְלָה. וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְעַנּוֹת, אֵינוֹ מְחֻיָב לְצַעֵר אֶת עַצְמוֹ וּמֻתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל מִשֶּׁלּוֹ.
סעיף ג’
אִשָּׁה נְשׂוּאָה שֶׁאֵרְעָהּ אֵבֶל, אָסוּר לָהּ לֶאֱכוֹל סְעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה מִשֶּׁל בַּעְלָהּ, דְּכֵיוָן שֶׁהוּא מְחֻיָב לְזוּנָהּ, שֶׁלָּהּ הִיא. וְכֵן מִי שֶׁיֶשׁ לוֹ שָׂכִיר, אִם אוֹכֵל בִּשְׂכָרוֹ וְאֵרְעוֹ אֵבֶל, לֹא יֹאכַל סְעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה מִשֶּׁל בַּעַל הַבִַּיִת שֶׁלּוֹ. אֲבָל מִי שֶׁהוּא זָן יָתוֹם אוֹ בְנוֹ אוֹ בִתּוֹ בְּלֹא תְנַאי וְאֵרְעָם אֵבֶל, יְכָוֹלִים לֶאֱכוֹל מִשֶּׁלּוֹ, שֶאֵין זֹאת שֶּׁלָּהֶם.
א אלול
סעיף ד’
אִשָּׁה, אֵין לַאֲנָשִׁים לְהַבְרוֹת אוֹתָהּ, אֶלָּא נָשִׁים מַבְרוֹת אוֹתָהּ.
סעיף ה’
אִם נִקְבַּר הַמֵּת בַּלַּיְלָה, אִם רוֹצֶה לֶאֱכוֹל בַּלַּיְלָה, אָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל מִשֶּׁלּוֹ, אֶלָא מַבְרִין אוֹתוֹ. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לֶאֱכוֹל בַּלַיְלָה, אָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל בַּיּוֹם סְעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה מִשֶּׁלּוֹ, מִשּׁוּם דְּהַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה, וַהֲוֵי לֵהּ יוֹם רִאשׁוֹן.
סעיף ו’
אִם נִקְבַּר הַמֵּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה שֶׁאָז אָסוּר לִקְבּוֹעַ סְעוּדָה, אֵין מַבְרִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי כְּבוֹד שַׁבָּת, וְלֹא יֹאכַל כְּלוּם עַד הַלָּיְלָה.
סעיף ז’
מַבְרִין עַל שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, וְאֵין מַבְרִין עַל שְׁמוּעָה רְחוֹקָה (עַיֵן סִימָן שֶׁאַחַר זֶה). שָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בַשַׁבָּת, אֵין מַבְרִין אוֹתוֹ, וְאוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ. וְגַם בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁלְּאַחֲרָיו, אֵין מַבְרִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִדְחָה יוֹם הַשְּׁמוּעָה.
סעיף ח’
וְכֵן מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת וְנִקְבַּר בְּיוֹם טוֹב, אֵין מַבְרִין אוֹתוֹ. וְגַם לְאַחַר יוֹם טוֹב אֵין מַבְרִין אוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִדְחָה. אֲבָל אִם נִקְבַּר בְּחֹל הַמּוֹעֵד, מַבְרִין אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁאוֹכֵל כְּשֶׁהוּא יוֹשֵב עַל הַסַּפְסָל אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן כְּדַרְכּוֹ, כִּי אֵין אֲבֵלּוּת בְּחֹל הַמּוֹעֵד.
סעיף ט’
הָיוּ נוֹהֲגִין לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם מִיתַת תַּלְמִיד חָכָם.
סימן רו – דין שמועה קרובה ושמועה רחוקה ובו י”א סעיפים:
סעיף א’
מִי שֶׁבָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה שֶׁמֵּת לוֹ קָרוֹב שֶׁהוּא חַיָב לִהְתְאַבֵּל עָלָיו, אִם בָּאָה לוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים וַאֲפִלּוּ בַּיוֹם הַשְׁלשִׁים עַצְמוֹ, הֲרֵי זוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, וְקוֹרֵעַ. וְחַיָב לִנְהוֹג שִׁבְעָה יְמֵי אֲבֵלוּת מִיּוֹם שֶׁהִגִּיעָה לוֹ הַשְּׁמוּעָה. וְגַם אֲבֵלּוּת שֶׁנּוֹהֵג בַּשְּׁלשִׁים, מוֹנֶה מִיּוֹם הַשְּׁמוּעָה. וְיוֹם הַשְּׁמוּעָה, דִּינוֹ כְּיוֹם הַקְּבוּרָה לְכָל דָּבָר. וְאוֹתָן שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁנִּקְרְאָה בָהֶן שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, מוֹנֶה מִיּוֹם הַקְּבוּרָה וְלֹא מִיּוֹם הַמִּיתָה.
סעיף ב’
בָּאָה לוֹ הַשְּׁמוּעָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, זוֹהִי שְׁמוּעָה רְחוֹקָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִנְהוֹג אֲבֵלוּת רַק שָׁעָה אֶחָת. לָא שְׁנָא שָׁמַע בַּיּוֹם, וְלָא שְׁנָא שָׁמַע בַּלַיְלָה וְנָהַג שָׁעָה אַחַת, דַּיּוֹ, וַאֲפִלּוּ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ (וּלְעִנְיַן קְרִיעָה, עַיֵן לְעֵיל סִימָן קצה סָעִיף ח). אַךְ דְּבָרִים שֶׁנּוֹהֲגִין עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָר חֹדֶש, נוֹהֵג גַּם בִּשְׁמוּעָה רְחוֹקָה, וּמוֹנֶה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם הַמִּיתָה. וְאִם בָּאָה לוֹ הַשְּׁמוּעָה עַל אָבִיו וְאִמּוֹ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֵינוֹ נוֹהֵג אֲבֵלוּת אֶלָּא שָׁעָה אַחַת גַּם בַּדְּבָרִים שֶׁנּוֹהֲגִין כָּל שְׁנֵים עָשָֹר חֹדֶשׁ.
סעיף ג’
הַשּׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה רְחוֹקָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לִנְהוֹג כָּל דִּין אֲבֵלוּת, אֶלָּא דַּיּוֹ בַּחֲלִיצַת מִנְעָל לְבָד, וּמֻתָּר בִּמְלָאכָה וּרְחִיצָה וְסִיכָה וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָה וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאִם אֵין מִנְעָלִים בְּרַגְלָיו בִּשְׁעַת שְׁמוּעָה, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה אַחֵר שֶׁיְהֵא נִכָּר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשּׁוּם אֲבֵלוּת, כְּגוֹן שֶׁיֵשֵׁב עַל הַקַרְקַע שָׁעָה אֶחָת.
סעיף ד’
בָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בַּשַׁבָּת, יוֹם הַשַׁבָּת עוֹלֶה לוֹ לְיוֹם אֶחָד, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹרֵעַ, וּמוֹנֶה לוֹ עוֹד שִׁשָּׁה יָמִים.
סעיף ה’
בָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בַּשַׁבָּת אוֹ בָרֶגֶל, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹ לְמוֹצָאֵי הָרֶגֶל נַעֲשֵֹית רְחוֹקָה, אָסוּר בְּיוֹם הַשַׁבָּת אוֹ בִימֵי הָרֶגֶל בִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא. וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהָרֶגֶל, נוֹהֵג שָׁעָה אַחַת אֲבֵלוּת כְּמוֹ בִּשְׁמוּעָה רְחוֹקָה.
סעיף ו’
בָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בַּשַׁבָּת וְהוּא עֶרֶב יוֹם טוֹב, כֵּיוָן שֶׁדְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא נוֹהֵג בּוֹ, מְבַטֵּל הָרֶגֶל אֶת הַשִּׁבְעָה.
ב אלול
סעיף ז’
הַשּׁוֹמֵעַ שְׁמוּעָה רְחוֹקָה בַּשַׁבָּת אוֹ בָרֶגֶל, אֵינוֹ נוֹהֵג אֲבֵלות. וַאֲפִלּוּ בִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא, מֻתָּר. וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וָרֶגֶל, נוֹהֵג שָׁעָה אַחַת וְדַיּוֹ.
סעיף ח’
מִי שֶׁשָּׁמַע לְאַחַר הָרֶגֶל שֶׁמֵּת לוֹ מֵת קֹדֶם הָרֶגֶל, אַף עַל גַּב דִּלְאוֹתָן שֶׁנָּהֲגוּ אֲבֵלוּת קֹדֶם הָרֶגֶל בָּא הָרֶגֶל וְהִפְסִיק, מִכָּל מָקוֹם לְדִידֵהּ כֵּיוָן שֶׁלֹּא נָהַג כְּלָל קֹדֶם הָרֶגֶל, כֹּל שֶׁשָּׁמַע אֲפִלּוּ בַיוֹם הַשְּׁלֹשִׁים מִיּוֹם הַקְּבוּרָה, הֲוֵי אֶצְלוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, וְצָרִיךְ לִנְהוֹג שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים.
סעיף ט’
מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת וְלֹא נוֹדַע לוֹ, אֵין לְהַגִּיד לוֹ. וְעַל הַמַּגִּיד נֶאֱמַר, וּמוֹצִיא דִבָּה הוּא כְסִיל. וּמֻתָּרִין לְהַזְמִינוֹ לִסְעוּדַת אֵרוּסִין וּלְכָל שִׂמְחָה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר כָּל אָדָם. וְכֵן בַּעַל שֶיּוֹדֵעַ שֶׁמֵּת אֵיזֶה קָרוֹב לְאִשְׁתּוֹ, מֻתָּר לוֹ לְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ, כֵּיוָן שֶׁהִיא אֵינָהּ יוֹדָעַת.
סעיף י’
אֲבָל אִם אֶחָד שׁוֹאֵל אוֹתוֹ עַל קְרוֹבוֹ (שֶׁמֵּת) אִם הוּא חַי, אֵין לוֹ לְשַׁקֵּר וְלוֹמַר, חַי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר, מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. אֶלָּא יֹאמַר בְּלָשׁוֹן דְּמִשְׁתְּמַע בִּתְרֵי אַנְפִּין, וִישַׁעֵר בְעַצְמוֹ שֶׁמֵּת.
סעיף יא’
לְבָנִים זְכָרִים, נוֹהֲגִין לְהוֹדִיעַ כְּשֶׁמֵּת הָאָב אוֹ הָאֵם, כְּדֵי שֶׁיֹאמְרוּ קַדִּישׁ.
סימן רז – דיני ניחום אבלים ובו ז’ סעיפים:
סעיף א’
מִצְוָה גְדוֹלָה לְנַחֵם אֲבֵלִים. וּמָצִינוּ בְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶנִּחֵם אֲבֵלִים, דִּכְתִיב, וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ. וְהוּא גְמִילוּת חֶסֶד עִם הַחַיִּים וְעִם הַמֵּתִים (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קצג סָעִיף יא). אֵין הַמְנַחֲמִים רַשָּׁאִים לִפְתּוֹחַ פִּיהֶם עַד שֶׁיִפְתַּח הָאָבֵל תְּחִלָּה, כִּדְמָצִינוּ בְאִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר, וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר. וּכְתִיב, אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ, וַהֲדָר, וַיַעַן אֱלִיפַז הַתֵּמָנִי. כְּשֶׁרוֹאִים הַמְנַחֲמִים שֶׁהָאָבֵל פּוֹטֵר אוֹתָם, אֵינָן רַשָׁאִים לֵישֵׁב אֶצְלוֹ.
סעיף ב’
אָבֵל אוֹ חוֹלֶה, אֵינָן צְרִיכִין לַעֲמוֹד אֲפִלּוּ מִפְּנֵי נָשִׂיא. דֶרֶךְ אֶרֶץ הוּא שֶׁאִם אֶחָד רוֹצֶה לְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ וְלָקוּם מִפָּנָיו, אוֹמֵר לוֹ חֲבֵרוֹ, שֵׁב. אֲבָל לְאָבֵל אוֹ לְחוֹלֶה, לֹא יֹאמַר כֵּן, מִשּׁוּם דְּמַשְׁמָע, שֵׁב בַּאֲבֵלוּת שֶׁלָּךְ, שֵׁב בָּחֳלִי שֶׁלָךְ.
סעיף ג’
לֹא יֹאמַר אָדָם, לֹא נִפְרַעְתִּי כְּפִי מַעֲשַׂי הָרָעִים, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, שֶׁלֹּא יִפְתַּח פֶּה לְשָׂטָן (עַיֵן לְעֵיל סוֹף סִימָן לג)
סעיף ד’
לֹא יֹאמַר אָדָם לָאָבֵל, מַה לְּךָ לַעֲשׂוֹת, אִי אֶפְשָר לְשַׁנּוֹת מַה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי זֶהוּ כְּעֵין גִּדּוּף, דְמַשְׁמָע, הָא אִם הָיָה אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, הָיָה מְשַׁנֶּה. אֶלָּא צָרִיךְ הָאָדָם לְקַבֵּל עָלָיו גְּזֵרַת הַשֵּׁם, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן נט סָעִיף ב).
