פרשת נח – תיבת ההצלה שבין מים רבים

פרשת נח (בראשית ו’–י”א) היא מן הפרשות העמוקות ביותר בתורה, עוסקת בימי המבול ובתחילתה של האנושות החדשה. זהו סיפור על חורבן ותיקון, על מוסר, אמונה ובחירה בטוב גם כשהעולם כולו נופל.

נושאי הפרשה בהרחבה

1. השחתת העולם וגזרת המבול
   הפרשה נפתחת בתיאור קשה: “וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים” (בראשית ו, יא). חז”ל (סנהדרין קח:) מלמדים שהשחתת העולם הייתה לא רק בגזל ואלימות אלא גם בעריות ובעיוות יסודות המוסר.
2. צדיק בדורותיו
   התורה מעידה: “נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו”. רש”י מביא שני פירושים: יש שדורשים לשבח – שאף בדור מושחת היה צדיק, ויש שדורשים לגנאי – אילו היה בדורו של אברהם, לא היה נחשב לכלום. הרמב”ן מסביר – שני הדברים אמת; מעלתו של נח ניכרת בכך שעמד לבדו מול זרם מוסרי מושחת.
3. בניית התיבה
   הקב”ה מצווה את נח לבנות תיבה במשך 120 שנה, כדי שיראו ויחזרו בתשובה. רש”י כותב: “שהיה עוסק בה כדי שיראוהו בני דורו וישאלוהו – ויאמר להם: עתיד הקב”ה להביא מבול”. מכאן למדים שהצדיק אינו רק שומר עצמו אלא גם מוכיח אחרים.
4. הצלת נח ומשפחתו
   בתוך המבול נח ניצל בזכות מעשיו, אך גם בזכות חסדי ה’. המדרש (בראשית רבה ל”ב) מתאר כי התיבה לא הייתה רק מקלט פיזי אלא מקום של חסד תמידי – נח ובניו היו עסוקים יום ולילה בהאכלת בעלי החיים, ובכך נתקדשו במידת הרחמים.
5. סיום המבול והקשת בענן
   לאחר שהמים שוקטים, הקב”ה כורת ברית עם נח שלא להביא עוד מבול על הארץ, ונותן אות: “אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן”. הרמב”ן מסביר כי הקשת היא אות של רחמים – גם בשעה שמידת הדין מתוחה כקשת, הקב”ה זוכר את הברית.
6. שבע מצוות בני נח
   חז”ל (סנהדרין נו.) מלמדים שנצטוו בני נח על שבע מצוות – דינים, ברכת השם, עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, גזל ואבר מן החי. בכך הונחו יסודות מוסר אנושי עולמי.
7. מגדל בבל ובלבול השפות
   בני האדם התאחדו לבנות מגדל “וראשו בשמים”. המדרש (בראשית רבה ל”ח) מגלה כי חטאם היה בכך שהעדיפו את כוחם האנושי על פני אמונת ה’. הקב”ה בלבל את שפתם ופיזרם על פני הארץ, ללמד שהאחדות ללא מוסר – מסוכנת יותר מן הפירוד.

דברי הלכה

🔹 שבע מצוות בני נח – הרמב”ם (הלכות מלכים פ”ט) מונה אותן ומוסיף: “כל המקבל שבע מצוות אלו ונזהר לעשותן – הרי זה מחסידי אומות העולם”. מכאן למדים את האחריות המוסרית של כל אדם באשר הוא.

🔹 איסור אבר מן החי – מן הפסוק “אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ” (בראשית ט, ד) למדו חז”ל כי אסור לאכול איבר שנלקח מבעל חיים בעודו חי. זוהי אחת המצוות הראשונות שניתנו לאנושות אחרי המבול.

🔹 ברכת הקשת – בשולחן ערוך (או”ח רכ”ט) נפסק: הרואה קשת מברך “זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו”. אסור להביט בה יתר על המידה, מפני שהיא סמל לרחמי ה’.

🔹 חובת התוכחה – מן מעשה נח למדנו שעל הצדיק להוכיח את דורו. בספר “חפץ חיים” (שמירת הלשון ח”ב) נכתב כי גם אם לא ישמעו לו, עצם הדיבור נחשב לקיום מצוות “הוכח תוכיח”.

