חדש! לכל המעוניין להוריד כל עלון בנפרד. לחץ כאן וארא

(מתעדכן 3-4 פעמים בשבוע ימים ב’, (ד’), ה’,  ו’ ב”נ)

  ב”ה זמני פרסום : יום  ב’  –1 | יום (ד’) 2 | יום ה’- 3 | יום ו’ –4  

להורדת גליונות וארא

   הורדת עלונים  פרשת וארא  –  לחץ כאן  –  יום ב’ – חלק 1 – מספר גליונות:  47

   הורדת גליונות פרשת וארא  – לחץ כאן  –   יום ד’ – חלק 2 – מספר עלונים: 

   הורדת עלונים  פרשת וארא – לחץ כאן  –  יום ה’ – חלק 3 – מספר גליונות:  

  הורדת גליונות פרשת וארא – לחץ כאן  –  יום ו’ – חלק 4 – מספר עלונים:  

כל הגליונות זמינים להורדה  (בודדים)

הורדת כל עלוני הפרשת השבוע

פרשת וארא: האנטומיה של הגאולה, ההנהגה האלוהית ועיצוב הזהות הישראלית

המעבר התיאולוגי משם שדי לשם הוי”ה: תשתית הגאולה

פרשת וארא נפתחת בנקודת המפנה הדרמטית ביותר בסיפור יציאת מצרים, רגע שבו הופכת ההבטחה ההיסטורית למציאות קונקרטית. הפסוקים הפותחים, “וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'”, מהווים את המפתח להבנת כל התהליך הגאולי. השימוש הכפול בשמות הבורא – שם “אלהים”, המייצג את מידת הדין והנהגת הטבע, ושם “הוי”ה”, המייצג את מידת הרחמים ואת ההנהגה הניסית שמעל לטבע – אינו מקרי.¹ המעבר הזה מסמן את שינוי המהות בהנהגת העולם: מהנהגה שהייתה מוסתרת בתוך חוקי הטבע בתקופת האבות, להנהגה גלויה שתשנה את סדרי הבריאה למען עם ישראל.²

הקדוש ברוך הוא מבהיר למשה כי ההתגלות לאבות – אברהם, יצחק ויעקב – הייתה בבחינת “אל שדי”, שם המורה על הצבת גבולות לבריאה (“שאמר לעולמו די”), אך שמו המפורש, שם הוי”ה, המורה על נצחיות ועל נאמנות מוחלטת לקיום ההבטחה, לא “נודע” להם במובן של ראיית התוצאה הסופית.¹ רש”י מדגיש כי המילים “אל האבות” שמוסיפה התורה באות ללמד שתחילת הישועה מותנית בחיבור לכוחם המשותף של שלושת האבות.⁴ על פי תורתו של הרב מרדכי אליהו, רק כאשר מתמזגים שלושת הכוחות הללו – החסד של אברהם, הגבורה והתפילה של יצחק, והתורה והאמת של יעקב – נוצר הפוטנציאל להוציא את עם ישראל מכור הברזל המצרי.⁴

ההבנה המעמיקה של פסוקים אלו מלמדת כי הגאולה אינה רק שחרור פיזי מעבדות, אלא תהליך של גילוי דעת אלוקי. בעוד האבות חיו בעולם של הבטחות וזרע של אמונה מתוך החושך, הדור של יציאת מצרים עומד לראות את ה’ בדרגת “נאמן לאמת דברי”, שבה המילים הופכות למעשים.¹ זהו הבסיס לביטחון המוחלט הנדרש ממשה ומבני ישראל: הידיעה שהכוח הפועל כעת במציאות הוא הכוח המוחלט של הוי”ה, שאין דבר שיכול לעמוד בפניו.¹

ארבע לשונות הגאולה: ארכיטקטורה של חירות הדרגתית

מרכז הכובד של בשורת הגאולה בפרשה טמון בארבעת הפעלים העוקבים: “והוצאתי”, “והצלתי”, “וגאלתי” ו”ולקחתי”.⁵ לשונות אלו אינן מילים נרדפות גרידא, אלא הן מתוות תוכנית עבודה אלוהית לשחרור האדם והאומה מרבדים שונים של שעבוד.