סעיף ה’
הָאֲבֵלִים, יֵשׁ לָהֶם לְהִתְאַבֵּל בִּמְקוֹם שֶׁיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶל הַמֵּת, כִּי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, נֶפֶשׁ הַמֵּת מִתְאַבֶּלֶת וְשָׁם צְרִיכִין לִתֵּן לָהּ תַּנְחוּמִין. וּמִצְוָה לְהִתְפַּלֵל שָׁם בַּעֲשָׂרָה שַׁחֲרִית וְעַרְבִית (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ו’, שֶׁאֵין אוֹמְרִים בְּבֵית הָאָבֵל, אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ בַּבְרָכָה וְכוּ’), וַאֲפִלּוּ אֵין שָׁם אָבֵל, כִּי יֵשׁ בָּזֶה נַחַת רוּחַ לַנְּשָׁמָה. וְאִם יֶשׁ שָׁם אָבֵל, מִצְטָרֵף לַמִּנְיָן. וְיָבִיאוּ לְשָׁם סֵפֶר תּוֹרָה מִקֹּדֶם, וְיָכִינוּ לוֹ מָקוֹם כָּרָאוּי עַל זְמַן שֶׁיִתְפַּלְלוּ שָׁם. אִם יֵשׁ בִּשְׁנֵי בָתִּים מֵתִים, בְּאֶחָד יֶשׁ שָׁם אָבֵל וּבְאֶחָד אֵין שָׁם אָבֵל, וְאֵין בָּעִיר הַהִיא כְּדֵי לְחַלֵּק שֶׁיִתְפַּלְלוּ כָּאן וְכָאן בָּעֲשָׂרָה, יִתְפַּלְלוּ בְּבַיִת שֶׁאֵין שָׁם אָבֵל. נוֹהֲגִין לוֹמַר בְּבֵית הַנִפְטָר לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, אֶת הַמִּזְמוֹר לַמְנַצֵחַ וְגוֹ’ שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים וְגוֹ’ (תהלים מט). וּמַה טּוֹב לִלְמוֹד שָׁם מִשְׁנָיוֹת לְתִקּוּן הַנְשָׁמָה (מִשְׁנָה אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה).
ג אלול
סעיף ו’
אֵין אוֹמְרִים הַלֵּל בְּבֵית הַנִּפְטָר, אִם יֵשׁ שָׁם אָבֵל תּוֹךְ שִׁבְעָה (מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּמוֹ לוֹעֵג לָרָשׁ, שֶׁאוֹמְרִים בּוֹ, לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ). וְאִם יֶשׁ שָׁם חֶדֶר אַחֵר, יֵלֵךְ הָאָבֵל לְחֶדֶר אַחֵר, וְהַצִּבּוּר יֹאמְרוּ הַלֵּל. וְאִם אֵין חֶדֶר אַחֵר, אֲזַי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, אֵין צְרִיכִין לוֹמַר אַחַר כָּךְ הַלֵל בְבֵיתָם. אֲבָל בַּחֲנֻכָּה, צְרִיכִין לוֹמַר הַלֵּל בְּבֵיתָם. וְאִם מִתְלְפַּלְּלִים בְבֵית הַנִּפְטָר וְאֵין שָׁם אָבֵל, אוֹ בְבֵית הָאָבֵל שֶׁאֵינוֹ בְבֵית הַנִּפְטָר, אוֹמְרִים גַּם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הַלֵּל, אֶלָּא שֶׁהָאָבֵל לֹא יֹאמַר (משּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, זֶה הַיוֹם עָשָׂה ה’ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ). אִם יוֹם הַשְׁבִיעִי הוּא בַחֲנֻכָּה, אֲזַי לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ הַמְנַחֲמִים שֶׁפָּסְקָה הַאֲבֵלוּת, יֹאמַר גַּם הָאָבֵל הַלֵּל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חִיּוֹב (עַיֵן בְפִתְחֵי תְשׁוּבָה סִימָן שעו סָעִיף קָטָן ב). וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּבַחֲנֻכָּה אוֹמְרִים הַלֵּל גַּם בְּבֵית הָאָבֵל בַּצִּבּוּר. בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל בְּשַׁבָּת, אוֹמְרִים הַלֵּל בַּצִּבּוּר גַּם בְּבֵית הָאָבֵל, דְּאֵין אֲבֵלוּת בְּשַׁבָּת.
סעיף ז’
בִּרְכַּת אֲבֵלִים שֶׁבְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, לָא נְהִיגֵי עַכְשָו, כִּי סוֹמְכִים עַל הַפּוֹסְקִים דִּסְבִירָא לְהוּ דְּלָא נִתְקְנָה אֶלָּא כְּשֶׁמְּבָרְכִין בַּעֲשָׂרָה (עַיֵן בְּאֵר הַגּוֹלָה סִימָן שעט).
סימן רח – שהאבל אסור במלאכה ובו ט”ו סעיפים:
סעיף א’
אֵלוּ דְבָרִים שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בָּהֶם כָּל שִׁבְעָה: בִּמְלָאכָה, בִּרְחִיצָה, בְּסִיכָה, בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָה. וְאָסוּר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, וְאָסוּר בִּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם, וְאָסוּר בְּגִהוּץ וּבְתִסְפֹּרֶת וּבְכָל מִינֵי שִׂמְחָה. וְאָסוּר לְהַנִיחַ תְּפִלִּין בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.
סעיף ב’
מְלָאכָה כֵּיצַד. כָּל שְׁלשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים, אָסוּר בִּמְלָאכָה, אֲפִלּוּ הוּא עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְדָקָה. מִיּוֹם הָרְבִיעִי וְאֵילֵךְ, אִם הוּא עָנִי וְאֵין לוֹ מַה יֹאכַל, עוֹשֶׂה בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְכֵן הָאִשָּׁה עוֹשָׂה מְלַאכְתָּהּ בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ בְּצִנְעָא כְּדֵי פַּרְנָסָתָהּ. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים, תָּבוֹא מְאֵרָה לִשְׁכֵנָיו שֶׁהִצְרִיכוּהוּ לְכָךְ, כִּי עֲלֵיהֶם מֻטָּל לְהַשְׁגִּיחַ עַל הֶעָנִי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בִּימֵי אֶבְלוֹ.
סעיף ג’
אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי גוֹי, אָסוּר. וְאִם הַמְּלָאכָה דָּבָר נָחוּץ מְאֹד וְיָכוֹל לָבוֹא לִידֵי הֶפְסֵד, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם.
סעיף ד’
כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר בִּמְלָאכָה, כָּךְ אָסוּר לוֹ לִשָּׂא וְלִתֵּן בִּסְחוֹרָה. וְאִם יֶשׁ לוֹ סְחוֹרָה שֶׁאִם לֹא יִמְכְּרֶנָה עַכְשָׁו יִהְיֶה לּוֹ הֶפְסֵד מִן הַקֶּרֶן, יַעֲשֶׂה גַּם כֵּן שְׁאֵלַת חָכָם. וְאִם בָּאוּ שַׁיָרוֹת אוֹ סְפִינוֹת שֶׁמּוֹכְרִים עַתָּה בְּזֹל וְאַחַר כָּךְ לֹא יִמְצָא, וְכֵן אִם הוּא בְיָרִיד וְשָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, יָכוֹל לִמְכּוֹר וְלִקְנוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים.
סעיף ה’
מֻתָּר לְהַלְווֹת בְּרִבִּית עַל יְדֵי אֲחֵרִים לְגוֹיִם הָרְגִילִים לִלְווֹת מִמֶּנּוּ. וְהוּא הַדִּין לִמְכּוֹר סְחוֹרָה לָרְגִילִים אֶצְלוֹ, שֶׁלֹּא יַרְגִילוּ אֶת עַצְמָם אֵצֶל אֲחֵרִים.
סעיף ו’
מֻתָּר לוֹ לִֹשְׁלוֹחַ לִגְבּוֹת חוֹבוֹתָיו שֶׁיֵּשׂ בָהֶם חֲשָׁשׁ שֶׁמָא יִתְקַלְקָלוּ.
סעיף ז’
כְּתִיבָה הַמֻּתֶּרֶת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, מֻתֶּרֶת גַּם לְאָבֵל אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר.
סעיף ח’
אָבֵל, שֶׁשָּׂדֵהוּ בְיַד אֲחֵרִים בַּאֲרִיסוּת (דְּהַיְנוּ לִשְׁלִישׁ אוֹ לִרְבִיעַ), אוֹ בַּחֲכִירוּת (שֶנּוֹתֵן הַמְקַבֵּל לְבַעַל הַשָּׂדֶה סְכוּם קָצוּב מִפֵּרוֹת הַשָּׂדֶה) אוֹ בְקַבְּלָנוּת (שֶׁנּוֹתֵן לוֹ מָעוֹת בִּשְׂכִירוּת), הֲרֵי אֵלוּ עוֹבְדִין כְּדַרְכָּן בִּימֵי הָאֵבֶל שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה, דְּכֵיוָן שֶׁהָעֲבוֹדָה זֹאת לְתוֹעֶלֶת שֶׁלָּהֶם, אֵין לָהֶם לְהַפְסִיד בִּשְׁבִיל אֶבְלוֹ. אֲבָל אִם יֵשׁ לָאָבֵל שְׂכִיר יוֹם לַעֲשׂוֹת בְּשָׂדֵהוּ, אָסוּר אֲפִלּוּ אִם הַשָּׂדֶה בְּעִיר אַחֶרֶת, כֵּיוָן שֶׁעֲבוֹדָה זֹאת, הִיא לְתוֹעֶלֶת הָאָבֵל וְהִיא בְפַרְהֶסְיָא (וְעַיֵּן לְעֵיל סָעִיף יג).
סעיף ט’
אִם הָאָבֵל הוּא אָרִיס בְּשָׂדֶה שֶל אַחֵר, אָסוּר לוֹ לַעֲבוֹד בּוֹ בְעַצְמוֹ. אֲבָל עַל יְדֵי אֲחֵרִים, מֻתָּר, מִשּׁוּם דְּאֵין זֹאת נִקְרֵאת מְלֶאכֶת הָאָבֵל אֶלָּא מְלֶאכֶת בַּעַל הַשָּׂדֶה. וְאִם יֵשׁ שְׁאָר דָּבָר שֶׁל אֲחֵרִים בְּיַד הָאָבֵל לַעֲשׂוֹתוֹ, לֹא יַעֲשֶׂה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים. אַךְ כְּשֶׁהוּא דָבָר הָאָבֵד, יַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֲחֵרִים.
ד אלול
סעיף י’
בְּהֵמוֹת שֶׁל הָאָבֵל הַמֻּשְׂכָּרִים לְאַחֵר, מֻתָּר הַשּׂוֹכֵר לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מְלָאכָה, כֵּיוָן שֶׁשְּׂכָרָם קֹדֶם שֶׁנַּעֲשָה אָבֵל, וּשְׂכִירוּת קַנְיָא, וְהַוְיָן שֶׁל הַשּׂוֹכֵר. וּלְאַחַר כְּלוֹת יְמֵי הַשְּׂכִירוּת, אָסוּר.
סעיף יא’
מֻתָּר לָאָבֵל לְקַבֵּל מְלָאכָה לַעֲשׂוֹתָהּ אַחַר יְמֵי אֶבְלוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁקֹל וְלֹא יִמְדֹּד כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּשְׁאָר פְּעָמִים.
סעיף יב’
הָיְתָה לָאָבֵל אֵיזוֹ מְלָאכָה בְּיַד אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁהִיא בְקַבְּלָנוּת וְקִבֵּל אֶת הַמְּלָאכָה קֹדֶם שֶׁנַּעֲשָׂה אָבֵל וְגַם הִיא בְצִנְעָא בְּבֵיתוֹ שֶׁל בַּעַל הַמְּלָאכָה, לָכֵן מֻתָּר לוֹ לַעֲשֹוֹתָה.
סעיף יג’
מְלֶאכֶת בִּנְיָן שֶׁל הָאָבֵל, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי גוֹי וּבְקַבְּלָנוּת וּבְמָקוֹם רָחוֹק שֶׁאֵין יִשְׂרְאֵלִים דָּרִים שָׁם, אָסוּר. וּמְלֶאכֶת שָׂדֵהוּ בְיַד אֲחֵרִים בְּקַבְּלָנוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא נוֹתֵן לַפּוֹעֵל שָׂכָר קָצוּב בְּעַד כָּל עֲבוֹדוֹת הַשָׂדֶה, חֲרִישָׁה וּזְרִיעָה וּקְצִירָה וְכַדּוֹמֶה, יֵשׁ מַתִּירִין וְיֵשׁ אוֹסְרִין.
