מאת: עלון עולם
פרשת וישב פותחת תקופה חדשה בספר בראשית – תקופת יוסף. לאחר שסיימנו את סיפורי האבות, התורה עוברת מן היסודות האמוניים הכלליים אל סיפורו של אדם אחד, שגורלו יוצר להיות גורלו של עם שלם. יוסף, “בן זקונים” לאביו יעקב, יורד למצרים ונעשה משנה למלך. אך כל זה מתחיל בטרגדיה־לכאורה: שנאת אחים, מכירה, ירידה לבור, ירידה למצרים, עלילה, כלא – עד לרגע השינוי.
מפרשה זו לומדים אנו על השגחה פרטית , על כוחה של עמידה בניסיון, ועל נפלאות הנהגת ה’ המסתתרת מאחורי אירועים פשוטים שונים.
המרכזי של פרשת וישב הוא הנהגת ה’ה, דרך ירידות קשות, אל תכלית נשגבת .
חז”ל במדרש (בראשית רבה פ”ה) אומרים:
“אמר רבי אחא: בקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף.”
למה?
הוא צריך לגדול, והרוגע אינו כלי צמיחה.
יוסף יורד למצרים – אך הירידה הזו היא ההתחלה של גלות מצרים וגם ההתחלה של גאולת מצרים .
הקב”ה מגלגל את המאורעות בצורה כזו, גם כאשר אנשים פועלים לרעה – התוצאה הסופית היא טובה.
יעקב חשב שיוסף אבד, יוסף חשב ששכחו אותו, יהודה יורד מחבריו – אבל מאחורי כל אלו מסתתרת “מפת דרכים” אלוקית.
רש”י:
יעקב ביקש שלווה לאחר שנים של מאבקים. אך מיד מגיע גל של ניסיונות.
מכאן מלמדים רבותינו:
השלווה אינה יעד – אלא עבודת ה’ היא היעד.
ה”כלי יקר” כותב שהכתונת סימלה את עתידו של יוסף למלוכה.
האחים קינאו – לא בבן הפינוק – אלא בסימן לשלטון , הם לא הבינו שליחויות משמים ולא משרה פיזית.
במדרש:
אין בו מים – אבל נחשים ועקרבים יש בו .
זה מלמד שיעקב לא הבין לאן יוסף נעלם, אבל אנו יודעים שהשגחת ה’ שמרה עליו בדרך ניסית.
חז”ל (יומא לה) אומרים שהניסיון של יוסף היה מהגדולים בתורה:
“באותה שעה יצאה דמות דיוקנו של אביו והצילו.”
מכאן ללמוד:
כשיש לאדם זהות, קשר לבית אבא ולקדושה – יש לו כוח בניסיון.
יוסף מצליח בכל מקום: בבית פוטיפר, בבית האסורים, ובהמשך כמשנה למלך.
המדרש מלמד שכל מקום שיוסף מגיע – שכינה עמו , והכל הצלחה שלו היא ביטוי לשכינה ולא רק ליכולותיו.
יוסף מביא את דיבת אחיו אל אביהם.
חז”ל מלמדים שאדם המוסר מידע שלילי על חברו – גם בזמן צודק – עובר איסור לשון הרע.
פסק הלכה (חפץ חיים):
לשון הרע על קרובים – חמור יותר, כי הוא מפורר את התא המשפחתי.
האחים ראו את סכנת יוסף בבור.
הלכה: חובה להציל אדם מסכנה, גם במחיר גבוה.
כך למד הרמב”ם (הל’ רוצח ושמירת נפש א’):
“כל מי יכול להציל את חברו ואינו מציל – עובר על לאו.”
יוסף נשלח בשליחות – אך האחים פעלו מאחורי גבו וגרמו ליעקב להאמין שיוסף נטרף.
זו דוגמה חמורה לאיסור “גזל דעת” – להטעות אדם לחשוב דבר שאינו נכון.
בגזל דעת, מלמדים הפוסקים, אפילו מילה אחת יכולה להטעות.
פרשת וישב מלמדת אותנו:
יוסף חשב שאביו רחוק ממנו – אבל אביו מתפלל עליו.
הוא חשב שאין לו עתיד – אבל הנהגת ה’ קבעה לו כתר מלכות.
אם יוסף היה נשבר – לא היה מגיע לייעודו.
דווקא הקושי יצר את הכוחות.
הכתובת כתובה בהמשך – הפירוד גזר גלות.
השלום – גואל.
מבוסס על דברי החפץ חיים
מסופר על יהודי עני שבא אל החפץ חיים ובכה שהמצב קשה מאוד: הפרנסה דחוקה, בריאות מעורערת, והוא מרגיש שהקב”ה עזב אותו.
אמר לו החפץ חיים:
“אתה יודע למה לפעמים הקב”ה מסתיר פניו? כמו שאומנים בציור אומרים – צריך צל בשביל לגלות את האור.
כשאדם נמצא בצל – הוא קרוב יותר ממה שהוא חושב.”
וסיפר משל:
מלך שרצה לבחון את נאמנות משרתיו הסתיר את עצמו ויצר מצב שנראה כאילו איננו. מי שהתמיד
אמר החפץ חיים:
“כך היה יוסף. וכך
מתוך אירועים אלו עולה נושא מרכזי אחד:
המנהיג את עולמו גם כשהכול נראה הפוך לגמרי.
יוסף, יעקב, מכירת יוסף, כתונת פסים, בור, פוטיפר, השגחה פרטית, ירידה לצורך עליה, חלומות יוסף צדיק, ניסיונות, הלכה, מוסר, פרקי אבות, יהודה ותמר, בית האסורים, שר המשקים, תורה, מדרש,ית רבה בראש, רמב.
#פרשת_השבוע #וישב #יוסף_הצדיק #מכירת_יוסף #דברי_מוסר #דברי_הלכה_
וישב, פרשת השבוע, יוסף, יעקב, מוסר, הלכה, מדרש, סיפור, תורה, השגחה פרטית, חז”ל, מדרשים, יהודה ותמר, בית פוטיפר, ניסיון, גלות מצרים, פירוש רש”י, מוסר יהוד