חז”ל קבעו כי כנגד ארבע לשונות אלו אנו שותים ארבע כוסות יין בליל הסדר.⁵ הקשר בין לשונות הגאולה ליין דווקא, ולא למצה, מעיד על הצורך בשמחה ובהתפשטות הדעת כדי להפנים את החירות.⁸ המצה, שהיא “לחם עוני”, מסמלת את החסד המהיר והבלתי-מעובד של הבורא, בעוד היין מייצג את העבודה העצמית של בני ישראל להתקדש ולהיות ראויים לתואר “גוי קדוש”.⁸

הדיון ההלכתי והרעיוני מתרחב אל הלשון החמישית, “והבאתי”, המרמזת על הכניסה לארץ ישראל.⁷ העובדה שכוס זו נותרה בגדר “ספק” (כוסו של אליהו) משקפת את המציאות ההיסטורית שבה הדור שיצא ממצרים לא זכה להיכנס לארץ, ומלמדת כי גאולת הארץ תלויה במעשיו של עם ישראל ובזכויותיו.⁷ מכאן עולה תובנה חשובה: בעוד שלושת השלבים הראשונים של הגאולה הם פעולה חד-צדדית של הקדוש ברוך הוא, השלבים של “ולקחתי” ו”והבאתי” דורשים שותפות אנושית, לימוד תורה ואחיזה במורשת האבות.⁴

מנהיגות וזהות: ייחוסם של משה ואהרן

בין בשורת הגאולה לבין תחילת המכות, התורה בוחרת לעצור את הרצף הסיפורי כדי לפרט את ייחוסם של משה ואהרן בתוך שבט לוי.⁹ פעולה זו חיונית כדי לבסס את הלגיטימיות של המנהיגות. משה ואהרן אינם מנהיגים כריזמטיים שצמחו מתוך ואקום פוליטי; הם נצר לשושלת שהחזיקה במסורת הגאולה ובברית האבות.¹¹

ההבדל בין משה לפרעה בפרשה זו אינו רק בין מאמין לכופר, אלא בין שני מודלים של אנושיות. משה מתואר כ”עניו מאד”, אדם המבטל את רצונו לפני רצון ה’ וכואב את כאב הכלל והפרט.² פרעה, לעומתו, מייצג את ה”אדם הקטן” – מנהיג המרוכז בעצמו, המבקש בכל עת של משבר “העתירו בעדי”, דהיינו, דאגה לרווחתו האישית בלבד.⁴ מעניין לראות כיצד התורה מדגישה את השוויון בין משה לאהרן בביטוי “הוא אהרן ומשה” ו”הוא משה ואהרן”, ללמד שהיו שקולים כאחד בשליחותם.³ אהרן, כדובר וכמליץ, משלים את משה “כבד הפה”, ובכך נוצר מודל של הנהגה משותפת המושתתת על אחדות ועל חלוקת תפקידים הרמונית.⁹

עשר המכות: פדגוגיה של אמונה ודין

פרשת וארא מתארת את שבע המכות הראשונות מתוך עשר: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד.⁹ שאלה מרכזית שעולה היא מדוע נצרך הקדוש ברוך הוא לסדרה כה ארוכה ומגוונת של מכות? האם לא ניתן היה לשחרר את העם במכה אחת חזקה, כמו מכת בכורות?.¹³

על פי ניתוחו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל, המכות לא היו רק עונש טכני למצרים, אלא “שיעור מוסר” עולמי.¹³ המכות נועדו לעקור מלב עם ישראל והעולם כולו את תפיסת העולם הפגאנית והמטריאליסטית. המצרים אמנם לא כפרו בקיום כוח עליון, אך הם טענו כי ה’ “גבוה מעל גבוה” ואינו משגיח על פרטי הבריאה.¹³ עשר המכות באו להוכיח שה’ הוא “בקרב הארץ” – הוא שולט ביסודות (מים, עפר, אש), בבעלי החיים ובגוף האדם.¹³

ניתוח פנומנולוגי של שבע המכות בפרשה

הטבלה הבאה מציגה את המערכת המורכבת של המכות, המשלבת בין פגיעה פיזית למסר תיאולוגי:

המכות הללו יצרו תהליך של “תיקון הדעת”. כל מכה נבנתה כ”תפריט” רוחני מותאם אישית: היו יהודים שהתרשמו מהדיוק המולקולרי של מכת דם, והיו שהזדעזעו מהסדר המופלא של מכת ערוב, שבה הפיל הצדיע ליהודי בחדקו בעודו טורף את המצרי הסמוך.¹³

