**על פרשת חיי שרה**

**נושא הפרשה בהרחבה:**

פרשת “חיי שרה” היא הפרשה החמישית בספר בראשית, ועל אף שמה המתמקד בשרה אמנו, היא למעשה פורשת יריעה רחבה של נושאים מכוננים בתולדות עם ישראל. הפרשה נפתחת בפטירתה של שרה אמנו ומסתיימת בפטירתו של אברהם אבינו, ובין שני אירועים טראגיים אלו מתרחשים כמה מהאירועים המעצבים את עתיד העם: רכישת מערת המכפלה כאחוזת קבר ראשונה בארץ, שליחות אליעזר עבד אברהם לחרן כדי למצוא שידוך ליצחק, נישואי יצחק ורבקה, ונישואיו השניים של אברהם לקטורה והולדת ילדיו הנוספים.

**מילות מפתח:** שרה, אברהם, יצחק, רבקה, אליעזר, מערת המכפלה, חרן, נחור,בתואל, קטורה, ברית, נישואין, שכול, נחמה, אמונה, חסד, תפילה, השגחה, ירושה, אחוזת קבר.

**אתגרים:** התמודדות עם שכול ואובדן, מציאת זיווג מתאים, שמירה על זהות יהודית בסביבה זרה, יחסים within המשפחה (יצחק וישמעאל), קבורת המתים בארץ ישראל.

**תגיות:** פרשת חיי שרה, אברהם אבינו, שרה אמנו, יצחק אבינו, רבקה אמנו, אליעזר עבד אברהם, מערת המכפלה, חרן, נישואין, זיווג, חסד, תפילה, השגחה פרטית, ברית, ארץ ישראל, קברי צדיקים, מדרש, הלכה, מוסר.

—

### **חלק א: סוף עידן ותחילתו – פטירת שרה ורכישת המערה**

הפרשה נפתחת בפסוק תמוה במקצת: “וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה” (בראשית כ”ג, א’). רש”י, בעקבות מדרש בראשית רבה, שואל: מדוע המילה “שנים” חוזרת על עצמה? והוא משיב: “כולן שווין לטובה”. כלומר, בכל אחת מ-127 שנות חייה, הייתה שרה שרה בקדושה ובתמימות. בגיל מאה הייתה כבת עשרים לחטא, ובגיל עשרים כבת שבע ליופי ולתמימות.

פטירתה של שרה מתרחשת בקרית ארבע, היא חברון. המדרשים מקשרים בין מותה לביאור עקדת יצחק. יש האומרים כי כאשר שמעה שרה על הכוונה להעלות את בנה לעולה, “פרחה נשמתה ומתה” (פרקי דרבי אליעזר, פרק לב). מותה אינו רק טרגדיה אישית; הוא מסמל את סוף עידן ה”זוג הראשון” של העם העברי. אברהם נותר לבדו, ועליו להתמודד לא רק עם שכול, אלא גם עם הצורך להבטיח את עתידו של הזרע שהבטיח לו האל.

כאן מתחיל סיפור בעל משמעות הלכתית ומוסרית אדירה: רכישת מערת המכפלה. אברהם, אביר האמונה, אינו מסתפק בהבטחה אלוהית. הוא יודע שעליו לרכוש את האדמה בכסף מלא, ליצור עובדה משפטית מוצקה שתעמוד throughout הדורות. הוא פונה אל “בְּנֵי חֵת” ואל “עֶפְרוֹן הַחִתִּי” במשא ומתן עדין ומכובד. הוא מבקש: “תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי” (בראשית כ”ג, ד’).

**הלכה ומנהג:** מכאן לומדים את חשיבות כבוד המת וקבורתו. ההלכה היהודית מדגישה כי “קבורת מת” היא אחת המצוות החשובות, והיא “חסד של אמת” – חסד שנעשה עם האדם כאשר הוא אינו יכול להשיב טובה. אברהם, על אף היותו “נשיא אלוקים” ונערץ על ידי הסביבה, אינו מנצל את מעמדו. הוא משלם את המחיר המלא, “אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר” – סכום astronomic באותה תקופה. הרמב”ן בפירושו מסביר כי אברהם עשה זאת בכוונה תחילה, כדי לקבוע בעלות ברורה ומוחלטת על המקום, שתהיה מוכרת לכל.

**מוסר השכל:** סיפור הרכישה מלמדנו על החשיבות של “ישרות” ושל הליכה “בדרך המלך”. גם כאשר יש לנו הבטחה אלוקית, עלינו לפעול within המסגרות האנושיות, המשפטיות והחברתיות. אברהם מלמד אותנו שאין לזלזל בקנייניו של האחר, even אם הוא גוי, ושהדרך לקנות אחיזה בארץ היא not through כוח אלא through זכות מוסרית ומשפטית.

