עלונים / גליונות -פרשת מקץ – תשפ”ו – להורדה ישירה

חדש! לכל המעוניין להוריד כל עלון בנפרד. לחץ כאן מקץ

(מתעדכן 3-4 פעמים בשבוע ימים ב’, (ד’), ה’,  ו’ ב”נ)

 

  ב”ה זמני פרסום : יום  ב’  –1 | יום (ד’) 2 | יום ה’- 3 | יום ו’ –4  

להורדת גליונות מקץ

   הורדת עלונים  פרשת מקץ  –  לחץ כאן  –  יום ב’ – חלק 1 – מספר גליונות: 63

   הורדת גליונות פרשת מקץ  – לחץ כאן  –   יום ד’ – חלק 2 – מספר עלונים: 112

   הורדת עלונים  פרשת מקץ  – לחץ כאן  –  יום ה’ – חלק 3 – מספר גליונות: 142

  הורדת גליונות פרשת מקץ – לחץ כאן  –  יום ו’ – חלק 4 – מספר עלונים:  141

 

כל הגליונות זמינים להורדה  (בודדים)

התמונה לקוחה מעלון ‘המאור שבתורה’

הורדת כל עלוני הפרשת השבוע

 פרשת מקץ: האור שבמנהיגות הרוח ובערבות ההדדית

## נושא הפרשה בהרחבה

פרשת **מקץ**, המהווה את הפרשה העשירית בספר בראשית, נפתחת במילים “ויהי מקץ שנתים ימים”, ומתארת את הנקודה המכרעת בחייו של יוסף – המעבר מבור הכלא אל תפקיד משנה למלך מצרים. הפרשה נחלקת לשני חלקים מרכזיים: בחציה הראשון מתוארת **עלייתו לגדולה של יוסף** באמצעות פתרון חלומות פרעה ויישום תוכנית החירום הכלכלית, ובחציה השני מתחיל ה**מפגש המחודש והטעון עם אחיו** היורדים למצרים לשבור שבר.

נושא מהותי העולה מהפרשה הוא טיבו של **כוחה של רוח** אל מול עוצמה פיזית. בניגוד לאבות האומה – אברהם, יצחק ויעקב – אשר התורה מתארת את גבורתם הפיזית בעת הצורך, דמותו של יוסף מוצגת כמי שכל כוחו בחוכמתו, בתושייתו וברוחו. עלייתו לגדולה היא תוצאה של חוכמה אלוהית ושל יכולת ניהול ומנהיגות שכלית ורגשית. תפיסה זו מקבלת חיזוק מיוחד בהפטרה הנקראת עם פרשה זו, הנבחרת עבור שבת חנוכה ומכילה את הפסוק המפורש: “לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי”. השילוב בין ההפטרה לפרשה מדגיש מסר נצחי על **מנהיגות הבנויה על רוח, חזון ותבונה**, ולא רק על עוצמה צבאית או פוליטית.

במישור נוסף, פרשת מקץ מציבה תשתית לרעיון היסודי של **ערבות הדדית ואחדות בין השבטים**. בעוד שבסיפורי האבות התקיים דפוס של בחירה באחד הבנים (יצחק על פני ישמעאל, יעקב על פני עשו), סיפורו של יוסף ובני יעקב מבשר על מעבר למודל חדש: “כל הבנים, כל השבטים, ממשיכים ביחד. לא זורקים אף אחד לבור”. המסע הרגשי המורכב של יוסף עם אחיו הוא תהליך של תיקון שנועד להגיע בסופו של דבר לאחווה ולגיבוש המשפחה כולה. הפרשה כולה, המתנהלת בגלות מצרים, מלמדת גם על יכולת השמירה על **זהות יהודית ורוחניות בתוך תרבות זרה** – נושא המהדהד היטב עם משמעותו של חג החנוכה, שבו קוראים פרשה זו.

## דברי הלכה ומוסר: בין פרטים לשלל

### חובת האיכפתיות: רגישות יוצאת דופן לזולת
**פירושו של ה’קדושת לוי’** (רבי לוי יצחק מברדיצ’ב) על הפרשה שופך אור עמוק על דמותו המוסרית של יוסף. כאשר האחים מגיעים ומשתחווים לו, מספרת התורה: “ויכירם ויתנכר אליהם”. הפשט מורה שיוסף הכיר את אחיו אך נהג כאילו אינו מכירם. אולם, ה’קדושת לוי’ מסביר כי מעשה זה של **’התנכרות’** לא נבע משנאה או מרצון לנקום, אלא דווקא מ**רגישות עמוקה ומאהבה**.