הפסיכולוגיה של הרשע והכבדת הלב

אחד הנושאים המורכבים ביותר בפרשה הוא הכבדת לב פרעה על ידי הקדוש ברוך הוא. השאלה התיאולוגית המתבקשת היא: אם ה’ הכביד את ליבו, היכן הבחירה החופשית שלו?.³

התשובה טמונה בהבנת חוקי האיזון של הבריאה. במצב רגיל, לאדם יש יצר טוב ויצר רע המאוזנים זה מול זה. אולם, כאשר ה’ מראה מופתים גלויים וניסים שמעל הטבע, האמת הופכת להיות כפויה כל כך, עד שהאדם מאבד את יכולתו לבחור ברע מתוך רצון חופשי.³ כדי להחזיר לפרעה את ה”אוטונומיה” שלו, היה צורך לחזק את ליבו מצד הטומאה והכפירה, כדי שיעמוד “זה לעומת זה” מול הניסים הגלויים.³

ר’ נחמן מברסלב מסביר כי פרעה רצה להפריד בין הפעולות המשתנות בטבע לבין האחדות הפשוטה של הבורא.¹⁴ הוא נאחז בבדלי טיעונים כדי להצדיק את כפירתו, וגם כשהודה “ה’ הצדיק”, היה זה מתוך לחץ חיצוני ולא מתוך שינוי פנימי אמיתי. לכן, ברגע שהוסרה המכה, הוא חזר לסורו.¹⁴ מוסר השכל זה רלוונטי לכל אדם: שינוי אמיתי אינו מתרחש בעקבות “פיצוצים” חיצוניים, אלא דרך עבודה עצמית קמעא קמעא.²

הלכה ומנהג בפרשה

פרשת וארא אינה רק סיפור היסטורי אלא מקור להלכות פסוקות ולמנהגים המושרשים עד היום.

הלכות תפילה ודיוק באותיות

הפסוק “הן אני ערל שפתים” והעובדה שאהרן צורף למשה כ”פה”, מעוררים דיון הלכתי משמעותי בהלכות שליח ציבור.⁴ ההלכה קובעת כי אין למנות לשליח ציבור אדם שמחליף אותיות (כגון שקורא “עין” כ”אלף”), שכן הדבר משנה את משמעות התפילה (למשל, “יערנו” במקום “יארנו”).⁴ עם זאת, במקומות שבהם כל הקהל רגיל לשבש את האותיות, או כאשר אין אדם אחר שיכול לשמש כש”ץ, מותר למנותו.⁴ מכאן למדנו את חשיבות הדיוק בדיבור כתנאי להנהגה רוחנית ולייצוג הציבור לפני הקב”ה.

ימי השובבי”ם: זמן לתיקון הנפש

השבועות שבהם קוראים את פרשיות שמות-וארא-בא-בשלח-יתרו-משפטים (שובבי”ם) נחשבים לימים של סגולה מיוחדת לתשובה ולתיקון, במיוחד בקרב עדות המזרח והחסידים.¹⁵

האר”י ז”ל הסביר כי כשם שבני ישראל ירדו למצרים כדי לברר את ניצוצות הקדושה שנפלו בחטא אדם הראשון, כך בכל שנה בזמן קריאת פרשיות אלו, נפתח “חלון זמן” רוחני המאפשר לאדם לתקן את מעשיו ולנקות את כתמי נשמתו.¹⁶ המלאך המגיד למרן הבית יוסף העיד כי תשובה הנעשית בימים אלו מתקבלת ברחמים מיוחדים.¹⁶

מוסר השכל והכרת הטוב: יסודות האישיות הישראלית

הכרת הטוב לדומם

אחד הלקחים המוסריים העמוקים ביותר בפרשה נלמד מהסיבה שאהרן, ולא משה, הכה את היאור ואת העפר במכות דם, צפרדע וכינים.¹² משה רבנו חב חוב של “הכרת הטוב” ליאור שהגן עליו כתינוק, ולעפר שסייע לו להטמין את המצרי שהכה יהודי.¹⁹