### **חלק ב: השליחות הגדולה – חיפוש השידוך ליצחק**

לאחר הקבורה, אברהם מזהה את האתגר הבא: יצחק, הבן הממשיך, צריך אישה. הוא אינו יכול להינשא לבנות הכנעניות, שכן “אָר֣וּר כְּנָ֑עַן” (בראשית ט’, כ”ה), ותרבותן מושחתת. הפתרון הוא לשוב אל המולדת, אל משפחתו בחרן. כאן מופיעה אחת הדמויות המרתקות בתנ”ך – אליעזר עבד אברהם.

המדרש (בראשית רבה נ”ט, ט’) מזהה את אליעזר עם “דמשק אליעזר” המוזכר earlier, ומספר כי היה “דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים”. כלומר, לא סתם משרת, אלא תלמיד חכם בזכות עצמו. אברהם משביע אותו: “הִשָּׁבַע לִי בַּה’ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי… כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק” (בראשית כ”ד, ג’-ד’).

**פירוש יפה:** השבועה נעשית “בֵּאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ”. הכלי יקר מסביר: עד עקדת יצחק, הקב”ה היה “אלוהי השמים” – מופשט ורחוק. לאחר שאברהם היה מוכן להקריב את בנו על הארץ, הוא גילה כי “אין שמים без ארץ” – האלוהות מתגלה also בארץ, בקודש. השבועה על השידוך, שיקבע את עתיד הארץ, חייבת להישבע בשני ההיבטים.

אליעזר יוצא לדרך עם “עשרה גמלים… וכל טוב אדוניו בידו”. הוא אינו סומך על כוח השכנוע שלו alone. הוא מבין שהוא צריך סימן מהשמיים. תפילתו בנותן היא אחת התפילות המפורשות והיפות במקרא: “הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם… וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה – אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחק” (בראשית כ”ד, י”ג-י”ד).

**מוסר השכל:** תפילתו של אליעזר מלמדת על מידת החסד כקריטריון עליון. הוא אינו מבקש נערה יפה או עשירה. הוא מבקש מישהי שיש בה חסד אמיתי, נדיבות that extends not only to אדם זר אלא also לחיותיו. זהו הבסיס לביתו של יצחק, שעניינו חסד. כמו כן, אליעזר מלמד אותנו על “סייעתא דשמיא” – יש להתפלל להצלחה, אך גם לפעול בתבונה ולשים לב לסימנים שהקב”ה משלח בדרכנו.

ואכן, עוד לפני שהספיק לסיים את תפילתו, מגיעה רבקה. לא רק שהיא נותנת לו לשתות, היא מציעה: “גַּם לִגְמַלְּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת” (שם, י”ט). היא אינה יודעת מי הוא, אך חסדה הוא אינסטינקטיבי ואמיתי. המדרש מתאר כי המים עלו לקראתה, סימן לזכותה העצומה.

### **חלק ג: המפגש הגורלי – יצחק ורבקה**

אליעזר, הנרגש מההשגחה הברורה, מגיע לבית בתואל ולבן. הוא מספר את כל הקורות אותו, ומדגיש את נס ההשגחה. כאשר הם שואלים את רבקה: “הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה?”, היא עונה בפשטות ובגבורה: “אֵלֵךְ” (בראשית כ”ד, נ”ח). זו לא בחירה קלה. לעזוב את הבית, המשפחה, המוכר, ולצאת אל ארץ לא נודעת ואל חתן שלא פגשה.

**סיפור עם מוסר השכל:** המדרש מתאר כי כאשר רבקה ראתה את יצחק לראשונה, הוא “בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי” – הוא היה absorbed בתפילה. רבקה ראתה את דמותו, את הילת הקדושה that surrounded him, והיא “נָפְלָה מֵעַל הַגָּמָל” (בראשית כ”ד, ס”ד). היא שאלה את אליעזר: “מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ?” וכשנודע לה שזה יצחק, היא “תִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס” – מעשה של צניעות ויראת כבוד.

מפגש זה הוא מודל לכל זיווג. יצחק, איש התפילה והגבורה, מביא את קדושתו. רבקה, אשת החסד והמעש, מביאה את פעילותה ואת אמונתה. יחד הם משלימים זה את זה. הפסוק מעיד: “וַיִּבֶא אֹתָהּ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ” (בראשית כ”ד, ס”ז).

**פירוש יפה:** מה פירוש “הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ”? רש”י מביא את המדרש המפורסם: “ויביאה האהלה, ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר, שהרי כל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל. ומשמתה – פסקו. וכשבאת רבקה – חזרו”. הבית אינו רק קירות. הוא אור, חום וברכה. שרה השרתה את השכינה בביתה, ורבקה, בזכות צניעותה ומידותיה, המשיכה את אותו האור. הניחום של יצחק אינו רק על אמו, אלא על האור שהלך לעולמו וחזר.