סעיף יד’
מְלָאכוֹת הַבַּיִת, אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְלָאכָה לָאָבֵל, וּמֻתָּר לְאִשָּׁה בִימֵי אֶבְלָהּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵי הַבַּיִת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לָהּ. אֲבָל מַה שֶּׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ, אָסוּר. וְכֵן מְשָׁרֶתֶת שֶׁאֵרַע לָהּ אֵבֶל, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְשָׁרֶתֶת בְּשָֹכָר, מֻתָּר לָהּ לַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵי הַבָּיִת. אֲבָל לֹא תַעֲשֶׂה מַה שֶּׁאֵינוֹ צָרְכֵי הַבַּיִת אֶלָּא לְהַרְוִיחַ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶלֹּא תֵצֵא מִן הַבַּיִת, כְּמוֹ שְׁאָר אָבֵל.
סעיף טו’
שְׁנֵי שֻׁתָּפִים חֶנְוָנִים שֶׁאֵרַע אֵבֶל לְאֶחָד מֵהֶם, נוֹעֲלִים חֲנוּתָם, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַשֻׁתָּף בְפַרְהֶסְיָא. אֲבָל יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אֲפִלּוּ בְעֵסֶק הַשֻּׁתָּפוּת. וְאִם הָאָבֵל הוּא אָדָם חָשׁוּב וְהַשֻׁתָּפוּת נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ שֶׁיֵשׁ לָאָבֵל חֵלֶק בּוֹ, אָסוּר לַשֵּׁנִי לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ בְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וּבִמְקוֹם שֶׁיֵשׁ הֶפְסֵד גָּדוֹל אִם גַּם הַשֻׁתָּף שֶׁל הָאָבֵל לֹא יִפְתַח הֶחָנוּת, יַעֲשׂו שְׁאֵלַת חָכָם אִם לְהַתִּיר לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים (וְעַיֵּן בְּהַגָּהוֹת הג’ מהרב”פ זצ”ל ובחכ”א קוֹנט’ מַצֶבֶת מֹשֶׁה סִימָן ד’ ובברכ”י).
סימן רט – אסור רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ובו ח’ סעיפים:
סעיף א’
אָסוּר לִרְחוֹץ כָּל גוּפוֹ אֲפִלּוּ בְצוֹנֵן. אֲבָל פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, בְּחַמִּין אָסוּר וּבְצוֹנֵן מֻתָּר. וּרְחִיצָה בְחַמִּין, אֲסוּרָה כָּל שְׁלֹשִׁים, וַאֲפִלּוּ לָחֹף הָרֹאשׁ. וְגַם רְחִיצַת כָּל הַגּוּף בְּצוֹנֵן אִם הִיא לְתַעֲנוּג, אֲסוּרָה כָּל שְׁלֹשִׁים. וְאִשָּׁה לְצֹרֶךְ חֲפִיפָה שֶׁקֹּדֶם טְבִילָה, מֻתֶּרֶת לִרְחוֹץ בְחַמִּין לְאַחַר שִׁבְעָה. (וּלְעִנְיַן לְבִישַׁת לְבָנִים, עַיֵן לְעֵיל סִימָן קנט סָעִיף ה)
סעיף ב’
יוֹלֶדֶת שֶׁאֵרַע לָהּ אֵבֶל וְהִיא צְרִיכָה לִרְחוֹץ, מֻתֶּרֶת גַּם בְּתוֹךְ שִׁבְעָה. אַךְ בְּיוֹם רִאשוֹן, יֵש לְהַחְמִיר אִם אֵין לָהּ צֹרֶךְ כָּל כָּךְ. וְכֵן מִי שֶׁהוּא אִסְטְנִיס שֶׁאִם לֹא יִרְחַץ, יִצְטַעֵר הַרְבֵּה וְיָבוֹא לִידֵי מֵחוֹשׁ, מֻתָּר לוֹ לִרְחוֹץ. וְכֵן מָאן דְּאִית לֵהּ עִרְבּוּבְיָא בְרֵישֵהּ, מֻתָּר לוֹ לָחֹף רֹאשׁוֹ בְּחַמִּין.
סעיף ג’
אָסוּר לָסוּךְ אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא אִם מְכַוֵן לְתַעֲנוּג. אֲבָל אִם הוּא מְכַוֵּן לְהַעֲבִיר הַזֹּהֲמָא, מֻתָּר. וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִשּׁוּם רְפוּאָה, כְּגוֹן שֶׁיֶשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּרֹאשׁוֹ.
סעיף ד’
מִי שֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבָלָיו, שֶׁאֵרְעוּ לוֹ שְׁתֵּי אֲבֵלֻיוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, מֻתָּר לוֹ לִרְחֹץ בְצוֹנֵן.
סעיף ה’
אִסּוּר נְעִילַת הַסַּנְדָּל, הוּא דַוְקָא בְּשֶׁל עוֹר. אֲבָל שֶׁל בֶּגֶד אוֹ שֶׁל גֶּמִי אוֹ שֶׁל שֵׂעָר אוֹ שֶׁל עֵץ, מֻתָּר. דְלָא מִקְרֵי מִנְעָל אֶלָּא שֶׁל עוֹר. מִנְעָל שֶׁל עֵץ וּמְחֻפֶּה עוֹר, אָסוּר. אַף עַל פִּי שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, מִכָּל מָקוֹם מְבָרֵךְ בַּבֹּקֶר שֶׁעָשָׂה לִי כָל צָרְכִּי.
סעיף ו’
יוֹלֶדֶת, כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם לְלֵדָתָהּ, מֻתֶּרֶת בִּנְעִילַת הַּסַּנְדָּל, וְכֵן חוֹלֶה [וּמִי] שֶׁיֵשׁ לוֹ מַכָּה בְרַגְלוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַצִּנָּה קָשָה לָהֶם.
ה אלול
סעיף ז’
אָבֵל שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ, מֻתָּר בְּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, וְיָשִׂים קְצָת עָפָר בְּסַנְדַּלָיו. וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִנְעוֹל סַנְדָּל, יַעֲשֶׂה כֵּן.
סעיף ח’
אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וְגַם בְּחִבּוּק וְנִשּׁוּק. אֲבָל שְׁאָר דְּבַר קֻרְבָה, כְּגוֹן מְזִיגַת הַכּוֹס וְהַצָעַת הַמִּטָּה וְכַדּוֹמֶהּ, מֻתָּר, בֵּין בַּאֲבֵלוּת דִּידֵהּ, בֵּין בַּאֲבֵלוּת דִּידָהּ.
סימן רי – אסור תלמוד תורה ושאילת שלום ובו ט’ סעיפים:
סעיף א’
אָסוּר בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב פִּקּוּדֵי ה’ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, וְאָבֵל אָסוּר בְּשִׂמְחָה. וְאָסוּר בַּתּוֹרָה, נְבִיאִים וּכְתוּבִים, מִשְׁנָה, תַּלְמוּד, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. אֲבָל מֻתָּר לִקְרוֹת בְּאִיּוֹב וּבְקִינוֹת, וּבִדְבָרִים הָרָעִים שֶׁבְּסֵפֶר יִרְמְיָה, וּבִגְמָרָא פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין, דְּמַיְרִי מִדִינֵי מְנֻדֶּה וְאָבֵל, וּבְמַסֶּכֶת שְׂמָחוֹת. וּבְסִפְרֵי פּוֹסְקִים, מֻתָּר לִלְמוֹד הִלְכוֹת אֲבֵלוּת. וְגַם בִּדְבָרִים שֶׁהוּא מֻתָּר לִלְמוֹד, אָסוּר לְעַיֵן קֻשְיָא אוֹ תֵרוּץ.
סעיף ב’
מְלַמֵּד שֶׁהוּא אָבֵל, לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים, מֻתָּר לוֹ לִלְמוֹד עִם הַתִּינוֹקוֹת כָּל הַדְבָרִים שֶׁצְּרִיכִין, וְלֹא יִתְבַּטְּלוּ מִלִּמּוּדָם, כִּי תִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן אֲשֶׁר הֶבֶל פִּיהֶם נָקִי מֵחֵטְא, חָבִיב יוֹתֵר מִלִּמּוּד שֶׁל גְּדוֹלִים. וְכֵן אָבֵל שֶׁיֶשׁ לוֹ בָּנִים קְטַנִּים, לֹא יִתְבַּטְּלוּ מִלִּמּוּדָם, שֶׁהֲרֵי אֵינָם חַיָבִים בַּאֲבֵלוּת.
סעיף ג’
אֲפִלּוּ הָאָבֵל הוּא כֹהֵן וְאֵין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אַחֵר, אָסוּר לוֹ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה.
סעיף ד’
בִּתְפִלָּתוֹ כָּל שִׁבְעָה, לֹא יֹאמַר פִּטוּם הַקְּטֹרֶת, וְגַם לֹא יֹאמַר סֵדֶר מַעֲמָדוֹת. וּבְפֶרֶק אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן, לֹא יֹאמַר יְהִי רָצוֹן כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי וְכוּ’ (דְּאָבֵל אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ קָרְבְּנוֹתָיו). וּכְשֶׁעוֹשֶׂה הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַל הַכּוֹס, לֹא יֹאמַר פְּסוּקֵי שִׂמְחָה שֶׁקּוֹדְמִים לָהּ, אֶלָּא יַתְחִיל מִן הַבְּרָכוֹת.
סעיף ה’
אָבֵל תּוֹךְ שִׁבְעָה, אֵין לוֹ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַתֵּבָה אֶלָּא אִם אֵין שָׁם אַחֵר שֶׁיִתְפַּלֵל. אַךְ אִם הוּא אָבֵל עַל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, נוֹהֲגִין שֶׁמִּתְפַּלְּלִין לִפְנֵי הַתֵּבָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֶשׁ שָׁם אַחֵר. וּבְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, נוֹהֲגִין שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵל לִפְנֵי הַתֵּבָה כָּל הַשָּׁנָה אֶלָּא בִּדְלֵיכָּא אַחֵר. וְאִם הָיָה דַרְכּוֹ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַתֵּבָה גַּם קֹדֶם שֶׁנַּעֲשָּה אָבֵל, יֵשׁ לְהַתִּיר בְּכָל עִנְיָן (מֵּאִיר נְתִיבִים סִימָן פ). וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קכח סָעִיף ח (שעו שפד)
סעיף ו’
שְׁאִילַת שָׁלוֹם כֵּיצַד. שְׁלשָׁה יָמִים הָרִאשוֹנִים, אֵינוֹ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם. וְאִם אֲחֵרִים שֶׁלֹּא יָדְעוּ שֶׁהוּא אָבֵל שָׁאֲלוּ בִשְׁלוֹמוֹ, לֹא יְשִׁיבֵם שָׁלוֹם, אֶלָּא יוֹדִיעֵם שֶׁהוּא אָבֵל. וּלְאַחַר שְׁלֹשָׁה עַד שִׁבְעָה, אֵינוֹ שׁוֹאֵל. וְאִם אֲחֵרִים שֶׁלֹּא יָדְעוּ שָׁאֲלוּ בִשְׁלוֹמוֹ, מֵשִׁיב לָהֶם. מִשִּׁבְעָה עַד שְׁלֹשִׁים, הוּא שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי הָאֲחֵרים שְׁרוּיִן בְּשָׁלוֹם. וְאֵין אֲחֵרִים שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא אֵינוֹ שָׁרוּי בְשָׁלוֹם. וְאִם לֹא יָדְעוּ וְשָׁאֲלוּ, מֵשִׁיב לָהֶם. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר כָּל אָדָם.
סעיף ז’
כֵּיוָן שֶׁהוּא אָסוּר בִּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר בִשְׂחוֹק. וְלָכֵן כָּל שִׁבְעָה לֹא יֹאחַז תִּינוֹק בְּיָדוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבִאֶנּוּ לִידֵי שְׂחוֹק. וְכֵן אָסוּר לוֹ לְהַרְבּוֹת בִּדְבָרִים עִם הַבְּרִיּוֹת. אַךְ אִם עוֹשֶׂה לִכְבוֹד רַבִּים, כְּגוֹן שֶׁרַבִּים בָּאִים לְנַחֲמוֹ, מֻתָּר לוֹ לוֹמַר לָהֶם לְכוּ לְבָתֵּיכֶם לְשָׁלוֹם, דְּלִכְבוֹד רַבִּים שָׁרֵי.
סעיף ח’
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹם אֲבֵלִים בַּשַׁבָּת, שׁוֹאֲלִים. וְהָאָבֵל נוֹתֵן שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בַשַׁבָּת, כִּי דָבָר שֶׁבְּפַרְהֶסְיָא הוּא.
