כיצד משתדלין ? מקומה הנכון של ההשדלות בראי היהדות!
” כשאדם שם ביטחונו באיזה דבר מטובות העולם הזה . הוא מראה כאילו אותו דבר יש לו ח”ו כוח להפעיל זולת הבורא ברוך הוא ממליא נפסק מזה הדבר דביקות ושפע של הבורא ברוך הוא , וזה ששמעתי ממורי הגאון בוצינא קדישא המפורסם מו”ה דוב בער זלה”ה מ”מ דק”ק מעזריטש פירוש ” וימלוך וימת ” ( – כוונת קדשו לפרשת וישלח שנמנו בה שמונה מלכי אדום שמלכו ומתו ) , כיון ששם אדם הביטחון באיזה דבר הוא ממליך אותו על עצמן ונפסק הביטחון ממנו יתברך שמו , לכן נגרע פרנסתו ממנו , וזהו וימת ! ” ‘ קדושת לוי ‘ ( אגדות חז”ל שבסוף הספר ) זהו בתמצית יסודו של רבינו המחבר בעל ‘ חובות הלבבות ‘ בפתיחתו ל’שער הביטחון ‘ , שכל פעם שהאדם בוטח באיזה דבר בסברו שיש לו כוח משל עצמך , הוא גורם בכך שדבר זה ימות ויתבטל , כי הוא מפסיק בכך את מקור החיות של אותו דבר , ולכן הבוטח בחכמתו או בממונו , גורם בכך שאלו ייאבדו ויסתלקו ממנו . כממלא שמן בכלי נקוב והאמת שיסוד זה רופף מאוד אצל רבים , ואפילו אצל אלו שעוסקים באמונה וביטחון , ומפני כך נמצא אנשים רבים שיחזיקו את עצמם כבעלי אמונה וביטחון ובכל זאת יתמהו על שאין ההבטחות המובטחות לבעלי הביטחון מתקיימות בהן דומים הם אלו למי שמחזיק בידו כלי שנקוב בתחתיתו וממלא אותו ללא הרף בשמן ואינו מבין מדוע אינו מתמלא … כשהאדם מייחס במחשבתו כוח לחכמתו ולתחבולותיו , הרי הוא מפסיד במו ידיו את השפע המגיע אליו , ומה לו להתלונן על שאין השפע מתקיים בידו . והסיבה שאנשים באים לטעות מעין זו , נעוצה בכך שבדרך כלל בפעם הראשונה והשניה שלומדים את חיבורו של רבינו המחבר , סבורים שהוא מדבר כלפי אלו שיש להם עשירות מופלגת או חכמה מיוחדת , כי הללו צריכים להיזהר שלא לבטוח בעשרס ובחכמתם , אבל אנשים פשוטים הלא אין להם עשירות וחכמה כאלו אשר יוכלו לבטוח בהם ובוודאי לא כלפיהם דיבר המחבר . אך דבר זה טעות גדולה היא , כי רבינו המחבר דיבר. נקט עשירות וחכמה רק לשם דוגמא , אבל כוונתו בוודאי גם לכל אלפי הדברים שנקרים בדרכך של כל אדם במשך כל יום מימי חייו , אשר הוא עלול לבטוח בהם במקום לבטוח בבורא יתברך . * כיצד משתדלין ? מהו העיקר ? כשבא על האדם איזה מקרה קל ( ובכוונה אנו אומרים ‘ מקרה קל , כי במקרים הקשים כגון בענייני רפואה או זיווגים קל יותר לאדם לבטוח בה ‘ שהרי הוא יודע בעצמו לאחר כמה השתדלויות שאין לו לעשות יותר מדי ( , המחשבה הראשונה שלו היא לעשות איזה השתדלות ובכך לסדר אותו על הצד הטוב ביותר . כך הוא דרכו של אדם וכך הרגלו מאז הוא מכיר את עצמו . המחשבה הטבעית שלו הוא כי העשייה שלו היא אשר תשיג לו את חפצו , כי בלי עשייה לא ישיג כלום . אבל האמת היא שדבר זה בטעות יסודו , כי לפי האמת מי שמסדר לאדם את כל ענייניו קטן כגדול הוא הבורא יתברך שמו , ונמצא שמה שמועיל לאדם להשיג את חפציו , הם אך תפילותיו ומעשי הצדקה שלו , תורתו ומחשבות האמונה והביטחון שלו ! ובקצרה : אנשים סבורים בטעות שהעיקר הוא להשתדל על ידי עשייה טבעית כדרך העולם , והתורה והתפילה וההליכה לצדיקים ועשיית הסגולות ביכולתן רק לסייע להשתדלותם שתביא את התוצאה הרצויה , והאמת היא להיפך ממש , כי העיקר הוא התורה והתפילה וכו ‘ המפיקים רצון מאת ה ‘ להעניק לו את חפצו , וההשתדלות הטבעית היא רק כדי שתוכל לשרות עליהם הברכה כפי שיבואר להלן . כשהאדם סבור בטעות שהעיקר הוא ההשתדלות הטבעית , הוא בוטח ממילא בהשתדלותו , ואם כן הוא נכלל באלו שקרא אותם רבינו המחבר בשם ” בּוֹטֵחַ עַל חָכְמָתוֹ וְתַחְבּוּלוֹתָיו וְכֹּחַ גופו וְהִשְׁתַּדְלותו ” , אשר יַעַזְבֵהו ה ‘ לְנַפְשׁוֹ וִיגַע לָרִיק וִיחָלֵשׁ כֹּחוֹ , וּתְקַצֵר תַּחְבּוּלָתוֹ מֵהַשִׂיג חֶפְצו . זה שרוב בני אדם סבורים שההשתדלות יש בידה לפעול , זה הוא חורבנם , כי באמת אין ההשתדלות מועילה כלום – אפס ! יעשה השתדלות , אך לא יבטח בו ! מה שכתב רבינו המחבר בהמשך דבריו שישנם בעלי ביטחון שאינם זקוקים להשתדלות כלל , מוכיח בהוכחה שאין למעלה הימנה שההשתדלות איננה זו שמשיגה לאדם את חפצו , ומזה נשכיל שגם את הבינני ואחיה המשך הנוכמתך הבלבול הגדול השןרה ביונין זה : יש והאדם אי מי שאינו נמצא במרגה גבהה זו אולי הוא זקוק להשתדלות מכל מקום מחויבה לה נו שאין רוצה להיפטר מאיזו תביעה ולשם כך הוא ננזך ” עורך דין w גוגי נאור הנוטל עכור מלאכתן מאה אלף דולר . העורך דין יןןנר לצדו ואכן בסופו של דבר האיש יוצא זכאי ךנפטר ככל ךכל , הנה גם האיש עצמו וגם הסובבים אות וגם השומעים את סיפורו סכורים בבטחה שהצלחתך נאה לך רק בגלל שהזנזין עורך דין דגול זה השתדלותו משיגה לו את חמצו כלל הורות כי ברוב הפעמים מחויב האדם לעשות השתדלותם םךר לו לבטוח באותה השתדלות כלןמר אסור לך לייחס כוח עצמי לאותה השתדלות . כי באותו רגע שהוא בוטח בהשתדלותו הוא עוצר את השפע מלהגיע אליו . וכלשונו של רבינו המחבר : יואם יִבְטַח עַל חֶכְמָתוֹ וְתַחְבולותיו וכח גופן והשתדלותו , יעזבהו ה ‘ לְנַפְשו וְגַע לָרִיק וְיַחֵלש כחו , שלו , היה זוכה בדינו מבלי שיצטרך להוציא מכיסו אך למען האמת טחן כראות עיניהם , כי אדרבא ואדרבא , איש זה ממילא נגזר עליו מן השנים להיפטר בתביעתך ולכך אילו היה בוטח בבןרא ןכזבזן עורך דין פשוט תמורת אלף דולר לשם בילוי חובת ההשתדלות ותקצר תחבולתו מהשיג חפצו . מי עשה כל אלה ? סכום עצום כזה . ורק בגלל ששם את מבטחן בכישרונן העצום של העורך דין הגדול לפיכך הפסיד מוכיסו סכום ושוב , חייבים אנו להחזיר כל זאת בלבנו כי רוב עצום שהוא פי מאה מה שהיה צריך להוציא אם לא בני אדם נגועים בדבר זה ותמהים מדוע אין ביטחונם היה בוטח בבורא . עומד להם . והנה לפני גיל בין בני אדם : ראובן וכן נראה פעמים רבות אנשים שמתמסרים בכל פונה לשמרך ” איש בעל קשרים ” : אנא ממך דבר אל לבם ונפשם לעשררת השתדלות ובדרך הם מבזים לוי ושכנע אותך שילווה לי עשרת אלפים דולר . לאחר את עצמם ומטריחים את עצמם בלי סוף , וכשהם יום שמן מנשר לראובך בעיניים מאירות : ררברתר על משיגים את חפצם הם סבורים שהשיגו אותך בזכות לבו של לוי והבנתי ממנו שהוא מוכן להלוות