### **חלק ד: הסיום – נישואי אברהם ופטירתו**

הפרשה לא מסתיימת without להשלים את סיפורו של אברהם. הוא נושא אישה נוספת, “קְטוּרָה”, שהיא, לפי דעת רבים מהמפרשים (רש”י על בראשית כ”ה, א’), היא הגר. הוא שב ומתחתן, מוליד בנים נוספים, ומעניק להם “מַתָּנוֹת” – המדרש, זהו “שֵׁם טוּמְאָה” (כלומר, ידע במעשי כישוף וכדומה), כדי להבדילם מיצחק, היורש הרוחני.

“וְלִיצְחָק נָתַן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ”. כל העבר, ההווה והעתיד – הברית, האמונה, הארץ – הכל מונח על כתפיו של יצחק. אברהם נפטר “בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ”, ונקבר על ידי “יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל” – רגע של פיוס ואחווה.

**הלכה:** מכאן לומדים את החשיבות של “כיבוד אב” even לאחר מותו. כמו כן, לומדים על חשיבות הציווי בצדקה וחלוקת הירושה באופן המבטיח את המשכיות הרוח.

**מוסר השכל:** סיפור חיי שרה, על אף שהוא נפתח במוות, הוא סיפור של נחמה ותקווה. המוות הוא חלק מהחיים, אך הוא אינו סופם. שרה אמנו מפנה את מקומה לרבקה, ואברהם מפנה את מקומו ליצחק. השרשרת נמשכת. הפרשה מלמדת

ניתוח פרשת חיי שרה – מפתח מילות, אתגרים ותגיות

מפתח מילות:

שרה, אברהם, יצחק, רבקה, אליעזר, מערת המכפלה, חברון, עפרון החתי, אחוזת קבר, קבורה, קניין, שבועה, נדן, שידוך, זיווג, תפילה, השגחה, חסד, באר, גמלים, נזם, צמידים, בכורה, ברכה, ניחום, אהל, נר, ברכה, ענן, קטורה, ישמעאל, ברית, ירושה, קבורה, שיבה טובה.

אתגרים מרכזיים בפרשה:

1. התמודדות עם שכול ואובדן – פטירת שרה ואברהם

2. קבורת מתים בארץ ישראל – המשא ומתן לרכישת אחוזת קבר

3. שמירת הזהות היהודית – חיפוש שידוך ממשפחה מתאימה

4. מציאת זיווג מתאים – קריטריונים לבחירת בת זוג ליצחק

5. יחסים within המשפחה – יצחק וישמעאל, בני קטורה

6. העברת הנהגה – מעבר מאברהם ליצחק

7. שמירת הברית – המשכיות הדורות

8. תפילה והשגחה – זיהוי סימנים משמיים

9. נאמנות לשליחות – אליעזר עבד אברהם

10. קבלת החלטות גורליות – רבקה עוזבת את בית משפחתה

תגיות:

פרשת חיי שרה, תורת חיים, פרשת השבוע, אברהם אבינו, שרה אמנו, יצחק אבינו, רבקה אמנו, אליעזר עבד אברהם, מערת המכפלה, קברי אבות, חברון, קניין ארץ ישראל, כבוד המת, חסד של אמת, שידוכים, זיווגים, תפילת אליעזר, השגחה פרטית, אות משמים, חסד נשי, צניעות, ניחום אבלים, ירושה רוחנית, המשכיות, ברית אבות, גאולה, מדרש, פרשנות, הלכה, מוסר.

הערות נוספות:

הפרשה מהווה צומת משמעותי בתולדות עם ישראל, where she combines between:

• סיום תקופה (פטירת האבות והאמהות)

• ותחילת תקופה חדשה (המשכיות through הדור הבא)

המילים המרכזיות משקפות את המעבר from אבל ותחושה של סוף to תקווה והמשכיות.

האתגרים משקפים both את הקשיים הפרטיים של הדמויות and את האתגרים הלאומיים של עם ישראל throughout הדורות.

התגיות מאפשרות מיפוי נושאים רחב לנושאים ספציפיים more, ומתאימות ללימוד הן במימד הפרשני, ההלכתי, והן במימד המוסרי-חינוכי.

**סיכום:**

פרשת חיי שרה היא פרשת מעברים. מעבר מחיי שרה לחיי רבקה, מעקדה לנישואין, מהדור המייסד לדור הממשיך. הסיפורים, אנחנו לומדים על כבוד המת, חשיבות הזיווג המתאים, כוחה של תפילה, מעלת החסד, והאמונה בהשגחה הפרטית. היא מלווה אותנו מירושלים לחרן ,

**מקורות ** המקרא, מדרש בראשית רבה, רש”י, רמב”ן, כלי יקר, פרקי דרבי אליעזר.