סעיף ט’
מֻתָּר לְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ אֲפִלּוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה כְּשֶׁהוּא צָרִיךְ, כְּגוֹן בַּחֲנֻכָּה אוֹ עַל פְּרִי חָדָשׁ וְכַדּוֹמֶה.
סימן ריא – שאר דברים שהאבל אסור בהם ובו ט”ו סעיפים:
ו אלול
סעיף א’
אָסוּר לֵישֵׁב כָּל שִׁבְעָה עַל גַּבֵּי סַפְסָל אוֹ עַל גַּבֵּי כָרִים וּכְסָתוֹת, כִּי אִם עַל גַּבֵּי קַרְקַע. אַךְ חוֹלֶה וְזָקֵן שֶׁיֵשׁ לָהֶם צַעַר בִּישִׁיבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע, מֻתָּרִין לָשִׂים כַּר קָטֹן תַּחְתֵּיהֶם. מִיהוּ יָכוֹל לֵילֵךְ וְלַעֲמוֹד וְאֵינוֹ צָרִיךְ לֵישֵׁב כְּלָל, רַק כְּשֶׁהַמְנַחֲמִים אֶצְלוֹ צָרִיךְ לֵישֵׁב. וְכֵן אָסוּר לִישׁוֹן עַל גַּבֵּי מִטָּה אוֹ סַפְסָל, רַק עַל גַּבֵּי קַרְקַע. אֲבָל יָכוֹל לְהַצִּיעַ תַּחְתָּיו כָּרִים וּכְסָתוֹת עַל הַקַּרְקַע כְּמוֹ שֶׁהוּא רָגִיל לִשְׁכַּב בַּמִּטָּה (תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה בְּשֵׁם הַגָּאוֹן בַּעַל נוֹדָע בִּיהוּדָה). וְיֵש מַתִּירִין לִישׁוֹן בַמִּטָּה. וְכֵן נוֹהֲגִין קְצָת, מִפְּנֵי שֶׁטִּבְעָם חָלוּשׁ וְהַוְיָן כְּמוֹ חוֹלִים לְעִנְיָן זֶה.
סעיף ב’
אָבֵל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין, בֵּין שֶׁהוּא יוֹם מִיּתָה וּקְבוּרָה, בֵּין שֶׁהוּא יּוֹם קְבוּרָה לְחוּד. וְאִם נִקְבַּר בַּלַּיְלָה, אָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וּבַיוֹם הַשֵּׁנִי מֵנִּיחָן לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה. וְיוֹם שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, כְּיּוֹם מִיתָה וּקְבוּרָה דָּמֵי. אֲבָל מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בָרֶגֶל אוֹ שֶׁבָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בָּרֶגֶל, אֲזַי בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלְּאַחַר הָרֶגֶל, מֵנִּיחַ תְּפִלִּין.
סעיף ג’
עֲטִיפַת הָרֹאשׁ, אֵין נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לִנְהוֹג בַּעֲטִיפָה קְצָת, דְּהַיְנוּ לִמְשׁוֹךְ אֶת הַכּוֹבַע לְמַטָּה לִפְנֵי הַעֵינַיִם כָּל שִׁבְעָה, חוּץ מִשַׁבָּת, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר שֶׁבְּפַרְהֶסְיָא.
סעיף ד’
אָסוּר לִלְבּוֹשׁ בֶּגֶד מְכֻבָּס וַאֲפִלּוּ כֻּתֹּנֶת, בְּתוֹךְ שִׁבְעָה, וַאֲפִלּוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת. אֲפִלּוּ סְדִינִים וּמַצְעוֹת הַמִּטָּה וּמִטְפְּחוֹת יָדַיִם, אָסוּר לְהַצִּיעַ הַמְכֻבָּסִין. אַךְ לִכְבוֹד שַׁבָּת, מֻתָּר לְהַצִּיעַ עַל הַשֻּׁלְחָן, מִטְפָּחוֹת מְכֻבָּסוֹת מִכְּבָר.
סעיף ה’
לְכַבֵּס כְּסוּתוֹ בְעַצְמוֹ, אֲפִלּוּ לְהַנִּיחָה לְאַחַר שִׁבְעָה, אָסוּר מִשּׁוּם מְלָאכָה. וְאִם הָיְתָה כְסוּתוֹ בִידֵי אֲחֵרִים, מֻתָּרִין לְכַבְּסָן כְּמוֹ שְׁאָר מְלָאכָה בְּקַבְּלָנוּת (לְעֵיל סִימָן רח סָעִיף יב)
סעיף ו’
מִי שֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבֵלֻיּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, מֻתָּר לְכַבֵּס כְּסוּתוֹ בְּמַיִם לְבָד (אֲבָל לֹא בְאֵפֶר וּבוֹרִית וְכַדּוֹמֶה) וּלְלָבְשׁוֹ.
סעיף ז’
לְאַחַר שִׁבְעָה עַד שְׁלֹשִׁים, מִדִּינָא אֵינוֹ אָסוּר לִלְבּוֹשׁ אוֹ לְהַצִּיעַ תַּחְתָּיו אֶלָּא בֶּגֶד מְגֹהָץ (גִּהוּץ, יֵש אוֹמְרִים דְהַיְנוּ געמאנגעלט, געראלט, געביגלט. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּהַיְנוּ כִּבּוּס וָאֵפֶר אוֹ בְּנֶתֶר וּבוֹרִית). וְהוּא שֶׁיְהֵא לָבָן וְחָדָש. אֲבָל נוֹהֲגִין לֶאֱסוֹר גַּם בִּמְכֻבָּס אֲפִלּוּ בְּלֹא גִהוּץ, אֶלָּא אִם כֵּן לוֹבְשׁוֹ אָדָם אַחֵר תְּחִלָּה זְמַן מָה. אַךְ אִם אֵינוֹ מְכֻבָּס אֶלָּא בְמַיִם לְבָד, אֵין צֹרֶךְ שֶׁיִלְבְּשֶׁנּוּ אַחֵר תְּחִלָה.
סעיף ח’
אִם אֵינוֹ מַחֲלִיף לְתַעֲנוּג אֶלָּא לְצֹרֶךְ, כְּגוֹן שֶׁהַכֻּתֹּנֶת שֶׁעָלָיו מְלֻכְלֶכֶת אוֹ מִשּׁוּם עִרְבּוּבְיָא, מֻתָּר אֲפִלּוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה, וּבַחֹל, אִם לְבָשָהּ אַחֵר תְּחִלָּה.
סעיף ט’
מוּתָּר לְכַבֵּס וּלְגַהֵץ לְאַחַר שִׁבְעָה לְלָבְשָׁם לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, אוֹ לְלָבְשָׁם אֲפִלּוּ תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים לְאַחַר שֶׁיִלְבְּשֵׁם אַחֵר.
סעיף י’
אָסוּר לִלְבּוֹשׁ תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים בִּגְדֵי שַׁבָּת אֲפִלּוּ בְשַׁבָּת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְִלְבּוֹשׁ בְּגָדִים חֲדָשִׁים. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, נָהֲגוּ אִסּוּר לִלְבּוֹשׁ בְּגָדִים חֲדָשִׁים כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן רטז סָעִיף ג). אַךְ אִם צָרִיךְ לָהֶם, יִתֵּן לְאַחֵר לְלָבְשָׁם תְּחִלָּה שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה יָמִים.
סעיף יא’
אִשָּׁה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ שִׁבְעָה לְאֶבְלָהּ, שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּה לָלֶכֶת בְּשַׁבָּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְאַחַר לֵדָתָהּ, וְנוֹהֲגוֹת שֶׁאוֹתָהּ שַׁבָּת הִיא לָהּ כְּמוֹ יוֹם טוֹב לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי יְקָר וַעֲדִי זָהָב, מֻתֶּרֶת לִלְבּוֹשׁ בְּשַׁבָּת זוֹ בִּגְדֵי שַׁבָּת, אַךְ לֹא בִגְדֵי יוֹם טוֹב, שֶׁלֹּא תָזוּחַ דַּעְתָּהּ וְתִשְׁכַּח הָאֲבֵלוּת. וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְשַׁנּוֹת מְקוֹמָהּ (שו”ת פמ”א ח”ב סִימָן קכג).
ז אלול
סעיף יב’
אָסוּר לְגַלֵּחַ שְׂעָרוֹ כָּל שְׁלֹשִׁים, בֵּין שְעַר רֹאשׁוֹ, בֵּין שְעַר זְקָנוֹ, בֵּין שְעַר כָּל מָקוֹם. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, אָסוּר לְגַלֵּחַ עַד שֶׁיִגְעֲרוּ בוֹ חֲבֵרָיו. וְשִׁעוּר גְּעָרָה, יֶשׁ בּוֹ מַחֲלֹקֶת הַפּוֹסְקִים. וְנוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְגַלְּחִין כָּל שְׁנֵים עָשָר חֹדֶשׁ אִם לֹא לְצֹרֶךְ, כְּגוֹן שֶׁהִכְבִּיד עָלָיו שְעָרוֹ אוֹ שֶׁהוֹלֵךְ בֵּין הַגּוֹיִם וּמִתְנַוֵּל בֵּינֵיהֶם בְּשַׂעֲרוֹתָיו, אָז מֻתָּר לְגַלְּחָם, כִּי אֵין צְרִיכִים גְּעָרָה בְּפֵרוּשׁ, אֶלָּא כְּשֶׁיִגְדַּל שְׂעָרוֹ עַד שֶׁיִהְיֶה מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרָיו שֶׁרָאוּי לוֹמַר עָלָיו כַּמָּה מְשֻׁנֶּה זֶה, אָז מֻתָּר לְגַלֵּחַ, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים.
סעיף יג’
כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְגַלֵּחַ כָּל שְׁלֹשִׁים, כָּךְ אָסוּר לִקְצוֹץ צִפָּרְנָיו בְּכֶלִי. אֲבָל בְּיָדָיו אוֹ בְשִׁנָּיו, מֻתָּר אֲפִלּוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה. וְאִם הוּא מוֹהֵל, אָסוּר לוֹ לְתַקֵּן אֶת הַצִּפָּרְנַיִם לְצֹרֶךְ הַפְּרִיעָה אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁאֵין כָּאן מוֹהֵל אַחֵר, וְאָז מֻתָּר אֲפִלּוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה. וְאִשָּׁה שֶׁאֵרְעָה טְבִילָתָהּ לְאַחַר שִׁבְעָה תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים, תֹּאמַר לְאִשָּׁה נָכְרִית שֶׁתָּקוֹץ צִפָּרְנֶיהָ. וְאִי לֵיכָּא נָכְרִית, תָּקוֹץ לָהּ יִשְֹרָאֵלית.
סעיף יד’
מֻתָּר לִסְרוֹק רֹאשׁוֹ בְּמַסְרֵק וַאֲפִלּו תּוֹךְ שִׁבְעָה.
סעיף טו’
נוֹהֲגִין שֶׁהָאָבֵל מְשַׁנֶּה מְקוֹמוֹ בְבֵית הַכְּנֶסֶת כָּל שְׁלֹשִׁים, וּלְאַחַר אָבִיו וְאִמּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְשִׁנוּי מָקוֹם, הַיְנוּ לְכָל הַפָּחוֹת רָחוֹק אַרְבַּע אַמּוֹת מִמְּקוֹמוֹ, וְלִמְקוֹם שֶׁהוּא יוֹתֵר רָחוֹק מֵאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ מִמְּקוֹמוֹ.
סימן ריב – דברים האסורים משום שמחה גם לאחר שבעה ובו ה’ סעיפים:
סעיף א’
אָסוּר לֶאֱכוֹל בִּסְעוּדַת בְּרִית מִילָה אוֹ פִּדְיוֹן הַבֵּן וְסִיוּם מַסֶּכְתָּא וְכָל שֶׁכֵּן בִּסְעוּדַת נִשׂוּאִין כָּל שְׁלֹשִׁים עַל שְׁאָר קְרוֹבָיו, וְכָל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ (וַאֲפִלּוּ בְּשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, סָגֵי בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ). וּבְתוֹךְ בֵּיתוֹ, אִם יֵשׁ סְעוּדַת מִצְוָה, מֻתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל. אַךְ בִּסְעוּדַת נִשּׂוּאִין, יֵש לְהַחְמִיר אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אִם לֹא כְּשֶׁהוּא מַשִּׂיא יָתוֹם אוֹ יְתוֹמָה, שֶׁאִם לֹא יֹאכַל שָׁם, יִתְבַּטֵּל הַמַּעֲשֶׂה, אָז מֻתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל אֲפִלּוּ אֵינָהּ בְּבֵיתוֹ. וְגַם לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת לְאַחַר שְׁלֹשִׁים וַאֲפִלּוּ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, וְלִשְׁאָר קְרוֹבִים גַּם תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים.