מוסר ותובנות

1. שמירה על צלם האדם
   בדור המבול נאמר: “ותמלא הארץ חמס”. חז”ל אומרים – זהו דור שאיבד את גבולות המוסר. לעומת זאת, נח שומר על טהרתו הפנימית. זהו יסוד גדול: האדם נמדד לא לפי הדור שבו הוא חי, אלא לפי היכולת לשמור על יושרו גם כשהכול סביבו קורס.
2. תיבת נח – משל לחיים
   בעלי המוסר מסבירים שתיבת נח היא משל לעולם התורה. מחוצה לה – מים סוערים, בלבול ושטף של פיתויים; אך מי שנכנס לתיבת התורה – מוגן. הרב דסלר (“מכתב מאליהו”) כתב: “תיבה זו מלמדת שהיציבות הרוחנית תלויה ביכולת להיבדל מעט מן העולם הסוער.”
3. הקשת בענן – תקווה
   הקשת מסמלת פיוס ורחמים: צבעיה השונים מסמלים את ריבוי הגוונים שבבריאה, ובכל זאת הם מתאחדים לקשת אחת – ללמד שגם בתוך הגיוון האנושי יש מקום לכולם תחת הברית האלוקית.
4. מגדל בבל – סכנת האחדות השקרית
   האחדות היא מעלה גדולה, אך כשהיא נעשית נגד רצון ה’ – היא הופכת לשורש הרס. חז”ל אמרו (תנחומא נוח י”ט): “מחלוקת של שמים – סופה להתקיים, אחדות של חטא – סופה להתפרק”.

פירושים יפים

🔹 רש”י – על הפסוק “עשה לך תיבת עצי גופר”: הקב”ה לא הושיע את נח בדרך נס, אלא באמצעות הכנה טבעית – ללמד שאין לסמוך על הנס.

🔹 אור החיים הקדוש – נח לא נצטווה להתפלל על דורו, וזו הייתה חסרונו. מכאן למדנו: גם אם אדם צדיק לעצמו – עליו לבקש רחמים על אחרים.

🔹 הרמב”ן – מגדל בבל נבנה לא כדי להגיע לשמים כפשוטו, אלא כדי ליצור סמכות אנושית אחת שתדכא את האמונה. לכן בלבל ה’ את שפתם.

🔹 ספורנו – על הקשת: “הוא סימן לקיום העולם, שכשם שהקשת נראית אחר גשם וסערה, כך העולם יתחדש ברחמים אחר הדינים.”

🔹 כלי יקר – נח נקרא “איש האדמה” לאחר המבול כי ירד מדרגתו, ללמדנו כמה קשה לשוב לאותה מדרגה רוחנית לאחר חטא הדור.

סיפור עם מוסר השכל

מסופר על הבעש”ט הקדוש, שפעם ראה אדם בא לפניו בבכי: “רבי, אני מרגיש שאני טובע – הדאגות, הפרנסה, היצרים…”
אמר לו הבעש”ט: “דע לך, כל אחד יש לו את המבול שלו, ואת התיבה שלו. המבול – הוא הדאגות והחומריות, והתיבה – היא מילות התפילה והתורה. כשאדם נכנס לתיבה – למילים של קדושה – הוא ניצל מן המבול.”

מוסר השכל: תיבת נח אינה רק סיפור עתיק, אלא סמל נצחי. כל אחד מאתנו צריך למצוא את “התיבה” שלו – את המקום שבו הוא שומר על נשמתו מן השטף של העולם.

סיכום

פרשת נח מלמדת אותנו על אחריות אישית וציבורית, על כוח האמונה גם כשהעולם כולו חשוך, ועל האפשרות להיבנות מחדש.
נח ניצל בזכות מעשיו, אך נדרש ללמוד – שגם הצדיק חייב לדאוג לאחרים.
הקשת, תיבת נח, מגדל בבל – שלושתם סמלים נצחיים למאבק שבין מוסר להשחתה, בין גאווה לענווה, בין חורבן לתקווה.

בדור של בלבול רוחני ומבול ערכים, קריאת פרשת נח מהדהדת כאזהרה וכעידוד:
בנה לך תיבה של תורה, של חסד, של תפילה – ותינצל ממים רבים.

מילות מפתח

נח, פרשת נח, המבול, תיבת נח, שבע מצוות בני נח, מגדל בבל, מוסר התורה, הלכה, ברית הקשת, צדיק בדורותיו, ערבות, מוסר, תיקון העולם, אמונה, תקווה

האשטגים

#פרשת_נח #תיבתנח #המבול #קשתבענן #שבעמצוותבנינח #מוסריהדות #אמונה #תקווה #פרשתהשבוע

תגיות

פרשת נח, דבר תורה, פרשת השבוע, מוסר והלכה, סיפור חסידי, שבע מצוות בני נח, צדיק בדורותיו, תיבת נח, הקשת בענן, תורה ומוסר, פרשת בראשית, אמונה ותקווה

למעבר לגוגל דרייב לחץ כאן {כולל ארכיון}

          עזרה  |  ניתן להוריד ואו רק לצפות בעלון

חדש! (מתעדכן 3-4 פעמים בשבוע ימים ב’, (ד’), ה’,  ו’ ב”נ) חדש!

על מנת לקבל את העדכון האחרון, ממולץ ללחוץ על כפתור הסנכרון