נשאלת השאלה: האם לחול או למים יש נשמה המרגישה פגיעה? בוודאי שלא. אלא שהכרת הטוב אינה תלויה במקבל, אלא בנותן.¹⁹ חובת האדם היא להתרגל להכיר טובה לכל חפץ ולכל גורם שסייע לו, כדי שלא יהפוך לנבל וכפוי טובה כלפי בני אדם וכלפי הבורא.¹⁹ מי שאינו מסוגל להכיר טובה למים שהשקוהו, בסופו של דבר יבעט גם באביו, באמו ובאלוהיו. הרגישות הזו היא שמבדילה בין מנהיג אלוהי לבין רודן אנושי.¹⁹

ייסורים כ”ברית מלח”

הקשר בין ייסורים לכפרה מוסבר בפרשה דרך המושג “ברית מלח”.⁴ כשם שמלח ממתק את הבשר ומכשיר אותו לאכילה, כך הייסורים שעברו בני ישראל במצרים מירקו את עוונותיהם והכשירו אותם לגאולה.⁴ ה’ שמע את נאקתם לא רק בגלל תפילתם, אלא בזכות הסבל שהחשיב להם כזכות גדולה.⁴ תובנה זו מעניקה פרספקטיבה חדשה למצבי קושי אישיים: לעיתים הסבל עצמו הוא “כרטיס הכניסה” לישועה הבאה בעקבותיו.

כוחה של מילה טובה ושתיקה

הפרשה מלמדת גם על העוצמה שבשתיקה ובדיבור ראוי. משה ואהרן הצטוו לחלוק כבוד לפרעה, למרות היותו רשע מרושע, משום שהוא מלך.³ מנהיג אמיתי יודע מתי לדבר ומתי לשתוק, מתי להשתמש בכוח ומתי בנחת.² סיפורים על גדולי הדור ממחישים כיצד משפט אחד שנאמר במקום שבו יפה השתיקה יכול להרוס עולמות, בעוד מילה טובה והכרת טוב על מעשים קטנים יכולים לבנות אימפריות של רוח.²⁰

פירושים יפים, רמזים וגימטריאות

הקשר הנסתר בין יצחק לגאולה

גימטריה מופלאה מצויה במילה הפותחת את הפרשה: וארא שווה בערכה המספרי ליצחק ($208$).²² הרא”ש מסביר שגזרת הגלות המקורית הייתה $400$ שנה, אך בפועל נגאלו ישראל לאחר $210$ שנים. מדוע? יצחק אבינו, במערת המכפלה, התנדב “לוותר” על אות משמו – במקור שמו היה אמור להיות “ישחק” (מלשון צחוק ושמחה), אך הוא הסכים שייכתב בשינוי אות ל”יצחק”.²² ההפרש בין האות ש’ ($300$) לאות צ’ ($90$) הוא בדיוק $210$. בזכות “הנחה” זו של יצחק, קוצרה גלות מצרים ל-$210$ שנים.²² לכן הפרשה נפתחת ב”וארא”, לרמוז שבזכות יצחק הגיעה שעת הגאולה.

מכה שהיא נס בתוך נס

במכת הברד מתואר שילוב בלתי אפשרי של הפכים: “ואש מתלקחת בתוך הברד”.⁹ בדרך הטבע, המים (הברד) מכבים את האש, אך כאן עשו שלום ביניהם כדי לעשות רצון קונם.⁹ זהו שיעור באחדות: אם איתני הטבע המנוגדים יכולים לשתף פעולה למען מטרה נעלה, על אחת כמה וכמה שבני אדם צריכים לדעת לחיות באחדות ובשלום למרות הבדלי הגישות ביניהם.²

סיפור עם מושר השכל: כוחה של תמימות ואמונת חכמים

מסופר על אישה פשוטה ותמימה שבנה חלה במחלה קשה והרופאים נואשו מחייו. האישה, שלא ידעה קרוא וכתוב אך ליבה היה מלא אמונה, לקחה דף מחומש ישן שמצאה בביתה והניחה אותו תחת הכרית של בנה, תוך שהיא בוכה ומתחננת לקדוש ברוך הוא: “רבונו של עולם, בזכות המילים הקדושות שבדף הזה, שלח רפואה לבני”.²

בתוך זמן קצר חל שיפור מדהים במצב הילד והוא החלים לגמרי. כשחזר בעלה לבית וראה את דף החומש, נחרד. “מה עשית?” צעק בבהלה, “הרי זה דף מפרשת ‘כי תבוא’ שבו כתובות הקללות הנוראות: ‘יככה ה’ בשגעון ופחדת לילה ויומם’!”. האישה השיבה ברוגע: “אינני יודעת מה כתוב בדף, ידעתי רק שזהו דף מהתורה של ה’, ואמרתי שבזכות התורה ה’ יושיע אותנו”.²