סעיף ב’
אֵינוֹ רַשַׁאי לְהַזְמִין אֲחֵרִים אוֹ לְהִזָּמֵן עִם אֲחֵרִים. לֹא יִשְׁלַח מָנוֹת לַאֲחֵרִים, וַאֲחֵרִים לֹא יִשְׁלְחוּ לוֹ, כָּל שְׁלֹשִׁים. וְהוּא הַדִּין כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ. וּבְשַׁבָּת, תַּלְיָא בְמִנְהָג דִּלְעֵיל סִימָן רי סָעִיף ח.
סעיף ג’
אָבֵל שֶׁהוּא סַנְדָּק אוֹ מוֹהֵל לְאַחַר שְׁלֹשִׁים (אֲפִלּוּ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ), יִלְבַּשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת עַד לְאַחַר הַמִּילָה, וְיָכוֹל לֶאֱכוֹל גַּם בַּסְעוּדָה.
סעיף ד’
אָסוּר לִכָּנֵס לְבֵית נִשּׂוּאִין כָּל שְׁלֹשִׁים עַל שְׁאָר קְרוֹבִים, וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, אֲפִלּוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין שָׁם. אֲבָל בַּחֻפָּה שֶׁעוֹשִׂין בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת וּמְבָרְכִין שָׁם בִּרְכַּת אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין, מֻתָּר לַעֲמוֹד וְלִשְׁמוֹעַ אֶת הַבְּרָכוֹת לְאַחַר שְׁלֹשִׁים אֲפִלּוּ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ. וְגַם הוּא בְעַצְמוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכוֹת. וְגַם יָכוֹל לִהְיוֹת שׁוֹשְׁבִין לְהַכְנִיס אֶת הֶחָתָן תַּחַת הַחֻפָּה. וְיָכוֹל לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת. וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. אֲבָל לֹא יִכָּנֵס לֶאֱכוֹל עַל הַסְּעוּדָה. וְיֵשׁ מְקִלִּין גַּם לֶאֱכוֹל עַל הַסְעוּדָה.
סעיף ה’
מֻתָּר לָאָבֵל לָלֶכֶת אֶל הַמִּשְׁתֶּה לְשַׁמֵּשׁ, וְאוֹכֵל בְּבֵיתוֹ מַה שֶׁשּׁוֹלְחִין לוֹ מִן הַסְּעוּדָה.
סימן ריג – שהאבל אסור לשא אשה, ודין חתן או כלה שנעשו אבלים ובו ה’ סעיפים:
ח אלול
סעיף א’
כָּל שְׁלֹשִׁים, אָסוּר לִשָׂא אִשָּׁה. וְכֵן אִשָּׁה שֶׁהִיא אֲבֵלָה, אֲסוּרָה שֶׁתִּנָשֵׂא עַד לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים, מֻתָּרִין אֲפִלּוּ עַל אָב וָאֵם. אֲבָל לְהִתְקַשֵּׁר בְּשִׁדּוּכִין וּבְלֹא סְעוּדָה, מֻתָּר אֲפִלּוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה.
סעיף ב’
מֵתָה אִשְׁתּוֹ, לֹא יִשָּׂא אַחֶרֶת, עַד לְאַחַר שָׁלֹשׁ רְגָלִים, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחַת הַרְגָלִים, תִּשְׁתַּכַּח מִמֶּנוּ אַהֲבַת הָרִאשׁוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁיִהְיֶה עִם הַשְּׁנִיָה, שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה בְכוֹס זֶה וְיִתֵּן דַּעְתּוֹ עַל הָרִאשׁוֹנָה. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֵינָם חֲשּׁוּבִים כִּרְגָלִים לְעִנְיָן זֶה. וְגַם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְרֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְעִנְיָן זֶה (עַיֵן חֲתַם סוֹפֵר סִימָן שג). וְאִם עֲדַיִן לֹא קִיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קמה סָעִיף ב) אוֹ שֶׁיֵשׁ לוֹ בָּנִים קְטַנִּים, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיְשַׁמְּשֶׁנּוּ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין שָׁלֹשׁ רְגָלִים. וּמִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה דְּיֵשׁ לְהַמְתִּין עַד לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. וְאִשָּׁה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, צְרִיכָה לְהַמְתִּין תִּשְׁעִים יוֹם (כְּדִלְעֵיל סִימָן קמב סָעִיף יג).
סעיף ג’
מִי שֶׁהֵכִין צָרְכֵי חֻפָתוֹ, וּמֵת אֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים שֶׁל הֶחָתָן אוֹ שֶׁל הַכַּלָּה, וַאֲפִלּוּ אֲבִי הֶחָתָן וְאֵם הַכַּלָּה, בַּזְמַן הַזֶּה שֶׁיְכוֹלִים גַּם אֲחֵרִים לְהָכִין צָרְכֵי נִשּׂוּאִין, דּוֹחִין אֶת הַנִּשּׂוּאִין עַד לְאַחַר יְמֵי הָאֵבֶל.
סעיף ד’
אֲפִלּוּ מֵתוּ לְאַחַר שֶׁהֶעֱמִידוּ אֶת הַחֻפָּה, אָסוּר לוֹ לִבְעוֹל עַד לְאַחַר שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל. וְכֵיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא בָעַל וְאָסוּר לוֹ לִבְעוֹל, אֲסוּרִין לְהִתְיַחֵד בְּלִי שׁוֹמֵר (כְּדִלְעֵיל סִימָן קנז). וּלְאַחַר שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל, בּוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה, וְנוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי מִשְׁתֶּה.
סעיף ה’
אֲבָל אִם לְאַחַר שֶׁבָּעַל, מֵת קְרוֹבוֹ שֶׁל הֶחָתָן אוֹ שֶׁל הַכַּלָה, כְּבָר חָלוּ עֲלֵיהֶם יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְהֵמָה לָהֶם כְּמוֹ רֶגֶל שֶׁאֵין אֲבֵלוּת נוֹהֶגֶת בָּהֶם, וְעוֹד קַלִּים יוֹתֵר שֶׁמֻּתָּרִים בְּגִהוּץ וְתִסְפֹּרֶת, וְאֵין אֲסוּרִים אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא. וּלְאַחַר שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, אָז מַתְחִילִים שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת. וְגַם שְׁלֹשִׁים אֵינוֹ מוֹנֶה אֶלָּא מִימֵי הָאֲבֵלוּת וְאֵילָךְ. (וְאַף עַל גַּב דְרֶגֶל עוֹלֶה לְמִנְיַן שְׁלֹשִׁים כְּדִלְקַמָּן סִימָן ריט סָעִיף ז, שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה אֵינָן עוֹלִין, כֵּיוָן שֶׁמֻּתָּר בְתִסְפֹּרֶת).
סימן ריד – מתי האבל יכול לצאת מביתו ובו ג’ סעיפים:
סעיף א’
כָּל שִׁבְעָה, אֵינוֹ יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ. אַךְ אִם מֵת לוֹ מֵת, אוֹ אֲפִלּוּ אֵצֶל אַחֵר, אֶלָּא שֶׁאֵין שָׁם כְּדֵי מִטָּה וְקוֹבְרֶיהָ, יוֹצֵא אֲפִלּוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. אִם שָׁלַח הַמּוֹשֵׁל לִקְרוֹא לוֹ, אוֹ שֶׁצָּרִיךְ לָלֶכֶת לִשְׁאָר דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ הַרְבֵּה, כְּגוֹן דָּבָר הָאָבֵד, מֻתָּר לוֹ לָצֵאת, וְיִתֵּן עָפָר בְּמִנְעָלָיו.
סעיף ב’
אֲפִלּוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵל, אֵינוֹ יוֹצֵא בְּתוֹךְ שִׁבְעָה, רַק בְּשַׁבָּת. אַךְ אִם אִי אֶפְשָׁר לֶאֱסוֹף עֲשָׂרָה וִיהֵא מֻכְרָח לְהִתְפַּלֵל בִּיחִידוּת וּבִשְׁכוּנָתוֹ יֵשׁ מִנְיָן, יָכוֹל לָצֵאת לָלֶכֶת לִהִתְפַּלֵל שָׁם, שֶׁלֹּא לְהִתְבַּטֵּל מִתְּפִלָּה בְּצִבּוּר.
סעיף ג’
אִם הָאָבֵל צָרִיךְ לָמוּל אֶת בְּנוֹ, הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אֲפִלּוּ תּוֹךְ שְׁלשָׁה יָמִים. וְאִם הָאָבֵל הוּא סַנְדָּק אוֹ מּוֹהֵל, לֹא יֵצֵא תּוֹךְ שְׁלשָׁה, וּלְאַחַר שְׁלשָׁה יִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ, וּכְשֶׁמְּבִיאִין אֶת הַתִּינוֹק לָמוּל, הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאִם אֵין מוֹהֵל אַחֵר בָּעִיר, הוֹלֵךְ אֲפִלּוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.
סימן רטו – שלא להתקשות על המת יותר מדי ובו ג’ סעיפים:
ט אלול
סעיף א’
אֵין מִתְקַשִּׁין עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדָּי, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנוּדוּ לוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן. אֶלָּא עַל תִּבְכּוּ לְמֵת יוֹתֵר מִדָּי, וְאַל תָּנוּדוּ לוֹ יוֹתֵר מִכְּשִׁעוּר. הָא כֵּיצַד. שְׁלֹשָׁה יָמִים לְבֶכִי, שִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד, וּשְׁלשִׁים לְגִהוּץ וּלְתִסְפֹּרֶת (וְכִמְבֹאָר לְעֵיל). מִכָּאן וְאֵילָךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִי אַתֶּם רַשָּׁאִים לְרַחֵם עָלָיו יוֹתֵר מִמֶּנִּי. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל הַמִּתְקַשֶּׁה עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדָּי, עַל מֵת אַחֵר הוּא בוֹכֶה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמּוּרִים, בִּשְׁאָר הָעָם. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם, הַכֹּל לְפִי חָכְמָתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין בּוֹכִין עָלָיו יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם, דְּלָא עָדִיף מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, דִּכְתִיב בּוֹ, וַיִבְכּוּ בְנֵי יִשְֹרָאֵל אֶת משֶׁה וְגוֹ’. שְׁלֹשִׁים יוֹם.
סעיף ב’
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁמֵּת, יִדְאֲגוּ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה. מָֹשָל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְכִפָּה שֶל אֲבָנִים, כֵּיוָן שֶׁנִּזְדַּעזְעָה אַחַת מֵהֶן, נִזְדַּעְזְעוּ כֻלָן. כְּלוֹמַר, שֶׁמִּדַת הַדִּין מָתוּחָה כְנֶגְדָּם עַד שֶׁתִּתְרַפֶּה מְעַט מְעָט. כִּי כָל שִׁבְעָה, הַחֶרֶב שְׁלוּפָה, וְעַד שְׁלֹשִׁים, הִיא רוֹפֶפֶת, וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת לְתַעְרָהּ עַד אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. לְפִיכָךְ שְׁלשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים, יִרְאֶה הָאָבֵל אֶת עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ בֵּין כְתֵפָיו. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד שִׁבְעָה, כְּאִלּוּ זְקוּפָה כְנֶגְדּוֹ בְּקֶרֶן זָוִית. מִשִּׁבְעָה וְעַד שְׁלֹשִׁים, כְּאִלּוּ עוֹבֶרֶת לְפָנָיו בַּשּׁוּק. וְאַחַר כָּךְ כָּל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה, עֲדַיִן מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגֶד אוֹתָה הַמִּשְׁפָּחָה. וְאִם נוֹלַד בֵּן זָכָר בְּאוֹתָה מִשְׁפָּחָה, נִתְרַפְּאָה כָּל הַמִּשְׁפָּחָה. וְדַוְּקָא זָכָר. דְזָכָר בָּא לָעוֹלָם, שָׁלוֹם בָּא לָעוֹלָם. וְכֵן אֶחָד מֵהַחֲבוּרָה שֶׁמֵּת, מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגֶד כָּל הַחֲבוּרָה וְיִדְאֲגו כֻלָּם.
סעיף ג’
כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל כְּמוֹ שֶׁצִוּוּ חֲכָמִים, הֲרֵי זֶה אַכְזָר. אֶלָּא יֵעוֹר מִשְׁנָתוֹ, וְיִפְחַד וְיִדְאַג וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, אוּלַי יִנָצֵל מֵחַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר, הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ, מִכְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לְהָקִיץ וְלָחוּל וְלַחֲזוֹר בִּתשׁוּבָה.
