מצוות עלון עולם
שם הפרשה / החג: |
לינק להורדה: |
מס’ מקבץ להורדה
|
הורדת עלוניםחג סוכות |
לחץ כאן |
יום ב’ – חלק 175 |
הורדת גליונותחג סוכות |
לחץ כאן |
יום ד’ – חלק 2142 |
הורדת עלוניםחול המועד סוכות |
לחץ כאן |
יום ה’ – חלק 335 |
הורדת גיליונותחול המועד סוכות |
לחץ כאן |
יום ו’ – חלק 4
|
_____________________________________
חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים, ונקרא בתורה “חג האסיף”, אך חכמינו ראו בו יותר מחג חקלאי – הוא חג של אמונה, אחדות ושמחה. לאחר ימי הדין הנוראים, אנו יוצאים מד’ אמות ביתנו אל דירת ארעי, ומראים בכך את ביטחוננו בה’.
חז”ל (סוכה י”א ע”ב) נחלקו: מהן “סוכות” שהתורה מצווה “בסוכות תשבו שבעת ימים”?
רבי עקיבא אומר: סוכות ממש, ורבי אליעזר אומר: ענני כבוד שהקיף בהם הקב”ה את ישראל בצאתם ממצרים.
הישיבה בסוכה – מצוות עשה מן התורה לשבת בסוכה שבעת ימים, שנאמר: “בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל”.
מטרת המצווה היא לזכור כי לא בכוחנו נושענו במדבר, אלא בחסדי ה’ וענני כבודו.
ארבעת המינים – אתרוג, לולב, הדס וערבה. חז”ל (ויקרא רבה ל’) מלמדים שכל מין מרמז על סוג אחר בעם ישראל – בעלי תורה, בעלי מעשים, ואפילו הפשוטים שבהם – והמצווה לאחוז בהם יחד מסמלת את אחדות ישראל.
שמחת החג – התורה חוזרת שלוש פעמים על הציווי “ושמחת בחגך”. חכמים (פסחים קי”ח) אמרו: “אין שמחה אלא בבשר ויין”, אך מעבר לכך מדובר בשמחה רוחנית – שמחת דבקות בה’.
שמחת בית השואבה – במקדש היו מנסכים מים על גבי המזבח בשמחה וריקודים, כמאמר המשנה (סוכה נ”א): “מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו”.
ושמחת בחגך – אתה ובנך ובתך – התורה מדגישה את השמחה המשפחתית והחברתית. כולם שותפים בשמחת המצווה – כולל הגר, היתום והאלמנה.
סוף השנה החקלאית – חג הסוכות מסמל את אסיפת התבואה, אך גם את האסיפה הרוחנית – זמן שבו אנו אוספים את פירות מעשינו מהשנה שעברה ומכינים לבאים.
שביעי עצרת – שמיני עצרת ושמחת תורה – לאחר סוכות בא יום מיוחד שבו “נשארים” עם הקב”ה לבד, כסיום למועד ולשנת הקריאה בתורה.
🔹 זמן הישיבה בסוכה – חייבים לשבת בסוכה בכל רגע שאוכלים סעודה קבועה, ויש נוהגים שלא לאכול מחוץ לה כלל (שו”ע תרל”ט).
🔹 מה כשרה לסכך – כל דבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה, כגון קנים, עלים, דקל, במבוק. לא מתכת, לא פלסטיק, ולא דבר העומד בגשם (שו”ע תרכ”ט).
🔹 סוכה תחת סוכה – אם יש סוכה אחת מעל השנייה, העליונה פוסלת את התחתונה (משנה סוכה א’, א’), והלכה פסוקה היא שאין לעשות צל כפול.
🔹 ארבעת המינים – אסור שהאתרוג יהיה חסר, או שהלולב יהיה פתוח יתר על המידה. חכמים דקדקו בכל פרט, משום שארבעת המינים מסמלים את שלמות הגוף והנפש.
🔹 שמחה בחג – הרמב”ם (הלכות יום טוב פ”ו) כותב: “כשאדם אוכל ושותה חייב להאכיל לגר וליתום ולאלמנה, וכל המאכיל ומרווה לב עניים – הרי זו שמחה של מצווה”.
🔸 דירת ארעי – אמונה נצחית
הסוכה מלמדת את האדם שהקביעות האמיתית אינה בקירות ובגגות, אלא באמונה. כל העולם הזה דומה לסוכה – ארעי, חולף. רק התורה והמצוות הם הנצח.
רבי נחמן מברסלב אמר: “כשאדם יושב בסוכה באמונה, הוא נכנס ממש תחת צילה של השכינה”.