מוסר השכל: בני ישראל במצרים לא שמעו אל משה “מקוצר רוח ומעבודה קשה” – לעיתים השכל והניתוח הלוגי של המציאות המרה חוסמים את היכולת להאמין בגאולה.² אולם, הקדוש ברוך הוא אינו מחפש רק פילוסופים, אלא לבבות מאמינים. התמימות והאמונה הפשוטה, כמו של אותה אישה, הן אלו שמבקעות את חומות הטבע ומביאות את הנס. יציאת מצרים לא הייתה קורית לו היו ישראל מחכים להבין את כל ה”למה” וה”איך”; היא קרתה בזכות הכוח של “נעשה ונשמע” שהתחיל כבר שם, באמונה בתמימות בדברי משה.²

נושאי הפרשה בהרחבה

1. התגלות ה’ למשה: הבחנה בין שמות הבורא (אלהים, שדי, הוי”ה) ומשמעותם לגאולה.¹

2. קיום ברית האבות: הבטחת הארץ והתחייבות ה’ להוציא את העם משעבוד.¹

3. ארבע לשונות גאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי – תוכנית השחרור המדורגת.⁵

4. מקוצר רוח ומעבודה קשה: הסיבות הפסיכולוגיות והפיזיות לחוסר האמון של בני ישראל בתחילת הדרך.⁹

5. ייחוס משפחות לוי: פירוט תולדות משה ואהרן לביסוס המנהיגות השושלתית.⁹

6. האות בבית פרעה: הפיכת המטה לנחש ובליעת מטות חרטומי מצרים על ידי מטה אהרן.¹¹

7. מכת דם: היאור הופך לדם, דגה מתה וחיפוש מצרים אחר מים.³

8. מכת צפרדע: שריצת הצפרדעים בכל מצרים, תפילת משה להסרתן והפרת הבטחת פרעה.⁹

9. מכת כינים: “אצבע אלהים היא” – הכרת החרטומים בעליונות הבורא.¹¹

10. מכת ערוב: פלישת חיות טרף וההבדלה הניסית של ארץ גושן.⁹

11. מכת דבר: מגפה קטלנית במקנה המצרים בלבד.⁹

12. מכת שחין: אבעבועות על האדם והבהמה שנוצרו מפיח כבשן.⁴

13. מכת ברד: סערת אש וקרח, אזהרת היראים מדבר ה’ והודאת פרעה בחטאו.⁹

14. הכבדת לב פרעה: הדיאלוג המורכב בין הניסים הגלויים לבין שמירת הבחירה החופשית.³

מילות מפתח

גאולה, יציאת מצרים, מכות מצרים, ארבע לשונות גאולה, משה רבנו, אהרן הכהן, פרעה, אמונה, השגחה פרטית, שובבי”ם, הכרת הטוב, ברית אבות, הוי”ה, אלהים, נילוס, דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, גמטריה, תפילה, תמימות.

האשתגים

#פרשת_וארא #וארא #תורה #יהדות #גאולה #אמונה #משה_רבנו #עשר_המכות #שובבים #הלכה #מוסר #הכרת_הטוב #חסידות #ניסים #תשובה #ארבע_לשונות_גאולה #יציאת_מצרים

תגיות

פרשת וארא, וארא, משה ואהרן, פרעה, עשר המכות, מכת דם, מכת צפרדע, מכת כינים, מכת ערוב, מכת דבר, מכת שחין, מכת ברד, ארבע לשונות גאולה, כוסו של אליהו, יציאת מצרים, שובבי”ם, הכרת הטוב, ברית אבות, אמונה והשגחה, הנהגה אלוהית, הכבדת לב פרעה, דברי מוסר, סיפורי צדיקים, הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, האר”י ז”ל.

למעבר לגוגל דרייב לחץ כאן {כולל ארכיון}

          עזרה  |  ניתן להוריד ואו רק לצפות בעלון

חדש! (מתעדכן 3-4 פעמים בשבוע ימים ב’, (ד’), ה’,  ו’ ב”נ) חדש!

על מנת לקבל את העדכון האחרון, ממולץ ללחוץ על כפתור הסנכרון