סימן רטז – דין מקצת יום שביעי ומקצת יום שלשים ודין שנים עשר חדש ובו ג’ סעיפים:
סעיף א’
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ הַמְנַחֲמִים מִן הָאָבֵל, מֻתָּר בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁהָיָה אָסוּר תּוֹךְ שִׁבְעָה, דְאָמְרִינָן מִקְצָת הַיוֹם כְּכֻלּוֹ. חוּץ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה שֶׁאָסוּר כָּל הַיוֹם (אֲפִלּוּ בְּבַיִת אָפֵל). וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין הַמְנַחֲמִים רְגִילִים לָבוֹא בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שָׁעָה שֶׁרְגִילִין לָבוֹא בִּשְׁאָר הַיָמִים, דְּהַיְנוּ לְאַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁרְגִילִין לָבוּא מְנַחֲמִים. וְכֵן אִם חָל יוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּשַׁבָּת, אֲזַי לְאַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שַׁחֲרִית, מֻתָּר בְּתַלְמוּד תּוֹרָה.
סעיף ב’
בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, אָמְרִינָן גַּם כֵּן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁאָז אֵין בָּאִים מְנַחֲמִים, לָכֵן תֵּכֶף כְּשֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה, בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים. חָל יוֹם שְׁלֹשִׁים בְּשַׁבָּת, מֻתָּר לוֹ לִרְחוֹץ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּחַמִּין לִכְבוֹד שַׁבָּת, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ בְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל אָסוּר בְּגִלּוּחַ (דְּחָמִיר טְפֵּי).
סעיף ג’
בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, לָא אָמְרִינָן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, וְאַדְרַבָּא נוֹהֲגִין לְהוֹסִיף גַּם יוֹם הַיָארְצֵייט לִנְהוֹג בּוֹ כָּל דִּין שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וַאֲפִלּוּ חָל בְּשַׁבָּת. אַךְ אִם הָיְתָה הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת, גַּם כֵּן אֵין נוֹהֲגִין בַּאֲבֵלוּת שֶׁלִכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ, כִּי אִם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וּמֵאַחַר שֶׁכְבָּר כָּלוּ שְׁנֵים עָשָׂר הַחֳדָשִׁים קֹדֶם הַיָארצֵייט, אָז בְּיוֹם הַיָארְצֵייט, אֵינוֹ חוֹזֵר עוֹד לָאֲבֵלוּת.
סימן ריז – דין מי שלא נהג אבלות ובו ג’ סעיפים:
י אלול
סעיף א’
אָבֵל שֶׁלֹּא נָהַג אֲבֵלוּת תּוֹךְ שִׁבְעָה, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, מַשְׁלִים אוֹתָה כָּל שְׁלֹשִׁים, חוּץ מִן הַקְּרִיעָה, שֶׁאִם לֹא קָרַע בִשְׁעַת חִמּוּם, אֵינוֹ קוֹרֵעַ אֶלָּא בְּתוֹךְ שִׁבְעָה, דְּחָשִיב שְׁעַת חִמּוּם. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, קוֹרֵעַ לְעוֹלָם.
סעיף ב’
קָטֹן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, אֲפִלּוּ גָדַל תּוֹךְ שִׁבְעָה, כֵּיוָן שֶׁבִּשְעַת מִיתָה הָיָה פָטוּר, בָטֵל מִמֶּנּוּ כָּל דִּין אֲבֵלוּת, אַךְ בַּאֲבֵלוּת דִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁהִיא מִשּׁוּם כְּבוֹדָם, יֶשׁ לוֹ לִנְהוֹג.
סעיף ג’
חוֹלֶה שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שֶׁחַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו וְנוֹדַע לוֹ, אִם הִבְרִיא תּוֹךְ שִׁבְעָה, גּוֹמֵר הַיָמִים הַנִּשְׁאָרִים. וְכֵן תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים, גּוֹמֵר הַיָמִים הַנִּשְׁאָרִים. אֲבָל אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁלִים הַיָמִים שֶׁעָבְרוּ בְחָלְיוֹ, מִשּׁוּם דְּאָז נָהַג גַּם כֵּן מִקְצָת אֲבֵלוּת, וְדוֹמֶה לְשַׁבָּת דְּעוֹלָה וְאֵינָהּ מַפְסֶקֶת (וּלְעִנְיַן הַקְּרִיעָה, עַיֵן לְעֵיל סִימָן קצח סָעִיף יב). וְכֵן הַיּוֹלֶדֶת גַּם כֵּן אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַשְׁלִים הַיָמִים שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ בְּלֵדָתָהּ, רַק גּוֹמֶרֶת הַיָמִים הַנִּשְׁאָרִים.
סימן ריח – דין עדות לאבלות ובו ב’ סעיפים:
סעיף א’
מִתְאַבְּלִין עַל פִּי עֵד אֶחָד, וְעֵד מִפִּי עֵד, וּבְנָכְרִי מֵסִיחַ לְפִי תֻמוֹ.
סעיף ב’
מִי שֶׁקִּבֵּל אִגֶּרֶת שֶׁמֵּת קְרוֹבוֹ וְאֵין מְבֹאָר בָּהּ אִם הוּא עֲדַיִן תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים אוֹ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, אִם הַכּוֹתֵב אֵינוֹ בַעל תּוֹרָה, מוֹקְמֵינָן לָאָדָם בְחֶזְקַת חַי, וְאָמְרִינָן שֶׁלֹּא מֵת עַד סָמוּךְ לִכְתִיבַת הָאִגֶּרֶת, וְחַיָב לְהִתְאַבֵּל. אֲבָל אִם הַכּוֹתֵב הוּא בַעַל תּוֹרָה, אָמְרִינָן מִסְּתָמָא הוּא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. דְּאִם אִיתָא שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתַּגִּיעַ הָאִגֶּרֶת לְיָדוֹ תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים, לֹא הָיָה כוֹתֵב בִּסְתָם. אַךְ אִם הוּא אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, כֵּיוָן שֶהַמִּנְהָג הוּא לְהוֹדִיעַ מִיָד (לְעֵיל סוֹף סִימָן רו), חַיָּב לְהִתְאַבֵּל.
סימן ריט – דין אבלות בשבת ויום טוב ובו ט’ סעיפים:
סעיף א’
שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הַשִׁבְעָה, נוֹהֵג בָּה דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא, דְּהַיְנוּ שֶׁאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וּבִרְחִיצָה. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבְּפַרְהֶסְיָא, אֵינוֹ נוֹהֵג. וְלָכֵן קֹדֶם מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַׁבָּת, נוֹעֵל אֶת הַמִּנְעָלִים, וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא, וּמַחֲלִיף אֶת הַבֶּגֶד הַקָּרוּעַ, כְּדִלְעֵיל סִימָן קצה, סָעִיף ו. וְתַלְמוּד תּוֹרָה, הֲוֵי דָּבָר שֶׁבְּצִנְעָא. אֲבָל לַחֲזוֹר אֶת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגוּם, מֻתָּר, דְּכֵיוָן שֶׁחַיָּב אָדָם לְהַשְׁלִים פָּרָשִׁיּוֹתָיו, הֲוֵי לֵהּ כְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְכַדּוֹמֶה מִסֵּדֶר הַיוֹם.
יא אלול
סעיף ב’
אִם קָרְאוּ אֶת הָאָבֵל לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, צָרִיךְ לַעֲלוֹת. כִּי אִם הָיָה נִמְנָע, הֲוֵי דָּבָר שֶׁבְּפַרְהֶסְיָא. וְרַבֵּינוּ תָּם הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ בְּכָל שַׁבָּת לִשְׁלִישִׁי, וְאֵרַע לוֹ אֵבֶל וְלֹא קְרָאוֹ הַחַזָן, וְעָלָה הוּא מֵעַצְמוֹ וְאָמַר, כֵּיוָן שֶׁהֻרְגַּל לִקְרוֹת שְׁלִישִׁי בְּכָל שַׁבָּת, הָרוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה הַיּוֹם, יֵדַע שֶׁהוּא מֵחֲמַת אֲבֵלוּת, וַהֲוֵי פַרְהֶסְיָא. וְכֵן אִם הַכֹּהֵן הוּא אָבֵל וְאֵין כֹּהֵן אַחֵר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, צְרִיכִין לִקְרוֹתוֹ. אֲבָל יוֹתֵר טוֹב שֶׁיֵצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת קֹדֶם הוֹצָאַת סֵפֶר הַתּוֹרָה. וְכֵן אִם יֵשׁ לְאָבֵל בֵּן לָמוּל וְהַמִּנְהָג שֶׁהוּא חִיוּב לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, יִקְרָאוּהוּ. דְּאִם לֹא יִקְרָאוּהוּ, הֲוֵי פַרְהֶסְיָא, וְיוֹתֵר טוֹב שֶׁלֹּא יְהֵא בְּבֵית הַכְנֶסֶת בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה. (אִשָּׁה שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּה לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁבָּת שֶׁבִּימֵי אֶבְלָהּ, עַיֵן לְעֵיל סִימָן ריא סָעִיף יא)
סעיף ג’
הַמְמֻנֶּה מֵהַקָּהָל לִהְיוֹת קוֹרֵא בַתּוֹרָה בְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁבָּת וְאֵרַע לוֹ אֵבֶל, לֹא יֵלֵךְ בְּשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ שִׁבְעָה לְבֵית כְּנֶסֶת זֶה. כִּי אִם יִהְיֶה שָׁם, יֵש לְהִסְתַּפֵּק אִם יִקְרָא אוֹ לֹא.
סעיף ד’
שַׁבָּת עוֹלָה לְמִנְיַן שִׁבְעָה. וַאֲפִלּוּ שָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּיוֹם שַׁבָּת, שֶׁלֹּא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל בַּאֲבֵלוּת, עוֹלָה לוֹ גַּם כֵּן, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹרֵעַ.
סעיף ה’
הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ אוֹ שָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן רו) בָּרֶגֶל, בֵּין בְּיוֹם טוֹב בֵּין בְּחֹל הַמּוֹעֵד, לֹא חָלָה עָלָיו אֲבֵלוּת עַד לְאַחַר הָרֶגֶל. (וְדִין אֲנִנוּת, עַיֵן לְעֵיל סִימָן קצו). וְהַנֵי מִלֵּי, בִּדְבָרִים שֶׁל פַּרְהֶסְיָא. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא, נוֹהֵג גַּם בָּרֶגֶל. לֹא יַחֲלִיף בְּגָדָיו, דְּזֶה הֲוֵי פַרְהֶסְיָא. (וְאַף עַל גַּב דִּשְׁאָר אָבֵל מְשַׁנֶה בְגָדָיו גַּם בַּרֶגֶל, מִכָּל מָקוֹם זֶה שֶׁלֹּא הִתְחִיל עֲדַיִן אֲבֵלוּת, אֵין לוֹ לְשַׁנּוֹת בָּרֶגֶל). וּמִי שֶׁמַּנִיחַ תְּפִלִּין בְּחֹל הַמּוֹעֵד, יַנִּיחַ גַּם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלְּאַחַר הַקְּבוּרָה.
סעיף ו’
לְאַחַר הָרֶגֶל, מַתְחִיל לִמְנוֹת שִׁבְעָה יְמֵי אֲבֵלוּת, וְיוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל יוֹם טוֹב עוֹלֶה לוֹ לְמִנְיָן, וּמוֹנֶה אַחֲרָיו שִׁשָה יָמִים. וַאֲפִלוּ יוֹם שֵׁנִי שֶל רֹאשׁ הַשָּׁנָה גַּם כֵּן עוֹלֶה לוֹ לְמִנְיָן.
סעיף ז’
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֲבֵלוּת בְּיוֹם טוֹב וּבְחֹל הַמּוֹעֵד, וַאֲפִלּוּ גְזֵרַת שְׁלֹשִׁים אֵין בָּהֶם, וּמֻתָּר לוֹ לִלְבּוֹשׁ בְּגָדִים מְגֹהָצִים, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן דְאָסוּר בָּהֶם בְּגִלּוּחַ מֵחֲמַת הַמּוֹעֵד (כְּדִלְעֵיל סִימָן קד סָעִיף יא), לָכֵן עוֹלִין לְמִנְיַן שְׁלֹשִׁים, וּמוֹנֶה שְׁלֹשִׁים מִיּוֹם הַקְּבוּרָה. וְיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִתְחִיל עֲדַיִן בַּאֲבֵלוּת, אֵינוֹ מְבַטֵּל, וְגַם בְמִנְיַן הַשְׁלֹשִׁים אֵינוֹ נִמְנֶה רַק לְיוֹם אֶחָד.