לך את השתדלותם . אך כפי האמור טעות גדולה היא בידם כל הסכום במלואו . כפי הנראה עשיתי עבודה טובה כי ריבוי ההשתדלות שלהם אשר נבע מביטחונס בכוח ראובן טופלו על כ ךרף עליו ממחמאות פיו ההשתדלות רק הרחיקה מהם את חפצם , ואילו לא יכולותיו המיוחדים . היו בוטחים בהשתדלותם אלא בבוראם . היו משיגים ובכן , על מי בטח ראובן ? על שמעון ועל קשריך את חפצם זה מכבר ומזה עידך בלי כל אותם ביזיונות ויכולותיו ! ועל מזי בטח שמעון ? אף הוא בטח על קשריו שהביאו על עצמם . ועל יכולותיו ! גילה לנו רבינו המחבר כי די בביטחון וכי אפשר להיות בעל ביטחון מועט כזה כדי להחריב את כל הצלחת הדבר עד היסוד . ע”י הקורסים השונים ? ואין אנו אומרים שאין לו לראךבך לעשות השתדלות זו ובגלל זה קשה לנו מאוד להשריש בלבנו יסוד זה בוודאי הוא מחויב לעשותה , אך הוא צריך להיות בטוח מפני שעלינו לשנות את מהלך מחשבתנו הן מהמהלך בכל לבו , שאין השגת ההלוואה תלויה כלל בכוח השכנוע שהורגלנו לחשוב בו מאז שדרכנו על האדמה ועד של שמעון ואף לא במשהו עתה , והן ממהלך המחשבה שכל בני האדם אשר זה שראובן צריך לבקש משמעון אשר ניחן בפה טוב על פני האדמה צועדים בו . צאו וראו את רוח השקר וכוח שכנוע לשדל את לוי להלךך לך עשרת אלפים הנושבת היום בחוצות , וגם בקרב החרדים לדבר ה ‘ ! דולר הוא מפני שההשתדלות צריכה להיות בדרך של צאו וראו כמה קורסים נפתחים היום חדשים לבקרים . טבע . שהרי אם יבקש מאדם אחר שאין לו כוח שכנוע כאשר תכלית כולם ללמד אותנו שכל הצלחתנו תלויה לא עשה בכך שום השתדלות . אבל אין זה אומר שראובן בהשתדלותנו ! וכנגד כל צריך לבטוח בכוח השכנוע של שמעון . אדרבא , הוא בלבנו שכל זה שקר וכזב ואין לו אפילו אחוז אחד של חם ולהשריש צריך להשריש בלבו שוב ושוב , שאין התוצאה תלויה אמת . כלל בכוח השכנוע של שמעון , אלא הקב”ה הוא זה שר לי להוציא מכיסו עשרת אלפים דולר ולהלוותם לו הלך לו האדם לקררם ומילא את עצמו בחכמה וידע ואז שמע איזה שיעור על חובות הלבבות שער הביטחון וסבר שהוא כבר מושלם באמונה וביטחון , וכיון שיצא לעבורך אחר כישלונו לבוא , ואז נעמד על רגליו וצווח : מדוע לא עמדה לי ביטחוני ? היררץ אתה יהךדי וכיצד נוכל להשריש זאת בלבנו ? על זה לינורנר רבינו בעל חובות הלבבות , להתבונן בכל אותם פענוים שאנשים לא הרבו בעשיית השתדלות והשיגו ת כל חפצם ונחלו הצלחה גדולה . לעומת כל אותם יקר כבלה אתה בוטח על השתדלותך ועל חכמתך ?! פעמים שאנשים הרבו בעשיית השתדלות ולא העלו הכיצד תרצה אפוא שיעמוד לך ביטחונך ושתנול הצלחה ?! תצטרך לעמול ולהתייגע הרבה כדי להשכיח בידם מאומה , ומזה נשכיל שאין ההצלחה תלויה כלל מלבך את כל מה שפטמו אותך עד שתפסיק לבטוח בעשיית השתדלות ושגם באותם פעמים שהשתדלנו כלל בחכמתך ובהשתדלותך ואז ורק אז תראה ברכה והצלחה במעשי ידיך תמיד בכל עת ! ( מתוך שיעורי חובות הלבבות שיעור י”ג חלק 1 לשמיעת השיעור המלא חרינרלקן השיעורים בא”י לחצר בכניסתכם למערכת 2 ( – שיעורי חובות הלבבות) ובחרו שיעור 12. שמענו ובטח !)