הוא מבאר כי יוסף ידע שחלומותיו, שבהם אחיו משתחווים לו, עומדים להתגשם. הוא הבין שמבחינה נפשית, **צער ההשתחוויה לאח שפגעו בו גדול לאין שיעור מצער ההשתחוויה לשליט זר**. לו היו האחים יודעים שהם משתחווים ליוסף, הם היו חשים מבוכה, אשמה ועגמת נפש נוראה על הניצחון המוחץ שלו ועל השפלתם. מתוך חמלה ורצון למנוע מהם צער זה, **הסתיר יוסף את זהותו והתנהג כמצרי גביר**, ובכך אפשר להם לחשוב שהם משתחווים לשליט זר ולא לאחיהם. מכאן אנו למדים על **חובה מוסרית עליונה: להתחשב ברגשות הזולת, גם כשאנו נמצאים בעמדת כוח, ואפילו כלפי מי שפגעו בנו**. מידת הרגישות והיכולת לראות את המצב מנקודת מבטו של האחר הן מידות יסודיות בתיקון המידות וביחסי אנוש.

### הלכה למעשה: מצוות צדקה ומשמעת כלכלית בעת משבר
אמנם בפרשת מקץ עצמה לא מופיעות מצוות מעשיות, אך מעשיו של יוסף כשליט מצרים מציבים **עקרונות הלכתיים ומוסריים חשובים להתנהלות לאומית ופרטית בעת משבר**. תגובתו של יוסף לחלום פרעה אינה מסתכמת בפתרון, אלא ממשיכה ב**תוכנית פעולה מעשית ומפורטת** להתמודדות עם הרעב הצפוי. הוא ממליץ: “יעמוד פרעה ויפקד פקידים על הארץ… וישימו אוכל… ועל ידי תשומר”.

מדבריו אנו למדים על החובה ההלכתית-חברתית של **היערכות מראש וחכמה כלכלית כדי למנוע רעב ומחסור**. חכמי ההלכה דרשו מהמנהיגים ומהקהילה לדאוג למאגרי מזון ולעזרה לנזקקים. יותר מכך, בעת שיוסף פותח את האוצרות, הוא **מוכר** את התבואה. אין הוא מחלק אותה בחינם לכל, אלא דואג למערכת מאורגנת שתמנע תוהו ובוהו ותאפשר קיום גם בשנות הרעב. זהו יסוד חשוב ב**הלכות צדקה**, המלמדות שצורת העזרה הטובה ביותר היא זו המאפשרת למי שזקוק לעזור לעצמו ולשמור על כבודו.

## פירוש יפה: הזיכרון והשיכחה בעומק הסוד
במבט עמוק יותר, מציע **הזוהר הקדוש** פירוש מרתק לפתיחת הפרשה – “ויהי מקץ”. הזוהר שואל: מהו “מקץ”? ומשיב כי מדובר ב**”קֵץ דשמאלא”** – סיומה של הרוח מהצד השמאלי, צד הדין והשכחה. הוא מקשר זאת למאורע שקדם: יוסף ביקש משר המשקים “כי אם זכרתני אתך”, אך שר המשקים שכח אותו. על פי הזוהר, **השכחה** מקושרת ל”סטרא דחשוכא” (צד החושך), ואילו **הזיכרון** הוא מצד הקדושה והאור.

ההמתנה בת שנתיים – “שנתים ימים” – היא הזמן הדרוש ל**תהליך של התבררות ותיקון**, מעבר משכחה לזיכרון, מחושך לאור. פירוש זה מעניק משמעות רוחנית עמוקה לעלייתו של יוסף: היא אינה רק הצלחה פוליטית, אלא **ביטוי להתגברות הרוח והתודעה על כוחות השכחה והפירוד**. כאשר פרעה חולם על היאור, רואה הזוהר בכך סמל ל**יוסף הצדיק** עצמו, המכונה “נהר”, ומביא **שלום** וברכה לעולם. מכאן מסר נפלא: היכולת לזכור, לחבר בין אירועים, ולראות את יד ההשגחה במהלכי החיים – היא היא מקור הכוח וההתעלות מכל בור ומכל משבר.