🔸 ארבעת המינים – אחדות ישראל
אין די באחדות רעיונית, אלא במעשה: הלולב צריך את ההדסים והערבות כדי לקיים את המצווה. כך גם בעם ישראל – אין “יהודי מיותר”. כולנו חלק ממכלול קדוש.
🔸 שמחה אמיתית
הבעל שם טוב הקדוש היה אומר: “שמחה פורצת גדר”. השמחה בחג הסוכות שוברת את המחיצות בין האדם לבוראו. זו שמחה של ביטחון בה’ – גם כשאין גג מעל הראש.
🔸 הסוכה כמקום השראת השכינה
הזוהר הקדוש (אמור ק”ג) כותב: “צל האמונה – צילה דמהימנותא”. כאשר אדם יושב בסוכה, הוא יושב בצילו של הקב”ה ממש, והשכינה שורה עליו.
📖 רש”י – “בסוכות תשבו” – כדי שתדעו שענני כבוד סוככים עליכם.
רש”י מלמד שהמטרה אינה רק מגורים פיזיים אלא זכירה רוחנית.
📖 הרמב”ן – הסוכה נועדה להזכיר את הניסים, כדי שלא יתגאה האדם בשפעו החומרי, אלא יכיר בטובת ה’.
📖 אבן עזרא – החג נקרא “חג האסיף” משום שבסוף השנה, כשאסף האדם את יבולו, מצווה עליו ה’ לצאת מדירתו ולהודות על כל השפע.
📖 ספר החינוך (מצווה שצ”ה) – הישיבה בסוכה נועדה “לחזק בלבנו האמונה ולשרש בלבנו שה’ הוא המנהיג”.
📖 אור החיים הקדוש – מציין שהישיבה בסוכה היא דבקות אמיתית בה’, “שכינה מצויה על ראשו של היושב בה”.
מסופר על ה”חפץ חיים” זצ”ל, שבאחד השנים בנה את סוכתו בעצמו. תלמידיו ביקשו לעזור לו, אך הוא אמר:
“מצווה זו היא מצווה שאדם נכנס בתוכה, מוקף קדושה מכל צד. אני רוצה שכל קרש שאניח יהיה עם כוונה לשם שמים”.
בערב החג, כשהתיישב בסוכה, אמר:
“ראו, אפילו אם הסוכה פשוטה, אם הלב טהור – השכינה יושבת בתוכה”.
מוסר השכל: אין ערך החג נמדד ביופי הסכך או בעיטור, אלא בכוונה ובאמונה שמלווים את ישיבתנו. גם סוכה קטנה יכולה להיות היכל מלך.
מדוע דווקא בחג הסוכות מצווה התורה במיוחד על שמחה?
המהר”ל מפראג מסביר: לאחר שישראל נמחלים ביום הכיפורים, מגיע זמן של שלמות פנימית. שמחה אמיתית נוצרת רק כשהנפש נקייה מחטא. לכן נאמר דווקא כאן “ושמחת בחגך”.
ה”של”ה הקדוש” מוסיף: הסוכה היא ביטוי לחיבוק הא-לוהי – ארבעת דפנותיה כנגד ארבע כנפות העולם, והסכך מלמעלה – כזרועות החיבוק של הקב”ה.
חג הסוכות הוא שיאו של המסע הרוחני של חודש תשרי:
מרחמי ראש השנה, דרך סליחות יום הכיפורים, אל השמחה והאמונה של הסוכה.
הוא מזכיר לנו שכל עולמנו הוא סוכה גדולה – זמנית, מתנדנדת, אך מלאה בנוכחות הבורא.
הוא מאחד את עם ישראל, מזריח בתוכנו אמונה פשוטה ושמחה אמיתית, ומחזק את הקשר הנצחי שבין האדם לקונו.
סוכות, חג הסוכות, ארבעת המינים, לולב אתרוג הדס ערבה, שמחת בית השואבה, שמחת החג, צל האמונה, דירת ארעי, ענני כבוד, אמונה, אחדות ישראל, שמחת תורה, שמיני עצרת, מוסר יהודי, דבר תורה לסוכות, חג האסיף
#חג_הסוכות #סוכה #ארבעת_המינים #שמחה #אמונה #אחדות_ישראל #שמחת_בית_השואבה #שמחת_תורה #צל_האמונה #ענני_כבוד #דבר_תורה
חג הסוכות, דבר תורה, פרקי מוסר, אמונה וביטחון, שמחת בית השואבה, ארבעת המינים, צל האמונה, מדרשי חז”ל, הלכות סוכה, חגי תשרי, אור החיים, רש”י, מהר”ל