יב אלול
סעיף ח’
אֲבָל חָתָן שֶׁנָּשָׂא אִשָׁה קֹדֶם הָרֶגֶל, וּבָא הָרֶגֶל תּוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וּמֵת לוֹ מֵת בְתוֹךְ הָרֶגֶל, אֲזַי כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלּוֹ, אֵינָן עוֹלִין לוֹ לְמִנְיַן שְׁלֹשִׁים (וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן ריג).
סעיף ט’
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֲבֵלוּת בָרֶגֶל, מִתְעַסְּקִין בּוֹ לְנַחֲמוֹ (וְאֵין בָזֶה מִשּׁוּם אֲבֵלוּת, כֵּיוָן דְּהָאָבֵל לָאו מִדִּי קָעֲבֵד). וּלְאַחַר הָרֶגֶל כְּשֶׁיִכְלוּ שִׁבְעָה מִיּוֹם הַקְּבוּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא כָלוּ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֲבֵלוּת, מְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים בְּבָתֵּיהֶם, וַעֲבָדָיו עוֹשִׂין לוֹ בְצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְאֵין צְרִיכִין לְנַחֲמוֹ אַחַר הָרֶגֶל מִנְיַן הַיָמִים שֶׁנִּחֲמוּהוּ בָרֶגֶל, אֲבָל מַרְאִין לוֹ פָּנִים (דִּין אָבֵל בְּפוּרִים, עַיֵן לְעֵיל סִימָן קמא סָעִיף כ, וְסִימָן קמב סָעִיף ז).
סימן רכ – דין שהרגלים מבטלין גזרת שבעה ושלשים ובו י’ סעיפים:
סעיף א’
הָרֶגֶל, מְבַטֵּל גְזֵרַת שִׁבְעָה וּגְזֵרַת שְׁלֹשִׁים. כֵּיצַד. הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ קֹדֶם הָרֶגֶל וְנָהַג אֲבֵלוּת, כֵּיוָן שֶׁבָּא הָרֶגֶל, מַפְסִיק אֶת הָאֲבֵלוּת. וַאֲפִלּוּ נִקְבַּר בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב לְעֵת עֶרֶב בְּעִנְיָן שֶׁחָלָה עָלָיו אֲבֵלּוּת, אֲפִלּוּ שֶׁחָלַץ מִנְעָלָיו רַק שָׁעָה מֻעֶטֶת קֹדֶם יוֹם טוֹב, מַפְסִיק אֶת הָאֲבֵלוּת וְנֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ כְּבָר נָהַג אֲבֵלוּת כָּל שִׁבְעָה, וְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן הוּא שְׁמִינִי, וּמַשְׁלִים עַד שְׁלֹשִׁים (וְעַיֵּן לְקַמָּן סָעִיף ח). וַאֲפִלּו אִם הָיָה עֶרֶב יוֹם טוֹב בְּיוֹם שַׁבָּת וְשָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה סָמוּךְ לָעֶרֶב, אַף עַל פִּי שֶׁבַּשַׁבָּת אֵין נוֹהֵג אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא, כֵּיוָן שֶׁנָּהַג אֲפִלּוּ רַק בָּזֶה, גַּם כֵּן הָרֶגֶל מְבַטֵל אֶת הַשִׁבְעָה.
סעיף ב’
שָׁגַג אוֹ הֵזִיד וְלֹא נָהַג אֲבֵלוּת קֹדֶם הָרֶגֶל אוֹ שֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִנְהוֹג אֲבֵלוּת, אֵין הָרֶגֶל מְבַטֵּל, וְדִינוֹ כְּדִין קוֹבֵר מֵתוֹ בָּרֶגֶל.
סעיף ג’
אִם חָל אֶחָד מִימֵי הָאֲבֵלוּת חוּץ מִיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּעֶרֶב הָרֶגֶל, יֵשׁ מַתִּירִין לְכַבֵּס כְּסוּתוֹ, וְלֹא יִלְבָּשֶׁנָּה עַד הַלַּיְלָה, כֵּיוָן דְּהָרֶגֶל יְבַטֵּל גְּזֵרַת שִׁבְעָה. וְטוֹב לִזָּהֵר מִלְּכַבֵּס עַד לְאַחַר חֲצוֹת, כְּדֵי שֶׁיִהְיֶה נִכָּר שֶׁמִּפְנֵי הָרֶגֶל הוּא מְכַבֵּס. וְלִרְחוֹץ, אָסוּר עַד הַלָּיְלָה. וְיֵשׁ מַתִּירִין לִרְחוֹץ אַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה. וְהֵיכָא דְנָהוּג, נָהוּג. וּבְגִלּוּחַ, לְכֻלֵּי עָלְמָא, אָסוּר.
סעיף ד’
קָבַר אֶת מֵתוֹ שִׁבְעָה יָמִים לִפְנֵי הָרֶגֶל, כֵּיוָן שֶׁנָּהַג שִׁבְעָה קֹדֶם הָרֶגֶל, הָרֶגֶל מְבַטֵל גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים. וַאֲפִלּוּ הָיָה יוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, כֵּיוָן דְּאָמְרִינָן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלוֹ, הֲרֵי לְאַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, נִשְׁלְמוּ הַשִּׁבְעָה, וּשְׁאָר הַיוֹם הוּא בְּתוֹרַת שְׁלֹשִׁים, וּבָא הָרֶגֶל וּמַפְסִיק, וּמֻתָּר לְכַבֵּס וְלִרְחוֹץ וּלְגַלֵּחַ בְּעֶרֶב הָרֶגֶל סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, כֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִכְבוֹד הָרֶגֶל, וְהָרֶגֶל מְבַטֵּל גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים. וּבְעֶרֶב פֶּסַח, כֵּיוָן דִּלְאַחַר חֲצוֹת שֶׁהוּא זְמַן שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, נֶחְשָׁב קְצָת כְּמוֹ יוֹם טוֹב, מֻתָּר בִּרְחִיצָה תֵּכֶף לְאַחַר חֲצוֹת, וּבְגִלּוּחַ קֹדֶם חֲצוֹת (כֵּיוָן דִּלְאַחַר חֲצוֹת אָסוּר לְאַחֵר שֶׁיְגַלֵּחַ אוֹתוֹ).
יג אלול
סעיף ה’
חָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְיוֹם הַשַׁבָּת יִהְיֶה עֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְכַבֵּס וְלִרְחוֹץ וּלְגַלֵּחַ בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
סעיף ו’
אִם לֹא גִלַּח אֶת עַצְמוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אָסוּר לוֹ לְגַלֵּחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, כֵּיוָן שֶׁהָיָה יָכוֹל לְגַלֵּחַ מִקֹּדֶם. אֲבָל מֻתָּר לוֹ לְגַלֵּחַ לְאַחַר יוֹם טוֹב. וְאִם חָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ בְשַׁבָּת שֶׁהוּא עֶרֶב יוֹם טוֹב, כֵּיוָן שֶׁמִּצַד הָאֲבֵלוּת הָיָה יָכוֹל לְגַלֵּחַ אֶלָּא שֶׁהַשַׁבָּת עִכְּבוֹ, אִם כֵּן הֲוֵי לֵהּ אָנוּס, וּמֻתָּר לְגַלֵּחַ אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד.
סעיף ז’
הָא דְרֶגֶל מְבַטֵּל גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים, דַּוְקָא עַל שְׁאָר מֵתִים. אֲבָל עַל אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁאָסוּר לְגַלֵּחַ עַד שֶׁיִגְעֲרוּ בוֹ חֲבֵרָיו, אֵין הָרֶגֶל מְבַטֵּל זֹאת.
סעיף ח’
נָהַג שָׁעָה אַחַת (לָאו דַּוְקָא שָׁעָה אֶלָּא אֲפִלּוּ פָחוֹת) לִפְנֵי פֶסַח, אוֹתָהּ שָׁעָה חֲשׁוּבָה כְּמוֹ שִׁבְעָה, וּשְׁמוֹנָה יְמֵי פֶסַח (בְּחוּץ לָאָרֶץ) הֲרֵי לוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, וּמַשְׁלִים עוֹד חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְמִנְיַן שְׁלֹשִׁים. נָהַג שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת, אוֹתָה שָׁעָה הִיא כְּמוֹ שִׁבְעָה, וְיוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל שָׁבוּעוֹת נֶחְשָׁב גַּם כֵּן שִׁבְעָה יָמִים (כֵּיוָן שֶׁקָּרְבְּנוֹתָיו יֵש לָהֶם תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה). וְיוֹם שֵׁנִי שֶׁל שָׁבוּעוֹת הוּא לוֹ יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וּמַשְׁלִים אַחַר כָּךְ גַּם כֵּן עוֹד חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם. נָהַג שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי חַג הַסֻכּוֹת, הֲרֵי שִׁבְעָה. וְשִׁבְעָה יְמֵי סֻכּוֹת, הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. וּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת נֶחְשָׁב גַּם כֵּן לְשִׁבְעָה (שֶׁהוּא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְיֵשׁ לְקָרְבְּנוֹתָיו תַּשְׁלוּמִין) הֲרֵי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. וְיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה, יוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, וּמַשְׁלִים עוֹד שְׁמוֹנָה יָמִים.
סעיף ט’
רֹאשׁ הַשָׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, נֶחְשָׁבִים גַּם כֵּן כִּרְגָלִים לְעִנְיַן בִּטּוּל שִׁבְעָה וּשְׁלשִׁים. נָהַג שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בִּטֵּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת שִׁבְעָה, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְבַטֵּל גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים. נָהַג שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, בִּטֵּל יוֹם הַכִּפּוּרִים שִׁבְעָה, וְחַג הַסֻּכּוֹת מְבַטֵּל שְׁלֹשִׁים.
סעיף י’
אַף עַל גַּב דְּרֶגֶל מְבַטֵּל שִׁבְעָה, מִכָּל מָקוֹם מַה שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַדְלִיק נֵר בְּמָקוֹם שֶׁמֵּת לִכְבוֹד הַנְּשָׁמָה, יַדְלִיקו גַּם בְּיוֹם טוֹב. וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר לְהַדְלִיק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת (אוֹרַח חַיִּים סִימָן תקמח, יו”ד סִימָן שצט).
סימן רכא – דין תענית יארצייט ובו ח’ סעיפים:
סעיף א’
מִצְוָה לְהִתְעַנּוֹת בְּכָל שָׁנָה יוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו בְּאוֹתוֹ הַיוֹם וּלְהִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה יְזַכֶּה אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁיִתְעַלוּ בְגַן עֵדֶן. וְלָעֶרֶב בִּתְפִלַת הַמִּנְחָה, אוֹמֵר עֲנֵנוּ כְּמוֹ בְּכָל תַּעֲנִית יָחִיד. אִם הִתְעַנָּה פַּעַם אַחַת, מִסְּתָמָא הָיְתָה דַעְתּוֹ לְהִתְעַנּוֹת כָּל יָמָיו. וְאִם כֵּן הֲרֵי הוּא עָלָיו כְּמוֹ נֶדֶר, שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה, וְצָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת לְעוֹלָם. וּכְשֶׁהוּא חוֹלֶה אוֹ שֶׁהוּא בְּעִנְיָן אַחֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכוֹל, צָרִיךְ הַתָּרָה. וְאִם פֵּרַשׁ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל עָלָיו בְּנֶדֶר, אֵינוֹ צָרִיךְ הַתָּרָה. נוֹהֲגִין לְהַדְלִיק נֵר יָארְצַייט (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ וְסִימָן צח סוֹף סָעִיף א).
סעיף ב’
מִתְעַנִּין לְעוֹלָם בְּיוֹם הַמִּיתָה, וַאֲפִלּוּ בַּשָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. וַאֲפִלּוּ מֵת בְּסוֹף הַיּוֹם לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלְּלוּ עַרְבִית, אִם עֲדַיִן הוּא יוֹם, נִקְבַע זֶה הַיּוֹם לְיָארְצַייט. אַךְ אִם הַקְבוּרָה נִמְשְׁכָה מִן הַמִּיתָה אֵיזֶה יָמִים, אֲזַי יִתְעַנֶּה שָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה בְיוֹם הַקְּבוּרָה, וְאַחַר כָּךְ תָּמִיד בְּיוֹם הַמִּיתָה.
יד אלול
סעיף ג’
אִם מֵת לוֹ מֵת בְשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת בַּאֲדָר רִאשׁוֹן אוֹ בַּאֲדָר שֵׁנִי, אֲזַי בְּשָׁנָה פְשוּטָה מִתְעַנֶּה כֵּן בַּאֲדָר, וּבְשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת מִתְעַנֶה בְּזֶה הָאֲדָר שֶׁמֵּת. אִם בָּרִאשׁוֹן, בָּרִאשׁוֹן. וְאִם בַּשֵּׁנִי, בַּשֵּׁנִי. וְאִם מֵת בְּשָׁנָה פְשׁוּטָה, אֲזַי בְּשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, יִתְעַנֶּה בַּאֲדָר רִאשׁוֹן, וְגַם בַּאֲדָר שֵׁנִי יֹאמַר קַדִּישׁ, אַךְ אַל יַסִּיג גְּבוּל אֲחֵרִים.