## סיפור עם מוסר השכל: נר התקווה בעלטת הבור
מספרים על רבי ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר, שהתעקש ללמד דווקא ב**ליל יום הכיפורים**, בשעה שכולם עסוקים בתפילה. תלמידיו תמהו: רבי, מדוע דווקא עכשיו? הוא השיב: “ברגעים הגדולים והקדושים ביותר, חשוב לזכור שאין דבר גדול יותר מתיקון המידות ביחסים שבין אדם לחברו”.

ואכן, **התבוננות במעשיו של יוסף בפרשתנו** יכולה לשמש כסיפור מוסר השכל מאלף. דמיינו לעצמכם את רגעי השיא: יוסף, העבד העברי, עומד כעת בארמון פרעה. האחים שנְטָשוּהוֹ בבור ומכרוהו לעבד – משתחווים לפניו בתחנונים למזון. הנקמה הייתה יכולה להיות מתוקה. אך יוסף בוחר **בדרך אחרת**.

הוא אינו חושף עצמו. מדוע? כי הוא רואה מעבר לכעס האישי. הוא מביט אל העתיד ואל התכלית. הוא חש **אחריות** – הן כלפי אחיו הרעבים, הן כלפי משפחתו המפורדת שזקוקה לתיקון, והן כלפי מיליוני תושבי מצרים ותושבי האזור שתלויים בחכמתו. סיפורו של יוסף מלמדנו כי **האור הגדול ביותר** אינו זה המאיר כשהכל טוב, אלא זה שמצליח **להבקיע מתוך החושך הגדול**. האור שבאדם אינו נמדד ביכולתו לנצח, אלא ביכולתו **לשמור על אנושיותו, על רחמיו ועל ראיית התכלית הגדולה גם בעמדת הניצחון**. כמו נר חנוכה הקטן המצווה להאיר דווקא בחשיכה, כך יוסף מאיר את אור החוכמה, הרגישות והאחריות בתוך תרבות נוכרייה ואת אור האחווה מתוך תהום הפירוד.

**מילות מפתח**: פרשת מקץ, יוסף ואחיו, חלומות פרעה, מנהיגות הרוח, רגישות לזולת, התנכרות יוסף, חנוכה, זיכרון ושכחה, ערבות הדדית, גלות מצרים.

**אתגרים מרכזיים**: שמירה על זהות באזור תרבותי זר; ניהול משבר לאומי (רעב); התמודדות עם טראומות עבר ופגיעה במשפחה; איזון בין כוח ורוח בהנהגה; מעבר מפירוד משפחתי לאחדות.

**תגיות**: פרשת שבוע, תורה, בראשית, יוסף הצדיק, חלומות, פרעה, מצרים, רעב, אחי יוסף, מכירת יוסף, מנהיגות, מוסר, הלכה, זוהר, חנוכה, מדרש, פירוש.

### קריאה להעמקה
פרשת מקץ מזמנת לנו מבט אל נבכי הנפש האנושית ואל דרכי ההשגחה. היא קוראת לנו לבחון היכן אנו משתמשים **בכוח הרוח** שלנו להתמודדות עם אתגרים, וכיצד אנו נוהגים ב**רגישות** ובאחריות כאשר אנו נמצאים בעמדה של כוח או שליטה. היא מעודדת לראות את התהליכים הארוכים של החיים לא כסדרה מקרית של אירועים, אלא כדרך של תיקון והתפתחות לקראת שלמות. שנזכה, כדברי הזוהר, להידבק תמיד בעץ החיים, בזיכרון, ובאור השלום.

למעבר לגוגל דרייב לחץ כאן {כולל ארכיון}

          עזרה  |  ניתן להוריד ואו רק לצפות בעלון

חדש! (מתעדכן 3-4 פעמים בשבוע ימים ב’, (ד’), ה’,  ו’ ב”נ) חדש!

על מנת לקבל את העדכון האחרון, ממולץ ללחוץ על כפתור הסנכרון

Leave a reply

תגובות אחרונות

אין תגובות להציג.
הצטרפו אילנו
  • פייסבוק38.5K
  • X נט 32.1K
  • גוגל56.2K
  • יוטיוב96.2K
  • אינסטגרם18.9K
  • ווצאפ556.2K

הישארו מעודכנים עם החדשות האחרונות והחשובות ביותר

הרשמה לניוזלטר
רשום את הדוא"ל שלך

Advertisement

Loading Next Post...
עקבו אחרינו
Sign In/Sign Up Sidebar Search Trending 0 Cart
פופולרי עכשיו
Loading

Signing-in 3 seconds...

Signing-up 3 seconds...

Cart
Cart updating

ShopYour cart is currently is empty. You could visit our shop and start shopping.