סעיף ד’
חֹדֶשׁ חֶשׁוְן, לִפְעָמִים הוּא מָלֵא, דְּהַיְנוּ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאָז רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא שְׁנֵי יָמִים. יוֹם רִאשׁוֹן דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא יוֹם הַשְּׁלשִׁים שֶׁל חֶשׁוְן וְשַׁיָךְ לוֹ, וְיוֹם שֵׁנִי דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא יוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל כִּסְלֵו (וְכֵן בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא שְׁנֵי יָמִים, יוֹם הָרִאשׁוֹן הוּא יוֹם הַשְּׁלשִׁים שֶׁל חֹדֶשׁ שֶׁעָבַר וְשַׁיָךְ לוֹ). וְלִפְעָמִים הוּא חָסֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם. וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא אֵינוֹ אֶלָּא יוֹם אֶחָד. וְכֵן חֹדֶשׁ כִּסְלֵו לְפְעָמִים מָלֵא, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא רַק יוֹם אֶחָד. וּמִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו כְּשֶׁהָיָה רַק יוֹם אֶחָד, אֲזַי בְּשָׁנָה שֶׁיִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁנֵי יָמִים, יַחֲזִיק אֶת הַיָארְצַייט בְּיוֹם שֵׁנִי דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ כִּסְלֵו, שֶׁגַּם הַמִּיתָה הָיְתָה בְּאֶחָד בְּכִסְלֵו. וְאָמְנָם מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּיוֹם רִאשׁוֹן דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו כְּשֶׁהָיָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁנֵי יָמִים, הִנֵּה בְּשָׁנָה שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו אֵינוֹ רַק יוֹם אֶחָד, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק מָתַי יַחֲזִיק אֶת הַיָארְצַייט, אִם בְּתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים בְּחֶשׁוְן כֵּיוָן שֶׁמֵּת בְּסוֹף חֶשׁוְן, אוֹ כֵּיוָן דְּבִנְדָרִים הוֹלְכִין אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, יַחֲזִיק אֶת הַיָארְצַייט בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו כְּמוֹ שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ. וְיֵשׁ לִנְהוֹג כֵּן: אִם בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה הַבָּאָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו הוּא רַק יוֹם אֶחָד, יַחֲזִיק אֶת הַיָארְצַייט בְּתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים בְּחֶשׁוְן, וְכֵן לְעוֹלָם כְּשֶׁיִהְיֶה חֶשׁוְן חָסֵר. וּמִכָּל מָקוֹם אִם לְמָחֳרָתוֹ בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֵין שָׁם אֲבֵלִים, יֶשׁ לוֹ גַם כֵּן לוֹמַר קַדִּישׁ וּלְהִתְפַּלֵל לִפְנֵי הַתֵּבָה, רַק לֹא יַסִּיג גְּבוּל אֲחֵרִים. אֲבָל אִם גַּם בַּשָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה הַבָּאָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו הוּא שְׁנֵי יָמִים, אֲזַי קוֹבֵעַ אֶת הַיָארְצַייט לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְיַחֲזִיקֶנּוּ כֵן לְעוֹלָם. וְגַם כְּשֶׁיִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ רַק יוֹם אֶחָד, יַחֲזִיקֶנּוּ אָז בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְהוּא הַדִּין לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת.
סעיף ה’
וְכֵיוָן שֶרֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת הוּא לִפְעָמִים רַק יוֹם אֶחָד, דְּהַיְנוּ יוֹם שִׁשִּׁי דַחֲנֻכָּה, וַהֲוֵי יוֹם שִׁשִּׁי דַחֲנֻכָּה אֶחָד בְּטֵבֵת, יוֹם שְׁבִיעִי שְׁנַיִם בְּטֵבֵת, וְיוֹם שְׁמִינִי שְׁלשָׁה בְטֵבֵת, וְלִפְעָמִים שְׁנֵי יָמִים, דְּהַיְנוּ יוֹם שִׁשִּׁי וְיוֹם שְׁבִיעִי דַּחֲנֻכָּה, וְאָז הֲוֵי יוֹם שְׁבִיעִי דַּחֲנֻכָּה אֶחָד בְּטֵבֵת, וְיוֹם שְּׁמִינִי שְׁנַיִם בְּטֵבֵת, לָכֵן מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ יָארְצַייט בְּיָמִים אֵלּוּ, לֹא יִטְעֶה לִמְנוֹת לִימֵי חֲנֻכָּה, כִּי צָרִיךְ לִמְנוֹת לִימֵי הַחֹדֶשׁ.
סעיף ו’
בְּיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַחֲנוּן, אֵין מִתְעַנִין תַּעֲנִית יָארְצַייט. וְכֵן בְּיוֹם מִילָה, הָאָב וְהַסַּנְדָק וְהַמּוֹהֵל אֵין מִתְעַנִּין. וְכֵן בְּפִדְיוֹן הַבֵּן, הָאָב וְהַכֹּהֵן אֵין מִתְעַנִּין. וְכֵן הֶחָתָן בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, אֵינוֹ מִתְעַנֶּה. אֲבָל בִּסְעוּדַת סִיּוּם, אָסוּר לֶאֱכוֹל בְּיוֹם הַיָארְצַייט (ש”ך יו”ד סִימָן רמו סָעִיף קָטָן כז בשם תשובת מהרי”ל). וּבְיָמִים שֶׁאֵינוֹ מִתְעַנֶּה, עַל כָּל פָּנִים יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּבִשְׁאָר מַעֲשִׂים טוֹבִים לְזַכּוֹת נִשְׁמַת אָבִיו וְאִמּוֹ.
סעיף ז’
בַּלַּיְלָה אֲשֶׁר בְּיוֹם הַמָּחֳרָת יִהְיֶה לוֹ יָארְצַייט, אֵין לוֹ לֶאֱכוֹל בִּסְעוּדַת חַתֻנָּה שֶׁיֶשׁ שָׁם מִזְמוּטֵי חָתָן וְכַלָּה וְיֶשׁ בָּהּ שִׂמְחָה. אֲבָל בִּסְעוּדַת בְּרִית מִילָה וּפִדְיוֹן הַבֵּן וְסִיּוּם מַסֶּכֶת, מֻתָּר.
סעיף ח’
מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ יוֹם מִיתַת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, יִבְרֹר לוֹ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה לִהִתְעַנּוֹת. אֲבָל לֹא יַסִּיג גְבוּל אֲחֵרִים בְּקַדִּישִׁים.
בִּלַע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה ה’ אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים
בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָעֵף כֹּחַ, וְעָצְמָה יַרְבֶּה לְאֵין אוֹנִים
בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה’ (ישעיה ב).
כללים
טו’ אלול
עַל אֵיזֶה דְבָרִים שֶׁיָּבוֹאוּ כַּמָּה פְּעָמִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לְפַרְשָׁם בְּכֹל מָקוֹם.
אֲגוּדָל.
הַיְנוּ שֶׁמּוֹדְדִים בְּאֶצְבַּע אֲגוּדָל (הוּא הָאֶצְבַּע הָעָב) בַּמָּקוֹם הָרָחָב שֶׁהוּא בִּמְקוֹם הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַפְּרָקִים (וְעַיֵּן סִימָּן ט’ סְעִיף ג’). וּמוֹדְדִים בְּאֶצְבַּע שֶׁל אָדָם בֵּינוֹנִי, וְהוּא כְּמוֹ שִׁבְעָה גַרְעִינֵי שְׂעוֹרָה מֻנָּחִים זֶה אֵצֶל זֶה בְּרָחְבָּן. וְכֵן בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר סְתָם אֶצְבַּע – הַכַּוָּנָה הִיא לְרוֹחַב אֶצְבַּע אֲגוּדָל.
טֶפַח.
הוּא אַרְבָּעָה אֲגוּדָלִים.
אַמָּה.
הִיא שִׁשָּׁה טְפָחִים, (וְהִיא לְעֶרֶךְ אַמָּה בֶּעמִישׁ שֶׁהִיא שְׁלשָׁה רִבְעֵי אַמָּה וִוינֶער הַנְּהוּגָה בִּמְדִינָתֵנוּ) לִפְעָמִים מְשַׁעֲרִים אֶת הָאַמָּה בְּשִׁשָּׁה טְפָחִים דְּחוּקִים זֶה לָזֶה וְנִקְרֵאת אַמָּה עֲצֵבָה וְלִפְעָמִים מְשַׁעֲרִים הָאַמָּה בְּשִׁשָּׁה טְפָחִים רְוָוחִים וְנִקְרֵאת אַמָּה שׂוֹחֶקֶת. זֶה וְזֶה לְהַחֲמִיר (רַמְבַּ”ם סוֹף פֶּרֶק יז מֵהִלְכוֹת שַׁבָּת).
מִיל.
הוּא אַלְפַּיִם אַמָּה.
פַּרְסָה.
הִיא אַרְבָּעָה מִילִין.
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
הוּא שְׁלשָׁה עָשָׂר מִינוּטִין וָחֵצִי קוֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים.
כְּדֵי דִּבּוּר.
הַיְינוּ שִׁעוּר שֶׁיְּכוֹלִין לוֹמַר שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת אֵלּוּ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי. וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר פֵּרוּשׁוֹ שֶׁלֹּא שָׁהָה כָּל כָּךְ.
בֵּיצָה.
הִיא שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת עִם קְלִפָּתָהּ, לֹא גְּדוֹלָה וְלֹא קְטַנָּה אֶלָּא בֵּינוֹנִית.
כַּזַּיִת.
הוּא כְּמוֹ חֲצִי בֵּיצָה.
רְבִיעִית.
הִיא כְּמוֹ בֵּיצָה וּמֶחֱצָה. וְהַמְּדִידָה הִיא כָּךְ: מְמַלֵּא כְּלִי בַּמַּיִם וּמְעָרֶה אֶת הַמַּיִם לִכְלִי אַחֵר, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן לְתוֹךְ כְּלִי זֶה שֶׁעֵרָה מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּיִם שָׁלֹשׁ בֵּיצִים וְאַחַר כָּךְ יַחֲזִיר לְתוֹכוֹ אֶת הַמַּיִם, וְהַמַּיִם שֶׁיִוָּתְרוּ, הַחֲצִי מֵהֶם הֵם רְבִיעִית (עַיֵּן טוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ אוֹרַח חַיִּים סִמָּן תנ”ו).
פָּרָס.
הוּא אַרְבַּע בֵּיצִים בֵּינוֹנִיּוֹת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ גְּדוֹלוֹת קְצָת.
יֵשׁ אוֹמְרִים: כִּי הַבֵּיצִים אֲשֶׁר בִּזְמַנֵּנוּ נִתְקַטְּנוּ הַרְבֵּה מִן הַבֵּיצִים אֲשֶׁר הָיוּ בִּזְמַן הַגְּמָרָא וְאֵינָהּ הַבֵּיצָה רַק חֲצִי בֵּיצָה שֶׁנִזְכְּרָה בַּגְּמָרָא וּבַפּוֹסְקִים הָרִאשׁוֹנִים – זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה! – וְנִמְצָא לְפִי זֶה, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר “כַּזַּיִת” הוּא כְּמוֹ בֵּיצָה שְׁלֵמָה, “כְּבֵיצָה” הִיא כְּמוֹ שְׁתֵּי בֵּיצִים, וּרְבִיעִית הִיא כְּמוֹ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים. וְהַמַּחֲמִיר תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה. (עַיֵּן צְלַ”ח פְּסָחִים דַּף קט”ז וַחֲתַם סוֹפֵר אוֹרַח חַיִּים סִמָּן קכ”ז וְסִמָּן קכ”א וְאִמְרֵי אֵשׁ אוֹרַח חַיִּים סִמָּן ל”ג, ל”ד).
כִּמְלֹא לוּגְמָיו.
הוּא מַשְׁקֶה שֶׁנּוֹטֵל בְּפִיו וּמְסַלְּקָהּ לְצַד אֶחָד וְנִרְאֶה מָלֵא לוּגְמָיו. וְזֹאת מְשַׁעֲרִין בְּכָל אָדָם לְפִי מַה שֶׁהוּא, הַגָּדוֹל לְפִי גָּדְלוּ וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ, וּבְאָדָם בֵּינוֹנִי הוּא רוֹב רְבִיעִית.
חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן.
הֵן חִטָּה וּשְׂעוֹרָה, כֻּסְמִין, שִׁבּוֹלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן.
דילוג לתוכן
